... כדי שהוא ימשיך לסבול. ולמרות שהאדם מתכחש לכך, האדם סובל רק בגלל שהוא גם רוצה לסבול. כי האדם רוצה בבחירה חופשית מלאה לסבול, ולכן הוא מטעה את עצמו, כדי לא לראות את האמת, וכדי לא להבין למה באמת הוא ...

... הרצון של עצמו, הרי שהוא עשה זאת בלי לרצות זאת, כי עדיין לא היה לו רצון, ולא הייתה לו בחירה חופשית באמת. אלא אלוהים יצר את רצונו, בלי לרצות זאת, וממילא הוא משועבד לרצונו. כי יצירת רצונו, חזקה ממנו. ...

... שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, לא מחייב את זה שהוא יאכל, כי האדם יכול להיות רעב, ולבחור שלא לאכול. ואכ הרעב, הוא לא סיבת האכילה. ולכאורה ניתן לומר, שמה שמחייב את האדם לאכול, זה הרצון שלו ... אאכ יש לו רצון אחר חזק יותר. והרצון, הוא סיבת כל הדברים שהאדם עושה. כי הטועים, חושבים שיש להם בחירה, לעשות כרצונם. אבל הם לא מבינים, שהבחירה החופשית שלהם, היא לא יותר מאשר תחושה. שבכל פעם שהאדם זוכר שהוא רצה, ואחכ הוא חווה שהוא עושה, אז הוא חווה שהוא בוחר. אבל האדם לא בוחר את הרצון הפנימי שלו, לפחות לא עם רצון עצמי. כי הרצון העצמי הראשון, הוא לא של האדם עצמו, והוא לא בבחירת האדם עצמו, כי עדיין אין לאדם רצון עצמי, כדי שהוא יבחר את רצונו. והאדם מוכרח לעשות את מה שהוא באמת רוצה. והאדם משועבד לרצון שלו. ואעפכ הטועה חושב שהוא באמת בוחר לעשות משהו. וזהו לא יותר מאשר תעתוע בלבד, בדיוק כמו התעתוע של חוויית חוקי הטבע וחוקי הפיזיקה וכולי, שלאדם ...

... האדם היה בטוח באופן מוחלט שהאחריות היא לא עליו כלל, כגון שהאדם היה בטוח באופן מוחלט שאין לו שום בחירה חופשית כלל, והאדם היה בחוויה הזאת באמת, הרי שגם אז האדם היה מרגיש טוב בשלמות (מסיבות שונות). ומצד אחד, האדם אומר שהוא לא יכול, דהיינו, שאין לו בחירה, ומצד שני הוא עדיין אומר לעצמו שכן יש לו בחירה, ולכן בעצם הוא סובל. דהיינו, האדם מרמה את עצמו, וגורם לעצמו לסבול. והאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות, והאדם טועה לחשוב שאין לו בחירה, למרות שבאמת יש לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה בשלמות. וזה, רק משום שהאדם לא רוצה להתמודד עם מה שהוא צריך להתמודד. ... לא כרצונו, ועל ידי זה האדם סובל כרצונו. ומי שלא רוצה לסבול, עליו להיות איש אמת, ולהבין שיש לו בחירה חופשית מלאה, ושלא יעזור לו לגלגל את האחריות למצבו, על אף אחד אחר וכולי. ועל ידי זה שהאדם מבין ...

... עושה אותו, הוא בעצם מוכן להמשיך להיות עבד. כי רק העבד, עושה דברים בלי להבין אותם. והמלך, שיש לו בחירה חופשית מלאה, הוא עצמו לא עושה שום דבר, בלי שהוא יבין מראש למה הוא רוצה לעשות אותו, ובלי שהוא ...

... לאני האמיתי שלו, שהוא מהות המציאות, לפני צורת הטוב והרע. ועל ידי זה האדם חווה שהוא רוצה את הרע, בבחירה חופשית מלאה, מלכתחילה, מתוך מקום של שלמות וכולי.

... בעיניים. ופעם אחת לדעת את האמת, האם באמת העולם קיים? האם אנחנו חלום או מציאות? והאם יש או אין בחירה? והאם יש או אין משמעות? והאם יש או אין סיבה? וכיוב לגבי כל שאר השאלות. והרעיון הוא, שגם אם ...

... למרות שבאמת, הוא העבד הגדול ביותר, שהיה הווה ויהיה אי פעם. כי העבד האמיתי, הוא זה שאין לו שום בחירה חופשית כלל, והעבד האמיתי הגדול ביותר מכולם הוא אלוהים השקרי, שמתחזה לאלוהים האמיתי, ושכל מי שמאמין בו, סובל כמותו. ... שאחראי לכל מה שקורה תמיד, כלפי חוץ נראה, כאילו הוא כל יכול וכאילו הוא שולט בכל, וכאילו יש לו בחירה מלאה לעשות כרצונו. כמו הטועים שנדמה להם, שיש להם קצת בחירה חופשית לעשות כרצונם. ומי שמתבונן מעט בעין אמיתית, רואה את הטעות הגדולה. והיא, שמלך מלכי המלכים, כפי שהם בטעות ... בצורה נוראית, לרצון האישי שלו. שאת הרצון האישי שלו, שהוא זה שאחראי לכל מה שהוא עושה, אותו הוא לא בחר כלל מעולם. ולא רק שאלוהים לא בחר / בוחר את רצונו החופשי, אלא שאפילו את קיומו עצמו הוא לא בוחר. ולמען הסר ספק, קיומו של אלוהים, הוא גם עונש נצחי ואמיתי. כי מי שיתבונן על רצונו של אלוהים השקרי ... כי הוא אחראי, להחיות את המקום ואת הזמן. ובנוסף, למרות שנדמה שהוא כל יכול וכולי, הרי שאין לו שום בחירה חופשית כלל. כי הטועים נדמה להם, שמי שעושה כרצונו, יש לו בחירה חופשית. אך זוהי טעות. כי מי שעושה כרצונו, אין לו בחירה חופשית כלל, כי הוא משועבד לרצונו. ואת הרצון העצמי, אף אחד לא בוחר בעצמו מרצונו החופשי. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא לא יכול להיות קיים מרצון כלל. כי גם אם נאמר ... עדיין אין לה רצון כלל, בעת יצירת רצונה שלה עצמה. ולכן אלוהים השקרי, הוא משועבד לרצון, שאותו הוא לא בוחר כלל. כי אי אפשר לבחור את זה שיהיה לך רצון. כי בלי רצון, אין בחירה ואין טוב ורע וכולי. ואם יש רצון, אז זה רק מתוך כפיה (ואולי מתוך חופש אמיתי? כי הרי גם ...

... להיות איש אמת ולברר, האם בכלל יש שאלה, או שאולי אין בכלל שאלה. כגון לדוגמה שהאדם שואל, האם יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית. והאדם הוא טועה שמטעה את עצמו. כי על האדם לשאול, האם בכלל יש הבדל, בין יש בחירה לבין אין בחירה. כי אם אין הבדל, אין שום שאלה כלל. וכיוב לגבי כל דבר, שעל האדם להבין שהוא שואל, רק משום ... האדם להבין את השאלה שלו, ואז הוא יראה, שאין שום שאלה כלל. כגון האדם ששואל האם יש או אין בחירה, ועליו להבין קודם כל, מהי בחירה. ואם הוא יתעמק ויבין מהי בחירה, הוא יראה שהכל אחד ממש, ושאין ויש בחירה, זה אחד ממש. ולסיכום, בכל פעם שהאדם מגיע לשאלה בלי תשובה, עליו לשאול, האם בכלל יש שאלה, כי אולי ...

... תמיד. ואז לברר עוד ולראות, שאין שום נפרדות כלל, כי הכל אחדות אמיתית באמת. והאדם כאלוהים האמיתי, הוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה, את הסבל שלו כישות מצומצמת וכולי.