... עצמית. המטרה היא להבין אם באמת הייתה לך אפשרות אחרת לפעול, ואם לא, אז אין מקום להאשים את עצמך. כל
שאלה כזו דורשת תהליך פנימי, בו בודקים אם הייתה ברירה אחרת או אם הפעולה נעשתה מתוך אילוץ. אליעד מסביר את הגישה דרך דוגמאות. לדוגמה, אדם שאוכל אוכל מקולקל וכתוצאה מכך סובל מכאבי בטן, יכול
לשאול את עצמו: למה אכלתי את זה? אם הוא עונה כי הייתי רעב או כי חשבתי שזה טעים, אז לא הייתה לו ברירה אמיתית. בהמשך, אם הוא עדיין משוכנע שיכול היה לבחור אחרת, עליו להמשיך
לשאול את עצמו: למה אכלתי את זה? עד שהוא מגיע למסקנה שאין לו תשובה ברורה. אז, למעשה, הוא מבין שלא הייתה לו בחירה חופשית אמיתית, ... את היכולת לעמוד בפיתויים. אם אדם לא מצליח להתנגד לפיתוי למרות שהוא יודע שזה מזיק לו, הוא יכול
לשאול את עצמו אם באמת היה מסוגל לעמוד בפיתוי. אם התשובה היא שלא, אז שוב לא הייתה לו בחירה אמיתית ולכן הוא לא אשם במעשיו.
השאלות המשך יכולות להוביל את האדם להבין אם הוא באמת יכול היה לפעול אחרת. לסיום, אליעד מציע שאדם לא יישאר תקוע באשמה או בכעס עצמי. חשוב לנהל דיאלוג פנימי ולברר את מקור התחושות. בסופו של דבר,
השאלה אם ניתן להסיר אחריות או לקחת אחריות מלאה תלויה במטרה של האדם ובכיצד הוא בוחר להתמודד עם התחושות שלו. אם המטרה היא לסלוח ... שלא היתה לך אפשרות אמיתית לפעול אחרת, אין סיבה להמשיך לכעוס על עצמך. הרעיון הוא לנהל דיאלוג פנימי
ולשאול שוב ושוב: למה עשיתי את זה?, האם יכולתי לפעול אחרת? או האם באמת בחרתי?. אם אין תשובה ברורה, או אם מתברר שהדברים קרו כמעט ... עלול לכעוס על עצמו: למה אכלתי את זה?, היו נורות אזהרה, ידעתי שלא כדאי. אפשר ליישם את הסרת האחריות
ולשאול: למה אכלתי את זה?, כי הייתי רעב, כי חשבתי שזה טעים. אם היית באמת רעב או משוכנע שהאוכל טעים, ייתכן שלא יכלת לפעול אחרת באותו רגע. אם בכל זאת המחשבה היא אבל יכולתי לבחור לא לאכול, חוזרים
ושואלים: אז למה בחרתי לאכול בכל זאת?. אם מגיעים לנקודה שבה אין תשובה, או שבה התשובה היא לא באמת יכולתי לעמוד בפיתוי, אז אפשר ... שלא היתה לו בחירה חופשית והוא לא באמת אשם. אם בכל זאת חושבים: כן, יכולתי לעמוד בפיתוי, חוזרים
ושואלים: אז למה לא עשיתי זאת?. אם התשובה שוב חסרה או מראה שלא היה בכך כוח, עולה האפשרות שגם כאן לא היתה ברירה אמיתית. למה חשוב
לשאול את השאלות עד הסוף? בתוך האדם יש סנגור וקטגור: צד אחד מאשים, וצד אחר מגן. כדי להגיע לשורש העניין, יש צורך לחקור עד הסוף אם באמת יכולת ... בחירה חופשית באותה נקודה, ואין מקום להאשים את עצמך. אבל אם עדיין מסתבר שכן יכולת להכריח את עצמך,
נשאלת השאלה למה לא עשית את זה?. אם התשובה היא לא יודע, הרי שוב אין כאן בחירה אמיתית, ואם התשובה היא יכולתי אבל לא ... היא מצביעה על כך שיש דרכים מגוונות להסתכל על מושג האחריות. האם כדאי להסיר או לקחת אחריות? זו כבר
שאלה אחרת: האם כדאי להסיר אחריות ולסלוח לעצמך, או שכדאי לקחת אחריות מלאה כדי לשנות את המציאות או את התחושה? שני הצדדים יכולים ...