... להתחמק משאלות? איך לענות בשאלה? איך להעביר נושא? איך לשאול שאלה נגדית? איך לתת תשובות שלא אומרות כלום? איך לא לענות למה שאתה לא רוצה? איך להסתיר מידע? תקשורת בין אישית, איך לנהל שיחה? איך להתמודד עם שאלות קשות? איך להתחמק משאלות שלא רוצים לענות עליהן? כאשר מישהו שואל אותך שאלה ואתה לא מעוניין לענות, מכל סיבה שהיא, אליעד כהן מציע שיטה ברורה להתמודדות עם מצב כזה: לתת תשובה קצרה שלא אומרת שום דבר משמעותי, ומיד לאחר מכן להעביר את השיחה לנושא אחר או לשאלה חדשה. באופן הזה, אתה לא מתחייב לענות באמת על השאלה שנשאלת, וגם מפנה את תשומת הלב של השואל למקום אחר. לדוגמה, אם מישהו שואל אותך, איך היה היום שלך בעבודה?, ואתה לא מעוניין לשתף אותו בפרטים, במקום לענות תשובה מלאה ומפורטת, פשוט תאמר לו משפט כללי כמו הכל סבבה, וואלה, הכל ... הזה הוא בעצם כללי מאוד ולא מספק לשואל שום מידע אמיתי על מה שקרה לך בעבודה. תשובות מסוג זה נפוצות מאוד אצל אנשים שלא רוצים לחשוף מידע או להיכנס לפרטים, כמו למשל אצל חלק מהאנשים הדתיים, שכאשר שואלים אותם מה שלומך? הם עונים מיד: ברוך השם או בעזרת השם. התשובות האלה נראות אמנם כתשובות אמיתיות, אבל בעצם לא מספקות מידע קונקרטי או משמעותי. כשאומרים ... שלא אומרת דבר אמיתי או ספציפי. איך לשאול שאלות נגדיות ולהעביר את הנושא? אחרי שנתת תשובה קצרה וכללית, המטרה שלך היא להעביר את השיחה הלאה, למקום אחר, כדי שהאדם ששאל את השאלה ישכח אותה, או לפחות יאבד בה עניין. השיטה הטובה ביותר להעברת השיחה היא לשאול שאלה נגדית, ועדיף אפילו לשאול אותו את אותה השאלה שהוא שאל אותך. לדוגמה, אם מישהו שואל אותך איך היה היום שלך?, אתה יכול להגיד לו: היה בסדר, ומה איתך? איך עבר היום שלך?. ברגע שאתה עושה זאת, האדם שמולך מתמקד בשאלה שהפנית אליו ובמה שהוא עצמו רוצה לענות. ברוב המקרים, הוא כבר לא זוכר שהתשובה שנתת קודם לכן היתה כללית ולא משמעותית. יתרון נוסף של שיטה זו הוא בכך שהיא ... מצב שבו האדם השני מתרכז בתשובה שלו לשאלה, ואז אתה יכול להמשיך ולשאול אותו שאלות נוספות, וכך להבטיח שהשיחה תישאר בשליטתך. כל שאלה נוספת שתשאל אותו תגרום לו להיות עסוק יותר ויותר בתשובות שלו, וכך יהיה לו פחות ופחות זמן או עניין לשאול אותך שאלות חוזרות או חדשות. איך להתמודד עם שאלות שלא מתאימות לסיטואציה שלך? לפעמים השאלות ששואלים אותך אינן סימטריות לסיטואציה שלך. למשל, אדם שלא עובד יכול לשאול אותך איך היה בעבודה?, למרות שהשאלה הזאת לא מתאימה עבורו. במקרה כזה, אליעד כהן ממליץ לתת תשובה כללית וקצרה כמו הכל טוב, ומיד

... משא ומתן, איך לדעת מה מישהו רוצה? איך לקרוא מחשבות במשא ומתן? לשאול מישהו מה הוא רוצה, התאמת רצונות במשא ומתן, איך לסגור עסקה בקלות? איתור צרכי הלקוח, איך לסגור עסקאות? טעויות בניהול במשא ומתן, איך לגרום למישהו לסגור עסקה? איך לדעת מה האדם השני באמת רוצה במשא ומתן? כשמנהלים משא ומתן, השאלה המרכזית שעולה היא כיצד לזהות בדיוק מה הצד השני רוצה. הדרך הפשוטה והישירה ביותר להבין זאת, לפי אליעד, היא פשוט לשאול אותו באופן גלוי וישיר: מה אתה באמת רוצה?, מה יש לך בראש?, מה החזון שלך?, אם הכל היה תלוי רק בך, מה היית רוצה?. שאלות אלו מאפשרות לאדם השני להביע את רצונותיו האמיתיים, בלי מגבלות או חשש. למה אנשים מהססים כשהם נשאלים על רצונם במשא ומתן? אף על פי ששאילת שאלות ישירות היא השיטה הפשוטה ביותר, לעיתים היא עלולה לגרום לצד השני להיסוס או בלבול. כששואלים מישהו מה הוא באמת רוצה, הוא יכול להתחיל לגמגם, להיסגר או להתקשות לבטא בדיוק את רצונותיו. לכן, קיימת מיומנות מיוחדת וחשובה: לדעת כיצד לגרום לצד השני להרגיש בנוח ולהסביר לנו בפירוט מה בדיוק הוא רוצה, ללא פחד או חשש מתגובה שלילית. באילו מצבים נכון לשאול אדם ישירות על רצונותיו? קיימים מצבים ברורים שבהם כדאי לשאול ישירות את הצד השני על רצונותיו, למשל: כאשר חשוב לנו להבין את צרכי הצד השני כדי להתאים לו הצעה מדויקת. לדוגמה, כשאנו מגייסים עובד לתפקיד מסוים, חשוב לוודא שהעובד ... השני מתאימות לצרכים שלנו, כדי שנוכל להחליט אם העסקה או השותפות אכן משתלמת לנו. באילו מצבים אסור לשאול ישירות מה האדם השני רוצה? למרות היתרונות של השאלה הישירה, קיימים מצבים שבהם לשאול מה אתה רוצה? זו טעות גדולה: כאשר לצד השני עדיין אין עמדה מגובשת וברורה. אם נשאל אותו ישירות, יש סיכון שהוא ייאלץ לגבש עמדה במקום וינעל על רצון מסוים. כתוצאה מכך, יהיה קשה מאוד לשנות את דעתו מאוחר יותר, גם אם הצעה אחרת הייתה עדיפה עבורו. כאשר ... מה אנו רוצים לתת לו, ועדיף לנו להוביל אותו לחשוב שהוא עצמו בחר במה שאנו מציעים. במקרים כאלה, אם נשאל אותו ישירות, אנו עלולים לגרום לו להגיד רצונות מנוגדים או שונים לחלוטין מההצעה שלנו, מה שיפגע בסיכויים שלנו לסגור את העסקה. מה הסיכון הגדול בשאלה ישירה מדי במשא ומתן? כשאדם מבטא במפורש את הרצון שלו, הוא נוטה להיאחז בו בחוזקה רבה יותר. ברגע שהוא אמר בצורה מפורשת מה בדיוק הוא רוצה, יהיה קשה להזיז אותו מהעמדה ... שלנו, כל המשא ומתן יכול להיתקע. לכן, אם רוצים לסגור עסקה בצורה חלקה וקלה, חשוב להיזהר ולא תמיד לשאול את השאלה מה אתה רוצה? ישירות מדי. איך לגרום לאדם להרגיש שהוא בחר בעצמו את מה שאנחנו רוצים? לפעמים כדאי לגרום לאדם השני לחשוב ולהרגיש שהוא הגיע להחלטה בעצמו. במקום לשאול אותו ישירות מה הוא רוצה, אפשר להציע הצעות בצורה עקיפה או לכוון את השיחה כך שהוא בעצמו יאמר את הרצון שאנחנו רוצים שיבחר בו. בשיטה זו, הוא לא רק יסכים עם ההצעה שלנו אלא גם ירגיש שהוא בחר אותה באופן עצמאי, וכך יהיה קל יותר לסגור את העסקה. לסיכום: מתי להשתמש בשאלה ישירה במשא ומתן ומתי להימנע ממנה? שאלת המפתח מה אתה רוצה? היא כלי עוצמתי במשא ומתן. היא מאפשרת לקבל מידע ברור על רצונות הצד השני, אך השימוש בה חייב להיות חכם ומדוד. לפעמים עדיף לא לשאול ישירות, אלא לכוון את האדם השני בצורה עקיפה, כך שהוא עצמו יבחר במה שאנחנו רוצים להציע לו. לדעת מתי להשתמש בשאלה הישירה ומתי להימנע ממנה, היא המיומנות שתאפשר לכם לסגור עסקאות בקלות, בצורה מהירה ואפקטיבית יותר. ניהול משא ומתן איך לסגור עסקאות בקלות איך לקרוא מחשבות במשא ומתן ...

שאלות מתוך אחדות, לשאול מתוך אחדות, נפרדות מתוך אחדות, אין שכל, להשתחרר מהשכל, אולי אתה טועה, עשייה באי עשייה איך לשאול שאלות מתוך אחדות? כדי לשאול שאלות מתוך אחדות, אליעד מסביר שיש להבין תחילה את הרעיון שהכל הוא אחד. לשאול מתוך מקום של אחדות פירושו להבין שאין שאלה אמיתית, מכיוון שהכל ממילא אותו הדבר ואין הבדל מוחלט בין שני הצדדים של השאלה. כשאדם שואל מתוך האחדות הוא בעצם יודע שהתשובה לשאלה היא שהכל אחד, ולכן אין תשובה מוחלטת שיש להכריע בעדה. לדוגמה, אליעד נותן מקרה שבו מישהו שואל אותו האם קיימת שיטה או דרך נוספת מעבר לשיטה הנוכחית שלו ביחס לשיטה היהודית או כל שיטה רוחנית אחרת. אליעד טוען שאם השואל היה באמת נמצא במקום של אחדות, הוא היה מציג את השאלה אחרת. הוא היה אומר למשל: אני מבין שמצד אחד יש דימוי בין השיטות ומצד שני אין דימוי, ואני אשמח שתסביר לי מדוע קיים דמיון ומדוע אין דמיון. זאת משום שמנקודת ... יש דברים שאדם מסוים יודע ואחר לא, או דברים שחיה יודעת ובני האדם לא. אולם במישור המוחלט, ברור שאין שום הבדל, וכולם באותו מצב של אחדות מוחלטת. איך להתמודד עם שאלות וספקות ביום יום? אליעד נותן דוגמאות רבות להתמודדות עם ספקות ושאלות שמטרידות את האדם. אחת השיטות היא לשאול האם אני באמת בטוח שזה כך? ואולי אני טועה?. עצם הטלת הספק במה שהאדם בטוח בו, מביאה אותו למקום של שקט ושל אחדות, משום שהוא משתחרר מהצורך להגיע לתשובה ודאית. לדוגמה, אדם שסובל מכאב בטן יכול לשאול: האם באמת כואבת לי הבטן או אולי הכאב הזה אינו אמיתי?. כאשר הוא מוכן להטיל ספק אפילו בתחושה הפיזית הזו, הוא מגיע למצב של שחרור מהסבל, כי הוא מפסיק להיאחז ... חייב לדעת הכל ואינו נאחז בידיעה מסוימת כאמת מוחלטת. כאשר הוא אומר לעצמו אולי כל מה שאני יודע מוטעה, הוא בעצם משתחרר מאחיזת השכל ומגיע לשקט פנימי עמוק, בו אין שאלות, אין תשובות, אין רצונות ואין סבל. לדוגמה, אליעד אומר שאם האדם שואל על כל דבר אולי אני טועה בזה?, הוא משחרר את האחיזה שלו במחשבות שלו ומגיע לחוויה של כלום מוחלט - שהיא האחדות השלמה. כיצד אפשר להגיע למקום ללא שאלות כלל? כדי להגיע למקום ללא שאלות, אליעד מציע לשאול שאלות שמפרקות את כל המחשבות והוודאויות שלנו. ככל שאדם שואל יותר שאלות של ספק עצמי מוחלט, כגון האם באמת רע לי?, האם באמת טוב לי?, האם זה באמת משנה?, הוא מפרק את המבנה של השאלות עצמן. מתוך כך, מגיע האדם למקום פנימי שבו אין צורך בשאלות, כי אין שום דבר שהוא בטוח בו לגמרי. לדוגמה, אדם ששואל את עצמו האם הוא באמת חייב לעשות פעולה כלשהי כמו ללכת לים, או לאכול, יגלה שהוא לא חייב כלום. עצם ההבנה הזו תשחרר אותו מהשאלה עצמה, כי כשאין חובה או צורך אמיתי, השאלה מאבדת משמעות והאדם נשאר במצב של שקט. איך לשאול שאלות נכון? מה זה אחדות אמיתית? האם אפשר להשתחרר מהשכל? כיצד להתגבר על ספקות? מה המשמעות של עשייה באי עשייה? אולי אני טועה? ...

... להרגיש טוב, לא רוצה להרגיש רע, רוצה להיות מאושר, לשאול למה, מאיץ החלקיקים, החלקיק האלוהי, מדענים, חקירה עצמית, מודעות עצמית, אלגוריתם לאושר, הנאה וסבל, לא רוצה לסבול מהי השאלה הבסיסית שעליך לשאול כדי להיות מאושר? כדי להבין איך להיות מאושר ואיך להימנע מסבל, אליעד כהן מציג שיטה מבוססת שאלות, שביסודה עומדת החקירה הפנימית, שמטרתה להבין את המנגנונים של השכל ושל התחושות. הנושא המרכזי של ההרצאה הוא בירור עצמי עמוק: למה אני רוצה להרגיש טוב? למה אני לא רוצה להרגיש רע? למה אני בכלל רוצה להיות מאושר? הבסיס לשיטה של אליעד הוא לשאול שוב ושוב למה? לגבי כל תחושה, רצון או מחשבה שיש לאדם, עד למקום העמוק ביותר שבו כבר אי אפשר למצוא תשובה נוספת. כלומר, אם אדם רוצה דבר מסוים, עליו לשאול למה? - ולא להסתפק בתשובה אחת, אלא להמשיך ולחקור עד השורש של הרצון או התחושה. המטרה של תהליך זה היא לחשוף את היסודות של מה שמפעיל אותנו - את המנגנון הפנימי של המוח והשכל שלנו, ולהבין לעומק את המקור של תחושות ההנאה והסבל. איך לשאול למה נכון כדי להבין את המנגנון של השכל? אליעד מסביר שיש לחקור את כל הדברים בחיים שאנו לא מרוצים מהם או היינו רוצים שיהיו אחרת, ולשאול לגביהם: למה אני חושב שזה רע? למה אני מרגיש שזה לא טוב? ולמה אני בכלל מעוניין להרגיש טוב? על ידי כך אפשר לפרק תחושות של סבל או חוסר סיפוק, ולהגיע להבנה עמוקה של עצמנו ושל הרצונות שלנו. הוא מציין שאין להפסיק לשאול למה? עד שאין עוד תשובה אפשרית כלל, כלומר, עד שהאדם מגיע לסוף הדרך מבחינה אינטלקטואלית ומרגיש שאין לאן עוד להעמיק. מהי הדוגמה עם האי בכרתים, ואיך היא מדגימה את תהליך השאלות? הדוגמה שהובאה בשיחה ממחישה את השיטה הזו: אם אדם אומר שהוא לא רוצה להיות עכשיו במשרדו בארץ אלא רוצה להיות באי בכרתים, עליו לשאול את עצמו למה?. התשובה האפשרית היא כי שם ארגיש יותר טוב. אז עליו להמשיך ולשאול: למה בכרתים ארגיש יותר טוב מאשר בארץ? ולמה אני בכלל רוצה להרגיש יותר טוב?. באופן זה, כל תשובה שהוא נותן לעצמו מחייבת עוד שאלה, עד שהוא מגיע למקום שבו הוא כבר לא יכול למצוא תשובה הגיונית או חדשה לשאלה, ואז הוא פוגש את הגבול של השכל שלו. כך ניתן להבין טוב יותר את המנגנון הפנימי שמייצר אושר וסבל. למה המדענים מחפשים את החלקיק האלוהי ואיך זה קשור לאושר? אליעד משתמש בדוגמה ... אחר החלקיק האלוהי (היגס) באמצעות מאיץ החלקיקים. הוא טוען שהמדענים מבצעים ניסויים רבים כדי למצוא תשובות לשאלות, מאחר שהם אינם יכולים לענות על השאלות האלו רק באמצעות השכל. הם עושים ניסויים כי הם לא מצליחים להוכיח בשכל בלבד האם קיים החלקיק האלוהי או לא. באותו האופן, האדם מנסה להוכיח לעצמו בשאלות חוזרות ונשנות - אך במקום לבצע ניסוי פיזיקלי, הוא עושה ניסוי שכלי. כל שאלה של למה? מהווה ניסוי שבודק את גבולות ההבנה העצמית. איך הדוגמה של קדיחת קיר בטון עוזרת להבין את התהליך? אליעד משתמש גם בדוגמה מוחשית של אדם שרוצה לעבור דרך קיר בטון בעזרת ... שזה בלתי אפשרי או קשה מאוד, כל מילימטר מצריך מאמץ עצום והמקדח מתחמם. כך בדיוק גם בתהליך החקירה העצמית: כל שאלה של למה? דומה לניסיון לקדוח דרך מחסום פנימי או מחשבתי, וככל שמעמיקים יותר בשאלה, זה נעשה קשה יותר, כמו קיר הבטון שמקשה את החדירה. אולם, בדיוק כמו המקדח, המאמץ החוזר והנשנה לחדור פנימה מביא בסופו של דבר להבנה עמוקה יותר ופורץ את הקושי וההתנגדות הפנימית. ... פוסקת. במקום לקבל את הדברים כמובן מאליו, אליעד אומר שצריך להתייחס אל כל רצון או תחושה כנקודת מוצא לחקירה ולשאול ללא הרף למה, עד שאי אפשר להמשיך יותר. על פי אליעד, רק כשתגיע למקום הזה שבו אין יותר אפשרות לשאול עוד, תוכל להבין באמת את עצמך ואת מקור הסבל וההנאה שלך. זה לא תהליך קל או קצר, והוא דורש מאמץ שכלי ואינטלקטואלי מתמשך. המטרה הסופית של השיטה הזו היא להבין את עצמנו טוב יותר, ...

... בשאלה, שכנוע בצורת שאלה, איך לשאול שאלה? העברת מסרים, איך להעביר מסרים? איך לנסח שאלות? איך לנסח משפטים? ניסוח שאלות, לשכנע בשאלה, שאלה משכנעת, איך שואלים שאלה? איך לנסח שאלה בצורה משכנעת? ההרצאה עוסקת בניתוח השפעת השאלות על שכנוע ותקשורת, במיוחד באסטרטגיות השונות לשאול שאלות באופן יעיל. הנושא המרכזי הוא שימוש ב - NLP (תכנות לשוני נוירולוגי) על מנת להבין את הצורה בה שאלה משפיעה על אדם, את הסיבות שבגללן שאלה מסוימת עשויה להניע את הצד השני להגיב בצורה מסוימת, ואיך ניתן להשתמש בשאלות ככלי להעברת מסרים בצורה משכנעת. מה המשמעות של השאלה להביא משהו? המרצה מציין כיצד ניסוח השאלה להביא משהו? יכול לשאת עמו משמעויות רבות. השאלה הזו לא מוגדרת לחלוטין: האם אתה שואל אם להביא משהו או אם לא להביא משהו? לדוגמה, כאשר נשאלת שאלה כזו, התשובה אינה תמיד חד משמעית כמו בשאלות אחרות. המשמעות כאן לא בהכרח קובעת האם להביא משהו או לא, אלא נשארת פתוחה לפירושים שונים, תלוי בהקשר ובמהות השאלה. איך השאלה האם להביא משהו או לא משפיעה על תגובת הצד השני? המרצה מציין כי כשאתה שואל שאלה כמו האם להביא משהו? אתה בעצם מציב את הצד השני בפני הבחירה של כן או לא, ובכך יש לך שליטה על אופן קבלת התשובה. לדוגמה, כשאתה שואל האם להביא משהו? אתה למעשה לא שואל שאלה אינפורמטיבית בלבד, אלא אתה גם מציע שתי אופציות אפשריות - להביא או לא להביא - ויוצר מסגרת שבה התשובה חייבת לבחור באחת מהן. האם כל שאלה נחשבת לשאלה מוגדרת? כמו שהמרצה מסביר, לא כל שאלה היא בהכרח שאלה מוגדרת. לדוגמה, אם אתה שואל האם להביא לך משהו?, זה לא בהכרח שאלה ברורה. ה

... את המוח, לפתח את השכל, לפתח את החשיבה, לשפר את החשיבה, יכולת קוגניטיבית, לשאול שאלות, שיפור החשיבה, שיפור הקוגניציה, פיתוח חשיבה, פיתוח השכל, לשפר את המוח מה זה ... החשיבה? לפיתוח השכל ולשיפור החשיבה, לפי אליעד כהן, אין נוסחה קסומה או קיצורי דרך. התהליך מתחיל בהעלאת שאלות באופן מתמיד ושיטתי. הדרך הבסיסית לפתח את השכל היא פשוט לשאול שאלות רבות ככל האפשר. כאשר אדם שואל שאלות שוב ושוב, באופן טבעי מסתברותית מגיעות תשובות חדשות, אפילו אם לא לכולן יש מיד מענה ברור. עצם העלאת השאלות והניסיון לענות עליהן מוביל בהדרגה לשיפור החשיבה. אליעד מסביר שהדרך לפיתוח החשיבה עוברת קודם כל דרך שאלות קטנות, יומיומיות, שאלות שנראות אולי פשוטות או מובנות מאליהן, אבל בדיוק בשאלות האלו מסתתר פוטנציאל ההתפתחות הגדול ביותר. למשל, אדם צריך לקחת כל דבר שהוא מאמין בו או כל תשובה שהוא מקבל ולשאול את עצמו למה התשובה היא כזאת?. כאשר אדם מתרגל לשאול מדוע התשובה שקיבל נכונה, הוא מתחיל להבין לעומק את התבניות שחוזרות על עצמן במציאות. על ידי ... אליעד מדגיש שהשיפור בחשיבה ובהבנה תמיד מתחיל בדברים הקטנים, משום שהמוח האנושי לומד ומתחזק בהדרגה. כל שאלה קטנה והפיתרון שלה יוצרים עוד קשרים במוח, שמאפשרים להתמודד בהצלחה עם שאלות גדולות ומורכבות יותר בעתיד. לדוגמה, אם אדם שואל איך משכנעים מישהו, למה משהו עובד בצורה מסוימת, או למה דברים קורים דווקא כך ולא אחרת, התשובות ... אדם מתקדם לאט, ולפעמים הוא מתקדם במהירות. בכל מקרה, אם אדם רוצה או חייב לפתח את החשיבה, אין לו משמעות לשאלות על הזמן. הוא פשוט מתחיל ללכת, ועם הזמן, הוא מתקדם באופן טבעי. איך לדעת אם כמות ההשקעה בפיתוח החשיבה משתלמת? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא שכדי לדעת אם כמות ההשקעה בפיתוח השכל משתלמת או לא, אדם צריך לשאול את עצמו האם ההשקעה שלו מביאה לו תועלת ביחס למטרה האישית שלו. אליעד מסביר שאין טעם להשוות ... ולכל אדם מטרות אחרות. לכן, ההשוואה לאנשים אחרים היא חסרת משמעות. לדוגמה, אדם שרוצה לצאת ממינוס בבנק לא שואל כמה זמן ייקח לו לסגור את החוב - הוא פשוט עושה כל שביכולתו לצאת מהמינוס, משום שהמטרה חשובה לו ... החשיבה? אליעד מסביר שאין סיום מוחלט או נקודת סוף לפיתוח השכל, מפני שהשכל מתפתח ומתחדד ככל שאדם ממשיך לשאול שאלות. זהו תהליך אינסופי, כי בכל פעם שאדם מבין משהו, הוא יכול לשאול שאלות נוספות על אותה הבנה, וכך להעמיק עוד ועוד. זו הסיבה שבגללה אי אפשר להגיד כמה זמן בדיוק ייקח לפתח את החשיבה. התהליך הוא דינמי ומשתנה, וחשוב מכך - אין בו הפסדים. כל פעולה של שאילת שאלות וחשיבה לעומק מייצרת התקדמות, לא משנה אם היא איטית או מהירה. בשורה התחתונה, אליעד מציע לאנשים פשוט להתחיל לפתח את החשיבה מבלי לדאוג לזמן, להתמיד בתהליך ולא להפסיק לשאול שאלות. כל שאלה קטנה, אפילו הכי פשוטה, היא הזדמנות לשיפור החשיבה והקוגניציה, וכך השכל מתפתח ללא הרף. איך לפתח את החשיבה? שיפור יכולת קוגניטיבית למה חשוב לשאול שאלות? כמה זמן לוקח לפתח שכל? מהי הדרך לשיפור השכל? כיצד משפרים את יכולות המוח? ...

... פי אליעד, הדרך הטובה ביותר לבדוק את בהירות ההסבר שלך היא לשאול את עצמך איך הייתי מסביר את זה לילד?. אם ... מוכנות מראש, עליך להוביל את האדם למסקנות בעצמו באמצעות שאלות מכוונות, כגון: מה דעתך על זה? למה אתה חושב ... היה קורה לדעתך אם היינו עושים את זה אחרת? איך עובד תהליך השאלות המכוונות? אליעד מתאר תהליך שבו אתה קודם כל שואל את עצמך למה אני חושב שהמסקנה שלי נכונה?, ... עם אותן הנחות יסוד. אם הוא אינו מסכים, יש לברר מדוע ולשאול שאלות נוספות שיגרמו לו לבדוק את ... שלו עצמו, עד שיגיע בעצמו לאותה המסקנה. דוגמה לשימוש בשאלות מכוונות על נושא הבדידות: אם אתה מאמין שטוב ... שאסור להיות לבד, במקום לומר לו ישירות שהוא טועה, עליך לשאול שאלות: למה אתה חושב שזה לא טוב ... סטטיסטית? אם האדם טוען שרוב האנשים נמצאים בחברה, המשך בשאלות מכוונות: על סמך מה אתה אומר את זה? האם ... יש שתי אפשרויות: פשוט לומר לעובד תעשה כך וכך, ללא הסברים. לשאול את העובד שאלות מכוונות כמו למה לדעתך צריך לעשות כך?, מה ... משהו לעומק, אליעד כהן ממליץ להוביל אותם לתובנה באמצעות שאלות מכוונות ולא לתת תשובות ישירות. טכניקה זו ... אם הבנתי משהו? איך להסביר רעיונות לאחרים? שכנוע באמצעות שאלות מכוונות איך לגרום למישהו להבין משהו לעומק? ... איך לבדוק אם ההסבר שלך ברור? לאחר הסבר כלשהו, כדאי לשאול את עצמך: אם הייתי צריך להסביר את זה לילד, ... ישיר, עדיף להוביל את האדם להבין אותה בעצמו, על ידי שאילת שאלות מכוונות: מה אתה חושב על זה? למה אתה חושב ... נכון? מה לדעתך היה קורה אם היינו עושים את זה אחרת? תהליך השאלות המכוונות כדי להוביל אדם להבנה מעמיקה, יש לבצע את השלבים הבאים: לשאול את עצמך - למה אני חושב שמה שאני אומר הוא ... מסכים עם ההנחות הללו - אם הוא לא מסכים, יש לברר מדוע. לשאול אותו שאלות שיגרמו לו לבדוק את עמדתו - כך הוא יוכל ... טוב להיות לבד, אך מישהו אחר טוען שאסור להיות לבד, ניתן לשאול: למה אתה חושב שזה לא טוב להיות לבד? האם ... אם האדם השני טוען שרוב הזמן אנשים נמצאים בחברה, ניתן לשאול: על סמך מה קבעת זאת? איך סופרים את זה? האם ... לעובד, ישנן שתי אפשרויות: לומר לעובד תעשה ככה, ללא הסבר. לשאול אותו שאלות שיגרמו לו להבין בעצמו מדוע זו הדרך הנכונה. ... להבין במקום לדקלם? במקום לומר לו ישירות מה לעשות, אפשר לשאול: למה לדעתך עושים זאת כך? מה לדעתך יקרה אם ... בגישה הזו כדי לשכנע: במקום לומר אני רוצה שנעשה ככה, יש לשאול את עצמך: למה אני חושב שככה זה נכון? לאחר מכן, יש לשאול את בן הזוג: מה דעתך על זה? ולבדוק אם הוא ... אחר להבין משהו לעומק, יש להוביל אותו למסקנה בעצמו באמצעות שאלות מכוונות. השיטה הזו יעילה בכל תחום - במקום ... אם הבנתי משהו? איך להסביר רעיונות לאחרים? שכנוע באמצעות שאלות מכוונות איך לגרום למישהו להבין משהו לעומק? ... חושב שזה לא בסדר לעשות ככה וככה ואז עכשיו עושים רצף של שאלות למה אני חושב שזה לא בסדר לעשות את הדבר הזה ... למסקנה שזה לא טוב? אוקי הוביל אותי למסקנה הזאת והזאת ואז שואלים אותו תגיד לי מה אתה חושב? לראות אם הוא ... אותי למסקנה הזאת ודרך זה תדע להסביר יותר טוב על ידי שאתה שואל אותו את ה

... הנחות יסוד, איך להיות ממוקד מטרה? איזה שאלה לשאול? הנחת יסוד פנימית, הנחת יסוד חיצונית, איך מנתחים בעיה? איך למצוא פתרון? איך למצוא הנחת יסוד? איך ... ממוקדים במטרה. ניתוח תהליך דורש שאלת שאלות נכונות וזיהוי הנחות יסוד, הן פנימיות והן חיצוניות, שעשויות להוביל אותנו לתוצאה הרצויה. מהן הנחות יסוד פנימיות ... מדגיש את החשיבות של זיהוי הנחות היסוד בשאלות שונות. הנחות יסוד פנימיות הן עקרונות שמנחים את האדם בתהליך הפנימי, כלומר, איך הוא רואה את הדברים מבחינת תחושותיו ... בתהליך ניתוח בעיה או חיפוש פתרון, חשוב לשאול את השאלות הנכונות שמבוססות על הנחות היסוד האלה, ולוודא אם הן נכונות ומדויקות עבורנו. איך לשאול את השאלות הנכונות? אליעד מסביר שכדי להתמקד בשאלה נכונה, יש להחיות את השאלה למה? ולשאול אותה שוב ושוב עד שהשאלה מובילה אותנו לשורש הבעיה. שאלות מסוג זה לא רק שמקדמות אותנו בדרך, אלא גם עוזרות להעמיק בניתוח הנחות היסוד של כל פעולה או החלטה. לדוגמה, כששואלים למה אני הולך לאכול במקום לעשות שיעורים? צריך לשאול שאלה זו מחדש, ולבחון את הנחות היסוד של התשובות המתקבלות. כיצד להתמודד עם שאלות מורכבות? כשהשאלות מורכבות, אליעד מציע לפרק אותן לגורמים קטנים, כך שנוכל לדרג כל חלק על פי החשיבות שלו. לפעמים התשובות נמצאות בהנחות ... אותן. כל תשובה שנקבל צריכה לפתוח פתח לשאלה חדשה, מה שמוביל אותנו לעמקי התהליך ולמיקוד בבעיה האמיתית. כיצד לדעת אם אנו בכיוון הנכון? במהלך התהליך, כאשר אנו שואלים את עצמנו שאלות, אליעד מציע לבדוק אם התשובות מחדשות אותנו במחשבה. אם כל תשובה שניתנת לא מביאה לחדשנות, כדאי לשנות את הכיוון ולהתמקד בשאלות שונות. דרך נוספת לבדוק אם אנו בכיוון הנכון היא להרגיש את השיפור בתוצאה, כלומר, האם התהליך מקדם אותנו לעבר המטרה ... במקרים שדורשים שינוי תפיסתי, להיעזר בשאלות מתודולוגיות שמכוונות לשינוי תפיסת העולם. כשאנחנו שואלים את עצמנו מה יכול להשתנות בהנחות היסוד שלי?, אנו יכולים לראות אם יש מקום לשנות את הדרך בה אנו מבינים את העולם ... אליעד מסביר שהצעד הראשון הוא לזהות את השאלה הגדולה, ומייד לאחר מכן לבדוק את ההנחות היסוד המלוות אותה. ככל שנבדוק את השאלות לעומק, נגלה את ההנחות העמוקות והחשובות יותר. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני הולך לאכול?, יש לברר מהן ההנחות היסודיות שגורמות לו לבחור באוכל על פני עיסוק בשיעורים, ולהבין אם יש מקום ... לנתח בעיה בצורה מדויקת, חשוב לפרק את השאלות לנושאים המרכזיים שלהן ולזהות את ההנחות שהן מבוססות עליהן. כאשר נפרק את השאלות בצורה זו, נוכל להבין את הדרך בה עלינו לגשת לבעיה ולפתור אותה בצורה יעילה וממוקדת יותר. איך מנתחים תהליך? מהן ... את היכולת להנחות פתרון? כיצד להעמיק בשאלות נכונות? איך להתמקד במטרה? איך מנתחים תהליך? איך נוכל להיות ממוקדים במטרה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על תהליך ... תוך שהוא מסביר איך אפשר להתמקד במטרה ולשאול את השאלות הנכונות בכדי להבין את התהליך בצורה מעמיקה וממוקדת. הדיון כלל את הנחות היסוד של תהליכים, כיצד נוכל לזהות ולהתמודד ...

... לפתח שיחה? איך מפתחים שיחה? איך לדעת מה לשאול? פיתוח שיחה, מיומנות שיחה, איך ליצור שיחה? תקשורת בין אישית, איך לדעת לדבר? איך לנהל ... שיחה זורמת ומעניינת גם עם משפטים קצרים ופשוטים שאנשים אומרים לנו. הוא מתחיל מהשאלה כיצד ניתן ללמד אדם אחר לפתח שיחה, ועובר בהדרגה להסביר את השיטה וההיגיון שעומדים מאחורי ... את התמונה או הסיפור שהמוח שלנו מוסיף למשפט הפשוט, ולהפוך את אותם פרטים לא ידועים לשאלות. לדוגמה, אם מישהו מספר שהלך לים, אנחנו מיד חושבים: הוא בטח ישב על החוף, לקח שמשייה, אולי שחה או שתה משהו. את המחשבות האלו הופכים לשאלות: ישבת על החוף או שחית?, עם מי הלכת?, מה שתית שם?, וכך השיחה מתפתחת בקלות ובטבעיות. איך ... הפירושים האלה, שהם למעשה רק הנחות ולא עובדות, הם המקום שממנו אנו יכולים לשאוב שאלות להמשך השיחה. במקום להניח, שואלים: ממתי את בבית?, מה את עושה עכשיו?, ובכך מאפשרים לשיחה להמשיך באופן חלק ומעניין. כיצד ... יותר מעבר לצליל שלה. המוח יוצר תמונות ואסוציאציות אוטומטיות, וזה מה שמאפשר לנו לשאול שאלות שמקדמות את השיחה: סחטת בעצמך את התפוזים?, היה לך טעים?, או איזה סוג ... השולחן הזה בחרת?, וכדומה. הרעיון הוא שכל מילה פשוטה שאומרים לנו היא פתח לעולם של שאלות אפשריות. כיצד ניתן להשתמש באמת כדי לפתח שיחה? אליעד מסביר שאנשים שרגילים להיצמד לאמת ... אם מישהו אומר הייתי היום בים, ואנחנו מניחים שהוא שחה, חשוב לוודא את ההנחה הזו בשאלה ישירה: האם שחית בים?. אם הוא עונה שלא, זה מוביל לשאלות חדשות (אז מה עשית שם?, למה לא נכנסת למים?). בעצם, ההרגל לבדוק את אמיתות הפירושים שלנו הוא בדיוק הפעולה שמייצרת עוד ועוד שאלות ומפתחת את השיחה. מהם השלבים המעשיים לפיתוח שיחה מוצלחת? לסיכום, אליעד כהן מציע נוסחה ... שהמוח שלך מוסיף אוטומטית סביב העובדות. הפוך את הפירושים והאסוציאציות האלו לשאלות ברורות ופשוטות. בכל תשובה שקיבלת, חזור על התהליך כדי להמשיך ולפתח את השיחה. לדוגמה, אם ... זה: היה חם היום, בטח לקחת שמשייה, אולי הזמנת משקה או שיחקת מטקות. מתוך זה נולדות השאלות: מה לקחת לים?, עם מי הלכת?, שחית או סתם ישבת?. היכולת הזו מאפשרת לכל אדם, גם אם אינו ... בה בחיי היומיום איך לפתח שיחה מוצלחת? כיצד ניתן ללמד אדם לפתח שיחה? השיחה מתחילה בשאלה כיצד מלמדים מישהו לפתח שיחה. אליעד מציג את הרעיון שצריך לספק לאדם מעין נוסחה או דרך מובנית שתעזור לו לזהות על מה לדבר ולהמשיך את הדיון באופן זורם. בתחילה נשאלת השאלה מה בדיוק עושים כשמישהו מספר לנו משפט פשוט כמו הלכתי אתמול לטייל. אחד המשתתפים מציע להשתמש במילות שאלה כמו מי, מה, למה, כמה, מדוע, מתי, אך אליעד מחפש משהו פשוט ואינטואיטיבי יותר. אליעד מסביר ... מה לקחת, אולי שמשייה או כיסא, ואולי שחה או שיחק מטקות. מתוך הדמיון הזה נולדות שאלות להמשך השיחה: עם מי היית בים?, שחית?, למה לא שחית?, האם הזמנת משהו לשתות?. אליעד מדגיש שכל ... אני בבית. מתוך הפער בין מה שנאמר לבין מה שאתה מוסיף באופן טבעי בראש, אפשר לייצר שאלות. אליעד מתאר שכדי לפתח שיחה עם אדם, אפשר לקחת את מה שהוא אומר ולהוסיף עליו חיבור של כמה ... היה חם?, לקחת שמשייה?, שחית או רק ישבת?, וכן הלאה. כל תוספת כזו היא בעצם שאלה שנולדת מההבדל בין מה שאנחנו כבר מדמיינים לבין מה שאיננו יודעים באמת. בנוסף, הוא מציין ... שנולדות כשמישהו מדבר. אם לדוגמה הוא אמר הלכתי היום לים, אנחנו יכולים להעלות שאלות כמו לאיזה ים הלכת?, היית עם חברים או לבד?, מה עשית שם?. הדרך המובנית יותר היא לעבור מילה מילה (כמו ים, הייתי, היום) ולשאול את כל מה שעולה, אך הדרך האינטואיטיבית היא לזהות שהמוח שלנו כבר ממציא סיפור הרבה מעבר ... שקפץ לראשנו. לדוגמה, אם הוא אומר הייתי היום בים, ואנחנו מניחים בטח שחית בים, אפשר לשאול: שחית בים? ולברר האם הפירוש שלנו נכון. אם יתברר שלא שחו, זה ממשיך להוליד שאלות חדשות (אז מה עשית בים?, למה בחרת לא להיכנס למים?). אליעד מדגים גם עם דוגמאות פשוטות יותר ... דירה קטנה, ויש מי שיחשוב על בית כמשפחה. לכל אחד יש פרשנות אחרת, ומתוך כך צצות שאלות חדשות. אליעד מסכם שהנוסחה הפשוטה היא: קבל את מה שאמרו לך (העובדה), בדוק מה אתה מפרש מזה (הסיפור הנלווה שיצר לך בראש), והפוך את אותו פירוש לשאלות. כך אפשר ללמד אדם לפתח שיחה, גם אם אינו מורגל בכך. איך לנהל תקשורת בין - אישית בצורה טובה ... שיחה? ש: בדרך כלל. אליעד: אני מפתח איתך עכשיו שיחה, אוקי מה הנוסחה לפתח שיחה זאת השאלה? ש: אתה שומע משהו מניע מטרה. אליעד: כן. ש: אתה שומע מה שהוא אומר לוקח את מילים שלו את ... איך אתה מפתח על זה שיחה? ש: מתוך אני מסתכל על המילים שהוא אמר הלכתי לטייל אז אפשר לשאול אותו כל מיני שאלות כמו למה הלכת מתי הלכת לפי המטרה שלך. אליעד: יפה עכשיו השאלה היא מה הנוסחה כדי לעלות על השאלות האלה זאת ה

... לפתח שיחה? ללמוד לשאול שאלות, שיחה זורמת, שיחה שוטפת, שיחה קולחת, שאלות פתוחות, שאלות סגורות, שיחה משעממת, שיחה מעניינת, נושאי שיחה, איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם? ... בעניין יראה, כי השיחה מתפתחת דרך השאלות שיש בה. כי כל שאלה ששואלים, היא מאפשרת להוסיף מידע אל תוך השיחה. בפרט כמובן שאלות פתוחות, דהיינו, שאלות שהתשובה עליהן, היא לא תשובה של כן או לא, שאלו נקראות שאלות סגורות, אלא שאלות שהתשובה עליהן היא לא תשובה של כן או לא. והשאלה הנשאלת כמובן, היא כיצד באפשרותך ללמוד לשאול שאלות כדי לפתח שיחה? והתשובה לכך היא, שהיכולת של האדם לפתח שיחה עם מישהו ... קיר, ולפתח בראש שלו שיחה שלמה, על הקיר, לשאול שאלות על הקיר, להמציא דברים על הקיר, למצוא עניין בקיר ולפתח עם עצמו שיחה ... אפילו עם מישהו יבש, כמו קיר. וממילא השאלה הנשאלת היא, איך יכול בן אדם ללמוד לפתח שיחה עם קיר? ואיך בעצם ניתן לפתח ... כלשהם. ועל האדם לקחת את המחשבות שלו, ולשאול את עצמו, מהן, והאם הן נכונות במאה אחוז? ואולי ההפך שלהן הוא הנכון? ועד כמה הן ... על קיר, שניתן להגיע אליהן לדוגמה דרך השאלה, מה ההסתכלות על הקיר גורמת לך להרגיש ולמה אתה מרגיש את זה. בכל מקרה, קח לדוגמה את ה ... לעשות משהו אחר? וכמובן שכל תשובה לכל שאלה כאן, תוביל לעוד שאלות נוספות. וממילא פיתחנו שיחה עצמית, מלשבת מול קיר. והדוגמה של הקיר, היא דוגמה ... לתת דוגמה, כיצד ניתן לקחת כל נושא פשוט, ולשאול עליו המון שאלות. כאשר המהות של השיטה איך לשאול שאלות, היא די פשוטה. פשוט קח את מה שאתה מבין חושב, ותברר עם עצמך, האם זה ... היסוד שלהן? והרעיון הוא, שככל שהאדם יודע לשאול את עצמו יותר שאלות, כך ממילא האדם יודע יותר לפתח שיחה עם עצמו וכך ממילא הוא ידע לפתח שיחה יותר טוב עם אנשים אחרים. כי השאלות שהאדם רגיל לשאול את עצמו בראש שלו, השאלות האלו יקפצו אוטומטית לאדם, ברגע שהוא ידבר עם מישהו, על כל נושא בעולם. וכמובן שלא בהכרח שהאדם צריך לשאול את כל השאלות שעוברות לו בראש, כי צריך גם ללמוד לדעת, איך כל שאלה גורמת לאדם השני להרגיש וכולי. אבל אעפכ, בטוח שתדע לפתח שיחה על כל דבר בעולם, שיחה שלא תיעצר לעולם. מסקנה, תתרגל לשאול את עצמך שאלות, על המחשבות של עצמך. אל תאמין למחשבות שלך, אלא תשאל עליהן