... ותוכלו להגיע להבנה רחבה ועמוקה יותר של המציאות. אליעד מדגיש שאם מישהו אומר לכם שהדעה שלכם אינה נכונה ואתם מרגישים לחץ או אי - נוחות, סימן שאתם מצומצמים בחשיבה שלכם ואינכם רואים את האמת המלאה. מטרת התרגיל של ההפך ... ברור לחלוטין. לדוגמה, אם אתם בטוחים שדבר מסוים חייב להיות בדרך מסוימת, או שאתם חייבים להשיג משהו ספציפי כדי להרגיש טוב, עליכם להתחיל לשאול האם זה באמת כך. שאלו את עצמכם: האם אני בטוח ב - 100% שזה נכון? ... חוסר בהירות. התהליך מסתיים רק כשכבר אין יותר שאלות, כלומר, כאשר אתם מגיעים לוודאות מלאה ומוחלטת. כל זמן שיש תחושה של ספק או שאלה שנותרה פתוחה, צריך להמשיך לשאול ולחקור. השאיפה היא להגיע למצב של שקט מוחלט, שבו התשובה ברורה לחלוטין ולא ניתן יותר להטיל בה ספק. אליעד מסביר שתחושת חוסר הוודאות נובעת מכך שטרם הבנתם את המציאות עד הסוף. הדרך היחידה להסיר ספקות היא להתעמת עם כל האפשרויות, ... זה ההפך הוא הנכון? כיצד להגיע לוודאות מוחלטת? איך לשאול שאלות בצורה נכונה? איך להשתחרר מקיבעון מחשבתי? מה לעשות כשמרגישים ספק? איך להרחיב את המודעות?

... להתאמץ להבין את המציאות, להחליף צריך אחד בצריך אחר האם באמת צריך להתאמץ להבין את המציאות? אנשים רבים חיים בתחושה מתמדת של לחץ וחרדה שנובעים מכך שהם מאמינים שצריך לעשות דברים מסוימים. אליעד כהן מציג גישה שונה לגמרי ומאתגרת ... המצאה מלאכותית שהאדם מכניס לעצמו, ובפועל הוא לא חייב שום דבר. לדוגמה, אדם שמגיע להרצאה של אליעד טוען שהוא מרגיש שיש לחץ בשיח של אליעד סביב המילה צריך. אליעד מסביר לו שלמעשה, אין שום דבר שבאמת צריך לעשות. הכל ... קטן אך מהותי בתפיסה: האדם לא צריך שום דבר, אלא רק מעדיף או רוצה לעשות דברים מסוימים. מדוע אנשים מרגישים שהם צריכים להבין דברים? אליעד מסביר שהאדם מגיע להרצאה כי הוא רוצה להבין משהו, הוא רוצה שיסבירו לו מה עליו לעשות, כי הוא חושב שצריך להבין משהו חדש כדי להרגיש טוב או כדי להשיג מטרה מסוימת. אבל האמת, על פי אליעד, היא שהאדם לא באמת חייב להבין דבר. זו ... נשמע אולי קיצוני, אך אליעד משתמש בדוגמה הזו כדי להבהיר את הנקודה הפילוסופית שלו בצורה חדה מאוד: כל פעולה שמרגישה הכרחית היא בסך הכל בחירה מודעת או לא מודעת של האדם עצמו. למה כדאי להחליף צריך ברוצה? אליעד מסביר שהחוויה של צריך היא חוויה לא נעימה עבור רוב האנשים. אנשים לא אוהבים להרגיש שהם חייבים לעשות משהו. הוא מדגים זאת בשיחה בה האדם מודה שהוא אינו אוהב את תחושת הכפייה שבמילה צריך. לכן אליעד ממליץ להחליף את המילה צריך במילה רוצה או מעדיף. במקום לומר אני צריך לעשות משהו, עדיף להגיד אני מעדיף לעשות את זה. זה שינוי שיכול לשנות את התחושה של האדם מן היסוד, מפני שהוא מחזיר לאדם את תחושת השליטה והבחירה האישית במקום תחושת הכפייה והאילוץ. מה קורה כשמשנים את התפיסה לגבי צריך? כאשר האדם מבין שהוא לא באמת צריך שום דבר, הוא משתחרר מהתחושה המתמדת של לחץ וחרדה הנובעים מהרגשת ההכרח. הוא מבין שהכל נעשה מתוך בחירה, גם אם זו בחירה בין רע לרע פחות. לדוגמה, אדם שנמצא בכלא יכול להרגיש שהוא צריך לברוח כי הוא לא רוצה להישאר בכלא, אבל בפועל הוא פשוט מעדיף לברוח מאשר להישאר. כלומר, הבריחה ... בשינוי. התפיסה הזו מאפשרת לאדם לחוות שלווה פנימית ולקבל את החיים כפי שהם, ללא מאבק פנימי מתמיד. איך משתחררים מתחושת ההכרח? אליעד מסביר שיש לתפוס ברצינות את האפשרות שאין הכרח אמיתי בשום דבר. הוא מציע תרגיל מחשבתי שבו האדם בודק כל צריך שהוא מרגיש, ושואל את עצמו האם זה באמת הכרחי או שזו רק בחירה מוסתרת. כאשר האדם מתרגל להבחין בכך, הוא משוחרר מתחושת ההכרח ומתחיל לחיות את חייו מתוך בחירה חופשית ואמיתית יותר. אליעד מדגיש שאפשר לקחת את הדברים האלה ברצינות ולחוות ... מהלחץ של צריך? איך להפחית סבל בחיים? מה ההבדל בין צריך לרוצה? האם צריך להבין את המציאות? למה אנשים מרגישים לחץ? איך להפסיק להרגיש שחייבים לעשות משהו?

... עבור לימודיו. למרות שהוא מתרכז בפתרון התרגיל עצמו, הרי שמעבר לריכוז במשימה קיימת אצלו מודעות לדברים נוספים - כמו תחושת רעב, תחושת טמפרטורה, או מוזיקה שמתנגנת לו בראש. זה אומר שהאדם אף פעם לא נמצא במאה אחוז ריכוז רק במשימה הספציפית, ... חיים בנפרדות. הכוונה היא שאדם חי בעולם שבו הוא מבצע פעולות שונות, והוא חווה הרבה מאוד דברים במקביל - הרגשות, מחשבות, תחושות גופניות ועוד. כל אלו נפרדים ומגוונים, אבל ניתן גם בתוך הנפרדות הזו להתרכז באחדות, כלומר, בתפיסה פנימית שמאחדת את ... עדיין להחזיק בתוכו מודעות גבוהה יותר של התבוננות פנימית, שמתמקדת באחדות הכללית של כל הדברים. כלומר, לראות שכל הפעולות, התחושות והמחשבות הן חלק ממשהו רחב יותר, כללי וכולל. האם התבוננות תוך כדי עשייה מפריעה לביצוע המשימות? נקודה חשובה שאליעד ... אותן. הוא מסביר שאדם, גם כך, לעולם אינו מרוכז לחלוטין בפעולה אחת בלבד. תמיד קיימות ברקע מחשבות נוספות או תחושות נוספות. לכן התבוננות פנימית עמוקה על עצם העשייה אינה באמת מפריעה או פוגעת בביצועים, אלא להפך, היא יוצרת עומק ומשמעות לפעולות עצמן. האדם יכול לבצע בדיוק את אותן הפעולות, אבל בצורה מודעת יותר, שמתבוננת במה שקורה, במה שהוא מרגיש, במה שהוא חושב ולמה הדברים מתבצעים באופן שבו הם מתבצעים. התבוננות זו לא רק שאינה מפריעה לפעילות הטכנית, אלא ... הרגילות ולחובותיו, ובו - זמנית להכניס פנימה מודעות עמוקה ואמיתית. כך האדם חי חיים שלמים ומודעים, חיים שיש בהם חוויה של אחדות בתוך עולם של פעולות נפרדות. איך להתבונן בחיי היום יום? כיצד לפתח מודעות תוך כדי עשייה? איך ...

... עצמו הוא ספר קדוש. אליעד מסביר שההגדרה של מה שנחשב קדוש משתנה בין אדם לאדם, לפי נקודת המבט האישית והחוויה הסובייקטיבית שלו. עבור אדם אחד יכול להיות שדבר מסוים ייחשב כקדוש, ועבור אדם אחר אין כלל דבר שנחשב קדוש. ... או משתנה, הרי שאותו דבר היה עבורו קדוש. לדוגמה, אדם שמאוד חשוב לו להגיע לעבודה בזמן, וכשהוא מאחר הוא מרגיש כעס או תסכול גדול, כנראה שהזמן מבחינתו הוא דבר קדוש. אם אדם אחר נוטה להתעצבן כאשר אומרים לו משהו ... הדבר הקדוש עבורו. אליעד מוסיף שאם אדם טוען ששום דבר אינו קדוש, אך בפועל הוא כן מתעצבן ממשהו או מרגיש אי נוחות ממשהו, הדבר הזה בכל זאת קדוש עבורו, גם אם הוא לא מודה בזה. התגובה הרגשית של האדם מסגירה את מה שהוא באמת מחשיב כקדוש. האם אפשר להפסיק לראות דברים כקדושים? אליעד מסביר שאפשר בהחלט ... למצב שבו האדם באמת לא יראה שום דבר כקדוש. מצב כזה הוא מצב של נייטרליות מוחלטת, שבו האדם אינו מתרגש משום דבר ואינו מושפע רגשית משום אירוע או מצב. אבל אליעד מדגיש שכדי להגיע למצב כזה באופן אמיתי, צריך לעבור תהליך עמוק של הבנה עצמית. זו לא החלטה שניתן לקבל אותה סתם כך, אלא תהליך הדורש מודעות והכרה במה שבאמת מנהל את הרגשות של האדם. הוא מבהיר שהמטרה של הספר להיות אלוהים איננה להפוך את הקורא לאדיש או לאדם חסר רגש, אלא לגרום לקורא להבין לעומק את התפיסות שמנהלות אותו, ולהחליט במודע האם הוא רוצה להמשיך להחזיק בהן או לשנות אותן. מהי קדושה אמיתית? האם משהו באמת קדוש? איך להפסיק להתרגש מדברים? איך להבין את עצמך לעומק? האם הספר להיות אלוהים קדוש? מה באמת מנהל את הרגשות שלי? האם אפשר לא להרגיש כלום?

... הפרדה בין מה שהביא לדבר לבין הדבר עצמו, הוא יכול להתקרב להבנה שכל מה שקיים הוא אחד, ובכך לחוות תחושה עמוקה יותר של אחדות ושלמות. מהי אחדות הסיבה והתוצאה? האם כל דבר הוא סיבת עצמו? מה משמעות הסיבה והתוצאה ...

חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים מהי חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית? אליעד כהן מסביר על חוויות שאנשים מכנים כחוויה שאינה שכלית וטוענים שהן חוויות שאי אפשר להסביר במילים או בשכל. לפי אליעד, אין באמת דבר כזה חוויה שאי אפשר להסביר בשכל. כל חוויה שנחוויית היא בהכרח מוגדרת ולכן ניתנת להסבר. כאשר אדם אומר: חווייתי משהו מיוחד ואני לא יכול להסביר לך אותו, הוא טועה. אם האדם חווה חוויה כלשהי ומסוגל להבחין בהבדל בין החוויה הזאת לחוויה אחרת שחווה, המשמעות היא שהחוויה שלו מוגדרת וברגע שמשהו מוגדר, אפשר להסביר אותו בשפה ובשכל. זה שהאדם מרגיש שהוא לא יודע להסביר, לא מעיד על כך שאין הסבר, אלא רק מעיד על כך שאותו אדם באופן אישי ... לא ניתן להגדיר, לדבר או לחשוב על משהו, אז אותו דבר פשוט אינו קיים כלל. לפי אליעד, מושגים או חוויות שמוגדרות כאין מילים להסביר אותן או אי אפשר להבין אותן, הן סתם הגדרות שגויות. אם החוויה קיימת עבורך, אתה יכול להגדיר אותה, ואם אתה יכול להגדיר אותה, אתה יכול להסביר אותה בשכל. מדוע אנשים חושבים שיש חוויות בלתי מוסברות? הסיבה שאנשים טועים לחשוב שיש חוויות בלתי מוסברות או דברים שנמצאים מעל השכל, היא חוסר הבנה של מושג ההגדרה. אדם שחושב שהוא חווה חוויה מיוחדת שאינה ניתנת להסבר, למעשה לא יודע כיצד להגדיר אותה או לא התעמק מספיק בהבנה של אותה חוויה. אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אתה אוכל משהו ומרגיש טעם מסוים, ובפעם אחרת אוכל דבר אחר ומרגיש טעם שונה, אתה מבחין בין שתי החוויות הללו. ההבחנה הזאת בין החוויות מצביעה על כך שהחוויה מוגדרת ומובחנת, ולכן ניתן להסבירה במילים. כשאדם אומר שאין לו מילים, זה מעיד על חוסר יכולת התנסחות של אותו ... לחשוב עליו, הוא בהכרח אינו קיים. ולכן כל מה שקיים, ניתן לחשיבה וניתן להסבר. מדוע אנשים מתבלבלים בין שכל לרגש? אליעד מסביר כי אנשים מתבלבלים בין רגש לשכל ולכן מאמינים שיש דברים מעל השכל או שאינם שכליים. חוויות רגשיות ואינטואיציות פנימיות נתפסות לעיתים כחסרות מילים, אך זאת רק מכיוון שאנשים לא השקיעו מספיק מאמץ להבין אותן לעומק. הרגש עצמו מבוסס על השכל, כי על מנת להרגיש רגש מסוים, האדם חייב להבחין בין רגש זה לרגש אחר, וזאת פעולה שכלית טהורה של הבחנה. לכן גם חוויות שנראות בלתי - שכליות, הן שכליות באופן עמוק יותר, שכן כל הבחנה, אפילו של תחושה או רגש, היא שכלית. לסיכום, אליעד כהן חוזר ומדגיש שכל מה שאפשר לחוות, אפשר להסביר. אין דבר שנמצא מעל השכל או ... גם דברים שנתפסים כבלתי שכליים או מעבר להבנה, ניתנים להסבר ברור ומדויק. מה אי אפשר להסביר בשכל? מה זה חוויה שכלית? מהו מעל השכל? האם יש דבר שאי אפשר לחשוב עליו? חוויה בלתי מוסברת? האם הכל שכלי?

... לא כללי או ערטילאי, אלא ספציפי ומדויק לרצון או לבעיה האישית שיש לך כרגע. לדוגמה, אם ברגע הנוכחי האדם מרגיש שחסר לו משהו מסוים כמו זוגיות או ריפוי מכאב ראש, עליו להבין שכל משפט בספר קשור ישירות למה שהוא מרגיש או צריך כעת. איך למצוא את עצמך באופן מעשי בטקסט? אליעד מסביר כי האדם לא צריך לנסות למצוא את ... הנוכחי שלו, עליו להתעקש ולהעמיק כדי לראות שהקשר הזה קיים. מדובר בהבנה עמוקה שכל פסקה וכל רעיון באים לפתור חוויה של חיסרון או בעיה מסוימת שהאדם חווה. גם אם הרעיון נראה רחוק מאוד מהחוויה האישית שלך, אליעד מציין שזה רק עניין של הבנה עמוקה יותר. לדוגמה, אם ברגע נתון נראה לך שהטקסט עוסק ... מבהיר חד - משמעית כי אין דבר כזה רעיון שאינו קשור למצבך הנוכחי. הוא מסביר שבכל רגע יש לך חוויה מסוימת, והטקסט, בכל רעיון ורעיון, אמור לפתור לך בדיוק את החוויה הספציפית הזו. לא משנה באיזה מצב או סיטואציה אתה נמצא - אם כואב לך הראש, אם אתה רוצה זוגיות, ... ופתרון מדויק שמסתתר מאחורי הטקסט. כל פסקה וכל משפט מכילים בתוכם את השכל שדרוש לך לפתור את החסר שאתה מרגיש. מה ההבדל בין לימוד תיאורטי ללימוד מעשי? אליעד מדגיש שהלימוד בספר חייב להיות לימוד מעשי ולא רק תיאורטי. המטרה ... הנוכחי שלך. אליעד מציין כי הלימוד היעיל ביותר הוא כזה שבו האדם מנסה באופן פעיל לחבר בין הטקסט לבין החוויה האישית שלו כרגע. התוצאה היא הבנה עמוקה של העצמי ושל היכולת לפתור כל בעיה שעולה בכל רגע נתון. בסיכומו ...

... הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות, שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו ... לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי לשפוט אותה או לתייג אותה. זה מצב של מפגש ישיר ואמיתי יותר עם המציאות הפנימית של האדם. ... את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של משמעות שניתנו למציאות, כדי להגיע לחוויה הגולמית של המציאות כפי שהיא, ללא שיפוט או תווית. לדוגמה, כאשר האדם רואה כיסא, במקום לחשוב מיד זה כיסא, עליו לנסות לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? ... אחת, ובפועל הוא בדרך אחרת. אם לא היתה לו את ההגדרה של איך הדבר אמור להיות, הוא לא היה מרגיש את הסבל כלל. לכן, ההמלצה של אליעד היא לא לבטל את ההגדרות, אלא ללמוד לראות אותן כפרשנות ולא כאמת מוחלטת. האדם יכול להשתמש בהגדרות כחלק ממשחק החיים, אך ללא הזדהות מוחלטת איתן. כך הוא יכול להפסיק לסבול ולחיות בתחושה של חופש פנימי אמיתי. כיצד ניתן ליישם את ההבנה הזו בחיי היומיום? אליעד מציע לתרגל את היכולת להתבונן במציאות ובתחושות פנימיות מבלי למהר לתת להן שם או הגדרה. כאשר מופיעה תחושה או בעיה, האדם שואל את עצמו: מהי התחושה הבסיסית הזו, בלי הגדרות?. עצם התרגול וההתנסות הזו מביאה להבנה ישירה ובלתי אמצעית של הדברים, ובכך מפחיתה משמעותית את ...

... לא יקבל עזרה אמיתית מאף אחד אחר. לפי אליעד, האדם בעצם מתפקד כאלוהים של עצמו, ומשגע את עצמו דרך החוויות, המחשבות והבעיות שהוא עצמו יוצר לעצמו. לדוגמה, הוא נותן מצב שבו האדם מחכה שמישהו או משהו חיצוני יעזור לו ... הצעד הזה, ומפסיק להאשים כל דבר חיצוני, הוא מגיע להבנה עמוקה של כוחו האמיתי. מהנקודה הזאת, האדם כבר לא מרגיש קורבן של המציאות, אלא הוא מרגיש כמי ששולט במציאות, כמי שיכול להחליט בעצמו איך ייראו חייו. איך להבין את עצמך כאלוהים משנה את ההסתכלות על ... את נקודת ההסתכלות שלך על המציאות. הוא מדגיש שהאדם לא רק מתבונן במציאות, אלא גם יוצר אותה. כל המחשבות, הרגשות, והמצבים השונים שהאדם נתקל בהם, הם בסופו של דבר השתקפות של עצמו. כך, כשהוא מבין שהכל מגיע מתוכו, הוא מפסיק להרגיש חסר אונים או מאוים, ומתחיל לראות את המציאות בצורה שלמה ואחדותית. במצב הזה, אין עוד מאבק חיצוני, אין עוד ...

... מסביר על ההבדל בין האני המצומצם והאני השלם. לדבריו, האני המצומצם הוא התפיסה הרגילה של האדם לגבי עצמו - תחושת הזהות האישית המצומצמת והקטנה. לעומת זאת, האני השלם הוא תפיסת העצמי הרחבה, שמכילה את הכל. הוא מציין שהאדם צריך ...