... קיר הוא בסופו של דבר פרשנות אנושית בלבד, משום שמבחינת המציאות עצמה אין קיר, אלא יש רק אוסף של תחושות, צבעים, ומרקמים שמגיעים אל החושים של האדם. איך האדם מפרש את המציאות הסובייקטיבית? אליעד ממשיך להסביר שהאדם מפרש את ... על פי התבניות שהוא למד או אימץ לעצמו במהלך חייו. למשל, אדם שלמד בילדותו מהו קיר, יודע לתייג את התחושות שלו כקיר, אבל אם לא היה נחשף למושג זה, התחושה הייתה פשוט תחושה חסרת משמעות מוגדרת. הדוגמה הזו ממחישה כיצד כל תפיסה וכל חוויה היא סובייקטיבית בלבד, למרות שלכאורה הן מצביעות על מציאות אובייקטיבית. אליעד מדגיש שכל ניסיון להפריד בין התפיסה לבין המציאות עצמה הוא בעייתי, מאחר שאנו לעולם לא חווים את המציאות עצמה ישירות, אלא תמיד דרך הפילטרים של התודעה, ההכרה, והחושים. אין גישה ישירה אל המציאות ללא תיווך החוויה הסובייקטיבית. האם יש דרך להוכיח שהמציאות אובייקטיבית? אליעד מציג את השאלה האם יש דרך להוכיח שהמציאות אכן קיימת באופן ... ההוכחה אינה תקפה. האם ניתן לחוות את המציאות באופן מוחלט? אליעד ממשיך ומסביר שאף על פי שכל מה שאנו חווים הוא סובייקטיבי, יש אפשרות מסוימת לחוות את המציאות באופן מוחלט. כיצד? אליעד מתאר שכדי לחוות את המציאות כפי שהיא באמת, באופן מוחלט, האדם חייב להשתחרר לגמרי מכל הפירושים וההגדרות שלו. הוא מסביר שהחוויה המוחלטת היא חוויה שבה האדם אינו מגדיר דבר, אינו מפרש, ואינו מוסיף משמעות לתחושות שלו. במצב כזה, אין הבחנה בין סובייקטיבי לאובייקטיבי, כי אין תיווך של השכל והתודעה כלל. החוויה במצב זה היא בלתי אמצעית וישירה לחלוטין. אליעד מדגים זאת באמצעות משל נוסף: אם אדם רואה מולו עץ, הוא ... מסוגל לחוות את העץ ללא שום מושג או הגדרה, אזי הוא היה חווה את העץ באופן בלתי מתווך. זוהי חוויית המציאות המוחלטת שאינה תלויה בתפיסה סובייקטיבית או באישור אובייקטיבי. מהי המסקנה לגבי שאלת הקיום של המציאות? בסיום ההרצאה, אליעד ... הייתי חווה אחדות לא הייתי כועס. מאיפה אתה יודע? גם באחדות אפשר לכעוס. שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: יש משהו פנימי לפני תחושת הכעס, משהו שקודם לעצם החוויה של אני. ברגע שאתה כועס, אתה חווה מצד אחד את קיומך, ומצד שני את קיומך ככועס. החוויה של אני קיים בטוחה אצלך יותר מאשר החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני האני שלך, שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל ... האדם יכול לחוות שהוא סך כל האפשרויות: גם הנפרד, גם המאוחד, גם לפני הכל וגם אחרי הכל. האם זאת חוויה אחת? כן, זו חוויה אחת שכוללת בתוכה את כל הפרספקטיבות ביחד: אתה יכול לראות את המציאות כנפרדת, וגם כחוויה פנימית של אני לפני המקום והזמן, וגם כחוויה של המצוי הראשון שבו הכל אחד. ככל ששואלים מי אני? ברצינות ובנחישות, מגלים דרגות עומק נוספות: פעם אתה חווה ... של המציאות, פעם אני האחדות המוחלטת. למה לחזור לאני המצומצם אם אפשר להיות באחדות מוחלטת? שאלה: אם אפשר להיות בחוויה שבה אין הפרדה, למה בכלל לחזור לאני שמודע לעצמו ולרצונותיו? אליעד: זו בעצם שאלה על מהותו של הבורא לפני ... מאמץ, בלי צורך לבחור או או. יש אנשים שאומרים לפעמים אני באחדות ולפעמים לא, וזה מראה שהם בכלל לא חווים אחדות אמיתית, כי אחדות אמיתית נמצאת לפני ולתוך כל המצבים. מדוע חשוב ליהנות מהנפרדות ולא לבטל אותה? בסופו של ... ליהנות, הוא הסביר שהצדיק נהנה מהאותיות הפנימיות שבכל דבר, לא רק מהלבוש החיצוני. כך גם לגבי כעס או כל חוויה אחרת - אפשר ליהנות מההיבט הפנימי העמוק שיש בכל צורה, בלי להתנתק מהצורות החיצוניות. מדוע רבי נחמן מדבר על ... על מצב שבו האדם מרחם על אלוהים שלא יודע שהוא אלוהים. כלומר, האדם מתבונן פנימה ורואה שבעצם הנפרדות היא חוויית צמצום אלוהית. אבל כל עוד האדם לא השיג את השלמות, הרחמנות שלו על אחרים מבוססת על ההנחה רע להם. ... למען הזולת, עלולים לגלות שהדחף למעשים נובע מצורך אישי ורצון שכבודו האישי יתקיים, או מתוך רצון להימנע ממצוקה שהוא מרגיש כשרע לאחרים. למה אין סתירה בין ליהנות מהנפרדות ובו זמנית להיות גם לפני הכל? אליעד מדגיש שתכלית התהליך היא ... האם רבי נחמן באמת שולל את כולם? הוא שולל את כל השיטות והתפיסות במובן שהוא טוען שאם לא הגעת לחוויה העמוקה ביותר, אתה עדיין לא מבין את אלוהים באמת. הוא קרא לזה לשבור את כל האלילים. גם אדם שמרחם ומרגיש רחמן יכול להיות רחוק מהאמת, אם הוא באמת רואה הבדל בינו לבין האחר ומחפש כבוד נסתר לעצמו. לכן הוא ... לאחדות כזו שסותרת את כל ההגדרות. ברגע שאדם באמת חוקר, הוא נעשה התלמיד האמיתי שמתאחד עם הרב, כלומר, מגיע לחוויה של אחדות גמורה בלי להיתקע בהגדרות. מהו יחסו של רבי נחמן לרחמנות על פי השפה האנושית? בסופו של דבר, ... של העולם הזה וגם את השורש העמוק ביותר שבו הכל אחד. מצד אחד, פועלים בתוך הנפרדות: אוכלים, עוזרים לאנשים, חווים כעס והנאה, ומהצד השני מודעים שהנפרדות עצמה יוצאת מאחדות מוחלטת שאין בה כל הגדרה. כך האדם נעשה גם אלוהים ... יכול לכעוס. שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: זה משהו פנימי לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא חיצונית ביחס לחוויה של האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני האני שלך, ... המציאות, זה גם המצומצם, יש לך את סך כל האפשרויות. כי אתה באמת סך כל האפשרויות. שאלה: האם זאת חוויה אחת? אליעד: כן, כן, כן, יש שולחן שהוא חיצוני לי, יש אני שזה הבסיס הפנימי של הכל, הכי פנימי, ... אני חיה פה, אני קיימת פה, רוצה להבין מי אני, וההחלטה הנחושה להבין מי את, היא תוביל אותך לגילויים בחוויה. את תגלי שאת המציאות, ותחווי את זה. אחר תגלי שאת מי שיוצר את המציאות, ותחווי את זה. אחר תגלי שאת הכל אחד, ותחווי את זה. כאשר אתה בקצה השכל שלך, אז אתה לא יודע מי אתה, אתה לא יודע מה אתה רוצה, ... נהנה מהלבוש החיצוני, אמנם אתה נהנה מהלבוש החיצוני, כי בפרקטיקה אתה רוצה אותו, אבל אתה נהנה ממשהו פנימי יותר, מהחוויה הפנימית של הדבר. שאלה: למה רבי נחמן עושה הפרדה בין צדיק ללא צדיק? אליעד: הוא לא עושה הפרדה, כולם ...

חוויית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים איך להפוך את החשיבה החיובית לאמיתית ויציבה? אליעד כהן מדבר על הבעייתיות של ... אליעד מסביר שהסיבה לכך היא פשוטה: החשיבה החיובית אינה מתאימה לאמת הפנימית של האדם, ולכן נוצר פער בין המחשבות לרגשות. לדוגמה, אדם שמרגיש רע וחושב בצורה שלילית, מנסה להגיד לעצמו יהיה בסדר, הכל טוב, החיים יפים, אך בפועל אינו ... שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה חוויה חיובית של רוגע, חופש ושלמות. אך מהו החופש הזה? היא טוענת שהיא כבר חופשייה, אך גם מבקשת חופש - מה שמעיד שהיא לא בטוחה מה היא באמת מחפשת. הפער בין החוויה הקיימת לרצון לשינוי אליעד מראה לה כי מצד אחד היא טוענת שטוב לה, אך מצד שני היא מחפשת משהו ... מתקן אותה: להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים - אלא להיות הוא עצמו, לא לנסות לשמר פערים. החוויה של חופש מוחלט אליעד מסביר לה שהיא רוצה להיות חופשייה, אך בפועל היא עדיין מוגבלת בתודעה שלה. היא אינה ... יוצרת את כל מה שקורה סביבה. כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ומתכוונת רק לגוף שלה, אז היא תחווה ... עצמה כמוגבלת. אם היא תשנה את נקודת המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי ... שזה קבוע, אך אם הייתה חוקרת לעומק, היא הייתה מגלה שהחוקיות עצמה אינה קבועה אלא נוצרת מחדש כל הזמן. החוויה האמיתית היא להבין שכל רגע המציאות נוצרת מחדש, מה שאומר שגם היא עצמה נוצרת בכל רגע מחדש. בירור האמת כדי לשנות את החוויה כדי להגיע לחוויית האין - סוף, אליעד אומר שאין מנוס אלא לברר את האמת עד הסוף ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ... פשוט חונכה לחשוב כך. ברגע שהיא תבין שאין באמת הבדל, היא תוכל לשבור עוד חומות פנימיות בתודעה שלה. המעבר לחוויית האלוהות אליעד אומר לה שהיא כבר אלוהים, אך היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה ... שמניע אותה, היא תחווה את עצמה כאלוהים. סיכום אליעד מוביל אותה להבנה שהחופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך לשם היא על ... כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות אינסופית ולא תהיה מוגבלת יותר. הבנת התודעה והמציאות חוויית החופש האינסופי תהליך בירור האמת איך להשתחרר מהרגלים מגבילים חוויה של אחדות מוחלטת אליעד: בואי נפשט את העניין, מה את רוצה בעצם? את אמרת שאת מרגישה שאת בתוך באר ... להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. אליעד: אבל שימי לב בשבילך. אמרת שאת רוצה להיות ... מוגבלת, אלא באמת לא תהיי מוגבלת. עכשיו, בואי נתקדם, הנושא מאוד פשוט, מה שאת בעצם רוצה לשנות? זה את החוויה של התודעה שלך, בסדר? אם אני יעלים לך את הקיר או שאת תראי דרך הקיר, זה לא נותן לך ... מרחק קצר ואת רואה מרחק גדול יותר, אבל זה לא שינוי מהותי. מה שאת בעצם מחפשת זה לשנות את החוויה, ולהביא את עצמך לחוויה שאת עם יכולת אין סופית. מה זה אומר, חוויה שיש לך יכולת אין סופית? זה לא אומר שאת חייבת להזיז את הקיר למקום אחר, זה לא העניין. העניין הוא שאת באמת תרגישי את זה. שאת תחווי שמישהו זורק עליך אבן, את היא זאת שזורקת את האבן. זאת הכוונה. את לא אמורה להתאמץ עכשיו ולהזיז את אנגליה שמאלה, זה לא העניין. העניין שאת באמת תחווי. בפעמים אחרות שדברתי איתך, את תמיד מתלהבת מאנשים שחוו משהו פיזי, כי את רוצה לצאת מהלופ הרגיל. את מרגישה שאת חיה חיים רגילים ואת רוצה לצאת מהחוויה הרגילה. את רוצה חוויה חדשה, תביני שהדבר הזה הוא אפשרי, אבל זה לא רק שהחושים שלך יראו אחרת, כי אין משמעות לחושים, תראי ... תראי גם צבעים אחרים, זה סתם, זה לא מהותי, רק החלפת לבושים. תביני משהו פשוט, נגיד שאת מפנטזת על החוויה של אלוהים עצמו, אני רוצה להרגיש שאני שולטת בכל, ככה בא לי, שאני אלוהים. שאני שולטת בכל, עושה את ... ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על הרחוב ואנשים עוברים, מה הוא חושב? אני מזיז את האנשים. זאת החוויה, מה את רוצה להתחיל לצמצם? את צריכה להגיע למצב, כשאת רואה את השמש זורחת בבוקר, לדעת שאת עושה זאת. הכל את עושה, עשית, תעשי, כל מה שקורה זה רצונך, נכון? איך מגיעים לחוויה הזאת? למה את לא חווה את זה? מי אחראי לכל החוויות שלך? האני שלך. כשאת אומרת אני, את מתכוונת ... תשאלי את עצמך היכן אני לא כנה עם עצמי מספיק? איפה אני מרגישה משהו ומדחיקה אותו? איפה יש לך רגש מודחק? את מרגישה משהו ואומרת שאת מרגישה אחרת. שאלה: אני כל הזמן שואלת את עצמי, ולא מגלה תשובה. אליעד: ... הוא בא? מידי פעם. אבל הוא אומר, אני כל הזמן מחפש ולא מוצא, מה כל הזמן? אז בקשר לנושא הרגשות, אני טוען שאת מרגישה כרגע שאת אלוהים, ואת מתכחשת לרגש הזה, כי את רוצה להרגיש רע. את כרגע מרגישה שאת אלוהים, את מדחיקה את הרגש הזה, כי את רוצה להרגיש רע. אני מסיבות מסוימות לא רוצה להרגיש רע ולכן לא מדחיק את זה שאני אלוהים. עכשיו, את כבר מרגישה את זה, אבל את מדחיקה רגשות. אני טוען שאם את תפסיקי להדחיק רגשות את תדעי שאת אלוהים. תסבירי מה הבנת. שאלה: שאני כרגע אלוהים ואני מדחיקה את זה, ומרגישה שאני לא אלוהים. ... ההיגיון? מה אני כל כך טיפשה? הנה עובדה, בסוף תגלי למה זה ככה. מה שאני אומר הוא שאל תדחיקי רגשות. את מרגישה משהו, מה אני באמת מרגישה? האם אני לא רוצה לאכול את זה, כי זה באמת לא בריא, או שאולי אני לא רגילה, או שזה לא טעים? למה את לא רוצה לאכול את זה? אל תדחיקי רגשות. תתחילי להיות כנה עם עצמך, אמיתית עם עצמך. שאלה: איפה יש רגשות באוכל? אליעד: כששאלתי אותך למה את לא אוכלת בשר? את הדחקת את הרגשות שלך, ואמרת שזה לא בריא, אבל זה לא רק בגלל שזה לא בריא, יש עוד סיבות. אמרת אחר כך שמבחינה רוחנית את לא רוצה לאכול, אבל לא אמרת את זה בהתחלה. היה לך רגש שאמר שמבחינה רוחנית לא טוב לאכול בשר, ואת הדחקת אותו בהתחלה ואמרת שזה לא בגלל זה אלא בגלל שזה ...

... ממש מושג מהו אושר אמיתי ומה יעשה אותו מאושר באמת. והאדם עושה את מעשיו כדי להיות מאושר באמת / להרגיש כמה שיותר טוב / למלא את רצונו וכיוב. והאדם עושה מעשים שונים ומנסה להשיג מטרות שונות, מתוך תקווה שבסופו ... דהיינו, האדם הוא לא המציאות עצמה כולה, אלא רק חלק ממנה. ומאחר שהאדם הוא רק חלק מהמציאות, לכן לעולם ירגיש האדם תחושת חיסרון. משום שמצד האמת, האדם תמיד חסר את השלם, דהיינו, את המציאות עצמה. ובפשיטות נסביר, שכל זמן שהאדם חווה את קיומו, כישות נפרדת מהמציאות עצמה, הרי שתמיד האדם ירגיש תחושת חיסרון. וזה כמובן כולל בתוכו, גם אם האדם יהיה בגן עדן דמיוני כלשהו. והטעות הזאת של גן עדן, היא ... בכל דבר שהוא עושה, ובפרט בכל דבר שאותו הוא מתאמץ להשיג, האם באמת הדבר הזה ישנה באמת את המצב הרגשי שבו אני נמצא? כי הטועים מטעים את עצמם שמחר יהיה יותר טוב, ושאם רק... אז יהיה יותר טוב. אבל ... השלמה עצמה (שהיא לא רק המציאות שמכילה את האדם, אלא החיבור של כל הישויות לישות אחת), הרי שתמיד הוא ירגיש תחושת חסר כלשהו. והחכמים שמבינים את הנושא הזה, הם יודעים, שלעולם האדם לא ירגיש שלמות בשום צורה שהיא, אאכ הוא עצמו ישנה את התודעה שלו ויקבל תודעה אחרת, שהיא התודעה של המציאות עצמה. ... תעזור כאן. כי האדם יכול לנסות להטעות את עצמו עד סוף הימים, שהוא המציאות השלמה עצמה, ועדיין האדם לא ירגיש את השלמות של המציאות השלמה. וזה משום שהשקרים לא עובדים. ומאחר שהאדם הוא לא המציאות השלמה, אלא רק חלק ממנה, לכן לעולם האדם לא יוכל להרגיש, את השלמות של המציאות השלמה. ומי שיש לו שכל ומבין את הנושאים האלו, אז לפני שהוא קורא ספר כלשהו ... אין סוף. והספר הזה, הוא שונה מכל שאר הספרים בעולם. משום שהמחבר שלו מודע היטב לכל המחסומים השכליים / רגשיים האפשריים בדרך של האדם להיות מאושר באמת. ואעפכ לימוד מעמיק בספר הזה, יביא את האדם אל אותו אושר מיוחל, ... מציאות שבה כל השכל / הרצון של האדם הוא חדש לגמרי. סוג של תחיית המתים לשכל / רצון / רגשות / מחשבות של האדם. כי האדם נמצא בתוך חוסר ממש. והרצונות של האדם גם מתעללים בו ללא הפסקה. ואין ... בכך שהן מגלות לאדם, שיש עוד שיטה שלא עובדת. וזה משום, שאף אחת מהן לא יכולה לתת לאדם את החוויה של השלמות בשלמות. ושום שיטה לא יכולה לתת לאדם פטור מהרצון העצמי שלו בשלמות. ושום שיטה בעולם לא יכולה לפטור את האדם, מהרצון שלו להרגיש יותר טוב ומהפחד שלו שלא יאבד את הטוב שלו ושלא ירגיש רע. אבל הספר הזה מתיימר להביא לאדם את השלמות המוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש, ולא בצקים דחויים ללא ...

... גם השיטה הזאת, היא עוד שקר ובזבוז זמן. וכפי שכבר ביארתי, הספר הזה מצהיר, שהוא יביא את האדם אל החוויה של השלמות, שנראית כבלתי אפשרית מצד מהותו של האדם כישות שהיא אינה אין סופית. והשאלה הנשאלת היא, איך ניתן לעשות זאת וכיצד ניתן להביא את האדם אל החוויה של השלמות, למרות שהיא אינה אפשרית, מצד זה שהאדם הוא ישות חסרה, שאינה מושלמת באופן מוחלט? וההסבר הוא, כי החוויה של האדם, תלויה בהבנה של האדם. ותכלית הספר, היא לשנות לאדם את החוויה האישית הרגשית שלו. כי הדבר האחרון שחשוב בחיים, זה מה האדם מבין ואיך האדם חושב. והסיבה שהדבר הפחות חשוב בחיים זה מה שהאדם מבין, היא משום שהדבר היחיד החשוב בחיים, הוא מה האדם מרגיש ברמה הרגשית. כי אם האדם לא מרגיש את השלמות בליבו, הרי שאין שום משמעות לפלפול פילוסופי כזה או אחר, שיוכיח לאדם שהכל מושלם או כל דבר אחר. כי כל זמן שליבו של האדם, מרגיש את הריקנות, שנובעת מכך שהאדם הוא אינו ישות שלמה, הרי שתפישת המציאות של האדם לא ממש משנה כלל וכלל לא. ולכן, המטרה המוצהרת של הספר, היא להביא את האדם אל תחושה וחוויה מלאה של שלמות מלאה, שנקראת שלמות שאין שלמות אחריה. דהיינו, שלמות שאין שלמות גדולה ממנה. שלמות שכאשר האדם משיג ... להשיג דבר כלשהו טוב יותר, מאחר שהוא נמצא בטוב ביותר האמיתי מבחינה אובייקטיבית. וכיצד ניתן להביא את האדם אל חוויית השלמות הזו? תשובה: על ידי הבנה שכלית. כי למרות שההבנה השכלית היא חסרת כל משמעות כנל, כי העיקר הוא החוויה הרגשית, הרי שהדרך היחידה להשיג את החוויה הרגשית של השלמות, היא על ידי הבנת המציאות בשלמות. כי האדם הוא גם שכל. והאדם לא יכול לברוח מהשכל שלו, גם אם הוא ממש ירצה. והחוויה של האדם את המציאות, תלויה בשכל של האדם. כי החוויה, היא תוצאה של הבנה. והאדם חווה את המציאות, כפי מה שהוא מבין אותה. כגון לדוגמה שהאדם לא מפחד מבובה ... מפחד, גם לא מאריה אמיתי, משום שהוא לא מבין שהאריה יכול להזיק לו וכיוב. והדרך להביא את האדם אל החוויה של השלמות, היא על ידי הבנה. ואיזו הבנה? הבנה של האחדות. ונסביר: כי האדם מצד שכלו לא מסוגל לחשוב ... הפוכים מצד מהותם בבת אחת. ומשום כך האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האמת האובייקטיבית של המציאות, ולכן הוא מרגיש חיסרון. כי מצד האמת של המציאות, הכל אחד. והכל אחד פירושו, החיבור של כל ההפכים לישות אחת ממש (ויתבאר ... שכל ישות סופית, היא באחדות מוחלטת עם האין סוף, על ידי זה האדם גם יחווה את השלמות הזאת ברמה הרגשית. והמסר הסופי של הספר, הוא שהכל מושלם ושהכל אחד. דהיינו, שכל ההפכים הם אחד ממש עד אין סוף (כי ... מעל אין סוף). ועל ידי זה שהאדם יבין את השכל הזה, על ידי זה ממילא האדם גם יחווה את התחושה הזאת של השלמות, שנובעת מתוך ההבנה השכלית שהכל אחד ממש. ואחרי שהאדם מבין את השכל הסופי של הספר, עכשיו ...

... את עצמו אפילו מהגדרת האני שלו כישות נפרדת מהמציאות. והשחרור הזה צריך להיות בשלמות, גם ברמה השכלית וגם ברמה הרגשית. כי כדי שהאדם יחווה שחרור מוחלט באמת, מהאני שלו ומהישות שלו ברמה הרגשית, לשם כך על האדם להגיע לשחרור מוחלט ברמה השכלית. ושחרור מוחלט ברמה השכלית, פירושו שהאדם תופס במחשבתו את הבלתי ... ואם התודעה של האדם, הייתה מצליחה להכיל בתוכה את המהות של עצמה, על ידי זה הייתה מתבטלת אצל האדם חוויית העצמי שלו לגמרי. כי מצד המהות של התודעה, היא לא קיימת כישות נפרדת כלל. ויש כאן פרדוקס בעייתי. והוא, ... לעצמה (ותהיה קיימת בסוג קיום אחר). ובכל זאת קיימת דרך עבור האדם, להכיל בתוכו את הדבר שנוגד את עצם תחושת האני שלו (כפי שכבר אבאר בהמשך). והנה, התפישה הזאת שבה האדם תופש את מהות האני שלו, דהיינו, את מהותה של המציאות עצמה, שהיא מפרקת לאדם את חוויית האני הנפרד שלו, התפישה הזאת ניתן להגדיר אותה, כתפישה מעל המחשבה. ולמה מעל המחשבה? כי כדי שדבר יוכל להיכנס ... והשכל שיש בספר הזה, הוא חבלים חזקים, שמי שיאחז בהם ויטפס איתם, על ידי זה יוכל לצאת אל מחוץ לחוויית המקום והזמן (וגם מחוץ לחוויית האני, שגם היא חוויית מקום וזמן). ומצד האמת, כל השכל שיש בעולם, הוא כולו לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. כי כל ...

... שהאדם נאחז ברעיון כלשהו, גם ברעיון של: אמת / שלמות / אחדות / אין הבדל וכיוב, הרי שהאדם עדיין בחוויה של צמצום. דהיינו, סם המוות, בייחס לשלמות. והתכלית היא, שבאמצעות הדיבורים האלו, האדם ישתחרר לבסוף, גם מהדיבורים האלו, ושאז ...

... המון מושגים נוספים. כי כל מה שנכון לגבי הסיבה הראשונה, נכון גם לגבי הרצון הראשון, ההתהוות הראשונה, המחשבה הראשונה, הרגש הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את ...

... סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש הבדל, בין דברים שקורים עם סיבה ותכנון, לבין דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. ...

סרטים מצוירים ומדע בדיוני - המחויב הוא אפשרי מי שרוצה לעורר אצל עצמו את חוויית האחדות של המציאות, שיצפה בסרטים מצוירים ובסרטי מדע בדיוני. כאשר הדגש הוא, על סרטים שבהם חוויית המציאות שבסרט, שונה מהמציאות שלנו. כגון לדוגמה סרט מצויר, שבו האנשים והישויות הפועלות בו, נראות אחרת / מתנהגות אחרת, ... ולאדם נדמה, שהלבושים השונים של המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חוויית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את העולם בצורה מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית ... הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל ... שכל אמיתי, אז לאחר מכן, כאשר הוא חוזר אל העולם הלא בדיוני שלנו, אז הוא יודע את האמת וגם מרגיש את האמת. שכל העולם שלנו הוא בדיוני לגמרי, והוא רק אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות שונות של המציאות.

... ובשורשו, גם הנשמה של האדם, גם היא קליפה. כי במהות של המציאות, אין שום הפרדה כלל. והתודעה של האדם שמרגישה את האני שלו, היא קליפה. כי רק בעולם הקליפות יש הפרדה בין הלבושים השונים של המציאות. ורק בעולם הקליפות ... יש הבדל בין הסיבה, לבין ההעדר שלה. וכאשר האדם מחובר בשכל שלו לאחדות של המציאות, על ידי זה, גם הרגש של האדם מחובר לאחדות של המציאות, ואז כל הנפרדות נעלמת לגמרי, ואז האדם לא יכול לסבול כלל. ואז מה ... של הכל, שם הרצון והאין רצון הם ישות אחת ממש. ומי שמבין את העניין הזה באמת, הוא גם חווה ומרגיש את העניין הזה באמת. וכאשר האדם מבין ומרגיש, שהרצון והאין רצון הם אחד ממש, ממילא הרצון הסופי והמוגדר של האדם מתבטל, וממילא יש לאדם רצון אין סופי, ... והאדם סובל כפי כמה שהוא רחוק מהבנת השלמות של המציאות, שהיא הבנת שורש הרצון, שורש המציאות, אחדות המציאות, שורש הרגשות, שורש המחשבות, שורש הסיבות וכל התהליכים כולם, שבשורשם כולם מתאחדים לישות אחת ממש. וכאשר האדם נמצא בשלמות בתוך התודעה ... והאדם זוכר את השלמות הזאת, רק בתת המודע שלו בעומק עמוק כלשהו, שאז האדם סובל, מכך שתמיד יש לו תחושת חסר ורצון עצמי. ויש גם מצב נוסף, והוא שמי שזוכה להגיע לביטול המושלם לאין סוף, דהיינו, זוכה להיכלל בשלמות ... ואין שום תודעה כלל. אבל בשעה שהאדם בתוך התודעה שלו, אז יש רצון עצמי מוגדר שרוצה את הכל תמיד, וחוויה של האדם, שחווה שהכל זה התגשמות הרצון העצמי שלו עצמו, בדיוק כפי שהכל זה ביטוי של הסיבה הראשונה, ובדיוק ...