... שמטרתם לעזור לאדם להבין את שורש הבעיה. למה אנחנו מפחדים לגלות שהפנטזיה אינה מושלמת? אליעד כהן מביא דוגמה של בחור שרוצה בחורה מסוימת. בדמיון שלו, אותה בחורה נתפסת כמושלמת, אך הוא מפחד להשיג אותה בפועל, כי אם יצליח, הוא עלול לגלות שהיא לא באמת מושלמת כפי ... משיג אותה, הוא מאבד את נקודת המפלט הזאת. לדוגמה, אם לאדם קשה בעבודה, הוא יכול לברוח למחשבות על אותה בחורה מושלמת שהוא עוד לא השיג, ולשכנע את עצמו שיש משהו בחיים שלו שעוד לא התקלקל. אבל אם הוא כבר ... מציע פתרון חד משמעי אלא מעודד את האדם לבחון היטב את שני הצדדים של המצב ולהיות מודע לכך שכל בחירה כוללת גם יתרונות וגם חסרונות. בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להתבסס על הבנה מלאה של המנגנון הפסיכולוגי שמוביל לפחדים ...

... לא פיתחת את אותם הכישורים? אם התשובה תהיה שהיית יכול לפתח אותם אך לא עשית זאת, המשמעות היא פשוטה: בחרת אחרת, ולכן אתה לא פחות טוב ממנו, פשוט רצית דברים אחרים. לדוגמה נוספת, אם אדם אומר שהוא לא מצליח עם בחורות כמו מישהו אחר, אפשר לשאול אותו: למה הוא מצליח עם בחורות ואתה לא? אם התשובה היא שהוא למד טכניקות בקורס מסוים ולך לא היה כסף לקורס כזה, אז הסיבה שאתה ... אז אתה לא פחות מוצלח, אלא פשוט לא היית במצב שלו. אם התשובה היא כן, אתה צריך להבין מדוע בחרת אחרת ולהיות שלם עם הבחירה שלך. אליעד נותן דוגמה נוספת: אם אתה גרוש והוא נשוי, העובדה היא רק עובדה. הפרשנות שאתה מייחס לעובדה, כמו ...

... במקום לראות את ההעמדת פנים כשקר מוחלט, יש לראותה כצורת תקשורת לגיטימית שמטרתה לאפשר חיים חברתיים תקינים. האם אפשר לבחור לא להיות שחקן בכלל? אליעד מבהיר שיש שתי אפשרויות לאדם שנמצא בקונפליקט עם העמדת הפנים: או שיבחר להפסיק להיות שחקן לחלוטה ויסבול מההשלכות החברתיות של זה (בדידות, קושי בתקשורת עם אנשים), או שימשיך להיות שחקן תוך כדי מודעות לכך שזו בחירה שלו. אליעד מציין שאדם חייב להבין שגם הבחירה להיות שחקן היא בחירה שהוא מבצע מתוך רצון או הכרח מסוים, ולא משהו שנכפה עליו באופן מוחלט. למה האדם כל כך שונא להרגיש ...

... שהם רואים בזה משחק. הוא משווה זאת למצב של אלוהים, שעובד 24 שעות ביממה ללא תחושת כפייה, מכיוון שהוא בוחר בכך מרצונו המוחלט. המטרה היא להביא את האדם למצב דומה, שבו העבודה הופכת למשחק שהוא בוחר לשחק בו, ולא לעול שמונח על כתפיו. מה לעשות אם אדם טוען שהוא לא רוצה לעבוד בכלל? אליעד מתייחס ... הכל ולא לזוז כלל. כשהוא יבחן את עצמו לעומק, הוא יראה שבפועל הוא דווקא כן רוצה משהו, הוא כן בוחר לעשות משהו. אז עליו להבין שכמו בכל משחק, גם בחיים יש חוקים מסוימים, ואם הוא רוצה להשיג דברים מסוימים, ... מציע להסתכל על החיים ועל העבודה כמשחק שבו האדם מחליט האם להשתתף או לא. הוא מדגים כיצד אדם יכול לבחור איזה תפקיד הוא רוצה לשחק - האם תפקיד של אדם אדיש לכל מה שקורה סביבו (כמו הומלס שלא אכפת לו מכלום) או תפקיד של אדם שנהנה להשיג דברים מסוימים בחיים, ולכן הוא בוחר לשחק לפי החוקים ולהשתתף במשחק החיים. המטרה אינה לשכנע את האדם שעבודה היא חשובה או טובה, אלא להראות לו שהוא אינו חייב לעבוד בכלל. ברגע שהוא יבין שהוא לא מוכרח לעשות זאת, העבודה תהפוך מבחירה שלילית שמגיעה מכפייה, לבחירה חופשית שמגיעה מרצון אישי. אליעד מדגיש שככל שהאדם ישתחרר מהתחושה שהוא חייב לעבוד, כך הוא יוכל ליהנות יותר מהעבודה ... אנשים שפשוט לא רוצים שום סוג של עבודה? אליעד גם מתייחס לאנשים שאפילו אם יציעו להם כל עבודה שהם יבחרו, הם עדיין לא ירצו לעבוד. הוא מסביר שהבעיה במקרה כזה אינה העבודה הספציפית, אלא הרעיון הכללי שהם חייבים לעבוד ... הם מתנגדים לרעיון זה. הוא מדגיש שברגע שהאדם יבין שאין שום דבר שהוא חייב, ושכל פעולה שלו היא למעשה בחירה חופשית, הוא כבר לא ירגיש רע כלפי עבודה באופן עקרוני. לבסוף, אליעד מדגיש שכל הבעיה היא התפיסה שהאדם חייב ... הוא מציע להראות לאדם את החופש המוחלט שיש לו, כולל החופש לא לעשות כלום, ומתוך ההבנה הזו לעזור לו לבחור מרצונו החופשי את הדרך שמתאימה לו באמת. איך ליהנות מעבודה? איך להפסיק לשנוא את העבודה? איך למצוא מוטיבציה לעבודה? ...

... שיפתור את הקונפליקט הזה וירגיש טוב לבד, הוא כבר לא יהיה תלוי באחרים כדי להרגיש שלם. אז האדם יכול לבחור להיות בזוגיות מתוך בחירה חופשית ולא מתוך פחד מבדידות. אליעד מדגיש שפתרונות זמניים כגון זוגיות או חברים שמטרתם היא רק לברוח מההתמודדות העצמית, ... אותך אתה אומר אלוהים אוהב אותי אז אני צריך גם שהשכן שלי יאהב אותי בשביל מה אני צריך את הבחורה אלוהים בעצמו אוהב אותי המציאות אוהבת אותי כל מה שאני רוצה קורה למה אני צריך שעוד מישהי תאהב אותי ...

... או שירות משום שהוא לא מושלם או כי הם עצמם אינם מספיק טובים בתחום. הם חוששים שהלקוחות יתאכזבו או יבחרו במתחרים. הוא מסביר שזה נובע מתפיסה לא נכונה לפיה המוצר חייב להיות מצוין. בפועל, אין צורך במוצר מושלם כדי ... טובים יותר? אליעד מסביר את העניין באמצעות דוגמה פשוטה: כאשר אתה הולך לקנות עוגה, לרוב אין סיבה מיוחדת שאתה בוחר דווקא במאפייה אחת על פני אחרת. לפעמים הבחירה מתבצעת פשוט כי המקום נגיש, נוח או כי פשוט נכנסת אליו במקרה. כך גם בעסקים אחרים: אנשים לא תמיד ... להציג תמונה טובה ממה שיש בפועל. האם כדאי להגדיר את עצמי כמומחה בתחום ספציפי? אליעד מתייחס לשאלה אם כדאי לבחור נישה ספציפית מאוד או דווקא להתפרש על כמה תחומים. הוא מסביר שלפעמים הגדרת מומחיות ספציפית יכולה לעזור למשוך לקוחות ...

... עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, ... עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, מה שיוביל להתנהגות בוגרת ואחראית יותר. האם שימוש באלימות לגיטימי במקרים מסוימים? אליעד כהן ...

... לא אכפת לי? אליעד מבחין בין שני סוגים של לא אכפת לי: סוג ראשון: לא אכפת לי במובן של בחירה בין אפשרויות שכולן שליליות או חיוביות באותה מידה. לדוגמה, לא אכפת לי אם ייתנו לי סטירה בצד ימין או ...

... אך ישנם אנשים שמרגישים רע מאוד מהדחיינות שלהם. הסיבה לכך היא שהם תופסים את עצמם כאילו הם חסרי יכולת בחירה, כמי שלא מסוגלים לשלוט בחיים שלהם באופן מלא. הם חשים נכות פנימית, חוסר יכולת להימנע מלדחות דברים, ומרגישים שהם ... לא יכול שלא לדחות. למעשה, האדם מרגיש משועבד לתחושה הפנימית הזו. למה נדמה לאנשים שיש הבדל בין מה שהם בוחרים לעשות לבין מה שהם חייבים לעשות? אחת הסיבות שאנשים חווים דחיינות כרונית היא האמונה שלהם שיש הבדל בין פעולות שהם עושים מתוך בחירה ופעולות שהם עושים מתוך חובה. לדוגמה, ללמוד למבחן נתפס כדבר שאדם חייב לעשות כדי לקבל ציון טוב, לעומת צפייה בטלוויזיה שנחשבת כדבר שהוא בוחר לעשות כי הוא נהנה ממנה. בגלל התחושה הזאת, האדם יעדיף לצפות בטלוויזיה ולא ללמוד למבחן, משום שזה נותן לו ... למבחן, הוא חווה זאת כחובה. הוא מרגיש שהמבחן נכפה עליו, שאין לו ברירה, ושאם הוא היה יכול, הוא היה בוחר להימנע מכך. לעומת זאת, צפייה בטלוויזיה נתפסת כפעילות פנאי, כדבר שהוא עושה מתוך בחירה, ולכן האדם יעדיף תמיד פעילות שהוא מאמין שהיא נעשית מתוך בחירה חופשית. האם באמת יש הבדל בין בחירה לחובה או שזו אשליה בלבד? אליעד טוען שההבחנה בין בחירה לחובה היא אשליה מוחלטת. למעשה, כל דבר שאדם עושה הוא עושה כי הוא מרגיש שהוא חייב לעשות אותו. אם אדם רואה טלוויזיה במקום ללמוד למבחן, זה לא מפני שהוא באמת בוחר בזה מתוך חופש מוחלט, אלא מפני שהוא חייב לצפות בטלוויזיה, כי אחרת הוא ירגיש רע. אדם חושב שאם הוא ... הוא מרגיש חובה לצפות בטלוויזיה כדי להרגיש טוב או להימנע מרע. המשמעות היא שגם הפעילות שהאדם חושב שהוא עושה מבחירה היא למעשה כפויה עליו על ידי הרצון שלו להרגיש טוב. אין באמת בחירה חופשית לחלוטין, משום שהרצונות של האדם תמיד כופים עליו פעולות. האדם הוא עבד לרצונותיו כל הזמן, בין אם זה ... חייב לעבוד או שהוא חייב לחיות בכלל. ברגע שהאדם יבין שהוא לא חייב כלום ושהוא בעצם משחק משחק שהוא בחר לשחק בו, הוא ירגיש משוחרר. למשל, אם אדם יבין שהוא לא חייב לקבל תואר, הוא לא חייב לעבוד, והוא לא חייב שום דבר בחיים האלה, אלא הוא רק בוחר לשחק את המשחק הזה, הוא יפסיק להרגיש רע מכך שהוא דוחה דברים. הוא יבין שזו הבחירה שלו לשחק, והוא יכול להפסיק לשחק בכל רגע. דרך נוספת שאליעד מציע היא להבין שגם הפעילויות שהאדם חושב שהוא בוחר בהן - הוא בעצם חייב לעשות אותן. גם הפעולות שנחשבות כבידור, כמו צפייה בטלוויזיה, הן פעולות שהאדם חייב לעשות ... להימנע מתחושה רעה של שעמום או ריקנות. כך האדם מבין שאין הבדל אמיתי בין הפעולות שנתפסות כחובה לפעולות שנתפסות כבחירה. כאשר אדם מבין ששתי התחושות הן אשליה - גם הבחירה וגם החובה הן אשליה של המוח, הוא הופך למשוחרר מהסבל של דחיינות. הוא מבין שהוא בוחר באופן מלא גם את הדברים שהוא מרגיש שהוא חייב, ושגם את הדברים שהוא חושב שהוא בוחר, הוא למעשה חייב לעשות. במצב כזה, האדם כבר לא מרגיש רע מדחיינות, משום שהוא מבין את האשליה שבהפרדה בין בחירה לחובה. איך להפסיק לדחות דברים? מה גורם לדחיינות כרונית? למה אני דוחה דברים כל הזמן? האם יש הבדל בין בחירה לחובה? איך להשתחרר מהרגשת חובה? למה אני לא מצליח להפסיק לדחות דברים?

... שסובל מחרדה חברתית ופוחד שיחשפו את האמת שלו, ולכן נמנע מלדבר עם אנשים. האם התביישות במוצא או עדה היא בחירה או כפייה? אליעד כהן מתייחס גם למקרים שבהם אנשים מתביישים במוצא או בעדה שלהם. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמאות ... הבושה נובעת מכך שהאדם חושב שההתנהגות השלילית כביכול (כמו קמצנות או פרימיטיביות) היא בשליטתו, ולכן הוא מתבייש. כיצד היעדר בחירה חופשית יכול להקל על הבושה? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מבין באמת שאין לו בחירה חופשית, הוא מפסיק להתבייש במה שהוא עושה. אם הוא מבין שכל ההתנהגויות והבחירות שלו הן תוצאה בלתי נמנעת של נסיבות חייו או של מצבו הנפשי, אין לו סיבה להתבייש. הוא משווה זאת ... שהוא עושה מרצונו, הוא גם נוטה להאשים את עצמו ולהתבייש בדברים שליליים שהוא עושה. אם האדם יוותר על האמונה בבחירה חופשית, הוא ישתחרר גם מהגאווה וגם מהאשמה, וכך גם מהבושה העצמית. איך לא להתבייש בעצמך? מהו צער הבושה? איך ... שלי, מתבייש בעדה שלי, מתבייש שאני אתיופי, אני מתבייש בעצמי, אני מתבייש בגוף שלי, אני מתבייש בחברה שלי, חופש הבחירה ובחירה חופשית, מתבייש בבית שלי, מתבייש במראה שלי, מתביישת בעצמי, מתביישת בבן הזוג, מתביישת במשפחה שלי, מה קורה בגיהנום? חרדה ...