לשאול באמת, שאלה של אמת - לא משנה השאלה, משנה האמת של השאלה כי האדם שואל הרבה שאלות, והוא מתפלא למה הוא לא מקבל תשובות, או למה הוא מקבל תשובות שאינן האמת. ומי שרוצה לקבל תשובות של אמת, עליו לשאול את השאלות שלו באמת. ולא חשוב מהי השאלה, חשוב שהיא תהיה באמת. כי העיקר, הוא לא השאלה, אלא הרצון האמיתי של האדם לדעת את האמת, שהוא בא לידי ביטוי בשאלה. ושאלה של אמת, היא רק כאשר היא נשאלת מתוך מקום של השתוות. דהיינו, שהאדם באמת לא יודע איזו אפשרות היא האמת, ושאין ... תהיה נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, ושאין לאדם טיפת מחשבה ואמונה, שאפשרות אחת תתברר כנכונה, יותר מאשר אפשרות אחרת. וכאשר האדם שואל באמת, דהיינו, שהוא באמת רוצה לדעת את האמת. ולא שהאדם שואל שאלה, כי הוא רוצה לספק איזה צורך שלו, אלא שהאדם שואל את השאלה, כי הוא באמת רוצה לדעת את האמת, כדי לדעת את האמת, אז על ידי זה, האדם שואל את השאלה באמת, ממקום של השתוות אמיתית, ואז האדם מקבל תשובה של אמת, שהכל אחד באמת. ...

... אמיתי, שאלות לשאול את עצמך, למה התודעה קיימת, שאלות להתבוננות עצמית מה זה אומר להיות אמיתי? איך שאלות להתבוננות עצמית משפיעות עלינו? הרצאה זו עוסקת בהבנת המהות של להיות אמיתי ובחינת שאלות פנימיות שיכולות לעזור לאדם להבין את עצמו ואת קיומו. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציע מספר שאלות יסודיות שהאדם צריך לשאול את עצמו כדי להתחיל את הדרך להבנה עמוקה יותר של התודעה והקיום. מה המשמעות של להיות אמיתי? איך זה קשור לחוויית האלוהים? כיצד שאלה כמו מי אני? מסייעת בתהליך ההתבוננות העצמית? מה משמעות הקיום, ולמה אני קיים דווקא ברגע הזה? ההבנה הזו נבניתה דרך התבוננות פנימית, ושאלות ששואלים את עצמנו מאפשרות לנו לחשוב על הקיום שלנו בצורה שמובילה לתשובות שלא תמיד ברורות. אליעד מסביר כי תהליך ההתבוננות וההבנה של עצמנו מתחיל בשאלות כמו מי אני? מה זה הקיום שלי? ו - למה אני קיים כרגע? כל שאלה כזו עוזרת לנו להיכנס לתוך תהליך פילוסופי שבו נוכל להבין את השורש של ... אליעד כהן מציין כי כדי להגיע לחוויית האלוהים, יש להיות אמיתי עם עצמך. האמיתות הזו מתפתחת על ידי שאלות שמנחות את האדם להסתכל פנימה ולבקש תשובות כנות לגבי מי הוא ומהו קיומו. שאלות כמו מה זה אומר להיות אמיתי? או מה זה אומר להיות קיים? מקשרות אותנו להבנה מדויקת יותר של תודעתנו. במהלך ההרצאה, אליעד עובר את הדיאלוג הפנימי הזה, שבו כל תשובה מובילה לשאלה חדשה. לדוגמה, כששואלים מה זה אומר להיות אמיתי?, התשובה היא חיפוש אחר האמת הפנימית של כל אחד מאיתנו, והשאלות הללו עוזרות לנו לגלות מה אנחנו באמת, מעבר להנחות הקיימות במודעות שלנו. מה הקשר בין רצון לקיום לתודעה שלנו? אליעד כהן שואל גם למה אנחנו קיימים, ומדבר על הקיום הפיזי שלנו, שקשור לרצון הפנימי לקיום. כשאדם שואל את עצמו למה אני קיים?, הוא מתחיל להתבונן לא רק בקיום הפיזי שלו אלא גם בתודעה. התשובה לשאלה הזו עשויה להוביל את האדם להבין את הרצון הבסיסי לקיום ולקיום התודעה. בהמשך ההרצאה, אליעד מסביר את הקשר בין הרצון לקיום לבין תודעה. אם אנו שואלים למה אני רוצה?, זו שאלה פילוסופית המובילה אותנו להבין שהרצון שלנו הוא זה שמניע את קיומנו. כל ... או להשיג קשור באופן ישיר להיבטים העמוקים של הקיום והתודעה שלנו. מהו תהליך ההתבוננות העצמית? איך שאלות פנימיות עוזרות להבין את הקיום? מהו הקשר בין חוויית האלוהים לבין להיות ...

... למישהו לדבר? איך להבין אנשים? טכניקות אימון, מה השאלה שלך? מה הבעיה שלך? מה רע לך? למה אנשים שוכחים פתאום כעס או אכזבה לאחר עימות או כישלון? אליעד כהן מסביר תופעה נפוצה שבה אנשים חווים רגעים של כעס, עוינות או מאמצים ... הטריד אותו. מדוע קשה לפעמים לאדם להגדיר במדויק את השאלה שלו? אליעד כהן מתייחס לבעיה נפוצה שבה אדם מצהיר יש לי שאלה, אך כשהוא מתבקש להגדיר אותה במדויק, הוא מתקשה ואינו יודע להסביר בבירור מהי השאלה. הוא נותן דוגמה לאדם שמתחיל לדבר מתוך תחושה שיש לו שאלה, אך לא מסוגל להגדיר אותה מפני שהוא טרם הצליח לחדד אותה במוחו. כאשר אדם נמצא בשלב של תחושת חוסר הבנה, הוא אינו בהכרח יודע לנסח את הבעיה במילים ברורות, וכך השאלה נותרת מעורפלת עבורו. אליעד מסביר שהקושי הזה נובע מכך שבזמן שאדם מתבקש להגדיר שאלה, הוא למעשה מתבקש לתת תשובה ברורה לגבי מה הוא לא מבין, אף על פי שהוא עצמו טרם יודע זאת. בקשה כזו גורמת לו להיתקע, ומכניסה אותו למצב מביך, בו הוא מנסה למצוא הגדרה לשאלה שעדיין איננה קיימת בבירור בראשו. איך דרישה מוגזמת להגדרת השאלה יכולה לגרום לאדם לוותר עליה לגמרי? לפי אליעד כהן, אם מנסים בכוח לקבל הגדרה מדויקת וברורה לשאלה שאדם טרם גיבש, עלולים לגרום לו לוותר לחלוטין על השאלה. הסיבה לכך היא שאותו אדם עלול להרגיש שהשאלה שלו איננה רצינית מספיק או שהוא אינו יודע מספיק טוב מה הוא רוצה, ולכן הוא מעדיף פשוט לוותר ולסגת מהשיחה. דרישה ישירה מדי להגדיר בבירור את השאלה עשויה להשתיק את האדם לחלוטין, כי הוא מבין שאין לו יכולת לענות על הדרישה הזאת. כיצד ניתן לסייע לאדם להבהיר את השאלה שלו בלי לגרום לו להרגיש לא בנוח? אליעד מציע גישה עקיפה יותר, במקום לדרוש הגדרה מדויקת של השאלה. במקום לשאול מה בדיוק השאלה?, עדיף לשאול שאלות עדינות יותר כגון מה לא הבנת? או מה היית רוצה להבין יותר טוב?. שאלות אלו אינן מחייבות תשובה מוחלטת לגבי מה לא מובן או מהי בדיוק השאלה, אלא מאפשרות לאדם לגלות באופן הדרגתי את המחשבה הפנימית שלו. הגישה הזו מורידה את הלחץ מהאדם ומסייעת לו למצוא בעצמו את מה שמפריע לו, מבלי להרגיש שהוא חייב לדעת את ... להסביר בדיוק מהי, אליעד ממליץ לא להקשות עליו עם שאלות ישירות מדי כמו מה בדיוק הבעיה?, אלא להשתמש בשאלות עקיפות יותר, כגון מה היית רוצה להרגיש?, או מה היית רוצה שיהיה טוב יותר?. שאלה כזו אינה דורשת מהאדם תשובה מדויקת לגבי הבעיה עצמה, אלא מאפשרת לו לדבר בצורה כללית יותר על המצב שבו הוא נמצא, ובכך עוזרת לו לבטא בעקיפין את מה שמציק לו. למה ניסוח השאלה משנה את היכולת של האדם לענות עליה? אליעד מסביר שהניסוח של השאלה משפיע מאוד על האופן שבו האדם מגיב אליה. למשל, כששואלים מה אתה לא מבין? האדם עלול להרגיש מותקף ולומר לעצמו אבל אני מבין!, ואז לא יהיה לו מה לומר. לעומת זאת, אם שואלים מה היית רוצה להבין יותר טוב?, האדם אינו צריך להודות שהוא לא מבין כלל, אלא רק מבטא רצון לשיפור ההבנה. זה מאפשר לו להמשיך בשיחה ולהסביר בהדרגה מה הוא מרגיש או חושב ... והתעלמות שהוזכרו? אליעד קושר את ההסברים על הגדרת השאלה והבעיה אל אותם מצבים ראשוניים שתוארו, בהם אדם שוכח או מתעלם מרגש כעס או מתסכול לאחר מאמץ כושל. הוא מסביר שבאותו האופן שבו אדם מתקשה להגדיר את השאלה שלו, ייתכן שהוא מתקשה להגדיר לעצמו מה בדיוק הרגש שהפריע לו או מה בדיוק לא הצליח להשיג. לכן הוא כביכול שוכח או מתעלם מזה, לא מפני שלא היה לו אכפת, אלא מפני שקשה לו ... או תחושות כישלון. אליעד מציע להשתמש באותם כלים ושאלות עקיפות גם במקרים האלו, כדי לעזור לאדם לברר עם עצמו מה בדיוק הרגיש ולמה הוא מגיב כפי שהוא מגיב. בעזרת

... לאמת, לזרום עם החיים, משהו תמורת משהו, לנתח כל דבר, להבין כל דבר, לשאול שאלות, להיות ספונטאני, חוסר ספונטאניות האם ניתוח הדברים גורם לפספוס של החיים? אליעד כהן מסביר נקודה חשובה שעולה פעמים רבות בשאלות של אנשים: האם ניתוח מתמיד של הדברים גורם לנו לפספס את החיים, או דווקא מאפשר לנו לחוות אותם בצורה טובה יותר? ... האם ניתוח עצמי פוגע בהנאה מהחיים? איך אפשר לשלב ניתוח וזרימה ספונטאנית? האם צריך לצמצם את עצמי כדי להיות מאושר? משהו תמורת משהו בחיים למה חשוב לשאול שאלות על החיים? מה אמר רבי נחמן על שילוב בין מחשבה לפעולה? למה כדאי להשקיע בניתוח עצמי? ...

... מסוים, במיוחד כאשר הוא חושב את ההפך, הדרך שאליעד מציע היא פשוטה: צריך לקחת את הרעיון המנוגד, זה שאותו אדם מאמין בו כרגע, ולשאול אותו: האם אתה בטוח במאה אחוז שזה נכון? האם אתה בטוח במאה אחוז שאין שום אפשרות שאתה טועה?. כך למשל, אם יש חבר שלא רוצה לצאת איתנו ואנחנו רוצים לשכנע אותו לבוא, נוכל לשאול אותו: אתה בטוח במאה אחוז שאין לך בכלל חשק לצאת? אתה בטוח שאין שום אפשרות קטנה שאולי בכל זאת בא לך?. מה שקורה במוח האדם ברגע ששואלים אותו שאלות כאלה, הוא מתחיל לבדוק עם עצמו ומגלה מיד שהוא לא באמת בטוח לגמרי, וזה מאפשר לשנות את דעתו בקלות רבה יותר. איך להתמודד עם מניפולציית הקצנת ודאות? אליעד כהן מדגיש שכדי להתמודד עם הטכניקה הזו, חשוב מאוד להיות מודעים אליה ולהכיר את המנגנון הפסיכולוגי שעומד מאחוריה. אם מישהו שואל אותך: האם אתה בטוח ב - 100% שאתה רוצה לעשות כך וכך?, הדרך להתגונן היא פשוטה - להכיר בכך שאתה לא חייב להיות בטוח לחלוטין כדי להמשיך לחשוב את מה שאתה חושב או לעשות את מה שאתה רוצה לעשות. לדוגמה, אם שואלים אותך: אתה בטוח שלא תשרף בגיהנום אחרי שתמות?, התגובה הנכונה היא אני לא בטוח ב - 100%, אבל אני עדיין חושב שזה יותר הגיוני לי לחשוב כך. כלומר, עצם קיום הספק לא מחייב לשנות את ... לשכנוע עצמי. אם למשל מישהו נמצא בדיאטה ורוצה להימנע מאכילת עוגה, אבל הוא מתקשה להתאפק, הוא יכול להשתמש בשיטה הזו על עצמו ולשאול: האם אני בטוח ב - 100% שאני רוצה לאכול את העוגה הזאת? האם אין שום אפשרות שאני בעצם לא רוצה לאכול אותה?. השאלה הזו יוצרת ספקות לגבי הוודאות הראשונית של הרצון, ומאפשרת לאדם לקבל החלטה שלא לאכול את העוגה מתוך הבנה שהוא לא בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה. איך מתמודדים כשהמוח משתמש בשיטה ... בשיטה זו דווקא כדי למנוע מאיתנו לפעול או לקבל החלטות. לדוגמה, אם אדם רוצה להתחיל עסק חדש או לעשות פעולה מסוימת, המוח יכול לשאול: אתה בטוח שאתה רוצה להקים עסק? אתה בטוח שאתה לא תתחרט על כך?. השאלות האלה יוצרות ספק ואי - וודאות שמשתקות את האדם. במקרים כאלה, הדרך להתמודד עם המוח היא לתקוף את המחשבה עצמה בחזרה. לדוגמה, אפשר לשאול את המוח: אתה בטוח שאני חייב להיות בטוח כדי לעשות את זה? אולי מספיק שאני רוצה לעשות את זה אפילו ב - 2% יותר מאשר לא רוצה, כדי שזה יהיה לגיטימי שאפעל כך?. הטכניקה של הפוך על ... מעבודתו ומרגיש רע, הוא יכול לבדוק עם עצמו: האם אני בטוח במאה אחוז שפיטורים זה רע? האם אין שום סיכוי שיש בזה משהו טוב?. השאלה עצמה יוצרת אוטומטית ספק לגבי הוודאות שפיטורים זה רע וכך הוא יכול להרגיש טוב יותר, או לפחות להפסיק להרגיש רע באופן מוחלט. מה המשמעות של ביטחון מלא מבחינה לוגית? מבחינה לוגית, ... השיטה מבוססת על הרעיון שאומר שהמוח לא מסוגל להיות בטוח בשום דבר, אוקי זאת אומרת כל רעיון בעולם שניקח שבן אדם חושב אותו אם נשאל אותו האם אתה בטוח בכך ב100% אם בן אדם יחפור עם עצמו האם אני ב100% ללא כל ספק, ללא כל צילו של ספק האם אני בטוח בכך התשובה תהיה לא, דהיינו, אני לא באמת בטוח בכך בכל דבר שהוא ... בפרקטיקה שאם לדוגמה רוצים לשכנע מישהו להסכים לרעיון מסוים ואותו בן אדם כמובן חושב את אותו הדבר ההפך מה שבעצם צריך לעשות זה לשאול אותו האם אתה בטוח ב100% שההפך נכון, לדוגמה שנגיד רוצים ללכת לאיפשהו רוצים לצאת נגיד יש בן אדם שלא רוצה לצאת אז בעצם אנחנו רוצים לשכנע אותו שלצאת זה טוב ואותו בן אדם חושב ... לצאת זה טוב או לצאת זה לא טוב ואנחנו נגיד רוצים לשכנע אותו לצאת, אוקי אז מה שצריך לעשות במקרה כזה לדוגמה אחת האפשרויות זה לשאול את אותו בן אדם אתה בטוח ב100% שאתה לא רוצה לבוא איתנו, אתה בטוח ב100% שאין לך חשק לצאת איתנו, אתה בטוח ב100% שאין אפשרות שאולי בא לך לבוא איתנו. דהיינו, מה אנחנו בעצם עושים אנחנו לוקחים את הרעיון שאנחנו לא רוצים שהבן אדם יחשוב אותו ומצמידים אליו רמת וודאות מאוד גדולה שואלים את אותו בן אדם אתה בטוח בזה שזה ככה וככה, עכשיו אוטומטית ברגע שעושים כזה דבר המוח אומר וואלה אני לא בטוח, לא בטוח, יפה אז בוא איתנו. עכשיו אם אנחנו לדוגמה יודעים שמישהו לא רוצה לעשות משהו מסוים והוא בטוח בכך שהוא באמת לא רוצה לעשות את הדבר הזה אז במקרה כזה לדוגמה אנחנו לא נשאל אותו האם אתה בטוח כי אנחנו יודעים מראש שהוא יגיד כן אני בטוח, אז מה עושים אז שואלים אותו האם אתה בטוח בזה ב100% האם אין שום אפשרות שיכול להיות שתחשוב אחרת דהיינו, מקצינים את רמת הוודאות הנדרשת מאותו בן אדם כדי להזדהות עם הרעיון הספציפי. ומי שישים לב יש פה עוד איזה היבט מסוים שזה לא רק לשאול את הבן אדם האם אתה בטוח זה גם לשאול אותו האם אין אפשרות, לדוגמה לא רק לשאול את הבן אדם האם אתה בטוח שאתה לא רוצה לבוא איתנו לשאול אותו האם אתה בטוח שאין אפשרות שאתה רוצה לבוא איתנו כי אין אפשרות הרבה יותר קל לבן אדם להגיד לא בא לי לבוא מאשר שהבן אדם יגיד לעצמו אין אפשרות שאני רוצה לבוא איתכם. אוקי אז ... אדם לא יחשוב אותו, אנחנו רוצים שהבן אדם לא ירצה לעשות משהו מסוים או לא יחשוב משהו מסוים ואז אנחנו מציגים את הרעיון הזה ושואלים האם אתה בטוח שבמאה אחוז שזה ככה, האם יכול להיות שתיאורטית תחשוב אחרת, האם אתה בוודאות מוחלטת חושב שאין סיכוי שככה וככה אוטומטית בן אדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר ולכן זה מקל עלינו לגרום לו לחשוב את ההפך. עכשיו מה השיטה פה שעובדת, הנושא הוא פשוט ברגע ששואלים בן אדם האם אתה בטוח שככה וככה ברגע ששואלים אותו את השאלה הזאת אוטומטית שותלים לו במוח מחשבה שבעצם אומרת לו, יש פה סוג של מניפולציה שבעצם אומרת לו תקשיב זה יהיה בסדר אם תעשה את מה שאתה רוצה לעשות, שאנחנו לא רוצים שהוא יעשה יהיה בסדר ... זאת אומרת ההחלטות בסופו של דבר מתקבלות לאו דווקא לפי ביטחון של 100% אחוז אלא לפי ביטחון של אחוז אחד יותר מאשר ההפך ולכן כששואלים בן אדם לדוגמה בן אדם נגיד בדיאטה, אוקי והוא רוצה לאכול נגיד את העוגה ואנחנו רוצים שהוא לא יאכל את העוגה ואז לדוגמה נגיד שואלים אותו אתה בטוח ב100% שאתה רוצה לאכול את העוגה הזאת, עכשיו מה בעצם עשינו לו פה שתלנו לו מחשבה בראש שאומרת לו זה יהיה בסדר שתאכל את העוגה הזאת רק אם אתה בטוח ב100% שאתה רוצה ... דרך אחת אומרת אני יותר רוצה את זה ולכן אני עושה את זה דרך שניה אומרת אני בטוח שאני רוצה את זה ולכן אני עושה את זה, אוקי כששואלים בן אדם האם אתה בטוח שככה וככה זה בעצם לשתול לו מחשבה שאומרת לו אתה צריך לקבל את ההחלטה רק אם אתה בטוח שככה וככה אבל זה לא בהכרח נכון. עכשיו אותו דבר מי שהבין את מה שאמרתי ... יכול להגיד אני לא בטוח אבל עדיין אני לא רוצה את זה כאילו גם אם יש ספק זה עדיין לא אומר שחייבים להסכים עם הצד השני, מישהו שואל אותך אתה בטוח שאחרי שתמות לא תישרף בגיהנום נגיד, לא אני לא בטוח בזה אבל זה עדיין יותר הגיוני לי לדוגמה. אוקי כל מיני רעיונות כאלה ואחרים ולכן צריך לשים לב שכל רעיון הלוגיקה ...

... יש את האפשרות של הפגישה האישית והטיפול האישי. אבל אעפכ זוהי דוגמה לדרך חשיבה ולאיזה שאלות ניתן לשאול כדי להבין את תת המודע של הפחד ואיך לטפל בחרדה ... שלך היא שלא אוהבים אותך ותפישת הרצון שלך היא שאתה רוצה שיאהבו אותך. אז עכשיו עליך לשאול את עצמך כך: אני חושב שלא אוהבים אותי. האם באמת לא ... לב, גם להיבט של, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון, שהוזכר כאן לעיל. כמו כן בנוסף עליך לשאול את עצמך כך: אני חושב שאני רוצה שיאהבו אותי. האם ... היא נכונה באחוז מסוים, מהיבט מסוים בלבד, וצריך לראות ולהבין את זה באופן מדוייק. זא השאלה האם זאת האמת ש X, פירושה, האם ועד כמה זאת האמת ש X. ומה לשאול קודם, האם קודם להטיל ספק ברצון או קודם להטיל ספק ... אז לצורך העניין כרגע, לא זה לא משנה. ואיך מטילים ספק? ואיך ללמוד להטיל ספק? ואיזה שאלות לשאול כאשר מטילים ספק? ואיך לדעת מה ... שכן, לא אוהבים אותי. וכן, אני רוצה שיאהבו אותי. אלא שמכאן מתקדמים עוד יותר פנימה, ושואלים, מי אמר שזה נכון מה שאני חושב שקורה ושאני רוצה? ... וכל תשובה שמתקבלת, גם עליה מטילים ספק, האם זאת אכן כל האמת. לדוגמה: נניח שהתשובה לשאלה האם באמת לא אוהבים אותי, היא, כן באמת לא אוהבים אותי. וההוכחה לכך היא שאנשים לא רוצים לדבר איתי. אז על זה אנחנו נמשיך לתחקר ולשאול, האם באמת אנשים לא רוצים לדבר איתי?! האם זה ... שאנשים לא אוהבים אותי?! או לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי, כי זה עושה לי טוב. אז נשאל, האם באמת זה שאוהבים אותי, מחייב את זה שזה יעשה ... יכול להרגיש טוב גם בלי שיאהבו אותי?! ולמה בכלל אני רוצה להרגיש טוב?! וכך הלאה עוד שאלות נוספות, שגם אותן צריך לדעת לשאול, בעיקר עפ הנוסחה הבאה, שהולכת כך: איך מנתחים סיבתיות של סיבה ותוצאה. אם מישהו חושב ש X הוא הסיבה של Y, עליו לשאול את עצמו. 1 - האם X מחייב את התוצאה Y, או שאפשרי ש ... ראשון לזהות את התנגדות הרצון. ושלב שני להטיל ספק ברצון ובמציאות. זא, שאם בהווה אני שואל, האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה, אז על העתיד נשאל, האם זה באמת יקרה מה שאני חושב שיקרה?! ואם בהווה אני שואל, האם אני באמת רוצה את מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, אז על העתיד נשאל, האם אני באמת רוצה שבהכרח יקרה דווקא מה שאני חושב ... שהוא לא רוצה שהדבר הזה יקרה. ושמכך נובע הפחד הופעה מול קהל וכולי. ולכן, שלב ראשון נשאל את האדם שאומר שרע לו, בצורה של פחד קהל, למה רע ... חרדת קהל. אז כפי שאמרנו, עכשיו צריך להטיל ספק ברצון ולהטיל ספק במציאות. דהיינו, לשאול, האם באמת ועד כמה אני חושב שארגיש לחץ כאשר אהיה ... שזאת המחשבה שאומרת שארגיש לחץ מול קהל ושאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. ולכן עכשיו נשאל את 3 השאלות הבאות: 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה. האם זה ... לא רוצה להרגיש לחץ. ואיך מתקדמים מכאן? עכשיו בעצם נמשיך לחקור את הסיבה של הסיבה. ונשאל : 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? 2 ... שאני לחוץ. ואזכיר שוב, שאם חוקרים משהו ולא יודעים מה התשובה, מה לעשות? ואיך לדעת לשאול את השאלה המדויקת? את זה הסברתי במקומות אחרים וצריך ללמוד ... 1 שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. ונשאל עליו את 3 השאלות הבאות: 1 - האם זה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני ... 2 שאומר: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ונשאל גם עליו את 3 השאלות הבאות: 1 - האם זה ש - אני מפחד שיראו שאני לחוץ, ... מפחד מזה שיראו שאני לחוץ? האם באמת יראו שאני לחוץ? ועכשיו לתשובות אפשריות שיתקבלו לשאלות הנל: 1 - האם זה ש - אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל, ...

... אם התשובה שקיבלנו נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד עלינו לבדוק כל תשובה שאנחנו מקבלים לשאלה כלשהי. לדבריו, כאשר אדם שואל שאלה ומקבל עליה תשובה, חשוב לא להסתפק בתשובה בלבד, אלא לבדוק אותה בכמה דרכים שונות. ראשית יש לבדוק האם התשובה שניתנה עונה באמת על השאלה שנשאלה, ואם היא נכונה לגמרי או רק נכונה מנקודת מבט חלקית או היבט מסוים. לדוגמה, אליעד מציג מצב בו מישהו שואל שאלה כמו למה לא נתת מים לפילים ואתה מתעלל בהם?, ואז מקבל תשובה שאין בכלל פילים במקום. במקרה זה, התשובה שנתנו היא לכאורה מוחלטת וברורה (אין פילים), אבל השואל יכול לטעון כי מנקודת המבט שלו יש פילים. מכאן מתפתחת השאלה, האם זו תשובה מוחלטת או שאולי מנקודת מבט אחרת השאלה עדיין קיימת. האם התשובה שניתנה היא היחידה האפשרית? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: יש לבדוק לא רק אם התשובה נכונה, אלא גם אם היא התשובה היחידה האפשרית. כלומר, האם ישנן תשובות נוספות לשאלה שהן גם נכונות או לפחות אפשריות, או שהתשובה שנתת היא התשובה המוחלטת והיחידה. כדוגמה לכך, הוא מתאר מצב בו שואלים אדם מדוע נהג במהירות 200 קמש אתמול בלילה, והאדם עונה אין לי בכלל רכב. לכאורה זוהי תשובה שמסיימת את השאלה, אבל נשאלת השאלה האם באמת זו תשובה יחידה שמבטלת לחלוטין כל אפשרות אחרת, או שאולי בכל זאת יש עוד היבט בו השאלה יכולה להמשיך להיות לגיטימית. למשל, מה אם היה לאדם רכב, או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט מסוימת. במקרה כזה ברור לגמרי שאפשר להמשיך לשאול שאלות מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, אם שואלים האם קיימת בחירה חופשית ומישהו עונה שמההיבט שלו אין בחירה חופשית, לגיטימי לשאול, אבל מה עם היבט אחר שאולי כן קיימת בו בחירה חופשית? ולכן אפשר להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד. מצב שני שבו לגיטימי להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא תשובה מוחלטת, אבל לשואל יש אינטרס או צורך מסוים להמשיך לשאול. לדוגמה, מישהו חושש שכלב יינשך אותו במדינה שבה בכלל אין כלבים. התשובה אין כלבים במדינה נראית מוחלטת, אך ייתכן והאדם ממשיך לפחד מסיבה פנימית. אז אפשר להמשיך לשאול שאלות נוספות שיבדקו עוד היבטים, כמו הסיכוי הנמוך או המשמעות הממשית של אירוע כזה גם אם יתרחש. מהם הנחות היסוד שמאחורי כל שאלה? אליעד מסביר שבכל שאלה שמישהו שואל קיימות הנחות יסוד מסוימות. לכן כשמישהו נותן תשובה, הוא צריך קודם להבין מהן אותן הנחות יסוד. הוא מביא דוגמה של אדם שפונה אליו בשאלה: הלקוח אמר לי כך וכך, מה לעשות?. אליעד מסביר שאם הוא ייתן פתרון מסוים, האדם ששאל עדיין עשוי לשאול אילו פתרונות נוספים יש, כי הוא רוצה לדעת לא רק את התשובה שנתת, אלא גם האם יש תשובות אחרות, ואולי אותן תשובות נוספות יהיו טובות אפילו באופן חלקי. מה הפתרון לשאלות שאין להן תשובה? אליעד כהן מזכיר שקיימות שאלות שנובעות ממה שהוא מכנה החלל הפנוי,

... ספק בטוב, להטיל ספק ברע, למה טוב לי? למה רע לי? מה נכון לשאול? לא להאמין בטוב, לא להאמין ברע, חשיבה חיובית רעה, חשיבה שלילית, לא לחשוב חיובי, לחשוב שלילי, מחשבות חיוביות רעות, מחשבות רעות האם כדאי לבדוק רק למה רע לי או גם למה טוב לי? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם כאשר אדם בודק את עצמו, עליו לבדוק רק למה רע לו או שכדאי לבדוק גם למה טוב לו. אליעד מבהיר כי התשובה תלויה במטרה של הבדיקה. אם מטרת ... לא מטיל ספק גם בטוב, הוא ממשיך להיות תלוי בו, ובעקיפין נשאר תלוי גם ברע. למשל, אדם שקיבל בשורה טובה עשוי לא לבדוק אותה לעומק וליהנות ממנה בלבד, אך אליעד טוען שכדאי לשאול גם אז: למה טוב לי?, האם הייתי יכול להיות מאושר גם בלי זה?, וכך לחשוף את השורש האמיתי של הטוב והרגע, ולשחרר את עצמו מתלות חיצונית. לסיכום, אליעד כהן ממליץ באופן ברור ...

... להתחבר לנקודת האמת שלך, לא לרוץ מהר מידי, לרתום את העגלה לפני הסוסים, מה נכון לשאול? לפי הרמה שלך, לקפוץ מעל הפופיק איך ... הארוך והחליט לקפוץ ישירות לחומר המתקדם של תואר הדוקטור. הוא הצליח לפתור חלק מהשאלות בצורה אקראית, אך מהר מאוד גילה שאינו ... הזה, מה הרגש שיצר את הרצון, מה המחשבה שיצרה את הרגש, וכך הלאה. הוא לא יכול פשוט לשאול שאלות עמוקות כמו מאיפה באים כל ... בצורה מושלמת כל פרט בחייו - כל רגש, כל מחשבה, כל רצון - הוא לא יוכל לחקור באמת שאלות עמוקות יותר. מהי הדרך הנכונה ללמוד דברים ... לפי הסדר הנכון, אתה תפספס את הדברים החשובים. אם אתה נתקל בקושי, זה לא אומר שהשאלה שלך לא נכונה, אלא אולי היא לא נכונה לך ... להתקדם צעד אחרי צעד, לא לנסות לרוץ מהר מדי ולא לקפוץ מעל הפופיק. אם מישהו נתקע בשאלה עמוקה, עליו לבדוק האם הוא באמת הבין את השלבים המוקדמים שהובילו אליה. לפעמים השאלות הן נכונות, אך פשוט לא בזמנן. הסוד הוא ...

... לקרוא אנשים? איך להבין דבר מתוך דבר? איך לדעת מה מישהו רוצה לשאול? איך לקרוא מחשבות? איך להבין אנשים? איך לדעת מה מישהו חושב? למה מישהו לא מתמיד? למה למישהו ... והאישה הפסיקה את התהליך. זהו בדיוק מה שאכן קרה בהמשך הסיפור שהאישה סיפרה - אותה אישה אכן הודיעה שהיא מבטלת את התוכנית. איך אפשר להבין מראש את כוונת השאלה שנשאלת? אליעד מלמד כיצד להקשיב בצורה מאוד מדויקת לשאלות שנשאלות, ולשים לב למה נאמר, איך נאמר, ומהם הפרטים המדויקים שנמסרו. הסיבה שאנשים מוסיפים פרטים רבים לסיפורים היא משום שהפרטים האלה הם חלק בלתי נפרד מהשאלה שהם עומדים לשאול. אנשים בדרך כלל לא אומרים דברים סתם - כל פרט בסיפור שלהם הוא פרט שהוסיף כדי להוביל לשאלה או למסקנה מסוימת. ולכן, אם שמים לב מה האדם מדגיש ואיך הוא מתאר את הסיפור, אפשר לנחש מראש מה תהיה השאלה שלו ואפילו מה תהיה התשובה. למה אנשים שיש להם מוטיבציה מפסיקים להתמיד? בהמשך, אליעד מסביר ... למה האדם סיפר שהוא שילם, למה הוא הדגיש שהיה מלא מוטיבציה, מדוע בחר להוסיף פרט מסוים או להקצין פרט אחר, כל אלו עוזרים להבין את המשמעות האמיתית של השאלות ושל התשובות הצפויות. מה צריך לשים לב כשמקשיבים לאנשים? בסוף ההסבר, אליעד כהן מסכם שעלינו ... שהוא נאמר. להבחין בין עובדות לפירושים, לשים לב להדגשות ולפרטים נוספים שהאדם בחר לתת בסיפור. בדרך זו נוכל להבין אנשים בצורה מדויקת ולנחש מראש את השאלות והתשובות שלהם, לקרוא מחשבות ולהבין מה באמת עובר בראשם של אחרים. איך לקרוא אנשים? איך להבין ...