... בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון? איך לשכנע אנשים דרך שאלות של רוצה ויכול? כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד ... לבצע פעולה מסוימת. מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון? כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה? ולא אתה רוצה להגיע לפגישה?. השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו. דוגמה נפוצה שממחישה זאת ... בקלות אני רוצה לעשות דיאטה, אך יהיה להם קשה יותר לומר אני יכול לעשות דיאטה, משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל. עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר? ולא אתה רוצה לקנות את המוצר?. באופן כזה, אנו מאפשרים לו לדלג על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה. מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת? קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו אתה יכול להגיע מחר?, הוא כנראה יגיד מיד לא, זה בלתי אפשרי. במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - אתה רוצה להגיע מחר?. בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים. איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה? השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך? בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו. לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך? שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש. איך לדעת באיזו שאלה להשתמש? הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - אני רוצה או אני יכול. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו כן, נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו לא, נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות. איך ליישם את הטכניקה על עצמנו? העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים אתה רוצה לעשות משהו? מומלץ לנו לשאול את עצמנו האם אני באמת יכול לעשות זאת?. וכאשר שואלים אותנו אתה יכול לעשות את הפעולה? עלינו לשאול האם אני באמת רוצה לעשות זאת?. כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת. למה חשוב להיות ערניים להבדל בין רוצה ליכול? ... מכירה התגברות על התנגדויות בדיאלוג הבנת שפת הרצון הפנימי של האדם מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל? יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא ... כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד. שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת? תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע ... ויבצע אותה בפועל. כיצד לנצל את ההבנה הזו לצורך שכנוע? אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה. שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו? תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד אני יכול מאשר אני רוצה. במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא רוצה ולא ... מפני שהמילה יכול מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה. מתי עדיף לשאול האם אתה רוצה ומתי עדיף

... לשאול למה? איך להבין תהליך סיבתי? למה כל סיבה מורכבת מ 2 טענות? מהן 2 השאלות שאפשר לשאול על כל סיבה? איך לחקור סיבתיות? ניתוח סיבתיות, ניתוח תהליך של סיבה ותוצאה, איך לנתח סיבה של משהו? איך להבין תהליכים? איך לשאול מה הסיבה? למה חשוב לשאול למה וכיצד עושים זאת נכון? השאלה למה? נמצאת במרכז חקירת הסיבתיות, ובאמצעותה אנו מנסים להבין את הקשר שבין סיבה לתוצאה. אליעד כהן מסביר שכדי לשאול את השאלה למה? באופן אפקטיבי ומדויק, חשוב קודם להבין את המשמעות של מושג ה סיבתיות . סיבתיות מוגדרת ... והאירוע האחר הוא ה תוצאה . בלי קשר ברור בין אירועים, אי אפשר לשאול למה, כי אין סיבה שגורמת לאירוע להתרחש. לדוגמה, אם מתרחש משהו שאין לו קשר לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול למה זה קרה?. מהן שתי הטענות שקיימות בכל סיבה? כאשר אנו נתקלים בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי ... שנייה: בגלל שחסה היא דבר בריא, אתה צריך לאכול אותה. ניתן להעלות שאלות על כל אחת מהטענות הללו בנפרד: למה חסה היא דבר בריא? - שאלה הבוחנת את נכונות הטענה הראשונה. למה זה שחסה היא דבר בריא אומר שאני חייב לאכול אותה? - שאלה הבוחנת את הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. כיצד דוגמת התפילין מדגימה את העיקרון הזה? כאשר ... בגלל שאלוהים אמר, אתה חייב להניח תפילין. גם כאן אפשר להעלות שתי שאלות נפרדות: למה אתה אומר שאלוהים אמר שצריך להניח תפילין? למה עצם העובדה שאלוהים אמר זאת מחייבת אותי להניח תפילין? איך דוגמת החולצה האדומה עוזרת להבין את השאלות הסיבתיות? אם מישהו אומר אסור לך ללבוש חולצה אדומה כי אז לא תוכל לטוס לחלל, קיימות שתי טענות ... שזה ימנע ממך לטוס לחלל, אסור לך ללבוש חולצה אדומה. גם כאן ניתן לשאול: למה חולצה אדומה תמנע ממני לטוס לחלל? למה העובדה שלא אוכל לטוס לחלל פירושה שאסור לי ללבוש ... רע לי בעבודה. טענה שנייה: בגלל שרע לי, אני צריך להתפטר. אפשר לשאול שאלות נפרדות: האם באמת רע לי בעבודה? למה רע לי? האם העובדה שרע לי בעבודה מחייבת ... החשיבה שלנו, מכיוון שאנו לומדים לא לקחת טענות כמובן מאליו אלא לשאול ולברר היטב את כל חלקיהן. מה לסיכום חשוב לזכור כאשר שואלים למה? כאשר נשאלת השאלה למה, תמיד נבדוק שיש לנו לפחות שתי שאלות אפשריות לשאול: לגבי נכונות הטענה עצמה - האם הסיבה אכן נכונה? לגבי הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה - האם ... להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן מהי שאלה סיבתית? למה בכלל לשאול למה? השאלה למה עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה לנו מחשבה מסוימת, לרוב אנחנו רוצים להבין את הסיבה שמאחורי הרעיון או הפעולה. השאלה למה מנסה לברר מה קרה לפני כן, או מה גרם למשהו לקרות. אם אין שום קשר בין אירוע אחד לאחר, אי אפשר לשאול עליו למה, כי אין לו סיבה שמובילה אותו. מהי סיבתיות וכיצד היא קשורה לשאלה למה? סיבתיות פירושה קשר של סיבה ותוצאה בין שני אירועים. אם יש אירוע אחד שמתרחש, ולא קשור לשום דבר אחר, אז לא שייך לשאול עליו למה. למה הופכת להיות רלוונטית רק אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך ...

לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות? למה בן אדם מרגיש תקוע למרות שאין לו שאלות? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים בן אדם אומר שאין לו שאלות, אבל בכל זאת הוא מרגיש תקוע. המצב הזה מתרחש כי בתוך תוכו של האדם, כן קיימות שאלות שהוא עדיין לא הצליח לזהות או לנסח במודע. הסיבה לתחושת התקיעות הזאת היא שבאופן פנימי, האדם מרגיש שיש משהו שהוא עדיין לא מבין עד הסוף, למרות שהוא כביכול אומר לעצמו שאין שאלות. תחושת התקיעות נובעת מכך שהאדם נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא טוען שהוא מבין את הכל ואין לו עוד שאלות, אך מצד שני הוא חווה חוסר נוחות, וזה סימן שבאופן לא מודע ישנן שאלות פתוחות שטרם קיבלו מענה מלא. המצב הזה דומה לאדם שטוען שאין לו שום ספק בנוגע לדרך שבה הוא הולך, אבל בפועל הוא כל הזמן מסתכל לצדדים, שואל שאלות בתוכו ומחפש תשובות, ולכן נשאר במצב של תקיעות. לדוגמה, אם אדם אומר אני מרגיש תקוע כי חסר לי משהו, המשמעות האמיתית היא שהוא יודע שיש ... חוסר סיפוק. אליעד מדגיש שאם באמת האדם היה בטוח ב - 100% שאין שום שאלה, הוא לא היה חווה את התחושה הזאת כלל. עצם התחושה של תקיעות מראה שקיימות שאלות נסתרות שצריך לחשוף ולשאול. מה צריך לעשות כשמרגישים תקועים בלי שאלות? אליעד מציע גישה ברורה למצבים בהם אדם מרגיש שאין לו שאלות ברורות לשאול, אך עדיין מרגיש שהוא תקוע. הוא ממליץ להטיל ספק בעצם התחושה עצמה. לדוגמה, אם האדם אומר אני מרגיש פחד מהשכן שלי, השאלה הנכונה לשאול היא מי אמר שאני באמת מרגיש פחד? לא מי אמר שהפחד מוצדק. אליעד מדגיש את ההבדל בין השאלה האם התחושה נכונה? לשאלה מי בכלל מרגיש את התחושה?. ההבדל הזה חשוב מאוד, כי הרבה יותר קשה להטיל ספק בעצם הקיום של התחושה, מאשר רק להטיל ספק בנכונותה או בצדקתה. אליעד ממחיש ... אותו עיקרון גם לגבי תחושות ורגשות. כשאדם מרגיש שהוא תקוע, הוא צריך לשאול: מי אמר שאני בכלל מרגיש תקוע?. זו השאלה שמאפשרת לאדם להטיל ספק בתחושת התקיעות עצמה, ולהתחיל לברר את האמת לעומק. איך מטילים ספק בתחושת התקיעות? אליעד מסביר בפירוט כיצד האדם יכול להטיל ספק ... מי אמר שהתחושה קיימת בכלל? אליעד מבהיר כי הטלת הספק אינה נעצרת רק בשאלה האם התחושה נכונה או לא, אלא יורדת לרובד עמוק יותר של מי בכלל חווה את התחושה הזו?. הוא אומר שלמוח הרבה יותר קשה להתמודד עם ספק לגבי עצם קיום התחושה, ... שיטה מעשית: כל פעם שעולה תחושה שלילית או תחושת תקיעות, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שאני מרגיש את התחושה הזו? ולא למה התחושה קיימת או מוצדקת?. הוא מדגיש שבגישה זו ניתן להגיע לפירוק התחושה, כי ברגע שהאדם באמת מטיל ספק ... חשב, ובכך נפתחת אפשרות לשינוי. מה לעשות כשיש ספקות לגבי תשובות לשאלות? אליעד מוסיף ומסביר שבמקרים בהם אדם מרגיש שהגיע לתשובה מוחלטת, ובכל זאת מרגיש ספק או אי שביעות רצון, זה סימן לכך שהוא לא באמת הגיע לתשובה שלמה. כל ... מלאה ואמיתית. הוא נותן דוגמה לכך: אם אדם באמת היה מבין שאין שום שאלה, אז הוא לא היה חווה ספק או חוסר נוחות. לכן, בכל פעם שיש תחושה כזו, על האדם לחזור ולבדוק את ההנחות שלו מחדש. אליעד ממליץ להמשיך ולשאול שאלות עד שמגיעים לנקודה שבה אין אפשרות להטיל עוד ספק בשום דבר. רק כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא אינו יכול להטיל ספק כלל, תחושת התקיעות תיעלם ...

... לשתול מחשבות? איך לעשות מניפולציות? איך להעלות את רף נטל ההוכחה? איך לשאול שאלה נכונה? איך להשפיע על מישהו? איך לנסח שאלה? איך לדעת מה לשאול? איך לשאול שאלה מוחלטת? איך לשאול שאלה יחסית? איך ליצור הסכמה? וכאן תתבאר עוד שיטת מניפולציה ושתילת מחשבות, ואיך באפשרותך להקדים תרופה למכה, ... היא מבוססת על הרעיון שאומר, שלא ניתן להוכיח שום דבר במאה אחוז. ולא משנה איזה רעיון ומה הרעיון, לא ניתן להוכיח שהוא נכון במאה אחוז. וממילא זה אומר, שאם אתה לדוגמה שואל מישהו שאלה, ואתה רוצה מראש שהוא יחשוב על השאלה שלך פעם נוספת לפני שהוא עונה לך, ואם אתה רוצה מראש לענות לכל תגובה אפשרית שלו, אז באפשרות להעלות את רמת הוודאות של השאלה, לרמה כזאת ששום תשובה לא תהיה אפשרית על השאלה שלך. לדוגמה, נניח שאתה רוצה לשאול מישהו למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר. עכשיו, נניח שהוא יכול לתת לך תשובות כאלו ואחרות. ונניח שאתה רוצה מראש לנטרל את התשובות האלו. לכן לדוגמה באפשרותך לשאול האם אתה בטוח באמת בטוח בטוח במאה אחוז, שאתה לא רוצה לקנות את המוצר. ומה בעצם עשינו כאן, מראש הוספנו רמת וודאות לשאלה, על ידי שימוש במילים של וודאות. כגון: באמת באמת אחוז בטוח וודאות, וכיוב מילים שמעלות את הרף של השאלה, וממילא מנטרלות תשובות יחסיות אפשריות, שאינן נכונות באופן מוחלט אלא רק באופן יחסי. לאיזה שאלה יותר קל לך להשיב, האם לשאלה האם אתה אוהב חתולים או לשאלה האם אתה בטוח שאתה באמת בלב שלם אוהב חתולים. התשובה בדכ תהיה, שיותר קל לענות לשאלה הראשונה, מאשר לשנייה. כי כאשר רמת הוודאות של התשובה הנדרשת עולה, כך רמת הביטחון של העונה, יורדת במקביל. כי עקרונית, למוח, יותר קל לחשוב ש X נכון, מאשר להיות בטוח במאה אחוז ש X נכון. ולכן, לדוגמה אם אתה רוצה לקבל תשובה שלילית, אז במקום לשאול, האם אתה חושב ש, אפשרי לשאול האם אתה באמת חושב ש. במקרה שבו רוצים שהבן אדם לא יענה תשובה חיובית לשאלה. כי ממילא מכל זה ניתן ללמוד גם את ההפך, שאם אתה שואל שאלה ורוצה לקבל תשובה חיובית, אז במקרה כזה תוריד מהשאלה את רכיבי הוודאות שלה, ותאפשר לשומע להרגיש בנוח לתת תשובה, שהיא נכונה גם באופן יחסי. לדוגמה, אם אתה רוצה לקבל תשובה חיובית, אז במקום לשאול האם אתה בטוח ש X, תשאל האם יכול להיות שאולי נראה לך ש X נכון מהיבט כלשהו. כאשר כמובן לא באמת צריך לנסח בדיוק את הניסוח הזה, אבל כן צריך להוריד רכיבי וודאות מהשאלה ולהוסיף לשאלה רכיבי יחסיות, שמאפשרים לתשובה יחסית גם להיות נכונה. ושהשומע ירגיש בנוח לענות תשובה חיובית, גם אם היא לא נכונה במאת האחוזים. ובקיצור, העיקרון הוא, שאם מראש אתה רוצה לשתול מחשבה בראש של השומע, כדי שהוא לדוגמה ייתן לך לעצמו תשובה שלילית לשאלה כלשהי, אז פשוט תעלה את רמת הוודאות של השאלה. ובכך אתה מעביר את נטל ההוכחה אליו, ומעלה לו את רף נטל ההוכחה, כדי שהוא לא יוכל לענות תשובה חיובית. ולהפך, אם ברצונך לקבל תשובה חיובית, תוריד את רף נטל ההוכחה. ואעפכ יש מקרים יוצאים מן הכלל. כגון לדוגמה שאתה חושב שהבן אדם שמולך, לא באמת יחשוב על השאלה לעומק, אלא סתם יזרוק לך תשובה כלשהי, שאתה לא רוצה אותה. ואז במקרה כזה, אסור לך להעלות את רף נטל ההוכחה שבשאלה. כי אז בעצם שתלת לאדם השני, מחשבה שלילית שאתה לא רוצה לשתול אותה. לדוגמה: נניח שאתה

שאלות, איך לדעת מה לשאול, איזה שאלה לשאול, כל חוסר שלמות היא שאלה, לשאול שאלות נכונות איך לדעת מה לשאול? הנושא המרכזי שאליעד כהן מסביר הוא כיצד אדם יכול לדעת מה לשאול ואיך לשאול שאלות נכונות. ההבנה הבסיסית שאליעד מציג היא שכל חוסר שלמות שאדם מרגיש בחייו מהווה למעשה שאלה. כדי להבין איך למצוא את השאלה הנכונה, האדם צריך לבצע התבוננות עצמית מעמיקה ולבחון את כל תחומי החיים שלו, במטרה לזהות איפה קיימת תחושה של חוסר שלמות או אי שביעות רצון. לדברי אליעד, כאשר אדם חש שמשהו בחיים ... כל אחד מהמקומות האלה מצביע בעצם על קיום של שאלה פנימית. כלומר, עצם התחושה שמשהו חסר, לא ברור או לא מספק, מצביעה על כך שקיימת שאלה לא מנוסחת שמסתתרת מאחורי ההרגשה הזו. מה עושים כשלא יודעים איזה שאלה לשאול? אליעד מסביר שכדי לגלות מהי השאלה המדויקת שצריך לשאול, על האדם להסתכל על חייו ולזהות את כל המקומות שבהם הוא לא מרוצה או לא שלם. במקום להתמקד בתשובות, עליו קודם כל להבין את השאלות. על פי ההסבר, כל מקום כזה, כל חוסר, הוא בעצם הזמנה לשאלה. אין מדובר בשאלה פשוטה ושטחית כמו איך לעשות יותר כסף? אלא שאלה עמוקה יותר, כגון: למה בכלל אני רוצה כסף? או האם הכסף באמת יגרום לי להיות מאושר?. אליעד מדגיש שכל שאלה שעולה לאדם בראש, אפילו אם בעבר אמרו לו שאין עליה תשובה, שאסור לשאול אותה, או שאי אפשר להבין אותה, היא שאלה לגיטימית וחשובה שראוי לשאול ולחקור לעומק. אליעד מעודד לשאול דווקא את השאלות שאנשים מתביישים או חוששים לשאול, שכן דווקא השאלות האלו יכולות להוביל את האדם לגילוי האמת. כיצד מתמודדים עם שאלות אסורות או חסרות תשובה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים נמנעים מלשאול שאלות מסוימות משום שאחרים אמרו להם שאין להן תשובה או כי אלו שאלות מסוכנות. הוא טוען שדווקא

... להבין? מה הכי חשוב? השאלה הוא השואל, איזה שאלה לשאול, איך לשאול שאלה? שכל או רגש, איך להבין את עצמך? לשאול שאלה אמיתית, רגש או שכל למה חשוב לשאול שאלות בצורה נכונה? הדבר המרכזי ביותר שצריך להבין בחיפוש עצמי ובחיפוש האמת, לפי אליעד כהן, הוא לא רק עצם השאלה אלא האופן שבו השאלה נשאלת. אנשים נוטים לחשוב שהשאלה עצמה היא זו שמביאה את התשובה, אך בפועל, מה שחשוב יותר הוא איך שואלים את השאלה, ולא בהכרח התוכן של השאלה עצמה. לדוגמה, אדם יכול לשאול מהי האמת? או מהי המציאות?, אבל אם הוא לא באמת רוצה לדעת את התשובה, אלא רק שואל כי הוא חושב שהוא אמור לשאול או מתוך הרגל, השאלה עצמה חסרת משמעות. רק כאשר השאלה מגיעה ממקום פנימי עמוק ואמיתי, מתוך סקרנות טהורה ורצון מוחלט להבין את האמת, אז היא הופכת לשאלה משמעותית. האם משנה מה שאלת או איך שאלת? אליעד מסביר את הרעיון הזה באמצעות דוגמה פשוטה: כמו שבתקשורת בין בני אדם לעיתים חשוב פחות מה אתה אומר ויותר איך אתה אומר את זה, כך גם בשאלות של חיפוש עצמי ושל הבנת המציאות. השאלה יכולה להיות לכאורה פשוטה מאוד כמו האם יש פה קיר?, אבל הדרך שבה השאלה נשאלת, הכוונה, והמקום הרגשי שמתוכו היא עולה - הם אלו שמשפיעים על התוצאה ועל עומק ההבנה. אם השאלה נשאלת באופן מכני, ללא עניין אמיתי או מתוך מחשבה שהאדם כבר יודע את התשובה, לא תושג תובנה משמעותית. לעומת זאת, אם השאלה נשאלת במלוא הרצינות, מתוך הבנה שאתה באמת לא יודע את התשובה ושאתה באמת מעוניין לדעת, אז יש סיכוי שתגיע לתשובה אמיתית. שכל או רגש - איך לשאול שאלה נכונה? אליעד כהן מסביר את הקונפליקט שקיים בין שכל לרגש במהלך חיפוש עצמי ובזמן שאלת שאלות. לעיתים, אדם שואל שאלה מתוך השכל בלבד ומפספס את החיבור הרגשי לשאלה, ולפעמים הוא שואל מתוך מקום רגשי בלי הבנה שכלית של משמעות השאלה. אליעד מדגיש שכדי להגיע לאמת אמיתית ועמוקה, חייבים לשלב בין שני המרכיבים האלו בצורה נכונה: אם אתה רק בשכל, ייתכן שלא תרגיש שהשאלה באמת נוגעת בך או משפיעה עליך באופן אישי, ולכן התשובה תהיה שטחית. אם אתה רק ברגש, ייתכן שלא תהיה מספיק מדויק וממוקד, ולכן התשובה לא תהיה מובנת. השילוב הוא ...

... שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית למה כדאי לשאול שאלות גם כשחושבים שיודעים את התשובה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש שיש לו שאלות, אך הוא מניח מראש שהוא כבר יודע את התשובה או שלא יוכל לקבל תשובה חדשה או שונה, הוא בעצם מגביל את האפשרות שלו ללמוד ולהתפתח. לדוגמה, נניח שמישהו מגיע ואומר יש לי שאלות, אבל אני כבר יודע מה תענה, או שאני יודע שלא אבין את מה שתסביר לי. במקרה כזה, אליעד אומר שהדרך היחידה להתמודד עם מצב כזה היא פשוט לשאול בכל זאת. למה? כי למרות שאולי האדם צודק שהוא יודע מראש את מהלך השיחה, תמיד ... 101 יקבל תשובה שונה, תשובה חדשה שאותה הוא לא צפה. המשמעות היא שלעולם אי אפשר לדעת מראש באופן מוחלט את כל התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. תמיד יכולה להיות תשובה חדשה שתשנה את ההבנה שלנו. מה לעשות כשנדמה שכל ... מה לחדש? במקרים בהם אדם מרגיש שהתשובות שהוא מקבל חוזרות על עצמן ולא מחדשות לו דבר, אליעד כהן ממליץ לשנות את סוג השאלות. אם אדם שואל שאלות קיומיות, שאלות גדולות, כגון מה מטרת החיים? או איך להיות מאושר?, והוא מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן ולא מקדמות אותו, אז מומלץ לו לנסות לשאול שאלות קטנות יותר ומעשיות יותר, אפילו פשוטות כמו איך עוברים את הכביש? או איך מרכיבים טוב את הצלחת של האוכל?. אליעד מסביר שאולי דווקא בשאלות האלה האדם ימצא תשובות שיעזרו לו לפתח את השכל שלו בצורה חדשה, ואולי דווקא שם הוא יגלה משהו שהוא לא חשב עליו קודם. כיצד שאלות קטנות עוזרות בהתפתחות אישית ומודעות עצמית? ההסבר של אליעד מדגיש את החשיבות של שאלות קטנות ופשוטות ככלי להתפתחות אישית וליצירת מודעות עצמית עמוקה יותר. הוא נותן את הדוגמה של איך להתקבל לעבודה? או איך לבשל משהו טעים? ומסביר שדווקא ההתמקדות בשאלות פרקטיות ויומיומיות יכולה לעזור לאדם לפתח את יכולות החשיבה שלו, ובכך להוביל אותו להבנות משמעותיות על חייו. השאלות הקטנות האלה מאפשרות לאדם להתמודד עם נושאים חדשים ובלתי צפויים, ובכך פותחות בפניו זווית חדשה להתבוננות פנימית ולהתפתחות. איך להתמודד עם התחושה שאין מה לשאול כי הכל ידוע מראש? אליעד כהן אומר שאדם שמרגיש שאין מה לשאול כי הוא חושב שכל התשובות כבר ברורות לו, נמצא למעשה במצב של חסימה מחשבתית. הוא מסביר שלפעמים מה שנראה לנו מובן מאליו וברור, בעצם אינו מובן עד הסוף. לכן כדאי להמשיך לשאול, גם כאשר אנחנו בטוחים לחלוטין שאין מה לחדש. לדוגמה, אם אדם שואל על איך לבנות קיר?, גם אם הוא שואל את אותה שאלה במשך שנים, בכל פעם הוא עשוי לגלות פרט חדש או גישה חדשה לבניית הקיר שטרם חשב עליה קודם לכן. מכאן עולה העיקרון החשוב שאליעד מדגיש: לעולם לא להפסיק לשאול, כי כל שאלה היא הזדמנות לגלות עוד פרט קטן שמוסיף להבנה הכללית. איך להימנע מלהיתקע בלולאת שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן? ההצעה המעשית של אליעד כהן לאנשים שנתקעים בלולאה של שאלות קבועות ותשובות קבועות היא להתחיל לשאול שאלות שונות לחלוטין. הוא ממליץ לאנשים להחליף את השאלות ולהפנות את תשומת הלב לנושאים שטרם נגעו בהם. הוא נותן דוגמה שאם אדם

... לעבודה? איך להצליח בראיון? טיפים לראיון עבודה, שיטות לראיון עבודה, שאלות בראיון עבודה, תשובות בראיון עבודה, לשאול שאלה לא ברורה, לשאול בראיון עבודה, לענות בראיון עבודה איך לבדוק אם עובד הוא חכם או טיפש ... שמתראיין לעבודה הוא חכם או טיפש, האם הוא יהיה עובד טוב או גרוע, היא לשאול אותו שאלה בצורה לא ברורה בכוונה. כלומר, אם יש משהו ספציפי שהמראיין רוצה לבדוק בידע או ביכולות של העובד, עליו לשאול את השאלה באופן מעורפל כך שניתן יהיה להבין אותה בכמה דרכים שונות. לדוגמה, נניח שאתה רוצה לדעת האם המרואיין יודע איך להחליף מנוע ברכב. במקום לשאול אותו איך מחליפים מנוע ברכב? בצורה ברורה, תשאל אותו משהו מעורפל כמו מה אתה עושה כשצריך לסדר בעיה שקשורה למנוע?. השאלה הזו בכוונה מנוסחת בצורה כללית ולא מדויקת, ויש לה מספר פירושים אפשריים. ... של המרואיין מלמדת הרבה על הגישה שלו לעבודה, ועל סגנון החשיבה שלו. אדם שנשאל שאלה לא ברורה יכול להגיב בשתי צורות מרכזיות: אפשרות ראשונה היא שהמרואיין ינסה מיד לתת תשובה, אפילו אם לא הבין לעומק את השאלה. כלומר, הוא לא שאל ולא בדק למה בדיוק התכוונת, אלא מיהר לענות. מצב כזה ... הוא שהמרואיין אמנם נותן תשובה, והתשובה נכונה למרות שהוא לא הבין את השאלה שלך עד הסוף. במקרה כזה, חשוב שתבדוק למה הוא הצליח לענות נכון. יש שתי אפשרויות מרכזיות: או שהוא חכם בצורה יוצאת דופן, ולכן הוא הבין מה התכוונת לשאול אפילו שלא שאלת ברור, או שבמקרה התשובה שלו יצאה נכונה מתוך מזל. כדי להבין אם מדובר בגאונות או סתם במזל, עליך לשאול אותו שוב את אותה שאלה בדרכים שונות, או שאלות דומות, ולראות אם הוא באמת מבין את המשמעות העמוקה של מה ששאלת. המצב ... לפני שהוא עונה, קודם כל מוודא שהוא הבין נכון. הוא לא ממהר לענות, אלא שואל שאלות כמו למה התכוונת? התכוונת לזה או לזה? אדם כזה הוא בעל ... התפקיד ואת המטרה הרחבה יותר של מה שמבקשים ממנו לעשות. למה המעסיק צריך לשאול שאלות לא ברורות בכוונה בראיון עבודה? הסיבה המרכזית ששווה לשאול שאלות מעורפלות בכוונה, היא כדי לראות כיצד המרואיין יגיב במצבים ... צורות. לכן, חשוב לבדוק מראש כיצד הוא יגיב במצבים אלו. אם הוא אדם שלא שואל ולא מברר, אלא פשוט רץ לבצע את המשימה בלי לחשוב, הוא עלול לבצע טעויות חמורות בהמשך. לעומת זאת, עובד שכן שואל ומברר מה בדיוק התכוונו, הוא עובד שיפעל נכון גם כאשר יקבל הנחיות לא לגמרי ברורות. כיצד מרואיין צריך להגיב כאשר שואלים אותו שאלה לא ברורה? כאשר המרואיין נשאל שאלה לא ברורה בראיון עבודה, חשוב מאוד שיתעקש להבין את השאלה לעומק. עליו לשאול שאלות הבהרה כגון: האם התכוונת לאפשרות א או אפשרות ב?. חשוב ... קודם כל למה המראיין התכוון. מרואיין שנלחץ ועונה מהר מדי בלי להבין את השאלה מסתכן בכך שהתשובה שלו תהיה שגויה, ולכן הוא יפסיד את ההזדמנות להוכיח שהוא מועמד טוב לעבודה. כמו כן, חשוב לשאול שאלות הבהרה בצורה נכונה, כדי לא להיראות חסר ביטחון או טיפש. על כך אפשר לקרוא מידע נוסף באתר על איך לשאול שאלות הבהרה בצורה חכמה. מה המשמעות אם המראיין בעצמו לא מצליח לנסח את השאלה? לפעמים ה

... לראיין אנשים? איך לשאול שאלות בראיון עבודה? איך להכין שאלות לראיון עבודה? איזה שאלות לשאול בראיון עבודה? מה לשאול בראיון עבודה? איך להתכונן לראיון? לא להרשים של הנשאל, מראיין ומרואיין, איך לראיין עובדים? איך לראיין איש מקצוע? כאשר אתם מבצעים ראיון עבודה או מראיינים איש מקצוע, השאלות שתחליטו לשאול הן קריטיות עבור הערכת הידע והיכולות של המרואיין. אליעד כהן מסביר כיצד לשאול שאלות בצורה נכונה ומעוררת מחשבה, ומהם הדברים שחשוב להימנע מהם במהלך ראיון כזה. הנה הסיכום המלא והמפורט של עקרונות המפתח: איך לשאול שאלות כדי לברר מה מרואיין יודע? הנקודה המרכזית שצריך להבין היא, כאשר אתם שואלים מישהו שאלות, מטרתכם היא לגלות את הידע וההבנה שלו בנושא מסוים. חשוב לשים לב שאתם לא ... לאמץ גישה של הטיפש - כלומר, להעמיד פנים שאתם לא יודעים את התשובות ולהשאיר את המרואיין להסביר את עצמו. זהו כלי חשוב שמאפשר לכם להבין מה הוא באמת יודע. שאלות כאלה יכולות לכלול: - איך היית עושה ככה וככה? - מה דעתך על נושא מסוים? כך המרואיין יוכל להציג את עמדתו בצורה חופשית, ותוך כדי כך תבינו אם הוא באמת מבין את הנושא או לא. שאלות פתוחות מול שאלות ממוקדות - איך לשלב ביניהם? עליכם להבין את ההבדל בין שאלות פתוחות ושאלות ממוקדות: - שאלות פתוחות מאפשרות למרואיין להציג את מחשבותיו בצורה חופשית ולהסביר איך הוא רואה את המצב או את הנושא. - שאלות ממוקדות עוזרות לכם לקבל תשובות מדויקות יותר על נושא ספציפי שחשוב לכם לדעת אם המרואיין מבין בו. אם תשאלו רק שאלות פתוחות מדי, ייתכן שבסוף הריאיון לא תדעו את התשובות לשאלות המרכזיות שלכם. לכן חשוב לשלב את שני סוגי השאלות - פתוחות וממוקדות - בכדי להוציא את המידע שאתם זקוקים לו. למה חשוב לא להוסיף מידע במהלך השיחה? כאשר אתם שואלים את המרואיין שאלה ומספקים לו תשובה משלכם או תורמים מידע, אתם עלולים להטות את תשובתו. לדוגמה, אם אתם שואלים שאלה והוא עונה עליה, ואתם מוסיפים: כן, אפשר גם לעשות ככה וככה, ... ידע אמיתי אליעד מציע טכניקה מתקדמת כדי לבדוק את הידע האמיתי של המרואיין: 1. קחו נושא שאתם מבינים בו היטב. 2. העמדו פנים שאתם לא מבינים בו כלל. 3. שאלו שאלות פשוטות, לצד שאלות מסובכות - ביחד. כך תוכלו לבדוק אם המרואיין באמת מבין את התחום והאם התשובות ... של המרואיין, לא להראות לו כמה אתם יודעים. אם אתם משחקים את החכם או מנסים להרשים, אתם עשויים להפריע לתהליך ולהפסיד מידע חשוב על יכולות המרואיין. איך לשאול שאלות בראיון עבודה? איך לראיין אנשים? איך להכין שאלות לראיון עבודה? מה לשאול בראיון עבודה? איך לשאול שאלות נכונות? איך לראיין איש מקצוע? איך

שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית האם יש דבר כזה שאלות טיפשיות? אליעד מסביר שאין באמת שאלות טיפשיות, אלא רק אנשים טיפשים. הוא משתמש בציטוט מתוך הסדרה סאות פארק: אין שאלה טיפשית, יש רק אנשים טיפשים, כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: כל שאלה שאדם שואל היא לגיטימית וחכמה בפני עצמה. מי שטוען ששאלה מסוימת היא טיפשית, עושה זאת בדרך כלל כי הוא לא ... בעצמו. לכן, במקום להודות בחוסר ידיעה, אותו אדם יעדיף להפיל את האשמה על השואל ולומר לו שהשאלה טיפשית או לא ראויה. מדוע אנשים מתייגים שאלות כטיפשיות? אליעד מסביר שאדם המעמיד פני חכם עלול להשתמש בתירוץ של שאלה טיפשית כאשר אין לו תשובה לשאלה שנשאלה. לדוגמה, אם מישהו השקיע שנים ... להימנע מלהודות בחוסר ידע או בחוסר יכולת לעזור. במילים אחרות, הטענה ששאלת שאלה טיפשית משמשת כמנגנון הגנה, שמאפשר לאדם להמשיך להיראות חכם, גם כאשר הוא בעצם לא יודע דבר. האם יש באמת הבדל בין שאלות טיפשיות לשאלות חכמות? אליעד מדגיש שבמציאות אין הבדל אמיתי בין שאלה חכמה לשאלה טיפשית. הוא נותן כדוגמה את השאלה: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?. על פניו, זו נראית השאלה הכי טיפשית בעולם, כי כל אדם רואה שיש הבדל ברור בין יש לאין. אבל למעשה, זו גם השאלה הכי חכמה בעולם, משום שהיא חותרת לעומק המציאות, ושואלת את ה