... ברור או בלתי מוסבר. כיצד לבדוק את הסיבה האמיתית לרצון? אליעד ממליץ להיכנס לעומק ההבנה העצמית באמצעות שאלה פשוטה: למה אני רוצה את זה?. לדבריו, כל פעם שאדם מעוניין לשנות הרגל או להפסיק פעילות לא רצויה, עליו לשאול את עצמו באופן עקבי ומתמיד מדוע הוא רוצה את מה שהוא רוצה. ככל שהוא יחקור את השאלה הזו באופן עקבי יותר, כך הוא יתקרב להבנה של מקור הרצון שלו. כאשר האדם אומר אני לא יודע למה אני רוצה, הוא בעצם מתכוון שהוא לא מבין את הסיבה המודעת של הרצון ... שהאדם טוען שאינו יודע למה הוא רוצה לעשן, הוא יודע זאת ברמה פנימית עמוקה יותר, ולכן הוא ממשיך לעשן. איך שואלים את עצמנו נכון מדוע אנחנו רוצים משהו? כדי להעמיק בשאלה מדוע אדם רוצה משהו, צריך לשאול את השאלה באופן רוחבי על כל תחומי החיים ולא רק בנקודה אחת ספציפית. אליעד נותן דוגמה מתחום ההרמת משקולות: אם אדם רוצה להרים משקולת כבדה באמצעות אצבע אחת, הוא חייב לחזק את כל הגוף, ולא רק את האצבע. באותו אופן, כדי להצליח לחקור את הרצון בתחום מסוים כמו עישון, יש לתרגל את השאלה למה אני רוצה את זה? באופן קבוע בכל תחומי החיים ולא רק בתחום אחד. איך להחזיר רצון מחויב לאפשרי? אליעד טוען שכאשר אדם רוצה משהו ומרגיש שהרצון שלו מחויב, הוא חייב להפוך אותו לרצון אפשרי. הדרך לעשות זאת היא על ידי חזרה למקור שממנו נולד הרצון. כשאדם שואל את עצמו למה אני רוצה את זה?, הוא בעצם מחזיר את המצב לנקודה שבה הרצון עדיין לא היה קיים, למצב של אפשרות בלבד. לדוגמה, אם לאדם כואבת הרגל, והוא רוצה להפסיק לסבול מהכאב, עליו לשאול את עצמו למה אני לא רוצה לסבול כאבים? וכך לחזור למצב שלפני הגדרת הרצון, מצב שבו לא הייתה לו העדפה ברורה להימנע מכאב, וכך יוכל להפוך את הכאב עצמו לפחות ... מדוע שאלת למה אני רוצה לא תמיד עובדת? אליעד מסביר שהסיבה לכך ששאלת למה אני רוצה? לא תמיד עובדת היא שהשאלה אינה נשאלת בצורה מספיק עמוקה ומתוך הבנה פנימית אמיתית. כאשר אדם שואל את עצמו את השאלה באופן שטחי או רק בנושא ספציפי, השאלה אינה מצליחה לשנות את חוויית המחויבות שלו. כדי שהשאלה תעבוד, על האדם לתרגל באופן עקבי ובכל תחומי החיים את השאלה הזאת, ולא רק ברגעים ספציפיים בהם יש לו הרגל או רצון להפסיק. בדיוק כמו שבתחום הספורט אדם מתאמן על כל תנועה ולא רק בזמן התחרות עצמה, כך גם בתרגול השאלה על הרצון, יש להתאמן כל הזמן כדי שהיא תהפוך להיות חלק טבעי מהמחשבה היומיומית. מדוע חשוב לתרגל את השאלה מחויב או אפשרי בכל תחומי החיים? אליעד מדגיש את החשיבות של התבוננות ושאלה עצמית על כל רצון ופעולה בחיי היומיום. לדבריו, כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב אם הדברים הם מחויבים או אפשריים, הוא מפתח בתוכו גמישות מחשבתית המאפשרת לו להתמודד טוב יותר עם הרגלים שליליים והתמכרויות. לדוגמה, כאשר מישהו כותב משהו ברשת החברתית ומעורר בנו תגובה חזקה, כדאי שנשאל את עצמנו: האם באמת מחויב שהבנתי אותו נכון? האם בהכרח התגובה שלי נכונה?. התרגול הזה עוזר לאדם להבין שכל דבר שהוא חושב ומאמין בו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כאשר ... לעשן ולשנות הרגלים ביעילות? כדי להפסיק לעשן בצורה אפקטיבית, האדם חייב להתחיל לתרגל באופן יומיומי את השאלה למה אני רוצה את זה? ולבדוק לעומק האם הרצונות שלו הם מחויבים או רק אפשריים. כשהאדם מתרגל את החשיבה הזאת באופן עקבי ורוחבי על כל תחומי החיים שלו, הוא מפתח ...

שאלות ותשובות, אין שום תשובה, אין שום שאלה, שאלה אין סופית, נפרדות מתוך אחדות, שינוי מתוך אחדות למה כל שאלה יוצרת עוד שאלות בלי סוף? כאשר אדם שואל שאלה, הוא מניח שיש הבדל כלשהו בין מצב אחד לאחר, בין דבר לדבר. לדוגמה, אם מישהו שואל מהי המשמעות של ציניות, הוא מניח שיש מושג ברור של ציניות, ושניתן להבין ולהבחין בינו לבין מושגים אחרים. אלא שהבעיה שאליעד מציג היא שכל תשובה שניתנת לעולם לא תהיה מספקת באמת, כי תמיד אפשר יהיה לשאול שאלות נוספות על התשובה עצמה. זהו מעגל אינסופי: כל הסבר או הבנה שתינתן, תמיד תוליד מיד שאלות חדשות. לדוגמה, אם שואלים למה המזגן נמצא כאן ולא שם? תשובה רגילה תהיה הסבר טכני או פרקטי, אך לפי אליעד התשובה האמיתית היא שאין הבדל מהותי בין פה לבין שם. ברגע שמבינים שאין באמת הבדל בין שני המקומות, השאלה מאבדת את המשמעות שלה. הסיבה ששאלה ממשיכה להתקיים היא בדיוק בגלל ההנחה שיש הבדל כזה. מה הקשר בין נפרדות, אחדות ושאלות? השורש לכל השאלות הוא מושג הנפרדות. אדם תופס את המציאות דרך מושגים מנוגדים: חם וקר, גדול וקטן, ציני ורציני. ברגע שהאדם תופס את המציאות בצורה כזאת, נוצרת נפרדות, וממנה נובעות כל השאלות. אליעד מצביע על כך שהנפרדות היא רק אשליה, כי מצד האמת הפנימית, אין באמת הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. הכל אחדות מוחלטת. כל עוד אדם תופס שיש הבדל, תמיד יהיו לו שאלות, כי תמיד יהיה משהו לא ברור, תמיד משהו חסר. ככל שמתעמקים בשאלה, כך מבינים פחות, משום שכל הבנה היא חלקית, ומייד מציגה שאלות חדשות. למה תשובות לא פותרות באמת את השאלות? אליעד מסביר שאין שום תשובה שיכולה לפתור את הבעיה של שאלות אינסופיות. התשובה האמיתית היא להבין את מהות השאלה עצמה: שהשאלה בנויה על הנחות מוטעות. אם האדם היה מבין באופן מלא ושלם שאין באמת הבדל בין הדברים, הוא לא היה יכול לשאול את השאלה מלכתחילה. לדוגמה, אם מישהו שואל למה הוא יושב דווקא על כיסא זה ולא על אחר, התשובה האמיתית לשאלה זו היא שהוא יושב על שניהם בו זמנית. האדם פשוט לא חווה את עצמו יושב בשני המקומות בו זמנית, ולכן נוצרת השאלה. מצד האמת המוחלטת, כל האפשרויות קיימות תמיד בכל רגע. ההבנה המלאה של זה גורמת לכך שאין יותר שאלות. מה הכוונה שאין באמת תשובות ואין באמת שאלות? התפיסה של אליעד היא שהן שאלות והן תשובות הן מושגים של העולם הנפרד, ולכן הן בעצם אשליה. כשאדם שואל שאלה, הוא מאמין שהתשובה תספק אותו, אבל במציאות, התשובה יוצרת מיד ...

... מהי סיבת הרצון, ואיך זה עוזר לחזק אותו? אליעד מדגיש שכדי לחזק את הרצון, יש לשאול את עצמך שוב ושוב למה אני רוצה את הדבר הזה?. ככל שהאדם ישאל את עצמו יותר פעמים את השאלה הזו, כך ימצא עוד סיבות טובות שיחזקו את ... במשך חודש הוא ירוויח מיליון שקל, אבל אין לו מוטיבציה לעבוד שם, עליו להתחיל לשאול את עצמו למה אני רוצה לעבוד שם?. התשובות ... מדי פעמים, הוא עלול להגיע דווקא לסיבות ההפוכות, שיחלישו את הרצון שלו. כלומר, השאלה הזו צריכה להישאל במידה הנכונה, באופן ... ולא יחליש. האם אפשר באמת לשלוט בעוצמת הרצון שלנו? אליעד מעלה נקודה עמוקה יותר ושואל: האם באמת האדם שולט בעוצמת הרצון שלו? הוא מסביר שהרצון של האדם לא בהכרח תלוי בו, משום שאף אחד לא שואל את האדם אם הוא רוצה או לא רוצה. לדוגמה, ... ברצון שלנו? אליעד משתמש בדימוי פשוט להמחיש את המורכבות של שליטה ברצון: אדם ששואל כיצד להזיז כוס ממקום למקום, זו לכאורה שאלה פשוטה, אבל היא בעצם אותה השאלה בדיוק כמו איך אוכל לשנות את הרצון שלי?. בשני המקרים, השאלה היא מי מחליט על הפעולה שתתבצע. אם האדם ... אלוהים וכל - יכול, האם הוא היה יכול פשוט לשנות את הרצון שלו? אליעד מציין שזו שאלה פילוסופית עמוקה שאין לה באמת פתרון חד - ... מצליח לשנות את רצונו כפי שבא לו? זה יוצר פרדוקס, כי אלוהים לכאורה לא צריך בכלל לשאול איך לשנות את רצונו - הוא פשוט מחליט ... ניסיון לחזק רצון בצורה כפויה יכול דווקא להחליש אותו, כי ברגע שהאדם ישאל שאלות יותר מדי עמוקות, הוא עשוי לגלות שאין ...

... הנפרדות. דוגמה לכך אפשר למצוא בשיחה בין קונה למוכר: כאשר הקונה שואל את המוכר איזה מוצר כדאי לו לקנות והמוכר עונה שאין הבדל, הוא בעצם מצביע על האחדות מאחורי הבחירה. השכל של זה לא משנה מייצג את התודעה של אחדות, בה אין הבדל בין שניים. האחדות ... לשכל האנושי, שמפצל את כל הדברים לנפרדים. בהבנת האחדות, אדם עשוי לשאול את עצמו: איך ייתכן שמהאין נוצר היש? זוהי שאלה שגויה, כי היא מניחה הפרדה בין היש והאין. למעשה, היש והאין הם אחדות אחת, ולא ניתן להפריד ביניהם. הבנת הדבר הזה היא חוויה של חיבור - לדעת שאין הבדל בין שני הדברים, אף על פי ... כל מציאות, הוא למעשה אותו דבר, ואין הבדל אמיתי בין היש והאין. השאלה שהייתה נשאלת איך זה יכול להיות הופכת לשאלה למה לא הבנתי את זה קודם, וזהו תהליך של חיבור לתודעה האחת. החיים עצמם מתרחשים בין שני עולמות: עולם של נפרדות ועולם של אחדות. לעיתים נדמה לנו שהאחדות היא לא קיימת, אבל אם ... נגלה שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, ושניהם מחוברים למהות אחת. השאלות על היש והאין לא נותרות, וההבנה היא שהעולם בנוי על עקרון של אחדות, שמאפשר לנו להבין את כל ההפכים כיחידה אחת. מהות המציאות יש ואין אחדות הבנת הזמן והמקום ההבנה הפנימית של ... לאדם ספק, והוא מבין שזה לא משנה, זה נקרא התגלות אחדות. כאשר אתה שואל את המוכר, מה לקנות את זה או את זה? והוא אומר לך שזה לא משנה, למעשה הוא אמר לך שזה לא שניים זה אחד. השכל הזה שזה לא שניים אלא אחד, הוא לבוש של מה שאנחנו מסבירים פה. בשורש ... אלא עכשיו היש הוא אין. הספר הזה הוא יש, ובו זמנית הוא אין. השאלה היא, איך זה יכול להיות, הרי זה שני הפכים? איך זה יכול להיות שזה אחד? וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש היא האין. וכל הצורות מתהוות מהדבר שאין בו צורה כלל. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא שואל, איך יתכן שמהאין יתהווה היש? אך זאת שאלה לא נכונה, ולא רק שזאת שאלה לא נכונה, אין עליה תשובה כלל. וזאת שאלה של שקר, כי היא נובעת מההנחה שיש הפרדה בין יש לאין. כאן אנו אומרים שהמהות של הדבר, הפוכה לדבר. זה כמו להגיד, ממים יצרת אש. אפשר להגיד מהאטומים של המים יצרתי אש. אבל לא ... כלום. אבל אתה אומר, אני רואה עץ, אז למה אתה אומר שזה כלום? השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, האם באמת היש מתהווה מהאין? ואם אדם מתבונן הוא רואה שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד יש מציאות ונפרדות ואין שום דרך להעלים את הנפרדות, כי אפילו אם ... רמה של נפרדות ורמה של אחדות, הרעיון הוא שיש מהות וצורה. האדם שואל איך זה שמאין נהיה יש? איך יכול להיות שההוויה של היש היא אין? תתבונן ותשאל האם זה ככה? אם תבדוק, תגלה שזה ככה, באמת יש יש ובאמת יש אין ושניהם מחוברים. בתוך האדם יש שכל ויש אין שכל. כשאתה משתמש באין שכל, אין לך יותר שאלה, אין הבדל בין יש לאין, ואין יותר נפרדות, אתה אוטומטית באחד. הרעיון הוא שאם אתה מפעיל את השכל, אתה מגיע לחוויה של, לא מפעיל את השכל. אם אתה משתמש בשכל עד הסוף, אז בסוף אתה ... שאתה לא משתמש בשכל. ואז לא תבדיל בין יש שכל לאין שכל. האדם שואל, איך ההוויה של היש היא אין? תשאל את עצמך, האם זה ככה? תבדוק בשכל, ותגלה שזה ככה, וכאשר אתה בטוח בשכל שהיש והאין מחוברים ומהווים אחד את השני, זה גורם לכך שאתה מבין שזה שאתה ... בשכל שלך, אתה מבין שאין הבדל ביניהם, ובעצם זה גורם לכך שבמקום לשאול, איך זה יכול להיות? אתה שואל, איך זה שאני לא מבין? האדם בטוח שלא יכול להיות מאין יש, ואני אומר לו, לחקור בשכל ולגלות שזה ככה, ואז הוא יבין, שזה שהוא לא מבין שזה אחד, זוהי מגבלה שלו. וכן נאמר פה, שזאת התשובה לכל השאלות. תמצית כל השאלות היא, איך זה שההוויה של הכל היא כלום? או איך יכול להיות שכול מה שישנו הוא איננו, בו זמנית? ואם תבין שזה יכול להיות, אז מה השאלה? כול זמן שהאדם לא בטוח בוודאות שזה אחד, אז האדם יגיד, אולי השכל שלי מוגבל. אבל אם בשכל שלך אתה תהיה בטוח מאה אחוז, שכול מה שאתה רואה שישנו, בו זמנית הוא גם איננו, אז זה ... שלך, שזה לא יכול להיות. אם תחווה שיש ואין זה אחד, אז לא תהיה לך שאלה בשום נושא. אם מתבוננים יותר עמוק מגלים, שאין הבדל בין ההוויה לצורה, אין הבדל בין כלום למקום. אין הבדל בין שום מקום למקום, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובו זמנית יש צורות. זה רק ... רק נפרדות, אין הבדל בין נפרדות לאחדות. וכשזה נתפס נגמרים כל השאלות. התהליך הזה נכון גם בחיי היום יום, אדם בטוח שהוא צריך את זה ולא את זה, הוא בטוח שיש נפרדות, ואז הוא הולך אחורה, ומבין שזה לא משנה, ואם זה לא משנה, למה הוא חושב שזה משנה? ... שהאדם חווה יותר, שזה גם אחד וגם נפרד, כך הוא מבין את זה יותר. שאלה: למה אנחנו חווים נפרדות? אליעד: את מפרידה בין אחדות לנפרדות. כי אם תביני שאין הבדל בין ככה לבין אחרת, אז לא תהיה שאלה . ברגע שאת נמצאת בחוויה שיש הבדל בין משהו למשהו אחר, אז תמיד תהיה לך שאלה, למה זה כך? וכל תשובה שיתנו לך, תמיד תוכלי לשאול, אבל למה זה כך? אבל אני טוען דבר אחר, שאם תתבונני לתוך הדבר והיפוכו, תתבונני לתוך מהות הצורה, ותתבונני לתוך הצורה ההפוכה, ואז תגלי שאין הבדל ביניהם, הם אחד. את אומרת, יש ... אני מסביר לך שאין הבדל בין חוויית נפרדות לחוויית אחדות. את שואלת, למה יש שינוי? אני אומר לך, אין שינוי, זה אחד. אין הבדל בין זה לבין ההפוך שלו. כל זמן שיש שאלה, זה מראה שיש שניים. כשאנחנו אומרים אין הבדל בין נפרדות לאחדות. אז מהצד של הנפרדות אין תשובה ומהצד של האחדות אין

... להבין את המורכבות שבמצב שבו אלוהים עוסק בהוויה של רצון וידיעה, ובעיקר בשאלה האם הרצון, הידיעה וההוויה שלו יכולים להיות חלק ממהותו או לא. כאלוהים, הוא מבין את השאלות הבסיסיות של קיום ורצון. הוא שואל את עצמו, האם הרצון שלו - אם בכלל יש לו כזה - הוא באמת רצון אישי? איך זה יכול להיות? האם הוא בוחר את רצונו, או שהוא לא בוחר אותו כלל? העניין מתחיל ... הוא ההוויה הראשונה, שהיא אחת ובלתי משתנה. האלוהים יודע שהוא קיים, אך השאלה היא אם ידיעתו הזאת נובעת מרצון או שהיא משהו חיצוני לרצון. מדוע הידיעה וההוויה הם בלתי נפרדים, בעוד הרצון הוא דבר נפרד? הידיעה נובעת מההוויה, אך הרצון ... ברגע הזה, אלא למעשה גם אין הבחירה - ברגע שבו אלוהים לא ברא את עצמו. הוא שואל אם זה הגיוני להניח שהוא בחר להיות קיים, כאשר לא הייתה הבחירה לפני הרצון. הרצון עצמו נוצר מתוך צורך להבין את הקיום, ובמהותו אין הבחירה - כלומר, הרצון ... הוא לא רצונו במובן הרגיל של המילה. כחלק מההבנה הזאת, הוא מעלה את השאלה הגדולה על המשמעות של רצון ופעולה מבלי לבחור. הוא מבצע הבדל בין שני מצבים שונים: אצל אלוהים, הרצון והעשייה הם בו זמנית, אין הפרדה בין הרצון לבין המעשה ... במציאות האחדות? בסופו של דבר, כל ניסיון להבין אם יש או אין בחירה הופך לשאלה שאין לה משמעות, כיוון שאין הבחנה בין צורה למהות, ואין כל אפשרות לשאול אם יש או אין בחירה. הבחירה אינה קיימת במובן הרגיל, אלא רק מתוך הבנה שהכל הוא חלק מהאחדות הבלתי נפרדת. בחירה חופשית רצון וידיעה הוויה אחת מהות וצורה אלוהים האמיתי הסתרת האחדות מה הבנו בעצם? הבנו שגם כאלוהים, עדיין יש שאלות . וגם אלוהים שואל את עצמו, למה יש לי רצון, ולמה אני יודע שאני קיים כאלוהים. למה? כי רק דבר אחד מחויב שיהיה קיים, שזאת הוויה הראשונה. אבל לומר, אני יודע שאני קיים, זה ... ישות אחת קיומה מחויב. בסוף האדם חווה שהוא כאלוהים רוצה את הכל, ואז הוא שואל, אני כאלוהים רוצה את הכל, אז למה כאלוהים יש לי רצון? ולמה אני כאלוהים יודע שאני קיים? ואז אתה שואל, האם אני כאלוהים, זה ברצוני או לא ברצוני? למשל, אני כאלוהים שבורא את העולם, האם אני בוחר את הרצון לברוא את העולם? מאין נובע הרצון הזה, הרי הוא לא ... אחד ממש. אם האדם מצליח להבין בשכל שלו שאין הבדל בין יד לספר, האם אפשר לשאול בכלל, אם יש לך בחירה? בחירה על מה? מתי יש בחירה? כאשר האדם חווה שיש הבדל בין צורה מסוימת לצורה אחרת, אבל אם אין הבדל בין הצורות, אז אין שינוי, ולכן אין בכלל סיבה לשאול האם יש בחירה או אין בחירה. האם זה אומר שיש בחירה? לא. האם זה אומר שאין בחירה? לא. זה אומר שאין בכלל שאלה, אין בכלל משמעות לשאלה, האם יש בחירה? בסיכומו של דבר, מצד האמת אין הבדל בין הצורה למהות, אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ולכן אין משמעות לשאלה, האם יש בחירה? ואף על פי כן במסגרת זה שאין הבדל, האדם מבין שהוא אלוהים השקרי (השטן) שקיים, ולכן יש צמצום, שרוצה שהדברים יקרו, ורוצה בסוף שתהיה תודעה ... שתחווה שיש לה בחירה חלקית. אתה יודע למה אתה פה? מצד האמת אין בכלל שאלה, אבל במסגרת התשובה, אתה פה, כי אתה כאלוהים, רוצה שפה יהיה חדר, ורוצה שיהיה מישהו בחדר, שחושב שהוא קיים ושונה מהחדר, ושחושב שהוא בוחר או לא בוחר להיות ...

... בכלל קיימת אמת אובייקטיבית? השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא: מהי האמת? או באופן רחב יותר: האם קיימת אמת אובייקטיבית כלשהי? אליעד מסביר שכדי לדון בשאלות על תורת ישראל, או בכלל על כל נושא אחר, חייבים קודם כל להבין מה פירוש המושג אמת. לדבריו, כדי לדעת ... ואיך אפשר לבדוק זאת? אליעד שואל שאלה נוספת: האם תורת ישראל ניתנה על ידי אלוהים? אך הוא מבהיר שכדי לענות על שאלה זו, חייבים קודם כל לדעת מה זה אלוהים, ומה פירוש ניתנה מאלוהים. הוא נותן דוגמה: אדם הולך לרב ושואל אם התורה היא אמת, והרב אומר שכן. לאחר מכן, אותו אדם שואל אתאיסט שאומר לו ההפך. בכך הוא מדגיש שהאמת היא סובייקטיבית ואיננה אחידה. האמונה באמת של תורת ישראל ... נוספת כדי להסביר את הנושא: אדם שואל אם התורה תוביל אותו לגן עדן. אבל האם הגן עדן הזה הוא טוב או רע בכלל? לדבריו, ייתכן מצב שבו גן עדן ... הבדל ביניהם? לדברי אליעד, כדי לשאול מהי האמת, אדם צריך להניח שיש הבדל בין אמת ושקר. אם אין הבדל בין אמת לשקר, אז אין כלל שאלה מהי האמת. הוא מסביר שכל החיים מבוססים על כך שהאדם מניח שיש אמת ושקר: לדוגמה, האדם לא יכניס יד לאש, ... בודק כל דבר שהוא מאמין בו ושואל: האם זה באמת מחויב או אפשרי? ובדרך זו הוא מגיע לכך שכמעט הכל הוא רק אפשרי ולא מחויב. הדבר היחיד ... בטוח בו, הוא מגיע למצב שבו כל השאלות על אמת ושקר מתמוססות. הוא מבין שאין באמת הבדל מוחלט בין אמת ושקר, כי ההבדל תלוי אך ורק בתודעה שלו. ... של האחדות, נקודה שבה כל השאלות מפסיקות להטריד אותו. אליעד מסכם ואומר שבמקום לשאול מהי האמת?, האדם צריך לשאול את עצמו האם בכלל יש משהו שהוא בטוח בו לחלוטין, ללא כל ספק. התשובה, לפי אליעד, היא שאין כזה דבר, ...

... שמוביל אותו להבין שאין בו בחירה אמיתית. כאשר האדם מתחיל להתבונן פנימה ומבין שאין לו בחירה, הוא מגיע להבנה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. התהליך הזה מתחיל כאשר הוא שואל את עצמו שאלות פשוטות, כמו למה אני יושב על הכיסא? ותשובתו היא שהוא עושה זאת כי הוא רוצה לשבת. אחר כך הוא שואל למה הוא רוצה לשבת, ובמהלך החקירה הוא מגלה שהוא לא יודע מדוע הוא רוצה זאת. בהמשך הוא מברר למה ... לא מתכוון רק לגופו או לרצונו, אלא להוויה עצמה, שהיא חלק מהמציאות הכוללת. זאת דרך בה האדם מבין את חוויית האלוהות והקיום עצמו, כשהוא חווה את כל העולם כאחד. כאשר אדם שואל למה אני יושב על הכיסא?, התשובה כבר לא תתמקד רק באדם הספציפי עצמו, אלא תראה את השאלה מההסתכלות של אלוהים, כי האדם מבין שהוא לא רק קיים אלא הוא עצמו התגלמות של המציאות כולה. בהמשך השיחה, האדם מגלה שהוא לא רק שואל שאלות על חייו האישיים, אלא הוא שואל את השאלות מתוך תודעה של אלוהים עצמו. כאלוהים, הוא מתחיל לשאול שאלות כמו למה אני קיים? או למה אני רוצה את זה?, שאלות שאותן הוא שואל לא כישות נפרדת אלא כחלק מהמציאות כולה. האדם מגיע למסקנה כי כל מה שקורה, מתרחש כרצונו של אלוהים, אבל גם כאן יש שאלה עמוקה: מה אחראי לרצון של אלוהים? החקירה הזו מובילה את האדם לתובנה שזו לא רק התודעה או הרצון ... כי אם הכל נובע מהוויה אחת, אז אין רצון חופשי של ישות נפרדת. כל מה שקיים הוא שלם וכולל את כל הרצונות, הרגשות והחוויות. לבסוף, כאשר אדם מבין את הכל, הוא מוצא את עצמו שואל לא רק את שאלותיו כישות נפרדת, אלא כאלוהים. השאלה למה אני קיים? לא נובעת מאדם שמנסה להבין את עצמו כישות, אלא מתוך חוויית אלוהים - כי הוא מבין ... את הדברים ואחד מהם הוא, שאתה יושב על הכסא. מתוך החוויה של האדם שאין לו שום בחירה כלל, מתוך זה האדם עובר לחוויה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. למה? בהתחלה האדם שואלת אל השאלה, למה אני יושב על הכסא? אחר הוא מגיע לתשובה, שהוא יושב בגלל שהוא רוצה לשבת על הכסא. אחר הוא שואל, למה אני רוצה לשבת על הכסא? הוא לא יודע. ואז הוא בודק למה בכלל יש לו רצון, הוא לא יודע, הוא ... ואז כאשר האדם מתבונן פנימה הוא מגלה את הנוסף. מה הכוונה של להיות אלוהים? שקודם כל תפסיק לדבר על אלוהים כעל מישהו זר. האדם צריך להבין שהוא זה האלוהים. וכשהאדם מתחיל לשאול, מי אני? הוא מגלה שהוא בכלל חלק ממישהו אחר. כאשר אני אומר, אני הולך, זה מישהו עושה שאני אהיה ... רואה שתי רכבות שמתנגשות אחת בשנייה, מי עושה את זה? גם אתה. אם האדם מבין שאין לו בחירה, אז זה מעלים לו את האגו, עד שהוא נעלם. אחרי שהאדם מבין שהוא אלוהים, הוא מתחיל לשאול שאלות כאלוהים. אתה עדיין תשאל, למה הגוף הזה יושב פה? אבל יהיה הבדל, עד עכשיו שאלת כאדם, למה אני יושב על הכסא? אבל עכשיו תשאל כאלוהים, למה אני אלוהים יושב על הכסא? למה אני קיים? ולמה יש לי רצון? וכו. שאלה : אם נכללת באלוהים, אז איך זה שיש עוד שאלות? אליעד: נכללת באלוהים אבל לא עד הסוף. לא נכללת באלוהים האמיתי. הבנת שאתה הראשון, אבל עדיין אתה נפרד ממי שזה לא אתה. שאלה: מדוע אלוהים פיצל את העולם? אליעד: עכשיו אתה שואל, למה אלוהים פיצל את העולם? אבל יבוא יום ותשאל, למה אני פיצלתי את העולם? תכנס לתודעה של אלוהים, ותשאל, למה עשיתי? האדם מגיע למסקנה שהכל זה כרצונו, אבל עדיין יש שאלה רצינית, מה אחראי לרצונו של אלוהים? אתה שואל, למה אני כאלוהים רוצה את זה? ונאמר, גם רצונו של אלוהים, לא יכול להיות כרצונו. מה הכוונה? שהאדם ...

... הרצון להזיק - חסרת סיבה לחלוטין. לכן, כל ניסיון למצוא תשובה לשאלה למה האדם עושה לעצמו רע? יוביל בסוף לשאלה המקורית והלא פתורה: למה בכלל נוצרה הפרדה בין טוב לרע מלכתחילה? האם יש הבדל בין טוב ... מהסבל, לפי אליעד, היא לבדוק בשורש את עצם ההפרדה הזאת, לשאול - האם באמת יש הבדל בין טוב לרע? מדוע אנשים לא מגיעים לשורש הסבל שלהם? אליעד מסביר ... לרוב לא מגיע לשורש הסבל כי הוא מתעסק בבעיות שטחיות ולא מעז לשאול את השאלות העמוקות והבסיסיות ביותר. במקום לחפש את השורש של הסיבה שבגללה הוא סובל, האדם מסתפק ... החיים או אין מה לעשות. לפי אליעד, רק אדם שיתעקש לחקור לעומק ולשאול את עצמו מדוע הוא באמת רוצה דברים מסוימים ומדוע הוא לא רוצה אחרים, יגיע בסופו של דבר לשאלות היסודיות ויגלה שאין באמת הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין יש לאין, ובכך ישחרר את עצמו ... והם בעצם נלחמים אחד בשני, כל אחד עם ההתמדה והנחישות שלו, והשאלה היא מי ינצח - הרצון לאמת ושלמות, או הרצון להרע ולהזיק. כיצד להתגבר על הכוח שמנסה ... בעצמו, כך גם הכוח של הנפרדות בסוף יוצר מצב שבו האדם חייב לשאול את עצמו את שאלות השורש, וכך הנפרדות מתפרקת והרע מביא את עצמו לסיום. זאת אומרת שהסבל שאתה חווה, ...

עליסה בארץ הפלאות 2, סקס, יחסי מין, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל, רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה

קבלה, חכמת הקבלה, רצון להשפיע, רצון לקבל, יהדות, אלוהים, התורה, משה רבנו, מהות הבורא, האלוהים שאתה, הבחירה החופשית