... את השלמות המוחלטת והמלאה. כי עפ ההיגיון ובשכל האנושי, כל אדם רוצה להשיג את השלמות. כי כל אדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. ואין אדם שרוצה להרגיש רע. וגם מי שרוצה להרגיש רע, הרי שזה רק כדי שעל ידי זה הוא ירגיש טוב. וזה בעצם אומר, שכל אחד בתוך תוכו היה רוצה להרגיש טוב בשלמות. ואין שום אדם בעולם שיסרב להשיג שלמות. וכל מהות הרצון של האדם, היא להשיג את השלמות. כי ... את האדם את הדרך איך להשיג את השלמות הזאת, הרי שכל בני האדם בעולם היו צריכים להיות כל הזמן בתחושה של התחדשות מתמדת ושל שמחה ואופטימיות גדולה, מכך שהם יודעים שיש שלמות, ושהם יודעים שגם הם ושכל אחד ואחד ... לא יכול להשיג את השלמות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יתנו לאדם ומה יהיה לאדם, הוא לעולם לא ירגיש שלמות. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק איך שהאדם רוצה, גם אז האדם ירגיש שחסר לו משהו. וכל אחד יכול פשוט לדמיין שהמציאות מושלמת כפי מה שהוא רוצה, ועדיין הוא יראה שהוא ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם להשיג שלמות. ולהשיג שלמות פירושו להבין את כל המציאות בשלמות, וממילא ... בכל דבר. ומי שמבין את המציאות בשלמות, הוא נהנה מההנאה של השלמות. ומה שהאדם באמת רוצה, זה להשיג את תחושת השלמות הזו. שבה האדם יבין את המציאות בשלמות, ויצליח להתחבר אליה רגשית בשלמות. וזאת הסיבה שבגללה רוב בני האדם רוב הזמן לא מחייכים ולא נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק ... פנימית אמיתית, שתעלים את הרצון להשיג שלמות, על ידי זה שהאדם השיג את השלמות. והאדם משתוקק כל חייו להיפטר מתחושת החסר המתמדת שמלווה אותו כל חייו. ולא משנה מה שיתנו לאדם, האדם תמיד מרגיש בתוכו תחושת חסר, ולכן האדם לעולם לא מסוגל ליהנות בשלמות משום דבר. משום שהאדם תמיד מרגיש בתוכו את זה שהוא רוצה משהו אחר, משהו שיגרום לתחושת החסר של האדם להיעלם. ומי שמציל את בני האדם מהייאוש ומהדיכאון המתמיד שלהם מכך שהם רחוקים מהשלמות, ומי שעוסק ... מטרה כלשהי, על האדם לא להתייאש, אלא להשקיע את כל כולו ואת כל כוחותיו הנפשיים והשכליים ואת כל יכולותיו הרגשיות באשר הן, כדי להשיג את המטרות שלו בשלמות. ועל האדם להיות כל הזמן בתהליך מתמיד של הגדרת המטרות שלו ... את השלמות, על ידי זה האדם כל הזמן משפר את המיומנויות שלו, והאדם מגלה את כל הכוחות הנפשיים השכליים והרגשיים שלו, ואז בסופו של דבר האדם משיג את השלמות המוחלטת בשלמות.

... שורש הרצון של האדם? מהי מהות הרצון של האדם? מהו הרצון הפנימי ביותר של האדם? מהם שני הצירים וטווחי הרגשות שקיימים במציאות? מהו ציר ההנאה האין סופי? איך להגיע לשורש של המציאות? איך לזהות שקרנים ומנהיגי שקר? ועוד נושאים ... מחדש, לשם כך עליו ליישר קו עם המציאות כפי שמייד נסביר את מהות העניין. ואם נתבונן נראה, כי טווח הרגשות של האדם נע בין הסבל לבין ההנאה, בין הטוב לבין הרע. ובקצה התחתון ביותר נמצא שיא הסבל ובקצה העליון ... השלמות וכולי. וכל אדם בעולם בכל רגע ורגע נמצא על נקודה כלשהי בין שיא האושר לבין שיא הסבל. כי תחושת הטוב והרע של האדם, תלויות ברמת ההתאמה שיש בין הרצון האישי של האדם, לבין המצב של המציאות. וככל שהרצון האישי של האדם תואם ומתאים יותר למצב של המציאות, כך מצבו הרגשי של האדם טוב יותר. וכל אדם בכל רגע ורגע, הוא גם רוצה דברים מסוימים במציאות כפי מה שהיא, אבל ... אפילו ההעדפה של האדם להיות בריא במקום להיות חולה, או לחיות במקום למות וכיוב, או אפילו הרצון של האדם להרגיש טוב, או הרצון להיות קיים, כל דבר שהאדם מעדיף אותו יותר מאשר דבר אחר, הרי שהוא ביטוי לכך שהאדם ... האדם כל הזמן נע בין רמת הסבל הגדולה ביותר לבין רמת האושר הגדולה ביותר. וכאשר אנחנו מתבוננים על הציר הרגשי שיש בין שיא האושר לבין שיא הסבל, הרי שיש באמצע המון נקודות עם המון מינונים שונים של אושר ושל סבל בו זמנית בעוצמות רגשיות שונות. אבל במציאות שלנו יש גם ציר נוסף, והוא הציר שיש בין הטוב והרע לבין העולם שכולו טוב. ונסביר: כפי שאמרנו שיש סבל ויש אושר ויש רע ויש טוב. וכל הרגשות בעולם נעים כל הזמן בין הטוב לבין הרע ברמת מינון וברמת עוצמה כלשהי. אבל כאשר מגיעים לקצה של האושר ... או של הסבל, שם הכל מתהפך לטובה, ועכשיו האדם מתחיל להתקדם בסולם של העולם שכולו טוב. שבו האדם תמיד מרגיש טוב בשלמות. אלא שבכל פעם רמת השלמות הזאת עולה, על ידי זה שהרצון של האדם בכל רגע הופך להיות ... עליו לעבור דרך הנקודה שבה הוא מיישר קו עם המציאות. פירוש: כי מי שרוצה להגיע לנקודה שבה הוא תמיד ירגיש אך ורק טוב, ושבנוסף רמת ההנאה שלו מהמציאות רק תעלה כל הזמן, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת החיבור ... בין שום רצון כלשהו לבין כל רצון אחר. ובנקודת שורש הרצון של האדם, האדם מבחינתו אין אצלו שום הזדהות רגשית עם שום רצון. ואחכ הרצונות של האדם הופכים להיות יותר ויותר מוגדרים, שעל ידי זה האדם מבטא את רצונו ... כלל, אלא רק טוב אין סופי בלבד. וכל מה שהוסבר כאן לגבי שורש הרצון, נכון גם לגבי שורש כל הרגשות, או השורש של כל המחשבות או שורש כל הידיעות או שורש השכל של האדם וכל כיוב. כי לכל דבר יש שורש, ובשורש הרגשות, שם ורק שם יש איזון בין כל הרגשות. כי שם כל הרגשות הם קיימים בבת אחת כישות אחת. ובשורש כל המחשבות, שם נמצאות כל המחשבות בבת אחת. ובשורש כל הידיעות, שם ... הידיעות כידיעה אחת. ובשורש השכל, שם יש את כל צורות המחשבה האפשרויות, כדבר אחד. ומי שרוצה לגלות את שורש הרגשות שלו, עליו לנסות להגיע לנקודה רגשית שבה הוא יצליח להרגיש את כל הרגשות האפשריים בבת אחת. ומי שרוצה לגלות את שורש המחשבות, עליו לנסות לחשוב על דבר אחד ומחשבה אחת, שתכלול בתוכה ... רצון יש שורש. ובשורש של כל הרצונות, שם נמצאים כל הרצונות כישות אחת וכרצון אחד. וכך גם לגבי כל הרגשות מחשבות וכיוב. ויש עוד שורש אחר, שבו המחשבה / רצון / רגש וכיוב, כולם ישות אחת ממש. כי גם שורש הרצון גם הוא ביטוי של משהו אחר. וגם שורש המחשבות הוא ... ביטוי של משהו אחר. ויש שורש אחד, שכולל בתוכו את כל השורשים. דהיינו, ישות שבה אין שום הבדל בין רגש לבין רצון לבין ידיעה לבין מחשבה וכל כיוב. וגם אחכ יש עוד שורשים פנימיים עוד יותר. אך בכל מקרה ...

... ויש ישות אחת, שכוללת בתוכה גם את הגדרת האני של האדם וגם את כל שאר הדברים שכלפיהם האדם לא מרגיש אני. ונסביר: כי אם נתבונן נראה, כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. וגם לתחושה הזאת יש אין סוף עוצמות. כי האדם יכול להרגיש תחושת שייכות ותחושת אני, לא רק כלפי עצמו ממש, אל גם לגבי רכושו וכיוב. והאדם לדוגמה מרגיש יותר אני כלפי הראש שלו, מאשר כלפי הציפורן שלו. ומצד אחד שניהם זה אני, אך מצד שני העוצמה של תחושת האני היא במינונים שונים כלפי כל דבר. וכאשר יש לאדם משפחה וכיוב, האדם מרגיש סוג של אני גם כלפי המשפחה שלו. אך האני הזה הוא בעוצמה רגשית אחרת ממה שהאדם מרגיש אני כלפי עצמו. וכל האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה שבאה לידי ביטוי דרך הישות העצמית של האדם, שגם היא עצמה חלק ממשהו אחר. ואם נתבונן נראה כי גם לגבי תחושת האני של האדם, יש המון עוצמות רגשיות. כי האדם יכול לקחת את כל הדברים שיש בעולם, ולדרג אותם לפי העוצמה של עד כמה הוא מרגיש שייך ומחובר לאותו הדבר או לא. ולדוגמה, הבית שבו גר האדם, הוא יותר אני כלפי האדם, מאשר בית שנמצא ... לא אני. וזה בעצם אומר, שיש במציאות שני כוחות, אני ולא אני, שהם מגדירים בכל רגע ורגע מחדש את תחושת האני של האדם כלפי כל דבר ודבר. ולשני הכוחות האלו יש להם שורש. כי יש ישות אחת ודבר אחד, ... כל דבר. לדוגמה: על האדם לשאול את עצמו מה הסיבה שבגללה אני רוצה דבר מסוים? ומה הסיבה שבגללה אני מרגיש רגש כלשהו בצורה כלשהי ובעוצמה כלשהי? ומה הסיבה שבגללה אני חושב דווקא בצורה כלשהי? ומה הסיבה שנדמה לי שהאמת היא ... בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל האירועים שבעולם יש שורש. וההבדל שבין האירועים השונים, הוא זה שיוצר את הזמן. ובשורש של ... של המציאות, אין הבדל גם בין מקומות שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות השונים. ובשורש של המציאות, לא רק שאין הבדל בין רגעי הזמן ...

... האדם, הוא לחפש את הטוב וליהנות ממנו. וכל ילד קטן, מטבעו מחפש כל הזמן איך ליהנות ואיך להשיג עוד ריגוש ועוד התחדשות ואיך להשיג עוד הנאה ועוד איזה דבר שמעניין אותו. וכאשר האדם גדל, אז מסיבות שונות, גם המחשבות ... לו וכיוב. וצורת החשיבה של האדם על החיים, צורת החשיבה הזאת, אחראית לסבל של האדם. והאדם כל הזמן מנסה להרגיש כמה שיותר טוב, וטוב שכך. אלא, שיש איזה מצב של ייאוש, שבו האדם מתייאש מכך שיום אחד הוא יהיה ... באמת. ואז האדם עוסק, באיך לסבול כמה שפחות. ובמקום שהאדם ינסה ליהנות בשלמות, האדם מוכן להסתפק בכך שהוא לא ירגיש רע. והעניין הוא, שבמציאות שלנו יש טוב. ובמציאות שלנו, לא חייבים לסבול, ולא חייבים רק לא לסבול, אלא אפשר ... שכל הזמן גורמת לאדם לחשוב, שיש משהו אחר טוב יותר. ולא משנה מה יהיה מצבו של האדם, תמיד האדם ירגיש חוסר סיפוק עם כל מה שיש לו. וזאת בעיה רצינית וגדולה מאוד, בפרט עבור אלו שכן מחפשים את השלמות. כי האדם בעצם מבין שכל מה שהוא יעשה, הוא לעולם לא ישיג תחושה של שלמות. כי גם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, וגם אם המציאות תהיה בדיוק כפי מה שהאדם ... האדם מבין את זה, אז ממילא השאלה המתבקשת היא, מהי תכלית החיים? כי מאחר שאף פעם אי אפשר להשיג תחושה של שלמות, אז בעצם בשביל מה להתקדם? ומהי התכלית והמטרה, שאליה צריך האדם לשאוף? והעניין הוא, כי בעולם שלנו ... זה לא ממש עובד באמת. כי זה בסך הכל סוג של שקר עצמי, עבור מי שמחפש את השלמות. כי תחושת הטוב, אמורה לנבוע מתוך האדם ולא על ידי מאמץ כלשהו. וכל זמן שהאדם מתאמץ לחשוב חיובי, וכל זמן שהאדם ...

... יתחיל לחשוב חיובי ולראות את חצי הכוס המלאה, ולחפש את הטוב שיש בכל דבר, אז על ידי זה הוא ירגיש יותר טוב. ואכן כאשר האדם מתחיל לחשוב בחשיבה חיובית, בדכ הוא מתחיל להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן סוד, שאותו לא יודעים אלו שמלמדים את האדם לחשוב רק בחשיבה חיובית. והוא, שמי ... בוחר לעשות פעולות, אחרי שהוא רוצה לעשות אותן. וכדי שיהיה לאדם רצון לעשות פעולה כלשהי, לשם כך צריך האדם להרגיש שחסר לו את הדבר שאותו הוא רוצה. כי אף אחד לא רוצה את מה שלא חסר לו, אלא האדם רוצה אך ורק את מה שחסר לו. ואם האדם יצליח לחשוב רק חיובי תמיד, האדם יגיע למצב שבו, הוא ירגיש ריקנות קיומית אמיתית. כי הוא יגלה, שלמרות שכאילו לא רע לו כי הוא כבר לא חושב חשיבה שלילית, עדיין ... לאדם. אז מדוע זה הכרחי שתהיה לאדם גם חשיבה שלילית, כדי שהוא כן ישתתף במשחק של החיים. הרי אפשר להרגיש רק טוב, גם בלי להשתתף במשחק של החיים? והעניין הוא, שבעולם שלנו יש שלמות. והשלמות, היא החיבור של ההפכים. ... מסוגל בו זמנית לחשוב חיובי בשלמות, וגם תוך כדי זה לחשוב שלילי בשלמות. כי כל בני האדם בעולם, מבחינה רגשית הם לא יכולים ולא יודעים, איך להכיל בתוכם את ההפכים. כי כל בני האדם בעולם, הם תמיד מכילים בתוכם ... מהמשחק של החיים, לשם כך על האדם ללמוד להכיל בתוכו את ההפכים. כי לחשוב שלילי, זה יוצר אצל האדם תחושת רע. כי כל רצון שיש לאדם, הוא רע עבור הנפש של האדם. ובכלל זה, כל רצון מכל סוג שהוא. כי כל רצון, הוא חיסרון. ותחושת החסר, מזיקה לנפש האדם וגורמת לאדם להרגיש רע. וכל זמן שיש אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע מסוג כלשהו, הרי שעדיין יש לאדם רצונות, והרי שהאדם עדיין מרגיש תחושת חסר ותחושת רע. ויש גם שלמות. והשלמות היא, כאשר האדם מצליח להכיל בתוכו רגשית דבר והיפוכו. דהיינו, כאשר האדם מצליח ברגע אחד גם להרגיש טוב בשלמות בלי שום הבדל כלשהו, בין טוב לרע כלשהו, וגם תוך כדי זה שהאדם מרגיש שדבר כלשהו הוא טוב ודבר אחר הוא רע. שאז ואך ורק אז, האדם בהחלט נהנה מהמשחק של החיים. כי ... וזה רע, וגם תוך כדי זה אומר, הכל טוב והכל אחד. וכל זמן שאין לאדם את השלמות הזאת, האדם ירגיש רע ותחושת חסר. כי יש טוב גדול, גם ברע. וכל זמן שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו רע, דהיינו, כל זמן שהאדם לא מסוגל להרגיש רע, ולהיות שמח מכך כאילו זה טוב ממש, הרי שעדיין האדם לא הגיע אל השלמות. כי השלמות, היא החיבור ... גם בכך יש טוב. ולכן, מי שינסה לחשוב רק חיובי, הוא יגלה, שכאשר הוא יצליח לעשות זאת, הוא עדיין ירגיש רע ותחושת חסר. כי האדם תמיד יהיה חסר את השלמות. שהיא הכלת ההפכים כנל. וכל חכמי החשיבה החיובית (פסיכולוגיה חיובית) לא ... ידע להבדיל בין טוב לרע עפ חוקי המשחק של החיים שיש בעולם שלנו. אך כיצד ניתן להגיע ליכולת הכלה רגשית שכזו? ומצד האמת, מי שיעמיק בעניין יבין, כי לומר שהכל טוב ושהכל אחד, פירושו בעצם, שגם לחשוב רע, גם ... מספיקה רק חשיבה חיובית בלבד. אבל בתנאי שהיא תהיה ככ גדולה, עד שהיא תאפשר לאדם גם לחשוב שלילי, ועדיין להרגיש חיובי ממש. ואיך אפשר להגיע לחשיבה חיובית ככ גדולה, כזו שמאפשרת לאדם לחשוב שלילי ולהשתתף במשחק של החיים, ועדיין ... את השכל שמעל השכל, שהוא השכל שמכיל בתוכו את ההפכים, אז על ידי זה האדם יכול ברגע אחד, גם להרגיש שהכל טוב בשלמות ושאין שום רע בעולם כלל, ושגם תחושת הטוב הזו תהיה ככ גדולה, עד שהאדם יוכל באותו הרגע להרגיש גם רע ולרצות רצונות שונים, ועדיין להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז ורק אז, האדם נמצא בשלמות של החשיבה החיובית, כאשר היא מכילה בתוכה, גם את החשיבה ...

... להיות איתו בקשר זוגי. כי המטרה העיקרית שלשמה האדם מחפש להיות בקשר זוגי, היא משום שהקשר הזוגי גורם לאדם להרגיש טוב יותר. וכאשר שני בני הזוג לא מתאימים זה לזה, על ידי זה הזוגיות שלהם רק מורידה להם את מצב הרוח במקום לשפר אותו. ומטרת הזוגיות, היא לגרום לשני בני הזוג להרגיש יותר טוב עם עצמם, ולהתפתח מבחינה אישית וכולי. וכאשר האדם עצמו, לא היה מוכן לקבל בן / בת זוג ... בגלל זה שהוא לא מוצא זוגיות, הרי שהדבר הזה גורם לבני אדם לרצות להתרחק ממנו. כי בני אדם, אוהבים להרגיש טוב. וכאשר הם רואים מישהו שמח, זה משמח אותם. וכאשר הם רואים מישהו עצוב, זה הורס להם את מצב ... לא מוצא. ואדרבה, על ידי זה שהאדם הופך להיות אדם שמח, על ידי זה האדם משרה סביבו אווירה חיובית ותחושה שכולם רוצים להתחבר איתה. ועל ידי זה, כאשר האדם מכיר בן / בת זוג פוטנציאליים, על ידי זה הוא ... שהוא כמובן לא תחליף לטיפול מהשורש. כי על האדם להיות אדם שלם עם עצמו בפני עצמו, בלי להיות תלוי רגשית בשום דבר בעולם. ומי שאוהב את עצמו באמת, הוא מוודא שהוא אוהב את עצמו, גם בלי קשר למצב הזוגי ...

... כללי, כרעיון שבו גן עדן מייצג מציאות כלשהי שבה הכל טוב תמיד, מציאות שבה האדם רק מתענג ושבה האדם מרגיש אך ורק טוב. וכאן במאמר נסביר מדוע לא יכול להיות דבר כזה במציאות. דהיינו, מדוע קיומו של גן עדן ... הכל טוב. והשאלה הנשאלת היא, האם בכלל בכל המציאות שלנו יש דבר שהוא כולו טוב? האם בכלל יש מישהו שמרגיש אך ורק טוב תמיד? כי אם נתבונן על בני האדם, נראה כי שום בן אדם בעולם בשום מצב, לא יכול להרגיש אך ורק טוב תמיד. וגם אם יתנו לאדם את כל העולם ומלואו, גם אז הוא לא ירגיש מספיק טוב. וגם אם המציאות תהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, גם אז האדם לא ירגיש טוב בשלמות. ושורש העניין הוא, כי לכל אדם יש רצון. והרצון של האדם, הוא שורש החיסרון ושורש הרע של האדם. והרצון של האדם, הוא תחושת החסר המתמדת שיש לאדם. כי אם האדם יתבונן היטב אל תוך עצמו, הוא יראה שיש בתוכו דבר שתמיד גורם ... שהרצון העצמי שלו נעלם לגמרי. אבל מצד טבעו של האדם, תמיד הרצון של האדם פעיל ופועל, ותמיד הוא יוצר תחושת חסר אצל האדם. ולכן האדם לעולם לא מאושר ולעולם לא יהיה מאושר בשלמות (הפתרון בהמשך). כי תמיד האדם ימשיך ... (וגם בזה יש עמקות, שתתבאר במקום אחר). ואם האדם לא היה יכול לבחור שום דבר, גם אז היה האדם מרגיש טוב, כי אז האדם היה מפסיק להתנגד למציאות. וכאן נגלה סוד, והוא כי הרע והסבל קיים, רק כאשר האדם ... ואז ממילא גם הסבל והרע היה שותק גם הוא. אבל מאחר שיש לאדם בחירה חופשית, על ידי זה האדם מרגיש שיש לו את היכולת לשנות את המציאות. כי הבחירה החופשית פירושה שהאדם הוא זה שבוחר מה יהיה במציאות שלו. ... והאדם חושב שאולי הוא יכול לשנות אותו, על ידי זה האדם רוצה לשנות את הדבר, ועל ידי זה האדם מרגיש רע וסובל. אבל אם לא הייתה לאדם בחירה חופשית כלל, אז ממילא האדם לא היה מעלה בדעתו לנסות לשנות ... ימשיך לסבול ולעולם לא יהיה מאושר. כי הרצון העצמי משגע את האדם, וכל מה שהאדם יעשה, הוא תמיד ימשיך להרגיש תחושה של חסר, כל זמן שקיים אצלו רצון עצמי. וכל חכמי החכמים מנסים לחשוב ולמצוא איזה דבר שכאשר האדם ישיג אותו, אז האדם יפסיק לרצות ושאז תחושת החסר של האדם תיעלם. אבל אין דבר כזה במציאות. כי הרצון העצמי לא האדם בוחר אותו. וכל מה שהאדם יעשה וכל מה שיתנו לאדם וכיוב, תמיד האדם ימשיך להרגיש חסר. ונוסיף ונאמר, כי כל זמן שהאדם עוד לא משיג את כל מה שהוא רוצה, אז נדמה לאדם שאם ... כאן יש את ההפתעה הגדולה, והיא שאם יצליח האדם להשיג ולקבל את כל מה שהוא רוצה, אז האדם יתחיל להרגיש רע באמת. כי כרגע נדמה לאדם שאולי יום אחד הוא יצליח למלא את הרצון של עצמו, ואולי יום אחד ... האדם מבין שהאושר שלו הוא תלוי בקיומו של הרצון העצמי שלו, שהוא משגע את האדם וכל הזמן גורם לו להרגיש תחושת חסר. ואז האדם מקבל שכל להבין שהוא צריך לחפש איזה פתרון אחר וכולי. ובעצם הבנו, שלא משנה מה שיהיה לאדם, הרי שלעולם האדם ירגיש רע. כי הרצון של האדם תמיד ימשיך להציק לאדם. והאדם לעולם לא יכול להיות שבע רצון באמת מהמציאות, משום ... לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז האדם קולט את שורש הבעיה שלו, שהיא הרצון העצמי, ואז האדם מתחיל להרגיש רע באמת. ואכ לכאורה אפשר לומר כי גן עדן, הוא מייצג מצב שבו אין לאדם רצון עצמי כלל. זא ...

... יש ישות כלשהי שהיא חסרת רצון עצמי כלשהו, כדי להבין האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב באמת. כאשר עיקר השאלה היא, על המציאות עצמה, האם היא עצמה בעלת או חסרת רצון עצמי. וכאן יש ... להיות התמונה המלאה עצמה, וגם אם האדם עצמו יהפוך להיות הכוח שמניע את העולם כולו, גם אז האדם ימשיך להרגיש חיסרון. ואדרבה, בנקודת ההתחלה שם יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את הרצון. והשאלה השנייה ... נפרדת מכל שאר הדברים. וכל רצון עצמי, הוא ביטוי לכך שהישות חסרה את שאר הדברים. כי אף אחד לא מרגיש חסר לגבי מה שיש לו, אלא רק לגבי מה שאין לו. ולכן לכל ישות יש תמיד רצון עצמי, והוא ... מגבילה אותו להיות באחדות עם כל שאר הדברים. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם קיים כישות עצמית, הוא תמיד ירגיש חסר, כי הוא תמיד יהיה חסר את השלמות של כל שאר הדברים שנפרדים ממנו. וגן עדן הוא אולי מצב ... ושאף על פי כן הוא יחווה את השלמות של חוסר הקיום. כי אם תודעה קיימת, ובו זמנית היא חווה תחושה של חוסר קיום וחוסר נפרדות בשלמות, הרי שרק זה גן עדן. כי אז אין שום רצון עצמי ושום נפרדות ... שהאדם מחפש את האמת. כי יש אמת, שהיא תפישת מציאות אחרת. כאשר האדם מגיע אליה, אז ורק אז הוא מרגיש את גן עדן ממש. ואת זה יכול לגלות האדם, רק על ידי זה שהוא מחפש את האמת. ולחפש את ...

... חכם אמיתי, אז הוא לא באמת יכול להבדיל בין חכמה ושכל לבין שיגעון ושטות. ולפעמים יש לאדם ענווה פסולה ורגשי נחיתות, ונדמה לאדם שהוא לא יכול להשיג את השורש של האמת בכוחות עצמו, ושהוא לא מספיק חכם להגיע אל ... הוא יודע שכולם כל הזמן מסכימים איתו. כי על האמת כולם מסכימים. אבל כאשר האדם חי בשקר, אז הוא מרגיש סוג של לחץ מכך שאנשים אחרים חושבים בצורה שונה ממנו. כי בכל פעם שהאדם רואה מישהו שחושב אחרת ממנו, השקר של האדם מרגיש איום מכך שמישהו אחר לא מסכים איתו. כי השקר של האדם מפחד ליפול, ואז האדם מרגיש תחושה של חוסר נוחות מכך שמישהו לא מסכים איתו. כי כאשר האדם נמצא באמת האמיתית, הוא מרגיש בנוח עם כל הדעות השונות שיש בעולם, כי הוא מבין מה נקודת האמת שיש בכל הדעות שיש בעולם. אבל ...

... והוא מוגבל ביכולות שלו. ולכן, לבנות עליו אמיתות, זאת כמובן טעות רצינית. וכאשר האדם מגיע אל האמת, אז הוא מרגיש בנוח תמיד עם כל הדעות של כל האנשים שיש בעולם. כי כאשר הוא שומע דעה כלשהי, הוא תמיד מבין ... בעמדה כלשהי, הוא תמיד יודע שגם ההפך של מה שהוא אומר, גם הוא נכון באותה המידה. ולכן הוא תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת ... ואז האדם מבין את האמת. ומי שרוצה להגיע אל האמת, עליו לנסות בראש ובראשונה להיות אמיתי עם עצמו לגבי הרגשות שלו. כי האדם כל הזמן חי בהדחקה רגשית. והאדם מדחיק כל הזמן המון רגשות שונים והמון מחשבות שונות. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, ולהיות מודע לתחושה האמיתית שלו לגבי המציאות. ועל האדם לא לפחד ולא לחשוש לדעת את האמת, גם אם נדמה לאדם שידיעת האמת היא מיותרת. כי לפעמים יש לאדם כל מיני רגשות והוא מפחד לבטא אותם, מאחר שהוא לא יודע איך זה ישפיע עליו, או שהוא חושב שאין בכך תועלת. ומי ... לחפש את האמת בכל דבר, למען חיפוש האמת בכל דבר. זא על האדם לברר לעצמו תמיד מה באמת הוא מרגיש, ומה באמת הוא רוצה, ומה באמת הוא חושב, גם אם הוא לא רואה בכך שום תועלת מיידית. כי התועלת ...