... ממש מוכרח לאכול את האוכל שאינו בריא עבורו, והסיבה הרגשית החזקה ביותר, לכך שהאדם מרגיש, שממש כאילו אין לו בחירה חופשית, ושהוא ממש אוכל בצורה כפייתית של ממש (אכילה כפייתית), היא בגלל שמה שהאדם רוצה יותר מכל, זה את ... רוצה כסף, כדי להרגיש שהוא חופשי לקנות את מה שהוא רוצה כרצונו החופשי. והאדם מכור לתחושה של חופש ושל בחירה חופשית לעשות כרצונו. והאדם שונא את חוויית העבדות והשעבוד, שהוא מוכרח לעשות כך או אחרת. ולכן כעקרון, ברגע שהאדם ... שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת, ואפילו עם נזק. רוצה ועושה, בבחירה חופשית מלאה, בלי שום הגבלה ובלי שום התחייבות כלשהי. וזאת הסיבה האמיתית שבגללה קשה לאדם להציב לעצמו גבולות וכיוב. ... רוצה להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו, בלי מגבלה כלשהי. ולפעמים המצב מתהפך. דהיינו, שהאדם מרגיש שכבר כאילו אין לו בחירה חופשית לאכול בצורה בריאה. והאדם יותר מרגיש שהוא מוכרח לאכול לא בריא, יותר מאשר שהוא מרגיש, שהוא מוכרח לאכול ... האדם עושה דיאטה, ואז יש לאדם מוטיבציה לעשות דיאטה, כאשר הוא מרגיש שהדיאטה מחזירה לו את החופש האישי שלו, לבחור את מה שהוא אוכל. ושהוא לא מוכרח לאכול מתוך שיעבוד, אלא מתוך רצון חופשי ובחירה חופשית. ואז האדם גם משתדל לשמור על המשקל שלו, על ידי זה שהאגו של האדם מתנפח, מכך שהוא מרגיש, ... שהוא רוצה בלי לשמור על המשקל, ושהוא לא מוכרח בכלל לשמור על המשקל שלו. ושמתוך המקום הזה, מתוכו האדם בוחר בבחירה חופשית, כן לשמור על המשקל שלו, וכן לאכול בצורה בריאה. זא, כל זמן שהאדם יחשוב שהוא מוכרח לעשות משהו, ... רע באותה המידה ממש. ושאין שום יתרון לאפשרות אחת, יותר מאשר לאפשרות אחרת. ואז, מתוך המקום הזה, האדם יכול לבחור לעשות כרצונו, ולחיות כרצונו, בתחושה, שהוא זה שבוחר מה מותר ומה אסור לו לעשות, בלי שהוא מרגיש שלוקחים לו את החופש שלו. והרעיון הוא, שעל האדם לחוות, שהוא זה שבוחר בבחירה חופשית, להגביל את עצמו, ולצמצם את האפשרויות שלו, כי ככה הוא רוצה, בבחירה חופשית מלאה בלי כל אילוצים כלשהם. כי אם יש אילוצים וסיבות, אז ממילא אין כאן בחירה חופשית מלאה, ואז אין תחושה של חופש, אלא יש תחושה של שעבוד וכולי. ובסיכומו של דבר, האדם צריך להביא ... ושזה טוב לאכול תזונה נכונה, בדיוק כמו שזה טוב לא לאכול תזונה נכונה. ואחכ מתוך המקום הזה, האדם יכול לבחור לעשות דיאטה וכולי, ועדיין להרגיש שהוא חופשי לעשות כרצונו.

בחירה חופשית חלקית, לבחור כרצונך, מה באמת אתה רוצה, כמה אתה רוצה, קונפליקט פנימי, אין דבר העומד בפני הרצון מה הקושי ביצירת סדר ... אלא פשוט מצב נתון. הפרספקטיבה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם הוא סוג של רובוט במציאות, כלומר, שאין לו באמת בחירה, אלא הכל מוכתב לו. הוא משווה זאת לאסטרונאוטים בחלל שמוכנסים לסימולטור ומופעל עליהם כוח G, הם לא שולטים במציאות, והמציאות מסובבת אותם. איך חוסר הבחירה החופשית מוביל לייאוש מוחלט? לדברי אליעד, אם אדם באמת יבין לעומק שאין לו בחירה חופשית וירגיש עד כמה המצב שלו רע, הוא עלול להתייאש לגמרי. לכן, לדבריו, חייבת להישאר מידה מסוימת של תקווה. ... לשם. הבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת רוצה את הדבר בצורה מוחלטת. אליעד מדגיש כי האדם חייב לנצל את הבחירה החופשית שלו במלואה כדי להצהיר כוונות מול המציאות. אם אדם לא עושה את מה שהוא יכול לעשות, הוא למעשה ... עושה את כל מה שהוא יכול, הוא בעצם מכריז שהוא לא רוצה מספיק. איך לעשות סדר במחשבות? האם יש בחירה חופשית? איך משיגים מטרות בחיים? למה אני לא משיג את מה שאני רוצה? האם באמת הכל תלוי ברצון? מהי ...

... אין לו כמעט חופש אישי לעשות כרצונו, אלא הוא מחויב לעשות, גם דברים נגד רצונו. ולעבד אין חוויה של בחירה חופשית, כי לא מתחשבים ברצון החופשי שלו, אלא מחליטים עבורו מה הוא יעשה. וברגע שהאדם מרגיש שהוא לא יכול ... רוצה לעשות איזה דבר, ויש לו מחויבות אישית להגביל את עצמו ולא לעשות את הדבר, הרי שזה פוגע בחופש הבחירה של האדם. כי האדם מרגיש שאין לו בחירה חופשית מלאה לעשות כרצונו, אלא הוא מוגבל לפעול בהתאם למסגרות של חוקי המשחק של העולם שלנו. ומצד שני, אם ... מצד שני, האדם יותר מכל שונא להציב לעצמו גבולות. כי הגבולות שהאדם מציב לעצמו, הם בעצם שוללים את חופש הבחירה האישית של האדם, בחוויה האישית שלו. וזאת הסיבה שהרבה אנשים יש להם פחד להתחייב, דווקא אחרי שהם כבר התחילו ... כך שהוא ירגיש חופשי, להתחייב / להציב גבולות / ולקחת לעצמו את החופש העצמי של עצמו, מתוך חוויה של בחירה חופשית מלאה. כי הצבת גבולות, זה בסדר גמור עבור הנפש של האדם, כאשר זה מגיע ממקום של חופש בחירה. שהאדם חווה, שהוא בבחירה חופשית, בוחר להציב גבולות כאלו ואחרים. וזה אפשרי, רק כאשר האדם מרגיש שהוא משוחרר לגמרי, בלי שום מחויבות כלשהי. שרק אז ... עם מוטיבציה אישית, לרצות לשנות דברים, לשם כך האדם צריך להרגיש שהוא לא מוכרח לעשות אותם, אלא רק רוצה בבחירה חופשית לעשות אותם. וככל שהאדם חווה יותר שהוא בוחר לעשות את הדברים, ושהוא זה שבוחר להציב גבולות לעצמו, בלי שהוא מוכרח לעשות זאת, כך קל יותר לאדם להציב גבולות וכולי.

... הזמן. כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב, וכמה שיותר טוב, טוב יותר. והאדם מטבעו, לא רוצה להרגיש רע. והאדם מבחירה חופשית שלו, לא יבחר להרגיש רע, אפילו לא קצת. כי האדם רוצה להגיע למצב שבו רק טוב לו בשלמות, עד כמה שאפשר. ומי ... אם כן, כי האדם מטבעו לא רוצה להרגיש רע, ולא מוכן מלכתחילה להרגיש גם רע. זא האדם מטבעו, לא בוחר בבחירה חופשית להרגיש רע. ומאחר שתמיד יהיה גם רע, הרי שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות. והאדם לא מוכן ... שהוא תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות, משום שזה בעצם אומר, שהאדם מוכן מלכתחילה להרגיש רע. והאדם מלכתחילה, לא בוחר ברע, אלא בוחר רק בטוב. (והאדם טרם קיומו, בוחר מלכתחילה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא בוחר להרגיש טוב. וכפי שביארתי את זה לעומק במקומות אחרים). ונמצא אם כן, כי המרדף אחרי האושר של האדם, לעולם ...

... ונסביר: כי המלך, מהותו היא, שהוא לא צריך ולא חייב לעשות שום דבר. אלא הוא יכול והוא רוצה והוא בוחר בבחירה חופשית, לעשות כרצונו. אבל המלך, לא חייב לעשות כרצונו, אלא הוא רק יכול לעשות כרצונו. ולעומת זאת, העבד, שהוא לא בוחר בבחירה חופשית לעשות כרצונו, והוא לא יכול לעשות כרצונו, והוא בהחלט כן חייב לעשות כפי מה שאומרים לו, והוא מוכרח ... של החייב, מול התחושה של האפשרי. כי העבד, הוא חייב והוא מוכרח והוא צריך לעשות כך או אחרת, בלי בחירה חופשית. אבל המלך, כל מה שהוא עושה, זה רק אפשרי בלבד. כי הוא לא מוכרח לעשות כך או אחרת, ... המודע של עצמו, שהוא עבד, שהוא משועבד לכל מיני רצונות. אבל מי שמדייק ואומר, שהוא רוצה / מעדיף / בוחר / מעוניין שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שהוא נשאר מלך. כי הוא משדר לתת המודע שלו, שהכל טוב ... כמה שיותר אובייקטיבי, בכל תחום שהוא. ולהיות אובייקטיבי באמת, פירושו, שעל האדם להתרגל להיות נייטרלי, ולא לנקוט עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי לגמרי מכל הזדהות שהיא. מקום, שאין בו שיקולים אישיים של טוב או רע, ...

סבל - חייב לסבול / יכול לסבול - אפשרי או מחויב, צריך או רוצה, חייב או אפשר, בחירה חופשית ובו יתבאר, למה האדם סובל בחיים בכל תחום שהוא? וכיצד יכול האדם להתגבר על כל סבל באשר הוא? וכיצד הבחירה החופשית של האדם, היא זו שאחראית לכך שהאדם סובל? ואיך האדם יכול לבחור להפסיק את הסבל? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כל הסבל שיש לאדם בחיים, הוא רק בגלל הקונפליקט הרגשי שיש, ... טוב ושהכל רע ושהכל שווה באותה המידה ממש. וככל שהאדם מתבונן בזה יותר, כך בעצם הוא נזכר שהוא בעצם בוחר בבחירה חופשית, לחשוב, שדבר כלשהו הוא מחויב, למרות שהוא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם מבין את כל זה, אז הוא מבין שיש לו בחירה חופשית, לבחור להתבונן על זה, שבסופו של דבר, שום דבר לא טוב יותר או פחות משום דבר אחר, ושממילא זה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ואז ממילא האדם יכול לבחור, האם להגביר את העוצמה של הכאב שלו, על ידי זה שהוא ימשיך לחשוב שזה מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, או שהוא יכול לבחור להחליש את העוצמה של הכאב הנפשי שלו, על ידי זה שהוא יזכור שזה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כך ...

בחירה חופשית, רצון חופשי, רובוט אנושי, חופש הבחירה, דטרמיניזם, האם יש בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, הבחירה החופשית האם קיימת בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? ההרצאה עוסקת בשאלה האם קיימת בחירה חופשית או שמא האדם פועל כמו רובוט אנושי, שהכל נקבע עבורו מראש באופן דטרמיניסטי. אליעד מסביר את הנושא לעומקו באמצעות מגוון רחב של דוגמאות והסברים מפורטים, תוך ניסיון להראות כי גם אנשים שטוענים שאין בחירה חופשית עדיין חווים מציאות שבה קיימת תחושה כלשהי של בחירה. מהי ההגדרה של בחירה חופשית? אליעד מסביר שבחירה חופשית מתרחשת רק כאשר קיימות לפחות שתי אפשרויות פעולה, ויש רגע בזמן שבו האדם יכול לבחור בין אפשרויות שונות באופן מודע. אם קיימת רק אפשרות אחת, לא מדובר בבחירה, אלא באילוץ. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אדם שנאלץ לבחור בין שני כיוונים ללכת בהם, או כאשר אדם רוצה לשבת במקום מסוים ומורה לאחר ללכת למקום הזה. כאן האדם שבוחר הוא למעשה הגורם הסיבתי שמוביל לפעולה. האם הבחירה חופשית או מוכתבת על ידי הרצון? אליעד מציג את הטענה הרווחת שהרצון הוא הגורם המכריע בבחירות שאנו עושים. האדם בוחר לעשות דבר מסוים משום שהוא רוצה לעשות אותו, אך האם הוא שולט ברצונות שלו? לפי תפיסת הדטרמיניזם, הרצונות עצמם מוכתבים מראש על ידי הגנים, התשוקות, או נסיבות החיים, ולכן אין לאדם בחירה אמיתית ברצונותיו. עם זאת, אליעד מדגיש שברמה החווייתית האדם עדיין מרגיש שיש לו אפשרויות בחירה שונות, גם אם ברמה הלוגית אפשר להוכיח אחרת. איך ניתן להוכיח שאין בחירה חופשית? כדי להוכיח שאין בחירה חופשית, אפשר להצביע על כך שהאדם לא באמת מחליט מה הוא רוצה. הרצונות מופיעים ללא שליטה מודעת, ולכן הבחירה עצמה מתרחשת באופן אוטומטי. אך אליעד מראה שבפועל, אנשים עדיין מתייחסים באופן שונה לאדם שפועל מתוך בחירה לעומת אדם שמוגבל על ידי אילוצים ברורים. לדוגמה, אדם שרץ חופשי ברחוב לעומת אדם שקשור בחבלים ומנסה להשתחרר. בחוויית החיים הרגילה, אנחנו כן מבדילים בין אנשים שיש להם אפשרויות בחירה לבין אלו שאין להם. האם חוויית הבחירה מוכיחה את קיומה? אליעד מדגיש שהחוויה האישית של האדם היא שיש לו בחירה, גם אם הלוגיקה טוענת אחרת. לדוגמה, אדם שרואה שני אנשים שנפלו: אחד מהם מסוגל לקום והשני נכה בכיסא גלגלים ... מזהה שיש לאחד אפשרות פעולה שלא קיימת אצל השני. זה מעיד על כך שבחוויה היומיומית, רוב האנשים מאמינים במושג הבחירה גם אם באופן שכלי יכחישו את קיומה. מהו הקשר בין קיום האדם לבחירה חופשית? אליעד מציג טיעון נוסף, לפיו עצם קיומו של האדם מעיד על קיומה של בחירה, מכיוון שאם המציאות הייתה כל - יכולה ולא מוגבלת, אז לא היה לאדם קיום נפרד. עצם קיומו הנפרד של האדם מוכיח שהמציאות לא ממלאת את כל המרחב האפשרי, ולכן האדם עצמו הוא ביטוי של אפשרות בחירה מסוימת. גם אם האדם מוגבל מאוד בבחירותיו, עדיין יש לו מקום נפרד מהמציאות הכללית שבו הוא חווה שהוא הגורם ... שלו. אולם גם אם האדם הוא רובוט כזה, עדיין יש משמעות לשאלה האם הוא חווה את עצמו כרובוט ללא בחירה, או שהוא חווה את עצמו כישות שיש לה אפשרות לבחור. אפילו רובוטים יכולים להיות מתוכנתים להבדיל בין אפשרויות שונות, וכך האדם, גם אם הוא רובוט, מתוכנת לחוות את עצמו כבוחר. איך המודעות משפיעה על תפיסת הבחירה? אליעד מסביר שככל שהמודעות של האדם לעצמו ולמחשבותיו גבוהה יותר, כך הוא יכול להבין עד כמה מושג הבחירה הוא מורכב. כאשר האדם בוחן לעומק מדוע הוא עושה דברים, הוא יגלה שלמרות שלכאורה הכל מוכתב מראש, הוא עדיין מתייחס לפעולות מסוימות כפעולות של בחירה. המודעות לכך מאפשרת לו לראות בצורה ברורה יותר את הסתירה בין ההיגיון שטוען שאין בחירה לבין החוויה האישית שלו שיש בחירה. האם ניתן לחוות מציאות ללא בחירה? אליעד מסכם באמירה שאם האדם היה חווה לחלוטין שאין לו שום בחירה, הוא היה חווה גם שאין לו קיום כלל. המציאות הייתה ממלאת אותו לחלוטין ולא היה לו מקום אישי נפרד ... לא חווה את עצמו בצורה הזו, ולכן הוא חייב להודות שבחוויית החיים שלו, לפחות חלקית, יש מקום מסוים של בחירה. האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית? רובוט אנושי ודטרמיניזם האם המציאות מוכתבת מראש? איך מוכיחים שאין בחירה חופשית? רצון חופשי או גורל?

... גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ... על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית. והישות הראשונה, היא ההורה / המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים לחנך. וחינוך ילדים, הוא ... לא מחויב לקנות ולקבל ולהסכים, עם המוצר ועם הרעיון של ההורה שלו. כי הילד, הוא ישות עצמאית, ויש לו בחירה חופשית משל עצמו, ויש לו דעה עצמאית משל עצמו. בין אם היא נראית כדעה חכמה ובין אם היא נראית ... מלך וכאילו הילד שלו הוא אחד מהנתינים שלו, וכאשר ההורה משדר לילד, שהילד מחויב להקשיב לו, ושהילד לא יכול לבחור לעשות כרצונו. אלא, הוא כאילו סוג של רובוט אנושי, שהוא צריך לעשות, רק את מה שאומרים לו, אז ממילא ... המוצר לא מתאים ללקוח. אבל המוכר, לא חושב שהלקוח מחויב לקנות ממנו את המוצר. אלא הוא מבין, שללקוח יש בחירה חופשית ודעה עצמית ויכולת להחליט בצדק או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה ... הם לא מחויבים להקשיב אחד לשני. אלא, כל אחד זכותו לעשות כרצונו, גם אם זו טעות. כי לאדם, יש בחירה חופשית. ורק לעבד, לוקחים את הבחירה החופשית. וכאשר ההורה חווה תמיהה גדולה, על זה שהילד שלו מתחצף אליו, וכאשר ההורה חושב, שהילד שלו מחויב להקשיב ... ואחרות. וכאן אנחנו לא דנים, ב - האם הילד מחויב באמת להקשיב להורים שלו, או שאולי הוא רק יכול לבחור להקשיב להורים שלו. אבל המסר כאן הוא פשוט. והוא, שאם אתה מתייחס לילד שלך כמו אל עבד, דהיינו, מספיק ...

... ראשון, שבו האדם מתאמץ לא להגדיר שום דבר. ומצב שני, שבו האדם לא מגדיר שום דבר, כאילו בלי שום בחירה חופשית. דהיינו, האדם לא צריך להגדיר לעצמו לבחור לחשוב בצורה כלשהי, אלא האדם חושב בצורה הזאת, בלי מאמץ כלשהו. והאדם לא מגדיר שום דבר, בלי שהוא צריך ...

... אליעד פותח בשאלה מהותית: מה חשוב יותר, כסף או עניין בתפקיד? הוא מעלה את האפשרות שייתכן מצב שבו העובד יבחר בתפקיד פחות מעניין עם יותר כסף או תפקיד מאתגר ומעניין יותר עם אותו שכר או פחות. הוא ממחיש את הבחירה הזו כדילמה נפוצה אצל עובדים. אליעד מסביר שלפעמים תפקיד מאתגר נתפס בטעות רק כמשהו שקשה לעשותו, אך בפועל האתגר ...