... השלילית מלכתחילה. לדוגמה, אדם שצועק על לקוחות צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא צעק, מה הוא חשב או הרגיש לפני שצעק, והאם באמת היה הכרחי להתנהג כך. אם אותו אדם יפתור את השורש הפנימי של הכעס, הוא לעולם ... שצריך לעשות זה להבין את ההיגיון מה היו הנחות היסוד שלך שגרמו לך לצעוק עליו למה צעקת עליו מה הרגשת לפני שצעקת עליו למה הרגשת את זה האם היית חייב להרגיש את זה האם באמת הדרך הנכונה ביותר הייתה לצעוק עליו. אם אתה תפתור את זה באמת בתוכך בטוח שלא ... כל מקרה ומקרה בחיים, בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם נגיד שהוא מנהל משא ומתן עם לקוחות ונגיד הוא מרגיש שלפעמים המשא ומתן נגיד הוא מושפע יותר מדי ממה שאומרים לו נניח והוא אומר אני מעכשיו רוצה לדעת שכל ... לבדוק כזה דבר כשאני אומר לו כן למה אני אומר לו כן מה הסיבה מה ההיגיון בזה מה אני מרגיש מה אני חושב את כל הסיפור מה עובר לך במוח ולשנות את זה ולראות האם באמת זה נכון האם ...

... קושר את הערך העצמי שלו למראה החיצוני שלו, וכאשר אנשים בסביבתו מעניקים לו פידבק חיובי על המראה שלו, הוא מרגיש בעל ערך. אך מכאן נוצר מעגל חרדה מתמשך, שכן האדם תלוי באופן מלא בחוות דעת חיצונית כדי לחוש בעל ... כל כך רוצה להיראות טוב, מתברר שהוא מונע מהרצון לקבל אישור, אהבה או הערכה מהסביבה. הערכה זו מעניקה לו תחושת ערך עצמי, ולכן הוא חי בפחד מתמיד שאם לא ייראה טוב מספיק, הוא לא יוערך או יאהב. התלות הזו ... נוספות מעבר לרצון לקבל הערכה. למשל, האדם עשוי לרצות להיראות טוב מתוך רצון לשמור על הבריאות שלו, לשמור על תחושת ביטחון, או מסיבה אחרת לגמרי שאינה קשורה ישירות לרצון לקבל אישור מאחרים. מה פירוש לבטל רצון בלב שלם ואיך ... ביטל רק חלקית את הרצון שלו לקבל הערכה, הוא דומה למצב שבו רק חלק מהמים נשפכו מהבקבוק. אף שהאדם מרגיש לראשונה שלא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא, תחושה זו עדיין לא מלאה ואינה מכסה את כל שטח הנפש. למעשה, נשאר בתוכו עדיין רצון סמוי או גלוי לקבל ... חיצונית. כיצד להבחין בין קצת לא אכפת לי לבין באמת לא אכפת לי? אליעד מסביר שחשוב מאוד להבחין בין תחושה חדשה של לא אכפת לי לבין ביטול מוחלט של הרצון. ברגע שהאדם מגלה לראשונה שהוא יכול להרגיש לא אכפת לי, הוא חווה הקלה מסוימת בחרדה, אך לא בהכרח פתרון מלא. התחושה הזו יכולה להיות חלקית בלבד. האדם יכול לחוות מצב של גם וגם: גם רוצה לקבל הערכה וגם מרגיש שלא אכפת לו. זאת לעומת מצב אידיאלי שבו האדם רק מרגיש לא אכפת לי, אז החרדה מתבטלת לחלוטין. הדוגמה של הבקבוק מבהירה זאת כך: בקבוק מלא מים מייצג מצב שבו ... מים בבקבוק, כלומר, אם עדיין קיים רצון לקבל הערכה, אז החרדה לא תיעלם לגמרי. לכן, לא מספיק רק להגיע להרגשת לא אכפת לי - צריך לוודא שתחושה זו ממלאת את כל שטח הנפש, ללא שום שאריות של רצון לקבל הערכה. מה חשוב להבין בתהליך של ביטול ... עד הסוף? אדם שמתחיל בתהליך של ביטול החרדה, לפעמים לא מודע לכך שהוא רק בתחילת הדרך. בפעם הראשונה שהוא מרגיש שלא אכפת לו מהערכת הסביבה, הוא עשוי לחשוב שהבעיה נפתרה לגמרי, בעוד בפועל הרצון לקבל אישור עדיין קיים. התהליך ... מתבטל לחלוטין, ולא נשאר ברמה של גם וגם. האדם חייב להמשיך ולחקור את עצמו, עד שהוא מגיע למצב שבו התחושה לא אכפת לי היא היחידה שנשארת. איך לטפל בחרדה חברתית? טיפול בפחד מהערכה חברתית הקשר בין חרדה למראה חיצוני ... פוחד שלא יעריכו אותו אם לא יראה טוב, ומכאן נוצרת חרדה מתמשכת. אם למשל מפרגנים לו על המראה, הוא מרגיש טוב יותר עם עצמו, אך בו בזמן גם נוצר תלות במראה החיצוני לצורך שמירה על ערכו העצמי. מה קורה ... היא שקיימת סיבה נוספת, מלבד הרצון לקבל הערכה, שגורמת לאדם לרצות להיראות טוב. למשל, אדם יכול לרצות להישאר בריא, להרגיש צעיר, לשמור על תחושת ביטחון אישי או כל סיבה אחרת שאינה קשורה ישירות לאני רוצה שיעריכו אותי. אם לא מזהים את הסיבה הנוספת ... אותי, הרי שכבר אין לו בכלל את הרצון הזה. אבל בפועל, הבקבוק עדיין מכיל מים, רק פחות. כאשר אדם מרגיש בפעם הראשונה שהוא לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא, הדבר אכן מצביע על שינוי פנימי מסוים. עם ... הערכה עדיין חי וקיים במקביל. במילים אחרות, הוא חווה מצב ביניים של גם וגם: גם רוצה שיעריכו אותו, וגם מרגיש שלא אכפת לו. עצם זה שהוא מבחין בחוויה החדשה של לא אכפת לי עלול להטעות אותו לחשוב שהוא שינה את התפיסה כולה, בעוד שבמציאות מדובר רק בהתחלה. כיצד להבחין בין קצת לא אכפת לי לבאמת לא אכפת לי? כאשר אדם מצליח לבטל רצון או חרדה במלואם, התחושה תופסת את כל השטח הפנימי שלו - כלומר, הוא כבר לא חווה חרדה משום שאין לו עניין במקור ההערכה ... שהוא יכול שלא להזדקק לאהדה או להערכה מהסביבה, מתמלא בתקווה שהחרדה שלו תיעלם מיד. אולם הוא אינו מבין שלצד התחושה החדשה לא אכפת לי, עדיין מסתתר לו אותו רצון ישן לקבל הערכה. לכן, התהליך מצריך המשך חקירה והעמקה כדי ... לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא להיראות טוב והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה הנובעת מזה יש שני ... נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה אמרתי שזה אומר שהוא לא ... את עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה את זה הוא לא ... מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ובגלל שהוא לא מכיר את התחושה נדמה לו הנה אני בכלל לא רוצה שיעריכו אותי אבל אתה רק לא רוצה שיעריכו אותך או אתה גם ... הבן אדם מתבלבל כי אם היית מבטל את הרצון לקבלת ערך עצמי מהסביבה היית מבטל אותו לגמרי והיית רק בתחושה של אני לא רוצה שיעריכו אותי אם הבקבוק היה מרוקן לגמרי באמת לא הייתה בעיה אבל זה שחוויית אני לא רוצה שיעריכו אותי יכול להיות שחוויית אתה גם רצית שיעריכו אותך וגם לא רצית שיעריכו אותך והבעיה נובעת מהרצון שיעריכו אותך לא מהחלק של אכפת ... לא רק במקום הזה עדיין יש בתוכו גם את המקום שאכפת לו אבל יש הבדל בין גילתי בתוכי את הרגש הזה לבין הייתי ברגש במאה אחוז זה לא אותו דבר נגיד שבן אדם מאמין שהוא ממש רוצה שיאהבו אותו ופתאום הוא מגלה שלא ...

... אותך? איך לא להילקח כמובן מאליו? האם לספר שהתאמצת לעזור? האם לספר שהיה לך קשה לתת? איך לגרום למישהו להרגיש מחויב אליך? איך לגרום למישהו להיות חבר שלך? איך לעשות למישהו טוב? האם כדאי להדגיש שהתאמצת כדי שיעריכו אותך יותר? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם עוזר לאחר ומעוניין להרגיש מוערך או אהוב בעקבות זאת, עליו לשקול האם להדגיש בפני האדם השני את המאמץ והקושי שהיה כרוך בנתינה, או ... לו לתת עזרה או תמיכה, הוא לכאורה מדגיש בפני האחר את גודל ההקרבה שלו, מה שיכול לגרום לצד השני להרגיש מחויב יותר ואף להעריך יותר. לדוגמה, אם אדם עזר לחברתו להחליף מנורה, ובאותו יום הוא היה חולה, עייף וכואב ... לו קל והוא שמח לעזור לה. אליעד מסביר שככל שאדם ידגיש יותר את הקושי והמאמץ שלו, הצד השני עשוי להרגיש מחויב לו, להעריך אותו ולהיקשר אליו יותר, משום שאותו אדם רואה בו מישהו שמוכן להקריב למענו הרבה, וזה נתפס ... לי רע כשביקשת ממני עזרה. לדוגמה, אם הילדה שלך מגיעה לעזור לך ואומרת שהגיעה חולה במיוחד בשבילך, אתה עלול להרגיש אשם ולחשוב שאתה עושה לה רע. אליעד מדגיש כי התוצאה של ההדגשה הזאת יכולה לגרום לכך שבפעם הבאה האדם ... גרם לך לסבול. במקרה כזה, במקום לחזק את הקשר ולגרום לו להעריך אותך, יקרה ההפך הגמור - תתפתח ביניכם תחושת אי - נוחות ואף דחייה, וכתוצאה מכך תפסיד הזדמנות נוספת להתחבר ולתת לו עזרה בעתיד. לדוגמה, אם האדם השני ... על הכאב שגרם לך בפעם הקודמת ולהימנע מלבקש ממך, וכך תיפגע האפשרות שלך להתקרב אליו יותר. איך מישהו יכול להרגיש רע מכך שעזרת לו? כאשר אתה מספר לאדם שעזרת לו על הקושי שלך, בתת - מודע הוא עלול להתחיל לספר לעצמו סיפור שלילי, כי כעת הוא מרגיש שהוא גרם לך רע. הוא יתחיל להרגיש שהוא אדם לא טוב, שהוא מזיק לך, שהוא מכביד עליך, ובסופו של דבר יכול להגיע למסקנה שעדיף לא לפנות אליך שוב לעזרה. במצב כזה, יכול להיווצר ריחוק במקום קרבה, תחושה שלילית במקום חיובית, וחשש הדדי מבקשת וקבלת עזרה. אליעד מסביר גם כי כאשר אדם מתאמץ מאוד עבור אדם אחר, ... האדם עוזר למרות הקושי, זו אינדיקציה לאהבה בלתי מותנית ומוכנות להקריב למען הצד השני. האם כדאי לנסות לגרום לאחר להרגיש מחויב אליך? כאשר אתה מספר לאחר שהתאמצת למענו, אתה עשוי לגרום לו להרגיש מחויב אליך. לכאורה, זה טוב, כי האדם שמרגיש מחויב עשוי להעריך אותך יותר ולהיקשר אליך יותר. עם זאת, תחושת המחויבות עלולה להיות שלילית אם היא עוברת סף מסוים שבו האדם השני כבר מרגיש לא בנוח, מרגיש שהוא נמצא תחת לחץ, או מרגיש שאתה גורם לו להרגיש אשם בכך שאתה מתאמץ עבורו. אליעד מביא דוגמה - אם בחורה מזמינה בחור להיפגש בערב והוא מציין שהיה לו ... אבל הוא מוכן להיפגש בכל זאת, היא עשויה להעריך זאת, אבל גם ייתכן שהיא תחליט לבטל את הפגישה כי תרגיש שזה לא מתאים להעמיס עליו כשהוא עייף או עסוק. במצב כזה, למרות הכוונה הטובה של הבחור, הוא עלול להחמיץ ... צריך לבחון כל מצב לגופו: אם האדם השני אינו יודע כלל שהתאמצת, כדאי לתת לו רמז עדין, מבלי לגרום לתחושת אשמה או כבדות. אם אתה יודע שהאדם עלול להרגיש אשם או להרגיש רע בעקבות המידע, עדיף להמעיט או להסתיר את הקושי שלך. אם אתה רוצה לחזק את תחושת המחויבות והקשר ביניכם, אפשר לספר על המאמץ שלך במינון מסוים, שגורם לשני להרגיש מוערך אך לא אשם. חשוב להיות מודעים לכך שחשיפת המאמץ עשויה ליצור תחושות מעורבות: מצד אחד הערכה וקירבה, ומצד שני אשמה, ריחוק, ואף שנאה. אליעד מסכם ומדגיש שהשיקול המרכזי תמיד צריך להיות: ... את היחסים או דווקא מחלישה אותם. איך לגרום למישהו להעריך אותי? האם כדאי לספר שהתאמצתי לעזור? איך לגרום לאדם להרגיש מחויב אליי? האם כדאי לספר שהיה לי קשה לעזור? איך להימנע מלהילקח כמובן מאליו? איך לגרום למישהו להרגיש שהוא חייב לי? האם להסתיר מאמץ כדי לשמור על הקשר? עכשיו היו היה איש בסדר עכשיו הוא עזר לחבר ... יכול כזה לשחק אותה סוג של קורבן כן את יודעת עוד כאב לי מזה הגב ואז אולי היא בכלל תרגיש שהיא חייבת לו משהו או להגיד לא מה פתאום הכל בסדר גמור השאלה היא עוד פעם אתה נתת למישהו ... אליעד: אבל השאלה היא מה האמת. ש: יכול להיות מחויבים אחרים שצריך להתחשב בהם שאסור לגעת שמה נגיד שהיא תרגיש לא נעים מזה שהוא התאמץ ואז זה יקזז את זה את כמה רצונה יתמלא שזה בכלל יגרום לה להרגיש רע יכול להיות כל מיני פקטורים כאלה שצריך להתחשב בהם. אליעד: אז מה האמת. ש: לדוגמה אם היא תגיד ... שעדיף? ש: אני חושב רגע עד רמה. אליעד: אתה יכול גם, אוקי עד רמה שכן? ש: עד רמה שהיא תרגיש מזה טוב רגע עד רמה שהיא. אליעד: עכשיו בחורה אומרת לך בא לך להיפגש הערב אתה יכול להגיד לה ... לה בפנקס שאחר כך אני חייבת לך גם כן. ש: זה בדיוק מה שרציתי להגיד שכל עוד היא לא תרגיש גם שהיא חייבת או יותר מדי חייבת. אליעד: אז זה המחויב שהיא לא תרגיש שהיא חייבת זה המחויב? ש: לא זה לא המחויב. אליעד: זה המחויב שלא תרגיש שהיא חייבת ולמה שהיא לא תרגיש שהיא חייבת אתה רוצה שהיא תרגיש שהיא חייבת לך גם כן. ש: במינון מסוים בסדר. אליעד: לא אתה רוצה ... הלחם האחרונה שלי נתת לה לתת או אתה אומר אני בן אדם רע? ש: גם נתתי לה לתת את החוויה שהיא נותנת את פת הלחם האחרונה נתתי לה לתת. אליעד: כן אבל אתה מבחינתך היית מוכן אם גם היא ... זה לא רוצה לבקש. ש: היה לו רע בגלל שאני עשיתי לו רע. אליעד: כי ביקשת ממנו עזרה. ש: הרגשתי רע מזה אז אני לא רוצה את זה. אליעד: לא מבקש ממנו יותר עזרה כמו מישהו שאתה מבקש ממנו ... האם הוא ממלא לי את הרצון או לא מעבר לזה זה גם בא נראה את כל המסביב מה תהיה התחושה הכללית האם התחושה הכללית תהיה שהיה לנו בסך הכל טוב ביחד או לא האם התחושה הכללית תהיה שקיבלתי מזה ערך או שעכשיו אני פחות בעל ערך כי אני לא מספיק טוב כי עשיתי למישהו ... פעם הבאה כשאתה תרצה לבקש עזרה ויקפוץ לך למוח כן אבל בתת מודע הוא אמר לי שכואב לו הגב הרגשתי מזה רע אז אני לא אבקש פעם הבאה עזרה ואז פספסת את ההזדמנות לתת לו עוד פעם נגיד. בקיצור ...

ניתוח סיטואציה רגשית, מוכר שמתחרט על העסקה, ניהול משא ומתן, מוכר שחוזר בו, מוכר שרוצה לבטל את העסקה, ערך סנטימנטלי, רגשות אשמה, כעס עצמי, מרגיש אגואיסט, חרטה על עסקה, ביטול עסקה איך להתמודד עם רגשות אשם לאחר שמוכר מתחרט על עסקה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בסיטואציה רגשית שבה אדם מוכר פריט מסוים, אך לאחר זמן מה הוא מתחרט על כך ורוצה לבטל את העסקה. אליעד מנתח ... הכסף ששולם. אליעד מסביר שהסיטואציה מורכבת מכיוון שמעורבים בה שלושה אלמנטים עיקריים: הערך הכספי של העסקה עצמה. הערך הסנטימנטלי והרגשי של המוכרת כלפי הפריט שמכרה. התחושות של הקונה לגבי המצב שנוצר - רגשות אשם, תחושת ניצול, אגואיזם או מצפון נקי. מהם השיקולים שגורמים לאדם להתחרט על עסקה? אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת של אדם שמוכר ספסל בעבודת יד, פריט ייחודי שלא ניתן להשיג בחנויות רגילות, ונוצר באופן מיוחד עם ערך רגשי עמוק. לאחר המכירה, המוכרת חוזרת בה ומבקשת לבטל את העסקה בטענה שהפריט שייך למשפחה, ושהיא טעתה בהחלטה למכור אותו. ... הסנטימנטלי האמיתי. אליעד מסביר שיש חשיבות להבדיל בין חרטה שנובעת מכך שהמוכרת חושבת שהפסידה כסף, לבין חרטה סנטימנטלית שמגיעה מתחושת אובדן של משהו בעל ערך רגשי ומשפחתי עמוק. הוא מציע דרך פשוטה לאמת את כוונתה של המוכרת: אם תציע לה סכום כסף גדול יותר מהמחיר ... עם מוכר שמתחרט? אליעד כהן מבהיר שהגישה הנכונה ביותר לניהול הסיטואציה היא לנהל משא ומתן ברור ואותנטי, בלי לעורר תחושת אשם מיותרת. לדוגמה, הוא מסביר שאם המוכרת רוצה לבטל עסקה, הקונה יכול להציע לה להחזיר את הכסף בתוספת פיצוי מסוים אם הוא מעוניין באמת להתחשב ברגשותיה. כך, הקונה מאפשר למוכרת להפגין באופן מעשי שהפריט חשוב לה יותר מאשר הכסף. הוא מדגיש שההתנהלות במשא ומתן צריכה ... לבטל את העסקה מתוך רחמים או אשמה. החזרת העסקה יכולה להתקיים מתוך נדיבות, אך לא חייבת להתקיים כדי להימנע מהרגשת רוע או אגואיזם. כיצד להתמודד עם תחושת האגואיזם והאשמה? אליעד כהן מנתח לעומק את התחושות הקשות של הקונה, שמרגיש אגואיסטי או אשם בכך שהוא מסרב להחזיר את הספסל. הוא מסביר שתחושת האשמה נובעת מהזדהות עם הכאב של המוכרת. הקונה מדמיין מה היה מרגיש במקומה אם היו לוקחים לו פריט יקר ערך סנטימנטלי במחיר נמוך. אליעד מסביר שזו תחושת אשמה טבעית, שנובעת ממחשבה שאולי הצד השני נפגע, אך הוא מציע להסתכל על הסיטואציה ממספר זוויות שונות כדי להקל על התחושה: לחשוב האם באמת נגרם נזק אמיתי לצד השני או שזהו סיפור רגשי מוגזם שמספרים לעצמנו. להבין שאם הסיטואציה הייתה הפוכה, הקונה עצמו אולי היה מבין שזה חלק מהחיים ולא היה דורש בחזרה את הפריט לאחר שמכר אותו. לבחון אם הרגשת האשמה נובעת מדימוי עצמי שלילי של אגואיסט, או ממחשבות לא רציונליות על נזקים שלא באמת מתרחשים. לדוגמה, אליעד מביא ... מערכת יחסים זוגית, שבה אחד הצדדים זורק את השני, מתחרט לאחר חודש, ואז מבקש לחזור. הוא מסביר שבמערכת יחסים רגשית שכזו ברור לכולם שההחלטה היא בידיו של מי שנזרק. כך גם בעסקה מסחרית - הזכות להחליט נתונה למי שרכש ... נוסף היא הבעת טוב לב, אך גם אי החזרת הפריט לא בהכרח מצביעה על רוע או אגואיזם. הוא מדגיש שתחושת חובה מוסרית לא תמיד חייבת להוביל להפסד כספי או רגשי מצד הקונה. צריך לבדוק את האמת הפנימית: האם באמת נוח לך להחזיר את הפריט מבלי לחוש שנעשה לך עוול? האם הרגש של האדם השני משמעותי לך יותר מהרווח שלך? מה היית מצפה שייעשה במצב הפוך שבו אתה מתחרט? אליעד מדגיש ... שצריך לנבוע מהאמת הפנימית של האדם עצמו. הוא מייעץ שההחלטה להחזיר או לא להחזיר צריכה להתקבל ממקום נקי ולא מרגש של אשמה. בסיום ההרצאה, אליעד מסכם שאין אפשרות מלאה להימנע מרגשות אשמה, אלא אפשר רק להכיר בהם ולבדוק לעומק אם הם מבוססים על אמת או על דמיון. איך להתמודד עם רגשות אשמה? מה לעשות כשהמוכר מתחרט? האם לבטל עסקה בגלל ערך סנטימנטלי? מתי נכון לוותר במשא ומתן? איך להימנע מתחושת אגואיזם? איך לדעת אם החרטה כנה? איך להחליט אם להחזיר מוצר שנקנה?

איך להרגיש טוב לבד? האם באמת ואיך בן אדם יכול להרגיש את הטוב הספציפי שמשהו ספציפי גורם לו להרגיש, גם בלי הדבר עצמו? האם באמת אפשרי שבן אדם ירגיש את הטוב של הביחד גם לבד? האם אפשרי להיות בלי ולהרגיש עם? חלק 1 האם באמת אפשר להרגיש טוב לבד? הרבה אנשים מוצאים עצמם מתמודדים עם תחושות קשות כשהם מאבדים דבר שגרם להם להרגיש טוב. למשל, אחרי פרידה זוגית, רבים מנסים להימנע להרגיש רע, מחפשים דברים אחרים שישמחו אותם, כמו בילויים או תחביבים, אך מגלים שזה לא מספיק. מדוע? כי מה שחסר להם זה הטוב הספציפי שהם הרגישו עם אותו אדם. מהו הטוב הספציפי ולמה קשה להחליפו? אליעד כהן מסביר שהבעיה היא לא רק באובדן הכללי, אלא ... ספציפי. אם למשל אדם רגיל להיות אהוב ומוערך על ידי בת הזוג, הוא יכול למצוא דברים אחרים לעשות, אך התחושה הספציפית של להיות אהוב באופן רומנטי תחסר לו. התחושה הזאת מיוחדת ולא ניתנת להחלפה בקלות. אפשר לא להרגיש רע בלעדיה, אבל קשה להרגיש בדיוק את הטוב שהיה איתה באמצעות משהו אחר. אליעד מדגים זאת דרך סיפור על אדם רעב שנמצא תחת מטריה ... אוכל, הוא עדיין יהיה מתוסכל, כי אומנם הוא לא יהיה רעב, אבל הוא ימשיך להירטב מהגשם. כך גם לגבי תחושות רגשיות ספציפיות: כל דבר ספציפי מספק משהו שלא בהכרח ניתן להחליפו בקלות. איך אפשר בכל זאת להרגיש את הטוב הספציפי לבד? אליעד כהן טוען שלמרות הקושי, ישנה דרך להרגיש כל תחושה טובה לבד, גם את הטוב הספציפי ביותר. הדרך מתחילה בהבנה שכל תחושה טובה שהרגשת בעבר, למעשה הייתה קיימת בך באופן פוטנציאלי עוד לפני שהאדם או המצב המסוים עוררו אותה. הוא מסביר שהתחושות הטובות נמצאות בתוכך, ואנשים או מצבים חיצוניים הם רק טריגרים שמעוררים את התחושות האלה. למשל, אם בת הזוג גרמה לך להרגיש אהוב, הרי שהאפשרות להרגיש אהוב קיימת בתוכך מלכתחילה. התחושה הזאת לא באמת מגיעה מבחוץ. היא כבר בתוכך, ומישהו או משהו פשוט מעורר אותה. ולכן, אליעד ממליץ על חקירה פנימית מעמיקה: לשאול את עצמך למה בדיוק הרגשת טוב, מה הדבר הזה נתן לך, וללכת עמוק יותר ויותר לתוך התשובות. עד שבסופו של דבר אתה מגיע להבנה מהותית על עצמך, שתחושת הטוב הייתה שלך מלכתחילה. מה הקשר לפירמידת הצרכים של מאסלו ולסקס? אנשים חושבים שיש צרכים בסיסיים, כמו אוכל, סקס, חום אנושי, ואהבה. אבל אליעד כהן מדגיש שמדובר בצרכים רגשיים ולא פיזיים טהורים. למשל, אדם יכול לחיות חיים מלאים וטובים בלי סקס לאורך זמן, וישנם אנשים שמצליחים לחיות כך באושר רב. הצורך בסקס, לדבריו, הוא יותר צורך נפשי שניתן לנתח אותו ולהגיע להבנה שהתחושות שהסקס מספק אפשר להרגיש גם בלי המעשה עצמו, אם עושים עבודה פנימית עמוקה מספיק. מה עושים בפועל כדי להרגיש טוב לבד? אליעד כהן מציע לבצע חקירה עמוקה ופנימית לגבי כל תחושה שחסרה. למשל, אם חסרה לך תחושת הביטחון שבת הזוג סיפקה לך, שאל את עצמך למה היא סיפקה לך ביטחון. מה בדיוק היה שם שנתן לך ביטחון? ככל שתכנס עמוק יותר לסיבה המדויקת, תגלה שבסוף הדרך נמצאת תחושה שקיימת בך, בלי קשר לאדם או לסיטואציה החיצונית. אם תצליח לראות זאת, תוכל להרגיש את הטוב הזה באופן עצמאי ... ממשיכים להיות תלויים בגורמים חיצוניים ולא מצליחים להרגיש טוב לבד. אבל ככל שאדם ילך לעומק רב יותר של הבנת רגשותיו, הסיבות והגורמים לתחושות שלו, כך הוא יגיע קרוב יותר להצלחה במשימה של להרגיש טוב בלי תלות חיצונית. דוגמאות קונקרטיות לתהליך חקירה פנימי ... גרמה לו להרגיש שיש לו ערך עצמי. במקרה זה, אליעד שואל: מהו בדיוק אותו ערך עצמי? כשהאדם עונה שמדובר בתחושה שמעריכים ואוהבים אותו, אליעד ממשיך לשאול: ומה נתן לך שמעריכים ואוהבים אותך? ואז האדם עשוי לגלות שהוא בעצם מרגיש ... פנימה, בסוף הוא יבין שהרצון להרגיש טוב מספיק כבר קיים בתוכו מלכתחילה, והמשחק או הניצחון הם רק טריגרים חיצוניים לתחושה הפנימית. איך נראית התוצאה של התהליך הזה בסופו של דבר? כשאדם מצליח לחוות את הטוב הפנימי שלו באופן עצמאי, הוא לא יהיה תלוי יותר בשום דבר חיצוני. הוא יכול להרגיש כל תחושה טובה שהוא רוצה ללא תלות במצבים או באנשים חיצוניים. באופן כזה הוא יהיה חופשי ומאושר באמת, כי שום דבר ... איך להתמודד עם פרידה? האם אפשר להיות מאושר בלי זוגיות? איך לאהוב את עצמי לבד? האם סקס הוא צורך רגשי או פיזי? איך להרגיש אהוב בלי זוגיות? איך למלא צרכים רגשיים לבד? האם באמת אפשרי להרגיש טוב לבד? איך אפשרי להרגיש טוב לבד? איך להתמודד עם פרידה? איך לא להתגעגע ... תנאים ובלי עזרים חיצוניים? איך לאהוב את עצמי לבד? איך להתמודד עם הלבד? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד רגשית עם גירושים? איך לא להרגיש רע לבד? איך לא להרגיש בדידות? האם סקס זה צורך פיזי או שסקס זה צורך רגשי? האם אפשר לחיות בלי סקס? האם אפשר להרגיש טוב בלי סקס? איך אפשר לחיות לבד בלי סקס? א מיניות, איך להרגיש טוב בלי רומנטיקה? איך אפשר להרגיש טוב בלי מילוי צרכים רגשיים בסיסיים? פירמידת הצרכים של מאסלו, תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו

... עושה עלינו מניפולציות? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה איך המוח שלנו מבצע עלינו מניפולציות, כיצד הוא יוצר בתוכנו תחושה שמשהו מסוים עושה לנו טוב או רע, ואיך אנו מאמינים באופן אוטומטי למחשבות ולתחושות שלנו בלי לבדוק אותן לעומק. האם כשנוח לנו יותר, זה אומר שקודם היה לא נוח? אליעד כהן מתחיל בהסבר ... האם זה מוכיח שקודם היה לי פחות נוח? אליעד מסביר שהמוח אומר לנו להאמין בכך שאם לאחר פעולה מסוימת הרגשנו טוב יותר, הרי שלפני הפעולה בהכרח היה לנו פחות טוב. הוא מדגים זאת עם דוגמאות נוספות כמו הכוס שאינה ... כי העובדה שאחר כך נהיה יותר טוב, לא מוכיחה שבוודאות קודם היה לנו רע או פחות טוב באמת. האם הרגשת עושר מוכיחה שהיית קודם עני? אליעד כהן מדגים זאת עם דוגמה נוספת של אדם שזוכה בלוטו ומרגיש עשיר. האם ההרגשה הזאת באמת מוכיחה שקודם לא היה עשיר? אליעד מסביר שלא בהכרח. יכול להיות שהאדם היה עשיר עוד קודם אך לא ידע זאת. עצם ההרגשה שהוא עשיר לאחר הזכייה אינה הוכחה חד - משמעית לכך שלפני כן היה עני. התחושה שלנו לא מוכיחה בהכרח את המציאות. כיצד תרופות ודברים חיצוניים יוצרים אשליה של שיפור? אליעד מתאר מצב שבו אדם נוטל תרופה ומיד מרגיש טוב יותר. לכאורה, זה מוכיח שהתרופה באמת ריפאה אותו. אך אליעד מדגיש שאין הוכחה אמיתית לכך שהוא היה חולה או שהתשובה לבריאותו נמצאת בתרופה. אולי הוא לקח תרופת דמה (פלסבו) ופשוט האמין שהיא תעזור לו ולכן הרגיש טוב יותר. כך, התחושה של השיפור אינה מהווה הוכחה חד - משמעית שהתרופה באמת יעילה, אלא רק שהאדם האמין בכך. האם עישון באמת עושה טוב? אליעד משתמש גם בדוגמה של עישון. המוח אומר לנו: תעשן ותרגיש טוב יותר, ואחרי שאדם מעשן ומרגיש טוב, הוא משוכנע שהעישון הוא שעשה לו טוב. אך אליעד כהן מדגיש שהרגשת הטוב מהעישון אינה הוכחה שהעישון עצמו טוב לאדם. זה רק מוכיח שהאדם חשב שהעישון עושה טוב. האדם מראש האמין שהוא רוצה לעשן, ולכן הרגיש טוב אחרי העישון. כיצד פועלת המניפולציה של אני חושב משמע אני קיים? אליעד מתייחס למשפט המפורסם של דקארט: אני ... שאתה קיים, ולכן אין כאן הוכחה אמיתית לקיום אלא רק הנחת יסוד סמויה. מה ההבדל בין מציאות אובייקטיבית לבין תחושה סובייקטיבית? אליעד מסביר שיש הבדל בין דברים אובייקטיביים לסובייקטיביים. למשל, קיומו של חתול בחדר הוא לכאורה אובייקטיבי - יש או אין חתול, בלי קשר לתחושות שלנו. אבל כשמדובר בתחושות כמו טוב ורע, זה כבר עניין סובייקטיבי. אם אדם מרגיש שטוב לו כשמישהו איתו, זו לא הוכחה חד - משמעית שהנוכחות של אותו אדם היא באמת דבר טוב אובייקטיבית, אלא רק שהאדם מאמין שזה טוב, ולכן הוא מרגיש כך. איך המוח מבצע עלינו מניפולציה לגבי תחושות כמו קדושה ואהבה? אליעד נותן דוגמה נוספת: כאשר אדם הולך למקום קדוש ואכן מרגיש את הקדושה, התחושה הזו אינה הוכחה שהמקום אכן קדוש אובייקטיבית. האדם חש קדושה כי מראש האמין שהמקום קדוש, וכך תחושותיו תואמות את אמונותיו. הדבר נכון גם לגבי אהבה - אם אדם חושב שטוב לו להיות עם מישהי ואחר כך מרגיש טוב, זו אינה הוכחה לכך שבאמת טוב לו איתה. אלא רק שהאדם האמין שכך יהיה, ולכן הוא הרגיש כך. מה ההבדל בין רצון לבין צורך אמיתי? אליעד מדגיש גם את ההבדל בין רצון לבין צורך. אדם עשוי ... אך למעשה הוא רק רוצה אותו. כשהמוח אומר לנו שאנחנו צריכים לעשן, הוא למעשה מניח מראש שהעישון טוב, ולכן תחושת הטוב לאחר העישון אינה מוכיחה שאכן היה צורך אמיתי לעשן, אלא רק שהייתה מחשבה מוקדמת שזה נחוץ. מדוע חשוב ... להיות מודעים למניפולציות שהמוח עושה עלינו, מכיוון שכך אנחנו יכולים לפתח ספק בריא כלפי המחשבות שלנו, ולא להניח שכל תחושה שלנו היא אמת מוחלטת. אם נתעמק ונבין שהמוח משתמש בנו ומניח הנחות מראש, נוכל לפתח תודעה צלולה יותר ולבחור ... האם באמת טוב לי? למה אני רוצה משהו? האם עישון עושה לי טוב? אני חושב משמע אני קיים? האם תחושה היא הוכחה למציאות? הבדל בין צורך לרצון

האם באמת יש קשר סיבתי בין התנגדות הרצון והתאמת הרצון לבין להרגיש רע או להרגיש טוב? האם יש קשר סיבתי בין התאמת הרצוי למצוי לבין טוב או רע? מה זה טוב? מה זה רע? ... ורע הם תוצאה של התנגדות הרצון או התאמת הרצון? האם באמת יש קשר בין התנגדות או התאמת הרצון לבין הרגשת טוב או רע? אליעד כהן מסביר לעומק את השאלה האם באמת קיים קשר סיבתי בין רצון האדם לבין תחושות של טוב ורע. ההרצאה בוחנת את הרעיון הבסיסי שטוב לנו כאשר המציאות תואמת את רצוננו, ורע לנו כאשר היא מתנגדת לרצוננו. למשל, אם אדם רוצה משהו וזה קורה, הוא ירגיש טוב. לעומת זאת, אם הוא רוצה משהו וזה לא מתרחש, הוא ירגיש רע. אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה קורה בכל זאת, זה גם יגרום לו להרגיש רע, ואם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה אכן לא קורה, הוא ירגיש טוב. אליעד מחדד את ההבחנה שהרגשת טוב או רע נובעת מהיחס שבין הרצוי למצוי. האם הרצון קובע את התחושה או שהתחושה קובעת את הרצון? אליעד מציג את השאלה מה בא קודם: התחושה של טוב או רע, או הרצון עצמו. למשל, הוא נותן דוגמה של אדם המעשן סיגריה, שטוען כי עישון גורם לו להרגיש טוב. אליעד טוען כי התחושה הטובה לא נוצרת מעצם העישון עצמו אלא מההתאמה בין הפעולה (עישון) לבין הרצון לעשן. כלומר, האדם מעשן משום שהוא כבר רצה לעשן לפני כן, והסיגריה רק ממלאת את הרצון הקודם שלו, ולכן הוא מרגיש טוב. למה באמת אנשים נהנים מאוכל או מסיגריות? כדוגמה נוספת, אליעד כהן מביא את הנושא של אכילה. הוא מסביר שאנשים מרגישים טוב כאשר הם אוכלים, לא משום שהאוכל עצמו טוב, אלא כי הם רצו לאכול כדי להסיר את תחושת הרעב. למעשה, תחושת הטוב מגיעה אחרי ההתאמה בין הרצוי (לאכול) למצוי (האכילה עצמה). הוא מציין שגם כאשר אדם מפסיק לאכול, זה משום שבשלב זה הרצון שלו הוא להפסיק, וכעת הוא חש שטוב כשזה קורה. האם באמת ניתן להפריד בין הרצון לבין התחושה? אליעד מציג אתגר מחשבתי וטוען שאדם לא יכול לדמיין מצב שבו הוא רוצה משהו, הדבר מתממש, והוא עדיין לא מרגיש טוב. כמו כן, הוא אינו יכול לדמיין מצב שבו הוא לא רוצה שמשהו יקרה, הדבר מתרחש, והוא עדיין מרגיש טוב. העובדה הזאת, לדעת אליעד, תומכת בטענה שיש קשר ישיר בין רצון ותחושות של טוב או רע. האם אפשר להוכיח באופן מוחלט את הקשר בין רצון לטוב או רע? אליעד מסביר שאין ... לבין טוב או רע. עם זאת, ההוכחה שלו היא דרך השלילה: לא ניתן לדמיין מצב של רצון שמתממש בלי תחושת טוב, או מצב של רצון שמתנגד למציאות ללא תחושת רע. כלומר, עצם חוסר היכולת לדמיין אחרת מחזקת את הטענה שלו. האם ניתן לצאת מהלופ של אני רוצה כי ... את זה כי זה עושה לי טוב, וזה עושה לי טוב כי אני רוצה את זה. הוא מציע חקירה רגשית ופירוק של שני הצדדים של המשוואה הזו. למשל, אם מישהו אומר שהוא רוצה מחיאות כפיים כי זה עושה לו ... הכפיים ולא רק למה הן עושות לו טוב. החקירה הזו תוביל להבנת הרצון והמקור שלו, והיא תעזור להיחלץ מהלופ הרגשי. מה קודם למה, הרצון או הרגש? אליעד דן בשאלה האם קודם מופיעה תחושת הרע (רע לי) או הרצון (אני לא רוצה את זה). הוא נותן דוגמה של אדם שסובל כאשר צוחקים עליו. האם קודם האדם חשב אני לא רוצה שיצחקו עליי ואז הרגיש רע כשזה קרה, או שקודם קרה הדבר (צחקו עליו), הוא הרגיש רע, ורק אז חשב אני לא רוצה שיצחקו עליי? הוא מציין שאין תשובה חד - משמעית לכך, אך זו ... מושגים עצמאים? אליעד טוען שאולי המושגים טוב ורע אינם בהכרח תלויים לחלוטין ברצון ובהתאמה או בהתנגדות שלו למציאות. אולי התחושות של טוב ורע קיימות גם בנפרד, באופן עצמאי, אך בפועל הן תמיד מופיעות לצד הרצון. האם באמת אפשר לחקור ... האופן שבו הוא חווה את העולם. האם טוב ורע תלויים ברצון? למה משהו עושה לי טוב? איך לצאת מלופ רגשי? האם רצון יוצר תחושה או להיפך? מה הקשר בין רצון להרגשה? האם תחושות הן סיבה או תוצאה של הרצון? מה קודם למה הרצון או התחושה? הסיבה שטוב? הסיבה שרע, איך להסביר למישהו שטוב ורע זה כאשר הוא רוצה או לא רוצה משהו? איך להסביר למישהו שיש סיבה לכך שרע לו? איך לצאת מלופ בחקירה רגשית? מה קדם למה הטוב או הרצון? מה קדם למה הרע או התנגדות הרצון? אני לא רוצה כי זה רע ...

... - 51% ולא ב - 49%, הוא עשוי לעשות את הפעולה, אך יסבול ויבצע אותה בחוסר רצון. הוא לא מרגיש באמת שמוטיבציה מניעה אותו לעשות את הפעולה, אלא רק שהוא עשה חישוב והגיע למסקנה שהפעולה תבוצע. איך זה קשור ... מנת להימנע מהסבל שביצוע הפעולה. מה לעשות כאשר הדחיינות לא פותרת את הבעיה? אם אדם מתמודד עם חוסר מוטיבציה ותחושת חוסר שביעות רצון מהעובדה שהוא לא מבצע את מה שהוא אמור לעשות, עליו להבין מה הוא באמת רוצה. לשם ... שכליים ומבוססים על היגיון, כגון סרטונים שמסבירים למה עישון מזיק או איך להתמודד עם כישלונות, וסרטונים רעים שעובדים על הרגש בלבד, כמו תאמין בעצמך או אין דבר העומד בפני הרצון. סרטונים כאלה מעודדים אותך להאמין במשהו מבלי לבחון אותו בצורה הגיונית, וזה עלול לפגוע בשכל שלך וליצור רגשות של חרדה או פחד בעתיד. למה לא להסתמך על האמין בעצמך? הבעיה הגדולה באמונה העיוורת היא שהיא לא מבוססת ... אתה עלול לשבש את התפיסה שלך ולהיתקל בקשיים נפשיים בעתיד. יש לבחור במוטיבציה שמבוססת על חשיבה הגיונית, ולא על רגשות בלבד. לסיכום, מה לעשות כשאין לך מוטיבציה? אם אין לך מוטיבציה לבצע פעולה כלשהי, אל תעשה אותה. אם אתה מרגיש רע על כך, השתמש בשכל שלך כדי להבין למה אתה לא רוצה או רוצה את הפעולה. אל תתפתה למוטיבציה רגשית שמתבססת על אמונה בלבד, אלא פעל מתוך הבנה מה באמת נכון לך. קבלת ההבנה הזו עשויה להפסיק את הקונפליקט ... מוטיבציה ודחיינות רצונות מנוגדים וכיצד ליישב אותם שיטות לבדיקת יתרונות וחסרונות איך להשתמש בשכל בצורה נכונה הבדלים בין מוטיבציה רגשית למוטיבציה הגיונית ניהול עצמי והגעה להחלטות ברורות מה עושים כשאין לנו מוטיבציה? שאלה: מה הכוונה באין לי מוטיבציה? תשובה: ... ו - 49% לא רוצה, בסוף הוא יעשה את זה, אבל הוא יסבול. הוא יעשה את זה בלי חשק, וירגיש שאין לו מספיק מוטיבציה. אם הוא היה 51% לא רוצה, בסוף הוא יבחר לא לעשות ואז יתלונן שאין לו ... של האדם: למה לי לעשות עכשיו משהו שלא כיף לי? אולי עדיף לדחות לרגע האחרון. הרי המוח שלנו מחפש להרגיש טוב, אז אם אנחנו 51% לא רוצים משהו, נמשיך לדחות אותו. אז האם פשוט לעזוב ולהפסיק בכלל לנסות? שאלה: ... הבעיה? תשובה: לא באמת. כי עדיין קיים חלק שרוצה כן לעשות. לכן לומר אל תעשה כלום לא מעלים את הרגשת חוסר שביעות הרצון. נשאר קונפליקט פנימי. מה כן אפשר לעשות? אפשר להרים ידיים בכל מה שקשור לאינוס עצמי, אבל ... מוסיפים לך הסברים שכליים ועוזרים לך לבדוק באמת מה נכון. סרטוני מוטיבציה רעים הם אלו שמנסים לעודד אותך רק ברגש, ללא שכל: תאמין בעצמך, אחרי הרבה כישלונות בהכרח תגיע הצלחה, כוח המשיכה, אין דבר העומד בפני הרצון וכדומה. אלו ... אבל אם אתה מדלג על השכל ומסתמך על אמונה עיוורת, אתה פוגע בחשיבה הרציונלית שלך. אחר כך, כשיבוא מצב רגשי אחר שדורש היגיון, יכול להיות שכבר לא תוכל להסתמך על חשיבה ברורה. מה הקשר לחרדות ופחדים דמיוניים? שאלה: איך בדיוק גורמים רגשיים במוטיבציה פוגעים בנו לטווח ארוך? תשובה: כשאתה עוקף את השכל ומבצע פעולות רק כי אמרו לך תאמין, אתה דופק ... הקוגניציה שלך. אחר כך, אם תופיע חרדה דמיונית או פחד לא הגיוני, לא תצליח להרגיע את עצמך בשכל. כי הרגשת התרגלות להשתמש באמונה ולא בבדיקה רציונלית. האם באמת אין דבר העומד בפני הרצון? שאלה: אולי יש משפטים כאלה שחוזרים ... בכל זאת משכנע את עצמך בשקר שאתה בטוח, אתה מפתח בתוכך אמונה עיוורת שמזיקה לך. למה בכלל להיזהר ממוטיבציה רגשית? שאלה: אם לפעמים זה עוזר באופן נקודתי להשיג תוצאה, למה בכל זאת להיזהר? תשובה: כי אומנם אולי תשיג מטרה ... שבהם אתה זקוק לחשיבה צלולה, ואז תגלה שהתרגלת לדלג על השכל. זה עלול ליצור חרדות דמיוניות, פחדים דמיוניים, כעסים ורגשות רעים שאתה לא מצליח להתמודד איתם באמצעים שכליים. האם עלינו להתאמץ בכלל? שאלה: זה נשמע כאילו אסור להתאמץ בכלל, ... מוטיבציה ודחיינות רצונות מנוגדים וכיצד ליישב אותם שיטות לבדיקת יתרונות וחסרונות איך להשתמש בשכל בצורה נכונה הבדלים בין מוטיבציה רגשית למוטיבציה הגיונית ניהול עצמי והגעה להחלטות ברורות ללמוד מאנשים מצליחים, איך יוצרים מוטיבציה? איך ליצור מוטיבציה לעצמי? מוטיבציה רגשית, מוטיבציה שכלית, התמודדות עם דחיינות, מוטיבציה להתאמן, מוטיבציה להצלחה בחיים, מוטיבציה עסקית, מוטיבציה להפסיק לעשן, מוטיבציה לעשות דיאטה, מוטיבציה ...

... האימון טובה עבורך, ובפרט - האם היא אידיאלית לך. האם כאב ועייפות מעידים על תוכנית אימון טובה? אליעד מדגיש שהרגשת כאב לאחר האימון לא בהכרח מעידה שהאימון היה טוב או יעיל. אם תכה את עצמך עם פטיש, גם כן תרגיש כאב - אבל זה לא הופך את הפעולה הזאת למועילה. אפילו ירידה במשקל אינה מעידה בהכרח על איכות האימון, ... חלקים מסוימים של השריר. מה הטריקים שגורמים לך לחשוב שכל הגוף עבד באימון? אליעד מציין תופעה נפוצה שבה מתאמנים מרגישים עייפים מאוד אחרי אימון מסוים, וחושבים בטעות שכל הגוף התאמץ, כשבפועל עבדו בעיקר שרירי הבטן או השרירים המייצבים (שרירי הליבה), שהם פחות מוכרים למתאמן ולכן העייפות שלהם יוצרת תחושה כללית של מאמץ. לדוגמה, אימון על משטח לא יציב (כמו בוסו) גורם לך להרגיש שהשרירים מתאמצים מאוד, אבל לאו דווקא השריר שרצית לאמן הוא זה שהתאמץ. לכן, אליעד מדגיש שתמיד חשוב לוודא: שאתה ... בטווח המלא שלהם. אליעד מדגיש כי מתאמנים חייבים לחקור ולהבין בעצמם מה הם עושים באימון, ולא רק להסתמך על תחושת המאמץ הכללית, כי רק הבנה כזאת תבטיח שהתוכנית תהיה מותאמת למטרותיהם. איך לבחור תוכנית אימון? מהם התרגילים הטובים ביותר? ... האימון טובה עבורך, ובפרט - האם היא אידיאלית לך. האם כאב ועייפות מעידים על תוכנית אימון טובה? אליעד מדגיש שהרגשת כאב לאחר האימון לא בהכרח מעידה שהאימון היה טוב או יעיל. אם תכה את עצמך עם פטיש, גם כן תרגיש כאב - אבל זה לא הופך את הפעולה הזאת למועילה. אפילו ירידה במשקל אינה מעידה בהכרח על איכות האימון, ... חלקים מסוימים של השריר. מה הטריקים שגורמים לך לחשוב שכל הגוף עבד באימון? אליעד מציין תופעה נפוצה שבה מתאמנים מרגישים עייפים מאוד אחרי אימון מסוים, וחושבים בטעות שכל הגוף התאמץ, כשבפועל עבדו בעיקר שרירי הבטן או השרירים המייצבים (שרירי הליבה), שהם פחות מוכרים למתאמן ולכן העייפות שלהם יוצרת תחושה כללית של מאמץ. לדוגמה, אימון על משטח לא יציב (כמו בוסו) גורם לך להרגיש שהשרירים מתאמצים מאוד, אבל לאו דווקא השריר שרצית לאמן הוא זה שהתאמץ. לכן, אליעד מדגיש שתמיד חשוב לוודא: שאתה ... בטווח המלא שלהם. אליעד מדגיש כי מתאמנים חייבים לחקור ולהבין בעצמם מה הם עושים באימון, ולא רק להסתמך על תחושת המאמץ הכללית, כי רק הבנה כזאת תבטיח שהתוכנית תהיה מותאמת למטרותיהם. איך לבחור תוכנית אימון? מהם התרגילים הטובים ביותר? ...

רגשות אשמה, איך להתמודד עם רגשות אשמה? איך לא להרגיש אשמה? איך לא להאשים את עצמי? איך לא לשנוא את עצמך? איך לקבל את עצמך? לא יכולתי או לא רציתי, חוסר יכולת או חוסר רצון, אין בחירה או יש בחירה, איך להסיר אחריות? לקיחת אחריות איך להתמודד עם רגשות אשמה ולשחרר את ההאשמה העצמית? רגשות אשמה הם רגש שמלווה אותנו כאשר אנו מאשימים את עצמנו במשהו רע שקרה. לעיתים קרובות אדם שואל את עצמו אם הוא באמת אשם במצב שנוצר, ובכך מוצא את עצמו בתוך מעגל של אשמה שנראה שאין לו מוצא ממנו. התמודדות עם רגשות אשמה מתחילה בהבנה מהי אשמה ומה גורם לה להיווצר. מהו הרעיון המרכזי של רגשות אשמה? האשמה נוצרת כאשר אדם חושב שקרה לו דבר רע והוא עצמו גרם לכך. כלומר, כאשר אדם מאשים את עצמו, הוא סבור שהוא האחראי למקרה הרע שקרה. כדי להבין אם יש מקום להרגיש אשמה, יש לשאול את עצמנו שתי שאלות קריטיות: האם לא יכולתי לעשות אחרת? או שלא רציתי לעשות אחרת? כדי ... היה לפעול אחרת, אז לא ניתן להאשים אותו. כיצד לבדוק אם הייתה בחירה חופשית? כאשר אנו מנסים לנתח את רגשות האשמה שלנו, חשוב לשאול את עצמנו שאלות שמפנים את המבט למצב בצורה כנה ומדויקת. צריך להבין מהו המעשה שבעקבותיו ... האשמה הופכת לקבלת אחריות. הוא לא נחשב כקורבן של הנסיבות, אלא כמי שבחר לקחת את הסיכון, ולכן אין סיבה להרגיש אשמה. כיצד להתגבר על האשמה דרך שינוי תפיסה? ישנם שני אופנים שבהם ניתן לשנות את נקודת המבט על רגשות האשמה: ראיית עצמך כמי שאין לו בחירה חופשית כלל - אם אדם לא יכול היה לפעול אחרת, אז אין ... עצמו יצר את המצב. כיצד לאזן בין נטילת אחריות לבין שחרור אשמה? באמצעות פרספקטיבות אלו ניתן לשחרר את עצמנו מהרגשת האשמה, אך יש להבין מתי יש לנו שליטה על מעשינו ומתי לא. ביום - יום, אנו נדרשים לקחת אחריות על המעשים שלנו, תוך הבחנה בין מה שבשליטתנו לבין מה שלא. תהליך נפשי של שחרור רגשות אשמה שונה מדרך ההתנהלות היומיומית, שבה יש להכיר במה שבאמת ניתן לשלוט עליו. איך להתמודד עם רגשות אשמה? איך לא להרגיש אשמה? איך לא להאשים את עצמי? איך לא לשנוא את עצמי? מהי בחירה חופשית? איך להתמודד עם רגשות אשמה ולשחרר את ההאשמה העצמית? רגשות אשמה נובעים מתוך תחושה שאדם גרם לדבר רע לקרות. התחושה הזו יוצרת עול כבד, ולעיתים קרובות אדם שואל את עצמו האם הוא באמת אשם במצב שנוצר. מהו הרעיון המרכזי של רגשות אשמה? כאשר אדם מאשים את עצמו, הוא למעשה חושב שקרה לו משהו רע והוא עצמו גרם לכך. אך כדי ... הוא צריך לבדוק האם הייתה לו ברירה אחרת. אם הוא מבין שבאמת לא הייתה ברירה - אין לו סיבה להרגיש אשם. כיצד לבדוק אם הייתה בחירה חופשית? כאשר מנתחים רגשות אשמה, יש לפרק את המקרה לשלבים: - מהו המעשה שבעקבותיו נוצרה האשמה? - האם ניתן היה לפעול אחרת? - ... האשמה הופכת לקבלת אחריות - כלומר, הוא לא קורבן של הנסיבות אלא מי שקיבל החלטה מושכלת, ולכן אין טעם להרגיש אשמה. כיצד להתגבר על האשמה דרך שינוי תפיסה? ישנן שתי נקודות מבט שיכולות לסייע לאדם לשחרר את עצמו מהרגשת האשמה: 1. ראיית עצמו כמי שאין לו בחירה חופשית לחלוטין - בדומה לחפץ דומם שמישהו השתמש בו כדי לגרום ... עצמו ברא מתוך בחירה. כיצד לאזן בין נטילת אחריות לבין שחרור אשמה? אמנם ניתן להשתמש בפרספקטיבות הללו כדי לנטרל רגשות אשמה, אך אין זה אומר שבחיים היום - יומיים אין צורך לקחת אחריות. יש להבין מתי באמת יש לאדם שליטה על מעשיו ומתי לא. ישנה הבחנה בין תהליך נפשי של שחרור רגשות אשמה לבין הדרך שבה יש לנהוג ביום - יום - לקחת אחריות על מה שכן בשליטתנו. איך לא להרגיש אשמה? איך להפסיק להאשים את עצמך? איך לקבל את עצמך ולא לשנוא את עצמך? האם יש בחירה חופשית או ...