... זה יופי? איך לנתח שאלה? דוגמה לניתוח שאלה, איזה שאלה לשאול? ניהול דיונים, להבין את המושגים של השאלה, מה הופך דבר ליופי? תקשורת בין אישית, למה אתה מתכוון? מה אתה חושב? מה זה בעיניך? להבין את השאלה איך לנתח שאלה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה איך לנתח שאלה, ומביא כדוגמה את השאלה מה זה יופי?. כאשר נשאלת שאלה כזו, אליעד מדגיש כי הדרך הטיפשית ביותר להתמודד איתה היא לתת לה תשובה ישירה. אפשרות טיפשית נוספת היא לפתוח מילון ולהקריא את ההגדרה. אליעד טוען כי לפני שנותנים תשובה לשאלה כזו, חשוב להבין למה האדם התכוון כשהוא שאל מה זה יופי?, וזאת על ידי שאילת שאלות הבהרה. הוא מדגים זאת עם אפשרויות שונות לשאלות הבהרה, כמו למשל לשאול: למה אתה מתכוון כשאתה אומר יופי? או מה אתה חושב שזה יופי? אליעד מנתח בהרחבה את ההבדל בין שתי השאלות הללו. הוא מסביר שכאשר שואלים למה אתה מתכוון? זו שאלה שמניחה ששני הצדדים מסכימים כבר מראש על מהו המושג הכללי, ובסך הכל צריך לחדד לאיזה סוג ספציפי מתכוון השואל. לעומת זאת, כאשר שואלים מה אתה חושב שזה יופי? מניחים שקיימות דעות שונות לגבי ההגדרה של המושג, ואז מבקשים מהשואל להציג את ההבנה האישית שלו בנושא. מה ההבדל בין למה אתה מתכוון לבין מה אתה חושב? אליעד מסביר בצורה מפורטת שהשאלה למה אתה מתכוון? יוצאת מנקודת הנחה שיש ביניכם הבנה כללית על מה מדברים, ונותר רק לכוון או לחדד את ההבנה של המושג המסוים. לעומת זאת, השאלה מה אתה חושב? מתמקדת בהנחה שקיימת אי - הסכמה או אי - ידיעה לגבי המושג. ... לגבי מושג מסוים, בעוד למה אתה מתכוון? יוצרת הבנה מצומצמת יותר וממוקדת. לדוגמה, אם מישהו מבקש תביא לי תפוח, אפשר לשאול אותו למה הוא מתכוון במילה תפוח, ואז ייתכן שהוא יתכוון בכלל לתפוז. שאלת מה אתה חושב שזה תפוח? תוביל לדיון פילוסופי ומיותר, בעוד השאלה למה אתה מתכוון בתפוח? מבהירה באופן פשוט וישיר למה השואל מתכוון. איך לבחור את השאלה הטובה ביותר להבהרת מושגים? אליעד מציין שכאשר מנתחים שאלות, יש לשים לב לקלות וליעילות של השאלה המבהירה. יש לשאוף לשאלה שהכי קל לנשאל לענות עליה. במקרים מסוימים, שאלות כמו מה אתה מתכוון? עשויות לסבך את ה

... למה אני רוצה להרגיש טוב? למה יש לי רצון כלשהו? למה אני רוצה משהו מסוים? איך לשאול את עצמי? למה אני רוצה את מה שאני רוצה? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת בשאלה הבסיסית והעמוקה של למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, ובאופן שבו ניתן לחקור את הרצונות שלנו לעומק מבלי להיכנס ללופים אינסופיים של חשיבה מעגלית. אליעד מסביר שהלופ, כלומר, החשיבה המעגלית, נוצר כאשר אדם שואל את עצמו שאלה כמו: למה אני רוצה להרגיש טוב? ועונה לעצמו: כי לא טוב לי כשאני מרגיש רע, ואז שוב נשאלת השאלה בצורה אחרת, וחוזר חלילה. במצב כזה, האדם מרגיש שהוא מסתובב במעגל ולא מתקדם לשום מקום. איך להימנע מלופ בחקירה עצמית? כדי לא ... הדבר הזה (כלומר, אני רוצה את ההפך שלו) לא אכפת לי אם יהיה או לא יהיה כאשר אדם שואל את עצמו: למה אני רוצה את הדבר הזה?, עליו להימנע מלשאול את השאלה בצורה שמחזירה אותו לאותה נקודה. במקום זאת, עליו להוסיף את שתי האפשרויות הנוספות ולהשוות אותן זו מול זו. דוגמה מפורטת ליציאה מלופ מחשבתי אליעד ... אותי? במקום להמשיך ולחקור למה אני רוצה שיאהבו אותי? בצורה ישירה, אליעד ממליץ לשאול את השאלה באופן הבא: למה אני רוצה שיאהבו אותי, ולא שיסנאו אותי, או שלא יהיה אכפת לי אם אוהבים אותי או לא? כאשר אדם שואל את השאלה בצורה הזאת, הוא יוצר מיד אפשרות להשוואה ולא מאפשר לשאלה לחזור על עצמה. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא רוצה שיאהבו אותו כי זה עושה לו טוב, הוא צריך להמשיך ולברר למה דווקא האפשרויות האחרות (שלא יאהבו אותו, ... לנסח את ההפכים: אני רוצה להרגיש רע לא אכפת לי אם אני מרגיש טוב או רע לאחר מכן, לשאול את השאלה כך: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע או שלא אכפת לי אם ארגיש טוב או רע? באופן זה האדם חייב לחשוב לעומק למה הוא באמת פוסל את שתי ... כשהוא מברר זאת, מתבררות נקודות חדשות ועמוקות יותר שלא יעלו אם הוא ישאל את השאלה באופן רגיל. חקירה עצמית של רצונות במערכות יחסים אליעד משתמש בדוגמה של מערכות יחסים: למה אני רוצה את האדם הזה ולא את ההפך שלו או שלא יהיה אכפת לי אם הוא איתי או לא? כאן, הוא מדגים את אופן השאלה באמצעות האפשרויות השונות של הרצון: אני רוצה להיות עם האדם הזה אני לא רוצה להיות איתו, כלומר, אני רוצה להיפרד ממנו לא אכפת לי אם אני איתו או לא השאלה מנוסחת כך: למה אני רוצה דווקא את האדם הזה ולא להיפרד או שלא יהיה אכפת לי? בכך האדם מתמודד ישירות עם האפשרויות החלופיות ונאלץ לחשוב לעומק למה ... פחד מבגידה כדי להמחיש את הנקודה הזו עוד יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם ששואל את עצמו: למה אני לא רוצה שיבגדו בי? במקום לשאול את השאלה בצורה ישירה שתיצור לופ, יש לשאול: למה אני לא רוצה שיבגדו בי, במקום שארצה שיבגדו בי או שלא יהיה אכפת לי אם בוגדים בי או לא? כשאדם שואל את השאלה כך, הוא יכול להבין יותר לעומק למה הוא באמת בוחר באפשרות הספציפית הזו, במקום האחרות, וכך נמנע מלופ מעגלי. החשיבות של ההשוואה בין אפשרויות ... משהו? איך לצאת מלופ מחשבתי? חקירה עצמית של רצונות איך להבין את עצמי לעומק? איך לשאול את עצמי נכון? מודעות עצמית ורצון למה אני רוצה להרגיש טוב? ...

... לחקירה רגשית, לשאול שאלה מלאה, מהי שאלה מלאה? לחדד את ההפכים של הרצון, איך לא להיכנס ללופ רגשי? הטעות של אני חושב משמע אני קיים, השאלה היא התשובה, 2 סוגים של לא אכפת לי, 2 סוגים של לא משנה מהי שאלה מלאה בחקירה רגשית? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם רוצה להבין את עצמו רגשית, עליו לשאול שאלה מלאה. שאלה מלאה אינה רק למה אני רוצה משהו מסוים? אלא היא כוללת גם את ההפכים של הרצון. למשל, אם האדם שואל את עצמו: למה אני רוצה שיאהבו אותי? עליו להרחיב את השאלה כך שתכלול גם את ההיפך: למה אני רוצה שיאהבו אותי ולא שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא? או אפילו, למה אני לא רוצה שישנאו אותי?. אליעד מדגיש כי רק על ידי השאלה הזו, שכוללת בתוכה את כל האפשרויות ההפוכות, האדם באמת חוקר את עצמו לעומק. איך לשאול שאלה מלאה באופן מעשי? אליעד מציע דוגמה מעשית וברורה: אם אתה שואל למה אני לא רוצה להיות לבד? במקום להסתפק בשאלה חלקית זו, עליך להוסיף גם את האפשרויות ההפוכות כגון למה אני לא רוצה להיות לבד ולא שלא אכפת לי להיות לבד? או למה אני לא רוצה דווקא להיות לבד?. כך השאלה הופכת לשלמה ומאפשרת לראות את התמונה המלאה של הרצון. אליעד מסביר כי הרצונות לא מופיעים לבד, אלא יש אותי פלוס הרצון. השאלה היא מדוע רצון אחד, כמו הרצון לא להיות לבד, נדבק אליי, בעוד רצונות אחרים כמו להיות לבד או לא אכפת לי אינם נדבקים אליי. מדוע שאלה מלאה מוציאה אותך מהלופ הרגשי? אליעד טוען שכאשר אדם שואל שאלה חלקית, הוא ייכנס ללופ רגשי שמזין את עצמו. לדוגמה, למה אני רוצה זוגיות? עלול להוביל לתשובה כגון כי לא טוב לי לבד, וחוזר חלילה. אך כאשר האדם שואל שאלה מלאה, כגון למה אני רוצה זוגיות ולא שלא אכפת לי אם תהיה לי זוגיות או לא?, הוא יוצא מהלופ, כי הוא כבר מחוץ להנחות היסוד המקוריות של השאלה. עצם העלאת האפשרויות ההפוכות יוצרת שחרור מההיצמדות הרגשית לרצון המקורי, ולכן השאלה המלאה היא גם התשובה. מהי הטעות של דקארט - אני חושב משמע אני קיים? אליעד נותן ביקורת על המשפט המפורסם של דקארט, אני חושב משמע אני קיים, וטוען כי מדובר בשאלה חלקית ומטעה. הוא מסביר שבמשפט הזה קיימת הנחת יסוד סמויה, משום שכשאדם שואל האם אני קיים? הוא חייב לשאול גם את ההפך - או שאולי אני לא קיים ולא חושב?. אם הוא לא לוקח בחשבון את ההפך, ... הנחת יסוד סמויה שמובילה אותו למסקנה שגויה. לכן, המשפט של דקארט, לפי אליעד, הוא שטחי ולא חוקר את שאלת הקיום בצורה מלאה. מדוע שאלה מלאה היא בעצם התשובה? אליעד כהן מדגיש כי השאלה המלאה אינה דורשת תשובה, אלא היא עצמה התשובה. האדם לא באמת צריך למצוא פתרון סופי, אלא רק להצליח לראות את כל הצדדים של השאלה. כאשר אתה באמת מבין את השאלה, אתה משוחרר מהבעיה עצמה, כי הבעיה קיימת רק במצב שבו אתה מזדהה עם רצון אחד ולא מסוגל לראות אפשרויות הפוכות. כאשר אתה שואל שאלה מלאה, אתה רואה אפשרויות נוספות שמחוברות אליך ומפסיק להיאחז ... של הרצון לפרטי פרטים? אליעד כהן מדגיש מאוד את החשיבות של פירוט מלא של הרצון ושל כל ההפכים האפשריים שלו. למשל, לא מספיק לשאול למה אני רוצה שיאהבו אותי?, אלא צריך להוסיף ולשאול למה אני רוצה שיאהבו אותי ויגידו לי כל בוקר שאוהבים אותי, ולא שלא אכפת לי אם ... רגשית וממחשבות מקובעות, ויכול לצאת מהלופים הרגשיים שלו. איך זה קשור לחקירה עצמית, רגשות ויציאה מתקיעות? הגישה של אליעד, לשאול שאלות מלאות ומפורטות, מיועדת להוציא את האדם מתקיעות ומלופים רגשיים ...

... אני רוצה או מה אני באמת רוצה? השאלה מה אני רוצה, השאלה מה אני באמת רוצה, מה הרצון שלי באמת? מה הרצון האמיתי שלי? מה הרצון הפנימי שלי? לשאול מה אני רוצה באמת, לדעת מה אני רוצה באמת, רצון יחסי, רצון מוחלט, מה אני רוצה כרגע? מה ההבדל בין מה אני רוצה למה אני באמת רוצה? שאלות כמו מה אני רוצה? ומה אני באמת רוצה? נראות אולי דומות, אך למעשה, כל אחת מהן לוקחת את האדם למקום שונה לחלוטין. אליעד כהן מסביר לעומק את ההבדל המהותי בין שתי השאלות הללו, מתי יש להשתמש בכל אחת מהן, ומה התוצאות שיכולות להתקבל מהשימוש בכל שאלה. מה המשמעות של מה אני באמת רוצה? השאלה מה אני באמת באמת רוצה? מחפשת אחר הרצון הפנימי והמוחלט של האדם. זוהי שאלה שלוקחת את האדם לחקירה פנימית עמוקה, בה הוא מנסה להבין את הרצון האמיתי שלו, הרצון שאינו מושפע מדעות של אחרים, מהחברה או מתפיסות חיצוניות. כאשר אדם שואל את עצמו את השאלה הזאת, הוא מנסה להתחבר למהות הפנימית ביותר שלו ולגלות מהו הרצון שאם יממש אותו הוא ירגיש שלם לחלוטין. לדוגמה, אדם יכול להתעורר בבוקר ולשאול את עצמו: מה אני באמת באמת רוצה?, ומתוך החיפוש הזה הוא עשוי להגיע למסקנה שבעצם הוא לא רוצה שום דבר באופן ספציפי, אלא פשוט רוצה להרגיש טוב. ... לאושר ושלווה, ואילו אצל אחרים, הוא עלול לעורר תחושת חוסר משמעות וחוסר כיוון. מה המשמעות של מה אני רוצה? לעומת זאת, השאלה מה אני רוצה? היא פשוטה ומעשית יותר. היא מתמקדת ברצונות הרגעיים והיחסיים של האדם ברגע נתון. כאשר אדם שואל מה בא לי לעשות עכשיו?, הוא אינו מנסה להתחבר למהות עמוקה או מוחלטת, אלא פשוט להבין מה מתחשק לו כרגע. לדוגמה: האם בא לי לאכול עכשיו? האם בא לי לצפות בטלוויזיה? האם אני רוצה ללכת לטייל? שאלה זו אינה דורשת מהאדם להבין את עצמו לעומק או להתחבר למהות פנימית, אלא פשוט עוזרת לו להחליט מה הוא רוצה לעשות ברגע הזה. היא מובילה אותו לפעולה, לתנועה, להחלטה פשוטה ופרקטית שמאפשרת לו לפעול מידית, בלי להיכנס לשאלות עמוקות מדי. מתי להשתמש בשאלה מה אני באמת רוצה ומתי בשאלה מה אני רוצה? הנקודה שאליעד כהן מדגיש היא החשיבות להבין באיזו שאלה להשתמש בכל מצב. לעיתים, אנשים מבלבלים בין שתי השאלות הללו, מה שעלול להוביל לתחושת תקיעות וחוסר התקדמות בחיים. כאשר אדם נמצא בצומת דרכים משמעותית ורוצה להתחבר למהות העמוקה שלו, להבין מה באמת מניע אותו בחיים, השאלה מה אני באמת רוצה? יכולה להיות מועילה מאוד. שאלה זו תוביל אותו להתבוננות פנימית עמוקה ואולי אף לשחרור מרצונות מיותרים. האדם יכול לגלות שהוא בעצם רוצה להרגיש טוב ללא תלות בשום דבר חיצוני, ואז הוא יצא מהמרוץ האינסופי אחר סיפוקים זמניים. מצד שני, אם אדם נמצא במצב שהוא צריך לפעול, להחליט ולעשות משהו, השאלה הנכונה עבורו תהיה מה אני רוצה?. השאלה הזאת תעזור לו להתמקד ברצון היחסי של הרגע הנוכחי ולהוביל אותו לפעולה מיידית. זאת הדרך המומלצת כאשר המטרה היא פשוטה ופרקטית: לעשות משהו, לקדם פעולה, להניע את עצמו לפעול בעולם. איך להימנע מתקיעות באמצעות הבחירה בשאלה המתאימה? בעיה שכיחה שאנשים חווים היא שהם שואלים את עצמם את השאלה הלא נכונה בזמן הלא נכון. למשל, אם אדם רוצה לנוע קדימה בחיים והוא שואל מה אני באמת רוצה? באופן עמוק מדי, הוא יכול להיתקע, כי הוא מחפש תשובה מוחלטת שלא בהכרח זמינה לו ברגע זה. מנגד, אם הוא מרגיש תקוע דווקא בשאלה המעשית מה אני רוצה?, ייתכן שדווקא ההתבוננות העמוקה יותר (מה אני באמת רוצה?) תאפשר לו להשתחרר מהתקיעות. ההמלצה של אליעד היא להיות מודע לניואנסים בין שתי השאלות האלו: אם אתה מרגיש תקוע בשאלה המעשית, נסה

שאלות רוחניות, מדיטציה, איך לחפש את האמת? מודעות עצמית, לא יודע כלום, מה אתה יודע? איך אתה יודע? למה אתה יודע? התפתחות רוחנית, איך לשאול שאלות? מחסום רוחני ...

... מריבה? שאלת הבהרה, איך לשאול מה הבנת אותי? איך להתמודד עם ויכוח? חוסר הבנה בויכוח, איך לגרום למישהו להבין אותך? ניהול ... הבין מדבריכם. למשל, לשאול אותו: אתה יכול להגיד לי מה הבנת שאמרתי? או מה שמעת מדבריי? באופן זה, תגלו שברוב הפעמים - לפחות ... ויכוחים מיותרים. איך לשאול מה הבינו מבלי לפגוע באגו של האדם השני? הבעיה שהעלה אליעד היא שכאשר אתם אומרים למישהו מה הבנת ... חלופי שעדין יותר, כגון לשאול: על מה בדיוק אתה לא מסכים איתי? או באיזה חלק מדבריי אתה חושב שאני טועה? ניסוח כזה גורם לצד השני ... נמנע מלענות על השאלה? לעיתים, כאשר תשאלו על מה אתה לא מסכים איתי?, הצד השני עדיין יסרב לענות על השאלה במפורש ויעדיף פשוט לשאת את הנאום שלו בלי להתייחס לדבריכם כלל. אליעד מדגיש שבמצב כזה עדיין כדאי ... לוויכוח מיותר, יש לשאול בצורה נעימה ומכבדת, ולוודא שהמסר עבר באופן ברור. פעולה זו יכולה למנוע אי - הבנות וויכוחים ... לא מסכים איתך? איך לשאול מה הבינו אותך? איך למנוע מריבות מיותרות? מה הפתרון לחוסר הבנה בדיונים? ...

... איך לגרום ללקוח לא להיות צריך לחשוב על זה? איך לנטרל התנגדות של צריך לחשוב על זה? איך לגרום ללקוח להרגיש בנוח? איך לא להפעיל לחץ על לקוח? למה לגרום ללקוח להרגיש בנוח לשאול שאלות? למה לגרום ללקוח להרגיש בנוח להביע ספקות? למה לגרום ללקוח להרגיש בנוח להביע התנגדויות? איך לגרום ללקוח לסמוך עליך? למה לקוח צריך ... המרכזי בלקוח שאומר שהוא צריך לחשוב על זה, הוא יהיה לנסות להבין על מה הוא צריך לחשוב. איזה עוד ספק יש לו. אבל בעצם זה אומר, שאם איש המכירות לאורך השיחה, יעודד את הלקוח לשאול כמה שיותר שאלות ויגרום ללקוח להרגיש בנוח לשאול שאלות ולהביע ספקות ולהביע התנגדויות, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח לא יגיד בסוף שיחת המכירה, שהוא צריך לחשוב על זה. כי בעצם אם בדינאמיקה מול הלקוח, כבר אין יותר שאלות פתוחות, ואם כבר הכל ברור, אז ממילא המשפט אני צריך לחשוב על זה, פחות רלוונטי בהקשר של השיחה. שוב: אם תדע לגרום ללקוח להרגיש בנוח לשאול שאלות, בעיקר באמצעות זה שהלקוח לא יחשוש מכך שאם הוא יטיל ספק במכירה, אז אתה תפעיל עליו לחץ. שזה עוד נושא בפני עצמו, איך לגרום ללקוח להרגיש ... שאתה תגרום לכך שבדינאמיקה שלך מול הלקוח, יהיה ברור שאין עוד נושאים פתוחים, ושהלקוח מבחינת הדינאמיקה בשיחה איתך, כבר יהיה במצב שבו מבחינת השיחה מולך, הוא כבר שאל את כל השאלות שיש לו, העלה את כל הספקות שיש לו וכיוב. ואז במקרה כזה, ברמה התקשורתית, יהיה יותר קשה ללקוח לומר שהוא צריך לחשוב על זה. כי בעצם מה עוד יש לחשוב? הרי כבר דיברנו על כל הספקות, מכל הצדדים ומכל ההיבטים. ולכן בשורה התחתונה, אם תגרום ללקוח לשאול כמה שיותר שאלות וכמה שיותר להטיל ספק וכמה שיותר להרגיש בנוח להביע התנגדות, הרי שזה מגדיל את הסיכוי שהלקוח לא יגיד לך בסוף השיחה, שהוא צריך לחשוב על זה. בכל מקרה ... כי הוא חושב שאולי הוא פספס משהו ולא שאל משהו ולא חשב על משהו. ולכן יש מצבים, שלא משנה מה, הרי שבסוף הלקוח יצטרך לחשוב על זה. יחד עם זאת, כנל, אם הלקוח ירגיש בנוח לשאול את כל השאלות וההתנגדויות מכירה שיש לו, הרי שזה מקטין את הסיכוי לכך שהלקוח יגיד לך בסוף, שהוא צריך לחשוב על זה. ובנוסף, זה גם מגדיל את הסיכוי שאם הלקוח יגיד שהוא ...

... לדבריו, השקר חושש משאלות ולכן הדרך לחשוף אותו היא באמצעות שאילת שאלות ללא פחד או מעצורים. למה השקר פוחד משאלות? לדברי אליעד, השקר לעולם אינו יכול לעמוד מול חקירה ממוקדת של שאלות. ברגע ששואלים מספיק שאלות על כל תיאוריה או סיפור, השקר מתחיל להיסדק, כי הוא לא מבוסס על המציאות אלא רק על דמיון. ככל ששואלים יותר שאלות, כך השקר מנסה לברוח ולהסיט את הדיון לנושאים אחרים. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו גנב החביא גניבה בביתו, וכשהגיעו שוטרים, הגנב התנדב ... אפשר להבין, עליך מיד לשאול אותו: איך אתה יודע שאי אפשר להבין? האם בדקת לעומק? אליעד מדגיש שאסור להאמין לאף אחד בלי לבדוק בעצמך, כולל לדבריו שלו עצמו. מדוע חשוב ... איך להתמודד עם הפחד משאלות? אליעד מסביר שבני אדם פוחדים לשאול שאלות כי הם חוששים ממה שיגלו. הם מפחדים להשתגע או לאבד שליטה. אך הוא מציין שהסבל של האדם נובע בדיוק מהפחד לשאול שאלות. אם אדם יעז לשאול שאלות מספיק עמוקות ולבדוק הכל לעומק, הוא יפסיק לסבול כי יגיע אל האמת. אליעד מתאר זאת באמצעות דימוי של גדר בגיהינום שמפחידה אנשים לא לשאול שאלות ולא לחקור לעומק כדי שלא יגלו אמת שעלולה לערער אותם. אבל הוא מעודד שלא להיכנע לפחדים האלה, כי רק חקירה אמיתית ובלתי ... לוודאות היא שאילת שאלות חוזרות ונשנות, אפילו שאלות שנראות מוזרות או חסרות היגיון. עליך לשאול אולי ההפך הוא הנכון? בכל מצב, אפילו אם זה נראה לך ברור. הוא טוען שהאדם חי בשקרים והנחות שמבוססים על דמיונות, ולכן הוא לא באמת בטוח ... מסוים, אליעד מציע לך לשאול את עצמך האם באמת אתה רוצה זאת או אולי רק נדמה לך שאתה רוצה זאת. לדבריו, אין דבר ברור מאליו ועל כל הנחה או אמונה צריך להטיל ספק. מה ... מסכם שאם אדם ממשיך לשאול שאלות בלי לפחד ובלי להאמין אוטומטית, הוא יגיע בסוף למחויב המציאות, שהיא אמת מוחלטת שאינה ניתנת לערעור. כשהאדם מגיע לכך, הוא כבר לא יכול לשאול יותר שאלות, כי אין שום ספק יותר. רק אז החיים שלו יהיו מבוססים על אמת יציבה, והוא יחיה חיים טובים באמת, ללא סבל. לדברי אליעד, המפתח לאמת מוחלטת הוא חוסר הפחד לשאול שאלות, לבדוק כל דבר לעומק, ולהימנע מלהאמין באופן עיוור לשום דבר. רק אז אפשר להגיע אל האמת שאין לה הפך כלל. איך לזהות שקרים? איך לשאול שאלות כדי לגלות את האמת? מהו מחויב המציאות? איך להפסיק לשקר לעצמי? האם השכל באמת מוגבל? כיצד להתמודד עם פחדים משאלות? היום נדבר על איך אדם יכול לגלות שמרמים אותו, איך לדעת שעובדים עליך, וגם איך לדעת אם אתה מרמה את עצמך. והתשובה, השקר, מת מפחד משאלות, השקר בורח משאלות, ואם מתחילים לשאול מישהו שאלות והוא מתחיל להסיט את הדיבור לכיוון אחר, דווקא שם תתמקד. כמו שגנב החביא את הגניבה בבית שלו, באו שוטרים למקום בו נמצאת הגניבה, אמר להם ... טועים, ואסור לפחד לשאול שאלות, כי אדם צריך להבין שהסבל שלו פוחד מהשאלות. בגיהינום יש גדר שאומרת ומפחידה את האדם ואומרת לו, אל תשאל

... טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טוב מה המשמעות של הכל טוב מוחלט לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את הרעיון של הכל טוב מוחלט, ומסביר בצורה עמוקה ומפורטת את משמעותו. ... הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה. האם טעויות הן באמת מושלמות? אליעד מדגים את תפיסתו דרך דוגמה ברורה: אם אדם עושה ... אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו. מדוע לשאול שאלות זה טוב מוחלט? אליעד מתייחס לכך שגם הפעולה של שאילת שאלות עצמה, היא טובה מוחלטת. הוא מסביר שגם אם השאלה נראית לא הגיונית, או שנדמה שהשואל לא באמת מבין את הדברים, גם זה טוב מושלם. הסיבה לכך היא שכאשר הכל מוחלט, גם עצם קיומה של השאלה, עצם הביטוי של ספק או חוסר הבנה, הם חלק בלתי נפרד מהטוב המוחלט. בעצם, אליעד מראה כי כל סיטואציה בה האדם שואל, מתלבט, חושב או אפילו לא מבין, היא שלמות בפני עצמה. אין צורך להגיע להבנה מוחלטת, כי גם חוסר ההבנה הוא כבר שלמות מוחלטת בפני עצמו. המשמעות היא ... בפועל? אליעד מציין שיש הבדל משמעותי בין הבנה תיאורטית לבין החוויה בפועל. כאשר האדם שואל שאלה, הוא מראה שעדיין לא חווה לחלוטין את המצב הזה של הכל טוב מוחלט. אם הוא היה באמת חווה זאת, לא הייתה לו סיבה להמשיך ולשאול שאלות, כי היה ברור לו לחלוטין שאין טעם ואין צורך בהן. כל עוד קיימת שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו טוען שהשאלה אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים שנראים לא טובים. האם אפשר לטעות בהבנת הרעיון של הכל טוב ... מציאות שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה. האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה? לסיכום, אליעד מדגיש שלמרות שכל שאלה וכל ספק הם טובים מוחלטים, עצם הניסיון להבין את הרעיון יכול להביא לשקט פנימי עמוק. כאשר האדם מבין באמת שאין הבדל בין טוב לרע, הוא משוחרר מהמאבק ... משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא. מה זה טוב מוחלט? האם הכל טוב באותה מידה? האם לשאול שאלות זה טוב? מה המשמעות של לעשות טעויות? איך לחוות שלמות מוחלטת? ...

שאלות, מה השאלה, לשאול שאלות, למה אתה שואל, למה יש שאלה, להיות בטוח בעצמך מדוע אנשים שואלים שאלות למרות שיש להם תשובות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את התופעה שבה אנשים שואלים שאלות למרות שבפועל הם כבר יודעים את התשובה או שיש להם את המידע. לדבריו, השאלה למה אתה שואל? היא שאלה מהותית להבנת המוטיבציה הפנימית מאחורי שאלות. כאשר אדם מציג שאלה, אליעד מציע לבחון תחילה אם יש לו כבר מידע או תשובה אפשרית לשאלתו. בהרבה מקרים, מתברר כי לשואל יש כבר תשובה כלשהי, אך הוא עדיין מחפש אישור חיצוני או עזרה בפתירת ספק פנימי. לדוגמה, אליעד מביא דיאלוג בא נשאלת שאלה על צמחונות. האדם ששאל את השאלה כבר מודע לכך שיש טיעונים בעד וטיעונים נגד צמחונות. הוא מבין שיש צדדים שונים לסוגיה זו, ובכל זאת, הוא ממשיך לשאול את השאלה. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא לא חוסר מידע, אלא הספק לגבי נכונותו ודיוקו של המידע שיש לשואל. האדם חושש שהוא לא מכיר את כל האמת, או שהוא מחמיץ מידע נוסף שיכול לשנות את המאזן. למשל, אולי הוא מעריך שהטיעונים בעד ונגד צמחונות הם 50% - 50%, אך בפועל ... אדם בטוח לכאורה במידע שברשותו, עצם קיומו של ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. הפחד הוא שההחלטה שהוא יקבל על סמך מידע לא מושלם תהיה מוטעית או תוביל לתוצאות שליליות. אליעד ממחיש את ... שקל, ולכן הוא מבקש אישור או הכוונה. מה הקשר בין ספק לביטחון עצמי? אליעד מסביר שלרוב, אנשים שואלים שאלות כי הם חסרי ביטחון בהחלטותיהם. הביטחון העצמי נמוך, ולכן הם מנסים להפיג את הספק באמצעות אישור חיצוני. השואל רוצה לשמוע דעה נוספת כדי לוודא שמה שהוא חושב הוא באמת נכון ומדויק. למעשה, הוא מנסה להשיג ביטחון בהחלטה, או להגיע למצב שבו הוא מרגיש וודאות פנימית אמיתית, ... אליעד מביא מקרה שבו האדם ששאל על צמחונות יודע היטב שיש טיעונים רבים לכאן ולכאן, אך הוא שואל שוב ושוב כי הוא לא בטוח במאת האחוזים בנתונים שלו. האדם רוצה שאליעד יספק לו אישור שהמסקנות שלו מדויקות, או אולי יוסיף לו נקודת מבט חדשה שתאפשר לו לקבל החלטה ... אחרי תשובה חיצונית נובע מתוך צורך בוודאות שתסלק את הספק הפנימי המטריד אותו. האם מטרת השאלות היא לעורר מחשבה או דווקא להגיע לשקט נפשי? אליעד טוען שקיימות שתי גישות לשאלות. לפי גישה אחת, אנשים שואלים שאלות כדי לעורר מחשבה ולגרות את השכל, מתוך מטרה לפתח תובנות חדשות. אך אליעד טוען שלרוב האנשים שבאים אליו, המטרה הפוכה לחלוטין: הם לא באים כדי ... נפשי, תשובה חד - משמעית וברורה שתסיים את ההתלבטות. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו השכל של האדם שואל שאלות שוב ושוב, האדם כבר עייף מהן ומנסה למצוא את הנקודה שבה הוא יוכל לנוח ולהגיע לוודאות פנימית אמיתית. למעשה, השואל מחפש להגיע לתשובה המוחלטת שתאפשר לו שקט נפשי, ולא לתשובה שתגביר את הספק או תעורר מחשבות נוספות. למה אנשים ממשיכים לשאול גם כשהם מקבלים תשובה? אליעד מדגיש כי לעיתים קרובות, אנשים ממשיכים לשאול את אותה השאלה או