לקחת אחריות פירושו, כאשר האדם מבין שהוא אחראי לגורלו, והוא מתחיל למצוא בתוכו את הכוחות שיש לו, כדי להשיג את השלמות האישית שלו. ולא לקחת אחריות, פירושו כאשר האדם חושב שהאושר שלו תלוי בדברים אחרים כלשהם, מלבד בו עצמו.

ומהותה של לקיחת האחריות, היא נובעת מההבנה שהשלמות נמצאת בכל דבר. כי כאשר דבר הוא אינו שלם, הרי שהוא לא יכול לקחת אחריות, ועליו להסתייע בדברים אחרים כדי להגיע אל השלמות שלו.

אבל מי שמבין שהשלמות נמצאת בכל דבר, הרי שהוא מבין שהמשמעות של זה היא, שכל אחד בעולם יכול לדאוג לסך כל הצרכים הרגשיים שלו, בכוחות עצמו. והשלמות שנמצאת בכל דבר, מאפשרת לכל ישות לדאוג לסך כל הצרכים שלה.

וכלפי חוץ נראה, שכל דבר בעולם תלוי בכל שאר הדברים שיש בעולם. וכלפי חוץ נראה, שהאדם לא יכול לקחת אחריות אישית מלאה, משום שכל הדברים שבעולם תלויים גם בדברים אחרים.

אלא, שהתלות של הדברים זה בזה, היא תלות חיצונית בלבד. ומצד החיצוניות בלבד, כל דבר תלוי בכל שאר הדברים. וכל הדברים שבעולם, מגדירים זה את זה. וההגדרה והמשמעות של הדבר, נוצרת על ידי כל שאר הדברים.

אבל, כל זה נכון רק לגבי החיצוניות של הדבר. אך מצד המהות של הדבר, כל דבר קיים, גם אם אין לו הגדרה. וכל דבר ממשיך להיות קיים, גם בלי ששום דבר חיצוני יתמוך בקיומו. ומצד הפנימיות של הדברים, שום דבר לא תלוי בשום דבר. וכל דבר יש בו את השלמות.

והמשמעות של זה היא...