... צריך להסביר את עצמו. לדוגמה, אם אדם אומר השעה 19:00, ושואלים אותו למה אתה אומר שזה 19:00?, מיידית מתעוררת תחושת ספק, כי השאלה מרמזת על כך שההנחה של הדובר אינה ברורה מאליה. זו אינה שאלה שמופיעה בהצהרות עובדתיות שהן ... את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם בצורה ברורה. כך, במקרים מסוימים, השאלה למה? עשויה להוביל את ... דורש נימוק. דוגמה לכך היא אדם שאומר עכשיו השעה 19:00, ואם נשאל אותו למה אתה אומר שזה 19:00?, ניצור הרגשה שמה שהוא אומר לא בהכרח נכון, כי אחרת לא היינו שואלים. כך גם במקרים שבהם אדם אומר כדור הארץ ... לכן, כשאדם אומר אני לא רוצה לעשות שיעורים ואנחנו שואלים למה אתה אומר את זה?, אנחנו עלולים לגרום לו להרגיש שפחות בטוח בדבריו - זאת משום שהוא צריך להסביר אותם ולהוכיח אותם לנו או לעצמו. בדיוק כמו בדוגמה עכשיו ... נשאל למה אתה חושב שזה יקר? ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ברורה יותר של עמדתו ולהרגיש שהיא מוצדקת יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות. בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) ...

מה זה רשימו? חוויית האחדות, הארה רוחנית, ביטול לאין סוף, להתבטל לאין סוף, מה זה כלום? להרגיש כלום, לחוות כלום, להרגיש כלום, איבוד הכרה, אובדן הכרה, חוויית מוות, חוסר מודעות, חוסר תודעה מה זה רשימו? מהי חוויית האחדות? מהי הארה רוחנית? מה זה כלום? ההרצאה עוסקת במושג רשימו ובחוויות של אחדות, הארה רוחנית וביטול לאין סוף, תוך כדי בחינה של המשמעות של הכלום בהקשרים רוחניים ופסיכולוגיים. במהלך ההרצאה נדונה השאלה האם חוויית האחדות שונה מחוויות יומיומיות, כמו מצב של אילפון או חוויות אחרות של איבוד הכרה. אליעד מציין כי חוויית האחדות אינה יכולה להיות דומה לחוויות יומיומיות רגילות, כמו ישיבה על כיסא או תודעה במצב של עייפות או אילפון. לפי אליעד, חוויית האחדות חייבת להיות חוויה שונה באופן מוחלט מהחוויה הרגילה, ואם היא לא כזו, אין לה את המשמעות של חוויית האחדות. הוא משווה זאת למצב של אדם שאיבד את הכרתו, ומדבר על האם זהו מצב זהה לחוויית האחדות או לא. בהמשך, אליעד מציע כי אם אדם חווה הרגשה של כלום, זו חוויה דומה לחוויית האחדות. אם אדם מודע לכך שהוא חווה את תחושת הכלום, הוא לא באמת יכול להרגיש את חוויית האחדות באופן מלא. ההסבר הוא שברגע שהאדם מודע לזה שהוא חווה כלום, הוא לא יכול באמת לחוות את האין - ... בהגדרה ובתודעה. ההרצאה נוגעת גם בשאלות פילוסופיות רוחניות: מה קורה כשאדם חווה את עצמו כאחד עם הכל? האם כל חוויה רוחנית או חוויית התפשטות יכולה להימשך אם הוא לא באמת מתנתק ממנה אחרי חוויית האחדות? לדוגמה, במהלך דיון על חוויית מוות קליני, אליעד מציין כי במקרה של אדם שמאבד את הכרתו ומרגיש הכלום, הוא לא יכול להרגיש את החוויה כאחדות אמיתית. הוא מציין את החשיבות בהבנת ההבדל בין חוויית השכחה לבין חוויית האחדות. גם אם אדם לא זוכר את החוויה הזו אחרי שחזר לתודעתו, הוא לא יכול להרגיש את החוויות הרוחניות האלה בצורה מוחלטת. לקראת סוף ההרצאה, אליעד עובר לשאלה: מה זה אומר לשכוח את החוויות הרוחניות ומהו רשימו, כלומר, ההשפעה שנותרת אחרי חוויות האחדות. לפי אליעד, הרשימו הוא סוג של זיכרון רוחני שמשפיע על האדם גם אחרי שהוא חזר לתודעתו הרגילה, ושכח את חוויית האחדות. הוא מדבר על הזיכרון הזה כתחושת הרושם שהאדם נשאר איתו. הסוגיה של למה להרגיש את כלום? נוגעת לתחושת האין - מודעות שהאדם חווה. המטרה היא להבין את הצורך בביטול האגו והרצונות האישיים, כדי להגיע לחוויית כלום מלאה. לסיכום, בהרצאה נדונה השאלה איך ניתן להגיע לאחדות רוחנית אמיתית ומה המשמעות של חוויות כמו הכלום, רשימו, וביטול הרצון והמודעות. כל חוויה כזו נבדלת משאר החוויות האנושיות הרגילות בכך שהיא חוויה שאין בה הכרה, רצון או זיכרון רגיל. מה זה רשימו? חוויית האחדות הארה רוחנית מה זה כלום? הבדל בין חוויית מוות לחוויית אחדות? רשימו והשפעתו על האדם

טיפול רגשי, טיפול קוגניטיבי, יעוץ רגשי, שיטות טיפול, דרכי טיפול, גישות טיפוליות, יעוץ שכלי, טיפול שכלי, שכל או רגש, איזה טיפול הכי טוב? איזה טיפול מתאים לי? ריברסינג, מדיטציה, ויפאסנה האם טיפול רגשי עדיף על טיפול שכלי? כאשר מתמודדים עם בעיות רגשיות כמו בדידות, עצב, או תחושות שליליות, אנשים רבים שואלים איזה סוג טיפול יוכל לעזור להם בצורה הטובה ביותר. אליעד כהן מסביר כי קיימות שתי גישות מרכזיות לטיפול: טיפול רגשי וטיפול שכלי (קוגניטיבי), ולכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. ההחלטה איזה טיפול מתאים תלויה בעיקר באופי הבעיה ובמטרת המטופל. מהי ... והאם הוא יעיל? לעיתים, אנשים מתייחסים לפתרון שכלי או טכני כמשהו קר, טכני מדי, שאינו נותן מענה מספק לצד הרגשי של הבעיה. לדוגמה, כאשר אדם מתלונן שהוא נמצא בחדר חשוך ואינו יודע כיצד להדליק את האור, הפתרון הטכני הוא ... מסובכים מדי. מצד שני, אם הפתרון אכן עונה על הבעיה, העובדה שהוא טכני לא אמורה להוות מכשול. האם פתרון רגשי כמו חיבוק או סדנת מדיטציה יכול לפתור בעיות לעומק? אליעד מסביר כי פתרונות רגשיים כגון חיבוק, אמפתיה, סדנאות מדיטציה, ריברסינג, או חיבור רגשי לאדם אחר, יכולים להקל על תחושות שליליות באופן זמני, אך לרוב אינם פותרים את הבעיה לעומק. הוא נותן דוגמה לכך שאדם הסובל מבדידות יכול לקבל חיבוק או לשמוע מנטרה מעודדת, וייתכן שירגיש טוב יותר זמנית. אך אם הבעיה האמיתית, שהיא מחשבה בסיסית הגורמת לבדידות, לא תטופל ולא תשונה בשורשה, הבעיה תחזור בהמשך. כיצד עובד טיפול שכלי בבעיה רגשית? לפי אליעד, הבעיות הרגשיות בסופו של דבר נובעות ממחשבות לא מודעות. גם אם אדם עובר תהליך רגשי כמו מדיטציה או ריברסינג, מה שמוביל לשינוי במצבו הוא שינוי באופן שבו הוא חושב או רואה את המציאות. למשל, במהלך מדיטציה אדם עשוי להגיע להבנה חדשה ולשאול את עצמו שאלות כמו האם באמת אסור לי להרגיש בודד? ומתוך כך לחוות הקלה. השינוי אינו מגיע מהטכניקה עצמה, אלא מהמחשבות שהשתנו בעקבותיה. מדוע אנשים מתנגדים לפתרונות שכליים ומעדיפים פתרונות רגשיים? הסיבה העיקרית לכך שאנשים מתנגדים לפתרונות שכליים נעוצה בכך שהם דורשים מאמץ של חשיבה והתמודדות ישירה עם המחשבות השליליות, שלעיתים נחוויית כקשה או מתישה. הרבה אנשים מעדיפים לקבל פתרון עקיף דרך הרגש, כמו להרגיש שייכים באמצעות חיבוק או פעילות חברתית, גם אם ברור להם שזה אינו פתרון מוחלט. אנשים רבים יעדיפו פתרון שגורם להם להרגיש טוב מידית, גם אם הוא לא פותר את הבעיה באופן יסודי. מה היתרון של טיפול שכלי לפי אליעד? אליעד ... באופן מוחלט, חובה להתמודד עם החשיבה ולשנות אותה. כל שיטה אחרת, אפילו אם היא מציגה את עצמה כרוחנית או רגשית, עובדת בסופו של דבר רק משום שהיא משפיעה על אופן החשיבה של האדם. כיצד אפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי בצורה יעילה? אליעד מציע שאפשר לשלב טיפול רגשי ושכלי כדי להקל על המטופל. לדוגמה, לתת למטופל קודם תחושה טובה באמצעות שיטות רגשיות כדי שיהיה לו קל יותר לקבל את הגישה השכלית בהמשך. הוא משווה זאת לילד שמתקשה לאכול תרופה וצריך לעטוף אותה בממתק או באוכל טעים כדי לקבל אותה. באותו אופן, אפשר לעטוף את הפתרון השכלי בשיטות רגשיות נעימות כדי שהמטופל יצליח להתמודד עם החשיבה הנדרשת. כיצד בוחרים טיפול מתאים לאדם מסוים? אליעד מבהיר שאין טיפול אחד שמתאים לכולם, וכל אדם זקוק למשהו אחר בהתאם ליכולתו להבין ולקבל. למשל, יש אנשים שצריכים תהליך עדין ורגשי יותר כדי שיוכלו בהדרגה לקבל את ההיבט השכלי של הבעיה, בעוד שאחרים זקוקים ישירות לתהליך שכלי חד וברור. החוכמה ... לזהות את הרצון האמיתי של המטופל ולא בהכרח לתת לו מיד את מה שהוא ביקש. המטפל יכול לתת למטופל הרגשה שמבינים אותו, ואחרי זה להסביר לו בעדינות שייתכן שיש דרך טובה יותר להתמודד עם הבעיה שלו, דרך שאולי המטופל ... הבעיה. הפתרון האידיאלי הוא טיפול שמכוון לשינוי בחשיבה, שכן זו הדרך היחידה לפתור בעיות מהשורש. מה ההבדל בין טיפול רגשי לשכלי? האם מדיטציה פותרת בעיות נפשיות? האם ריברסינג הוא פתרון אמיתי לבעיות רגשיות? איזה טיפול הכי יעיל לטיפול בבדידות? למה אנשים לא אוהבים פתרונות טכניים? איך משלבים טיפול רגשי עם שכלי?

דימוי עצמי בעבודה, ערך עצמי בעבודה, להעריך את עצמך, תחרותיות בעבודה, רגשי נחיתות בעבודה, קושי במקום עבודה, מרגישה טיפשה, מרגישה לא חכמה, תחרות במקום עבודה, קריירה, עבודה בהייטק למה את מרגישה טיפשה בעבודה ואיך להתמודד עם התחושה הזו? אליעד כהן מסביר איך להתמודד עם רגשות של דימוי עצמי נמוך ותחושת טיפשות במקום העבודה, במיוחד בסביבה תחרותית כמו תחום ההייטק. הוא מתחיל בשאלה למה בכלל את מרגישה טיפשה. לתחושת הטיפשות יכולות להיות מספר סיבות, למשל, כאשר עובדים אחרים מבצעים משימות מהר יותר או טוב יותר ממך. במקרה כזה, את עשויה להרגיש שאת לא עומדת בקצב או שאת פחות חכמה מהם. אליעד מדגיש כי חשוב מאוד להיצמד לאמת. אם אכן עובדים ... נמצאת במקום האחרון בשרשרת המזון בעבודה, כל עוד את מקבלת את השכר שלך ומבצעת את העבודה. אם את סובלת מהרגשה שאת בתחתית הסולם, אז ייתכן שהבעיה האמיתית היא הרצון להיות יותר טובה או הפחד שיחשבו עלייך דברים שליליים. איך להתמודד עם הרגשה של נחיתות מקצועית מול עמיתים לעבודה? אליעד מציע גישה של שינוי פרספקטיבה. במקום להרגיש רע שאת הכי איטית או שאת בתחתית, הוא מציע לבדוק מה היתרון האמיתי שלך לעומת אחרים. לדוגמה, אם את ... שלפעמים אנשים עובדים קשה ומציגים את עצמם כמסופקים רק כי הם משכנעים את עצמם שטוב להם, כדי לא לסבול מתחושת ניצול או תסכול. אליעד משתמש בדוגמה של תסמונת סטוקהולם, שבה אנשים מזדהים עם מי שמשעבד אותם, רק כדי להרגיש טוב יותר לגבי מצבם. כלומר, יכול להיות שרוב העובדים במקום העבודה שלך לא באמת נהנים כל כך כמו שנראה ... אחרות, העובדה שאת מודעת לחסרונות בעבודה היא דווקא סימן שאת כנה עם עצמך, בעוד שהם בורחים מהאמת. איך להפסיק להרגיש טיפשה ולשפר את הדימוי העצמי בעבודה? אליעד מציע לך להבין את הסיבה האמיתית שבגללה את מרגישה טיפשה. אם הסיבה היא שאת פשוט איטית יותר, זאת לא באמת בעיה אלא רק הגדרה. אם את באמת רוצה ... על מיומנות מסוימת כדי להיות יעילה יותר. אבל אם את לא רוצה או לא יכולה, אז אין באמת סיבה להרגיש רע. בנוסף, אליעד ממליץ לשנות את נקודת המבט שלך על מה שחשוב באמת בעבודה. אם מטרתך העיקרית היא להרוויח ... את זה אישית. אם את מתקשה להתמודד עם ביקורת, נסי לזכור שהמנהל שלך פשוט עושה את עבודתו. אין טעם להרגיש פגועה מהערות שלו, כי הן לא נועדו לפגוע בך אישית, אלא לקדם את מטרות הארגון. איך להצליח להשתחרר מהשוואות ... הבסיסי שאם את נהנית מהחיים שלך יותר מאחרים, זה הדבר החשוב באמת, וזה היתרון האמיתי שלך. איך להתמודד עם רגשי נחיתות בעבודה? איך להעלות את הדימוי העצמי בעבודה? איך להפסיק להרגיש טיפשה בעבודה? האם תחרותיות בעבודה היא דבר חיובי? איך להשתחרר מהשוואות חברתיות? האם העובדים סביבי באמת נהנים בעבודה? איך ...

... לרדת במשקל או שמא דווקא יעלה במשקל בעקבות קבלה עצמית. אליעד מסביר כי אנשים נוטים לאכול כדי למלא חסרים רגשיים, כגון תחושת ריקנות, בדידות או תסכול. מכאן עולה האפשרות שקבלה עצמית תסייע לאדם להתמודד עם חסרים אלו, ובעקבות זאת להפחית את ... אם האדם היה מקבל את עצמו בצורה מלאה, ואומר לעצמו שמותר לו לאכול הכל, יכול להיות שהוא לא היה מרגיש צורך לאכול את אותו מאכל בכלל, כיוון שאין התנגדות להפר. עם זאת, אליעד מדגיש כי התוצאה של קבלה עצמית ... חד - משמעית, אלא תלויה בגורמים העיקריים שמובילים את האדם לאכילה. הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם שמן מרגיש דחוי חברתית בגלל משקלו, ולכן הוא אוכל מתוך עצבות כדי לפצות על תחושת הדחייה. במקרה כזה, אם האדם ילמד לקבל את עצמו כפי שהוא ויאהב את עצמו למרות הדחייה החברתית, סביר שהוא יפסיק להרגיש את הצורך לפצות עצמו באוכל, ולכן הוא יאכל פחות, וכתוצאה מכך ירד במשקל. לעומת זאת, אם האכילה נובעת מסיבות ... העיקרון חל גם על התנהלות כלכלית ובזבוז כספי. אליעד כהן מסביר כי לעיתים אדם מבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר, לדוגמה תחושה שאין לו מספיק כסף. האדם קונה דברים כדי להרגיש שיש לו יותר ממה שיש לו בפועל. במקרה כזה, אם האדם יקבל את מצבו הכלכלי ויהיה מרוצה ממה שיש ... המרכזי שמוביל את האדם להתנהגות המזיקה, בין אם מדובר באכילה מוגזמת או בבזבוז כספי מופרז. אם החיסרון המרכזי הוא תחושה של חוסר עצמי שקשורה ישירות להתנהגות הזו, אז קבלה עצמית מועילה ועוזרת להפסיק את ההתנהגות המזיקה. אך אם ההתנהגות נובעת ... חוסר קבלה עצמית של משקלו - הקבלה העצמית תועיל לו. לעומת זאת, אדם שמבזבז כסף בגלל הרגלים ולא בגלל תחושת מחסור - הקבלה העצמית של מצבו הכלכלי דווקא תגרום לו להמשיך ואפילו להגדיל את הבזבוז. כלומר, המפתח לשינוי חיובי ... בין אם בירידה במשקל או בשמירה על יציבות כלכלית. איך קבלה עצמית משפיעה על שינוי הרגלים? מה הקשר בין רגשות לאכילה רגשית? איך לשלוט בבזבוז כספי? דרכים לשמירה על המשקל בלי תסכול איך אהבה עצמית יכולה לסייע בהתפתחות אישית? האם קבלה ... את עצמו ויאהב את עצמו למרות משקלו ייטה להיות יותר רזה או דווקא יותר שמן. בהנחה שאכילה מונעת מחסרים רגשיים, ייתכן שאדם אוכל כדי למלא תחושת ריקנות או תסכול. למשל, אם מישהו נאמר לו שאסור לו לאכול משהו, ייתכן שהוא דווקא ירצה לאכול אותו יותר. ... שמן (למשל, אם דחו אותו חברתית בגלל משקלו), אז אם הוא ילמד לקבל את עצמו כמו שהוא, הוא לא ירגיש צורך לפצות את עצמו באוכל - מה שיכול להוביל לירידה במשקל. לעומת זאת, אם הסיבה המרכזית לאכילה היא גורמים ... שיוביל דווקא להשמנה. כיצד העיקרון הזה חל על בזבוז כספי? בדומה לעניין האכילה, אדם שמבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר (למשל, הרגשה שאין לו מספיק כסף) - אם הוא ילמד לקבל את מצבו הכלכלי ולהיות מרוצה ממה שיש לו, הוא עשוי ... מתי קבלה עצמית עוזרת ומתי לא? יש לשים לב אם החיסרון המרכזי שמוביל להתנהגות (אכילה או בזבוז כסף) הוא תחושת חוסר הנוגעת ישירות לאותה התנהגות. אם כן - קבלה עצמית עשויה להפחית את ההתנהגות המזיקה. אך אם ההתנהגות נובעת מגורמים אחרים, קבלה עצמית עלולה דווקא להחמיר את הבעיה. איך קבלה עצמית משפיעה על שינוי הרגלים? מה הקשר בין רגשות לאכילה רגשית? איך לשלוט בבזבוז כספי? דרכים לשמירה על המשקל בלי תסכול איך אהבה עצמית יכולה לסייע בהתפתחות אישית? עכשיו השאלה ... שיש לו, עד כאן גם הגיוני בן אדם יש לו איזה חיסרון הוא אוכל בשביל למלא את החיסרון חיסרון רגשי כלשהו. עכשיו השאלה היא כזאת האם בן אדם שמן שיקבל את עצמו איך שהוא שיאהב את זה שהוא שמן ... יגרום לו להיות יותר שמן? ש: יותר שמן לדעתי. אליעד: עוד פעם מאחר שאנשים אוכלים גם מתוך תסכולים ובעיות רגשיות אז השאלה היא כזאת בהנחה שבן אדם, ולדוגמה שמישהו יגידו לו אסור לך לאכול משהו מה הוא ירצה? לאכול ... זאת אם לא היה אכפת לו להיות שמן ממילא הוא יאכל יותר. השאלה היא האם עד כמה החיסרון שהוא מרגיש רע עם עצמו מכך שהוא שמן עד כמה זאת אחת מהסיבות לכך שהוא אוכל יותר זאת השאלה, אם זאת ... שהוא שמן. אותו דבר נגיד בזבוז כסף נגיד שיש מישהו מבזבז כסף כדי לפצות את עצמו על זה שהוא מרגיש שאין לו מספיק כסף, האם זה שהוא יהיה מרוצה מכמה שיש לו ושהוא יגיד לא אכפת לי שאין לי ... לו יותר כסף או פחות? תשובה תלוי למה הוא מבזבז אם הסיבה המרכזית שהוא מבזבז היא כדי לגרום לעצמו להרגיש שיש לו מעבר למה שיש לו אז אם הוא יאהב את מה שיש לו הוא יפסיק לבזבז כי אין ...

... מגיע שלב נוסף, שבו צריך ללמוד כיצד ליצור איתם קשרים משמעותיים. אליעד מפרט שאדם שרוצה חברים צריך לגרום לאחרים להרגיש טוב. אנשים באופן טבעי רוצים להרגיש טוב, ולכן הם ירצו להיות חברים של מי שגורם להם לתחושה טובה יותר לעומת אלטרנטיבות אחרות שיש להם. כלומר, כדי לרכוש חברים אמיתיים, צריך למצוא דרכים לגרום לאנשים תחושות נעימות וטובות. איך לגרום לאנשים לרצות להיות חברים שלך? אליעד כהן מתאר באופן מפורט איך אפשר לגרום לאנשים להרגיש טוב. הוא מדגיש את החשיבות של הקשבה, אמפתיה, תשומת לב והערכה, ונותן דוגמה לאוכל, שכולנו מוכנים להתאמץ כדי להשיג אותו כי הוא מספק לנו תחושה טובה. בדיוק באותה צורה, אם אדם יוכל לספק תחושה טובה לאנשים, הם יהיו מוכנים להשקיע מאמץ כדי להיות בקרבתו. הוא מדגיש שלא מדובר רק בטוב חומרי, כמו הזמנת אנשים למסעדה או קניית מתנות, אלא מדובר ביצירת הרגשה טובה ברמה הרגשית והנפשית, כגון הקשבה, הבנה, ומתן הערכה אמיתית לאדם האחר. אך הוא גם מסביר שאין זה מספיק רק לעשות טוב ... ייתן יותר מדי ללא גבולות, הוא עלול למצוא את עצמו מנוצל. כלומר, אליעד מבהיר שהנתינה צריכה להיות מאוזנת וליצור תחושה של הערכה הדדית ולא של ניצול. הוא נותן דוגמה לאנשים שמזמינים תמיד את כולם למסעדה, אך במקום להיות מוערכים, הם הופכים ... חסר לאדם אחר, אפילו אם אותו אדם לא מודע לכך בעצמו. אם מצליחים למלא את החוסר הזה, האדם השני ירגיש טוב מאוד, אפילו בלי להבין בדיוק למה הוא נמשך אליך או מעריך אותך. לדבריו, אחד המפתחות החשובים ביותר לרכישת ... ההשלמה לכך באופן טבעי וזורם. הוא גם מציין שאם עושים זאת בצורה נכונה, אנשים יזכרו בך כמי שגרם להם תחושה טובה, וזה יגרום להם לרצות לשוב ולהיות בקרבתך. איך לפתח מיומנויות חברתיות בצורה פרקטית? אליעד מתאר גם באופן פרקטי ... ולשאול את עצמך שאלות ספציפיות, כמו: מה הייתי צריך לומר? או איך הייתי צריך להגיב כדי להעניק לאדם האחר תחושה טובה יותר? הוא נותן דוגמה לסיטואציות בעבודה או בקבוצות חברתיות, שבהן אנשים יכולים להפוך לחברים שלך רק מפני שאתה ... שיטה ברורה ומפורטת כיצד לפתח מיומנויות חברתיות: יצירת אינטראקציה ראשונית עם אנשים, זיהוי הצרכים והחסרונות שלהם, ומתן מענה מדויק ורגיש לצרכים אלה. הוא מדגיש את האיזון בין לתת לקבל, ואת החשיבות של פיתוח מודעות ורגישות חברתית כבסיס לרכישת חברויות אמיתיות ומשמעותיות. איך ליצור קשרים חברתיים? איך להשיג חברים בגיל מבוגר? מיומנויות חברתיות וכישורים חברתיים ...

... כהן מציג בהרצאה זו היא: מדוע אנשים אוהבים לקבל לייקים בפייסבוק? באופן טבעי, התשובה הראשונית היא שזה גורם להם להרגיש טוב. אבל למה בדיוק זה עושה להם טוב? הלייק נתפס בעיני אנשים כהסכמה, כאישור, כמעין תמיכה חברתית. אם אדם ... הוא מתחיל לחשוב שהסביבה מסכימה איתו, או רואה אותו כחכם, מוצלח, או מעניין. עצם המחשבה הזו מייצרת אצל האדם תחושה חיובית. לדוגמה, אם אדם מעלה תמונה שלו צונח ממטוס ומקבל לייקים רבים, הוא מתחיל לחשוב מחשבות חיוביות על עצמו ... - הלייק משמש כאישור לכך שהאדם ראוי להערכה. איך לייקים ממלאים חסרונות אצל האדם? אליעד מסביר כי הסיבה המרכזית לתחושה החיובית בעקבות לייקים היא שהלייקים ממלאים חיסרון של האדם. האדם לא בטוח בעצמו וביכולותיו, ולכן מחפש אישור חיצוני כדי להרגיש טוב עם עצמו. כשעושים לו לייק, הוא חושב באופן בלתי מודע משהו כמו הנה, מישהו מאשר את מה שאני חושב על עצמי, סימן שזה נכון. ברגע שהוא מאמין במה שהוא חושב שהאחרים חושבים עליו, הוא מתחיל להרגיש טוב יותר. למשל, אם מישהו כותב תגובה לפוסט ומקבל לייקים, הלייקים נותנים לו הרגשה שמה שהוא כתב נכון וחכם. לפני כן, הוא לא היה לגמרי בטוח בעצמו ובאיכות התגובה שלו. אבל אחרי שקיבל לייקים, הוא מאמין יותר בעצמו, והחיסרון של חוסר הביטחון מצטמצם. למה הלייק עוזר למישהו להרגיש טוב עם עצמו? הסיבה שלייק עוזר לאדם להרגיש טוב קשורה למנגנון האמונה. האדם מאמין שאם אחרים אומרים משהו חיובי עליו, כנראה שזה נכון. אליעד מדגיש שהמילה החשובה היא מאמין. כלומר, האדם מאמין באופן אוטומטי שהדעה של האחרים נכונה, וזה מה שגורם לו להרגיש טוב. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא מוצלח, אבל לא לגמרי בטוח בכך, ברגע שהוא מקבל לייקים, הוא מפרש את ... ביכולותיו, גם לייקים רבים לא יוכלו לשנות זאת. הוא פשוט לא מאמין ללייקים, ולכן הם לא יכולים לשפר את תחושתו. הלייק יעזור רק למי שנמצא במקום לא בטוח - מי שלא לגמרי משוכנע בערך שלו, ולכן נעזר באישור חיצוני ... כפי שלייקים יכולים לעזור לאדם להאמין שהוא מוצלח וחכם, כך גם תגובות שליליות או חוסר בלייקים עלולים לגרום לאדם להרגיש רע יותר. אותו מנגנון של אמונה שמשמש לקבלת תחושה חיובית מהסביבה, פועל גם בכיוון ההפוך - אם הסביבה מגיבה בצורה שלילית, האדם עלול לחשוב דברים שליליים על עצמו ולהרגיש רע יותר. כיצד האמונה משפיעה על הרגשות שלנו? המנגנון המרכזי שאליעד כהן מתאר הוא אמונה. כאשר אדם מקבל תגובה חיובית, כמו לייק או מילה טובה, הוא בוחר ... יאמין לכך ויחפש את היתוש. באופן דומה, כאשר אדם מקבל לייקים, הוא חושב כנראה שאני באמת מוצלח, ולכן הוא מרגיש טוב. האמונה היא הגורם המחבר בין הסביבה לבין האדם עצמו. אם האדם לא היה מאמין באופן אוטומטי למה שאחרים חושבים עליו, הלייקים או חוסר הלייקים לא היו משפיעים על הרגש שלו. אבל בגלל שהוא מאמין שמה שאחרים אומרים נכון, דעת הסביבה הופכת להיות חלק ממה שהוא חושב על עצמו, ומשפיעה על תחושת הערך והביטחון שלו. האם אפשר להיות אדישים ללייקים? לפי אליעד, אפשר להיות אדיש ללייקים, אבל רק בתנאי שהאדם בטוח במאה ... להגיע למצב שבו הערך העצמי אינו תלוי בדעתם של אחרים, ואז לא יהיה צורך באישורים חיצוניים כמו לייקים, כדי להרגיש טוב עם עצמנו. איך לייקים משפיעים על הביטחון העצמי? למה חשוב לקבל אישור חברתי? מהו מנגנון האמונה העצמית? כיצד ... מה הקשר בין ביטחון עצמי לאישור חיצוני? למה אנשים אוהבים כשעושים להם לייקים בפייסבוק? בשאלה הזאת עולה הסברה שאנשים מרגישים טוב כשהם מקבלים לייקים בפייסבוק. ההנחה היא שאם הם אוהבים את זה, כנראה שזה ממלא אצלם צורך כלשהו. נשאלת השאלה: למה בן אדם שעשו לו לייק בפייסבוק מרגיש יותר טוב? בתשובות שהועלו, נאמר שלייק מחזק את התחושה שמסכימים איתו, או שהוא חכם, או שמשהו שהוא העלה (כמו תמונה או פוסט) נתפס בעיני אחרים כמעניין או ראוי ... שמה שכתבתי נכון, או כנראה שאני מעניין, או כנראה שאני מוצלח. ברגע שהוא מאמין שזו האמת על עצמו, הוא מרגיש טוב יותר, כי התחושה הזאת פוגשת את חוסר הביטחון שלו ומקטינה אותו. יש גם הבדל בין מצב שבו מישהו מעלה תמונה שלו צונח ממטוס ... להאמין שיש הסכמה או הערכה מהסביבה, וכך הוא מתחיל לחשוב על עצמו מחשבות חיוביות יותר. האם תמיד לייק יגרום להרגשה טובה? אם האדם בטוח במאה אחוז שהוא צודק או מצליח, אז לייקים לא ממש מעלים או מורידים. אם כל ... אבל הוא כבר משוכנע לגמרי בזה, לא ייווצר אצלו שינוי. הוא לא היה בספק, ולכן אין פה חידוש שיוצר תחושה חיובית או שלילית. מנגד, אם אדם בטוח לגמרי שהוא טועה או לא ראוי, אז גם אם יעשו לו המון ... לו, כי הוא עדיין לא מאמין ללייקים הללו. איך אמונה משפיעה על תגובת האדם ללייקים? הסיבה שלפעמים לייק יוצר תחושת ביטחון היא שאדם נוטה להאמין שאם אחרים אמרו לי משהו חיובי, כנראה זה נכון. האמונה הזאת מחברת בין מה ... הוכחה לכך שהוא טוב, מעניין או ראוי להערכה. ברגע שהוא מאמין ללייקים האלה, הוא מתחיל לייחס לעצמו תכונות חיוביות ומרגיש טוב יותר. באותה מידה, אם יקבל תגובות שליליות או אם לא יהיו לייקים, הוא עלול להרגיש רע יותר, כי האמונה שהוא מייחס לדעתם של אחרים פועלת גם בכיוון השלילי. האם אפשר להישאר אדיש ללייקים? מי ... נוטים להסתכל על הלייק כמעין חיזוק חיצוני לראייתם העצמית. שאלות של חיזוק ביטחון עצמי הבנה של מנגנוני אישור חברתי תחושת ערך עצמי אל מול דעת הסביבה כיצד אמונות משפיעות על רגש עכשיו השאלה היא כזאת למה אנשים אוהבים שעושים להם לייקים בפייסבוק בהנחה שהם אוהבים שעושים להם לייקים בפייסבוק. ש: ... אליעד: אוקי מדברים על זה עוד פעם, למה אנשים אוהבים שעושים להם לייקים בפייסבוק תשובה? ש: זה גורם להם להרגיש טוב. אליעד: נכון אז אם הם אוהבים את זה כנראה שזה עושה להם טוב, למה זה עושה להם טוב ... מילה טובה שמישהו נותן לך לדוגמה. אליעד: יפה איך, למה מילה טובה שמישהו נותן לך זה יגרום לך נגיד להרגיש יותר טוב בהנחה שזה גורם לך להרגיש יותר טוב? ש: כי האנשים האלה מייצגים חלקים שלך. אליעד: אז למה זה גרם לך להרגיש יותר טוב החלקים האלה כבר היו קיימים בתוכך קודם. ש: הם מייצגים את החסרונות בדיוק. אליעד: את החסרונות? ש: ...

... של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ... רק אחרי שהצד השני מאשר במפורש שהבנת אותו נכון, אפשר לעבור להסביר את הטענה שלך. בצורה כזו, הצד השני מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו ... שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה ... של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך. לכן, ... שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא ... שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך. אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא ... טוען X בגלל סיבות A,B,C, נכון? ורק אחרי שהוא מאשר שהבנת אותו, עוברים להציג את העמדה שלך. בכך נוצרת הרגשה אצל הצד השני שהקשיבו לו באמת, והוא מפסיק להרגיש צורך לחזור שוב ושוב על דבריו כדי לקבל את תשומת הלב. אם הוא עדיין ממשיך לחזור על טענתו הקודמת, ... רוצים להגיד לו מהיבט מסוים אתה צודק כי הוא מאשים אותך ברצח הוא לא צודק משום היבט. ש: לדעתי מחוויות שלי בדברים כאלה לא אכפת לו מה יש לך להגיד. אליעד: אני יודע אז מה עושים? ש: זה לא מעניין ...

... אליעד מתארת מצב שבו האדם מפחד מכיוון שהוא לא בטוח אם הסכנה קרובה אליו או לא. מדוע פחד מפיגוע מורגש יותר מפחד מתאונת דרכים? אליעד מסביר שלמרות שהסיכוי למות בתאונת דרכים גבוה בהרבה מהסיכוי למות בפיגוע טרור, אנשים נוטים ... לפחד מדברים שונים, כמו למשל, לחשוב שייפול עליו חפץ, אך זה פחד שונה מפחד מפיגועים. כאשר מדובר בפיגוע, יש הרגשה שמישהו מחפש לפגוע בך בכוונה תחילה, מה שמעצים את תחושת חוסר השליטה ואת עוצמת הפחד. הוא מדגיש שפחד מפיגועים מבוסס על תחושת חוסר יכולת להתכונן אליו, כי רוב הפיגועים מתרחשים בהפתעה. איך להתמודד בפועל עם פחד מפיגוע טרור? אליעד מציג שלוש אפשרויות להתמודדות עם הפחד: אפשרות ראשונה היא לנסות להגביר את תחושת הביטחון האישית על ידי אמונה באלוהים, עשיית צדקה או תרומה לעניים. זוהי הגישה המיסטית - רוחנית, שמנסה להאמין שיהיה בסדר ...

... הוא להתחיל בהזדהות עם האדם ששואל. אליעד מסביר שברגע שאתה מראה תמיכה או הבנה למצבו של האדם, אתה יוצר תחושת קרבה שמפחיתה את הסיכון לפגוע בו. לדוגמה, כשמישהו שואל אותך אם כדאי לו להתחתן עם אדם מסוים, במקום להחפז ... שתחשוב על כמה דברים שיכולים להשפיע עליך בעתיד. כך, השיחה נשארת חיובית יותר, ונותנת מקום לספק ולחשוב שוב מבלי להרגיש שהשגת אותו בשקר. מה לעשות כאשר אין לך תשובה לשאלה? לעיתים קרובות אתה מוצא את עצמך במצב שבו אדם ... את השיחה למקום שבו תוכל להציע רעיונות נוספים או אולי להצביע על כיוונים שלא חשב עליהם. מה לעשות כשאתה מרגיש שאין לך תשובה לשאלה? אליעד מסביר כי אם אתה לא יודע את התשובה, תראה שאתה מתעניין בשאלה עצמה. הראה ... אותו, תן לו מקום להסביר את עצמו, ומצא יחד איתו את הדרך הטובה ביותר להגיע לתשובה. זה יעזור לו להרגיש שהשאלה שלו לא נזרקה לפח ושהוא יכול לסמוך עליך. איך לשדר קרבה בשיחה? איך להעביר תשובה נכונה מבלי לפגוע? ... איך לגרום לו לשנות את דעתו זאת שיחה אחרת השאלה הייתה כשגורמים לו לשנות את דעתו לא לגרום לו להרגיש רע או פחות לגרום לו. אז מה הייתה התשובה קודם כל תענה לו על מה שהוא שאל אחר כך ... איך. ש: להזדהות ואחר כך ספק. אליעד: התשובה היא להזדהות קודם תזדהה איתו. ש: האם הזדהות בהכרח לא נותנת הרגשה טובה? אליעד: בהכרח היא גורמת להרגשה יותר טובה מאשר אם תגיד לו תקשיב כל מה שאתה אומר זה שקר. עוד פעם בן אדם אומר לך ... ובהנחה שאתה לא רוצה לזרוק אותו למישהו אחר להגיד לו תשאל מישהו אחר. ש: מה אני אמור לגרום לו להרגיש? אליעד: לגרום לו להרגיש טוב במחיצתך. ש: בא נבדוק יחד איתו. אליעד: נכון רגע שנייה אז התשובה הייתה פשוטה התשובה היא כזאת קודם ... אתן לך רעיון איך למצוא את התשובה גם אם אין לך תשובה לשאלה. כי ההזדהות עם השאלה היא נותנת תחושה של קירבה וזה יותר טוב מאשר להגיד אין לי תשובה וזהו זה הכל זה גם היה פשוט. עכשיו עוד פעם ... ש: כי יכול להיות שהוא גם לא מבין בזה. אליעד: הקטע הוא שיכול להיות שכשתשאל אותו את השאלות הוא ירגיש עוד יותר רע מאשר קודם גם זה יכול להיות. ש: כי הוא ירגיש שהוא לא יודע הוא בעצמו לא יודע. אליעד: כן כי אתה כבר עכשיו מתחיל להתקיל אותו בשאלות שהוא אומר ...