אמת אמיתית, מבטלת את הבחירה החופשית, ללא כל מאמץ - ביטול הבחירה ובו יתבאר, עניין ביטול הבחירה החופשית, על ידי האמת. והעניין הוא, כי כאשר האדם מגיע אל האמת האמיתית, אז הוא רואה ומבין מהי אמת באמת. כי באמת האמיתית, אין לאדם שום בחירה לשקר כלל. כי כל אמת בעולם, עדיין יש לאדם בחירה, האם להתעלם ממנה או לא. וכל זמן שיש לאדם בחירה חופשית האם להתחבר אל האמת, או לשקר ולחיות בשקר, וכל זמן שהאדם הוא זה שבוחר להכיר באמת שלו, וכל זמן שיש לאדם אפשרות כלשהי, לחשוב על אמת אחרת, וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב על ... היא. וכאשר האדם מזכך את עצמו יותר ויותר, אז בסוף התהליך הוא מגיע לאמת האמיתית. ובאמת האמיתית, אין שום בחירה כלל, כי יש אחדות מוחלטת. והבחירה אפשרית, רק כאשר יש שתי אפשרויות. אבל כאשר באמת יש רק אפשרות אחת, אז אין שום בחירה לאדם כלל. ואז האמת בוחרת את האדם, ולא האדם בוחר אותה. כי האדם מתבטל אל תוך האמת, ללא שום מאמץ וללא שום רצון וללא שום תודעה עצמית וישות עצמית ... של ממש. ושם אין שום חיות לשקר כלל, כי אין שם שום נפרדות כלל. וכשאין שום נפרדות, אין שום בחירה כלל. כי האמת האמיתית, היא לא תלויה בשכל של האדם, והאדם לא עושה שום מאמץ להתחבר אליה. אלא כאשר ... להיות איש אמת, עליו לדעת שהוא כלל לא הגיע אל האמת האמיתית. ובכל מקום שהאדם רוצה לבטל את יכולת הבחירה החופשית שלו או של אדם אחר, עליו להראות לו את האמת האמיתית. וככל שיש יותר אמת, יש פחות בחירה. כי הבחירה היא רק היכן שיש ספק. ובאמת האמיתית, אין שום ספק כלל, כי יש רק ישות אחת ורק אפשרות אחת, ולכן אין שם שום בחירה כלל.

... לעשות, כי העשייה שלו תעשה לך רע. וזו תחושה של צמצום והגבלה. כי מי מרגיש יותר טוב, מי שיכול לבחור מה לעשות ושלא משנה מה שהוא יעשה יהיה לו טוב, או מי שלא יכול לבחור מה לעשות ושאם הוא יעשה משהו מסוים יהיה לו רע?! מי מרגיש יותר טוב, מישהו שיש לו המון אפשרויות בחירה שיכולות לעשות לו טוב, ושהוא בוחר מהן מה לעשות, או מישהו שאין לו הרבה אפשרויות בחירה ושהוא חייב לבחור באפשרות מסוימת כדי שיהיה לו טוב?! נניח שאתה יכול לבחור איזה מעיל שבא לך ללבוש, או שיש לך רק מעיל אחד, כי כל שאר המעילים שלך נהרסו. למי יותר כיף וטוב?! אז נכון שיש את ההיבט שאומר, שגם תחושת בחירה זה רע. אבל בעיקרון, חוסר בחירה, יוצר תחושת הגבלה וצמצום. שזה בעצם אומר, שכאשר אתה לא רוצה ללכת לעבודה ואת נח בבית, אתה מרגיש פחות טוב ממישהו שיכול לבחור להרגיש טוב ומושלם בעבודה ויכול לבחור להרגיש טוב ומושלם בבית, ושהוא בוחר מסיבה כלשהי שלא נכנס אליה עכשיו, להישאר בבית. הרי שהשני, מרגיש יותר חופש פעולה. וזה בעצם אומר, שכאשר מישהו ... ידי זה שהוא יאפשר לנו לשכנע אותו, שגם מה שהוא לא רוצה לעשות, גם זה לא רע. ושאחכ הוא יבחר מה שהוא רוצה לעשות. לדוגמה, בן אדם שרוצה להתאבד. למה הוא רוצה להתאבד? כי רע לו כאן וכי הוא ... שהוא לא חייב להתאבד ושהוא יכול גם לחיות. ושאם הוא רוצה להתאבד זה בסדר. אבל שיעשה את זה מתוך בחירה ולא מתוך כפייה. דהיינו, במקום להעביר לו את המסר שהוא חייב להישאר בחיים, מעבירים לו את המסר שהוא יכול ... לא חייב להתאבד. כי יש אפשרות שיהיה לך טוב, גם אם תחייה ותישאר בחיים. ובגלל שבן אדם רוצה להרגיש בחירה חופשית, לכן יש סיכוי שהוא ירצה להקשיב, כדי להרגיש טוב מכך שנותנים לו את האפשרות לחיות. ואחדד: אנחנו לא ... אנחנו מגבילים אותו ומכריחים אותו, לפעול מתוך מצב שבו כל האפשרויות יהיו טובות עבורו. מצב שבו הוא פועל מתוך בחירה יותר מלאה של האפשרויות. מצב שבו הוא לא מוגבל לבחור רק אפשרות אחת. מצב שבו גם האפשרות הרעה, גם היא עושה לו טוב. אנחנו כביכול מאיימים על הבן אדם, ... למה יהיה לו רע, אם הוא לא יעשה את מה שעושה לו רע. ולמה? כי אז הוא מוגבל בחופש הבחירה שלו. שזה מצד האמת, גם נכון. ובכל פעם שמישהו בא ואומר משהו בסגנון של: אל תכריח אותי לעשות X, ... לעבוד. שאפשרי שנאמר לו משהו בסגנון של: אתה לא חייב ללכת לעבוד, אל תעבוד. אבל אני רוצה שתהיה מסוגל לבחור גם לעבוד. ואחכ אם לא יבוא לך לעבוד, אל תעבוד. אז בא נדבר על איך לגרום לך להיות מסוגל ... להיות מאוים מלעבוד. לא יכול להיות שעבודה תאיים עליך ושעבודה תעשה לך ככ רע. האם אתה מסכים שעדיף שתוכל לבחור מה שבא לך? האם אתה מסכים שתוכל לבחור לא לעבוד מתוך בחירה ולא מתוך זה שעבודה עושה לך רע? האם החיים לא יהיו יותר טובים, כשתוכל לעשות מה שבא לך? אז ...

... יעדיף - להיות נכה פיזית אך מאושר לחלוטין, או בריא לחלוטין אך מדוכא ומסובך נפשית, התשובה כמעט תמיד תהיה לבחור בנכות פיזית עם אושר נפשי. הקשר בין נזק פיזי לנזק נפשי אנשים מפחדים מנזק פיזי לא רק בגלל הנזק ... ערך, הפחד מהנכות פוחת. כלומר, הבעיה האמיתית איננה הנכות הפיזית אלא הקשר שלה לנזק נפשי שיכול להיווצר בעקבותיה. מהי בחירה חופשית ביחס לפגיעות? אדם עשוי להרגיש כי יש לו שליטה על מצבו הנפשי - כלומר, הוא יכול לבחור איך להגיב לפגיעות נפשיות. בניגוד לפגיעות פיזיות, שהן לרוב ללא שליטה, התפיסה הרווחת היא שלפגיעות נפשיות יש לאדם יותר שליטה עליהן. אדם יכול לבחור את הדרך בה הוא מפרש את מצבו, ולבצע שינוי גישה שיכול לעזור לו להתמודד עם טראומות או רגשות קשים. ... הנפשית ניתנת לשליטה במידה רבה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו פגיעה נפשית או פגיעה פיזית ... מאושר לגמרי - הפחד מהנכות קטן משמעותית. כלומר, הבעיה האמיתית היא לא הנכות הפיזית אלא ההשלכות הנפשיות שלה. מהי בחירה חופשית ביחס לפגיעות? קיימת תפיסה שלפיה לאדם יש שליטה חלקית על מצבו הפיזי, אך שליטה מלאה על מצבו הנפשי. ... מישהו תוקף אותך פיזית - אין לך שליטה על כך, אך אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית, יש לך בחירה חופשית כיצד להגיב לכך. אדם יכול לבחור כיצד לפרש את המציאות שלו, ולכן ניתן ללמוד להתמודד עם פגיעות נפשיות באמצעות שינוי הגישה והחשיבה. התמודדות עם פגיעות ... אמנם קשה אך ניתנת לשליטה על ידי שינוי החשיבה והתודעה. כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו שיפור המצב הנפשי והתמודדות עם ... רגשית, תלות פיזית, תלות גופנית, תלות נפשית, הטרדה נפשית, התעללות גופנית, התעללות פיזית, אלימות מילולית, התעללות מילולית, הזנחה רגשית, בחירה חופשית חלקית, בחירה חופשית רגשית, בחירה חופשית פיזית, ייסורים בגוף, ייסורים מחוץ לגוף, 2 סוגים של סבל, 2 סוגים של כאב, 2 סוגים של צרות, ...

נבואות שהתגשמו, נבואות התנ"ך, אמיתות התורה, אלוהים - מה האמת?

... לשלוט בו טוב יותר. אז איך בעצם נוצרים הרגלים? ומי שיתבונן יראה, כי בדכ, כל הרגל, נוצר, על ידי בחירה חופשית של האדם. כי כל הרגל שיש לאדם, היה שלב כלשהו, שבו הפעולה של ההרגל, עדיין לא הייתה הרגל. אלא היא נעשתה על ידי האדם, מתוך בחירה ובצורה מודעת (אאכ היא נכפתה על האדם). לדוגמה: בן אדם בוחר באופן מודע לעשן. בסיגריה הראשונה, הוא עדיין לא רגיל לעשן, אלא הוא בוחר לעשן. כך גם בסיגריה השנייה ובסיגריה השלישית. וככל שהאדם מעשן יותר, כך הוא מעשן, יותר מתוך הרגל ופחות מתוך בחירה חופשית. והקושי להתגבר על הרגל, הוא משום, שהאדם לא מרגיש שהוא עושה אותו מתוך בחירה חופשית של עצמו. אלא, כאילו מתוך כוח כלשהו שנכפה עליו. ההרגל, הוא בעצם, ביצוע של פעולה כלשהי, פעם אחרי ... פחות מחשבה, ופחות מודעות לביצוע המעשה. עד שבסופו של דבר, האדם עושה את הפעולה, כאילו בצורה אוטומטית, וכאילו ללא בחירה חופשית כלל. ולפעמים, ההרגל יכול להיות גם ממכר ברמה הפיזית. כגון בעישון, שיש בו חומרי התמכרות וכיוב. אז מה ... ונסביר: הקושי לשנות את הפעולה, נובע בעיקר מכך שהיא נעשית, כאילו ללא מחשבה רצונית. דהיינו, האדם לא מרגיש שהוא בוחר לעשות את הפעולה, אלא שהוא כאילו מוכרח לעשות אותה (= התנהגות כפייתית / טורדנות כפייתית). ולכן הפתרון הוא, שכדי ... על הרגל, לשם כך, על האדם לקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו. על האדם להבין ולהבהיר לעצמו, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. בשלב הראשון, על האדם להפנים אל תוך עצמו את ההבנה, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. גם אם הוא עושה זאת מתוך הרגל, וגם אם זה נעשה כאילו בצורה אוטומטית, עדיין, האדם הוא זה שבוחר לעשות את זה. ובשלב הראשון, על האדם להבין, שהוא זה שבוחר לעשות את הפעולה. דהיינו, לקשר את הפעולה, למחשבה של זה שעושה אותה. וככל שהאדם יותר מצליח לקשר את הפעולה ... למצב ההתחלתי שלו, שבו הוא היה, לפני שהפעולה הפכה להרגל. כי בהתחלת הדרך, ההרגל עדיין היה פעולה שנעשית מתוך בחירה חופשית בצורה מודעת. ורק עם הזמן, האדם איבד את השליטה על הפעולה. ולכן, ברגע שהאדם מקשר את הפעולה שלו, למחשבה שלו. דהיינו, מבין טוב יותר, שהוא זה שבוחר לבצע את הפעולה בבחירה חופשית שלו. על ידי זה הוא כאילו חוזר אחורה בזמן, אל המצב שבו הוא היה, לפני שההרגל היה הרגל. שהוא מצב שבו יש לו בחירה מלאה לשנות את ההרגל. ועל ידי זה שהאדם מחזיר את השליטה אליו, על ידי זה באפשרותו לבחור לשנות את ההרגל. לסיכום: כל פעולה מתחילה במחשבה, גם אם היא הרגל. תקשר את הפעולה למחשבה, וכך תוכל לשנות ...

... כזה? ואם הוא לא מחויב להיות כזה, אז מדוע הוא כזה? ועל האדם לשאול את עצמו, האם אני בכלל בוחר לרצות? האם אני יכול לבחור לא לרצות? ואם כן, אז האם לא יותר פשוט לבחור לא לרצות, וממילא להרגיש מאושר? כי אי אפשר לסבול כאשר אין רצון. ועל האדם לשאול את עצמו, אם באמת ... לבחור לחוש עכשיו שלמות מלאה שבה אני ארצה את מה שיש בשלמות, בלי לרצות שום דבר אחר? וכאשר האדם בוחר בבחירה חופשית איזה דבר, על האדם לשאול את עצמו, האם יש סיבה לכך שבחרתי את מה שבחרתי? ואם לא, דהיינו, אם אין סיבה שבחרתי את מה שבחרתי, אז האם באמת אני בחרתי את מה שבחרתי או שמא הדבר הזה קרה ללא בחירה חופשית שלי? ואם כן יש סיבה שבגללה בחרתי את מה שבחרתי, על האדם לשאול את עצמו, האם יכולתי לבחור אחרת? זא נניח שיש סיבה שבגללה בחרתי את הבחירה שלי. עכשיו על האדם לשאול את עצמו, האם באמת יכולתי לבחור אחרת? ואם כן, אז מדוע לא בחרתי אחרת? והאם הייתה סיבה מדוע בחרתי כך ולא אחרת? ואם הבחירה שלי הייתה אקראית לגמרי ללא סיבה, אז האם באמת בחרתי? ואם כן הייתה סיבה מדוע בחרתי את מה שבחרתי, אז האם הייתי מוכרח לבחור את מה שבחרתי, או שאולי יכולתי לבחור אחרת? ואם הייתי מוכרח לבחור את מה שבחרתי, אז האם באמת אני עצמי בחרתי? כי אם אני מוכרח לבחור את מה שאני בוחר, אז האם זו באמת בחירה חופשית? ואם אני לא מוכרח לבחור את מה שאני בוחר, אז מדוע אני בוחר את מה שאני בוחר? ועל האדם לשאול את עצמו, האם בכלל אני בוחר להיות בעל בחירה חופשית? האם אני יכול להחליט שאני לא רוצה את זכות הבחירה החופשית? איך בעצם נוצרת הבחירה החופשית שלי? האם ישנם מצבים שבהם יש לי בחירה חופשית, אך אני לא מרגיש שיש לי בחירה חופשית? האם ישנם מצבים שבהם אין לי בחירה חופשית, ובהם אני כן מרגיש שיש לי בחירה חופשית? והאם אני בוחר בבחירה חופשית את הבחירה החופשית שלי עצמה? ואחרי שהאדם מתבונן בדברים האלו, אז הוא רואה בתוכו את האני העליון שלו, שהוא המציאות. כי ...

... מדגים נקודה מרכזית של חוסר ההבנה העצמית דרך שאלת הרצונות: לכל אדם יש מגוון של רצונות והעדפות, למשל, כשאדם בוחר חולצה בארון, הוא בוחר בצבע מסוים ולא באחר. הוא עשוי לחשוב שבחר בצבע מסוים כי הוא טוב או יפה יותר. אבל האדם יכול היה באותה מידה לבחור בחולצה אחרת שגם היא נחשבת בעיניו יפה או טובה. כאן נשאלת השאלה העמוקה יותר - למה באמת האדם בחר דווקא בצבע זה ולא אחר? אליעד מסביר כי התשובה שהאדם רוצה להרגיש טוב איננה תשובה מספקת, כיוון שתחושת הטוב היא כללית מדי ואינה מסבירה מדוע הוא בוחר דווקא בדרך ספציפית זו להרגיש טוב, כאשר יש אפשרויות רבות להרגיש טוב. יתרה מכך, אפילו ההסבר נולדתי כך או חינכו אותי כך אינו עונה לשאלה מדוע הוא ממשיך לבחור באותו ערך שהוטבע בו. הרי, גם אם לימדו אותו שהחיים טובים מהמוות, עדיין יש לו את הבחירה החופשית לחשוב אחרת או לבחור אחרת, אך הוא בוחר כל פעם מחדש בהתאם להעדפות שקבע לעצמו. האם יש לנו בחירה חופשית אמיתית? אליעד מתייחס לנושא הבחירה החופשית כנקודה מרכזית בהבנת הרצונות. לדבריו, בכל החלטה שהאדם עושה, הוא מבצע בחירה חופשית לחלוטין - בין אם הוא מודע לכך או לא. אפילו כשאדם אומר לימדו אותי שזה טוב יותר ולכן אני עושה כך, עדיין נשארת בידו בחירה חופשית מוחלטת להחליט האם ללכת בעקבות מה שלימדו אותו או לעשות ההפך. לדוגמה, גם אם לימדו את האדם שלהיות שבע זה טוב יותר להיות רעב, הרי תמיד האדם יכול לבחור אחרת, אם ירצה. תמיד יש בכל דבר יתרונות וחסרונות, והאדם תמיד בוחר להעדיף יתרון אחד על פני יתרון אחר. השאלה שהאדם צריך לשאול את עצמו היא מדוע הוא באמת מעדיף יתרון ... הפנימית, וכי זוהי הדרך היחידה שבה ניתן להגיע להבנה אמיתית ומוחלטת של המציאות. מהי הבנה עצמית? האם יש לנו בחירה חופשית? למה האדם רוצה להרגיש טוב? איך להבין את הרצונות שלנו? למה אנחנו בוחרים כפי שאנחנו בוחרים? איך להבין את המציאות דרך עצמנו? תשובות לשאלות קיומיות - מה חשוב יותר להבין? הפעם אני רוצה לתת נקודה ... אבל הרצון להרגיש טוב הוא רצון כללי, ולא תשובה לשאלה למה אתה רוצה את הרצונות שלך? לדוגמה: הלכת לארון לבחור חולצה, בחרת דווקא את החולצה הירוקה האדם ייתן סיבות רבות למה בחר את הירוקה ולא אחרת. אך באותה המידה היה יכול לבחור בכלל משהו אחר, שגם כן הוא מחשיב לטוב ויפה. ובעצם למה ההבדל, מה גרם לכך שבחרת דווקא את זה בסופו של דבר. ולאדם יש בחירה חופשית, אלא אם כן הוא חושב שאין לו כל בחירה חופשית אז השכל גרם לו לבחור. והיה והאדם יוצא מנקודת הנחה שכן יש לו בחירה חופשית, עדיין למה עשה את הבחירה הזו ולא את השניה. ועל האדם להבין את הרצונות הסופיים שלו, למה הוא מחליט כך ולא אחרת האם אתה ... בך שזה טוב וזה רע והאם אתה פועל לפי מה שהחליטו עבורך מה טוב ומה רע? האם זו באמת הבחירה והרצון שלך? אך אם האדם לא מבין למה הוא עושה פעולה אחת ולא אחרת ולא מבין למה הוא רוצה ...

... להבנה שאין שאלות במציאות? אליעד מסביר שאם אדם יחקור לעומק את השאלות המהותיות ביותר של המציאות, כגון: האם יש בחירה או אין בחירה? האם יש תכלית או אין תכלית? האם יש משמעות או אין משמעות? הוא יגלה שכל השאלות האלו מבוססות על דואליות והפרדה. כלומר, האדם מניח שיש הבדל מהותי בין בחירה לאין בחירה, בין תכלית לאין תכלית, בין משמעות לאין משמעות. אבל כאשר האדם יחקור לעומק מה זה באמת בחירה, מה זה באמת תכלית, ומה זה באמת משמעות, הוא יגלה שהניגודים הללו הם בעצם אחד - דבר והיפוכו מתגלים ... מי שייקח את כל השאלות בעולם המהותיות ויפרק על מה הם מבוססות הכל דואליות. יש הנחה בין הבדל בין בחירה לאין בחירה? הנחה בין תכלית לאין תכלית האם בכלל יש שאלה? מה שהוא צריך להתמקד האם בכלל יש שאלה? האם בכלל ...

... שמנהל את הכל כל הזמן. אם אלוהים באמת אחראי להכל, כולל המחשבות והמעשים של האדם, יוצא מזה שאין באמת בחירה חופשית לאדם. הרצונות וההחלטות של בני האדם הם בעצם ביטויים של אלוהים עצמו, ולכן מבחינה אובייקטיבית האדם כלל לא ... כישות עצמאית. למה נתינת התורה היא בעצם סתירה לאמונה באלוהים? התורה יוצרת מצב מבלבל, משום שהיא מניחה שיש לאדם בחירה חופשית, ומעודדת את המחשבה שאלוהים יכול לעשות טוב ורע. אליעד כהן מסביר שזוהי למעשה כפירה באלוהים, כי לפי האמת ... מבהיר שכפירה זו התחילה כבר ברגע שאלוהים ברא את העולם, לפני נתינת התורה. עצם קיומו של עולם ושל תחושת בחירה חופשית אצל האדם מהווה כפירה באחדות האלוהית. אלוהים עצמו ברא לאדם תחושת בחירה והפרדה, לפני שניתנה התורה בכלל. האדם כבר הרגיש נפרד מאלוהים, כבר חווה מקום וזמן, ולכן נתינת התורה היא רק ... ברא את העולם? נתינת התורה היא ביטוי נוסף לאותה פעולה של בריאת העולם, פעולה של הפרדה שיצרה אשליה של בחירה. התשובה לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם נתונה בכמה דרגות של הסבר, כאשר ההסבר הגבוה ביותר הוא שאין לכך ... לאלו שמאמינים בה מתוך כפירה באלוהים האמיתי. העונש הוא עצם המחשבה שיש משהו שצריך לעשות, שיש טוב ורע, שיש בחירה אמיתית או שכר ועונש. האדם שחי במצב כזה הוא כבר נענש, משום שהוא מאמין באשליית ההפרדה במקום לחיות באחדות ... יוכל לראות מעבר להפרדה ולהגיע לאחדות האמיתית, או שיישאר תקוע באשליה ובנפרדות. למה אלוהים נתן את התורה? האם יש בחירה חופשית? מהי מטרת בריאת העולם? איך להגיע לאחדות אמיתית? מהי כפירה באלוהים? האם התורה היא עונש?

... הזזת אצבע, מתהווה בכל רגע מחדש מאותו כוח בדיוק, ולכן לא שונה במהותה מאירועים הנחשבים לנס. האם קיימת בכלל בחירה חופשית אם הכל מאלוהים? כאשר מבינים שהמציאות מתהווה כל רגע מחדש על ידי אותו כוח אינסופי, שאלת הבחירה החופשית הופכת לחסרת משמעות. לפי אליעד, האדם אינו באמת בוחר דבר, כי הכל מתהווה על ידי אותו הכוח בכל רגע. גם אנשים דתיים שחושבים שהם חייבים לקיים מצוות, וגם חילונים שחושבים שיש להם בחירה חופשית, כולם מונעים בפועל מאותו כוח. אפילו הטעויות או הטיפשות כביכול, לפיה אנשים חושבים שהם צריכים לקיים או לא ... והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים האם מתן תורה התרחש באמת? הסיפור על מתן תורה מעורר ויכוח בין אלו ... אינסופיות? כאשר אדם מניח שאלוהים הוא ישות נפרדת מהמציאות - יש אלוהים ויש עולם - נשאלת השאלה למה אלוהים בחר לבצע ניסים. אם המטרה היא להראות שהוא קיים, הוא הרי כל יכול ויכול היה לעשות זאת בדרכים פשוטות יותר. ... הזמן והמרחב שלנו. אם שואלים מדוע קרה נס מסוים, ומישהו משיב שאלוהים עשה זאת, מתעוררת מיד השאלה למה הוא בחר כך, ולמה לא אחרת. מכיוון שאין תשובה סופית, המסקנה הלוגית היא שבסופו של דבר הכל אקראי, כי הרצון האלוהי ... בין התופעות הגדולות של הניסים בתורה לבין הדברים היומיומיים, הכל מגיע מאותו כוח, והכל שווי ערך. האם יש משמעות לבחירה חופשית ולקיום מצוות? כאשר הכל מתהווה בכל רגע מחדש על ידי אותו כוח, עולה השאלה אם לאדם יש בחירה חופשית ומדוע מצפים ממנו לקיים מצוות. לפי הדברים, אם הכל נעשה על ידי אלוהים, גם הדתיים שחושבים שעליהם לקיים מצוות - בעצם מונעים על ידי אותו כוח ממש, כמו החילוני שבוחר לא לקיים מצוות. הטענה היא שאם אדם חווה את ההתחדשות של העולם ואת היות הכל אחוד, הוא מבין שאין ... והניסים ההיסטוריים תפיסת האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של אלוהים התהוות המציאות בכל רגע המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים הפעם אני רוצה לדבר על מתן תורה. היה או לא היה, ויש כאלו ... גרם לזה? הוא רצה לרצות, או שהוא לא רצה לרצות? כי אם הוא לא רצה, זה אומר שהוא לא בחר, ואי אפשר לאמר שהוא רצה לרצות את הרצון שלו, כי עוד לא היה לו רצון. זא שבכל מקרה בסופו ... מתווכח איתך זה אותו כוח עושה אותו. ואם הכל מתהווה כל רגע מחדש, אז מה שייך להגיד שיש לך בחירה חופשית, ואז מה שייך להגיד שצריך לקיים מצוות וכו. ונכון שגם את זה אלוהים עשה שיהיו דתיים מטומטמים שיחשבו שהוא רוצה שהם יחשבו שהם צריכים לעשות משהו. וגם חילונים שירוצו וירוצו ולא יבינו למה? וגם אם אין בחירה אז למה אני בכלל נותן הרצאה, כי אף אחד ממילא לא אמור להבין אותי בכוח עצמו. בכל מקרה בשורה ...