... שצריך לקרות יקרה בכל מקרה? האם אפשרי להדחיק לנצח? האם אפשרי להימנע ממשהו לנצח? איזה שאלה לשאול קודם? סדר קדימות בשאלה, לברוח מהמהות, לברוח מהצורה, האם אפשר לחיות לנצח? האם אפשר לא למות? האם אפשר להימנע מדברים לנצח, או שבסוף הכל קורה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות יסודיות על המציאות, והיא פותחת בנושא האם מה שצריך לקרות יקרה בכל מקרה, או שמא ניתן להימנע ממשהו לנצח. אליעד מתחיל מדוגמה פשוטה: אדם שמנסה להימנע מלשלם דוח. אם ברור לו שבסוף הוא יצטרך לשלם את הדוח בכל מקרה, עולה השאלה אם בכלל כדאי לו לנסות להימנע מכך. השאלה אינה האם זה אפשרי להימנע אלא האם זה כדאי. אליעד מדגיש שחשוב לעשות הפרדה בין שתי שאלות שונות: האם המציאות מחייבת שבסוף יקרה הדבר שאנו מנסים להימנע ממנו? האם יש תועלת בניסיון ההימנעות שלנו, אם בסופו של דבר הדבר יקרה בכל מקרה? לדבריו, שתי השאלות תקפות ומעניינות בזכות עצמן. אליעד מסביר שלא תמיד הסדר בין השאלות משנה, כי אם מטרת האדם היא לפתח את החשיבה ולהגיע לאמת, כל שאלה תוביל לשאלה הבאה, ולכן לא חשוב במיוחד מאיפה מתחילים. כיצד להחליט איזו שאלה לשאול קודם? כדי להמחיש זאת, אליעד מביא דוגמה של אדם שיש לו חוב: האם עליו קודם לבדוק אם באמת יש לו חוב (השאלה הראשונה), או האם כדאי לו קודם לבדוק אם יש תועלת בלנסות להימנע מתשלום החוב (השאלה השנייה)? אליעד מסביר שכדאי קודם לבדוק האם בכלל יש חוב, כי רק לאחר שיש ודאות שיש חוב, תהיה משמעות לשאלה אם כדאי או לא להימנע מלשלם אותו. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שיש מצבים שבהם דווקא ההפך נכון: לפעמים, אם קשה לאדם להשיב על השאלה הראשונה, יהיה נכון יותר לענות קודם על השאלה השנייה, כי אולי יתגלה לו שאין כלל צורך להתמודד עם השאלה הראשונה. האם באמת ניתן להימנע ממשהו לנצח? אליעד דן בשאלה האם בכלל קיימת האפשרות להימנע ממשהו באופן מוחלט ולנצח. הוא נותן דוגמה ספציפית של אדם שמנסה להימנע מלכעוס על הילד שלו. הוא מסביר שככל שהאדם יורד עמוק יותר למהות של ... זמן רב או אפילו לנצח. כיצד משפיעה ודאות התוצאה על הניסיון להימנע? אליעד עובר לדון בשאלה, מה כדאי לעשות כאשר ברור לחלוטין שהתוצאה תקרה בכל מקרה. הוא משתמש בדוגמה כלכלית של תשלום דוח: אם ברור שהאדם ישלם בסוף את הדוח, האם כדאי לו לדחות את התשלום? אליעד ...

... למצוא את השאלה? איך לדעת מה השאלה? על איזו שאלה עונה התשובה, איך לדעת שמשהו נכון? איך לבדוק מה האמת? איך לזהות את השאלה? לשאול שאלות מלאות, לגלות את השאלה בהרצאה זו, אליעד כהן מדבר על הדרך בה אנחנו יכולים למצוא את השאלה שבעקבותיה אנחנו מקבלים תשובה. הוא מציין שלפעמים אנו מקבלים תשובה מבלי לדעת מה הייתה השאלה המקורית שהובילה אליה. המטרה היא להבין איך אנחנו יכולים למצוא את השאלה הנכונה שתוביל אותנו להבנה יותר עמוקה. מהי הדרך להבין איזה שאלה עונה התשובה? אליעד מסביר שמכיוון שלעיתים אנחנו לא יודעים מה השאלה שבעקבותיה קיבלנו תשובה, אנחנו צריכים לבדוק את המילים בהן השתמשו. דוגמה שהוא מביא היא מקרה בו מישהו אומר, היה פיגוע בירושלים. השאלה הראשונה שצריכה להתעורר היא: מה השאלה שעליה נתנה התשובה הזאת?. לדוגמה, השאלה יכולה להיות האם היה פיגוע בירושלים? או האם היה פיגוע בכלל? או שאלות אחרות שבסופו של דבר מובילות אותנו להבנה מה בדיוק קרה. איך נוכל לדעת מה השאלה שהובילה לתשובה? על מנת להבין איזו שאלה עומדת מאחורי התשובה, אליעד ממליץ לקחת נייר ריק ולרשום את המילים של המשפט היה פיגוע בירושלים. לאחר מכן יש לנסות לפרק את המילים ולשאול כל מילה בנפרד, לשאול מה ההפך שלה, ולבדוק האם יש עוד אופציות אפשריות לתשובות ... כמו היה או לא היה, נבחן את המשמעות של המילה ומאתרים את ההפך שלה - אולי היה אבל לא במובן הזה, אולי לא בירושלים אלא במקום אחר. האם כל שאלה מובילה לתשובה אחת? אליעד מציין שצריך להיזהר מההנחה שכל שאלה בה אנחנו שואלים בהכרח תוביל לתשובה אחת, כי זה לא תמיד המצב. לפעמים, יש שאלות שיכולות להוביל אותנו לתשובות שונות, ולכן חשוב לבדוק את הנחות היסוד שעומדות מאחורי השאלה והתשובה. כיצד נוכל לדעת אם משהו נכון או לא? כחלק מההסברים, אליעד מציין שעלינו לבדוק את הנחות היסוד שמאחורי כל טענה. אם לדוגמה מישהו טוען שהוא יכול להיות עשיר אם יקנה בזול וימכור ביוקר, השאלה המובילה היא: האם זה נכון? האם כל טענה מסתמכת על הנחות ... כדי להבין אם אנחנו מגיעים לאמת או לא. האם ניתן ללמוד מזה משהו חדש? לסיכום, אליעד כהן מסביר שכשאנחנו מקבלים תשובה, עלינו להבין אילו שאלות הובילו אליה. לא כל תשובה היא בהכרח נכונה, ולכן חשוב לנתח את השאלות שעומדות מאחוריהן ולוודא שהן נשענות על הנחות נכונות. כל טענה שמסתמכת על הנחות יסוד מוטעות, לא יכולה להוביל לתשובה נכונה. האם כל שאלה מובילה לתשובה אחת? איך לבדוק אם משהו נכון או לא? האם כל טענה ניתנת לבדיקה? מהן הנחות יסוד? איך נוכל למצוא את השאלה הנכונה? איך לגלות את השאלה שמתאימה לתשובה? ...

... אחריי, התגובה הנכונה היא לא לומר לו שהוא מדמיין, אלא להציע לבדוק יחד האם יש מצלמה כזו. המטפל צריך לשאול את המטופל שאלות ענייניות כמו: למה אתה חושב שיש מצלמה?, האם ראית אותה?, היכן בדיוק היא מוסתרת?. בדיקה כזו יוצרת אמון ותחושה אצל ... השווא. דוגמה נוספת היא אדם שטוען יש פה פיל כשאחרים לא רואים שום פיל. במקום לפסול אותו מיד, צריך לשאול אותו שאלות כגון: למה אתה חושב שיש פה פיל?, איך הפיל נראה?, מה בדיוק גורם לך לחשוב כך?. אם המטפל מדבר עם המטופל בכבוד, כאילו ... פוליטיים - אם אדם תומך בביבי נתניהו והשני מתנגד לו, שניהם בדרך כלל בטוחים בצדקת דרכם. אבל אם ינסו לשאול בכנות אולי השני צודק?, יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. הגישה הזו מאפשרת לפתור ויכוחים מורכבים וליצור הבנה אמיתית בין אנשים. איך לבצע בפועל את תהליך בירור האמת? הדרך המעשית לברר את האמת היא לשאול שאלות ענייניות ויסודיות. למשל, אם המטופל טוען שעוקבים אחריו במסוק, אפשר לשאול אותו: מי בדיוק עוקב אחריך? למה אתה חושב כך? איזה הוכחות יש לך לכך? באותו זמן המטפל צריך גם לשאול את עצמו: האם אני בטוח שאין מעקב אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב. האם ... מספר דוגמאות מעשיות: אדם שטוען שעוקבים אחריו עם הליקופטר - במקום לפסול מיד את הטענה שלו, על המטפל לשאול אותו: מה גורם לך לחשוב כך? האם ראית את ההליקופטר יותר מפעם אחת? איך בדיוק הוא עוקב אחריך? המטפל צריך במקביל לשאול את עצמו: למה אני בטוח שהוא טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו? על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם ... אחד לא יכול להיות בטוח לחלוטין במציאות. כשבודקים טענה של המטופל כמו יש מצלמה נסתרת או עוקבים אחריי, השאלות הופכות להיות כלי לבירור עמוק ואמיתי. בשלב מסוים, המטפל והמטופל עשויים לגלות שהם לא בטוחים לגמרי מי צודק, ולכן ... כזו כמעט אף פעם לא עובדת. לעומת זאת, הגישה המומלצת היא לבדוק איתו יחד האם באמת עוקבים אחריו. זה אומר לשאול אותו: מי עוקב אחריך?, למה אתה חושב שעוקבים אחריך?, איפה הם נמצאים? ולברר את הטענות שלו ברצינות. מדוע חשוב ... אדם טוען יש פה פיל, ואחרים לא רואים אותו, הגישה המומלצת היא לא ישר לומר אין פה שום פיל. במקום זאת, שואלים אותו למה הוא מתכוון, איך הוא רואה את הפיל הזה, ומה מוביל אותו למסקנה שמדובר בפיל. צריך לדבר איתו בכבוד, כאילו ... משותפת. איך אפשר לבדוק בפועל מה האמת? מי שאומר עוקבים אחרי בהליקופטר או יש פה מצלמה מוסתרת, אפשר לשאול אותו: איך הגעת למסקנה הזאת?, מה גורם לך לחשוב כך?, האם יש הוכחות? ובאותה מידה המטפל צריך לשאול את עצמו: למה אני חושב שלא עוקבים אחריו?, האם אני בטוח שאני לא טועה?. ייתכן שבמהלך השאלות והבדיקות אנשים יגלו שהם לא יודעים בוודאות את התשובה, ושניהם יצטרכו להמשיך ולברר. עצם הגישה הזאת - לקחת את הטענות של המטופל ברצינות ולשאול את השאלות הנכונות - מקרבת מאוד את המטופל למטפל, ופותחת אפשרות להגיע להסכמה ולשיפור במצב הנפשי. איך ללמוד עוד על יישום ... או איך לשכנע משוגעים. יש שם הרחבות על האופן שבו עורכים דיון עם אדם בעל טענות קיצוניות, ועל הדרך לשאול שאלות ולבדוק את האמת יחד. שכנוע במצבים מורכבים התמודדות עם מחשבות שווא בדיקת האמת מול כל אדם טיפול ...

... רע משום דבר? איך להתמודד עם כל תחושה רעה? איך לפתור כל בעיה? איך להחליש כל רצון? איך לא להיפגע משום דבר? איך להחליש רצון? האם זה באמת משנה? אז מה אם כך או אחרת, לשאול שאלות מהן שתי המילים שפותרות כל בעיה בחיים? אליעד כהן מסביר שישנן שתי מילים בלבד, שמי שאומר אותן וחוזר עליהן שוב ... יכול לפתור כל בעיה, להקל על כל תחושה רעה ולהתמודד טוב יותר עם החיים. המילים האלו הן: אז מה?. כלומר, אם קורה לך משהו רע, למשל אתה חולה או יש לך בעיה, אתה צריך לשאול את עצמך - אז מה?. למה זה משנה? מה כבר יקרה אם הדברים לא יתנהלו כמו שאתה רוצה? השאלה הזאת חוזרת על עצמה ומובילה את האדם לאיזו נקודת מבט חדשה, שונה לחלוטין, שמחלישה את הרצונות החזקים שלו ואת התחושות הרעות שהוא ... - אז מה?. ואם תרגיש אכזבה או פגיעה ממשהו - אז מה?. החזרה על שתי המילים האלו, יוצרת סוג של ריחוק מהבעיה, והופכת את התחושה הרעה להרבה פחות משמעותית. אז מה? היא שאלה שמובילה להכרה שבסופו של דבר, מה שקורה לך הוא לא באמת קריטי, והתחושה הזאת מפחיתה משמעותית את רמת הכאב או העצב. כיצד השאלה אז מה מחלישה את הרצון? אליעד כהן מדגיש, כי השאלה אז מה? בעצם עוזרת לאדם להחליש את הרצון שלו. כאשר הרצון חזק מדי, הוא יכול לגרום לאדם לפחד מכך שהרצון לא יתמלא, ואז האדם נמנע ... מהחיים ולרצות דברים בלי פחד. כלומר, מצד אחד זה מחליש את הרצונות, אבל מצד שני, דווקא ההיחלשות של הרצון הזה יכולה להפוך את החיים לנוחים ומהנים יותר. האם החזרה על השאלה אז מה מובילה לחיים טובים יותר? אליעד מסביר שלמרות שהשיטה הזאת של אז מה? יכולה לפתור כל בעיה ולמנוע תחושות רעות, היא לא בהכרח ... בחיים, ויש פעמים שבהן יהיה עדיף להשתמש בדרכים אחרות. למרות זאת, השיטה היא כלי אפקטיבי במיוחד למצבים שבהם אדם מרגיש מוצף מרגשות שליליים, פחדים או כאבים פנימיים. השאלה החוזרת אז מה? מאפשרת לו להסתכל על הסיטואציה מפרספקטיבה שונה לגמרי, ולראות שהדברים לא באמת כל כך קריטיים כמו שהם נראים בהתחלה. מהם היתרונות של שימוש בשיטת אז מה? היתרון המרכזי בשיטת אז מה? הוא היכולת שלה להחליש משמעותית את העוצמה של רגשות שליליים ואת הפחד מפני פגיעה. אדם שמשתמש בשאלה זו מסוגל להרגיש יותר חופשי, רגוע ושלו, מכיוון שהוא מפסיק לפחד ממה שיקרה אם הדברים לא ילכו לפי התוכניות שלו. כאשר השאלה אז מה? הופכת למחשבה מובילה, אדם יכול ליהנות מדברים בפשטות, ללא מתח או פחד מכישלון. מהו הצד השלילי של שימוש מוגזם בשיטת אז מה? לצד היתרונות הגדולים, אליעד מציין שיש גם מחיר לשימוש בשיטה הזו. שימוש מוגזם בשאלה אז מה? יכול להוביל לתחושה שהחיים חסרי משמעות או שהכל לא חשוב. מצד אחד, זה עוזר להתמודד עם כאב וקושי, אבל מצד שני, זה עשוי לפגוע ביכולת של האדם לחוות חוויות עמוקות יותר או למצוא משמעות בחייו. לכן אליעד ממליץ על איזון נכון, ועל כך שכל אדם צריך להחליט לעצמו מתי וכמה להשתמש בשאלה אז מה?. איך אפשר ללמוד עוד על שיטת אז מה? למי שרוצה להעמיק בנושא, אליעד כהן ממליץ להיכנס לאתר ולחפש מידע נוסף על איך לא להרגיש ...

... הילד מספר שהוא כועס כי צחקו עליו. כאן יש לנו מצב קלאסי של סיבתיות: - הסיבה: צחקו עליו. - התוצאה: הילד כועס. אליעד מונה ארבע שאלות ספציפיות שצריך לשאול כדי ללמד אותו לחשוב בהיגיון: האם הסיבה מחויבת? האם בהכרח צחקו עליו? מה באמת קרה שם בדיוק? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם העובדה שצחקו עליו מחייבת שהוא יכעס, או שאפשר להגיב ... נוספות? האם התוצאה עצמה מחויבת? האם הוא באמת כועס? אולי הוא רק חושב שהוא כועס? אליעד מסביר כי על ידי כך שמרגילים את הילד לשאול את השאלות האלה באופן שיטתי, הילד יתרגל לחשוב בצורה לוגית והגיונית. זהו תהליך שדורש חזרה מתמדת, אבל בסופו של דבר, הילד יהפוך לאדם שחושב בצורה עצמאית, ביקורתית והגיונית. איך ניתן ללמד ... אפשרי לבוא לאדם ולהסביר לו בצורה ישירה כיצד לחשוב בהיגיון, ולכן יש גם שיטה עקיפה לעשות זאת. השיטה העקיפה היא שאנחנו בעצמנו נשאל את האדם שאלות שיגרמו לו לחשוב לבד ולהגיע בעצמו לתשובות. במקום להגיד לו ישירות מה לחשוב, אנחנו מדריכים אותו לחשוב בכוחות עצמו באמצעות השאלות הנכונות. לדוגמה, אם הילד אומר משהו שאתם חושבים שהוא לא הגיוני, במקום פשוט לומר לו אתה טועה, עדיף לשאול את הילד איך הוא הגיע למסקנה הזאת, ולגרום לו לחשוב בעצמו האם הוא באמת בטוח במה שהוא אומר. בשיטה זו, הילד לומד בעצמו לשאול שאלות ולחקור את ההיגיון מאחורי הדברים שהוא חושב או מרגיש. האם קל יותר ללמד מישהו לדוג או לתת לו דגים? אליעד משתמש במשפט המוכר לתת למישהו דגים או ללמד אותו לדוג ... זאת, ללמד אותו לחשוב בעצמו הוא דבר קשה יותר בטווח הקצר, אך נותן לו עצמאות ויכולת להתמודד לבד לאורך זמן. האם כדאי לעודד ילדים לשאול שאלות? אליעד מסביר כי ילדים ששואלים שאלות רבות הם למעשה ילדים שמפתחים את החשיבה העצמאית שלהם. הורים שמונעים מהילד לשאול שאלות או מתעצבנים מהשאלות שלו, פוגעים בהתפתחות האינטלקטואלית שלו. ילד שלא שואל שאלות הופך להיות אדם פחות חכם, שקל לשלוט בו ושקל לרמות אותו. בעתיד, הילד אף עלול להאשים את ההורים שלו בכך שהם מנעו ממנו להתפתח ולהפוך לאדם חכם יותר. אליעד מדגיש כי הדרך הנכונה ביותר לעזור לילדים לפתח את השכל ואת החשיבה העצמאית שלהם היא לעודד אותם לשאול שאלות ולענות להם באופן שידריך אותם לחשוב לבד. כיצד ללמד אנשים לחשוב הגיונית דרך הנושאים שמעניינים אותם? כאשר אליעד עוזר לאדם שסובל מבעיה נפשית (לדוגמה ... לגרום לו להיות יותר חכם ולהפוך אותו לאדם שמתפקד טוב יותר, היא לדבר איתו על הנושאים שמעניינים אותו. במהלך השיחה, הוא גורם לו לשאול את עצמו את אותן שאלות הגיוניות שפורטו קודם, שוב ושוב, עד שהחשיבה שלו הופכת להיות הגיונית יותר. השיטה הזו תקפה גם לגבי בן זוג, ילד, מנהל או עובד - לכל אדם יש תחומי עניין אישיים, וניתן לפתח את החשיבה ההגיונית שלו על ידי שאלות שממקדות אותו בחקירת הדברים שחשובים לו. בדרך זו, האדם מתרגל שוב ושוב לשאול שאלות רלוונטיות, מה שעם הזמן יהפוך להרגל של חשיבה עצמאית, ביקורתית והגיונית. סיכום כללי - איך לגרום למישהו להיות חכם יותר? לסיכום, כדי לגרום למישהו להיות חכם יותר, יש ללמד אותו לחשוב באופן הגיוני על ידי הרגלתו לשאול שאלות באופן עצמאי. אפשר לעשות זאת בצורה ישירה על ידי לימוד שיטתי של השאלות ההגיוניות, ואפשר גם לעשות זאת בצורה עקיפה, על ידי שאילת שאלות שגורמות לאדם לחשוב בעצמו. כל זה נעשה דרך שיחות ודיונים בנושאים שמעניינים את האדם, ובכך מעודדים חשיבה עצמאית, לוגית וחכמה יותר. איך לגרום לילד להיות חכם יותר? איך ללמד מישהו לחשוב בהיגיון? ניתוח סיבתיות איך לעודד ילדים לשאול שאלות? איך לפתח חשיבה ביקורתית? איך להפוך טיפש לחכם? איך לעזור למישהו לחשוב עצמאית? איך ללמד עובד לחשוב בהיגיון? פיתוח עובדים, פיתוח מנהלים, הדרכת הורים, איך לגדל ילדים חכמים? איך לגדל ילד גאון? לעודד את הילד לשאול שאלות, שאלות של ילדים, ילד ששואל שאלות, ילד ששואל המון שאלות, ילד ששואל הרבה שאלות, פיתוח החשיבה לילדים, איך לגרום לבן זוג להיות יותר חכם? איך לגרום לבת זוג להיות יותר חכמה? איך להפוך משוגע לגאון? איך להפוך טיפש לחכם? לתת למישהו דגים, ללמד מישהו לדוג, ...

... מניפולציות פשוטות, זה פשוט ככה, דברים פשוטים, זה מאוד פשוט, ההסבר מאוד פשוט, לשאול שאלות, איך למנוע שאלות? שקרים פשוטים, מסובך או פשוט, קשה או פשוט, מורכב או פשוט, תקשורת בין אישית, איך לשתול מחשבות? איך להסתיר מידע? ... ולכן הוא משתמש בביטוי הזה כדי להימנע מהסברים מעמיקים ומדויקים. לדוגמה, כאשר שואלים אדם למה הוא עושה משהו מסוים, הוא יכול לענות מה זאת אומרת? זה פשוט ככה. המילה פשוט במקרה כזה מסתירה את העובדה ... הסיבה לפעולה שלו. מה מסתיר הביטוי זה פשוט ככה? אליעד מדגים זאת בדוגמה נפוצה: אם שואלים מישהו מדוע הוא נמשך למישהי, התשובה שלו עלולה להיות היא בחורה יפה, אז אני פשוט נמשך אליה. לפי אליעד, התשובה ... מציאות שהיא כביכול ברורה ומובנת מאליה. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא כאשר אדם נשאל מדוע הוא מעדיף להרגיש טוב ולא רע. האדם משיב זה עושה לי טוב, זה עושה לי רע, אני פשוט רוצה את זה. גם כאן, הביטוי ... קרובות השימוש במילה פשוט הוא חלק מטכניקה מניפולטיבית שמטרתה להימנע מלהשיב על שאלות. כאשר מישהו נשאל שאלה ואינו יודע את התשובה, במקום לומר אני לא יודע או זה מורכב, הוא אומר זה פשוט. למה הוא עושה זאת? כי אם הוא יודה שהוא לא יודע, האדם שמולו ימשיך לשאול שאלות . לעומת זאת, כשהוא טוען שזה פשוט, הוא גורם לאדם שמולו להרגיש לא בנוח או טיפש, כאילו הוא לא מבין משהו ברור מאליו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך זה עובד? והתשובה היא מה זאת אומרת? זה פשוט, נוצר מצב שהשואל יתחיל לפקפק בעצמו ויחשוב שאולי הוא הבעיה, שהוא לא מספיק חכם או לא מבין משהו שברור לכולם. בדרך זו, האדם שעושה מניפולציה מצליח למנוע שאלות נוספות ולהימנע ממתן תשובה עניינית וברורה. כיצד להגיב למי שטוען שדברים הם פשוטים? אליעד כהן נותן עצה כיצד ...

... אדם אחרים וכיוב. אבל אף אחד לא שם לכך, שהוא לא מבין מהי התכלית הסופית שלשמה הוא מנסה להשיג את התכלית שלו. כי כל תכלית שהאדם ממציא לעצמו, תמיד על האדם לנסות לשאול את עצמו ולהבין, מהי התכלית של התכלית עצמה. ונניח לדוגמה שהתכלית ... מה התכלית שלו? כי מה התכלית של לעזור לבני אדם? ואז האדם משיב לעצמו, שהתכלית היא שיהיה טוב בעולם. אבל גם זו לא תכלית, כי מהי התכלית של התכלית עצמה? זא על האדם לשאול את עצמו, האם זה באמת משנה האם המטרה שלו תושג או לא? ויש כאלו שהם ... קם אל חיים משעממים וקשים. וכאשר אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. אז האדם מעדיף פשוט להתהפך מצד אל צד במיטה ולהמשיך לישון. כי השינה עוזרת לאדם לברוח מהשאלה של מהי תכלית החיים. אבל יש כאלו שיש להם כל מיני שיגעונות בראש, ... מהי התכלית של החיים שלהם ומהו היעוד שלהם. למרות שבאמת הם לא מבינים דבר. כי את כל התכליות בעולם אפשר בשניה אחת להבין שהן כולן חסרות משמעות, משום שתמיד אפשר לשאול מהי התכלית של התכלית עצמה. וכל דבר שהאדם חושב שהוא התכלית של חייו, על האדם לבדוק את התכלית הזאת אל מול האמת ואך ורק אל מול האמת. דהיינו, על האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, האם זה באמת משנה שהתכלית הזאת תושג? מהי התכלית של השגת ... כפי מה שהם. ויש כאן עוד סוד, והוא שהתכלית הזאת היא אין סופית. דהיינו, ששום חכם בעולם לא יכול להגדיר את התכלית של המציאות. משום שכל תכלית שלא נגדיר, תמיד נוכל לשאול מהי התכלית שלה עצמה. כי התכלית היא השגת מטרה כלשהי. וכל מטרה שאותה נגדיר שהיא המטרה הסופית של כל המטרות, תמיד נוכל לשאול מה המטרה של המטרה עצמה. וכך הלאה עד אין סוף. ואילו היה יכול האדם ... האירועים שיש בעולם, עליו לנסות להבין מהי הסיבה הראשונה שהתחילה את כל האירועים שיש בעולם. אבל גם הסיבה הזאת נמצאת במרחק אין סופי מהאדם. כי כל סיבה, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של עצמה. עד אין סוף. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות ... התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את תכלית החיים. כי נניח לדוגמה שהאדם יראה בעיני שכלו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, עכשיו האדם ימשיך לשאול את עצמו, מהי התכלית של התהליך הזה עצמו. כי גם יצירת הסיבה הראשונה וגם התוצאה האחרונה, גם הן עצמן חלק מתהליך אחר גדול עוד יותר. כי כל אירוע, הוא חלק מרצף אירועים אחר גדול עוד יותר. וכל הסבר שהאדם ייתן, תמיד יהיה ניתן לשאול, מהי התכלית והמטרה שבגללה קיימת הסיבה הראשונה. כי שום דבר הוא לא מחויב המציאות. וכל דבר שהוא קיים, הוא יכול גם להיות לא קיים. וכל סיבה שקיימת, בדיוק כמו שהיא קיימת, כך גם היא יכולה לא להיות קיימת. ותמיד יש לשאול, מהי התכלית והסיבה שלשמה הסיבה עצמה קיימת. וכל סיבה שלא ניתן, גם עליה נוכל לשאול מדוע היא עצמה קיימת. ובשכל אנושי אי אפשר למצוא תשובה לשאלה של מהי התכלית של כל המציאות שלנו, וממילא לא ניתן למצוא את התשובה ... מחשבתי, שמאפשר לו לתפוס במחשבתו את הסיבה הראשונה ואת תכלית המציאות כולה ואת התכלית האמיתית של החיים האישיים שלו. ואחרי שהאדם מגלה את התכלית של הכל, על ידי זה השאלה של מהי תכלית החיים מפסיקה לעניין את האדם, ואז האדם הופך להיות ...

... נאמר שהסיבה הראשונה היא אין סיבה, הרי שעדיין אפשר לשאול, האם האין סיבה הוא מוכרח? תשובה: לא. משום ... שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. כי גם קיומו של ... העל אנושי של האדם, שהוא שורש השכל של האדם, שם השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל ולא יכולה להתקיים כלל. כי שם אין שום שאלה כלל. משום שהשכל העל אנושי, הוא עצמו סיבת כל ... לא מבין את סיבת כל הסיבות. ורק אחרי שהאדם מגיע לשאלה ככ חזקה, עד שאין ביד השכל האנושי להכיל את השאלה עצמה, ורק אחרי שהאדם מקבל שכל חדש שהוא שורש השכל, ושאז השאלה נעלמת מעצמה, רק שם האדם מבין את סיבת כל ... ועוד נוסיף, כי יש כאלו שנדמה להם שהפתרון לכל השאלות הוא לומר שהמציאות לא קיימת. כי אם אין מציאות ... ואין מקום ואין סיבה ואין תוצאה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ונדמה להם שבשכל הגדול ביותר, שם תפישת ... כי גם אם נניח ונאמר שאין מציאות, עדיין נוכל לשאול, האם זה מוכרח שלא תהיה מציאות? ואם לא, אז ... הראשונה, כך גם האין מציאות גם הוא לא התשובה של כל השאלות. וזה כמובן בלי קשר לזה שבוודאי שכן יש מציאות. ... קיים. ואם העולם לא היה קיים, ממילא לא הייתה שום שאלה כלל. ועצם זה שקיימת מחשבה שאומרת שאולי העולם ... שיכולה לחשוב שהעולם לא קיים. ואכ עצם קיומה של השאלה, מוכיח שמשהו קיים. ואכ יש לשאול מה הסיבה שהוא עצמו קיים וכולי. ובכלל זה ... אשליה חלום וכיוב. ובכך הם חושבים שהם תרצו את כל השאלות. וכמובן שזו לא התשובה של כל השאלות. כי גם אם נאמר שהעולם הוא חלום, עדיין יש ... שלו עצמו. וגם אם נאמר שאין חלום כלל, עדיין יש לשאול מה מכריח את האין חלום הזה להתקיים. כי גם האין ... כך גם הוא היה יכול להיות אפשרי המציאות. ותמיד אפשר לשאול, מפני מה מחויב המציאות הוא מחויב המציאות ולא ... כל זמן שיש דבר נוסף שהוא לא מחויב, הרי שתמיד אפשר לשאול מה הסיבה של המחויב עצמו? בדיוק כמו שאנחנו שואלים מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ויש כאן עוד ... את הסיבה הראשונה. כי גם אם נגדיר אותה, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה היא עצמה ולא ... סיבה שלא נמצא, גם אם נמצא סיבה כלשהי, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה היא יוצרת את התוצאה ... שדבר כלשהו הוא הסיבה ודבר אחר הוא התוצאה. הרי שיש לשאול, מפני מה ומה הסיבה שבגללה דווקא הדבר הראשון ... רק את הסיבה הראשונה, דהיינו, למצוא סיבה שלא ניתן לשאול מה הסיבה שלה, אלא למצוא גם את הסיבה שבגללה ...

... שלמציאות כולה אין תכלית כלל. ושכל רצף האירועים כולו הוא חסר תכלית. ואותם יש לשאול, אם אכן כל המציאות כולה חסרת תכלית, אז מה בדיוק התכלית של החיים שלהם עצמם? כי מאחר שלכל התהליך ... לדברים כלשהם משמעות, אם לכל המציאות כולה מצד האמת אין שום משמעות. ומצד האמת יש לשאול , האם באמת יכול להיות שלכל המציאות כולה אין תכלית, והאם יכול להיות שכל המציאות כולה מצד האמת חסרת ... לשום דבר אין תכלית? אלא, שאם נאמר שלכל רצף האירועים כולו אין תכלית, ממילא יש לשאול, כיצד זה שיש בעולם שלנו המון תהליכים שכן מעידים על תכלית. כי מי שיתבונן סביבו יראה, כי האדם (וגם ... התכלית של כל האירועים שבעולם, היא כדי לעשות טוב. אלא שגם כאן יש בעיה רצינית. והשאלה הראשונה היא, אם באמת התכלית היא למען עשיית טוב, אז מדוע יש רע? כי מאחר שהתכלית היא למען יצירת ... שיהיה בעולם חושך ורע. זא נניח באמת שהרע נוצר כדי שהאדם יוכל להעריך את הטוב. השאלה היא, אם באמת התכלית היא לעשות רק טוב, אם כן מראש היה אפשר ליצור אדם שמרגיש תמיד רק טוב, ושהוא לא ... בעולם וכולי כנל. כך שלומר שהכל נוצר כדי לעשות לאדם טוב, זה כמובן יוצר כל מיני שאלות שיש לתת עליהן את הדעת. אבל, ויש כאן אבל עוד יותר גדול, והוא שגם אם נניח שהכל היה טוב, וגם אם ... על האמת, שבכך שהוא חושב שהכל קיים כדי לעשות טוב, הרי שבכך הוא לא באמת עונה על השאלה של מהי תכלית קיומה של המציאות כולה. כי אם נניח לדוגמה שהתכלית היא כדי לעשות טוב, ושלשם כך נוצרים כל האירועים שבעולם בכל רגע מחדש, הרי שעכשיו יש לשאול, מהי בעצם הסיבה והתכלית שלשמה קיים הרצון עצמו לעשות טוב? זא נניח שאכן יש רצון כלשהו לעשות טוב, שהוא מניע את כל האירועים כולם. עכשיו יש לשאול, מה התכלית של הרצון הזה עצמו? זא מדוע בכלל יש רצון לעשות טוב, למה לדוגמה שלא יהיה רצון לעשות רע? ... מדוע יש רצון לעשות טוב, ומדוע כל האירועים כולם הם כפי מה שהם, הרי שתמיד נוכל לשאול, מה יצר את המשמעות הראשונה עצמה ואת הסיבה הראשונה עצמה. כי באותה המידה שיש לדוגמה משמעות כלשהי ... וכיוב, או ללא חוקי פיזיקה וללא עקביות כלל. וכל סיבה שאותה ייתן האדם, תמיד נוכל לשאול מה יצר את הסיבה הראשונה עצמה. כי גם היא עצמה לא מחויבת המציאות. ובדיוק כמו שהיא קיימת, כך גם היה ... כך ולא אחרת? ובנוסף, נניח באמת שיש באמת איזו תכלית למציאות. הרי שעדיין יש לשאול, מדוע בכלל יש תכלית כלשהי. הרי באותה המידה שיש תכלית, הרי גם הייתה יכולה לא להיות תכלית. דהיינו, לא רק שיש לשאול מדוע התכלית היא לא אחרת. אלא יש גם לשאול, מדוע בכלל יש תכלית כלשהי. ואם אין תכלית, גם אז יש לשאול, מדוע אין תכלית, הרי כן הייתה יכולה להיות תכלית. ואין שום הסבר בעולם שיכול להסביר מה התכלית ...

שאלות אמיתיות, שאלה ממקום אמיתי, לשאול באמת, שאלה אמיתית, הרגע הזה, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בהכל, ספק מוחלט איך להגיע לתשובה אמיתית דרך הטלת ספק מוחלטת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה כיצד אפשר להגיע להבנה עמוקה ואמיתית של מושגים כמו קיים, לא קיים, טוב ורע, וכל שאלה אחרת, דרך הטלת ספק מוחלטת בכל מה שהאדם חושב, מרגיש או יודע. הנקודה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהדרך להגיע לתשובה אמיתית היא לא על ידי ניסיון לברוח או להגיע למצב של לא קיים, ... תבחין בין קיים ללא קיים, זה הרגע שבו השאלות ייעלמו לחלוטין. כדי לעשות זאת צריך לעבור תהליך שבו אתה מטיל ספק בהכל: תחילה אתה מטיל ספק באמונות הרגילות שלך (לדוגמה: צריך להתחתן, לא צריך להתחתן, כל אחד יעשה מה שהוא ... שאני חושב שאני מבין?). לבסוף אתה מגיע לשאלות המהותיות ביותר: האם אני באמת קיים? האם אני בכלל יודע משהו בוודאות? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית אצל אנשים היא שהם לא מתרגלים מספיק הטלת ספק ביום - יום בדברים הפשוטים ... אליעד טוען שרק כאשר הספק הוא אמיתי, השאלה עצמה מתבטלת, ונשארת רק האמת עצמה. מה זה ספק מוחלט? איך להטיל ספק בחושים? האם אני באמת קיים? מהי שאלה אמיתית? איך לבדוק מה זה קיום? מה המשמעות של יש ואין? כיצד להגיע לאמת מוחלטת? ...