אמת אמיתית, מבטלת את הבחירה החופשית, ללא כל מאמץ - ביטול הבחירה ובו יתבאר, עניין ביטול הבחירה החופשית, על ידי האמת. והעניין הוא, כי כאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, אז הוא רואה ומבין מהי אמת באמת. כי באמת האמיתית, אין לאדם שום בחירה לשקר כלל. כי כל אמת בעולם, עדיין יש לאדם בחירה, האם להתעלם ממנה או לא. וכל זמן שיש לאדם בחירה חופשית האם להתחבר אל האמת, או לשקר ולחיות בשקר, וכל זמן שהאדם הוא זה שבוחר להכיר באמת שלו, וכל זמן שיש לאדם אפשרות כלשהי, לחשוב על אמת אחרת, וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב על ... היא. וכאשר האדם מזכך את עצמו יותר ויותר, אז בסוף התהליך הוא מגיע לאמת האמיתית. ובאמת האמיתית, אין שום בחירה כלל, כי יש אחדות מוחלטת. והבחירה אפשרית, רק כאשר יש שתי אפשרויות. אבל כאשר באמת יש רק אפשרות אחת, אז אין שום בחירה לאדם כלל. ואז האמת בוחרת את האדם, ולא האדם בוחר אותה. כי האדם מתבטל אל תוך האמת, ללא שום מאמץ וללא שום רצון וללא שום תודעה עצמית וישות עצמית ... של ממש. ושם אין שום חיות לשקר כלל, כי אין שם שום נפרדות כלל. וכשאין שום נפרדות, אין שום בחירה כלל. כי האמת האמיתית, היא לא תלויה בשכל של האדם, והאדם לא עושה שום מאמץ להתחבר אליה. אלא כאשר ... להיות איש אמת, עליו לדעת שהוא כלל לא הגיע אל האמת האמיתית. ובכל מקום שהאדם רוצה לבטל את יכולת הבחירה החופשית שלו או של אדם אחר, עליו להראות לו את האמת האמיתית. וככל שיש יותר אמת, יש פחות בחירה. כי הבחירה היא רק היכן שיש ספק. ובאמת האמיתית, אין שום ספק כלל, כי יש רק ישות אחת ורק אפשרות אחת, ולכן אין שם שום בחירה כלל.

... כלל על שום דבר. כי מי שמשתמש בשכל שלו באמת, הוא רואה את האמת האמיתית. ושם אין לאדם שום בחירה חופשית כלל לשקר, ולכן אין לו צורך בשום מאמץ להיות איש אמת. והאדם משקר את עצמו שיש חוסר שלמות, ...

... רע כי האדם מקבל תמיד בדיוק מושלם, את מה שהוא רוצה. והאדם רחוק מהשלמות, רק בגלל שהוא עצמו, רוצה בבחירה חופשית ומלאה, להיות רחוק מהשלמות, ולהיות בחוויה של נפרדות וחסר. ולא לרצות את השלמות, זה בעצמו מושלם. כי החכם ... רוצה דווקא את הנפרדות ואת החיסרון (והכל הוא מצד הנפרדות בלבד). אלא, שהוא יודע את האמת, שהנפרדות שלו, היא בבחירה חופשית ומלאה שלו. ואז הוא חווה את התגשמות רצונו, בכך שיש חוסר שלמות. אבל מי שהוא טועה, הוא מטעה ...

בחירה חופשית / חופש הבחירה - יש או אין? ובו יתבאר עניין הבחירה החופשית. ונתחיל מהסוף, כי הסוף הוא שאין שום הבדל, בין יש בחירה לבין אין בחירה, כי כאשר הכל אחד ואין שום שינוי כלל, אז ממילא לא שייך שום יש או אין בחירה, ולכן אין שום שאלה כלל. וכעת נתחיל לבאר את הדבר מהתחלתו ועד סופו. כי יש כמה רמות שונות של תפישת הבחירה החופשית. והתפישה הנמוכה ביותר, היא התפישה הנפוצה ביותר, והיא שיש לאדם בחירה חופשית חלקית. היינו שעל דברים מסוימים יש לאדם בחירה חופשית, ועל חלק מהדברים אין לאדם בחירה חופשית. וזאת התפישה של המון העם הטועים, שהם אינם משתמשים בשכלם וכולי. ומי שיתבונן מעט פנימה, יראה כי לאדם יש בחירה חופשית לעשות כרצונו. וכל דבר שהאדם עושה, הוא עושה אותו מתוך בחירה, רק כי הוא רוצה אותו. כי יש טועים שנדמה להם שהם עושים דברים נגד רצונם, אבל כל דבר שהאדם ... עושה אותו כי זה מה שהוא רוצה לעשות. וכמו כן, האדם לא עושה שום דבר שהוא לא רוצה אותו. ובחירה חופשית, היא תחושה שיש לאדם, כאשר הוא חווה ברגע אחד שהוא רוצה לעשות איזה דבר, ואחכ ברגע אחר הוא חווה שהוא עושה את הדבר, אז הוא מדמיין וחווה שהדבר נעשה ברצונו, ואז הוא חווה שיש לו בחירה חופשית על עשיית הדבר. אבל, מי שמתבונן מעט רואה, כי האדם, חופשי לעשות ככל העולה על רוחו. ולכאורה, האדם ... פנימי יותר, לשנות את רצונו. אבל בסופו של דבר, האדם פועל רק לפי מה שהוא רוצה, והוא לעולם לא בוחר שום דבר, נגד מה שהוא רוצה. ומי שיתבונן עוד קצת פנימה יראה, כי הרצון של האדם הוא לא בשליטתו. כי האדם הוא ככ טועה, עד שנדמה לו שהוא בוחר לעשות כרצונו, ואז הוא מרגיש חופשי. אבל האדם הוא עבד, כי הוא לא בוחר את רצונו. כי לבחור, פירושו תהליך רצוני. ולכן אין אפשרות שהאדם יבחר את הרצון עצמו, מתוך רצון עצמי שלו. כי האדם עצמו, לא בוחר מה לבחור. הוא בוחר את מה שהוא רוצה, אבל הוא לא בוחר מה לרצות. ולמרות שנדמה לאדם שהוא בוחר מה לרצות, הרי שזה תמיד בכפוף לרצון שלו, שהוא גורם לו לבחור מה לרצות. ולומר שהאדם בוחר שיהיה לו רצון, פירושו שהאדם נמצא במצב שאין לו עדיין רצון, והוא בוחר את הרצון שלו עצמו. אבל אם אין עדיין לאדם שום רצון, אז הוא גם לא יכול לבחור בתהליך רצוני ... אין לו שום רצון עצמי. ולכן אין שום אפשרות שהאדם יבחר את הרצון העצמי של עצמו. (וגם אלוהים לא בוחר את רצונו, מתוך רצונו. אלא ששם זה מתוך מהותו, גם אם זה בלי הגדרת רצון. ושם, גם הכל אחד ... לעשות, זה להיפטר מהרצונות החסרים שלו, שהם כולם סיבת הסבל שלו. והרצון העצמי של האדם, לא יכול להיות מתוך בחירה אישית שלו, כי בנקודת העדר הרצון של האדם, שם לא שייך שום בחירה רצונית כלל כנל. ומי שיתבונן עוד קצת יראה, כי לא רק שהרצון שלו לא בשליטתו, אלא שאפילו הקיום העצמי ... התודעה, ויש את הזמן והמקום של מה שאינו אני, שנפרד מהאני של האדם וכולי. וזה בעצם אומר שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו. אבל רצונו לא תלוי בו, וגם קיומו של האדם עצמו לא תלוי בו. כי האדם הוא ... הרצונות והמעשים של האדם, שזה רק תהליך בלבד, שהוא חלק בלתי נפרד מכל שאר התהליכים. ומצד האמת, אין שום בחירה חופשית כלל. כי הרצון של האדם הוא קורה ברגע אחד. והעשייה של האדם, היא קורת ברגע אחר. ואלו שני ... זה מזה, שכל אחד מהם קיים בפני עצמו. אך שום רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית כלל, אלא כל דבר הוא בפני עצמו. ותחושת הזמן, גורמת לאדם לחשוב שיש המשכיות. ואז נדמה לאדם, שאם ברגע אחד היה רצון, וברגע אחר הייתה פעולה שתואמת את הרצון, אז הוא כנראה בחר את הדבר. והבחירה של האדם, פירושה הוא, שהאדם חווה שהדבר הוא כרצונו ותלוי בו. למרות שבאמת גם רצונו של האדם, וגם העשייה ... האדם עצמו ואת הישות והרצון שלו וכולי. וכאשר האדם מבין את כל זה, אז הוא עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה יותר, שבה האדם מבין שכל הקיום שלו, ובכלל זה האני ואילך החוצה, זה הכל לא יותר ... מהאין בכל רגע מחדש וכולי. וזאת כמובן הדרגה השנייה, שהיא טובה יותר מאשר המחשבה של הטועים שחושבים שיש להם בחירה חופשית חלקית, אבל היא עדיין לא השלמות. וכאשר האדם חווה שאין לו שום בחירה חופשית כלל, כי אפילו קיומו של האני שלו לא בשליטתו, אז מצד אחד הוא מרגיש מאוד משוחרר וחופשי, אבל מהצד השני הוא גם מרגיש מאוד מסכן, שאין לו שום בחירה כלל, ושהוא לא בוחר האם להרגיש טוב או רע. כי גם קיומו של האדם וגם רצונו, הם לא בשליטתו ... עוד פנימה, אחכ הוא רואה את האמת, שכל הנל הוא אמת. ואז מתוך החוויה של האדם שאין לו שום בחירה כלל, מתוך זה האדם עובר לחוויה שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי אחרי שהאדם מתבונן היטב היטב בעין אמיתית על זה שהוא כלום ממש, שאפילו האני ... אני, הוא מתכוון לישות שחושבת את החלום עצמו, שהיא האני האמיתי שחושב את הכל. ואז האדם מבין, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל. כי כאשר האדם חווה שהאני שלו הוא המסובב הראשון דהיינו, אלוהים, אז בעצם הוא מבין את האמת, שכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל התגלות של רצונו העצמי. דהיינו, שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית על הכל בשלמות. ואחכ אחרי שהאדם נמצא בתודעה הזאת, שהוא חושב שהוא אלוהים, אז הוא מתבונן אל ... הם אחד ממש באחדות מוחלטת, ואין שום דיבור ושום מחשבה ושום מעשה ושום שינוי כלל. וממילא לא שייך שום בחירה כלל וגם לא שייך העדר בחירה, כי בשורש הכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות, האדם קיים. ואם הוא קיים, אז קודם כל הוא אלוהים שקרי, ... והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר וכולי). והתודעה של האני האחרון שהיא האדם עצמו, היא חווה שיש לה בחירה חופשית חלקית וכולי כנל.

... לעצמו, שרע לשאר העולם ושצריך לשנות את המציאות, ובכך בעצם הוא פוגע בעצמו. אבל הוא, באמת רוצה את זה, בבחירה חופשית מלאה. והחכם לא נגד זה שהאדם יפגע בעצמו, כי זה בסדר גמור, אם האדם באמת רוצה את זה. ... לא רצונו, כדי שהוא ירגיש רע גדול יותר. אבל מצד שני, החכם האמיתי רואה את האמת, שבאמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע בבחירה חופשית ומלאה, והאדם אמור להיות שמח מכך שהוא מרגיש רע וסובל, כי הוא בוחר את הסבל של עצמו. והחכם האמיתי מפריע לאדם לסבול באמת, על ידי זה שהוא מראה לאדם שהוא זה שרוצה ... את האדם מעצמו, ורוצה לאפשר לו להרגיש טוב באמת, גם תוך כדי זה שהוא האדם, עושה לעצמו רע מתוך בחירה חופשית.

... הוא בעצם מאמין באלוהים. כי אלוהים, משמעותו היא, כוח חיצוני וכולי. ולחשוב שיש משהו בעולם כולו, שקורה בלי שאתה תבחר בבחירה חופשית ומלאה לעשות אותו מרצונך החופשי, זוהי בעצם אמונה באלוהים. וכל דבר שקורה לאדם בחיים נגד רצונו, זה רק ... שהם לא אחראים לכל מה שקורה. וזה רק בגלל הגאווה השקרית שלהם. וכל זמן שהאדם לא חווה, שיש לו בחירה חופשית מלאה על הכל, כולל על רצונו העצמי ועל קיומו העצמי של האני שלו, הרי שהוא כופר באלוהים שהוא ... האדם שהוא מתפלל לאלוהים, היא עצמה כפירה בכך שאלוהים הוא עצמו זה שגורם לך להתפלל אליו. וכיוב לגבי תחושת בחירה חופשית באופן כללי, שסותרת את האמונה באלוהים. ובמהות, המחשבה שיש אלוהים נפרד ממך, משמעותה היא שאתה נפרד מאלוהים, ושיש ...

... שום דבר. והחכם האמיתי, מכריח את עצמו לא לדעת למה זה משנה או האם באמת זה משנה, כי הוא בבחירה חופשית מלאה, רוצה את חוויית השקר של הנפרדות. ולכן הוא לא מתבונן בשכלו עד הסוף, כי שכלו יביא אותו ...

... וכאשר האדם הוא טועה, שהמודעות העצמית שלו היא לא אמיתית, ושהוא צריך להתאמץ להיות מודע לעצמו, דהיינו, שהוא יכול לבחור להפסיק להיות מודע לעצמו, הרי שבשעת השינה, המודעות שלו יורדת. אבל אצל איש האמת, אצלו, המודעות העצמית שלו נובעת מעצמה, ואין לו שום בחירה חופשית כלל, שלא להיות מודע לעצמו. ואז ממילא גם בשעת החלומות שלו, הוא מודע לעצמו, בשלמות שאין שלמות אחריה ...

... דווקא בצורה הזאת וכולי. כי הרי לא יכול להיות שדבר כלשהו קורה מעצמו. ואעפכ האדם עצמו, חווה שיש לו בחירה חופשית. דהיינו, שהאדם חווה, שהוא עצמו פועל מעצמו, בלי שאף אחד מפעיל אותו. ולאדם, לא נראה הגיוני, שאבן תזוז ... ממש. ואם התודעה / רגש, היא נפרדת מהחומר של האדם, אז ממילא היא נמצאת גם בדומם עצמו (וזה שהדומם בוחר לא לזוז לידך ולא לדבר איתך, זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות זאת). ואם התודעה היא בתוך החומר ...

... הרי זה בכל מקרה לא תלוי באדם עצמו, אלא רק ברצון של המציאות. ומאחר שמנקודת מבט אחת, אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. ...