... אותו ורק אותו לאדם, אז הוא מתקן אצל האדם את כל תחושות הפוסט טראומה שלו, דהיינו, התחושות הרעות שיש לאדם אחרי שהוא מרגיש רע. כי שום שיטה ודרך בעולם, לא יכולים לשכתב מחדש את ההיסטוריה הרגשית של האדם. והאדם תמיד נשאר עם טראומה רגשית. מלבד השכל של האחדות, שכאשר האדם זוכה אליו, אז הוא חווה את כל המציאות עבר הווה עתיד בצורה חדשה, וכל הרגשות של האדם, גם לגבי כל מה שכבר קרה לו בעבר, הכל הופך לזיכרון חיובי וטוב אמיתי ממש. והנה, גם חוויית האחדות הזאת, היא לא נצחית. כי עובדה שכרגע אין אותה לאדם שמחפש ...

... אם כל השכל שבעולם, אומר אמת כלשהי, הלב של האדם יודע ומרגיש, שזאת לא אמת מוחלטת, והאדם עדיין חי עם הספקות ... שלו. והעונש שהאדם מקבל על כך שיש לו אמונת שקר, הוא תחושת חיסרון נצחי. כי האדם מאמין לשכל שלו, שעושה ... האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל בני האדם נמצאים בתחושת חיסרון תמידי, של הקיום העצמי הנפרד של עצמם, ... שהוא עבד נרצע... ולא יעזור לאדם מאומה, הלב של האדם מרגיש ויודע את האמת, שבלי אמת מוחלטת, אין שקט נפשי ויש סבל ... והאדם מפחד להשתגע, כי הוא חושב שאם הוא ישתגע, אז הוא ירגיש רע. כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד ... נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה להרגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להרגיש רע? תשובה: כי הוא משוגע! ולמה הרצון של האדם לא להרגיש רע, הוא רק בגלל שהוא משוגע? משום שאף אחד בעולם, לא באמת מבין, מהיכן בא לו הרצון שלו להרגיש טוב ולא להרגיש רע. והמשוגע, הוא רוצה את רצונותיו, ועושה את מעשיו, ... מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה כלל. ואז ממילא האדם היה מרגיש טוב תמיד. אבל האדם הוא משוגע. שהוא רוצה לשנות את ... ממילא הוא חי בעולם של טוב ורע, ואז ממילא הוא מפחד להרגיש רע, ואז ממילא הוא מפחד להשתגע ולהרגיש רע. והאדם סובל, רק בגלל שהוא משוגע, ושהוא לא מבין, ... לרמות את הלב שלו וגם לא את המציאות. כי הלב של האדם מרגיש את האמת, שהאדם לא באמת בטוח בשום דבר באמת. וגם את ...

... אחכ, ממילא הוא כאילו מהמר על הכל. כי אם השכל לא צודק, אז ממילא הכל משתנה באמת. כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ואם האדם יתחבר לתפישת מציאות אחרת, גם כל הידיעות והחוויות וכל שאר הדברים, ישתנו. וכאשר האדם נמצא בנקודה הזו, הוא מרגיש פחד לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי ...

... מי שמאמין בדבר שהוא אמת, כל זמן שהוא לא יודע את הדבר עצמו בשלמות, בבחינת אילו ידעתיו הייתיו, הרי שזאת ידיעה חסרה, שעונש תחושת החיסרון התמידי, בצידה. ולכן על האדם לשמור את נפשו שלא לומר שהוא בטוח בדבר, שהוא ...

... את עצמו, כאן ברע של העולם הזה. ולמה? כי מצד האמת האדם עוד לא יודע את האמת, והאדם היה צריך להיות בחוויה של שאלה, שהיא הייתה מביאה לו את התשובה ממילא. אבל השקר של האדם שאומר שיש לו תשובה, והוא בוחר את אחת מהאפשרויות, למרות שהוא לא באמת ... כי קיומו של האדם עצמו, הוא תלוי בידיעת האדם את קיומו. ואם יש לאדם ספקות לגבי קיומו, אז האדם מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והאגו של האדם, לא רוצה להיעלם, כי הוא מעדיף לשמר את הטעות ואת הסבל. ולכן האדם מעדיף לחיות מתוך ידיעה, כי העדר הידיעה, גורם לאדם עצמו להיעלם. וככל שהאדם יודע יותר, כך הוא מרגיש יותר את קיומו. כי הידיעות נשענות על ידיעת האני של האדם, וממילא הן מחזקות את האני של האדם. והכל מתחיל בשקר הלא מודע הראשון, שהוא ללא סיבה כלל ... אלא אומר לעצמו את האמת, שאין לו תשובה ושיש לו שאלה, משום שזו אכן האמת. ולמרות שזה נראה קשה לחיות בתחושה של חוסר ידיעה, אך זו האמת. ומי שלא מוכן לסבול קצת סבל דמיוני, סובל הרבה סבל אמיתי. והאדם לא מוכן לסבול קצת, ואז הוא אחכ סובל הרבה ... את כל הסבל שבעולם בבת אחת וגם יותר מכך (דהיינו בכל צורה שהיא), כדי לקבל שכל אמיתי, שמעביר את האדם לחוויית מציאות אחרת, שבה כל הרע מתהפך לטובה ממש. והאדם מפחד מדמיונות ושקרים, ואחכ הוא סובל עוד יותר הרבה. ובפועל על האדם לא לפחד כלל, אלא ...

... של אמת - הכל עניין, של גישה אמיתית בלבד ובו יתבאר, מהי באמת הסיבה היחידה, לכך שהאדם תקוע בחיים, ברע שהוא מרגיש. והגורם היחיד לכך שהאדם שרוי בתחושה הרעה של הספקות והמבוכות שלו, היא רק ... הוא המחויב. אלא שאעפכ היא רק אפשרית). וזוהי סיבת כל הסבל של האדם. שהאדם מניח שהשלמות נפרדת מהחיסרון, ושהיש והאין הם נפרדים, ומכאן ואילך האדם מתחיל להרגיש רע... והאדם הוא ככ טועה, עד שקשה לו להבין, למה ... היא רק משום שהוא מפחד לא להיות קיים. וזו סיבת הסבל של האדם, שהוא קיים כישות נפרדת והוא נפרד משאר המציאות. וכל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת, הוא סובל מתחושת חסר, שהוא חסר את השלמות של המציאות. והאדם שלא מבין, או שלא מנסה להבין, למה באמת הוא סובל, הוא נמצא במצוקה מכך שהוא סובל. והאדם בעצם חי בתחושה של שאלה, של מדוע יש רע בעולם, ולמה הוא ...

... מי שהוא איש אמת, אז האחדות של המציאות, היא משתקפת אליו דרך השכל שיש בכל דבר. ובכל פעם זאת השתקפות חדשה בצורה החיצונית שלה (כי המהות היא אחת). ובכל פעם האדם חווה התרגשות חדשה, כי בכל פעם הצורה החיצונית היא חדשה, וצורת ההשתקפות היא חדשה. אבל מי שלא נהנה מהשכל שיש בכל דבר, בפרט כאשר האדם סובל, מכך שהוא שומע צורות ... ולא משנה מה עשה עושה ויעשה האדם, הוא לא מוצא מנוח אמיתי ושקט אמיתי לנפשו, אלא הוא ממשיך לחפש את עצמו ואת האושר. והכל, רק משום שהטעות גורמת לאדם לחשוב ואפילו להרגיש, שגן העדן האמיתי, הוא בכלל גיהנום. והאדם מנסה כל הזמן לברוח מהעצבות ומהכעס שבתוכו. והחכם האמיתי מנסה להציל את האדם, על ידי זה שהוא מגלה לו את האמת. כי האמת היא התרופה הטובה מכל, והיא עצמה, עצם התרופה והאושר. כי ידיעת האמת, היא עצמה חוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי הידיעה של האמת שהכל מושלם. ולפעמים האדם מעליל עלילות שווא על החכם האמיתי, כאילו הוא גורם לו להרגיש רע. והאדם לא מבין, שהוא דומה למלך, שמרצונו החופשי בבחירה חופשית מלאה, הוא בוחר להיות עבד בבית הכלא. והמלך השתגע, עד שהוא נכנס בטעות לדמות שאליה הוא ... הרפש של עצמו, לכן הוא חושב שמפריעים לו לישון, בצינוק שבו הוא חי. כי האני של האדם, הוא הצינוק שבו האדם נמצא. שהאדם לא יכול לצאת מתוך עצמו וכולי. והאדם נמצא תמיד, בתחושת רצון וחיסרון לנצח נצחים, כל זמן שהוא בתוך התודעה העצמית של עצמו. והחכם האמיתי עוזר לאדם לצאת מהצינוק הזה, על ידי ידיעת האמת שהכל אחד. והאדם ... יותר, ולכן הדבר נראה לאדם כקשה יותר ויותר, ככל שהוא מתקרב יותר אל סוף הדרך, ואל התחלת החיים הטובים באמת. ועל האדם להבין, שהטוב של המציאות נמצא בכל דבר. ומי שלא מרגיש את הטוב הזה, בפרט מי שסובל משכל כלשהו שיש במציאות, בפרט מי שסובל מכך שהוא שומע את השכל של החכם האמיתי, הרי שהוא איש של שקר עצמי. ושעליו להכריח את ...

... לאדם יש בחירה, והוא יכול לבחור, האם להסתכל על המציאות מנקודת מבט שבה הכל מושלם ממש, ואז אין שום סבל בעולם כלל, או להסתכל עליה מנקודת מבט שיש נפרדות, שאז ממילא יש סבל, שנובע מתחושת ההפרדה, שבין האדם לבין כל שאר הישויות שנפרדות ממנו. והאדם רוצה ובוחר לסבול. כי האדם יכול ... באמת הוא רוצה להפסיק לסבול, והאם באמת זה הרצון היחיד שלו. כי אם זהו לא הרצון היחיד, הרי שזהו לא רצון אמיתי. ועל ידי זה שהאדם עושה את בירור האמת, על ידי זה בסופו של דבר הוא מרגיש טוב באמת ואפילו מגלה, שכל הסבל הוא מושלם באמת וכולי. ...

... כישות עצמאית, שהיא נפרדת מהמציאות. כי כל זמן שהאדם מרגיש את האני שלו, הרי שהוא לא חווה את השלמות של המציאות. כי אם האדם מודע לאני שלו, הרי שזה רק משום שהוא מכיל בתוכו, גם תחושה של העדר האני. וממילא האדם לא חווה את השלמות, אלא חווה תחושת חיסרון, שהיא כמובן יוצרת רצון, שהוא יוצר את הפחד. ונמצא אם כן, כי כל זמן שהאדם קיים כישות ... הוא טוב מאוד, כי הוא בוחר את רצונו העצמי, והוא בוחר את תחושת החיסרון שלו, בלי שזה נותן לו משהו, כי מושלם לו בשלמות, גם בלי זה). (להעלים את עצמך = ... (בשונה מידיעת האלוהים, בידיעה שלמה בלב שלם, שכל ורגש כאחד, שהיא שלמות האין פחד), ואז הוא מפחד לאבד את האמונה הזאת, ולגלות שהוא חי בטעות (כמו אנשים ... הרי שזה לא יעזור לאדם להשקיט את הפחד שבתוכו, מפני תחושת הרע. והדרך היחידה של האדם להשתחרר מכל הפחדים, היא על ידי זה שהאדם מעלים את עצמו ... הכבוד שלו ואת החברים שלו. והאדם מפחד לא לסבול, ולא להרגיש כאב ותחושה של רע וכיוב. ובכך נדמה לאדם, שהוא באמת מבין למה הוא מפחד. ואולי גם נדמה לאדם, שזו ... מכך, דהיינו, למה אתה לא רוצה את זה, למה אתה רוצה להרגיש דווקא טוב ולא רע, ולמה אתה רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, הרי שלא תהיה לו תשובה. מה ... מבין, ממה בדיוק הוא מפחד, דהיינו, למה הוא לא רוצה להרגיש רע בזמן עתיד. וניקח לדוגמה אדם שמפחד להרגיש כאבים. ולכאורה נדמה, שהוא כן מבין, ממה הוא מפחד. אך לא כך הוא הדבר. כי מי שיתבונן קצת יראה, כי האדם לא באמת מפחד, מכך שהוא ירגיש כאב. כי מה אכפת לאדם שהגוף שלו ירגיש כאב? והאדם הוא לא סתם משוגע שהוא מפחד בלי סיבה, אלא יש סיבה, מדוע האדם מפחד להרגיש כאב. והיא, משום שהאדם לא רוצה להרגיש כאב. והאדם לא מפחד מהכאב עצמו, אלא האדם מפחד ולא רוצה, שהמציאות תהיה שונה, ממה שהוא רוצה. והאדם ... תהיה שונה, ממה שהוא רוצה שהיא תהיה. ולא אכפת לאדם תחושת הכאב, אלא אכפת לאדם, זה שהוא לא רוצה להרגיש את הכאב הזה וכיוב כל פחד אחר. ואם יתבונן האדם אל תוכו, הוא יראה שהוא דווקא כן מפחד בלי סיבה (אאכ ... הפחד קיים. והטועה שחושב שהתשובה היא כי אני לא רוצה להרגיש רע, וכיוב שאר תשובות שגויות, הוא ימשיך לסבול ולפחד לנצח. עד שהוא ימשיך לשאול, למה אני לא רוצה להרגיש רע? ויגלה את שורש הרצון שלו, שהוא שורש כל המציאות, שהיא האחדות. ויגלה, שכל החסרונות מושלמים ...

... הדברים השונים. ואם האדם לא היה מכיר את הטוב האמיתי, אז הייתה אפשרות, שמשהו בעולם יעשה אותו למאושר. וכל אחד יכול לראות, שלא משנה מה יתנו לו, הוא תמיד ירגיש שחסר לו משהו. משום, שהתודעה של האדם, היא תמיד עושה השוואה, בין הדבר שאותו קיבל האדם, לבין השלמות של המציאות, שהיא חוויית האחדות של המציאות, שביחס אליה, הכל רע, משום שהכל חסר את השלמות. ועל האדם להבין, שזו הסיבה האמיתית שבגללה הוא מרגיש חיסרון תמידי ותחושת ריקנות תמידית, משום שבתוכו האדם מחפש את הטוב האמיתי, שהוא לא תלוי בשום דבר ובשום סיבה, אלא הוא תלוי באחדות ההפכים וכולי. ובלי שהייתה לאדם נקודת ייחוס מוחלטת של הטוב האמיתי, בלי זה לא הייתה אצל האדם חוויית טוב ורע בכלל. כי בלי נקודת ייחוס למוחלט, שהאדם מודע לו בעומק פנימיות מחשבתו, בלעדיה לא היה אצל האדם טוב ורע בכלל. וכיוב לגבי האמת והשקר. שכל חוויית האמת והשקר של האדם, היא רק משום שהאדם בתוכו מכיר את האמת המוחלטת. כי אם האדם לא היה קשור בשום צורה שהיא לאמת המוחלטת, גם לא ... מוחלט, אז גם אי אפשר לדעת באופן מוחלט, שאין אמת מוחלטת. או לדעת באופן מוחלט, שאי אפשר להבין את האמת, באופן מוחלט. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין ששורש תחושת החיסרון שלו, הוא משום שהוא מכיר בתוכו את המוחלט ואת הטוב האמיתי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, הוא מגלה את האחדות של המציאות, וחוויית הנפרדות נעלמת, ומגיע הטוב האמיתי. ...