שוחד עצמי - האם האמת שלך גורמת לך להרגיש טוב? כפי שכבר ביארתי, האמת היא טובה. וכאשר האדם מגיע אל ראיית המציאות והבנת המציאות כפי מה שהיא באמת, הרי שאז הוא מרגיש שלום אמיתי עם המציאות וטוב אמיתי. והאמת הטוב הולכים ביחד. ויחד עם זאת יש להבהיר ולומר, כי הטוב הוא תוצאה של האמת. אך מי שרוצה את האמת עצמה, עליו לא להיות משוחד עם הרצון שלו להרגיש טוב. כי טבע האדם הוא לחפש את הטוב. והאדם מטבעו מחפש את האמת, כדי להרגיש טוב. ואם השקר לא היה רע, אז האדם בכלל לא היה מתעניין באמת. כי לאדם יש את האינטרס האישי שלו להרגיש טוב. והאדם מחפש את האמת, כי האמת עוזרת לאדם להרגיש טוב. והיכן שהאדם חושב שהאמת לא משרתת אותו, אז יש מצבים שבהם הוא מרשה לעצמו לשנות קצת את האמת וכולי. וכאשר האדם מחפש את האמת, הוא מחפש אותה מתוך האינטרס שלו להרגיש טוב. ויש כאלו בעולם שנדמה להם שהם קרובים אל האמת. למרות שבאמת הם נצמדים לאיזה שקר שגורם להם להרגיש טוב. ולכן הם אומרים שהוא האמת. כי כדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא צריך להיצמד למשהו יציב. והאמת היא שורש היציבות בעולם. והאדם שנמצא בשקר, הוא מרגיש חוסר יציבות וחוסר נוחות. אז הוא ממציא לעצמו כל מיני הסברים, להסביר מדוע הוא נמצא באמת. והוא בסך הכל מייחס לשקר שבו הוא נמצא, את התכונות של האמת. כדי שהשקר יהיה יותר יציב, כדי שהוא יוכל להרגיש טוב. והשוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. וכאשר האדם מחפש את האמת, הרי שהוא משוחד עם האינטרס האישי שלו. כי האדם מחפש את האמת, רק כדי להרגיש טוב. ואף אחד לא קם בבוקר ומחפש את האמת סתם כך בלי סיבה. ורק כאשר קורת לאדם איזו בעיה, ... מנסה להבין את האמת, והוא מנסה לראות האם הוא תואם את המציאות או שלא. והאדם מחפש את האמת, כדי להרגיש טוב. והאדם מחפש אמת, שתגרום לו להרגיש טוב. ולכן ראיית האמת של האדם, היא סובייקטיבית. משום שהאדם מחליט מהו האמת והשקר, לפי מה שגורם לו להרגיש יותר טוב. ובנוסף על כל זה, דהיינו, בנוסף על האינטרס האישי של האדם, להאמין במשהו שיגרום לו להרגיש טוב, בנוסף על זה האדם גם מוגבל ביכולת השכלית שלו. ואין לאדם את כל המידע. וגם מה שהאדם יודע, ... את עצמו את השאלה הבאה, האם עכשיו שהוא מאמין / חושב שדבר כלשהו הוא האמת, האם בסך הכל הוא מרגיש יותר טוב או פחות טוב. ועל האדם להתבונן אל תוכו, ולנסות לראות את האמת, כיצד האמת שהוא מאמין בה, כיצד היא משרתת אותו. וגם אם האמת שהאדם מאמין בה, גורמת לאדם להרגיש תחושה של רע, ושל פחד וכיוב, הרי שלפעמים האדם עדיין מרגיש יותר טוב להאמין באמת כלשהי שמספקת משמעות לחייו, מאשר לחיות בלי משמעות ובלי פחד וכיוב. כך שגם אם האמת שבה האדם מאמין, גורמת לאדם להרגיש לפעמים פחות טוב, הרי שבכל מצב ומצב, האדם בסופו של דבר מרגיש יותר טוב, מכך שהוא מאמין במה שהוא מאמין. והדרך הפשוטה להוכיח לאדם שיש לו אינטרס ושיש לו שוחד עצמי לומר שהדעה שלו נכונה, היא מכך שבסיכומו של דבר, הדעה של האדם גורמת לו להרגיש יותר טוב, מאשר בלעדיה. ולא כל אחד ראוי לדעת את האמת. אבל מי שחפץ באמת עצמה, עליו להסתכל אל ... טובה. והיא השלמות עצמה. ואין דבר שטוב ממנה. והאמת עצמה משרתת את האינטרס האישי של האדם בשלמות. ומי שרוצה להרגיש טוב, עליו לחפש את האמת. אבל, תחושת הטוב שמגיעה בעקבות ידיעת האמת, היא תוצאה, אך היא לא הסיבה שבגללה האדם מבין את האמת הזאת. כי כל זמן שהאדם מחפש את האמת, כדי לגרום לעצמו להרגיש יותר טוב. אז הוא תמיד ימצא אמת כלשהי, שתגרום לו להרגיש יותר טוב. אבל את האמת המושלמת, אותה אפשר להבין, רק כאשר כל הרצון כולו של האדם, הוא אך ורק ...

... על האדם להיות מסוגל להבין את המציאות. כי ההסבר של המציאות קיים. אבל האדם אין לו את היכולת השכלית והרגשית להבין את ההסבר הזה. ומי שרוצה להגיע להארה ולהבין את המציאות, עליו להכין את עצמו לכך. וכאשר ההארה תבוא, ... האמת כפי מה שהוא יודע, עד שלבסוף הוא יגיע להארה מלאה. וכאשר האדם מכין את עצמו, אז הוא יודע ומרגיש בתוכו שהוא מתקרב להארה. כי האדם מרגיש שהוא עולה מדרגה לדרגה, והאדם בכל פעם ופעם מזדכך יותר ויותר. והאדם יודע שהוא הולך ומתקרב אל נקודת ההארה. ...

... שמשתנות כל הזמן. ושום דבר בעולם הזה לא יציב. וכאשר האדם נאחז בדברים שמשתנים כל הזמן, וכאשר האדם נקשר רגשית לדברים שמשתנים, על ידי זה נוצר סבל וכולי. ועניין התלות הרגשית והיתרונות והחסרונות שלו, כבר ביארתי במקום אחר. וכאן ננסה לדון ברעיון שאומר שהעולם הזה הוא סוג של חלום, ועל ... האדם עם הרעיון שהוא נמצא בתוך חלום או לא, כל ההתעסקות הזאת נעלמת. כי מה שהאדם באמת רוצה, זה להרגיש טוב. ואם האדם מרגיש טוב, כבר לא אכפת לו אם זה חלום או מציאות או כל הגדרה אחרת. והדרך לצאת מהחלום ולהשתחרר מהאשליה ... משתנה. כי הוא נמצא בנקודה הפנימית ביותר. ומה שמשתנה, זה רק הלבוש החיצוני. אבל הפנימיות לא משתנה. וכאשר האדם מרגיש טוב בגלל שהוא מחובר לנקודה הפנימית שבדבר, על ידי זה הוא כאילו התעורר מהחלום. כי בעצם הוא שינה את ...

... שיקוף וצמצום של חלק מהשכל הגדול ביותר. וכל זמן שהאדם לא יודע את השכל הזה שהוא האמת עצמה, הוא מרגיש את הצורך לצאת צודק בויכוחים. כי מי שהוא לא מספיק צודק, אז הוא רוצה להרגיש תחושה של יציבות. ולכן הוא מנסה לצאת צודק. וכאשר האדם רחוק מהשורש של האמת שנמצאת בכל דבר, על ידי זה ... בעולם בין הדעות השונות. ולכן לא חשוב לו להיות צודק, מאחר שהוא צודק בשלמות, ואין לו צורך לגרום לעצמו להרגיש שהוא צודק, מאחר שהוא כבר צודק בשלמות כנל. והחכם שהוא נוקט בעמדה כלשהי, הוא יודע שהוא רק מצמצם את ...

... באמצעות הרוחניות, ויש מי שחושב להשיג את האושר באמצעות הגשמיות. והרוחניות / גשמיות, הן רק דרך להשגת האושר, שהוא תחושה פנימית של האדם. ואם נתבונן על עניין האושר של האדם, נראה שהוא כולו תלוי בדבר אחד, והוא הבנה. כי כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות, על ידי זה הוא מתחבר למציאות בשלמות, ואז הוא חי איתה בשלום ומרגיש תחושה של הרמוניה ואהבה כלפי המציאות. ומה שהאדם באמת רוצה בסופו של דבר, זה להבין את המציאות, כדי לחיות איתה בשלום. כי בסופו של דבר, מה שבאמת חשוב לאדם, זה להרגיש טוב באמת. ונמצא אם כן, כי כל האושר של האדם, תלוי בכך שהוא יבין את המציאות. והאדם יכול לרדוף ... הדבר הגדול ביותר שאותו הוא צריך להרים. ולהבין דבר אחד בשלמות, לשם כך צריך האדם שתהיה לו יכולת שכלית ורגשית מאוד גבוהה. כי האדם צריך לאזור את כל הכוחות שלו ואת כל היכולות שלו, כדי להבין את הכל בשלמות. ... לשימוש מיידי. כי לאדם יש פוטנציאל אין סופי. אבל הפוטנציאל הזה לא ממומש בפועל. ולאדם יש המון יכולות שכליות ורגשיות, רק שהאדם לא מביא אותן לידי ביטוי. וכדי שהאדם יוכל להבין את הדברים בשלמות, לשם כך הוא צריך לשמן את הגלגלים של העגלה שלו, דהיינו, האדם צריך לגלות את היכולות השכליות והרגשיות שלו. שבאמצעותן הוא יוכל להכיל בתוכו את הבנת המציאות. וכדי שהאדם יוכל להתאמן כדי להרים את המשקל הכבד ביותר, ... הרי שהאימונים מתחילים בלהרים משקלים קטנים. דהיינו, על האדם לשפר את היכולות האישיות שלו, גם היכולות השכליות וגם היכולות הרגשיות שלו, בכל תחום. ועל ידי זה בסופו של דבר, כל היכולות של האדם יבואו לידי ביטוי. ואז האדם יוכל ... את סך כל היכולת שלו, ולהחזיק איתה את השכל של הבנת המציאות. ואיך ישפר את האדם את היכולת השכלית והרגשית שלו? תשובה: באמצעות כל דבר. ואפילו באמצעות דברים שנתפשים כגשמיים. כי לרדוף אחרי הכסף לדוגמה, או אחרי כל שטות ... מכך שהוא בכל פעם מגלה איזו יכולת חדשה שיש לו. ואחרי שהאדם מבטא את היכולת הזאת בשלמות, אז הוא מרגיש תחושה של מיצוי, ואז הוא מחפש מטרה יותר גדולה להשיג. כי על ידי זה הוא יוכל לבטא את עצמו טוב ...

... וכל עניין היקומים המקבילים, הוא מתרחש לא רק ברמה הקוסמולוגית, אלא גם ברמה האישית של האדם עצמו. גם מבחינה רגשית וגם מבחינה שכלית. והמהות של היקומים המקבילים ברמה האישית, היא היכולת של האדם להכיל בתוכו את כל מגוון ומרחב הרגשות בו זמנית. כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: להתאהב ולהיות מכור למשהו, זה טוב. אבל יש לזה גם חסרונות. וגם לא להיות קשור לשום דבר רגשית וכיוב, גם זה טוב. אבל גם לזה יש חסרונות. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, להיות גם וגם. גם מצד אחד לאהוב בתשוקה גדולה עד כלות... וגם מהצד השני להכיל גם את הרגש ההפוך, ולא להיות קשור או תלוי רגשית בשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בין כל שני הפכים, יש מרחב של דברים שמורכבים מאותם שני ההפכים. ... הזמן... והיקומים המקבילים כולם, הם מייצגים את סך כל האפשרויות האפשריות (למרות שיש עוד). והם מייצגים את כל טווח הרגשות האפשרי, שיש בין הקצוות השונים של המערכת הרגשית. ואם המציאות שלנו כמציאות, היא זו שבתוכה נמצאים כל אותם היקומים המקבילים, הרי שהאדם שהוא מחובר למציאות וחי איתה בהרמוניה שלמה, גם הוא מכיל בתוכו את כל היקומים המקבילים מבחינה רגשית. דהיינו, שהוא מסוגל לחוות את כל טווח הרגשות האפשריים, ללא בעיה כלשהי. ובנוסף, הוא גם מאזן את עצמו תמיד, על ידי שימוש בכל הרגשות הקיימים. כי מי שיש לו את כל טווח הרגשות לרשותו, הוא יכול לאזן את עצמו תמיד כרצונו, באמצעות כל עוצמת רגש רצויה. לדוגמה: אם האדם מאוהב והוא רוצה להפסיק את ההתאהבות, אז מי שהוא יודע להכיל בתוכו את כל הרגשות, הוא יכול לאזן את רמת האהבה כרצונו, באמצעות רגשות אחרים... ונמצא אם כן, כי רעיון היקומים המקבילים, מתרחש גם בתוך האדם עצמו. כאשר הוא מכיל בתוכו את כל טווח הרגשות. וכך הוא גם לגבי הדעות. כי היקומים המקבילים שיש אצל האדם, הם לא רק רגשיים. אלא גם שכליים. כי החכם האמיתי, הוא מסוגל להכיל בתוכו את כל הדעות הקיימות. כי הוא יודע את האמת ... שום משמעות על האדם. אך בפועל תת המודע של האדם לומד מכך שהאדם יכול להיות מסוגל להכיל בתוכו את הרגשות השונים כנל. ולמרות שהאדם לא מבין כיצד דבר משפיע על דבר, הרי שבפועל כל דבר משפיע על כל דבר.

... לטובה בהכרח. כי הרע שמציק לאדם, גם הוא כוחו מוגבל. וכאשר רע לאדם, גם הרע מתאמץ. כי כדי שהאדם ירגיש רע, לשם כך צריך הרע ליצור רע. כי כדי שיהיה רע, לשם כך צריך ליצור מצב מיוחד שבו האדם ירגיש רע. והאדם מטבעו מתרגל לכל דבר. כך שכדי שהאדם ימשיך להרגיש רע, לשם כך הרע כל הזמן צריך להתחדש וליצור את עצמו מחדש. וגם לעשות רע, גם זה כרוך במאמץ. ... לא מסוגל להכיל את כל הדעות השונות שיש בעולם. ואז כאשר האדם שומע איזו דעה שונה משלו, הוא בדכ מרגיש צורך להיאבק על דעתו. אבל, מי שהוא חכם באמת, דהיינו, מי שכוחו השכלי הוא בלתי מוגבל ביכולת שלו להכיל ... הוא לא יכול להרשות לעצמו לספוג מהלומות בלי להגיב. כי האדם יכול להיפגע וכולי. אבל ברמה הרעיונית, כאשר השכל והרגש של האדם, מחוברים למקור הכוח האין סופי שמניע את כל העולם, הדבר הזה מאפשר לאדם, לנצח כל מאבק שכלי ורגשי שבו הוא נתקל, בלי מאמץ. כי אם מסתכלים על השורש של כל דבר, בסוף הכל מתהפך לטובה. והחכם האמיתי, ...

... ממש מתכנן מה לחלום. וכאשר האדם חולם, אז תת המודע של האדם מציף החוצה אל תוך החלום, כל מיני רגשות ודברים מודחקים שיש אצל האדם. כי כאשר האדם ער, אז מתרחשים בתוכו כל מיני דברים, שאת חלקם האדם מדחיק ... דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי ליהנות מהנאות יותר ממשיות. כי מי שהוא צריך הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות. וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם ... על כך שהוא נמצא באיזה חופש ונופש. והחלום הזה מבטא את הרצון של האדם, להפסיק לרוץ אחרי החומר, וליהנות מתחושה של חופש רוחני וכיוב. ותמיד בתוך המחשבות של האדם, תמיד יהיה בהן את הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף ...

... שלו להתחדש ברוחניות. והבעיה השנייה שבה האדם נתקל, היא שככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים אותו, שגם זאת בעיה. ונסביר: הבעיה הראשונה היא, היכולת להתחדש. כי האדם כל הזמן מחפש דברים חדשים. וכאשר האדם מתקדם ברוחניות, האדם מרגיש סוג של הארה ותחושת אופוריה, שהנה הוא מתקרב אל האושר. אבל התחושה הזאת דועכת. וגם אם נדמה לאדם שהוא גילה עולם רוחני אין סופי, וגם אם העוצמה הרגשית של האדם, כל הזמן הופכת להיות יותר טובה, בסופו של דבר, התחושה הזאת תעלם. כי כדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להגיע לתובנות כלשהן. שהן מאפשרות לו לחוות את המציאות בכל פעם בצורה חדשה. והאדם מגלה ומבין תובנות חדשות, באמצעות הכלים השכליים והרגשיים שלו. והכלים השכליים והרגשיים של האדם, הם מוגבלים. ולכן גם היכולת שלהם לייצר התחדשות רוחנית, גם היא מוגבלת. וכאשר האדם מתקרב למימוש של כל הפוטנציאל שלו, על ידי זה הוא מרגיש סוג של דעיכה. והדבר דומה למשחק, שככל שעולים בו שלבים, כך רמת הקושי של המשחק עולה. וככל שהאדם מתקדם ... מגיע למבוי סתום, שבו הוא לא מצליח להתחדש מבחינה רוחנית. כי היכולת של האדם להתקדם רוחנית, מוגבלת ליכולות השכליות והרגשיות שלו כנל. כך שהבעיה הראשונה של מי שרודף אחרי רוחניות, היא בכך שהוא כל הזמן צריך להתחדש, וזה לא ... כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את הנאות החיים, אז גם הוא מרגיש סוג של הארה חומרית, כי הוא מגלה את הכיף שיש בהנאות החיים. אבל גם הוא צריך להתחדש. וגם לו ... אחרים. כי בעולם שלנו יש גם גשמיות וגם רוחניות. וכאשר האדם מתקרב אל הרוחניות, הוא מגביל את עצמו מלהתחבר רגשית לדברים גשמיים. וככל שהאדם רודף יותר אחרי רוחניות, כך הוא מונע מעצמו את היכולת ליהנות משאר הדברים שיש בעולם. ...

... כי הכל טוב, ואין שום רע בעולם כלל, המשמעות של זה היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. גם להרגיש רע מצד אחד, כי אם האדם ירגיש רק טוב תמיד, לא יהיה שום טעם בחייו. אבל תוך כדי זה להרגיש גם טוב בשלמות מבחינה פנימית. והכל טוב פירושו, שיש רע, ושגם הרע הוא טוב. והרע הוא חוויה אישית של האדם. כי הרע נוצר על ידי מצב כלשהו. והרע הוא החוויה האישית של האדם, את המצב שיש לו באותו הרגע. ויש סוגים שונים ועוצמות שונות, של חוויית הרע. כי יש מי שהוא רע לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש מי שהוא טוב לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש כל מיני סוגים שונים של להרגיש רע. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהאדם יכול לשמוח למרות שרע לו, בשתי דרכים. והדרך הראשונה של האדם ליהנות כאשר הוא מרגיש רע, היא על ידי זה שהוא מתחבר לטוב שיש בסוף הרע. כי כל רע שיש בעולם, הוא מוביל את האדם אל טוב. ולא סתם טוב, אלא לטוב המושלם. כי כל הרע שיש בעולם, הוא תכליתו להוביל את האדם להרגיש טוב בשלמות. ולמרות שהאדם לא מבין איך הרע יתהפך לטובה, הרי שכל הרע שבעולם, הוא בסופו של דבר, כולו ... וכאשר נדמה לאדם שהרע מתגבר עליו, הרי שהרע בעצם נחלש. כי הרע צריך להשתמש בכוחות חדשים, כדי לגרום לאדם להרגיש רע. וכוחו של הרע מוגבל. והרע מכלה את כוחו כאשר הוא גורם לאדם להרגיש רע. כך שאם הרע מתגבר על האדם, הרי שבעצם הרע מאבד את כוחו ומגיע לסופו. וכל הרע שיש בעולם, ... ובסוף הכל טוב. והכל טוב בשלמות מלאה. והכל לטובה. ומהמחשבה הזאת, האדם יכול לשאוב כוחות להחזיק מעמד, כאשר הוא מרגיש רע. והנה, כאשר האדם מגיע אל הטוב המושלם, שבו הכל מתהפך לטובה, אז האדם עובר לגור בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב. עולם שיש בו אך ורק טוב. וגם העדן הזה, הוא כמובן תחושה פנימית שיש לאדם, כאן בעולם הזה בגוף הגשמי. ולחיות בעולם שכולו טוב ובגן עדן, זה משהו פנימי שמתרחש בתוך ... בעתיד. דהיינו, שהרע נוצר כדי להוביל את האדם אל השלמות. אבל כאשר האדם כבר בשלמות, הרי ששם הוא לא מרגיש רע, כדי להתקרב אל הטוב, כי הוא כבר נמצא בשלמות הטוב. אלא, ששם הרע הוא צורת ביטוי של הטוב. ... זה הרע מתהפך לטובה. כי כאשר האדם מבין את שורש השכל של המציאות, ומזדהה איתו, על ידי זה האדם מרגיש טוב בשלמות. וכאשר האדם רואה בכל רע, את שורש השכל שממנו הוא נובע, על ידי זה הוא מרגיש טוב בשלמות תמיד. ואצל מי שהגיע אל השלמות, הוא בכל דבר רואה את שורש השכל שיש בו, וכך הוא ... דבר כטוב, על ידי זה שהוא מקושר לשורשו, שהוא השכל שמנהל את הכל, שכאשר האדם מתחבר אליו, אז הוא מרגיש טוב. והנה, גם מי שאצלו הכל טוב בשלמות, גם הוא צריך צמצום. דהיינו, כי אם האדם יחווה את הכל ...