... מצב שבו שני ההפכים נכונים בו זמנית, וזה מה שמוביל אנשים למצוקה קשה ולתסביכים נפשיים. האם הבעיה האמיתית היא הבחירה בין יש לאין? אליעד כהן ממשיך ומסביר שהבסיס לכל הבעיות הנפשיות, הקשיים והתסביכים, הוא קיומם של שני הפכים בו זמנית. לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו: יש לי בחירה או אין לי בחירה?, משהו משנה או לא משנה?, יש משמעות או אין משמעות?. ההתעסקות בשאלות אלו היא הגורמת למתח, חרדה, ודיכאון. אליעד ... אלוהים לבין אני לא כלום - אזי הוא ישתחרר מן הסבל הפנימי. כשהאדם מגיע להבנה הזו, אין לו צורך לבחור יותר צד אחד בלבד, והוא יכול לחיות בשלווה עם ההפכים הללו יחד. הוא יכול לפעול כאילו שיש לו בחירה גם כשהוא יודע שבעומק אין באמת בחירה, ולהיפך. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהיכולת להכיל את שני הצדדים של כל קונפליקט פנימי ללא צורך לבחור ביניהם היא המפתח לשחרור מסבל נפשי אמיתי. במקום לחפש פתרונות שטחיים או טיפול פסיכולוגי שרק יקלו על התסמינים, יש ... מהו? למה אנשים מסתבכים בשאלות קיומיות? האם משהו באמת משנה? יש משמעות לחיים או שאין משמעות? האם יש לי בחירה חופשית? איך להכיל שני הפכים בו זמנית?

... למה יש רצון? מה נותן רצון? מה זה משנה הרצון? איך לא להרגיש רע? מרגיש שהרצון נכפה עלי, חוסר בחירה חופשית איך נוצרת משמעות החיים ומהיכן מגיע הרצון? אליעד כהן מסביר את מושג משמעות החיים על ידי בחינת השאלה ... וחוזר חלילה. זו הסיבה לכך שהאדם מחפש להשתחרר מהרצון, מאחר שהוא חווה את הרצון ככפייה, וכך נוצר אצלו חוסר בחירה חופשית. אליעד משתמש בדוגמה מעשית כדי להמחיש זאת: אם אדם רוצה לראות סרט, אך נאמר לו שנגמרו הכרטיסים, הוא ... כאשר האדם מזדהה עם הרצון, הוא מרגיש שהרצון שלו, וכך חווה כאב כאשר הרצון אינו מתממש. האם האדם באמת בוחר את הרצונות שלו או שהם נכפים עליו? אליעד מתייחס באופן מפורט לשאלה האם הרצונות שלנו הם באמת שלנו או ... רצון מסוים, כמו לדוגמה שיהיה לך מעניין ולא משעמם, הרי שגם הרצון הזה יכול להיחוות כנכפה. האדם לא באמת בוחר לרצות שלא ישעמם לו - הרצון קיים מעצמו. איך אפשר להשתחרר מתחושת הכפייה של הרצונות? כדי להשתחרר מתחושת הכפייה ... או לא. בכך הוא משתחרר לחלוטין מתחושת הכפייה של הרצון. איך להשתחרר מרצונות? איך נוצרת משמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? למה אני מרגיש רע? האם הרצונות שלנו באמת שלנו? למה יש לי רצונות? איך לא להזדהות עם רצון?

... היא מתוך תחושה פנימית של חובה - אני חייב לציית, ולכן אתמרד. אם האדם ישתחרר מהתחושה הזו, הוא יוכל לבחור להתאים עצמו לחברה, לא מתוך כפייה, אלא מתוך הבנה. מדוע להתנהג לפי החוקים גם כשאין הסבר הגיוני ברור? ישנם ... אך בפועל יש מחיר ברור לאדם שלא מוכן לכבד את החוקים. כאשר האדם מבין שאין פה כפייה מוחלטת אלא בחירה מודעת, הוא משתחרר מהתחושה של חוסר אונים, ואז הוא יכול לבחור באופן חופשי כיצד להתנהג. למה חשוב להיות מנומס? למה לשמור על כללי התנהגות? מה המשמעות של ברומא תהיה רומאי? ...

... שום דבר ודאי עבורי, אז מה הטעם לעשות משהו בכלל? אליעד מסביר שכאשר האדם מתלבט מה לעשות, הוא רגיל לבחור לפי מה שנראה לו יותר טוב. למשל, אם האדם מחליט לעבוד במקום מסוים, הוא עושה זאת כי המקום נראה ... - ידיעה מוחלטת, אין לו עוד את הכלי של מה נראה יותר טוב, ואז עולה השאלה: איך האדם יוכל לבחור משהו? איך מחליטים לעשות משהו אם הכל נראה אותו דבר? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם לא יודע מה יותר טוב, לכאורה הוא לא יכול לבחור. אבל בפועל, גם כאשר האדם טוען שהוא לא יודע, הוא ממשיך לבחור דברים ולעשות פעולות. כאן אליעד מביא דוגמה: האדם אומר שהוא לא יודע מה לבחור, אבל בכל זאת הוא אוכל תפוח ולא בננה, או הולך למקום אחד ולא לאחר. אם האדם באמת לא היה ... לו אכפת אם יעשה או לא, או שהוא ימשיך להאמין בדברים מסוימים ולא יגיע לחוסר ידיעה מוחלט. רוב האנשים בוחרים באפשרות השנייה, כי הם רוצים להמשיך לחיות לפי אמונותיהם הקיימות. האם אפשר להרגיש טוב ללא הרע? אליעד כהן מסביר ... הרעים ביחד עם הטובים. כלומר, אם האדם לא מוכן להרגיש שום דבר רע, הוא גם לא יוכל לחוות טוב. הבחירה היא האם לקבל את כל טווח הרגשות (טובים ורעים) או לא להרגיש כלל. מה קורה בפועל אחרי שמטילים ספק ...

... כל השאלות הראשונות, אך באותה עת, הוא גם יוצר שאלות חדשות, שונות לחלוטין. הוא נותן דוגמה: אדם תוהה למה הבחורה הזאת לא איתי? ואז עונה לעצמו כי היא פשוט לא חברה שלי. למרות שההסבר הזה פתר את השאלה המקורית ... נראות מושלמות ויכולות לפתור את כל השאלות בנושא מסוים, אך זה לא אומר שההיפך אינו נכון. למשל, בנושא של בחירה חופשית, ייתכן שלאדם יש מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית. הוא משוכנע לחלוטין, וכל השאלות שהיו לו מתיישבות בצורה מושלמת. אולם, בשנייה שהוא מתחיל לקבל את ההנחה הזו, נוצרות שאלות חדשות. כך הוא בוחר להניח את ההפך, יש לי בחירה חופשית, וכל השאלות המקוריות נפתרות מיד. אבל שוב מתעוררות שאלות חדשות על ההנחה החדשה. זה יוצר מצב של פינג ... שוב את השאלה המקורית. מה הקושי עם הוכחות לוגיות מוחלטות? אליעד מתאר דוגמה של אדם שחושב על נושא של בחירה חופשית. נניח שלאדם יש מאה הוכחות לכך שאין בחירה חופשית. הוא משתכנע בכך, וכל השאלות שהיו לו בנושא נעלמות לחלוטין. אולם, ברגע שהוא מתחיל לחשוב על האפשרות הזו (שאין בחירה חופשית), עולות שאלות חדשות שקשורות להנחה שאין בחירה חופשית. ואז הוא מחליט להניח את ההיפך - שיש בחירה חופשית. שוב, כל השאלות הראשונות נפתרות, אך מיד מתעוררות שאלות חדשות, הפעם בכיוון ההפוך. המוח מתנהל כמשחק פינג פונג, ... שאלות ולכן המוח חוזר עוד פעם ל - x הראשון. הבנתם? ש: כן. אליעד: לדוגמה בוא ניתן דוגמה נגיד בחירה חופשית בן אדם נגיד שיש לו מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית, אוקי אבל למרות שיש לו מאה הוכחות שאין לו בחירה חופשית כל הזמן המוח מקפיץ ואם הוא יגיד שאין לו בחירה חופשית כל המאה הוכחות האלה כאילו מסתדרות פרפקט אין שאלות אבל מצד שני גם כשהוא חושב שאין לו בחירה חופשית גם אז יש לו שאלות אחרות אז הוא אומר טוב בא נגיד שיש לי בחירה חופשית ואז המוח שלו קופץ פינג פונג מיש לי לאין לי, אין לי בחירה חופשית יש לי בחירה חופשית. אותו דבר נגיד רצון בן אדם נגיד אומר אוקי אני רוצה את זה או לא רוצה את זה ...

חוסר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית, רצון חופשי, דטרמיניזם, יחסי גוף ונפש, תודעה נפרדת מהגוף, קיומה של הנשמה, היכן נמצאת הנשמה? היכן נמצאת הנפש? כאבי פנטום, כאב רפאים האם באמת יש לאדם בחירה חופשית? בשיחה ארוכה ומפורטת אליעד כהן מציג דיון עמוק סביב השאלה של בחירה חופשית, ומביא מגוון דוגמאות והסברים על הנושא. הוא פותח את הדיון בטענה בסיסית מאוד: כדי שתתקיים שאלה בכלל, חייבות ... שמא הוא מנוהל על ידי גורם אחר. מי באמת מנהל את האדם? אליעד מסביר שבכל פעם שאדם חושב על בחירה חופשית הוא מתמודד עם שתי אפשרויות מרכזיות: האדם שולט בעצמו ומנהל את פעולותיו. המציאות או גורם חיצוני כלשהו הם ... הוא בעצם עדיין זה שמנהל את הכל. אך אם מישהו אחר החליט זאת, הוא המנהל האמיתי של הכל, כולל הבחירות שהאדם חושב שעשה בעצמו. מה אם כל דבר מנהל את עצמו? אליעד מציע אפשרות נוספת: אולי כל דבר מנהל ... קורה מעצמו. אליעד מחדד עוד יותר ואומר שאם כל נקודה במרחב ובזמן מחליטה לזוז מעצמה, גם אז אין משמעות לבחירת האדם, כי הכל מתרחש באופן עצמאי ללא שליטתו. האם קיים הבדל בין אדם לכיסא? בנקודה זו עולה השאלה של ... ברמת האטומים, לא היינו רואים הבדל אמיתי בין אדם לכיסא - הכל פשוט אטומים שזזים. האדם חושב שיש לו בחירה, כי הוא חווה את עצמו כמודע, ואילו הכיסא נראה לו חסר תודעה. אך אליעד שואל, מנין לאדם הביטחון שהכיסא באמת חסר תודעה? אולי גם הכיסא חווה את עצמו כבוחר להישאר במקום, בדיוק כפי שהאדם חווה שהוא בוחר לזוז. היכן נמצאת התודעה? אליעד כהן מעלה עוד שאלות משמעותיות בנוגע לתודעה, ושואל היכן בדיוק היא נמצאת. הוא מציין ... מורכב מאוד, ולא ברור איפה התודעה באמת קיימת ואם היא אכן חלק מהגוף. האם בכלל יש משמעות לשאלה של בחירה חופשית? אליעד מגיע למסקנה שיש אפשרויות רבות לחשוב על השאלה של בחירה חופשית, והוא מסביר שאולי אין משמעות בכלל לשאלה הזאת. לדעתו, מה שחשוב בפועל הוא איך האדם מתנהל במציאות. בין אם הוא מאמין שיש לו בחירה ובין אם לא, מה שמשנה זה האם הוא מצליח להשיג את מה שהוא רוצה או לא. הוא ממליץ לאדם להקדיש מאמץ מעשי, בין אם הוא חושב שיש לו בחירה ובין אם לא. אליעד טוען שגם אדם שיגיע למסקנה שאין לו בחירה בכלל, יצטרך להתאמץ מאוד כדי לחוות את ההרגשה הזאת במלואה, ובכל מקרה הוא עדיין ייאלץ להתמודד עם המציאות כפי ... עם המציאות בצורה מיטבית, בין אם האדם מרגיש שהוא שולט ובין אם הוא מרגיש שהכל נקבע מראש. האם האמונה בבחירה יכולה לשפר את התחושה האישית? אליעד מסביר שלפעמים אנשים חושבים שאם הם מאמינים שהם בחרו מצב שלילי, זה יגרום להם להרגיש טוב יותר. אולם הוא מציין שזה לא תמיד נכון, כי אדם יכול להרגיש אפילו גרוע יותר בגלל שהוא חושב שהוא האחראי לסבל שלו. בסופו של דבר, מה שמשנה זה לא האמונה בבחירה, אלא האם האדם מאמין שיש לו יכולת לשנות את המצב בפועל. האם צריך להחליט בין בחירה לחוסר בחירה? אליעד מסכם שהשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא בעיקר שאלה פילוסופית, אבל בפרקטיקה זה לא משנה. המטרה היא שהאדם ישקיע את המאמץ המקסימלי כדי לשפר את המצב שלו, ללא קשר אם יש לו בחירה או לא. לכן, השאלה האמיתית היא לא האם קיימת בחירה, אלא איך להתמודד בצורה המיטבית עם המציאות. האם יש בחירה חופשית? מהי תודעה נפרדת מהגוף? מה הקשר בין גוף לנפש? האם לכיסא יש מודעות? איך פועלים כאבי פנטום? האם ...

... איך הקסם עובד, האשליה מתנפצת, וההנאה יכולה להיות פחות עוצמתית. אך לדבריו, בכל דבר בחיים יש יתרונות וחסרונות, ולכל בחירה יש מחיר. ההבנה העמוקה יכולה למנוע סבל, אבל גם לפגוע ביכולת להתאהב בקלות בפעם הבאה. איך להתייחס בצורה נכונה ... הפוך יכול להיות בן אדם לדוגמה נגיד מישהו שידפוק אותך עשר שנים נגיד ביבי נניח כזה ואז פתאום לפני הבחירות הוא יגיד איזה משפט ואז אתה אומרים כן אתה תציל אותנו מצביעים לו ואחרי הבחירות ממשיכים לבכות לקטר משהו כזה יש גם מצבים כאלה. עכשיו השאלה היא איך זה יכול להיות אז מה שאתה ... את זה נסביר אוקי שנייה, מההתחלה יש רעיון של התניה אוקי במוח עוגן נוצרת איזו התניה לדוגמה נגיד שיש בחורה נגיד שמישהו פעם היא לבשה חולצה סגולה, אני נותן דוגמה כי זה קורה לכל אחד מיליון פעמים זה קורה לכולם לכולנו כל הזמן במיליון וריאציות בן אדם לדוגמה נגיד הבחורה לבשה חולצה סגולה ובאותו יום מישהו בא והשפיל אותה את מכוערת את זה ואת זה החולצה הסגולה מכוערת סגולה ... ואז אתה מזיז אותו ימינה כי אתה רגיל להזיז ימינה ואתה אמור להזיז שמאלה. ש: זה במקרים שאתה לא בוחר להאמין. אליעד: יש נגיד באופנועים יש דבר שנקרא היגוי הפוך אתה מכיר את זה? ש: כן. אליעד: אוקי מה ... אותה. ש: אבל מה היה בפעם הראשונה שבפעם הראשונה היא פגשה. אליעד: בפעם הראשונה זה היה נייטרלי בפעם הראשונה שהבחור אמר לה לאיזה סרט את רוצה ללכת היא לא כעסה אפילו שמחה אחרי עשר פעמים היא קלטה. ש: למה ...

... דרכים אחרות, או אפילו להרגיש רע מאותה פעולה. הסיבה הזאת כללית מדי, ולכן חשוב לברר לעומק מדוע דווקא התוכי נבחר לספק את התחושה הזאת, ולא משהו אחר. כאשר מנסים לקשר בין תחושת הטוב לבין רכישת התוכי באופן ישיר, מתברר ... כדי לברר לעומק את סיבת הרצון, מציע אליעד לפרק את הרצון לתתי - רצונות או לקטגוריות שיכולות להסביר את הבחירה בתוכי. למשל, כשאדם חושב על תוכי, הוא יכול לראות אותו בכמה דרכים שונות: כחיית מחמד, כמשהו המוסיף חיים לבית, ... לשאול מה התוכי מייצג בעיני האדם: האם התוכי הוא סמל לאתגר או לקושי מסוים שהאדם מחפש בחייו? האם הוא נבחר כי הוא בעל יכולת שכלית מסוימת לתקשר עם בני אדם, מה שנותן תחושה עמוקה יותר של הזדהות? האם התוכי ... שמזכיר לאדם את המשחקיות בחיים, בשל יכולתו לדבר ולתקשר באופן המזכיר בני אדם? אליעד ממחיש זאת בדוגמה שבה אדם בוחר בתוכי דווקא בגלל יכולתו לדבר. האדם עשוי להעדיף תוכי מדבר, משום שהתוכי יכול להרגיש חבר בצורה תוכית, כלומר, חבר ... יצור מיוחד שממלא כמה וכמה רצונות בו זמנית. כך נוצר שילוב ייחודי של רצונות וצרכים שהופכים דווקא את התוכי לבחירה ספציפית ואטרקטיבית: הוא יוצר תחושת אתגר מתמדת, משום שהוא יצור בלתי צפוי. הוא מעניק אהבה ותקשורת שכלית מסוימת. הוא ...

... של משהו, זה כבר לא נקרא אמונה, אלא ידיעה. כלומר, אדם המאמין באלוהים ללא הוכחה פשוט עושה זאת מתוך בחירה להאמין, בעוד שאדם הטוען שיש לו הוכחה לאמונה, למעשה לא מאמין כלל, אלא יודע. האם תחושת אני היא הוכחה ...

... האפשרי. התהליך של חיתוך הבננה על ידי סכין היה תהליך שבו חובקה היכולת של הסכין לחתוך את הבננה, ולפיכך, הבחירה של הסכין הייתה המחויב והבננה היתה האפשרי. האם המחויב תמיד מחויב במציאות? אליעד ציין כי חשוב להבין שלפעמים החוקים ...