... מטפלים, 2 אפשרויות איך להרגיש טוב, איך לעזור למישהו להרגיש טוב? איך לגרום למישהו להרגיש טוב? להרגיש טוב או לא להרגיש רע, נטל ההוכחה ולהרגיש טוב, איך לנחם מישהו? איך לחזק מישהו? איך לעודד מישהו? איך לטפל במישהו? מהן שתי האפשרויות לעזור למישהו להרגיש טוב? כאשר אדם מרגיש רע, בין אם בגלל משבר, השפלה או כל חוויה שלילית אחרת, ישנן שתי דרכים שונות לחלוטין שבהן אפשר להשתמש כדי לעזור לו להרגיש טוב. שתי הדרכים האלו נכונות גם כאשר אדם מנסה לעזור לעצמו, וגם כשמישהו אחר מנסה לסייע לו להתמודד עם רגשות שליליים. מהי האפשרות הראשונה לגרום למישהו להרגיש טוב? האפשרות הראשונה מבוססת על עידוד ויצירת תחושה חיובית באופן ישיר. כאשר אדם נפגע ממשהו, לדוגמה, אם מישהו קילל אותו, השפיל אותו או העליב אותו, בדרך הראשונה אנו מנסים לחזק אותו על ידי ... שהוא באמת טוב ושווה, הוא יפסיק להרגיש רע. שיטה זו מתמקדת ביצירת תחושה חיובית חזקה מספיק שתדחוק הצידה את הרגש השלילי. מהי האפשרות השנייה לגרום למישהו להרגיש טוב? האפשרות השנייה שונה מהותית מהראשונה. כאן, במקום לגרום לאדם להרגיש טוב, אנו מנסים לגרום לו פשוט להפסיק להרגיש רע. אנו עושים זאת על ידי הקטנת המשמעות שהאדם נותס לסיטואציה שגרמה לו להרגיש רע. אנחנו לא מנסים להכניס לאדם תחושות חיוביות, אלא רק לשכנע אותו שאין משמעות מיוחדת לדבר השלילי שקרה. דוגמאות לאמירות בגישה הזו הן: מה אכפת לך ממה שהוא אמר? מה זה משנה בכלל? ... פשוט לגרום לו להפסיק לייחס משמעות לרגש השלילי. מה ההבדל המהותי בין שתי הדרכים? על פני השטח, שתי האפשרויות הללו יכולות להיראות דומות מאוד, אך למעשה יש הבדל גדול ביניהן והוא ... מאוד הנקרא נטל ההוכחה. כאשר האדם מרגיש רע ומנסה להרגיש טוב (האפשרות הראשונה), הוא נדרש לשכנע את עצמו שהוא אכן טוב ושזה באמת טוב עבורו. במקרה כזה, כל נטל ההוכחה נמצא על האדם עצמו - כלומר, עליו לבצע ... השנייה, כאשר האדם רק מנסה לא להרגיש רע, הוא לא צריך לשכנע את עצמו שהמצב טוב. כל שעליו לעשות הוא להטיל ספק בכך שהמצב רע. כאן נטל ההוכחה עובר אל הרגש השלילי עצמו. במקום להוכיח שהכל טוב, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות כמו: מי אמר שזה רע בכלל? מה זה משנה לי מה הוא אמר? למה שאייחס לזה ... כאשר האדם שואל את השאלות הללו, הרגש השלילי חייב להוכיח את עצמו ולהסביר למה הוא נכון. המשימה הזו קשה בהרבה עבור המוח, ולכן קל יותר להגיע מתחושה שלילית לתחושת לא משנה, מאשר להגיע ישירות לתחושה חיובית. מהי המשמעות של נטל ההוכחה בהקשר של

... עושה לך טוב, היא להכריח את עצמך לעשות את אותו הדבר באופן מוגזם וקיצוני, עד שהוא יתחיל להימאס ויגרום לך לתחושת מיאוס ואפילו גועל. השיטה הזו מתבססת על מנגנון פסיכולוגי ... יותר שוקולד, כך הוא אמור ליהנות יותר, אך למעשה, אם הוא ימשיך לאכול ללא הפסקה, בסופו של דבר הוא יתחיל להרגיש בחילה, אולי אפילו יקיא, ויגיע למצב שבו הוא לא מסוגל לחשוב ... עשוי לשנוא את המרדף המתמיד אחריו ואפילו לזרוק או להשמיד אותו מתוך תסכול ומיאוס. מי שמחפש באופן מתמיד תחושות טובות, עלול להגיע לנקודה שבה ההרגשה הטובה כבר יותר מדי, עד שהוא ירגיש צורך לחוות סבל כלשהו כדי להרגיש אנושי שוב. כלומר, אפילו טוב באופן מוגזם יכול להפוך לדבר ... מישהו רוצה להפסיק לאכול שוקולד, עליו לבצע את השלבים הבאים: לאכול שוקולד בלי הפסקה. כאשר הוא כבר מתחיל להרגיש שובע, להמשיך ולאכול שוקולד נוסף. גם כשהוא כבר מרגיש רע, עליו להכריח את עצמו להמשיך לאכול. להגיע למצב שבו הוא ממש מרגיש בחילה, אך בכל זאת להמשיך לצרוך עוד שוקולד. בסופו של דבר, התהליך הזה יגרום למוחו לקשר בין השוקולד לבין תחושות שליליות כגון גועל, בחילה, ואפילו הקאה. כך, הדבר ... כשאדם חושף את עצמו לדבר מסוים בצורה מוגזמת, המוח מקשר את הגירוי (שוקולד, כסף, סיגריות, כל דבר אחר) עם התחושות השליליות שחווה. התוצאה היא יצירת התניה שלילית - המוח לומד לקשר את הדבר הזה עם תחושת אי - הנוחות, וכך נוצרת רתיעה, המונעת מהאדם להמשיך לרצות ... מצד שני, היא עלולה להיות מסוכנת או לא יעילה עבור אחרים, שכן לא כולם יוכלו להתמודד עם החשיפה הקיצונית לתחושות שליליות, ולעיתים הדבר עלול להוביל לנזק נפשי או ... הקונספט של יותר מדי כל דבר שעושה לך טוב, אם תעשה אותו באופן קיצוני וללא הפסקה, הוא יתחיל לגרום לך לתחושת מיאוס. למשל, אם מישהו אוהב שוקולד, זה נהדר. אבל אם הוא יתחיל לאכול שוקולד בלי הפסקה, עוד ועוד ועוד, בסופו של דבר הוא יגיע לשלב שהוא ירגיש רע, אולי אפילו יקיא, ואז עצם המחשבה על שוקולד תהפוך למגעילה ... להיות שבשלב מסוים הכסף יאבד משמעות עבורו והוא ישנא את הרדיפה הבלתי נגמרת הזו. אם מישהו מחפש כל הזמן הרגשה טובה בלי הפסקה, הוא עלול להגיע לנקודה שבה הוא מרגיש יותר מדי טוב, עד כדי כך שהוא יתחרפן וירצה לחוות קצת סבל כדי להרגיש אנושי שוב. איך אפשר ליישם את זה בפועל? כדי להפסיק לרצות משהו, ... לאכול שוקולד. ואז לאכול עוד שוקולד. וכשהוא כבר שבע משוקולד - לאכול עוד. להמשיך לאכול עד שהוא יתחיל להרגיש רע מזה. להגיע למצב שבו הוא כל כך לא רוצה שוקולד, שהוא אפילו לא מסוגל לחשוב עליו בלי להיגעל. כך, המוח יתחיל לקשר את השוקולד לתחושה שלילית, והוא יאבד את הרצון אליו. האם זה מתאים לכל ...

... ורע לו רשע וטוב לו, מורים רוחניים, גורו, שכר ועונש, המצפון של היטלר, פסיכופטים, פסיכופתיה רגשית

... מיוחדים, הפתעות או הטבות נוספות מעבר לבונוסים או לתנאים המינימליים שנדרשים בחוק או בהסכם העבודה שלהם. כל סוג של תגמול כספי או חומרי נוסף שייתן לעובד הרגשה של הערכה, יביא לשיפור ניכר בתפוקת העובד ובהשקעה שלו בעסק שלך. למה חשוב להשקיע בעובדים גם בצורה עקיפה? השקעה עקיפה בעובדים מתייחסת ליצירת סביבת עבודה מהנה, נוחה ונעימה - כזו שגורמת לעובדים להרגיש שכיף להם להגיע אליה ולעבוד בה. כאשר העובד נהנה בעבודה, הוא מרגיש שהוא לא סתם עוד עובד, אלא שהעסק מתייחס אליו כאל אדם שמגיע לו טוב. לעומת זאת, אם אתה לא משקיע בסביבת העבודה, העובד מרגיש שאתה מתייחס אליו רק בתור עובד, ובתגובה לכך הוא ינסה ... הסיבה שההשקעה הזאת משתלמת לך כבעל עסק היא פשוטה - כל שקל שאתה משקיע ביצירת סביבת עבודה נעימה ומהנה, חוזר אליך פי כמה וכמה בתפוקה של העובדים. כשהעובדים מרגישים שאתה דואג להם ומתייחס אליהם כאל אנשים בעלי ערך ולא ... העקיפה מתבטאת באופנים הבאים: יצירת משרד או סביבת עבודה שמעוצבת בצורה נעימה, עם ריהוט נוח ומודרני. יצירת פינות מנוחה ומשחקים בעבודה שגורמות לעובדים להרגיש שהם בהפסקה או בחופש גם כשהם בעבודה. להכניס לעסק שלך ... כמו חדר כושר, מסאז, קפיטריה איכותית, משחקי וידאו, חדרי פנאי, ועוד פעילויות מהנות. לדאוג שכל מה שיש לעובד בחופשה, יהיה גם בתוך סביבת העבודה - כך העובד ירגיש שהוא נמצא בחופשה מתמשכת ויהיה לו פחות צורך לקחת ימי ... מהנה. הן יוצרות עבור העובדים סביבה שבה העובד מקבל את כל מה שהוא יכול לדמיין, החל ממסעדות ועד חדרי משחקים, מכוני כושר, ומתחמי ספא. הרעיון הוא לגרום לעובד להרגיש שהוא נמצא בחופש, בזמן שהוא בפועל עובד ותורם לארגון. כך ... שהשקעת בהם, מבינים שגם עליהם להשקיע ולתת תוצאות טובות לעסק בתמורה. למה לא כדאי להתקמצן על העובדים? אם תנסה לחסוך על העובדים שלך כסף או משאבים, העובדים ירגישו שאתה מתייחס אליהם כמו לעובדים פשוטים ולא כמו אנשים בעלי ערך. התגובה הטבעית של העובד במצב כזה היא להשקיע פחות, ולנסות לעשות כמה שפחות עבודה. מצד שני, אם העובדים מרגישים טוב ונהנים בסביבת העבודה, הם כמעט לא ירגישו שהם עובדים אלא שהם נמצאים במקום שכיף להם בו - וכך ... לתגמל אותם אפילו מעבר למה שמגיע להם. באופן עקיף - ליצור סביבת עבודה כיפית. לספק מקום שנעים לעבוד בו. להשקיע באווירה ובנוחות של העובדים. לגרום לעובדים להרגיש שטוב להם בעבודה. החזר ההשקעה - איך זה עובד? בדרך כלל, כל שקל שאתה משקיע בעובדים שלך כדי להפוך את סביבת העבודה לטובה יותר - מחזיר לך כמה וכמה שקלים בחזרה. למה? כי כשהעובד מרגיש שאתה מתייחס אליו כמו לבן אדם ולא כמו לעובד בלבד, הוא גם מתייחס אליך כמו לבן אדם ולא כמו לבוס שהוא מנסה לעשות את המינימום עבורו. כשעובד מרגיש שטוב לו, הוא משקיע יותר בעבודה, הוא מחויב יותר למקום ... כדי להפוך את מקום העבודה למקום שכיף להיות בו. בחברות מובילות תמצא חדרי כושר, מסאזים, משחקים, מסעדות וכל מה שהעובד יכול לרצות. למה? כי הן יודעות שאם העובד מרגיש שהוא נמצא בחופשה גם כשהוא בעבודה - הוא יהיה הרבה יותר פרודוקטיבי. לסיכום - לא להתקמצן על העובדים אם אתה חוסך על העובדים שלך - זה יחזור אליך כבומרנג. הם ירגישו שהם עובדים במקום שלא מעריך אותם, וזה ישפיע ישירות על המוטיבציה שלהם. לעומת זאת, אם תדאג לכך שהם ייהנו בסביבת העבודה שלהם - הם ישקיעו יותר, ירגישו מחויבים יותר ויעבדו טוב יותר. רוצים לדעת עוד? חפשו ...

... - מדוע אנשים מנסים להיכנס לזון וכיצד הדבר קשור לטראומות עבר? ספיידרמן או סופרמן, מה מקור התחושה שצריך להיות מישהו אחר כדי להצליח בחיים? האם להיות בזון זו באמת הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר ... קשור לטראומות עבר? אליעד כהן מסביר בהרצאה את המושג להיכנס לזון, שהוא מצב נפשי שבו האדם מרגיש שהוא במיטבו, מלא ביטחון, ומסוגל להתמודד בקלות עם סיטואציות חברתיות ואישיות שונות. האדם מרגיש כאילו הוא דמות מסוימת, אשר בה הוא מוצלח, חזק ומושך יותר. באמצעות הדוגמאות של סופרמן וספיידרמן, אליעד ... סופרמן הוא תמיד סופרמן, אפילו כשהוא לא לבוש בחליפה, לעומת ספיידרמן שזקוק לחליפה כדי להרגיש שהוא מיוחד. הסיבה שאנשים מנסים להיכנס לזון היא בדרך כלל שהם לא מרגישים טוב עם מי שהם ברגיל. הם חווים את עצמם כדמויות חלשות, לא מוצלחות, וחווים בושה או פחד מהעבר. לדוגמה, כאשר אדם חושב שהוא אפס או חלש רגיש ופחדן, הוא מנסה לברוח מהדמות הזאת וליצור דמות חדשה, מוצלחת יותר, שתהיה מושכת ונערצת על ידי אחרים. המוטיבציה להיות בזון היא כדי להיות עם תחושת ביטחון עצמי, תחושת הצלחה עם אנשים ובמיוחד תחושת הצלחה עם בחורות. מה מקור התחושה שצריך להיות מישהו אחר כדי להצליח בחיים? אליעד כהן מתאר שהתחושה הזאת נובעת מטראומות וחוויות שליליות בעבר, שבהן האדם הרגיש חלש, חסר ביטחון, ולא רצוי חברתית או רומנטית. הוא נותן דוגמה של אדם שהיה בעבר מתרגש מאוד מבחורות, מתנהג בצורה מגושמת ומרגיש מושפל מכך. בעקבות החוויות האלו, נוצרה בו תחושה שהוא דפוק, ולכן הוא מנסה בכל הכוח להימנע מלחזור לאותה דמות חלשה. הרצון להיכנס לזון נובע מפחד לחזור לתחושה הזאת של חולשה. אליעד מוסיף דוגמה לגבי הקשר בין זוגיות לתחושת ביטחון. הוא מתאר מצב שבו אדם נכנס לקשר זוגי כי זה נותן לו הרגשה של כוח וביטחון, כאילו אף אחד לא יכול עליו כשהוא בזוגיות. למעשה, זהו מנגנון הגנה מפני החזרה לתחושת החולשה שהוא זוכר מעברו. האם להיות בזון זו באמת הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חוסר ביטחון? ... בכך שהיית חלש, ושאין סיבה אמיתית לשנוא או לבוז לדמות שהיית בעבר, תביא בסופו של דבר לשחרור רגשי אמיתי. מדוע חשוב להפסיק להיות שיפוטי כלפי עצמך? אליעד מסביר שאחד הדברים המרכזיים שמייצרים את הצורך ... שיפוטיות עצמית. השיפוט העצמי נוצר כאשר אתה קובע לעצמך סטנדרטים שאתה חייב לעמוד בהם כדי להרגיש בעל ערך. כאשר אתה שופט את עצמך כלא טוב, לא מושך, או לא מוצלח מספיק, אתה מרגיש שאתה חייב להיכנס לזון כדי להוכיח לעצמך שאתה בעל ערך. הבעיה בשיפוטיות היא שהיא גורמת לך לחיות מתוך פחד ... מנסה להיות מישהו אחר. אליעד כהן מציע לפנות לתהליך עמוק של התבוננות, להבין את השורש של החוויה השלילית, ולזהות למה האדם שונא כל כך את הדמות שהוא היה. אחרי ההבנה העמוקה הזאת, הצורך ... על טראומות עבר? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים משתמשים בזוגיות ובמערכות יחסים כדי לברוח מתחושות של חוסר ערך, חוסר ביטחון או חולשה שהם מרגישים כשהם לבד. מערכת יחסים או כיבוש רומנטי נותן להם אישור שהם טובים מספיק או בעלי ערך. אבל זה פתרון זמני, כי התחושה של חוסר ערך תחזור ברגע שמערכת היחסים תיגמר או תיפגע. הוא מדגיש שהדרך הנכונה להתמודד היא ...

... בחיים מול משחק החיים - שילוב של משמעות בחיים שנובעת מהזדהות עם מטרות בחיים, מול תחושת משחק בחיים שנובעת מסוג של חוסר הזדהות עם מטרות בחיים, איך לחוות את החיים כמשחק ... את משחק החיים? משמעות החיים בתוך משחק החיים? האם יש משמעות לחיים בתוך משחק החיים? איך להזדהות עם מטרות בחיים, תוך כדי שמירה על תחושת משחק בחיים? מהם הרעיונות המרכזיים בהבנת תנודתיות התודעה והחזרה למשחק? אליעד כהן ... את הרעיון המרכזי של התנודתיות של התודעה, שמדבר על המעברים השונים שהיא עוברת בין מצבים שונים, משלווה ויציבות (הסנטר) למרדף אחרי חוויות ורעיונות חדשים. הוא מציין שהתודעה אינה תלויה בגוף ושהאני אינו הגוף, אלא התודעה עצמה. כיוון שהתודעה היא מחוברת לחוויות שלנו, ולא לגוף הפיזי, אז גם אם הגוף משתנה, התודעה יכולה להישאר קיימת. אליעד מדבר על איך תודעה יכולה להישאר יציבה גם אם חלקים מהגוף משתנים. מדובר כאן על הבדל בין תחושת הקיום של האדם, שהיא נובעת מהתודעה, לבין מבנה הגוף שהוא משתנה כל הזמן. הרעיון הזה מציע שכאשר אנחנו מתחברים לתודעה שלנו, אנחנו לא מוגבלים על ידי הגוף שלנו ותחושת הקיום שלנו לא תלויה בגורמים פיזיים. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? אליעד מציע שהחזרה למשחק מתארת תהליך שבו האדם מתחבר מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי שהוא עבר חוויות של ריקנות או אובדן משמעות. כדי לחזור למשחק, עלינו להפסיק להתעקש על פרטים ... להיות נוכחים ברגע, לחוות את הרגע בלי להילחם בתודעה. התודעה יכולה לנוע בין מצבים של יציבות (הסנטר) לבין מצבים של חיפוש מתמיד אחר חוויות חדשות. כל אחד מהמצבים הללו מציע דרכים שונות להתנהל, אבל מה שחשוב הוא למצוא איזון בין השניים כדי לא להיתקע בחוויות שוחקות או מעייפות, וגם לא להיות מנותקים מדי. האם תודעה והחיים הם משחק? הדיבור על החיים כמשחק מציג את הרעיון שלפעמים החיים הם פשוט חוויה של משחק, שבה לא תמיד חייבת להיות משמעות או כוונה מאחורי כל פעולה. אליעד מציע שכאשר אנחנו לא מנסים להיאבק על כל חוויה , אלא פשוט לחוות את החיים, נוכל לראות אותם כמשחק שבו כל פעולה היא רק חלק מהחיים עצמם ולא חייבת לשאת משקל או משמעות גדולה. התודעה יכולה לשוטט בין רגעים של רגיעה מוחלטת לבין חוויות אינסופיות, ובסופו של דבר, כל חוויה היא רק חלק מהמשחק. אליעד מסביר גם שהחיים יכולים להרגיש כמשחק כשאתה מצליח להימנע מהצורך לחפש משמעות תמידית או תוצאה ברורה. השחקן במשחק הזה לא בהכרח צריך להבין כל פרט או פעולה, אלא פשוט צריך להיות חלק מהחוויה. כשאנחנו רואים את החיים כמשחק, אנחנו לא צריכים לחפש משמעות או להיאבק להרגיש משהו כל הזמן, חשוב יותר לחוות את הרגע וליהנות ממנו. תודעה והקיום הסנטר והחיים ... התודעה והחזרה למשחק, תוך שימוש במונחים כמו הסנטר ומשחק. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהתודעה אינה תלויה בגוף, ולכן לא ניתן להגדיר את תחושת הקיום שלנו רק על פי גוף פיזי. התודעה היא זו שמחוברת לחוויות שלנו, ולא הגוף עצמו. המחשבה היא שהתודעה נפרדת מהגוף, ושהאני הוא התודעה ולא הגוף. זה מובן בכך שהתודעה יכולה להישאר פעילה גם אם הגוף משתנה, דבר שמוביל להבנה שאין קשר ישיר בין תחושת הקיום לבין המבנה הגופני של האדם. כיצד נוכל לחזור למשחק ולהתחבר אליו? החזרה למשחק מתייחסת לתהליך שבו אדם מחפש חיבור מחדש לתודעה או לחוויות החיים אחרי אובדן תחושת משמעות או ריקנות. במהלך החזרה למשחק, התודעה צריכה להתמקד בכאן ועכשיו, ולא להיתפס בפרטים שוליים או מיותרים. תנודתיות התודעה מציינת את המעבר בין מצבים שונים - בין הסנטר, שבו הכל מאוזן ומסודר, לבין חוויות של חוסר יציבות או תחושת מרדף אחרי רעיונות חדשים. השיחה מתארת את היכולת לשלב בין שני המצבים הללו, כך שמחד לא ניתקע במרדף אחרי חוויות, ומאידך, לא נסתפק במצב של רגיעה מדי שתגרום לנו להפסיק לשחק. האם תודעה והחיים ... לראות את החיים כמשחק. התשובה היא חיובית, אך חשוב להבין שהחיים כמשחק לא מצריכים ממני לחפש אחר משמעות מוחלטת בכל פעולה, אלא פשוט להרגיש את הרגע ולחוות אותו. לעיתים, החיים יכולים להיות פשוט משחק שבו נבחר להחיות את הרגע, לשחק ולהתנסות מבלי לחפש תשובות מוחלטות לכל דבר. אליעד מציע שיש לנו את האפשרות לבחור כיצד להתנהל: האם לפעול מתוך תחושת משמעות עמוקה או פשוט לחיות את החיים ברגע הנוכחי. תודעה והקיום הסנטר והחיים ... מתחיל בכך שהגוף לא מהווה את האני האמיתי של האדם, אלא שהתודעה היא זו שמהווה את הקיום. הוא מתאר איך אפשר להבין זאת תוך שמירה על הרגשה פנימית של קיום, גם אם תודעתנו לא מקושרת לגוף הפיזי או לאותם אלמנטים מוחיים המוגדרים כמוח. אליעד מציין שניתן לשאול את עצמך מי אתה אם תופרד מהגוף שלך, והוא מסביר כי תחושת הקיום לא תלויה בגוף הפיזי, אלא בתודעה עצמה. הוא מציין דוגמה של אדם שמחובר ... ומה היה לפני הלידה. הוא מציין שלמרות שאין לנו זיכרון מהתרחשויות אלו, התודעה שלנו היא חלק מההבנה של העולם, גם אם אנחנו לא יכולים להרגיש את ההוויה הזו באופן ישיר. התודעה, לדעתו, לא תלויה בגוף, ולא נעלמת עם המוות. הוא עובר ...

... שלנו? האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? איך האדם ממשיך לחיות בעולם לאחר שהבין שאין לו בחירה חופשית? כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? האם באמת יש לנו בחירה או לא? מה ההבדל בין רצון אישי לרצון המציאות? מהי בחירה חופשית והאם יש לנו ... על הרצונות שלנו? בשיחה מעמיקה ומפורטת עוסק אליעד כהן בנושא הבחירה החופשית, ומדגיש את חשיבות ההבנה האם האדם פועל מתוך רצונו האמיתי או מתוך אילוץ רגשי. האדם עשוי להרגיש שחובה עליו להבין האם קיימת בחירה חופשית כדי לתפקד בחיים, דבר שלדברי אליעד כהן מעוות את החקירה והופך אותה ממקור להנאה ולחקירה טבעית לכפייה עצמית הגורמת סבל. לדוגמה, הוא מתאר אדם שחוקר את נושא הבחירה החופשית מתוך מחשבה שאם לא יבין זאת, הוא לא יצליח להרגיש חופשי במערכות יחסים ובחיים באופן כללי. האם הרצונות שלנו הם אישיים או שייכים למציאות? לפי אליעד, כדי להבין ... המשמעות של אין לי בחירה. משמעות ההבנה שאין בחירה היא שהרצונות שהאדם חווה כשלו, אינם באמת שייכים לו אלא למציאות עצמה. למשל, כשאדם רוצה לשתות מים, התחושה היא שהוא רוצה זאת בעצמו, אך אם אין בחירה, הרצון לשתות לא נובע ממנו אלא מתוך תהליך עמוק יותר ... תכנות קוסמי, ולא מתוך בחירה מודעת ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק פילוסופית. לדעתו, כאשר נעלמת התחושה של אני נפרד, נוצרת חוויית חופש עמוקה. האדם מתחיל לחוות את עצמו ככלי דרכו המציאות פועלת. לדוגמה, כשהאדם מגלה שאין לו שליטה על הרגשות שלו, ואין הוא אחראי אם הוא מרגיש כאב או שמחה - הכל קורה דרכו, והוא משוחרר מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד מסביר שיש רמות שונות של תודעה: ברמה אחת האדם אכן חווה רגשות כמו שמחה ועצב, אך ברמה עמוקה יותר הכל שייך לאותה מציאות, ולכן אין משמעות אמיתית לרגשות אישיים כמו אשמה או כעס, אלא רק למציאות שפועלת דרכו. האדם שחווה את האמת הזו מתנתק מזהותו האישית, ומתאחד עם המציאות הקוסמית. איך ניתן לחיות בפועל בלי תחושת בחירה? למרות ההבנה העמוקה שאין בחירה חופשית, האדם חייב ביום - יום להמשיך לחיות ולפעול כאילו הוא בעל בחירה. לדוגמה, אם אדם רואה מחבל - הוא יברח, אך במקביל יכול להרגיש שזה אלוהים שבורח מעצמו. כך נוצרת חוויה כפולה שבה האדם פועל בעולם מתוך תחושת בחירה, אך במקביל מודע לכך שכל האירועים נקבעים על ידי המציאות, כמו דמויות בחלום של החולם עצמו. האם חקירת הבחירה החופשית מובילה לאובדן תחושת האני? אליעד מבהיר כי מי שמבין לעומק שאין לו בחירה, מבין שהמחשבות והרצונות הם לא שלו באופן אישי, ... רצון. למשל, כשאדם אומר אני אוהב אותך, זו לא באמת החלטה אישית שלו, אלא ביטוי של רצון המציאות המתגלם דרכו. כיצד ההבנה שאין בחירה יכולה להשפיע על החוויה הרגשית שלנו? ההבנה שאין בחירה חופשית, לדברי אליעד, אינה משתקת אלא משחררת את האדם מלחצים, מתחושות אשמה ומתסכול. האדם פועל בעולם מתוך קבלה מלאה של המציאות, ולא מתוך מאבק. דווקא ההבנה שאין בחירה ... נקי וצלול כחלק מהרצון הקוסמי הכולל, ללא מאבק פנימי. מהי בחירה חופשית? האם יש לנו שליטה על הרצון שלנו? מה המשמעות של חוסר בחירה? האם אפשר לחיות בלי תחושת בחירה? איך להבין שאין אני נפרד? האם הכל הוא רצון של המציאות? מה זה אומר להיות כמו רובוט של אלוהים? ... והאם קיימת שליטה אמיתית על הרצון. הוא מדגיש שכדי להבין באמת את נושא הבחירה החופשית, יש לשים לב אם האדם חוקר את הנושא מתוך רצון אמיתי או מתוך אילוץ רגשי. כאשר אדם חוקר נושא מתוך תחושת אילוץ כמו: אני חייב להבין את זה, אחרת לא אוכל לתפקד, אז חוויית החקירה עצמה נעשית מעוותת ומובילה לסבל במקום לשחרור. הדיון מדגים שהאדם פעמים רבות מרגיש שהוא מוכרח להבין את נושא הבחירה החופשית, כי כל עוד הוא לא מבין אותו - הוא לא מ

... עצמה. אם היה האדם מבין את המציאות, את הפנימיות של המציאות, דהיינו, אם היה האדם מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם, ומה באמת טוב בדברים כפי שהם, הרי שהוא לא היה מרגיש שום חסר, ולא היה חושב שהדשא של השכנים שלו ירוק יותר או פחות משלו. ברמה המעשית: נסה להבין מה טוב במצב שלך. נסה להסתכל ... האפשריות ועד שלא תישאר לך שום שאלה. אם לא תישאר לך שום שאלה, הרי שהבנת את המציאות, והרי שהבנת מהי התכלית ומה טוב ברגע שלך. כמו כן, להסתכל על הדשא של השכן = תלות רגשית חיצונית. האדם תלוי רגשית במצב חיצוני של המציאות במקום בצורת ההסתכלות שלו על המציאות עצמה. כאשר נקודת החוזק של האדם היא פנימית, אז האדם רואה את הדשא של כל השכנים באותו גוון ירוק. תלות רגשית פנימית = הבנת המציאות = טוב שאינו חושב שיש הבדל מהותי בין הדשא של אחד משל חברו. ...

... התחום המרכזי ביותר בחייו של האדם הוא ההנאה. האדם כל הזמן מחפש להרגיש טוב וליהנות. גם בתחום ההנאה והרגשת הטוב שייך לעשות שיפור תפוקה. שיפור תפוקה של הנאה, היינו ליהנות יותר ולהרגיש טוב יותר בפחות מאמץ. הדרך לשפר את ... = שלמות. כדי לשפר ביצועים בתחום ההנאה על האדם לנסות לחקור את תחושת ההנאה שלו. היינו על האדם ... האדם לנסות למצוא את המכנים המשותפים ואת התבניות שאחריות לרמת הרגש של ההנאה. כאשר האדם מגיע ...

... אלא איך מתחילים. הטוב האין סופי נמצא אצל האדם ממש כרגע. בסופו של דבר, התכלית של כל התכליות שיש בעולם, המטרה הסופית של כל המטרות, היא שהאדם יהיה שמח בחלקו באמת, ובאמת לא ירגיש שום חסר כלשהו, אלא רק תחושה של שלמות מלאה. כך שמצד האמת, בסופו של דבר, מה שהאדם באמת רוצה, זה ליהנות מהרגע הנוכחי של ...