... ולמה אתה בנוי ככה ולמה הDNA שלך ככה והאם יש לך בחירה האם אין לך בחירה ואם אין לך בחירה אז מי אחראי על מה שאתה, אם יש לך בחירה אז למה אתה בוחר את זה ואם אין לך בחירה אז מי אחראי פה ולמה אותו אחד מכריח אותך לעשות ככה מה הוא בא להתעלל בך העניין, למה כל המנגנון עצמו בכלל פועל למה נברא העולם, למה התרחש המפץ הגדול, למה ...

... עם זה. בן אדם שאומר שהוא רוצה משהו? האם הוא מבין שזה לא הוא הרוצה? אלא יש משהו שגורם לו לרצות. זה אומר שאין לך בחירה חופשית, זה לא דבר קטן, אבל תבין שאם משהו מקלל אותך ואתה כועס עליו תבין שזה גם טיפשי, כי אין לו בחירה חופשית. אם אתה מבין שהרצון שלך לא בשליטתך, אז אף אחד הרצון שלו לא בשליטתו. אז אתה לא יכול להאשים את היטלר, אתה לא יכול לתת קרדיט לאדם שמציל אנשים. אז ההבנה הראשונה שבן האדם ... שזה כאילו מתהפך, איך מתחיל הרע הרע מתחיל מהתנגדות רצון? מהי התנגדות רצון שיש מציאות שלא תלויה בך? שאין לך עליה בחירה, יש רצון שהוא שלי ואני לא רוצה אותו, ואז יש התנגשות ואתה בבלגן. אבל אם אתה חוזר לנקודת ההתחלה, לפני הבריאה, אתה כאילו מתחבר לשורש, מה שנקרא עשה רצונך כרצונו? בטל רצונך לפני ... יכול לשנות. אליעד אם אתה יכול לשנות אז אין שאלה בכלל? הרעיון הוא יותר מזה שגם כאשר אתה יכול לשנות, אתה תשנה מתוך בחירה ולא מתוך שרע לך. אלוהים משנה מסיבותיו שלו, הוא משנה את היד שלי למשל מפה לשם אבל הוא לא משנה בגלל שרע לו, בן אדם שרע לו משנה, למה משנה כי רע לו? אבל זאת לא השלמות, אתה צריך לשנות ... או העצמי הגבוה שלי זימן לי את החוויה הזאת. מה יש לי ללמוד מזה. אליעד אבל מבחינתך שאתה רוצה משהו? האם יש לך בחירה חופשית שאלה לא אליעד לשום דבר? האם הגעת לתכלית שאלה הגעתי לידי הבנה שמהות גבוהה מנחה אותי ובוחרת בשבילי? יש לי איזו שהיא תחושה שאני בחרתי, אבל ברמה המהותית משהו יותר גבוה עשה את הבחירה. אליעד למשל כשאתה מדבר על המנורה למעלה האם אתה חווה שאתה והמנורה אחד האם אתה אומר זה מנורה וזה אדם - הם דברים שונים מה אתה חווה, הפרדה או אותו הדבר שאלה יש איזה מכנה משותף אליעד ... בדיוק איך להיות מאושר? אז למה אתה לא מאושר, ואז חשבתי אני חייב להבין מה קורה כאן. בשלב ראשון הבנתי שאני בכלל לא בוחר, שרק חשבתי שאני בוחר, אחר הבנתי שיש משהו ששולט בי ברצון, אמרתי יש מישהו שמתעלל בי, שולט בי, ואז התחלתי להתבונן, מהו רצון? מי הוא האני? האם אני זה המחשבה שלי? האם המחשבה חושבת אותי? אולי אני בתוך ... אליעד ולמה אני רוצה להרחיב שאלה אתה חווה את עצמך בתור אדם שנותן. אליעד ולמה אני חווה את עצמי ככה שאלה זאת הבחירה שלך. אליעד למה שאלה באותה מידה אתה יכול לבחור גם דברים אחרים. אליעד זאת בדיוק השאלה שלי? אם אני יכול לבחור דברים אחרים מדוע אני בוחר בזה שאלה זה הרצון שלך. אליעד למה זה הרצון שלי יש דבר אחד בעולם שאתה מבין למה הוא קורה מה לדוגמה שאלה למה באתי לכאן. אליעד למה באת לפה שאלה כדי ללמוד ממך דברים שאני לא יודע. ...

... את מה שיש, בכל דבר יש חיסרון, להכיל את המציאות, להיות נייטרלי, נפרדות מתוך אחדות איך אפשר לדעת אם אתה באמת מקבל את מה שיש? אליעד מסביר שכל בחירה או פעולה שאדם עושה, לעולם כרוכה בכך שהוא דוחה או אינו מקבל משהו אחר. כדוגמה, הוא מתאר מצב שבו אדם נמצא ברכב ביום חם, ומתלבט אם להדליק מזגן או לא. אם האדם מחליט להדליק את המזגן, לכאורה הוא לא מקבל את המציאות של החום הקיים ברכב. מצד שני, אם האדם בוחר שלא להדליק מזגן, הוא לא מקבל את הרצון הפנימי שלו להיפטר מהחום. מכאן עולה הנקודה, שכל בחירה תמיד כרוכה באי - קבלה של משהו אחר. אליעד מוסיף ומחדד את הנקודה הזו בעזרת דוגמה נוספת: אדם שיושב בישיבה מזרחית, ומרגיש את הכאב ברגלו לאורך זמן. אם האדם מתבונן בכאב ... ואומר שכאשר מסתכלים על חלק מסוים של פאזל, לא רואים את החלקים האחרים שלו. תמיד כשאתה מתמקד בדבר אחד, אתה לא יכול לראות או לקבל את שאר הדברים. לכן תמיד יש חיסרון בכל בחירה או מצב. אליעד מרחיב ומבהיר שאפילו כשאדם מסתכל על אובייקט בחדר, הוא בהכרח לא מסתכל על שאר האובייקטים, ולכן תמיד יש חלק מהמציאות שנשאר לא מקובל או לא מוכר. מה זה אומר ... תודעתי שבו אין הבדל בין המצבים. הוא מדגיש שזו דוגמה קיצונית לכך שהאדם יכול, מבחינה תודעתית, להגיע למצב שבו אין הבדל אמיתי בין טוב ורע או בין סבל לבין אושר. האם תמיד בחירה של האדם היא בין טוב לרע? לפי אליעד, כל פעולה ביום - יום נעשית מתוך מחשבה מסוימת של העדפה, כלומר, תמיד האדם חושב שדבר מסוים טוב יותר מדבר אחר. הוא נותן דוגמה של אדם רעב, שבו קיימת מחשבה פנימית שלהיות רעב זה רע ולכן הוא אוכל. אך הוא מדגיש שגם הבחירה לאכול כוללת בתוכה אי - קבלה של הרעב עצמו, ומכאן שהאדם תמיד נמצא במתח בין קבלת המציאות לדחיית חלקים ממנה. איך אפשר להשתחרר מהפחד וההעדפות הפנימיות? אליעד מסביר שישנה ... שווה ואחיד, ואין הבדל בין מציאות אחת לאחרת. מתוך המקום הזה האדם חווה חופש אמיתי, מכיוון שהוא כבר אינו פועל מתוך פחד או העדפה, אלא מתוך שוויון מוחלט. איך אפשר להבין את הבחירה מנקודת המבט של האחדות והנפרדות? אליעד מדבר על מושג האחדות והנפרדות, ואומר שהמציאות בחרה ליצור את הנפרדות מתוך האחדות. הוא מסביר שכדי להבין למה האדם בוחר בדבר אחד ולא באחר, צריך להעמיק בהבנת המושג של נפרדות מתוך אחדות. הוא נותן כדוגמה את השאלה למה אלוהים החליט לברוא את העולם, ומבהיר שזו למעשה אותה שאלה ששואלת לפי מה האדם בוחר. אליעד מציין כי בסופו של דבר, אין צורך לדאוג לגבי הבחירה, כי כל הצורות וכל האפשרויות כבר קיימות, והאדם רק מגלה באיזו צורה הוא נמצא בכל רגע. אליעד מבהיר שלא צריך לדאוג לגבי הבחירה, כיוון שבסוף האדם תמיד יידע באיזו צורה הוא נמצא ויפעל בהתאם לה. הבחירה, לפי אליעד, היא רק גילוי של הצורה שבה האדם כבר נמצא מלכתחילה. איך לקבל את המציאות? מה זה להיות נייטרלי? האם אפשר לקבל הכל? מה זה נפרדות מתוך אחדות? האם יש בחירה חופשית באמת? מה המשמעות של להכיל את המציאות? ...

... מוגבלת, אלא יתכן מאוד, שהיא כלל לא קיימת בכלל. או במילים אחרות, האדם מבין, שיתכן מאוד, שלמרות שהוא חווה שיש לו בחירה חופשית, הרי שיכול להיות, שבכלל אין לו שום בחירה חופשית כלל מבחינה אובייקטיבית. כי יכול להיות, שהאדם ירגיש מבחינה סובייקטיבית שיש לו בחירה חופשית, אבל מבחינה אובייקטיבית, לא הוא זה ששולט בגורלו. ובתת המודע האדם מבין, שהוא לא ממש בטוח, שבאמת יש לו כאן שליטה על משהו. ושמאוד יכול להיות, ... העצמי, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון עצמי, שלפיו הוא ישלוט ברצון העצמי שלו עצמו. כגון לדוגמה, שכדי שהאדם יוכל לבחור להחליט לרצות לאכול אוכל בריא, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון אחר, שיניע אותו לזה. וכל הרצונות שיש לאדם, כל אחד מהם, נובע מרצון אחר. והרצון הראשון הפנימי ביותר שיש לאדם, מנקודת מבט מסוימת, הוא לא ממש נמצא בשליטת האדם. כך שלא ממש יש לאדם בחירה חופשית על מה שהוא רוצה. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם, במקומות אחרים. וכמות האפשרויות כיצד יכולה להיות המציאות, וכמות האפשרויות איזה ... גם עוד נקודת מבט נוספת, שאומרת, שלא משנה מה שקורה לאדם בחיים, הכל, זה אך ורק כרצונו של האדם עצמו תמיד. ויש לאדם בחירה חופשית מלאה על הכל כולל הכל. והאדם בוחר את קיומו העצמי ואת הקיום של הרצון שלו, והאדם בוחר בבחירה חופשית מלאה, את כל מה שקורה במציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, החרדה מפני איבוד שליטה, היא חרדה ...

... במציאות שלנו הוא רק אחד מתוך אינסוף מציאויות שעשויות להתרחש בו זמנית. האם יקומים מקבילים משנים את תפיסת הבחירה החופשית? רעיון היקומים המקבילים עשוי לשנות את הדרך בה אנחנו תופסים את הבחירה החופשית. כשיש אינסוף אפשרויות, ברור שאין רק בחירה אחת בתכלס, אלא הרבה אפשרויות שמתממשות במקביל. כל דבר שקורה כאן, יש לו גרסה אחרת במציאות אחרת. את הבחירות שלנו אנחנו עשויים להבין כמציאות מקבילה שעשויה להתרחש במיקום ובזמן אחרים. ייתכן שהכל קורה במקביל, ומנקודת המבט של היקום שלנו, אנחנו רואים רק את אחד מהמימושים ... כבר איפשהו, ושהכל קורה בו זמנית. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות הבחירה החופשית באינסוף יקומים התמודדות עם פחדים דרך הבנת הפוטנציאל האינסופי דרכי חוויה של אחדות ונפרדות הקשר בין חלומות למציאות מקבילה מה יכול לעניין ברעיון של יקומים ... מנקודת מבט רחבה יותר, כל מה שיקרה מחר או קרה אתמול - קורה כבר עכשיו איפשהו. האם הדבר מבטל את הסיבתיות או את הבחירה החופשית? אם הכל כבר קיים בכל רגע ובמקביל, קשה לדבר על סיבה ותוצאה, או על אקראיות וסדר. מנקודת המבט של אינסוף יקומים אין באמת שינוי, כי כל האפשרויות כבר מתרחשות ... זמנית. מצד אחד, נראה שאין סיבתיות, מצד שני, אין אקראיות מוחלטת - הכל כבר שם. לכן, יש שינוי גדול בהסתכלות על בחירה חופשית: בכל רגע אתה מרגיש שבחרת משהו, אבל אפשר גם לטעון שביקום אחר בחרת אחרת, וממילא כל האופציות נוכחות. איך דוגמת החלומות והדרדסים ממחישה את הרעיון? ניתן משל על ... חשוב להחליט החלטות כגון האם ללמוד או האם לעבוד? מצד אחד, במבט מהיקום הצר שלנו, בהחלט יש הבדל ויש משמעות לבחירה כזו. מצד שני, אפשר לטעון שבכך אנו מממשים רק חלק מזערי מאינסוף האפשרויות, וביקומים אחרים מתממשות האפשרויות הנוספות. מי שמעמיק באותה תפיסה יכול לחיות את החיים עם ... לומד. מצד אחד, זה עשוי להקל על קבלת ההחלטה (כי הכל כבר קורה), אך מצד שני, בעולם הזה הוא עדיין חווה את הצורך לבחור. האם יש משמעות לניסים, סיבתיות ואקראיות לאור תפיסה זו? אם בכל רגע יש אינסוף אפשרויות, נראה שאין באמת נס, כי הכל כבר קורה איפשהו. גם אקראיות וסיבתיות מתמזגות ... שם, ולכן אפשר להירגע במידה מסוימת. מצד שני, זה לא מחייב אדישות מוחלטת, כי בפרספקטיבה הרגילה עדיין יש רצונות ובחירות . מדוע חלומות מתקשרים לרעיון זה? אומרים שכשאתה חולם, אתה חווה עולם שלם שבו הזמן יכול להרגיש ארוך מאוד, אף על פי שבמציאות הערה מדובר אולי בשניות ספורות. כך אפשר ... שהדברים באמת קיימים?, האם אפשר שחומר יהיה קיים רק בצורה אחת או בו - זמנית בכל הצורות?. הסיכום הוא שעבור מי שבוחר לחקור לעומק, הדבר עשוי לשנות את תחושת המציאות מקצה לקצה. אדם יכול לחוות את העולם כמשהו שבו הכל פתוח בכל רגע, ויחד עם זאת לשמור על נקודת המבט הרגילה שבה כל רגע ... שאתה רוצה כבר קיימת איפשהו. ובכל זאת, מי שעדיין נמצא בגוף ובזמן ובמרחב הזה - חווה צורך לפעול באופן נקודתי, לבחור, להחליט ולהתמודד. כיצד כל זה קשור להבנה רוחנית או מדעית רחבה יותר? לפי הטענות שעלו, מי שמעמיק בזה מגלה שגם המושגים אני או תודעה משתנים, כי אם בכל יקום מתקיים אני ... שער לשאול שאלות כמו האם באמת יש רק מציאות אחת? ומה המשמעות של כל האפשרויות האינסופיות?, שאלות שנוגעות גם לבחירה חופשית, גם למדע, גם לרוחניות וגם לתפיסת החיים ברמה האישית ביותר. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות הבחירה החופשית באינסוף יקומים התמודדות עם פחדים דרך הבנת הפוטנציאל האינסופי דרכי חוויה של אחדות ונפרדות הקשר בין חלומות למציאות מקבילה למה בכלל לעסוק ברעיון של יקומים ... חוזרים ליקום המוכר שלנו, אבל ייתכן שהמציאות ההיא ממשיכה בפני עצמה. כיצד זה משפיע על חוויית הזמן, המקום והבחירה? מי שמעמיק ברעיון שבכל רגע יש אינסוף מציאויות, מגיע להבנה שהזמן והמקום הם בבסיסם סוג של אשליה. אם בכל נקודה אפשר שיהיו דברים סותרים, אז יש פרספקטיבה גבוהה יותר ... אחד שיתממש. אבל מנקודת מבט של יקומים מקבילים, בכל מקרה יש גרסה שבה לומדים וגרסה שבה לא לומדים, כך שכביכול כל בחירה כבר התרחשה במציאות אחרת. למה זה קשור לתפיסת הסיבתיות והניסים? אם הכל קורה היכנשהו, אז במבט הרחב, אין באמת אירוע אקראי או סיבתי אחד. בכל רגע מתפצלים אינסוף ... רק אפשרות פילוסופית. אך עצם הרעיון משפיע מאוד על תחושת האדם כלפי עצמו וכלפי המציאות, ועל מושגי סיבתיות, בחירה, זמן, מקום וחוקים פיזיקליים. כאשר צוללים מספיק עמוק להגדרת מה זה מקום ומה זה זמן, נתקלים ברעיון שהמציאות אינה כפי שהחושים והשכל הרגילים מראים. ישנו אינסוף ... מתוך רבים. האם הזמן באמת התחיל במפץ הגדול? מהי המשמעות של האחדות וההבדלה במציאות? איך תופסים את הרעיון של בחירה חופשית מול דטרמיניזם? האם קיים הבדל אמיתי בין חומר לרוח? כיצד אפשר להגיע לחוויה שכל האפשרויות קורות בו זמנית? ...

... אליעד: מוחלטת פירושה ללא תנאים בשום צורה שהיא ללא שום שנאה. ש: אתה גם לא רוצה שום דבר בראש נגיד אם הוא עכשיו הולך לבחורה למה קשה לו להתחיל איתה בגלל שהוא יודע ... אבל אם אתה חירש איזה מוסיקה תשים לשני מאיפה אתה יודע אתה עוד לא יודע איזה מוסיקה, כל מוסיקה זה אותו דבר אז איך אני יכול לבחור מוסיקה למישהו אחר. מה אני בעצם בא לומר ... אתה אומר לא מה פתאום דחפו אותך זה אתה רצית או שאתה אומר דחפו אותך דחפו אותך סבבה. פרספקטיבה אחת אומרת דחפו אותי, אין לי בחירה דחפו אותי גם את אלוהים דחפו אלוהים עצמו אין לו בחירה ובזה נגמר הדיון ואז יש פרספקטיבה שאומרת ... אחרת אין דבר כזה דחפו אותי זה אתה דוחף את עצמך. יש שתי פרספקטיבות יש אחת דחפו אותי יש אחת אפילו לאלוהים עצמו אין בחירה ויש פרספקטיבה שאומרת לא יש בחירה ואלוהים נתן לי בחירה ואני דוחף את עצמי. ש: אני אומר יש הרבה ...

... הוא יוכל להרגיש טוב גם בתוך מצב של לחץ וצמצום. הוא נותן דוגמה שבה האדם מבין שזו בחירה שלו להיכנס לעבודה מלחיצה או לכל מצב אחר, כי הוא זה שיצר את הרצון שהוביל אותו לשם. כשהוא פועל מתוך מקום של בחירה אמיתית, הוא כבר לא סובל - גם אם הוא עדיין פועל במסגרת של צמצום או הגבלה. כיצד להחליט בין כניעה מוחלטת לבין מאבק עד הסוף? ... והתבוננות פנימית. כשאדם מבין לעומק שהוא באמת לא חייב להיות עבד לרצונות, הוא מסוגל לבחור בחופש מוחלט. ואם הוא מבין לעומק שהוא כן רוצה את הרצונות ושהוא רוצה להיות עבד להם - הוא יבחר כניעה מלאה. בכל מקרה, הוא לא יסבול כי הוא פועל מתוך מקום של בחירה ברורה. המצב הגרוע ביותר הוא להיות במקום שבו האדם לא בטוח אם להיכנע או להילחם, ולכן ההמלצה היא להגיע לקצה מסוים בצורה ... השיטות האלה ביום - יום בעבודה? אליעד מדגיש שבכל פעם שמתעורר לחץ בעבודה, האדם יכול לבחור להשתמש באחת מהשיטות הללו: להיכנע במלואו למחויבות ולראות זאת כביטוי של בחירה פנימית. להשתחרר מהרצון לחלוטין ולסרב להיות עבד לרצונות הפנימיים שלו. להטיל ספק מוחלט ברצונות ובתחושות שלו, כדי להגיע למצב של חופש. יישום השיטות האלה מאפשר לאדם להרגיש פחות לחץ, כי הוא פועל מתוך בחירה וחופש פנימי. איך להתמודד עם לחץ בעבודה? מהו חיסרון תמידי? להילחם או להיכנע? איך להשתחרר מהרצון העצמי? האם אפשר ליהנות ...

... אם השאלה היא האם יש בחירה חופשית?, ההנחה היא שייתכן ויש בחירה חופשית. אם הופכים את ההנחה ואומרים אין בחירה חופשית, עולה שאלה אחרת שגם היא דורשת מענה. לכן כל הנחה וכל היפוך שלה הם רק נקודות מבט יחסיות, ואינם ... אחרת. לדוגמה, התשובה יש בחירה חופשית היא יחסית כי גם ההפך שלה (אין בחירה חופשית) נכון מנקודת מבט אחרת. תשובה מוחלטת, לעומת זאת, היא כזו שאין לה היפוך ואינה תלויה בשום נקודת ...

... תמיד יש חיסרון, יתרון וחיסרון בכל דבר, תמיד יש יתרון, איך לקבל החלטה? מהם הצעדים שצריך לנקוט כדי לבחור את הקריירה הנכונה? ההרצאה עוסקת בקבלת החלטות קריירה ובחירת מקצוע. אליעד מציע לחשוב על הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות וכולל ... מעמיקים על הקונפליקטים האישיים בין הרצון להתעקש על מטרות לעומת הרצון להימנע מקשיים. הוא מדבר על הבחירה בין המטרה לבין הזרימה עם החיים, ומסביר איך כל בחירה, בין אם מקצועית ובין אם אישית, תמיד מגיעה עם חסרונות. איך למצוא את הייעוד בחיים ולתפוס את ההזדמנויות? יש אנשים שמרגישים ... לכך שהרצון האמיתי שלהם אולי לא קשור בכלל לאותו יעד. אליעד מדבר על הדרך בה ניתן לבדוק אם אנחנו בוחרים במטרה מתוך רצון פנימי עמוק או מתוך שיפוט חיצוני. הוא מציע שאם נתעקש על מטרה בלי לקחת בחשבון את החסרונות האפשריים, אנחנו ... במצב שבו אנחנו לא מרוצים בסופו של דבר, גם אם הצלחנו להשיג את המטרה. מהם החסרונות והיתרונות שבחירות מקצועיות שונות? אליעד מציין שלכל בחירה יש יתרונות אך גם חסרונות. אפילו כשאנחנו בוחרים מסלול מקצועי שנראה אידיאלי, תמיד עשויים להתגלות חסרונות מפתיעים. למשל, אם אדם בוחר בלימודים כלכלה מתוך מטרה להרוויח הרבה כסף, אבל במהלך הדרך הוא מגלה שהעבודה אינה מספקת אותו רגשית, אז הספקות יכולים להיווצר. מאידך, אם אדם בוחר ללמוד מקצוע יצירתי כמו ריקוד, ישנם גם חסרונות שיכולים להתברר, כמו התשישות הגופנית והסיכון להימנע מפיתוח קריירה יציבה ... כשיש הרבה יתרונות מצד אחד, אך מצד שני חסרונות שגם אותם יש לקחת בחשבון. הוא מבהיר שמה שמניע אותנו לבחור במקצוע מסוים הוא לא תמיד הרצון האמיתי, אלא הרבה פעמים השפעות חיצוניות או פחדים שמניעים אותנו לעבר בחירה מסוימת. מה שכן חשוב, זה להבין שכאשר בוחרים במקצוע, לא תמיד נוכל להשיג את כל היתרונות המובטחים לנו. האם אפשר להיות שלם עם כל החלטה שנעשית? ההבנה החשובה שצריך לקחת ... היא נכונה? החשיבה המעמיקה על כל אפשרות היא קריטית. שאלות כמו האם נוכל להתמודד עם החסרונות של הבחירה? ומה התוצאה הסופית של כל החלטה? הן חשובות על מנת להבין אם הבחירה אכן נכונה. זהו שלב בו חשוב להשוות בין כל היתרונות והחסרונות האפשריים ולראות איך כל אלטרנטיבה מתמודדת עם השיקולים האמיתיים ביותר של האדם. האם יש אפשרות לקבל את ההחלטה המושלמת? אליעד מציין שגם כשהאדם מבצע את הבחירה שהוא חושב שהיא נכונה, הוא עלול להתקל במחשבות נוספות שמערערות אותו על הבחירה. למשל, אדם שבחר בתחום יצירתי עשוי לחשוב אחר כך על תחום כלכלי שיכניס יותר כסף. הוא מדגיש שאין שום בחירה מושלמת, וכל בחירה תביא עמה גם יתרונות וגם חסרונות. בחירת קריירה החלטות בחיים ייעוד בחיים יתרונות חסרונות בבחירה מקצועית הכוונה תעסוקתית האם החלטה היא נכונה? איך להתמודד עם חוסר שלמות בהחלטה? ...

... הלימוד אצל אליעד כהן, הדרך של אליעד כהן, השכל של אליעד כהן, לבחור כמו אלוהים, הבחירה של אלוהים, לגלות שאתה אלוהים, להיות אלוהים, לדעת שאתה אלוהים, לבחור להיות קיים, לבחור לרצות מהי מטרת הלימוד אצל אליעד כהן? מטרת הלימוד אצל אליעד כהן איננה לגרום לאדם להאמין בדבר מסוים, או לשכנע אותו לעשות דבר כלשהו באופן ספציפי. אליעד מדגיש שוב ושוב שמטרת הלימוד שלו היא להגיע למצב שבו האדם יכול לבחור באופן חופשי ואמיתי, לחוות את עצמו כבוחר באמת ובתמים בכל דבר שהוא עושה, חושב או מרגיש. הלימוד מכוון לכך שהאדם יוכל להגיע למצב שבו הוא מסוגל לבחור לרצות או לא לרצות דבר כלשהו בלב שלם, ללא כפייה פנימית או חיצונית. זהו מצב שבו האדם חווה באופן ממשי את היותו חופשי לחלוטין בהחלטותיו, כולל ההחלטה להיות קיים או לא, ולחוות קיום או חוסר קיום. מה המשמעות של לבחור כמו אלוהים לפי אליעד כהן? לבחור כמו אלוהים זו האפשרות האולטימטיבית של בחירה חופשית מוחלטת, אשר אינה מותנית בשום גורם חיצוני או פנימי. אליעד מסביר שלהיות אלוהים או לבחור כמו אלוהים משמעו להגיע למצב תודעתי שבו האדם לא מרגיש כפוף לשום דבר - אפילו לא לתחושות או לחושים שלו. במצב זה, האדם יכול לחוש רעב, למשל, ולשאול את עצמו, מי אמר שאני רעב?, ואז להחליט באופן חופשי לחלוטין אם הוא באמת מרגיש רעב או שהוא בוחר להרגיש כך. האדם אינו חייב להאמין למוחו או לחושיו, והוא תמיד יכול לבחור אחרת. מה פירוש לבחור להיות קיים ולבחור לרצות לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם יכול לבחור באופן מלא האם הוא בכלל רוצה להיות קיים או לא. כלומר, החוויה הבסיסית ביותר של האדם - עצם הקיום - הופכת לבחירה מודעת, ולא לדבר שנכפה עליו. באותה מידה, כל רצון שיש לאדם הופך גם הוא לבחירה מודעת. האדם אינו נתון עוד לשום תחושה של חובה, אלא הוא מבין ומרגיש שכל דבר שהוא עושה, חושב או מרגיש הוא בחירה שלו. כיצד אדם יכול להשתחרר מכפיית התחושות והחושים לפי אליעד כהן? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמאות שונות, למשל דרך תחושת ... לשאול את עצמו מי קבע שהוא באמת רעב. בדרך כלל האדם מניח שהרעב נכפה עליו, אך לפי אליעד, האדם יכול להגיע למצב שהוא מבין וחש שהרעב הוא רק בחירה שלו. הוא יכול לבחור לחוש רעב או לבחור שלא לחוש רעב. אם האדם מוכן לחקור לעומק את השאלה מי באמת החליט שהוא רעב, הוא יגיע להבנה שהוא זה שבוחר את תחושותיו ואת תחושת הקיום שלו. כיצד אליעד כהן מסביר את הרעיון של מחיקת הקיום וחזרה אליו? אליעד מתאר מצב תודעתי מתקדם ... היעדר מוחלט של תחושה עצמית ושל ידע. אך מנקודה זו, לפי אליעד, האדם יכול לחזור לקיום באופן מודע לחלוטין. הוא יודע בוודאות שכל קיומו זו בחירה מודעת שלו, שהוא יכול בכל רגע להחליט להפסיק להיות קיים ולחזור להיות קיים לפי רצונו בלבד. מה המשמעות של לקחת אחריות על כל המציאות לפי אליעד כהן? אליעד מסביר כי להגיע לבחירה אמיתית פירושו לקחת אחריות מלאה ומוחלטת על כל דבר שהאדם חווה או מרגיש. זה כולל את כל החוויות החושיות, הרגשות, המחשבות, ואף ... על האדם לא להסיר מעצמו אחריות, לא להטיל אותה על גורם חיצוני (כמו אלוהים או גורל), אלא להכיר בכך שהוא עצמו אלוהים, שהוא עצמו היוצר והבוחר בכל היבט של המציאות שלו. מה ההבדל בין לחוות לבין לדעת לפי אליעד כהן? אליעד מדגיש את ההבדל בין ידיעה שכלית לבין חוויה ממשית. לפי אליעד, אדם יכול לדעת אינטלקטואלית שהוא יכול לבחור כל דבר, אך זה לא מספיק. המטרה של הלימוד היא להגיע לחוויה ממשית שבה האדם מרגיש באופן מוחלט שהוא באמת בוחר הכל. זו אינה רק תובנה פילוסופית, אלא מצב תודעה שלם שבו האדם מרגיש באמת את חופש הבחירה המוחלט שלו. מדוע אליעד כהן אומר שהמטרה היא לפני הרצון ולפני הקיים? אליעד משתמש בביטוי לפני הרצון ולפני הקיים כדי להסביר מצב שבו האדם מסוגל לבחור לא רק בין רצונות שונים, אלא