... ברמה הקוסמולוגית, אלא גם ברמה האישית של האדם עצמו. גם מבחינה רגשית וגם מבחינה שכלית. והמהות של היקומים המקבילים ברמה האישית, היא היכולת של האדם להכיל בתוכו את כל מגוון ומרחב הרגשות בו זמנית. כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: להתאהב ולהיות מכור למשהו, זה טוב. אבל יש לזה גם חסרונות. וגם לא להיות קשור לשום דבר רגשית וכיוב, גם זה טוב. אבל גם לזה יש חסרונות. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, להיות גם וגם. גם מצד אחד לאהוב בתשוקה גדולה עד כלות... וגם מהצד השני להכיל גם את הרגש ההפוך, ולא להיות קשור או תלוי רגשית בשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בין כל שני הפכים, יש מרחב של דברים שמורכבים מאותם שני ההפכים. לדוגמה: חום וקור. שבין תכלית ושלמות הקור, לבין תכלית ושלמות ... האפשרויות האפשריות (למרות שיש עוד). והם מייצגים את כל טווח הרגשות האפשרי, שיש בין הקצוות השונים של המערכת הרגשית. ואם המציאות שלנו כמציאות, היא זו שבתוכה נמצאים כל אותם היקומים המקבילים, הרי שהאדם שהוא מחובר למציאות וחי איתה בהרמוניה שלמה, גם הוא מכיל בתוכו את כל היקומים המקבילים מבחינה רגשית. דהיינו, שהוא מסוגל לחוות את כל טווח הרגשות האפשריים, ללא בעיה כלשהי. ובנוסף, הוא גם מאזן את עצמו תמיד, על ידי שימוש בכל הרגשות הקיימים. כי מי שיש לו את כל טווח הרגשות לרשותו, הוא יכול לאזן את עצמו תמיד כרצונו, באמצעות כל עוצמת רגש רצויה. לדוגמה: אם האדם מאוהב והוא רוצה להפסיק את ההתאהבות, אז מי שהוא יודע להכיל בתוכו את כל הרגשות, הוא יכול לאזן את רמת האהבה כרצונו, באמצעות רגשות אחרים... ונמצא אם כן, כי רעיון היקומים המקבילים, מתרחש גם בתוך האדם עצמו. כאשר הוא מכיל בתוכו את כל טווח הרגשות . וכך הוא גם לגבי הדעות. כי היקומים המקבילים שיש אצל האדם, הם לא רק רגשיים. אלא גם שכליים. כי החכם האמיתי, הוא מסוגל להכיל בתוכו את כל הדעות הקיימות. כי הוא יודע את האמת האחת, שכל הדעות השונות שיש בעולם, הם חלקים של האמת הזאת. והוא מכיל ... המודע של האדם לומד מכך שהאדם יכול להיות מסוגל להכיל בתוכו את הרגשות השונים כנל. ולמרות שהאדם לא מבין כיצד דבר משפיע על דבר, הרי שבפועל כל דבר משפיע על כל דבר. ...

... לאדם, גם הרע מתאמץ. כי כדי שהאדם ירגיש רע, לשם כך צריך הרע ליצור רע. כי כדי שיהיה רע, לשם כך צריך ליצור מצב מיוחד שבו האדם ירגיש רע. והאדם מטבעו מתרגל לכל דבר. כך שכדי שהאדם ימשיך להרגיש רע, לשם כך הרע כל הזמן צריך להתחדש וליצור את עצמו מחדש. וגם לעשות רע, גם זה כרוך ... שומע איזו דעה שונה משלו, הוא בדכ מרגיש צורך להיאבק על דעתו. אבל, מי שהוא חכם באמת, דהיינו, מי שכוחו השכלי הוא בלתי מוגבל ... אבל ברמה הרעיונית, כאשר השכל והרגש של האדם, מחוברים למקור הכוח האין סופי שמניע את כל העולם, הדבר הזה מאפשר לאדם, לנצח כל מאבק שכלי ורגשי שבו הוא נתקל, בלי מאמץ. כי אם מסתכלים על השורש של כל דבר, בסוף הכל מתהפך לטובה. ...

... האדם חולם, אז האדם פחות שולט במחשבות שלו. כי האדם לא ממש מתכנן מה לחלום. וכאשר האדם חולם, אז תת המודע של האדם מציף החוצה אל תוך החלום, כל מיני רגשות ודברים מודחקים שיש אצל האדם. כי כאשר האדם ער, אז מתרחשים ... הנל נכון גם להפך. כי מי שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי ליהנות מהנאות יותר ממשיות. כי מי שהוא צריך הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות. וגם הוא רודפות אחריו ... אחרי כסף וכיוב, שכאשר הוא ישן הוא יכול לחלום על כך שהוא נמצא באיזה חופש ונופש. והחלום הזה מבטא את הרצון של האדם, להפסיק לרוץ אחרי החומר, וליהנות מתחושה של חופש רוחני וכיוב. ותמיד בתוך המחשבות של האדם, ...

... היא, בעיית התחדשות. דהיינו, הבעיה של האדם והקושי שלו להתחדש ברוחניות. והבעיה השנייה שבה האדם נתקל, היא שככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים אותו, שגם זאת בעיה. ונסביר: הבעיה הראשונה היא, היכולת להתחדש. כי האדם כל הזמן מחפש דברים חדשים. וכאשר האדם מתקדם ברוחניות, האדם מרגיש סוג של הארה ותחושת אופוריה, שהנה הוא מתקרב אל האושר. אבל התחושה הזאת דועכת. וגם אם נדמה לאדם שהוא גילה עולם רוחני אין סופי, וגם אם העוצמה הרגשית של האדם, כל הזמן הופכת להיות יותר טובה, בסופו של דבר, התחושה הזאת תעלם. כי כדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להגיע לתובנות כלשהן. שהן מאפשרות לו לחוות את המציאות בכל פעם בצורה חדשה. והאדם מגלה ומבין תובנות חדשות, באמצעות הכלים השכליים והרגשיים שלו. והכלים השכליים והרגשיים של האדם, הם מוגבלים. ולכן גם היכולת שלהם לייצר התחדשות רוחנית, גם היא מוגבלת. וכאשר האדם מתקרב למימוש של כל הפוטנציאל שלו, על ידי זה הוא מרגיש סוג של דעיכה. והדבר דומה למשחק, שככל שעולים בו שלבים, כך רמת הקושי של המשחק עולה. וככל ... אז כאשר האדם מתקדם בדרך, בסופו של דבר, הוא מגיע למבוי סתום, שבו הוא לא מצליח להתחדש מבחינה רוחנית. כי היכולת של האדם להתקדם רוחנית, מוגבלת ליכולות השכליות והרגשיות שלו כנל. כך שהבעיה הראשונה של מי שרודף אחרי רוחניות, היא בכך שהוא כל הזמן צריך להתחדש, וזה לא קל, בפרט כאשר מתקרבים אל הסוף. וכך הוא גם בגשמיות. כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את הנאות החיים, אז גם הוא מרגיש סוג של הארה חומרית, כי הוא מגלה את הכיף שיש בהנאות החיים. אבל גם הוא צריך להתחדש. וגם ... השני, הדבר הזה גורם לאדם שהוא פחות יהיה מסוגל ליהנות מדברים אחרים. כי בעולם שלנו יש גם גשמיות וגם רוחניות. וכאשר האדם מתקרב אל הרוחניות, הוא מגביל את עצמו מלהתחבר רגשית לדברים גשמיים. וככל שהאדם רודף יותר אחרי רוחניות, כך הוא מונע מעצמו את היכולת ליהנות ...

... כי הכל טוב, ואין שום רע בעולם כלל, המשמעות של זה היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. גם להרגיש רע מצד אחד, כי אם האדם ירגיש רק טוב תמיד, לא יהיה שום טעם בחייו. אבל תוך כדי זה להרגיש גם טוב בשלמות מבחינה פנימית. והכל טוב פירושו, שיש רע, ושגם הרע הוא טוב. והרע הוא חוויה אישית של האדם. כי הרע נוצר על ידי מצב כלשהו. והרע הוא החוויה האישית של האדם, את המצב שיש לו באותו הרגע. ויש סוגים שונים ועוצמות שונות, של חוויית הרע. כי יש מי שהוא רע לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש מי שהוא טוב לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש כל מיני סוגים שונים של להרגיש רע. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהאדם יכול לשמוח למרות שרע לו, בשתי דרכים. והדרך הראשונה של האדם ליהנות כאשר הוא מרגיש רע, היא על ידי זה שהוא מתחבר לטוב שיש בסוף הרע. כי ... את האדם אל טוב. ולא סתם טוב, אלא לטוב המושלם. כי כל הרע שיש בעולם, הוא תכליתו להוביל את האדם להרגיש טוב בשלמות. ולמרות שהאדם לא מבין איך הרע יתהפך ... נדמה לאדם שהרע מתגבר עליו, הרי שהרע בעצם נחלש. כי הרע צריך להשתמש בכוחות חדשים, כדי לגרום לאדם להרגיש רע. וכוחו של הרע מוגבל. והרע מכלה את כוחו כאשר הוא גורם לאדם להרגיש רע. כך שאם הרע מתגבר על האדם, הרי שבעצם הרע מאבד את ... והכל טוב בשלמות מלאה. והכל לטובה. ומהמחשבה הזאת, האדם יכול לשאוב כוחות להחזיק מעמד, כאשר הוא מרגיש רע. והנה, כאשר האדם מגיע אל הטוב המושלם, שבו הכל ... אז האדם עובר לגור בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב. עולם שיש בו אך ורק טוב. וגם העדן הזה, הוא כמובן תחושה פנימית שיש לאדם, כאן בעולם הזה בגוף הגשמי. ... בעתיד. דהיינו, שהרע נוצר כדי להוביל את האדם אל השלמות. אבל כאשר האדם כבר בשלמות, הרי ששם הוא לא מרגיש רע, כדי להתקרב אל הטוב, כי הוא כבר נמצא בשלמות ... ידי זה הרע מתהפך לטובה. כי כאשר האדם מבין את שורש השכל של המציאות, ומזדהה איתו, על ידי זה האדם מרגיש טוב בשלמות. וכאשר האדם רואה בכל רע, את שורש השכל שממנו הוא נובע, על ידי זה הוא מרגיש טוב בשלמות תמיד. ואצל מי שהגיע אל השלמות, הוא בכל ... כל דבר כטוב, על ידי זה שהוא מקושר לשורשו, שהוא השכל שמנהל את הכל, שכאשר האדם מתחבר אליו, אז הוא מרגיש טוב. והנה, גם מי שאצלו הכל טוב בשלמות, גם הוא צריך ...

... היא, מהו שורש הקושי ליהנות? מדוע קשה ככ ליהנות? ולמה לא משנה מה יהיה לאדם, עדיין הוא לא ירגיש שלמות של הנאה? כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש ... רק מה שהוא, והוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדברים שהוא לא. כי הבודהיסט לדוגמה, שהוא מתנתק רגשית מכל דבר, הוא ירגיש את החסר של האהבה. כי הוא קשה לו לאהוב דברים ברמה עוצמתית, משום שאסור לו להקשר רגשית. ומי שהוא הדוניסט ונהנתן, גם הוא ירגיש את החסר של הפרישות. כי הוא ירגיש שהוא תלוי רגשית בדברים השונים, והוא ירגיש שהוא חסר את החופש הרגשי של הבודהיסט וכיוב. וכאשר האדם הולך לצד כלשהו, הרי שהוא בעצם מתרחק מכל שאר הצדדים. כך שכל דבר שיש בעולם, הוא חסר את כל שאר הדברים. ומי שיש לו הכל, אז משעמם לו. ומי שאין לו כלום, גם הוא לא טוב לו. כך שתמיד האדם מרגיש חסר כלשהו. ושורש עניין הקושי של האדם ליהנות בחיים, הוא בכך שבכל דבר שיש בעולם, יש בו חיסרון מצד ישותו. כי הישות של הדבר, מפרידה את הדבר מכל שאר הדברים, ...

... שקרה בעבר, או בגלל שהוא מוטרד ממה שיקרה בעתיד. ולכאורה, אם האדם ישתחרר מכל בעיות העבר, ומכל טרדות העתיד, הרי שהוא יהיה מאושר. אלא, שאם נשחרר את האדם מכל רגשות חרטה כלשהם, ומכל רגשות אשמה כלשהם, על מה שקרה בעבר, ואם ... האדם חי רק את הרגע, שזה נדמה כאיזה דבר טוב. למרות שבאמת, זה גרוע בדיוק כמו מי שלא חי את הרגע. וככל שהאדם מתקרב יותר להגיע למצב של לחיות את הרגע, כך הוא מרגיש יותר טוב. כי הוא לאט לאט משתחרר מהמחשבות על העבר ועל העתיד. אבל בסופו של דבר, אם האדם מצליח לחיות רק את הרגע הזה בשלמות, דהיינו, בלי להיות קשור רגשית לשום דבר בעולם, ובלי שום רגש כלשהו של פחד וכיוב, אז האדם מרגיש תחושה של ... שהוא כולו טוב באמת. והוא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, כאשר האדם גם חי את העבר ואת העתיד, וגם חי את הרגע בו זמנית. ומי שמסוגל להכיל בתוכו מבחינה רגשית את ההפכים, זהו האושר האמיתי, כי אז ... והדרך להגיע לזה, היא על ידי התבוננות. כי מי שיתבונן מספיק עמוק על המציאות, בסופו של דבר הוא יראה שכל ההפכים מתחברים בפנימיות שלהם. ואז גם הוא יהיה מסוגל רגשית להכיל בתוכו את ההפכים, ועל ידי זה הוא יהיה מאושר באמת. ונוסיף: כי לא קל להיות מאושר. דהיינו, לא כל אחד יכול מבחינה רגשית להכיל בתוכו את ההפכים. והבעיות שיש ... העצה הזו יש שכל כזה, שיאפשר לאדם בסופו של דבר להיות מסוגל לחוות אושר. וכאשר האדם מקבל את השכל של זה שהוא חכם באמת, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע למצב רגשי ושכלי, שבו הוא מסוגל להכיל בתוכו את ...

... התחדשות. וההתחדשות הזאת, יוצרת אצל האדם סוג של תחושה טובה של אושר. והעניין הוא, כי כל תחושת התחדשות שיש לאדם, שורשה, בכך שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי על המציאות. וגם אם האדם לא מסוגל להגדיר את התובנה שהוא הגיע אליה, ... שלו, הדבר הזה הוא תוצאה של תהליכים שכליים ורגשיים שמתרחשים בתוך האדם. והדברים האלו משפיעים על צורת ההסתכלות של האדם על המציאות. ועל ידי זה האדם מרגיש סוג של התחדשות, שיוצרת אצלו תחושה של אושר. וכאשר האדם נכנס לחיי השגרה של מקום העבודה שלו, על ידי זה הוא מתחיל לעשות את מעשיו, מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות. ... את השמחה של התובנות החדשות. וכאשר האדם מפסיק להרגיש התחדשות במקום העבודה שלו, על ידי זה נוצרת אצלו תחושה של שחיקה. כי האדם, רוצה להיות מאושר. והאדם עושה את מה שמקרב אותו אל האושר. וכאשר אין התחדשות, אז האדם לא מרגיש שהוא מתקרב אל האושר, ואז האדם מרגיש שחיקה במקום העבודה. ומהותה של השחיקה במקום העבודה, היא בכך שהאדם פועל מתוך הרגל, בלי התחדשות מחשבתית. ואחת מהסיבות שבגללן האדם פועל ... בעבודה, לשם כך צריך האדם לשפר את היכולות הרגשיות והשכליות שלו וכולי. וכל הדברים האלו מקרבים את האדם אל האושר. והדרך להשתפר במקום העבודה, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לעשות ...

... פעם הוא מבין אותה יותר ויותר. כי יש בני אדם שלא מבינים את הסיבה הראשונה. ויש בני אדם שכן מבינים את הסיבה הראשונה. אבל גם אחרי שכן מבינים את הסיבה הראשונה, עדיין יש אין סוף רמות עומק רגשי של הבנת הסיבה הראשונה. ובכל פעם ופעם שהאדם מבין דבר חדש, הוא בעצם מבין טוב יותר את הסיבה הראשונה. ומצד האמת כולם מבינים את הסיבה הראשונה בתת המודע ...

... במנהיג שאינו ראוי. כי הם לא מסוגלים מבחינה רגשית לחשוב שאולי הם טועים. כי גם לטעות צריך לדעת. ולא כל אחד יודע לחיות במצב של טעות. ויש כאלו שקשה ... צריך להיות חכם כדי להבין את המציאות. ואפשר גם להרגיש טוב בשלמות, גם בלי להבין כלום. אבל מי שרוצה להבין ולא מוכן להסתפק בלהאמין, עליו להיות מאוד חכם ... שלו להבין את המציאות גדול יותר. וכנל, אפשר להרגיש טוב, גם בלי להבין. אבל מי שרוצה להבין, הוא צריך להבין בשלמות ולשם כך צריך הרבה שכל. ומי שהוא ...