... את הרע בבחירה חופשית כמו אלוהים ולהכיל את המציאות? בהרצאה, אליעד כהן עוסק ברעיון של בחירה חופשית, במיוחד כשמדובר בהרגשה של רע. הוא מציין שבני אדם בדרך כלל מעדיפים להרגיש טוב על פני הרגשה רעה, אבל כאשר הם נתקלים ברע, הם לא תמיד חווים את עצמם כמי שבחרו בו באופן חופשי. הוא מציין שאנשים יכולים להרגיש שהם מוכנים להתמודד עם הרגשה רעה, אך לא באמת חווים את הבחירה החופשית במלואה כאשר הם מרגישים רע. המילים לא באמת חווה בחירה חופשית מלאה כשהוא מרגיש רע מוסברות כך: אנשים אומרים שהם מוכנים להרגיש רע או למדו לקבל את הרע, אך כשם שמישהו לא באמת יכול לומר שהוא בחר לחוות רע, כך לא ... אם אדם היה חווה את אלוהים שבפנים, הוא היה מבין שהכל הוא אחד, ושהוא, כמו אלוהים, בחר את כל חוויותיו, כולל את הרגעים הקשים. ההסבר על כך הוא, שאם אדם היה חווה את כל העולם כישות אחת, הוא היה חווה את עצמו כישות אחת עם המציאות כולה. אז הוא היה מבין שכל חוויותיו, כולל הרגעים הרעים, הם חלק מהבחירה החופשית שלו. אם אדם היה חווה את כל המציאות כשלם אחד, הוא היה יכול לקבל את הרע כמו את הטוב, מבלי להרגיש מנותק או מאוכזב. החשיבה כאן מתמקדת בכך שהבחירה החופשית אינה רק היכולת לבחור בין אפשרויות טובות או רעות, אלא ...

חוויית אלוהות, לחזור להיות אלוהים, שורש ההנאות, מה גורם להנאה, איך ליהנות, רכב חדש, הנאה של אלוהים למה אנשים מתרגשים לקבל רכב חדש? כשאדם מקבל רכב חדש, הוא חווה תחושת התרגשות והתחדשות מיוחדת. הסיבה לכך אינה קשורה רק לערך הכספי או החברתי של הרכב, אלא עמוקה יותר. התחושה נובעת מכך שהאדם, ברמה העמוקה ביותר שלו, רוצה לחזור להיות אלוהים, מצב שבו הוא היה כל יכול, שלם ובלתי מוגבל. בחוויה של האדם כיום, הוא לא מרגיש אלוהים, ולכן הוא מחפש דרכים להזכיר לעצמו את המצב האלוהי, אפילו ברגעים קטנים כמו קבלת רכב חדש. למה דווקא רכב ולא נייר חדש? כי הרכב נותן לאדם הרגשה שהוא מרחיב את טווח היכולות שלו. האדם מוגבל, הוא לא נמצא בכל מקום בו - זמנית כמו אלוהים. אך עם הרכב הוא יכול להגיע במהירות ממקום למקום, מה שנותן לו תחושה שהוא מתקרב למצב של אין מגבלות, שהוא יכול יותר, חזק יותר ועוצמתי יותר. התחושה הזו מזכירה לאדם את המצב האלוהי שהיה לו בעבר, ולכן הוא מתרגש. למה אנשים נהנים מגלגלים של רכב יוקרתי? כאשר אדם מתלהב מגלגלים של רכב יוקרתי, הסיבה אינה הגלגלים עצמם, אלא מה שהם מסמלים עבורו. אם מדובר בגלגלים יוקרתיים, האדם מרגיש חשוב, כלומר, הוא חווה הרגשה שכולם מסתכלים עליו כמיוחד ובולט. התחושה הזאת, שהוא מיוחד וחשוב, שוב מזכירה לו את החוויה האלוהית שהוא מחפש. אלוהים, בהגדרתו, הוא הכי חשוב, הכי מיוחד ובלתי ניתן להשוואה. לכן כל חפץ או חוויה שנותנים לאדם להרגיש מיוחד, מחזירים אותו לרגע אל החוויה של אלוהים. מדוע אנשים נהנים מאוכל ומדוע רוצים לטעום דברים חדשים? ההנאה מאוכל גם היא קשורה לחוויה האלוהית. אלוהים נתפס כישות שיש לה הכל והיא אינה מוגבלת בשום דבר. כשאדם אוכל, הוא מנסה לחקות את התחושה הזו של שלמות וסיפוק, ולכן אנשים שאוכלים מתוך דיכאון או עצב, עושים זאת כדי להרגיש מלאים ומסופקים - תחושה שמזכירה את השפע האלוהי. בנוסף, אנשים רוצים טעמים חדשים בגלל תחושת ההתחדשות. כשאדם חוזר על אותה פעולה שוב ושוב, הוא מרגיש חסר חיים, כאילו הכל ידוע מראש. אלוהים נתפס גם כמקור ההתחדשות, כלומר, כמקור שבו כל דבר מתחדש בכל רגע. כשאדם חווה משהו חדש, גם אם הטעם עצמו לא בהכרח טוב, הוא מרגיש חי, מרגיש שהחיים מתחדשים אצלו, וזה שוב מחבר אותו לחוויה האלוהית. איך ייתכן שאלוהים מתחדש כל הזמן אך גם תמיד יציב? מצד אחד, אלוהים הוא יציבות מוחלטת, דבר שלא ... רגע. זהו פרדוקס: אלוהים הוא הדבר היציב ביותר והדבר המתחדש ביותר בו - זמנית. אנשים לפעמים רוצים דווקא יציבות, תחושה ששום דבר לא משתנה, כי זו גם דרך לחוות את אלוהים. ולפעמים הם רוצים דווקא התחדשות, כי זו דרך ... התחדשות. למה אנשים אוהבים צניחה חופשית ונסיעות מהירות? הנאה מצניחה חופשית או נסיעות מהירות נובעת מכך שהן נותנות לאדם תחושה שהוא יכול לעשות דברים בלתי אפשריים, או להרחיב את גבולות היכולת שלו מעבר למה שחשב שאפשרי. כשאדם נוהג מהר או צונח באוויר, הוא מרגיש, ולו לרגע, חוסר מגבלה. התחושה הזו של חוסר מגבלה שוב מחזירה אותו לחוויה של אלוהים, כי אלוהים מוגדר כישות ללא שום מגבלה כלל. מדוע האדם מחפש תמיד את מה שחסר לו? הסיבה שהאדם תמיד מחפש את מה שחסר לו היא שוב קשורה לחוויה האלוהית. כאשר הוא היה אלוהים, הוא היה שלם לחלוטין, שום דבר לא היה חסר לו. עכשיו, כשהוא כבר לא בחוויה הזו, הוא מחפש כל הזמן למלא את החוסר שנוצר. כשאדם מקבל כסף, למשל, הוא מתרגש כי הכסף נותן לו ביטחון, יציבות ואפשרויות חדשות, מה שמזכיר לו את המצב האלוהי שבו יש לו הכל ואין לו חסרונות. לסיכום, כל ההנאות והחוויות שאנשים מחפשים בחיים - בין אם מדובר ברכב חדש, אוכל, צניחה חופשית, או אפילו תחושת חשיבות - הן דרכים לחזור ולחוות מחדש את המצב האלוהי, מצב של שלמות מוחלטת, חוסר מגבלות, ותחושה של התחדשות אינסופית. למה אנשים מתרגשים מרכב חדש? מה גורם להנאה אמיתית? מהי חוויית אלוהות? למה אוהבים צניחה חופשית? איך להרגיש התחדשות בחיים? מדוע מחפשים תמיד משהו חדש? מה מקור כל ההנאות?

רגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות האם באמת קיימים רגשות או שאין דבר כזה רגש? אליעד מסביר כי מצד אחד, תמיד יש רגשות, מאחר והאדם תמיד חש בתחושה שהוא קיים. החוויה הבסיסית ביותר שכל אדם מכיר היא ההרגשה אני קיים. התחושה הזו של אני קיים היא בעצם סוג של רגש, ולכן ניתן לומר שמצד אחד תמיד קיים רגש. עם זאת, אליעד מציג גישה הפוכה לגמרי, ולפיה אף פעם אין, לא היה ולא יהיה רגש אמיתי. כדי להבין מדוע, הוא מציע לפרק את המושג רגש. לדבריו, הדרך להוכיח שאין רגשות בכלל היא לפרק את הרגש עד שנראה שהוא למעשה לא קיים. כלומר, אם נצליח להראות שהמושג רגש עצמו חסר משמעות, אז נגיע להבנה שאף פעם לא היה רגש. מה הקשר בין צורה למהות והאם אפשר להעלים רגש? אליעד מסביר שבעולם קיימות שתי רמות: הרמה של הצורות והרמה של המהות. בעולם של אחדות מוחלטת, הצורות והמהות הן ... זו לזו. הצורות הן הדברים שאפשר להגדיר ולהבדיל, ואילו המהות היא הדבר שאין בו הבדל כלל. אם רוצים להעלים רגש, מסביר אליעד, צריך למצוא את ההפך של הרגש, שהוא המהות שלו. מאחר והמהות היא הדבר שאין בו הבדל כלל, הרי שההפך מרגש הוא מצב של אי - הבדלה. כאשר מפרקים את הרגש לשורשו, רואים שהוא למעשה ביטוי של משהו אחר, שהוא ביטוי של משהו נוסף, ובסוף, הביטוי האחרון הוא של כלום. כלומר, בשורשו כל רגש הוא כלום. איך ייתכן שמצד אחד מרגישים תמיד ומצד שני לא מרגישים כלום? אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: ... הזו בדיוק?, מגיעים למסקנה שאיננו יודעים באמת מהו שולחן. בסוף מגיעים להבנה שהשולחן הוא בעצם כלום. באותה צורה, כל רגש הוא למעשה כלום המופיע בצורה של משהו. אליעד מדגים זאת על רגשות של שמחה ועצב. כשאדם אומר שהוא מרגיש שמח ולא עצוב, הוא נשאל: היכן בדיוק הגבול בין שמחה לעצב? התבוננות פנימית מגלה שאין באמת הבדל ברור ומוגדר בין שני הרגשות. בסופו של דבר, האדם יגיע להבנה שהבדלים בין רגשות הם דמיוניים בלבד, כי בבסיס, במקור שלהם, אין ביניהם שום הבדל - הכל אחד. איך מתבוננים לתוך רגשות והאם אפשר להפסיק לפחד? אליעד ממליץ לאדם שמתמודד עם רגשות כמו פחד, להתבונן לעומק הפחד ולא להדחיק אותו. כאשר האדם מתבונן פנימה, תחילה הוא מפחד יותר כי עולות מחשבות ... הבדל בין חוויית קיום לאי - קיום? אליעד מסביר שכל אדם מרגיש שהוא קיים, אבל אם הוא ינתח את ההרגשה הזו לעומק, הוא יגיע למסקנה שההרגשה אני קיים היא בסך הכל כלום המופיע בצורה של תחושת קיום. כך, למעשה, האדם אף פעם לא באמת הרגיש ... ולהרגיש רע הוא דמיוני, הוא ישתחרר מהרצון להרגיש רק טוב. זהו תהליך בו האדם מתחיל לחקור כל רצון, כל רגש, ולשאול מדוע הוא קיים. ההתבוננות הזו משחררת אותו מהרצון עצמו, עד שלבסוף הוא לא ירצה אפילו להרגיש טוב דווקא, ... אך אם הוא יגיע להבנה עמוקה שלהרגיש טוב או רע זה בדיוק אותו הדבר, הוא לא יהיה תלוי יותר ברגשות הללו ויגיע למצב גבוה יותר, בו הוא יחווה בו - זמנית את כל הרגשות, בלי שהן ישפיעו עליו לרעה או לטובה. מה זה רגשות? איך להפסיק לפחד? האם תמיד יש רגשות? איך מרגישים אחדות? למה להרגיש טוב ולא רע? האם יש הבדל בין שמחה לעצב? איך מתבוננים לתוך רגש? שאלה: האם תמיד יש רגשות? אליעד: מצד אחד תמיד יש רגש, כי אתה תמיד מרגיש שאתה קיים, משהו אתה מרגיש. נכון שאם אתה מרגיש אז בפועל יש גם את האין רגש, אבל מה שדומיננטי בך זה ההרגשה שאני קיים. למה מצד שני אף פעם אין רגש, לא היה, לא הווה ולא יהיה אף רגש? אנו מנסים להבין מה המבנה המחשבתי שיכול להוביל אותנו להבנה שתמיד אין רגש. אז מה הכי טוב לעשות? פשוט לפרק את המושג רגש. אם נצליח להעלים את המושג רגש, אז תמיד אין ...

... הערכה עצמית, הוא חייב להבין קודם כל מה המשמעות של המושג הערכה עצמית. רבים טועים לחשוב שהערכה עצמית פירושה להרגיש טוב יותר עם עצמם, להשיג מוטיבציה, או תחושה כללית חיובית יותר לגבי עצמם. אבל אליעד מדגיש שזו לא המשמעות המדויקת של הערכה עצמית. להעריך את עצמך באמת ... הוא מפריד בין המושגים ומבהיר שהערכה עצמית היא ידיעה מדויקת לגבי יכולותיך האמיתיות, בעוד אהבה עצמית וכבוד עצמי הן תחושות כלפיך שאתה בוחר לאמץ או לא. כלומר, יכול להיות שאדם יידע בדיוק את ערכו האמיתי, אך לא יאהב את ... להגיע להערכה עצמית מדויקת? התהליך שמציע אליעד מאפשר לך לראות את עצמך בצורה ברורה ומדויקת יותר. במקום להסתמך על תחושות כלליות, אתה מתחיל לנתח את עצמך בצורה אנליטית, להבין מאיפה באות האמונות שלך לגבי עצמך, ולהבין עד כמה הן ... אליעד מתייחס לעובדה שלאנשים קשה להודות במה שהם לא יכולים או במה שהם לא טובים מספיק. זה נובע מהקושי הרגשי ומהפחד להיחשף לחולשה. אך אליעד מציין שאם לא תכיר במה שאתה לא יכול, אתה עלול להשקיע מאמצים גדולים בכיוונים ... לא לא שאלתי במה מתבטאת? שאלתי מזה אומר הערכה עצמית? אתה אומר לי הערכה עצמית מתבטאת בזה ש ש: הרגשה טובה יותר לגבי עצמי אליעד: מזה הערכה עצמית? ש: הרגשה אליעד: בא נראה, הערכה עצמית, מזה הערכה? ומזה עצמית? אז עצמית זה כלפי עצמך. מזה הערכה? תגיד, יש מישהו ... האמיתי שלך. איפה אתה רוצה שנמשוך? ש: הערך העצמי האמיתי שלי אליעד: אוקי, למה? לא נעים לך? ש: אני מרגיש במשחק טלוויזיה אליעד: למה משחק טלוויזיה? ש: כי יש שני אליעד: אופציות. כן, איזה דלת אתה רוצה שנפתח? אוקי, ... נדבר על זה. אז הגדרנו מטרה חדשה שהיא. בא נגיד נפשט לך: אני רוצה לדעת את האמת על עצמי ולהרגיש אותה ש: כן אליעד: אוקיי, אז תגדיר את זה אתה. כי להגיד אני רוצה הערכה עצמית זה הרבה פעמים מתפרש במובנים אחרים. ש: אוקיי, אז אני רוצה שבהרגשה שלי ובמה שאני חושב על עצמי ומה שאני יודע על עצמי שיש סנכרון בין מה שבאמת קיים ואמיתי אליעד: ... לכיוונים שאתה לא רוצה אותם בכלל נגיד ש: אבל אם זה יקרה אני אוכל לזהות את זה, אני יכול להרגיש שאני הולך לכיוון אליעד: כן אבל לפעמים אתה מגלה את זה מאוחר מדי. לפעמים אתה התאמצת כל כך הרבה ... רגע, תראה, המטרה שלנו זה לאמת את האינפורמציה על עצמך. ש: כן אליעד: זה כל תהליך ש: מה שאני מרגיש כלפי עצמי כרגע אליעד: המטרה שהגדרנו מלכתחילה זה לגרום לך להעריך את היכולות האמיתיות שלך. זאת הייתה הגדרת המטרה ...

להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ... משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, ... בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. אליעד נותן דוגמה לשחקן קוסמות שמח כשהוא עושה קסם, אך אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו ילד, שהיא חוויה בלתי תלויה במטרה. איך אפשר להגיע למצב שבו נהנים כמו ילד? אליעד מציע שדרך אחת היא להבין את החוויה של הילד, ללא הצורך להגיע למטרה או להספיק משהו. הדרך השנייה היא להסתכל על המשחק עם משקפיים של ילד ולהתמקד בהנאה ובחוויות שולי המטרה, ולא בהשגת תוצאה. איך להיות כמו ילד במשחקים כשיש לך מטרות בוגרות? כדי לחוות את המשחקים כמו ... בתוצאה או במטרה רחוקה. כל ניסיון לפתח את היכולת להתרכז בהנאה שבתהליך ולא בתוצאה הוא הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? בהרצאה זו, אליעד מדבר על הצורך להשתחרר רגשית ולהרגיש חופשי כמו ילד. הוא מציין את החשיבות שבתחושת החופש וההנאה הפשוטה ששמורה לילדים, ומנחה את השומעים איך להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? אליעד מציין כי המשחקים עם ילדים יכולים לשמש כדרך להתחבר לחלק הילדי שבנו ולהרגיש את התחושות של חופש ושחרור רגשי. הוא מחדד כי ילדים משחקים מבלי לחשוב על תוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. המשמעות היא שאם אדם בוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יוכל לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות ... על עץ. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות. מבוגר, לעומת זאת, לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? אליעד טוען שמהות ההנאה לא בהכרח תלויה בחוויות הפיזיות עצמן, אלא בהרגשה שהן מייצרות. הוא מציין את הדוגמה של שחקן קוסמות, שמח כשעושה קסם, אך אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם מהזווית של תהליכים הלמידה ולא מהחוויות הפיזיות עצמן. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כאשר אדם בוגר מסתכל על הדברים דרך משקפיים של ילד, הוא יכול להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי להרגיש את חוויית המשחק כמו ילד, שהיא חוויה בלתי תלויה במטרה. איך אפשר להגיע למצב שבו נהנים כמו ילד? אליעד מסביר שדרך אחת היא להבין את החוויה של הילד, ללא הצורך להגיע למטרה או להספיק משהו. השיטה השנייה היא להסתכל על המשחק עם משקפיים של ילד ... בתוצאה או במטרה רחוקה. כל ניסיון לפתח את היכולת להתרכז בהנאה שבתהליך ולא בתוצאה הוא הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות

כסף ואושר, כסף קונה פחד, כסף קונה חרדה, כסף גורם להרגיש טוב, כסף גורם להרגיש רע, מעשה מבעל תפילה, סיפורי מעשיות, תלות בכסף, תלות באהבה, תלות רגשית, שחרור רגשי, כסף טוב, כסף רע למה כסף ואהבה הם הדברים הכי טובים וגם הכי גרועים בחיים? כסף ואהבה נתפסים כשני גורמים חיוביים מאוד בחיים. כסף מאפשר לאדם להגשים מטרות, לספק צרכים ולחיות בנוחות, ואהבה מעניקה תחושת ביטחון, שמחה וסיפוק. אך אליעד כהן מסביר כי דווקא הדברים שעושים לנו טוב, יכולים להיות גם המקור הגדול ביותר לסבל ולפחד. הסיבה לכך היא התלות הרגשית שאנו מפתחים כלפי גורמים חיצוניים אלו. כיצד כסף יוצר תלות רגשית ופחד מתמיד? מצד אחד, ככל שלאדם יש יותר כסף, כך לכאורה הוא מרגיש טוב יותר. הוא מסוגל לממש רצונותיו ולספק את צרכיו בקלות רבה יותר. מצד שני, בדיוק אותה תחושת ביטחון הופכת אותו לתלוי בכסף, ומכאן נוצר הפחד המתמיד מה יקרה אם יום אחד לא יהיה לי מספיק כסף?. אליעד מדגיש שכסף נותן הרגשה של שליטה וביטחון, אך במקביל הוא גם משפיל את האדם בכך שהוא מזכיר לו באופן קבוע את חולשתו: האדם מבין שהוא אינו מסוגל להסתדר בלעדיו, ותחושת התלות הזו יוצרת חרדה ופחד תמידיים. הכסף גורם לאדם לחשוב: אתה תלוי בי, אתה לא יכול להסתדר בלעדיי, ותחושה זו הופכת את האדם לנכה רגשי, שחי בפחד קבוע מכך שלא יוכל להתמודד עם החיים אם הכסף ייעלם. איך הסיפור על בעל תפילה ממחיש את ... הראה לאנשי הממון את ריח המאכלים, בתחילה נדמה להם שמדובר בסירחון חיצוני, אך הם גילו שהסירחון מגיע מהם עצמם. תחושת הסירחון מסמלת את הבושה העמוקה שהם חשים כלפי עצמם על כך שהם כל כך תלויים בכסף. ההבנה הזו הייתה ... בורות וקברו את עצמם, מכיוון שהבושה הגדולה ביותר עבורם הייתה להחזיק כסף - סמל לחולשה הגדולה ביותר שלהם, לתלות הרגשית ולהשפלה שחשו. האם אהבה יוצרת את אותה בעיית התלות כמו כסף? אליעד כהן מסביר שאהבה פועלת בדיוק באותו מנגנון כמו כסף. ככל שהאהבה גדולה וחזקה יותר, כך התלות הרגשית באהבה או באדם שאוהבים הופכת לעמוקה יותר. התחושה אני חייב לקבל אהבה, אני חייב את האדם הזה לידי, יוצרת פחד תמידי מאובדן או נטישה. ברגע שאדם מבסס ... מייחסים את יכולתנו להיות מאושרים לגורמים חיצוניים, אנו למעשה מפקידים את האושר שלנו בידיים של דבר שאינו בשליטתנו. התלות הרגשית יוצרת חרדה מתמדת, ופחד שיום אחד נאבד את אותו הדבר שעושה לנו טוב. לכן, כל דבר שעושה לנו טוב באופן חיצוני הוא גם מקור אפשרי לסבל. מהי הדרך להתמודד עם החרדה והתלות הרגשית? לפי אליעד, הדרך היחידה לשחרר את עצמנו מהפחד והתלות הרגשית היא להבין את השורש האמיתי של הפחד. להבין שהתחושה שאנו תלויים בכסף או באהבה היא התחושה שגורמת לנו לסבל, ולמצוא את הדרך להיות מאושרים ללא תנאי, ללא תלות בשום דבר חיצוני. לסיכום, כסף ואהבה הם דוגמאות מובילות לאופן שבו הדברים הטובים ביותר יכולים גם ליצור סבל ותלות רגשית עמוקה. על האדם להיות מודע לתלות שלו ולהבין את מנגנון הפחד שמאחוריה, וכך יוכל להגיע לשחרור רגשי אמיתי. יחסי תלות רגשית וכיצד משתחררים מהם ניתוח סיפורי מעשיות של רבי נחמן איך להתמודד עם חרדת נטישה? כלים לטיפול בפחדים וחרדות תובנות ... רע בדברים שעושים לך טוב?. הדוגמאות שהובאו הן כסף ואהבה. לכאורה, כסף ואהבה נראים חיוביים - יותר כסף גורם לתחושה טובה ויותר אהבה גורמת לאושר. אבל יש היבט נוסף: ככל שיש יותר כסף או יותר אהבה, כך עלולה להופיע תלות בהם, וכך האדם מרגיש שהוא לא מסוגל להסתדר בלעדיהם. מבחינה רגשית, נוצרת תלות גבוהה שהופכת את האדם לנכה אם הדבר נלקח ממנו. כיצד הופך הכסף לדבר טוב וגם לדבר רע? ... הדברים הכי טובים שיש: הוא עוזר להגשים מטרות ולספק צרכים. אך מהצד השני, ככל שנהיים תלויים בכסף, כך מופיעה תחושה של אני לא מסוגל לתפקד בלעדיו. התחושה הזו היא ההיבט השלילי שבכסף: הוא משפיל אותך, כי הוא מבהיר לך עד כמה אתה כבן אדם לא יכול ... מעצם היעדר הכסף. בסיפור, אנשי הממון מוצאים את עצמם מושפלים: הם מבינים שהכסף לא עוזר להם מול הפחד, וזו התחושה העמוקה של תלות - אם הכסף לא מושיע אותנו, מה כן?. מדוע אנשים התביישו בכסף עד כדי שזרקו אותו ... שבעצם אין שום דבר שמסריח בחוץ - הם עצמם המסריחים, כי הם כל כך תלויים בכסף עד שהדבר הזה מרגיש להם כמו צואה מבחינה רגשית. ברגע שהבינו כמה הכסף מגביל אותם והופך אותם לתלויים, הם בושו מאוד וזרקו את כספם, עד שאפילו מי שמצא ... ולהעניק לו ביטחון ושמחה. אבל ככל שהיא חזקה יותר, עלולה להתפתח תלות גדולה יותר באדם שאוהבים או באהבה עצמה. תחושת אני חייב את האהבה הזו יוצרת פחד לאבד אותה. כך שכל דבר שגורם הרגשה טובה - אם הופכים אותו לתנאי לאושר - הופך להיות מקור לסבל, משום שמופיעה חרדת נטישה, חרדת אובדן או ... שעושה טוב עלול לגרום גם לרע? הסיבה העיקרית היא שברגע שמשהו חיצוני גורם לנו אושר, אנחנו מייחסים את יכולתנו להרגיש טוב לאותו גורם ולא לעצמנו. כך אנו מפתחים תלות רגשית: אם זה יילקח ממני, לא ארגיש יותר טוב. תלות זו מייצרת פחדים וחרדות, כי תמיד עלולה להיות אפשרות לאבד את אותו גורם. לכן, ככל שיש ... את עצמו חרד יותר מהיום שבו לא יהיו לו אותם. בסיכום, הרעיון המרכזי הוא שכל גורם חיצוני שנותן לנו תחושת ביטחון ושמחה, עשוי גם להבליט את חולשתנו ותלותנו בו. לכן, כשאדם מתרגל להתבסס על משהו חיצוני כדי להרגיש טוב - בין אם זה כסף או אהבה - הוא עלול לחוות גם את הצד ההפוך של התלות: החשש המתמיד ממה שיקרה בלעדיהם. יחסי תלות רגשית וכיצד משתחררים מהם ניתוח סיפורי מעשיות של רבי נחמן איך להתמודד עם חרדת נטישה כלים לטיפול בפחדים וחרדות תובנות ...

... המוטיבציה לעשות ספורט, צריך לחשוב על היתרונות היחסיים שיש לספורט בחייו, למשל שהוא יהיה בריא יותר, יראה טוב יותר, וירגיש טוב יותר. אליעד מדגיש שאסור להגיד לעצמך אם אעשה ספורט החיים שלי יהיו מושלמים, כי אז המוח ידחה את ... ספורט, החיים שלי יהיו טובים כי... אני אהיה בריא יותר, יהיה לי קל יותר להצליח בזוגיות, לא ישעמם לי, ארגיש טוב ואהיה מאושר יותר. איך ליצור רשימת יתרונות לחיזוק הרצון? כדי לחזק את הרצון, אליעד ממליץ על תרגיל פרקטי ... להתחיל לעשות ספורט, האדם צריך לשאול את עצמו מה יצא לי טוב מזה? ולכתוב רשימה של יתרונות ברורים, כמו: הרגשה טובה ואדרנלין. בריאות טובה יותר. מראה מושך יותר. אך אליעד מדגיש שלא לעצור כאן. כל יתרון ברשימה חייב לעבור בדיקה נוספת בשאלה חוזרת: ומה יצא לי טוב מזה?. לדוגמה, האדם ימשיך ויפרט: אם אהיה בריא יותר, ארגיש טוב ואהיה פחות חולה, אם אראה טוב יותר, אוכל להצליח יותר בזוגיות וארגיש אהוב, אם ארגיש טוב יותר, אצליח יותר בעבודה ואוכל להרוויח יותר כסף. כך הרשימה מתרחבת ומתנפחת, עד שהאדם מגיע לתחושה של איך לא עשיתי את זה קודם. איך להטמיע את המחשבות האלה ולהפוך אותן למוטיבציה חזקה? אליעד מדגיש את ... הרצון ופשוט לחזור עליהם עוד פעם כשאני אשיג ככה וככה יהיה לי טוב כי, כשאני אשיג ככה וככה אני ארגיש טוב כי, כשאני ארגיש ככה וככה החיים שלי יהיו יותר טובים כי לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם כמו אמונה, כמו מנטרה ... נגיד מה יצא לי טוב מזה שאני אעשה ספורט תביאי נגיד שלושה דברים. ש: נניח האדרנלין שיעשה לי טוב הרגשה טובה ובריאות. אליעד: יפה עכשיו כל אחד מהם את צריכה להגיד ומה יצא לי טוב מזה שאני אהיה בריאה ומה יצא לי טוב מזה שאני אראה טוב, ומה יצא לי טוב מזה שתהיה לי תחושה טובה, אם תהיה לי תחושה טובה לא, את הבנת את הכוונה את לוקחת את המה יצא לי טוב. ש: ולוקחת את זה לראש. אליעד: ...

... לך להליכה לפארק X? כדאי לשאול מה דעתך על הליכה בפארק? גישה כזו מאפשרת לאדם לחשוב על ההצעה מבלי להרגיש את הלחץ של הצעתך. לכן, חשוב לשאול את השאלות בצורה חופשית יותר, על מנת להימנע מהתניה שלילית שתהיה עלולה ... ממצבים של התנגדות בכל שיחה? ההמלצה המרכזית אליעד היא לשאול את השאלות בצורה כללית יותר, כך שהצד השני לא ירגיש לחץ או התנגדות. לדוגמה, כששואלים אם רוצים לצאת לשעה מסוימת או לעשות פעילות מסוימת, עדיף לשאול בצורה שאינה בהכרח ... פעם בהנחה שאת באה למישהו ואומרת לו אני רוצה ככה וככה והוא אומר לך לא רוצה. ש: גורם לה להרגיש איזה משהו איזו הרגשה לא נעימה. אליעד: לא היא ברור שזה גורם לה להרגיש הרגשה לא נעימה כי אמרו לה לא איך זה דופק אותך שהוא אמר לך לא מעבר לזה שהוא לא מילא ... לך לא או שהוא הביע כלפיך התנגדות בשום נושא בעולם אם רוצים ליצור כימיה עם מישהו רוצים לגרום לו להרגיש כלפיך אהבה אז ככה בהנחה שאתה אומר אני רוצה שהוא ירגיש ריחוק ממני נגיד שלדוגמה מישהו אוהב אותך יותר מדי וברגע שהוא לא יאהב אותך תשאלי אותו שאלות סתם שאלות ... אתה רוצה עכשיו באמצע הלילה אתה רוצה שנצא נעשה הליכה לא, לא קרה כלום אבל בראש שלו הוא מתחיל להרגיש ריחוק כי את מציאה הצעות שהוא לא רוצה אותם אוקי זה מרחיק אותו רגשית. לעומת זאת אם רוצים שמישהו יאהב אותך אל תביא אותו למצבים שהוא אומר לך לא אל תביא אותו למצבים ... רוצה שהיא תגיד לך לא זה הרעיון, עכשיו אם אתה לא רוצה שהמציאות תגיד לך לא ואם אתה רוצה להרגיש טוב אתה לא רוצה שהמציאות תגיד לך לא למה שאתה רוצה מה אתה צריך לעשות לא להגדיר בדיוק מה ...

מה אני רוצה? האם בן אדם רוצה להרגיש טוב? מהו הרצון הראשון? למה לרצות להרגיש טוב? מה טוב בלהרגיש טוב? איך נוצר הרצון? רצון להרגיש רע, למה לרצות להרגיש רע? איך להוכיח משהו? לא רוצה להרגיש טוב האם בן אדם באמת רוצה להרגיש טוב? אליעד כהן דן בשאלה הבסיסית, האם באמת בן אדם רוצה להרגיש טוב. לטענתו, מקובל לחשוב שבן אדם עושה פעולות כדי להרגיש יותר טוב או לפחות פחות רע. אליעד מסביר שלרוב האנשים זה נראה ברור מאליו, כי כשאדם רעב הוא אוכל, וכשכואב לו הוא מחפש פתרון רפואי. אולם הוא מציין כי גם אם נדמה שאנשים פועלים כדי להרגיש טוב, עדיין לא הוכחנו באופן מוחלט שזה מה שהאדם רוצה באמת. לדבריו, אפשר להביא דוגמאות וראיות שונות לכך שבן אדם רוצה להרגיש טוב, אך באותה המידה ניתן להביא דוגמאות וראיות הפוכות, לכך שבן אדם רוצה דווקא להרגיש רע. אליעד מביא דוגמה מוחשית: נניח שבן אדם רעב, הוא חושב שאם יאכל ירגיש טוב יותר. לכאורה, זהו סימן שהוא רוצה להרגיש טוב. אך מנגד, אליעד מעלה נקודה אחרת: אולי בתוך האדם יש חלק שרוצה להרגיש רע או שלא אכפת לו באמת להרגיש טוב. הוא מדגיש כי עצם העובדה שהאדם עושה פעולות שנראות כמכוונות להשגת הרגשה טובה יותר אינה הוכחה מוחלטת שהוא רוצה רק להרגיש טוב. האדם יכול לעשות פעולות מכוח הרגל, כפייה פנימית, או רצונות אחרים שאינם בהכרח להרגיש טוב. האם ניתן להוכיח שבן אדם לא רוצה להרגיש רע? אליעד מעלה שאלה נוספת: האם ניתן להוכיח שלא יכול להיות שהאדם רוצה להרגיש רע? הוא טוען כי בדרך כלל אנו מסתפקים בראיות חלקיות או נסיבתיות, אך אם היינו רוצים הוכחה אמיתית וחזקה, ... את הרצח, אלא צריך להראות שאף אחד אחר לא יכול היה לבצע את אותו המעשה. לכן, הטענה שהאדם רוצה להרגיש טוב חלשה, כי לא סתרנו את האפשרות שהאדם רוצה גם להרגיש רע. האם הרצונות שלנו באמת שייכים לנו? אליעד עובר לדון בשאלה האם בכלל הרצונות שלנו שייכים לנו, או שהם ... שנוצר מסיבה חיצונית או פנימית שלא תלויה בו? אם הרצון לא שלו, אז אין שום משמעות לכך שהוא רוצה להרגיש טוב או למלא את הרצון. לכן הוא שואל, מה באמת הרצון הראשון והבסיסי שלנו, האם הוא להרגיש טוב או משהו אחר, או שאולי בכלל אין רצון ראשון. האם אפשר לא לרצות להרגיש טוב בכלל? אליעד ממשיך בשאלתו לגבי הרצון להרגיש טוב, ומביא דוגמאות של אנשים הטוענים שאינם רוצים להרגיש טוב. אם מישהו אומר שהוא לא רוצה להרגיש טוב, זה יוצר פרדוקס, כי לכאורה הוא עדיין פועל כדי להקל על עצמו. אם באמת הוא לא היה רוצה להרגיש טוב, אולי היה מפסיק לרצות לגמרי, מפסיק לפעול, או אפילו מתאבד. מכאן מסיק אליעד שגם מי שאומר שאינו רוצה להרגיש טוב כנראה לא לגמרי מאמין בכך. האם בן אדם רוצה להרגיש רע כדי להרגיש טוב אחר כך? אליעד מתייחס לטענה שאנשים מוכנים להרגיש רע כדי להשיג הרגשה טובה גדולה יותר בהמשך. לטענתו, זו לא הוכחה שאנשים רוצים להרגיש רע, אלא רק מוכנים להרגיש רע כדי לקבל את הטוב שמגיע לאחר מכן. הוא מדגיש את ההבדל בין לרצות ממש להרגיש רע לבין להיות מוכן לסבול למען מטרה טובה יותר. לדבריו, אם הייתה אפשרות לאדם להרגיש טוב בלי צורך ברע כלל, רוב האנשים היו בוחרים באפשרות הזאת ולא היו בוחרים להרגיש רע כלל. האם אפשר להרגיש רק טוב בלי רע בכלל? אליעד דן גם בשאלה פילוסופית נוספת: האם אפשר בכלל להרגיש טוב בלי להרגיש רע? ...

... מהן האפשרויות השונות להודיע לצד השני מתי נוכל לדבר. אליעד כהן מציין את חשיבות הניסוח הנכון כדי ליצור את התחושה הנכונה אצל הצד השני, כשאתה לא זמין, מבלי לפגוע במערכת היחסים. למשל, אם אתה עסוק, ובן הזוג או עובד פונים אליך, מה עדיף לומר? כיצד ניסוח יכול לשנות את התחושה של השומע? אחת הדוגמאות שהוצגו הייתה של אדם שאמר: אני אהיה זמין עוד רבע שעה. השאלה שנשאלת היא כיצד ... לא זמין בחצי שעה הקרובה לבין אני אהיה זמין בעוד חצי שעה. אליעד הציע שמילת השלילה, כמו לא, יוצרת תחושה של חסימה, בעוד שהניסוח הממוקד בהבהרה עתידית (אהיה זמין בעוד חצי שעה) יוצר תחושה חיובית יותר. בנוסף, אליעד מדבר על המילים אני לא יכול לדבר איתך עכשיו וכיצד הן מעוררות תחושה שלילית אצל הצד השני, בניגוד לניסוח אני אדבר איתך בעוד חצי שעה. כל שיחה, לדברי אליעד, נוגעת לרצון ולצורך ... עשויות לשדר הרבה מעבר למה שנאמר. כיצד המילים משפיעות על מערכת היחסים והכימיה? נראה כי כל ניסוח משנה את התחושה של הצד השני, ולכן כל מילה שבחרת בשיחה יכולה לשדר משמעות אחרת. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני אחזור אליך ... הצד השני אומר אני לא רוצה להיות חולה, התגובה האופטימלית עשויה להיות אתה לא חולה, שכן זאת הדרך להימנע מהתחושה שלילית של לא. השימוש במילים חיוביות במקום שליליות עוזר לעיתים ליצור תחושות טובות יותר אצל השומע, ומחזק את הכימיה והקשר בין השניים. איך להתנסח בצורה יעילה וכוללת את רצון הצד השני? לסיום, אליעד מציין כי הדרך בה אנו מתנסחים שונה בהתאם לרצון שלנו ליצור תחושות חיוביות או שליליות. אם הכוונה שלך היא לגרום לצד השני להרגיש טוב, אז מומלץ להימנע משימוש במילים שליליות כמו לא וללא, ולהתמקד בניסוחים שמדגישים את הרצון שלך לדבר או להקשיב. ... תשובות בזמן עסוק? מהי השפעת המילים על כימיה בין אנשים? כיצד מילים חיוביות יכולות לשדר טוב יותר? כיצד ליצור תחושת נוחות בשיחה? איך לגרום לצד השני להרגיש חשוב בשיחה? עכשיו נגיד שאתה עסוק ומישהו אשתך פונה אליך ואתה אומר לה נגיד אני אהיה זמין עוד רבע ... אותו דבר זה עצמו. אליעד: אז מה? ש: הוא אומר אני לא יכול אבל אם אתה רוצה לתת את ההרגשה לצד השני שהוא מאוד חשוב אז אתה יכול להגיד לו. אליעד: אתה מאוד חשוב ואני מאוד רוצה לדבר איתך ... שעה הקרובה זה בסדר למה לא? ש: תוריד את המילה לא. אליעד: למה לא? ש: זה שלילי זה נותן הרגשה לא טובה. אליעד: מה שלילי? ש1: אתה אומר לו מה לא אתה יכול במקום להגיד לו מה כן אתה ... אתה משתמש ישר במילת שלילה כשאתה עונה. אליעד: אבל מה ההבדל אז מה הבעיה? ש: כי זה נותן לך הרגשה של תחושה שלילית כאילו היא לא. אליעד: אוקי שנייה הבעיה היא במילה לא אין בעיה אז אני אסבך. ש: כן. אליעד: ... פסול? ש: נגיד שהוא לא יביא את המילה הזאת. אליעד: למה? לא שנייה. ש: כי זה נותן לצד השני תחושה שאתה מתגונן. אליעד: לא רגע לא דיברתי עכשיו על זה שנייה, לפעמים בן אדם רוצה שיקרה משהו ולפעמים בן ... רוצה משהו זה כמו להגיד אני רוצה את ההפך? ש: המשמעות היא לא המשמעות השאלה מה אתה רוצה באמת להרגיש ולהבין. אליעד: לא שנייה אם בן אדם אומר אני לא רוצה משהו זה כמו להגיד אני רוצה את ההפך ... הוא בראש שלו אומר אני לא רוצה משהו הוא לא אמר אני רוצה אם הוא אומר אני רוצה בבית להרגיש בטוח, אדוני אתה בטוח אם הוא אומר אני לא רוצה שיהיו גנבים, אדוני אין גנבים כי הוא בראש שלו ... יהיה זמין יותר מאחור, יהיה זמין יותר מאוחר ידבר איתי אז אני יכול להירגע אבל אז הוא היה יותר בחוויה של קונפליקט מולך כי הוא אמר אני רוצה לדבר איתך אמרת לו לא והמילוי הגיע בהיקש. לעומת זאת אם ... נותן הבהרה לא זה לא שאני לא אדבר איתך בכלל אני אדבר איתך בעוד חצי שעה. זאת אומרת מה התחושה שנתת לו קודם האם קודם נתת לו את התחושה יהיה בסדר אבל בעוד חצי שעה או שאמרת לו תקשיב אני לא אדבר איתך אבל אל תילחץ זה רק ... בעוד חצי שעה אז השתי מילים הראשונות שאמרת לו מילאו לו את הרצון אני אדבר איתך קודם כל הוא מרגיש טוב עכשיו אתה אומר לו עוד חצי שעה. לעומת זאת אם אתה אומר לו אני לא יכול לדבר איתך ...