... לך? מי החליט שהמשימות שלך הן גם המשימות שלי? אם יש לך ילדים, זה אומר שאני צריך לטפל בהם? הבחירה שלך להקים משפחה לא הופכת אותי אוטומטית לבייביסיטר. אם אני עובד ממשרד מרוחק ואתה לא רואה אותי, זה הופך ... את לוח הזמנים שלך. ומה אם אתה באמת רוצה לעזור מתוך רצון טוב? אין כל בעיה לעזור לאחרים מתוך בחירה ורצון אישי. אך חשוב להבהיר שהעזרה הזו אינה חובה מובנית או ברירת מחדל. הסכמתך לעזור לא צריכה להפוך אותך ... משימות עבור אחרים בכל פעם שהם מבקשים זאת. אם אתה מחליט לעזור, עליך לעשות זאת מתוך מודעות וברור שזו בחירה חופשית שלך, ולא מתוך לחץ או מניפולציה. למה כל כך חשוב לזכור שמדובר במשימות של האחר ולא שלך? חשוב ... אותה? איך בדיוק החלטת שזה שלי ולא שלך? זה שיש לך ילדים אומר שאני צריך לגדל אותם? אם אתה בחרת להקים משפחה, למה זה הופך אותי לבייביסיטר? אז מה אם יש לי משרד רחוק? זה שאינך רואה אותי מסתובב, ...

... בכלל יש הבדל בין עמידה לשבת, ואם הפעולה אינה בסופו של דבר עניין של תחושה אישית, כלומר, שכל אחד יבחר את הדרך בה ירגיש הכי נוח. כאן נכנסת השאלה של הבחירה האישית - האם עלינו להרגיש מחויבים לבצע פעולה מסוימת משום שמישהו אחר או החברה מצפים לכך? אליעד מדגיש כי כאשר לא קיים הבדל מוחלט בין עמידה לשבת, אז כל אדם יכול לבחור את מה שמתאים לו באופן אישי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? השיחה נוגעת גם בשאלה האם ... עלינו להעריך את ההיגיון שמאחורי כל אחת מהפעולות? יש המסתייגים מכך שטוענים שמעשית אין שום הבדל בין השניים, ולכן הבחירה צריכה להיות חופשית לחלוטין, בהתאם לרצון האישי של כל אחד. אליעד מציין גם את השאלה הגדולה יותר - האם ... כל הגיונות שווים? הנושא הבא שעלה בהרצאה היה השאלה אם כל הגיונות שווים, או אם יש מקרים בהם עלינו לבחור בגישה מסוימת משום שהיא נחשבת לנכונה יותר, הגיונית יותר או חשובה יותר מבחינה מוסרית. אליעד מציין כי לפעמים אנחנו יכולים לבחור פעולה מסוימת לא מתוך היגיון טהור, אלא מתוך רצון להזדהות עם אחרים, עם תחושת כבוד לזיכרון, או מתוך חיבור ... החברתיים והנורמות. האם עלינו להרגיש מחויבים למנהגים החברתיים מתוך כבוד או מתוך רצון להיות חלק מהחברה? הוא מציין כי הבחירה בין לעמוד או לשבת בזמן הצפירה היא גם עניין של חיבור אישי למנהג ולזיכרון, ולא רק שאלה של היגיון ... אנחנו פועלים מתוך מניע חיצוני. לסיום, שאלת סיכום בהרצאה הייתה האם כל הגיונות שווים, או אם יש היגיון שמחייב בחירה מסוימת בפעולה מסוימת. השיחה נגעה גם בשאלה אם כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים? מה יותר הגיוני: לעמוד או לשבת ... או לשבת? אליעד מציין את העובדה שלא תמיד יש הבדל בין פעולתה של ישיבה לעמידה, ובעיקר כל עוד קיימת הבחירה החופשית של כל אדם לעשות מה שמרגיש לו נכון. אם אין הבדל משמעותי בין העמידה לבין הישיבה, השאלה היא ... האובייקטיבי. מה הגיוני יותר כשאנחנו בוחנים את שתי האפשרויות? הדיון הזה גם נוגע בשאלה של איך כל אחד מאיתנו בוחר לפעול, ומתי ההיגיון שלנו משתנה. אם נשאל את עצמנו האם באמת יש הבדל בין עמידה לשבת בצפירה, האם אפשר להצביע על הבדל מוחלט בעדיפות של אחת מהן? השיחה מעלה את השאלה האם יש איזשהו היגיון של המערכת או בחירה חופשית שנובעת ממקום אישי. מה המחויבות שלנו כלפי המנהגים והמוסכמות החברתיות? מכאן, אליעד עובר לעסוק בנושא של התחברות לאמת ולזדהות עם הנפגעים. אם האדם בוחר לעמוד או לשבת, איך הוא מקשר את הפעולה הזו לאמת הפנימית שלו ולחיבור עם המקום שבו הוא נמצא? האם ... בשאלה אם כל הגיונות יכולים להיות שווים, או אם יש היגיון שדורש מאמץ או פעולה יוצאת דופן שמחייבת את הבחירה דווקא באחת הפעולות. כמו כן, האם באמת כל פעולה מתקיימת מתוך הצורך המוחלט לכבד את הזיכרון או שהיא מבוצעת מתוך הרגל שנרכש בתהליך חיים אישי. היגיון בעמידה בצפירה? שיקולים חברתיים בעמידה או ישיבה בצפירה הבחירה בין עמידה לשבת בזיכרון מהי מחויבות אישית לפעולות חברתיות? האם כל הגיונות שווים?

... מילה שנאמרת עשויה לשדר הרבה יותר ממה שמועבר במילים עצמם, ומה ניתן ללמוד על אדם מתוך האופן בו הוא בוחר לבטא את עצמו. מה אפשר ללמוד כששומעים אדם מדבר? כאשר אנחנו שומעים מישהו מדבר, אנו לא רק שומעים את ... ניתן להבין לא רק שהוא במצב רוח טוב, אלא גם ייתכן שהוא מנסה להסתיר תחושת עצב או אי נוחות. הבחירה במילה שמחה יכולה להצביע על מאמץ להסתיר רגשות שליליים, או במילים אחרות, לעיתים המילים שבוחרים אנשים משדרות הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח. מה המשמעות של אני רוצה ומה מסתתר מאחורי המשפטים? אליעד ... אני רוצה מאוד, מדובר בהצהרה נחרצת יותר מאשר אם היה אומר אני לא בטוח אם אני רוצה. כל מילה, הבחירה בה ומידת העוצמה שלה, אומרת הרבה על הכוונות האמיתיות שמאחורי המשפט. הוא מציין שבחירה במילים יכולה לשדר גם חוסר החלטיות, כמו במקרה של משפטים לא ברורים כמו אני לא בטוח. כיצד ניתוח המילים ... כאילו הוא עושה החלטה נחרצת, דבר שיכול לחשוף יותר על מצבו הרגשי והפנימי. שימוש במילים וההבנה של מה שנאמר הבחירה במילים לא רק מעבירה את המידע הישיר, אלא גם מספקת לנו הצצה למחשבותיו ורגשותיו של האדם שמולנו. כל מילה ... עמה את תחושת הזמן, המקום וההקשר שבו נאמרה. לדוגמה, המילה היום יכולה לשדר תחושה שונה מהשימוש במילה הערב. המילים שבוחר האדם לשדר, לא רק תורמות להבנה של כוונותיו, אלא גם מצביעות על מצבו הרגשי, תפיסת הזמן או מצב רוחו. ... על ידי הבנת השפה שהאדם המשתמש בה, אפשר לזהות אם הוא מנסה להסתיר משהו או לעוות את המצב. המילים הנבחרות עשויות לחשוף יותר ממה שנאמר בפועל, ואם נלמד לזהות מניפולציות, נוכל להבין טוב יותר את כוונותיו של הצד השני. ... הדרך בה אפשר להבין הרבה יותר ממה שאדם אומר, על ידי שמירה על תשומת לב לא רק למילים שהוא בוחר, אלא גם לרגש, לגישה ולהתנהגות שמסתתרת מאחורי המילים. מה אנחנו לומדים על אדם כשאנחנו מקשיבים לו? כאשר אנחנו שומעים אדם מדבר, אנחנו לא רק שומעים את המילים שהוא בוחר, אלא גם את הרגשות, הכוונות והמניעים שמאחוריהם. אליעד מציין, למשל, שברוב השיחות אפשר לדעת הרבה על האדם גם בשיחה קצרה. השיח לא מתמצה רק במילים המפורשות, יש הרבה ניואנסים שניתן להבחין בהם, כמו הבחירה במילים מסוימות, דגשים על תחומים ספציפיים ושאלות שמוסקות מתוך המילים שנאמרות. לדוגמה, כשמישהו אומר אני שמח, אליעד מציין כי ... מאוד, המשמעות משתנה. אם הוא אומר אני לא בטוח אם אני רוצה, כאן יש הכחשה או חוסר החלטיות. כל בחירה במילים, לדבריו, אינה מקרית. זהו חלק מהבנת הכוונה האמיתית שמאחורי המשפטים. מה אפשר ללמוד מתוך בחירה במילים ובמשפטים? אליעד מדבר על כך שכאשר אנשים בוחרים במילים מסוימות או מבנים את המשפטים בצורה מסוימת, הם בעצם מעבירים מסר נוסף על מצבים רגשיים, מציאותם הפנימית או ... ההרצאה, אליעד נותן דוגמאות ממסגרות של משא ומתן שבהן ניתן לזהות את הכוונות האמיתיות של אדם על ידי ניתוח בחירות המילים שלו. כשמישהו אומר אני מעדיף, הוא בעצם אומר שהוא לא בטוח, יש לו ברירה, והוא לא החלטי במאת ... או את החשש להיות מוחלט מדי. כיצד שימוש במילים משפיע על הדרך בה אנחנו מבינים את המילים? המילים שמישהו בוחר לא רק שמעבירות לנו מידע ישיר, אלא גם הרבה פעמים משדרות עמדות רגשיות ואישיות יותר מורכבות. כל שימוש במילה ... של האדם. לדוגמה, אם מישהו אומר הערב אני לא זמין, זה יכול להעביר מסר שונה אם היה אומר היום. הבחירה במילים מגדירה את היחס של האדם כלפי זמן או מצב מסוים, או אפילו משדרת מצב רוח. איך זיהוי מניפולציות ...

שיטות לטיפול בחרדה, גישות טיפוליות בפחד, לטפל בסיכוי, לטפל בסיכון, סיכוי או סיכון, מה הסיכוי שיקרה? מה הסיכון שיקרה? ניתוח מקרה חרדה, ניתוח מקרה טיפולי, איך לטפל בפחד? איך לטפל בחרדה? מהן שתי המחשבות המרכזיות שיוצרות חרדה? כל חרדה שאדם חווה בנויה על שתי מחשבות בסיסיות: המחשבה הראשונה היא שקיים ... לא רוצה שאירוע זה יקרה. איך אפשר להתמודד עם חרדה דרך המושגים סיכוי וסיכון? אליעד כהן מסביר כי טיפול בחרדה נעשה על ידי בחינה של שני היבטים מרכזיים: הטיפול בסיכוי: האדם בודק מה הסיכוי האמיתי שהאירוע שממנו הוא מפחד ... עלול להתנהל בחוסר אחריות ולגרום בעצמו לאותו אירוע שלילי, למשל לזלזל בעבודתו עד שיפוטר באמת. מהי הגישה האופטימלית לטיפול בחרדה על פי אליעד כהן? אליעד ממליץ לשלב בין שתי הגישות, כלומר, לטפל גם בסיכוי וגם בסיכון. מצד אחד, לבחון ... של שלווה מוחלטת. גישה זו יוצרת איזון ומאפשרת להתמודד עם החרדה בצורה מלאה. מהי החשיבות של בחינת האמת בטיפול בחרדה? אליעד מדגיש כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה היא תמיד לחפש את האמת מאחורי החששות. באמצעות בירור מדויק ... אנשים רבים מניחים בטעות שהפחד הוא הכוח שמניע אותם לפעול, אך בפועל ניתן לפעול מתוך רצון חיובי או מתוך בחירה חופשית ללא כל פחד. פחד, לדבריו, אינו חייב להיות המניע לפעולה. להפך, כשאין פחד בכלל, הפעולות נעשות מתוך בחירה מודעת, והאדם חופשי באמת לבחור מה לעשות או לא לעשות, ולא מתוך לחץ או דאגה. איך מטפלים בחרדה? מה ההבדל בין סיכוי לסיכון? מהן השיטות להתמודדות עם פחד? כיצד להפסיק לפחד לגמרי? מהי הדרך הטובה ביותר לטפל בחרדות? כיצד לבחון פחדים לעומק? מהו שורש הפחד?

הרב יוסי מזרחי, בחורה לא בתולה, מניפולציות של מחזירים בתשובה, שקרים של מחזירים בתשובה, נשים לא צנועות, המחרטטים בתשובה, אישה לא בתולה, הומואים ...

... חלב לך רע מזה שאתה רוצה חלב ואין לך במכולת, נגיד לדוגמה נגיד שאתה כל לילה היית מתחבק עם הבחורה עכשיו אין לך עם מי להתחבק מה שרע לך זה לא שההרגל נפסק מה שרע לך זה שבלילה אין ... שנה הייתה לך מטרה להתחתן בסוף השנה ואתה זאת הייתה המטרה שלך להתחתן ואתה אמרת עכשיו אני אכיר את הבחורה בשביל להתחתן איתה וכביכול זה נכשל אז במובן מסוים בזבזת את הזמן למה כי יכולת להכיר מישהי אחרת ואולי ... מתגרשים ואז היית אומר תראה איך בזבזתי את הזמן בזמן הזה במקום לצאת איתה יכולתי כבר לצאת עם עשרים בחורות אחרות ולהיפרד מהן היה לי יותר טוב מאשר לצאת עם זאתי עשרים שנה איך בזבזתי את הזמן. אתה הבנת מה אמרתי מה הבנת? ש: שמסכנים מי שנמצא עם בחורה עשר שנים והוא משקיע בה כל כך הרבה וכסף ודברים ומוותר על עצמו הרבה פעמים ואז אחרי זה בסוף ... אליעד: למה חשובה לך דעתה רגע אני רוצה להבין מיליארד מוסלמים חושבים שאתה לא מספיק טוב שאתה לא מוסלמי בחורה אחת בן אדם אחד אכפת לך מה היא חושבת. ש: כי אני רוצה שהיא תחשוב. אליעד: למה אתה רוצה ... או יחסי. ש: יחסי. אליעד: יפה המחשבה שאומרת שהנעליים שלך יפות עושה לך טוב יפה זאת הסיבה שאתה סובל מהבחורה אתה מרגיל את המוח שלך להגיד תראה אם מחשבה נכונה באופן יחסי אני מאמין לה אבל אז המוח אומר ... טוב היא לא יכולה להיות איתך אפשר להביא מלא פירושים יש פירוש שאומר שהיא בכלל רובוט שאין לה בכלל בחירה חופשית, אתה בטוח שיש לה בחירה חופשית אולי יצאת עם רובוט מה אתה יודע אתה רובוט או לא? ש: לא. אליעד: לא יפה היא רובוט ... זה מאוד טוב ועכשיו אתה משלם את ההפך. מה אתה מבין? ש: שדברים שהם באופן אני מאמין בהם ואפשר לבחור באיזה יחס להאמין להם ושבגלל שכל הזמן יחסתי לעצמי טוב לי שאני איתה אז כשאני לא איתה זה לא טוב. אליעד: מה האמת שניתן לראות את זה ככה וניתן לראות את זה ככה ואתה תבחר. הבנו את הסיפור אתה רוצה להוסיף משהו?

... אין מודעות להקשבה, הבעיה איננה בחוסר התאמה אלא בחוסר מודעות להקשבה ולתגובה הולמת. אם יש מודעות להקשבה ואדם עדיין בוחר שלא להגיב, זו כבר בחירה מודעת. האם מאמץ ההקשבה באמת שווה את זה? אליעד כהן מדגיש שאין חובה להשקיע במאמץ הזה, אלא שזה תלוי ... מקרים שבהם לא נרצה לחזור על מילותיו? תשובה: כן. אם מדובר במילים פוגעניות או כאלה שאיננו מזדהים איתן, אפשר לבחור ניסוח אחר. אולם, בהקשר של חיבור ויצירת קרבה, לרוב כדאי להשתמש לפחות בחלק מהמילים המדויקות שהוא אמר, במיוחד אם ... אבל מה הדברים המדוברים הדברים המדוברים שבהנחה שבן אדם רוצה שיאהבו אותו, אתה איתנו שמה אם אתה מדבר עם בחורה תקשיב רגע מדברים אליך עכשיו עכשיו אתה מבין למה היא זרקה אותך. ש: אני זרקתי אותה. אליעד: אתה זרקת ... היא לא אהבה אותך מספיק עכשיו אתה מבין למה. עכשיו מה שאני מסביר זה כזה דבר כשאתה מדבר עם בחורה אתה צריך אם יש לך את זה בפלאפון מוקלט אפילו אתה מקליט שיחות מוקלט מעצמו עכשיו אתה אחר כך ... קורה בשיחה הוא פשוט מדבר מדברים איתו מגיב הוא לא שם לב מה קרה בשיחה אבל תקשיב למילים מה הבחורה אמרה בטלפון והאם בכלל התייחסת למה שהיא אמרה כי אתה יכול לגלות שהיא פתאום אמרה איזה משפט שבשיחה בכלל ... הוא אומר אולי זה פשוט לא מתאים הוא כאילו אומר אולי הסיבה שהוא לא עושה את זה נגיד עם הבחורה. ש: כל מיני דברים שאני מתחבר אליהם הם מעניינים אותי למה צריך בכוח כאילו לנסות להתחבר לזה. אליעד: נכון ... הדברים האלה אם הוא אומר תראה עם הבן אדם הזה והזה אני מקשיב מתייחס מגיב אז יכול להיות שאותה הבחורה לא מתאימה לך באמת אבל הרבה פעמים הבן אדם בכלל לא מודע לזה אין לו בכלל את המודעות לבדוק ... אומר וזה נראה לו פשוט שולי מפגר והוא לא מתחבר לזה. אליעד: אז זה בסדר גמור אבל אז זה בחירה שלו אבל אם הוא אומר אני רוצה לגרום לה לאהוב אותי אז תתייחס למה שהיא אומרת במילים. ש: אולי ...

... של גזר ומקל: הגזר הוא להמחיש לתלמיד את היתרונות בלמידה ואת ההצלחה העתידית, ואילו המקל הוא ההסבר שאם הוא יבחר להימנע מלימודי מתמטיקה, הוא עלול להיתקע בעתיד בחיים, במצבים שידרשו חשיבה שכלית גבוהה יותר. איך לדבר עם ההורים על ... התלמיד מתנגד מאוד לשיעורים? גם כאן אליעד ממליץ לגשת ברגישות ולהסביר לתלמיד שהלימוד לא מגיע מתוך כפייה, אלא מתוך בחירה שלו. לדבריו, כאשר המורה משדר לתלמיד שיש לו אפשרות בחירה אמיתית והוא לא חייב ללמוד, זה מקטין את ההתנגדות הפנימית ומעלה את הסיכוי שהתלמיד ירצה ללמוד מרצונו החופשי. אליעד ...

ניתוח תהליך, נשק נגד חוצנים, איזה נשק לבחור? איך להילחם נגד חוצנים? חייזרים, נשק של חוצנים, עבמים איזה נשק כדאי לבחור נגד חוצנים כאשר הם תוקפים? כאשר חוצנים תוקפים את כדור הארץ, עולה שאלה מהותית וחשובה: איזה נשק או טכנולוגיה כדאי לבחור כדי להתגונן מולם? אליעד כהן דן בנושא זה באופן יסודי תוך פירוט רב של שיקולים ודרכי חשיבה אפשריים. הנושא ... השמיים, וחייזרים או ישויות לא מוכרות מגיעים, ועל בני האדם להחליט במה להילחם בהם. האם סיבת התקיפה משפיעה על בחירת הנשק? אליעד כהן מסביר שראשית, עולה השאלה אם סיבת התקיפה חשובה לבחירת הנשק. נשאלת השאלה האם יש קשר בין הסיבה לתקיפה לבין הטכנולוגיה המתאימה להילחם בחייזרים. הוא מציע שהסיבה עצמה לא בהכרח משפיעה על בחירת הטכנולוגיה, אלא מה שחשוב באמת הוא להבין מהו סוג הנשק שהחייזרים עצמם משתמשים בו, מכיוון שאולי הם בחרו את הנשק לאחר מחקר מקדים על בני האדם. האם כדאי להשתמש באותו נשק שהחייזרים משתמשים בו נגדנו? אליעד כהן מתאר תרחיש נפוץ, שבו יש אפשרות לבחור מתוך עשרה סוגי נשק שונים - כמו פצצת מימר, גלים אלקטרומגנטיים, נשק קוונטי, או אפילו טכנולוגיה להעברת חפצים בין ממדים. אחת האפשרויות המוצעות היא לבחור בטכנולוגיה שהחוצנים משתמשים בה נגד בני האדם. לפי הרציונל הזה, אם החייזרים משתמשים בקרני לייזר, ייתכן שהסיבה לכך היא ... למסקנה שזה נשק יעיל נגד בני אדם, ולכן ייתכן שגם להם יש חולשה אליו. במילים אחרות, ייתכן שהנשק שהחייזרים בוחרים להשתמש בו הוא דווקא הנשק שיש לו סבירות גבוהה יותר לעבוד נגדם. אך גם אפשרות זו בעייתית, כיוון שייתכן שהחייזרים דווקא משתמשים בלייזר מפני שהם חסינים מפניו. לפי היגיון זה, אם מישהו תוקף אותך עם אקדח, אולי הוא בחר זאת מפני שהוא בעצמו יודע להתגונן מפני אקדחים. אך אליעד מציין שלא תמיד אפשר להניח כך, כי לעיתים בחירת הנשק של האויב אינה נובעת מיכולת ההתגוננות שלו, אלא פשוט מהזמינות שלו או מהידע של אותו אויב לגבי הנשק. האם כדאי לבחור נשק שהחוצנים אינם מכירים? מנגד, ישנה האפשרות ההפוכה - לבחור דווקא בטכנולוגיה אחרת לחלוטין, נשק שהחייזרים אינם משתמשים בו, מתוך ההנחה שהם אינם מוכנים אליו ולא מכירים אותו. אלא ... אינו עשוי מחומר או גוף פיזי מוכר, כלל לא בטוח שהנשק הקיים יהיה אפקטיבי נגדו. מהי הגישה הבטוחה ביותר בבחירת נשק נגד עבמים? אליעד כהן מציג גם את הגישה לפיה כאשר ישנו ספק רב ואין ידע ברור לגבי החוצנים, יש לבחור בנשק שהכי קטלני כלפי בני אדם. היגיון זה מבוסס על הרעיון הפשוט שאם אין שום ידע או נתונים לגבי ... להשתמש בנשק החזק והיעיל ביותר שבני האדם מכירים. במצב של חוסר ידע מוחלט, הנשק היעיל ביותר נגדנו עשוי להיות הבחירה הסבירה ביותר נגד תוקפים לא מוכרים. בנוסף, הוא מציע את עיקרון ההשתקפות, כלומר, בחירה בנשק שהחייזרים עצמם בחרו, מתוך הנחה שהוא משקף את הנשק הכי חזק שיש להם. במילים פשוטות יותר, ייתכן שכדאי להפעיל על החייזרים את הנשק שהם בחרו להפעיל נגדנו, מתוך מחשבה שאם הם בחרו בו, כנראה שהוא יעיל גם כלפיהם, או לפחות בעל ערך גבוה בעיניהם כנשק חזק. לסיכום, כיצד להחליט באיזה נשק לבחור נגד חוצנים? הסוגיה מורכבת ולמעשה אין עליה תשובה חד משמעית. ישנן כמה אפשרויות שניתן לשקול: לבחור בנשק שבו החייזרים משתמשים נגד בני האדם, מתוך ההנחה שהם עשו מחקר והגיעו למסקנה שהנשק הזה יעיל. לבחור בנשק ההפוך דווקא, כזה שהחייזרים אינם מכירים, מתוך ההנחה שהוא יפתיע ויעיל כנגדם. לבחור בנשק הכי קטלני כלפי בני האדם, מתוך הנחה שהוא הכי יעיל גם נגד החוצנים. לבחור לפי עיקרון ההשתקפות, ולנסות להשתמש בנשק שמייצג בעיני החייזרים את הנשק הכי עוצמתי שיש להם. אליעד כהן מדגיש כי בחירה זו תלוית ידע מוקדם, מחקר והבנת הטכנולוגיות של האויב, ובמצב של חוסר ודאות מוחלט אין תשובה ודאית. מה שניתן הוא לבצע את הבחירה לפי ההיגיון הפנימי של הנחות בסיסיות, ואולי אף לנסות שילוב בין האפשרויות שהוזכרו. איך להילחם נגד חוצנים? איזה נשק יעיל נגד חייזרים? בחירת נשק נגד עבמים האם נשק חייזרי יעיל נגד חייזרים? מהו נשק קוונטי? מה לעשות במתקפת חייזרים?

... לדוגמה, אם ילד הסובל מהפרעת התנגדות רוצה לשתות מים, ברגע שמבוגר יגיד לו לך לשתות מים, הילד מיד יתנגד ויבחר לא לשתות, רק כדי להימנע מלעשות את מה שהמבוגר אמר לו. ההתנגדות יכולה להתבטא לא רק מול ההורים, אלא ... לא חייב להרגיש שהוא מקבל על עצמו את הרצון של אחרים אלא פשוט מפסיק להתנגד. לתת לילד להרגיש שהוא בוחר: להסביר לילד שהוא לא חייב לעשות כלום, אבל שאם הוא בוחר לעשות משהו כי זה לטובתו, זו עדיין בחירה שלו והוא לא באמת משועבד. לדוגמה, אם הילד לא רוצה לאכול כשאומרים לו, אפשר להגיד לו אתה לא חייב לאכול. אם אתה רוצה - תאכל, אם לא - אל תאכל. כך הילד מקבל את האפשרות לבחור, ומפסיק להתנגד אוטומטית. חשוב להבין שהמטרה אינה לשכנע אותו שהוא חייב לרצות, אלא לעזור לו להבין שהוא יכול להפסיק ... שאומרים לי, אני משועבד וזה רע. הילד צריך להבין שזה לא בהכרח רע להיות משועבד אם זה נעשה מתוך בחירה אישית, ולפעמים שעבוד חלקי הוא לטובתו. הנחה שנייה: אם אני לא עושה את מה שאומרים לי, אני חופשי ולא ... בצורה כזו או אחרת - או לרצונות של אחרים או לרצונות שלו עצמו. המטרה היא לא לשכנע את הילד לבחור בצד אחד אלא להראות לו שאין באמת הבדל גדול בין שני המצבים. איך ניתן לשנות את ההרגשה של הילד ... עושה או לא עושה משהו - כל עוד הוא מבין שזה לא מאבק אמיתי בחופש שלו, הוא יוכל להירגע ולבחור ביתר קלות. מה המסר העיקרי של אליעד כהן לגבי הפרעת התנגדות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שהבעיה אינה ...