... דהיינו, כי כל הפעולות שיש בעולם הזה, וכל המחשבות וכל הרצונות והרגשות , כל אפשרות הקיום שלהם, היא רק ... ביכולת התפישה האנושית שלו. כי לכל אדם יש יכולת תפישה שכלית רגשית. וכל מה שהאדם חושב מרגיש רוצה עושה וכיוב, הכל תלוי ביכולת ... נמצא בתוך מקום. ואפילו המחשבות של האדם, גם הן תופסות מקום. וכל רגש רצון מחשבה וכיוב, גם הם תופסות ... כי כל דבר הוא חלק קטן של משהו אחר גדול יותר ממנו. וגם המחשבות רגשות של האדם, גם הם חלק ... שלהם. כי המחשבות של האדם, נמצאות בתוך הדבר שהן חלק ממנו. וגם כל הרגשות שיש בעולם, וגם כל השכל שיש ...

... להיות שיש שכל אחר גדול עוד יותר, שבו חוקי הלוגיקה שונים. ולוגית לא ניתן להוכיח שחוקי הלוגיקה צודקים. ומי שהוא חפץ באמת האמיתית, עליו להבין, שכל זמן שהוא צריך להוכיח לוגית שכלית רגשית את האמת שלו, דהיינו, כל זמן שיש אפשרות אפילו תיאורטית שיש אמת אחרת, הרי שהאדם מוגבל לתפוש את האמת רק על ידי מגבלות התפישה המוגבלת שלו. וזה כמובן לא אינדיקציה לאמת ...

... שלו. ולכל אדם יש גבול שממנו והלאה הוא לא מסוגל להכיל ולא מסוגל לתפוש, לא מבחינה רגשית ולא מבחינה שכלית. וכאשר האדם מגיע לגבול ולנקודה הזאת של ... להשיג, הרי שעדיין כדי שהאדם ייהנה בכל פעם מחדש בהנאה גדולה עוד יותר, וכדי שהאדם לא ירגיש מיצוי עצמי ושהכל משעמם אותו וחסר עניין עבורו, לשם כך על האדם ... שבעצם הוא נעצר ושאין לו עוד להיכן להתקדם. וכאשר אין לאדם להיכן להתקדם מבחינה אישית ורגשית, אז לא רק שזה לא תחושה נעימה של מה שהאדם חשב שהוא יגיע אליו אם הוא רק ירוץ ...

... שיטת ההנאה שאחריה רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון ולתחושת חוסר השייכות ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק רגשי מלא מההנאות שיש לעולם הזה להציע. כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר ... חי, אבל הוא ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. והאדם מגיע לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא מרגיש יותר ויותר תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. והאדם קולט שאין לו מושג למה הוא חי. כך שבעצם אי אפשר לומר שהאדם נמצא בגן עדן. כי ככל שיש לאדם יותר הישגים של העולם הזה, כך האדם מתחיל להרגיש את הריקנות של ההישגים שלו. כי האדם קולט את התרמית הגדולה, שכולם רצים אחרי אלומות של אור. ולכל אחד נדמה שהנה הוא הולך להשיג את מה שהוא רוצה. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, כאשר הם מקבלים את מה שהם רוצים, הם רואים שעדיין הם מרגישים שחסר להם משהו. והמשוגעים הגדולים ממשיכים לרוץ אחרי היעד הבא, ולא קולטים את התרמית, שגם כאשר הם ישיגו את מה שהם ... מאושרים וכולי. כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ששכרו בצידו. כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם ... בעולם לא מציעה לאדם ליהנות מהן כאן בעולם הזה. כי אין שום שיטה רוחנית בעולם שמתחייבת לאדם, שאם הוא יעשה דבר כלשהו, אז כבר כאן בעולם הזה הוא יצליח להשיג הנאה אמיתית, ותחושה של התלהבות והתחדשות, מכל דבר שיש בעולם. ועיקר ההנאה הרוחנית של אותן שיטות רוחניות, היא באה לידי ביטוי דווקא בכך שהאדם מתחיל לאבד עניין במה שקורה סביבו. כי הן מלמדות את האדם לא להיקשר רגשית לכל מיני דברים. והן מלמדות את האדם כל מיני עצות שונות, שגורמות לאדם להפסיק להפיק הנאה ממה שקורה סביבו. והחיים של האדם מתחילים להיות יותר משעממים. ומצד אחד הן אומנם גורמות לאדם לסבול פחות. כי כאשר האדם מתרחק רגשית מהעולם, אז הוא באמת סובל פחות מענייני העולם. אך האדם בסך הכל מחליף סבל אחד בסבל אחר. כי גם שקט נפשי זה סבל. כי זה לא מעניין. והאדם מטבעו רוצה להתמכר, ורוצה להתרגש ולהרגיש פרפרים בבטן, ורוצה ליהנות מהחיים באמת כמו אדם שנהנה ממופע קסמים, או כמו אדם שחווה התרגשות רוחנית מאוד גדולה בעוצמה מאוד חזקה. והאדם מטבעו מחפש איזה דבר שהוא יוכל להתמכר אליו. דבר שאליו יוכל האדם להשתוקק, ... להציע לאדם דרך כלשהי שאם האדם ילך בה, אז הוא כבר כאן בחייו יגיע לדבר ככ טוב שכזה. והמקסימום שהשיטות הרוחניות יכולות להציע לאדם, זה או להגיע למצב של שקט נפשי, שבו האדם מרגיש כמו מת שהוא לא סובל, אך התחדשות כמובן אין לו. או שהן מציעות לאדם להרגיש מת עם ההנאות של העולם הזה, שהאדם מרגיש משועבד להנאות, והוא קולט ומבין שהן לא נותנות לו כלום. או שהן מציעות לאדם איזה דבר לא ברור, שאותו האדם לא יכול לבדוק ... את הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אז על ידי זה הוא מגיע להנאה אין סופית. כי כמו שילד קטן מתלהב מצעצועים חדשים שמביאים לו, וכמו שאדם מתלהב ממופע קסמים, וכמו שהאדם מתרגש מכל מיני דברים יפים, כך החכם האמיתי מרגיש לגבי כל ההתגלויות של הסיבה הראשונה שהוא רואה בכל דבר. כי מי שיודע מהי הסיבה הראשונה, הוא ממילא גם רואה את ההתגלות ... והדרך היא פשוטה, והיא על ידי זה שהאדם חוקר ומחפש את הסיבה של כל דבר שקורה סביבו ושקורה בתוכו. כגון, על האדם לנסות למצוא ולהבין את הסיבה שבגללה הוא רוצה חושב עושה מרגיש, את כל המחשבות רגשות רצונות מעשים שלו. ובפשיטות, על האדם לקחת כל מחשבה רגש רצון וכיוב שלו, ולשאול את עצמו, מה הסיבה שבגללה אני רוצה חושב מרגיש עושה את הדבר הזה. ולא רק מה בעבר הוביל אותי לזה, אלא גם מדוע ברגע הזה אני מרגיש את הרגש המדויק שאותו אני מרגיש ברגע הזה. כי יש פסיכולוגים שנדמה להם שהאדם מרגיש ברגע הזה את הרגשות שלו, בגלל מה שקרה לו בעבר. וזו כמובן שטות מוחלטת. כי לא משנה מה קרה לאדם בעבר, משנה איך האדם בהווה מפרש ומבין את מה שקרה לו בעבר. כי בכל רגע ורגע האדם מפרש מחדש את מה שקרה לו בעבר ואת מה שהוא חושב שיקרה לו בעתיד. ובתוך הרגע הזה עצמו יש איזה דבר, שהוא זה שאחראי לכל הרגשות מחשבות רצונות של האדם. כי יש בתוך האדם איזה דבר פנימי, שהוא אחראי לכל מה שהאדם מרגיש חושב רוצה בכל רגע. ועל האדם לחקור ולגלות את הסיבה שבגללה הוא בכל רגע חווה את המציאות בצורה כלשהי. וכאשר האדם מגלה ...

... שהאדם עדיין לא מספיק רוצה את האמת, וממילא הוא לא יכול להבין אותה. כי ידיעת האמת, תלויה אך ורק ברצון אמיתי להבין אותה. וכדי שהאדם יבין את האמת, לשם כך על האדם להגיע למצב רגשי, שבו שום דבר במציאות לא יעניין אותו כלל, מלבד להבין את האמת ולהבין את המציאות ולהבין את הסיבה הראשונה ואת המשמעות האמיתית של המציאות. וזה בא לידי ביטוי בכך, שהאדם מבחינה רגשית מוכן לוותר על כל דבר אפשרי, תמורת ידיעת האמת. והדבר שהכי קשה לאדם לוותר עליו, הוא על הרצון העצמי שלו להיות קיים. כי יש לאדם כמה רצונות פנימיים. ואחד הרצונות הפנימיים ביותר של האדם, הוא הרצון להרגיש טוב. ועל הרצון הזה האדם עוד מסוגל לוותר תמורת ידיעת האמת. ולא שהאמת היא רעה, אלא שכדי להבין אותה, על האדם להיות מוכן לוותר על הרצון שלו להרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו מלבד לדעת את האמת, הרי שלא כל כוח הרצון של האדם ממוקד בידיעת האמת. ומי שרוצה רק את האמת ואת כל האמת, עליו להיות מוכן לוותר למענה, גם על הרצון שלו להרגיש טוב. אבל, יש עוד רצון אחר פנימי יותר, והוא הרצון להיות קיים. כי כל ישות רוצה להיות קיימת ולא מוכנה לוותר על הקיום העצמי שלה. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו להגיע לנקודה רגשית שכזו, שבה תמורת ידיעת האמת הוא יהיה מוכן לוותר אפילו על הקיום העצמי שלו. ולא מדובר כאן על מוות של הגוף וכיוב, אלא מדובר כאן על כך ... שמודעת לעצמה, אז רצון אמיתי פירושו, שהאדם מוכן למען ידיעת האמת, לוותר אפילו על ידיעתו העצמית. והדבר הזה הוא נגד כל השכל האנושי. כי מילא שהאדם מוכן לוותר על זה שהוא ירגיש טוב, זה עוד אפשר להבין בשכל אנושי. כי האדם חושב שהוא יקבל סיפוק רגשי כלשהו להבין את האמת, ולמענו הוא מוכן לוותר על להרגיש טוב. אבל שהאדם יהיה מוכן לוותר למען ידיעת האמת, על ידיעת האני העצמי שלו, זה חסר כל היגיון. כי הדבר דומה לאותו סוס שאמרו לו, שיחתכו את ... לומר שידיעת האמת היא רעה. או שידיעת האמת מעלימה את התודעה של האדם. כי האדם יכול לדעת את האמת המלאה ולראות את התמונה המלאה כולה, ועדיין להמשיך להיות מודע לעצמו וגם להרגיש טוב וכולי. ואדרבה, אחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה, אז ורק אז האדם באמת רואה את עצמו, ורק אז האדם באמת מבין מהו האני שלו. כי האני של ... שהדבר הזה יתרחש, לשם כך על האדם להיות מוכן לוותר גם על הקיום העצמי שלו. ונחזור ונחדד, גם אחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה, גם אז הוא ממשיך להיות קיים. ואדרבה, אז הוא מרגיש שהוא באמת קיים. כי אז האדם מבין את מהות קיומו באמת. ואחרי שהאדם רואה את התמונה המלאה ומבין את סיבת כל הסיבות, אז הוא גם מתחיל ליהנות מהחיים ולהרגיש טוב אמיתי. אבל כדי שהאדם יגיע לכל זה, הוא חייב לעבור על גשר צר מאוד מאוד, שהוא המוכנות הנפשית של האדם לוותר על הכל, כולל על קיומו העצמי, ...

... ובשכל האנושי, כל אדם רוצה להשיג את השלמות. כי כל אדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. ואין אדם שרוצה להרגיש רע. וגם מי שרוצה להרגיש רע, הרי שזה רק כדי שעל ידי זה הוא ירגיש טוב. וזה בעצם אומר, שכל אחד בתוך תוכו היה רוצה להרגיש טוב בשלמות. ואין שום אדם בעולם שיסרב להשיג שלמות. וכל מהות הרצון של האדם, היא להשיג את השלמות. כי הגדרת החיפוש של האדם, היא את השלמות. כי אחרת האדם לא היה מחפש כל הזמן איך ... את השלמות הזאת, הרי שכל בני האדם בעולם היו צריכים להיות כל הזמן בתחושה של התחדשות מתמדת ושל שמחה ואופטימיות גדולה, מכך שהם יודעים שיש שלמות, ושהם יודעים שגם הם ושכל אחד ואחד בעולם יכול להשיג את השלמות, ומכך שהם יודעים שמישהו ... ניתן לראות, שלא משנה מה יתנו לאדם ומה יהיה לאדם, הוא לעולם לא ירגיש שלמות. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק איך שהאדם רוצה, גם אז האדם ירגיש שחסר לו משהו. וכל אחד יכול פשוט לדמיין שהמציאות מושלמת כפי מה שהוא רוצה, ועדיין הוא יראה שהוא ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם להשיג שלמות. ולהשיג שלמות פירושו להבין את כל המציאות בשלמות, וממילא לראות את השלמות המוחלטת ואת התמונה המלאה האין סופית ... הוא נהנה מההנאה של השלמות. ומה שהאדם באמת רוצה, זה להשיג את תחושת השלמות הזו. שבה האדם יבין את המציאות בשלמות, ויצליח להתחבר אליה רגשית בשלמות. וזאת הסיבה שבגללה רוב בני האדם רוב הזמן לא מחייכים ולא נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק לאדם ושהוא לא מניח ולא יניח לאדם עד שהאדם ימצא אותו. והוא הרצון של ... על ידי זה שהאדם השיג את השלמות. והאדם משתוקק כל חייו להיפטר מתחושת החסר המתמדת שמלווה אותו כל חייו. ולא משנה מה שיתנו לאדם, האדם תמיד מרגיש בתוכו תחושת חסר, ולכן האדם לעולם לא מסוגל ליהנות בשלמות משום דבר. משום שהאדם תמיד מרגיש בתוכו את זה שהוא רוצה משהו אחר, משהו שיגרום לתחושת החסר של האדם להיעלם. ומי שמציל את בני האדם מהייאוש ומהדיכאון המתמיד שלהם מכך שהם רחוקים מהשלמות, ומי שעוסק בלשמח את בני האדם ולגרום להם להבין שיש שלמות ושכל אחד ... את כל כולו ואת כל כוחותיו הנפשיים והשכליים ואת כל יכולותיו הרגשיות באשר הן, כדי להשיג את המטרות שלו בשלמות. ועל האדם להיות כל הזמן בתהליך מתמיד של הגדרת המטרות שלו בצורה כמה שיותר מדויקת, ושל ניסיון להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. וכפי ... את המיומנויות שלו, והאדם מגלה את כל הכוחות הנפשיים השכליים והרגשיים שלו, ואז בסופו של דבר האדם משיג את השלמות המוחלטת בשלמות. ...

... מהו שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון של האדם? מהו הרצון הפנימי ביותר של האדם? מהם שני הצירים וטווחי הרגשות שקיימים במציאות? מהו ציר ההנאה האין סופי? איך להגיע לשורש של המציאות? איך לזהות שקרנים ומנהיגי שקר? ועוד נושאים נוספים. ונתחיל מהעניין הבא, והוא כי מי שרוצה ליהנות ... רגע מחדש, לשם כך עליו ליישר קו עם המציאות כפי שמייד נסביר את מהות העניין. ואם נתבונן נראה, כי טווח הרגשות של האדם נע בין הסבל לבין ההנאה, בין הטוב לבין הרע. ובקצה התחתון ביותר נמצא שיא הסבל ובקצה העליון ביותר נמצאת שיא ההנאה, שיא האושר, שיא השלמות וכולי. וכל אדם בעולם בכל רגע ורגע נמצא על נקודה כלשהי בין שיא האושר לבין שיא הסבל. כי תחושת הטוב והרע של האדם, תלויות ברמת ההתאמה שיש בין הרצון האישי של האדם, לבין המצב של המציאות. וככל שהרצון האישי של האדם תואם ומתאים יותר למצב של המציאות, כך מצבו הרגשי של האדם טוב יותר. וכל אדם בכל רגע ורגע, הוא גם רוצה דברים מסוימים במציאות כפי מה שהיא, אבל זו זמנית הוא גם רוצה לשנות דברים כלשהם במציאות. כי כל אדם בכל רגע, תמיד יש ... אפילו ההעדפה של האדם להיות בריא במקום להיות חולה, או לחיות במקום למות וכיוב, או אפילו הרצון של האדם להרגיש טוב, או הרצון להיות קיים, כל דבר שהאדם מעדיף אותו יותר מאשר דבר אחר, הרי שהוא ביטוי לכך שהאדם עדיין לא רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא. ובכל רגע ורגע יש לאדם רצונות ... האדם כל הזמן נע בין רמת הסבל הגדולה ביותר לבין רמת האושר הגדולה ביותר. וכאשר אנחנו מתבוננים על הציר הרגשי שיש בין שיא האושר לבין שיא הסבל, הרי שיש באמצע המון נקודות עם המון מינונים שונים של אושר ושל סבל בו זמנית בעוצמות רגשיות שונות. אבל במציאות שלנו יש גם ציר נוסף, והוא הציר שיש בין הטוב והרע לבין העולם שכולו טוב. ונסביר: כפי שאמרנו שיש סבל ויש אושר ויש רע ויש טוב. וכל הרגשות בעולם נעים כל הזמן בין הטוב לבין הרע ברמת מינון וברמת עוצמה כלשהי. אבל כאשר מגיעים לקצה של האושר או גם לקצה של הסבל, מגלים שיש עוד ציר נוסף של הנאה, והוא ציר ההנאה ... או של הסבל, שם הכל מתהפך לטובה, ועכשיו האדם מתחיל להתקדם בסולם של העולם שכולו טוב. שבו האדם תמיד מרגיש טוב בשלמות. אלא שבכל פעם רמת השלמות הזאת עולה, על ידי זה שהרצון של האדם בכל רגע הופך להיות גדול יותר, ועל ידי זה האדם נהנה יותר מהמציאות בכל רגע חדש עד אין סוף. ובין ... עליו לעבור דרך הנקודה שבה הוא מיישר קו עם המציאות. פירוש: כי מי שרוצה להגיע לנקודה שבה הוא תמיד ירגיש אך ורק טוב, ושבנוסף רמת ההנאה שלו מהמציאות רק תעלה כל הזמן, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת החיבור שיש בין הציר שמעורב בו טוב ורע, לבין הציר שבו יש אך ורק טוב תמיד עד אין ... הבדל בין שום רצון כלשהו לבין כל רצון אחר. ובנקודת שורש הרצון של האדם, האדם מבחינתו אין אצלו שום הזדהות רגשית עם שום רצון. ואחכ הרצונות של האדם הופכים להיות יותר ויותר מוגדרים, שעל ידי זה האדם מבטא את רצונו בעולם. אבל מצד נקודת שורש הרצון של האדם, בנקודת שורש הרצון של האדם, ... ליצור שום רע כלל, אלא רק טוב אין סופי בלבד. וכל מה שהוסבר כאן לגבי שורש הרצון, נכון גם לגבי שורש כל הרגשות , או השורש של כל המחשבות או שורש כל הידיעות או שורש השכל של האדם וכל כיוב. כי לכל דבר יש שורש, ובשורש הרגשות, שם ורק שם יש איזון בין כל הרגשות. כי שם כל הרגשות הם קיימים בבת אחת כישות אחת. ובשורש כל המחשבות, שם נמצאות כל המחשבות בבת אחת. ובשורש כל הידיעות, שם נמצאות כל הידיעות כידיעה אחת. ובשורש השכל, שם יש את כל צורות המחשבה האפשרויות, כדבר אחד. ומי שרוצה לגלות את שורש הרגשות שלו, עליו לנסות להגיע לנקודה רגשית שבה הוא יצליח להרגיש את כל הרגשות האפשריים בבת אחת. ומי שרוצה לגלות את שורש המחשבות, עליו לנסות לחשוב על דבר אחד ומחשבה אחת, שתכלול בתוכה את כל המחשבות האפשריות בבת אחת, כולל את כל ההפכים כולם ... לכל רצון יש שורש. ובשורש של כל הרצונות, שם נמצאים כל הרצונות כישות אחת וכרצון אחד. וכך גם לגבי כל הרגשות מחשבות וכיוב. ויש עוד שורש אחר, שבו המחשבה רצון רגש וכיוב, כולם ישות אחת ממש. כי גם שורש הרצון גם הוא ביטוי של משהו אחר. וגם שורש המחשבות הוא עצמו ביטוי של משהו אחר. ויש שורש אחד, שכולל בתוכו את כל השורשים. דהיינו, ישות שבה אין שום הבדל בין רגש לבין רצון לבין ידיעה לבין מחשבה וכל כיוב. וגם אחכ יש עוד שורשים פנימיים עוד יותר. אך בכל מקרה יש שורש אחד שמאחד תחתיו את כל הישויות וכולי. ונחזור לעניין הקודם, והוא שמי ...

... אחר גדול עוד יותר. ויש ישות אחת, שכוללת בתוכה גם את הגדרת האני של האדם וגם את כל שאר הדברים שכלפיהם האדם לא מרגיש אני. ונסביר: כי אם נתבונן נראה, כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. וגם לתחושה הזאת יש אין סוף עוצמות. כי האדם יכול להרגיש תחושת שייכות ותחושת אני, לא רק כלפי עצמו ממש, אל גם לגבי רכושו וכיוב. והאדם לדוגמה מרגיש יותר אני כלפי הראש שלו, מאשר כלפי הציפורן שלו. ומצד אחד שניהם זה אני, אך מצד שני העוצמה של תחושת האני היא במינונים שונים כלפי כל דבר. וכאשר יש לאדם משפחה וכיוב, האדם מרגיש סוג של אני גם כלפי המשפחה שלו. אך האני הזה הוא בעוצמה רגשית אחרת ממה שהאדם מרגיש אני כלפי עצמו. וכל האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה שבאה לידי ביטוי דרך הישות העצמית של האדם, שגם היא עצמה חלק ממשהו אחר. ואם נתבונן נראה כי גם לגבי תחושת האני של האדם, יש המון עוצמות רגשיות. כי האדם יכול לקחת את כל הדברים שיש בעולם, ולדרג אותם לפי העוצמה של עד כמה הוא מרגיש שייך ומחובר לאותו הדבר או לא. ... אני וההפך שלו שהוא לא אני. וזה בעצם אומר, שיש במציאות שני כוחות, אני ולא אני, שהם מגדירים בכל רגע ורגע מחדש את תחושת האני של האדם כלפי כל ... את הסיבה של כל דבר. לדוגמה: על האדם לשאול את עצמו מה הסיבה שבגללה אני רוצה דבר מסוים? ומה הסיבה שבגללה אני מרגיש רגש כלשהו בצורה כלשהי ... סיבה לבין תוצאה או בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל ... לבין אחרי. ובשורש של המציאות, אין הבדל גם בין מקומות שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין ...

... וכיוב. וכל אדם מטבעו, מנסה להיות מאושר. כי טבע האדם, הוא לחפש את הטוב וליהנות ממנו. וכל ילד קטן, מטבעו מחפש כל הזמן איך ליהנות ואיך להשיג עוד ריגוש ועוד התחדשות ואיך להשיג עוד הנאה ועוד איזה דבר שמעניין אותו. וכאשר האדם גדל, אז מסיבות שונות, גם המחשבות הרעות מתחילות לגדול עם ... למשהו טוב יותר, ומפחד לאבד את מה שיש לו וכיוב. וצורת החשיבה של האדם על החיים, צורת החשיבה הזאת, אחראית לסבל של האדם. והאדם כל הזמן מנסה להרגיש כמה שיותר טוב, וטוב שכך. אלא, שיש איזה מצב של ייאוש, שבו האדם מתייאש מכך שיום אחד הוא יהיה מאושר באמת. ואז האדם עוסק, באיך לסבול כמה שפחות. ובמקום שהאדם ינסה ליהנות בשלמות, האדם מוכן להסתפק בכך שהוא לא ירגיש רע. והעניין הוא, שבמציאות שלנו יש טוב. ובמציאות שלנו, לא חייבים לסבול, ולא חייבים רק לא לסבול, אלא אפשר גם ליהנות ממש. כי יש בעולם ... כי יש בתוך האדם, דבר שמשגע אותו. וזאת המחשבה, שכל הזמן גורמת לאדם לחשוב, שיש משהו אחר טוב יותר. ולא משנה מה יהיה מצבו של האדם, תמיד האדם ירגיש חוסר סיפוק עם כל מה שיש לו. וזאת בעיה רצינית וגדולה מאוד, בפרט עבור אלו שכן מחפשים את השלמות. כי האדם בעצם מבין שכל מה שהוא יעשה, הוא לעולם לא ישיג תחושה של שלמות. כי גם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם לא יהיה מאושר בשלמות. וזאת בעיה רצינית. כי כאשר האדם מבין את זה, אז ממילא השאלה המתבקשת היא, מהי תכלית החיים? כי מאחר שאף פעם אי אפשר להשיג תחושה של שלמות, אז בעצם בשביל מה להתקדם? ומהי התכלית והמטרה, שאליה צריך האדם לשאוף? והעניין הוא, כי בעולם שלנו יש שלמות. ויש ... חיובי ולראות את חצי הכוס המלאה וכל שאר הסיסמאות האלו, כל זה לא ממש עובד באמת. כי זה בסך הכל סוג של שקר עצמי, עבור מי שמחפש את השלמות. כי תחושת הטוב, אמורה לנבוע מתוך האדם ולא על ידי מאמץ כלשהו. וכל זמן שהאדם מתאמץ לחשוב חיובי, וכל זמן שהאדם צריך להתאמץ אפילו ברמת ...

... את הטוב שיש בכל דבר, אז על ידי זה הוא ירגיש יותר טוב. ואכן כאשר האדם מתחיל לחשוב בחשיבה חיובית, בדכ הוא מתחיל להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן סוד, שאותו לא יודעים אלו שמלמדים את האדם לחשוב רק בחשיבה חיובית. והוא, שמי שיצליח לחשוב אך ורק חיובי, יגלה שרע לו, בדיוק ... רצון לעשות פעולה כלשהי, לשם כך צריך האדם להרגיש שחסר לו את הדבר שאותו הוא רוצה. כי אף אחד לא רוצה את מה שלא חסר לו, אלא האדם רוצה אך ורק את מה שחסר לו. ואם האדם יצליח לחשוב רק חיובי תמיד, האדם יגיע למצב שבו, הוא ירגיש ריקנות קיומית אמיתית. כי הוא יגלה, שלמרות שכאילו לא רע לו כי הוא כבר לא חושב חשיבה שלילית, עדיין גם לא טוב לו, כי הוא לא מבין מה התכלית של ... שהוא כן ישתתף במשחק של החיים. הרי אפשר להרגיש רק טוב, גם בלי להשתתף במשחק של החיים? והעניין הוא, שבעולם שלנו יש שלמות. והשלמות, היא החיבור של ההפכים. וחיבור ההפכים פירושו, כאשר האדם מסוגל ... שלילי בשלמות. כי כל בני האדם בעולם, מבחינה רגשית הם לא יכולים ולא יודעים, איך להכיל בתוכם את ההפכים. כי כל בני האדם בעולם, הם תמיד מכילים בתוכם חשיבה חיובית במינון ובעוצמה כלשהי, וגם חשיבה ... ההפכים. כי לחשוב שלילי, זה יוצר אצל האדם תחושת רע. כי כל רצון שיש לאדם, הוא רע עבור הנפש של האדם. ובכלל זה, כל רצון מכל סוג שהוא. כי כל רצון, הוא חיסרון. ותחושת החסר, מזיקה לנפש האדם וגורמת לאדם להרגיש רע. וכל זמן שיש אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע מסוג כלשהו, הרי שעדיין יש לאדם רצונות, והרי שהאדם עדיין מרגיש תחושת חסר ותחושת רע. ויש גם שלמות. והשלמות היא, כאשר האדם מצליח להכיל בתוכו רגשית דבר והיפוכו. דהיינו, כאשר האדם מצליח ברגע אחד גם להרגיש טוב בשלמות בלי שום הבדל כלשהו, בין טוב לרע כלשהו, וגם תוך כדי זה שהאדם מרגיש שדבר כלשהו הוא טוב ודבר אחר הוא רע. שאז ואך ורק אז, האדם בהחלט נהנה מהמשחק של החיים. כי זאת השלמות, כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים, גם את הטוב ... וכל זמן שאין לאדם את השלמות הזאת, האדם ירגיש רע ותחושת חסר. כי יש טוב גדול, גם ברע. וכל זמן שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו רע, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מסוגל להרגיש רע, ולהיות שמח מכך כאילו זה טוב ממש, הרי שעדיין האדם לא הגיע אל השלמות. כי השלמות, היא החיבור של ההפכים כנל. כי כפי שאמרנו, חשיבה חיובית ... שכאשר הוא יצליח לעשות זאת, הוא עדיין ירגיש רע ותחושת חסר. כי האדם תמיד יהיה חסר את השלמות. שהיא הכלת ההפכים כנל. וכל חכמי החשיבה החיובית (פסיכולוגיה חיובית) לא מלמדים את הדבר הזה, משום שהם ... בעולם שלנו. אך כיצד ניתן להגיע ליכולת הכלה רגשית שכזו? ומצד האמת, מי שיעמיק בעניין יבין, כי לומר שהכל טוב ושהכל אחד, פירושו בעצם, שגם לחשוב רע, גם זה טוב, בדיוק כמו לחשוב טוב. זא מצד האמת, ... שהיא תאפשר לאדם גם לחשוב שלילי, ועדיין להרגיש חיובי ממש. ואיך אפשר להגיע לחשיבה חיובית ככ גדולה, כזו שמאפשרת לאדם לחשוב שלילי ולהשתתף במשחק של החיים, ועדיין להיות מאושר באמת? והתשובה היא, ... אז על ידי זה האדם יכול ברגע אחד, גם להרגיש שהכל טוב בשלמות ושאין שום רע בעולם כלל, ושגם תחושת הטוב הזו תהיה ככ גדולה, עד שהאדם יוכל באותו הרגע להרגיש גם רע ולרצות רצונות שונים, ועדיין להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז ורק אז, האדם נמצא בשלמות של החשיבה החיובית, כאשר היא מכילה בתוכה, גם את החשיבה השלילית. ואז ורק אז, האדם באמת נהנה מהשלמות ...