... כיצד אפשרי הדבר שהאדם גם מצד אחד ייהנה מדברים כאילו הוא היה מכור אליהם, ומצד שני גם לא להקשר רגשית. כיצד יכול האדם, גם להיות מרוצה ממה שיש לו, וגם לשאוף ליותר וכולי? והתשובה היא, כי הדבר אפשרי, על ...

להתאחד עם המציאות - מה המשמעות? איך להתאחד עם המציאות? להתאחד עם המציאות, פירושו להיות בתחושת הרמוניה מוחלטת של האדם עם המציאות, תחושה שבה האדם לא חווה נפרדות כלשהי, אלא אך ורק אחדות בין הדברים השונים. והשאלה היא, איך להגיע לאחדות הזאת? ... עם המציאות, היא בפנימיות של האדם. דהיינו, כאשר התודעה של האדם שהיא הדבר הפנימי ביותר של האדם, כאשר היא מרגישה שהיא אחת עם המציאות ושהכל אחד, הרי שהתודעה של האדם חווה אחדות עם המציאות. ואחדות עם המציאות, משמעותו האמיתית היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, ועדיין להרגיש את האחדות. כי המהות של ההפכים, היא הנפרדות. והמהות של האחדות היא היכולת של האדם להכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: כאשר האדם גם שמח בחלקו מצד אחד, וגם ממשיך להתקדם ולשאוף לעוד, הרי שזו אחדות וחיבור ההפכים, וזו תחושת ההרמוניה עם המציאות. שהאדם מכיל בתוכו, גם את האחדות מבפנים וגם את הנפרדות מבחוץ. ואיך להגיע לאחדות הזאת? על ... בין הדברים, כך הוא מתקרב יותר אל האחדות. עד שבסופו של דבר האדם זוכה להתאחד עם כל הדברים שבעולם ולהרגיש הרמוניה מוחלטת, ולהיות מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים.

... עצמו שרמת האושר שלו דומה לרמת האושר שהייתה לו כאשר הוא שיחק במגרש המשחקים כילד. והסיבה שבגללה אנשים מבוגרים מרגישים יותר אושר, היא בגלל שהם מתקרבים אל הסוף ואל התכלית של החיים, ועל ידי זה הם נרגעים מהמרוץ שמשגע ... שהוא עוד מעט כבר עוזב את העולם. אך אם נתבונן היטב בעניין, נראה כי גם האנשים המבוגרים שטוענים שהם חווים אושר, הרי שהם לא באמת מאושרים. ולאושר האמיתי אין גיל, מאחר שהוא לא תלוי בגיל. ואדרבה, מה שנקרא אצלם ... הזמן להתקדם וכולי. רק החיבור של שני ההפכים הוא השלמות. והמבוגר שמפסיק לרוץ אחרי העולם, הוא בסך הכל חווה תחושה של שינה, שבה האדם נרגע מהמרוץ שבו הוא נמצא, תחושה של הפוגה באמצע הקרב. אך באמת, אם האדם המבוגר יחיה לנצח בתחושה של האדם המבוגר שלא רץ לשום מקום, הרי שגם הוא פתאום יתחיל להרגיש סבל, מאחר שהוא ירגיש שחסר לו המרוץ וטעם החיים שיש במרוץ. טעם החיים נמצא במרוץ רגוע. דהיינו, כאשר האדם גם רץ ומשתתף במרוץ ... ההפכים. כאשר האדם רגיל לרדוף אחרי העולם הזה, אז ברגע שהוא מתקרב אל הסוף, אז הוא כאילו נרגע מהמרוץ ומרגיש סוג של אושר. והתחושה הזאת זהה לחלוטין, לאדם צעיר שנמצא במצב ההפוך, דהיינו, אדם צעיר שמתחיל לעבוד במקום עבודה חדש, שמקבל העלאה במשכורת ושנכנס למרוץ. כאשר האדם נמצא במצב אחד ומרגיש שהוא כבר שבע ממנו, אז כאשר הוא עובר למצב המנוגד לו, אז הוא מרגיש סוג של רגיעה ושל אושר. אבל מצד האמת, זהו לא האושר, אלא זה בסך הכל החלפת צדדים שונים של ... בצד אחד של המטבע, הרי שהוא עדיין רחוק מהאושר האמיתי, ואת זה הוא יגלה כאשר יעבור הזמן והוא יתחיל להרגיש את החיסרון שיש במצב שלו. ונסכם: השלמות היא להיות גם וגם בכל דבר. גם להיות שמח בחלקך וליהנות מהרגע, ...

... הרי שהדבר הזה עוזר לאדם החרדתי להירגע. כי האדם מטבעו לא רגיל לפחד. וילד קטן לא מפחד משום דבר. ותחושת הפחד והחרדה, הן תחושות שנרכשות אצל האדם. וכאשר מרגילים את האדם לפחד (לצרכי הישרדות), על ידי זה הוא לפעמים נכנס לחרדה ולפחדים מיותרים, ... להראות כלפי חוץ כאילו גם הוא חושש ומבין את הדבר שממנו חרד האדם השני, ועל ידי זה הוא יוצר תחושה של הזדהות עם האדם ששומע אותו ובונה את האמון איתו, ואז על ידי זה שהאמון ביניהם נבנה, על ידי ...

... מי שרוצה ליהנות באמת, עליו להיות החכם עצמו. ואפשר לחיות טוב גם עם אמונה בדבר שהוא אמיתי. אך עוצמת הרגשות, היא רק כאשר האדם מבין בשכלו האישי את הדברים, שאז האדם חווה את הטוב של המציאות בצורה חזקה באמת ...

... = נהנתנות). הרעיון שעומד מאחורי הבודהיזם (ומאחורי פילוסופיות רבות נוספות), הוא כי הסבל של האדם נובע מכך שהוא תלוי רגשית בתופעות חולפות. העולם משתנה כל הזמן. וכאשר האדם נאחז רגשית בדברים מסוימים, הדבר הזה יוצר אצל האדם תלות רגשית, שבסופו של דבר יוצרת סבל. ואם יצליח האדם לא להיות תלוי רגשית בשום דבר, ושהכל יהיה אצלו אחד... הרי שהוא יגיע אל ההארה ואל האושר. ומהצד השני ניתן להעמיד אל מול ... הרי שהוא הגיע אל האושר. ואפשר בעצם לחדד ולומר, שצד אחד של המטבע אומר, כי על האדם לנסות להתנתק רגשית מכל דבר, כדי לא לסבול וכדי להגיע להארה ולהיות מאושר באמת, ומהצד השני של המטבע, על האדם כן לנסות להיקשר רגשית אל הדברים, כי כך האדם מפיק מהדברים יותר הנאה, וזו הדרך אל האושר. והשאלה היא מהי האמת? מה טוב ... הרי שגם הוא רק יגדיל את הסבל שלו. אך קיימת גם דרך שלישית כדלהלן. כי אם יצליח האדם להתנתק רגשית מכל הדברים שבעולם, הרי שחייו יהיו חסרי משמעות. וחיים חסרי משמעות, הם לחלוטין לא אושר, אלא רק סוג אחר של סבל. והבודהיסט, תמיד ירגיש שחסרה לו היכולת להתאהב והיכולת להתקשר רגשית והיכולת לבטא את הרגשות שלו בעוצמה חזקה, כי הוא תמיד צריך להיזהר לא להקשר רגשית כדי לא לסבול. כך שהבודהיזם חסר את ההדוניזם ואת הנהנתנות. ומהצד השני, גם הנהנתן, גם הוא בסופו של דבר ירגיש שחייו חסרי משמעות כלשהי. כי בסופו של דבר, אם יהיה לאדם את כל מה שהוא רוצה, הרי שלא יהיה לו יותר עניין במה שיש לו. ובנוסף, הנהנתנות יוצרת גם סבל. מאחר שהיא קושרת את האדם רגשית לדברים שמהם הוא מפיק הנאה, שעל ידי התלות הרגשית הזאת, על ידה נוצר הסבל. כך ששתי הדרכים מובילות אל הסבל. וכאשר האדם מתחיל לשנות את דרכו ולעבור מדרך אחת לדרך אחרת, אז הוא מרגיש סוג של אושר. משום שהוא מתחיל להכיל בתוכו את מה שהיה חסר לו בדרך השנייה. וכאשר הבודהיסט מתחיל להתאהב, אז הוא מרגיש סוג של אושר. וכאשר ההדוניסט מפסיק להתאהב ומתחיל לשמור על ריחוק רגשי, גם הוא מרגיש סוג של אושר. אך שניהם ביחד, שתי הדרכים האלו, שתיהן לעולם יהיו חסרות אחת את השנייה. והשלמות, היא החיבור ... את הצד השני. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את שני ההפכים. דהיינו, גם מצד אחד ליהנות ולהקשר רגשית לדברים השונים, וגם מהצד השני לשמור על מרחק רגשי בריא מהם. והשלמות, היא תמיד באיחוד של ההפכים, דהיינו, כאשר האדם מסוגל להיות גם וגם. ונסכם: האושר הוא היכולת ...

... עניין החיבור של ההפכים. וכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, המשמעות של כך היא שהוא מסוגל להכיל בתוכו רגשית ושכלית, כל דבר וכל מצב, ועל ידי זה הוא חווה את השלמות. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להכיל ... משהו שאין ביכולת שלו להרים אותו, שהדבר הזה רק יגרום לו לנזק. והאדם צריך שתהיה לו את היכולת השכלית והרגשית להכיל את השכל הזה. ומי שאין לו את היכולת השכלית הזאת, הוא בעצם מנסה להעמיס על כלי הקיבול השכלי והרגשי שלו, מעבר למה שהוא יכול להכיל. ולכן על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו. דהיינו, על האדם לחפש את ... יותר, הרי שהדבר הנוכחי הוא לא מספיק טוב. והשלמות היא הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו את הרע, ועדיין להרגיש טוב, ואז ממילא אין יותר להיכן להתקדם. ואף על פי כן, למרות שאין להיכן להתקדם, הרי שבוודאי כן יש ... ההפכים, או שלא. אבל אחרי שהאדם כן מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים ... הנקודה. והיתרון של האין סוף הוא, שגם אם האדם יפסיק להתקדם, הרי שהוא יכול לחיות לנצח עם היכולת השכלית והרגשית שלו להכיל את האין סוף. כי כאשר האדם מגיע לנקודת האין סוף, לאחר מכן הוא כבר אינו חסר דבר. ... את השלמות בצורה חזקה וגדולה עוד יותר. וכאשר האדם מגיע אל השלמות, אז השלמות רודפת אחריו וכל הזמן הוא מרגיש יותר טוב מאשר ברגע הקודם. ונוסיף, כי עיקר תחושת הטוב של האדם, באה לידי ביטוי בכך שהוא מסוגל להכיל בתוכו את ההפך של הטוב, שהוא הרע. כי אדם ... וכאשר האדם מגיע אל השלמות, הדבר הזה בא לידי ביטוי בפועל, בעד כמה רע הוא מסוגל להכיל בתוכו, ועדיין להרגיש טוב. ולהכיל רע, משמעותו היא הרעיון שביארתי מספר פעמים, כי השלמות לדוגמה, היא כאשר האדם מסוגל גם להיות שמח ... חיבור ההפכים, אלא היכולת להפריד אותם ושאף על פי כן הם יישארו מחוברים. וכל זמן שהאדם לא מסוגל לכעוס ולהרגיש רע, תוך כדי זה שהוא מרגיש שמחה וטוב, הרי שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים וכולי. ועיקר הכבוד והגדולה של האמת, היא שהיא מסוגלת ...

... דבר באופן שווה, וגם בו זמנית מסוגל למצוא חסרונות בדברים שונים ולנסות לשפר אותם. או לדוגמה, כאשר האדם גם מרגיש תמיד שהוא כבר נמצא בתכלית הסופית, דהיינו, הוא כל הזמן מרגיש שהוא כבר עכשיו נמצא בנקודה האחרונה שאליה הוא רוצה להגיע, ועדיין הוא שואף להתקדם קדימה. והשלמות, היא היכולת להכיל רגשית את ההפכים האלו. ויש בני אדם, שהם לא מסוגלים להכיל את ההפכים האלו. ואצל אדם כזה, אם הוא שמח ... של כל הדברים, נמצאת בכל רגע ורגע ממש. ומצד האמת כל הרגעים מושלמים בשלמות אין סופית. אלא שהאדם לא מרגיש את זה, ועל ידי זה הוא שואף כל הזמן להגיע אל השלמות, שרחוקה ממנו ושנמצאת ברגע אחר. והנה, כל הדברים בעולם, הם חסרים. ולא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא הגיע לשלמות, שבה הוא מכיל את ההפכים. ומי שלא הגיע אל השלמות, איך בדיוק הוא שמח? ... כל הזמן מתקרב אל השלמות. והשמחה של השלמות, היא זו שמאפשרת לאדם לשמוח, גם כאשר אין שלמות. כי האדם שמרגיש בתת מודע שלו, שהוא מתקדם אל המטרה שלו, על ידי זה הוא מרגיש שמחה גדולה כבר עכשיו. וככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא מסוגל לראות את הנולד טוב יותר. וכאשר יש ... הנולד, הוא כבר עכשיו מבין, שמחר, המצב יהיה בדיוק כמו היום. כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא יכיל בתוכו את ההפכים כנל. ומשום כך, אנשים חכמים נוטים לעצבות ולשעמום ולדיכאון וכיוב. משום, שתת ... מספיק רחוק, דהיינו, להסתכל בצורה עמוקה באמת על המציאות, אז הוא רואה כיצד הכל מתחבר, ואז הוא מצליח להבין ולהרגיש את השלמות שיש בכל רגע ורגע. כי מצד האמת, אכן באמת, הסוף לא יותר טוב מאשר עכשיו. משום, שכבר ... אם האדם מסתכל רק על הרגע הזה, ואין לו רצון לשנות את המציאות ברגע הבא, על ידי זה הוא מרגיש את השלמות, שיש ברגע הזה. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מפסיק להסתכל על הרגע הבא, ...

... לבטא את זה שהוא שמח בחלקו, וכאשר האדם רוצה להתקדם בחיים, ותוך כדי זה הוא מכיל בתוכו גם את הרגש השני של להיות שמח בחלקו, הרי שזה סוג של אחדות הדיבור והשתיקה. והחכם האמיתי, הוא תמיד שותק. וכל הדיבורים ...

ריקנות קיומית / דיכאון - ממה נובעת תחושת ריקנות? ומה הפתרון לתחושת ריקנות? ריקנות נפשית - ריקנות היא ההפך של שלמות. אם השלמות מבטאת את הדבר שמלא עד סופו, הרי שריקנות מבטאת את זה שחסר לאדם מצב רוח, שהאדם מרגיש מרוקן וחסר שמחה וכיוב. והשאלה היא, ממנה נובעת תחושת הריקנות? ומה עושים כדי לצאת מתחושת הריקנות? והעניין של תחושת הריקנות, הוא שכל הדברים שיש בעולם הם חסרים את מה שהם לא. כי כל דבר בעולם הוא רק מה שהוא והוא לא שאר כל הדברים. ולכן, לא משנה מה יעשה האדם ולא משנה מה יהיה לאדם הוא תמיד ירגיש תחושת ריקנות. כי הריקנות היא ביטוי לכך שכל הדברים מרוקנים וחסרים את כל שאר הדברים. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך חדשה, אז הוא מרגיש תחושה של מילוי ושל סיפוק. משום שנדמה לו שהנה האושר שלו מגיע. וכאשר האדם מגיע אל סוף הדרך, או אפילו כאשר האדם מתקרב אל סוף הדרך וכבר רואה את סוף הדרך, אז הוא מרגיש תחושה של ריקנות. כי הוא קולט, שבסוף אין כלום. זא הסוף הוא לא השלמות שהוא ככ רוצה אותה. וכאשר האדם ... הוא לא יגיע אל השלמות, וכאשר האדם משיג איזה משהו וקולט שהוא עדיין רחוק מהשלמות האמיתית, אז הוא מגיע לתחושת ריקנות ותסכול וכולי. והשאלה היא, מה עושים עם תחושת ריקנות? ואיך יוצאים ממנה? והתשובה היא, כי השלמות היא החיבור של כל ההפכים שבעולם. וכל דבר בעולם יש בו שלמות. ותחושת הריקנות של האדם, נובעת מכך שהוא לא מרגיש את השלמות שיש בכל דבר. כי למרות שכל דבר הוא רק מה שהוא והוא חסר את כל שאר הדברים, ... את כל שאר הדברים. כי הכל אחד. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ושהכל טוב, על ידי זה הוא חווה תחושה של סיפוק ושל שלמות.