... פנימית, ושהאדם צריך לשאול את עצמו האם הוא מוכן לשנות את הגישה או להמשיך לחוות את תחושת הדיכאון. שאלת הבחירה של הגישה יכולה להשפיע על הפתרון האפשרי. כלומר, אם אדם בוחר להפסיק להרגיש דיכאון ולהתחיל לפעול כדי לשפר את מצבו, הוא יכול לשנות את מצבו הרגשי. במהלך השיחה, אליעד מסביר ... של שינוי תפיסה יכול לסייע בהפגת דיכאון? תהליך של שינוי תפיסה כולל את הבנת העובדה שכל מציאות ניתנת לפרשנות, ובחירת הפרשנות שיכולה להוביל למצב נפשי חיובי יותר. לדוגמה, אדם יכול לראות את עצמו ככישלון בעקבות כישלונות מסוימים, אך אם ... זה, הוא יכול לראות זאת כהזדמנות ללמוד ולהשתפר. כאשר אדם מבין את ההשפעה של תפיסתו על תחושותיו, הוא יכול לבחור לפרש את המציאות בצורה חיובית יותר. לדוגמה, אם אדם מאבד עבודה, הוא יכול לראות בכך כישלון או הזדמנות להצלחה ...

... שעות השינה, למשל להישאר ער מאוחר יותר, ולשמור על השעה שבה קמים. איך שיקולי תועלת מול עלות משפיעים על הבחירה בין שינה ללימוד? כשהמוח בוחר להמשיך לישון, המשמעות היא שהמוח סבור שהיתרונות של השינה גבוהים יותר מאלה של הלימוד. עבור אדם שרוצה לנצל את ... הצדדים השליליים של שינה נוספת, כמו התחושה של פספוס או חוסר התקדמות. כך אפשר לבחון את כל היתרונות והחסרונות ולבחור בדרך שתביא את התוצאה הרצויה. איך להגדיל את המוטיבציה ללימוד שפה או למטרה אחרת? כדי להגדיל את המוטיבציה, כדאי ... שנראה את התועלת הקרובה יותר, כך תגדל המוטיבציה לבצע את הפעולה. האם ניתן למצוא פתרון ביניים? יש אפשרות לא לבחור בקצוות - במקום להחליט אם לישון פחות או לקום מוקדם יותר, ניתן לבחור באמצע. למשל, להקדיש שעה אחת לערב ללימוד, ובכך להימנע משינוי דרסטי בשעת השינה. פתרון כזה מאפשר לשלב את הרצון ... לקריאה או לכל רצון אחר) מתחרים בשיקולי העלות (אובדן שעתיים שינה, פגיעה אפשרית בעירנות או בתחושת הרעננות). כאשר המוח בוחר להמשיך לישון, משמע שבאותו רגע הוא מאמין שיש יותר יתרונות בשינה מאשר בהשקעה בזמן ללימוד. אם רוצים לשנות את הבחירה, צריך להגדיל את תחושת התועלת שתתקבל מהפעילות המתוכננת (למשל לימוד שפה איטלקית) ולהקטין את החשש או ההפסד הנתפס מאובדן ... או שהרצון הוא כללי ולא ממוקד, מה שעלול להפחית מוטיבציה בפועל. האם אפשר למצוא פתרון ביניים? יש אפשרות לא לבחור בקצוות (לישון באופן קבוע שעתיים פחות או לקום שעתיים מוקדם יותר). לדוגמה, ניתן להחליט להקדיש שעה אחת בערב ללימוד ... צורות, צורה אחת שזה אומר לישון עוד שעתיים צורה שני קוראים לה ללמוד איטלקית ללמוד משהו. עכשיו אתה כשאתה בוחר לישון עוד שעתיים זה אומר שאתה חושב שבלישון עוד שעתיים יש יותר, בצורה של לישון עוד שעתיים בהנחה שיש לך בחירה זה אומר שאתה חושב שבלישון עוד שעתיים יש יותר יתרונות מאשר בללמוד איטלקית, בלדעת איטלקית זאת האמת יש שתי ...

דימויים, אסוציאציות, איך עובד המוח האנושי? איך המוח חושב? כוח המדמה, הרצון הראשון, המחשבה הראשונה, הבחירה הראשונה, מהי הסיבה הראשונה? איך נוצרים רצונות? איך נוצרות מחשבות? מהו הדימוי הראשון וכיצד הוא משפיע על המחשבות והרצונות ...

בחירה חופשית, שבוי בידי הרצון, לרצות בלי רצון, איך לשלוט ברצון? חופש הבחירה, לבחור מה לרצות, לבחור בחירה חופשית, איך נוצרים רצונות? איך מקבלים החלטות? יש מאין, לבחור להיות קיים מהו חופש הבחירה ומה הקשר לרצון? בהרצאה זו, אליעד מתמקד בשאלה העמוקה האם באמת יש לנו חופש בחירה או שאנחנו שבויים לרצונות שלנו, ומהי המשמעות של חופש בחירה. הוא מציע תובנה שיכולה לשנות את הדרך בה אנו מבינים את פעולנו: הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו בוחרים את הרצונות שלנו, אך למעשה, הרצונות עצמם הם אלו שמנחים אותנו ולא אנחנו אותם. האליעד מסביר שמאחורי כל פעולה שלנו עומד רצון, ולא תמיד אנחנו מודעים לכך שמרבית הבחירות שלנו נובעות מרצונות שאנחנו לא תמיד מחליטים עליהם באופן מודע. המילים אני רוצה לא תמיד משקפות בחירה אמיתית, אלא נגרמות לעיתים על ידי תהליכים לא מודעים שמובילים אותנו לבחור מה שאנחנו בוחרים. האם יש לנו שליטה אמיתית על הרצונות שלנו? אחת השאלות המרכזיות בהרצאה היא האם אנחנו באמת יכולים לשלוט ברצונות ... מסוים, הוא לא יכול פשוט להחליט שלא יירצה לאכול את אותו דבר, משום שהרצון הוא שמניע את הפעולה, ולא הבחירה המודעת. מהו חופש הבחירה האמיתי? אליעד מציין שגם כאשר אדם אומר שהוא מחליט לבחור מה לרצות, בפועל הוא עדיין תחת שליטה של הרצון. הוא מסביר כי אם אין העדפות אמיתיות במערכת, קשה לקבל ... בסופו של דבר, נתמכת על ידי משהו שאנחנו כבר רוצים מראש, ולכן אין לנו שליטה מלאה על מה אנחנו בוחרים לרצות. הסבר נוסף שמספק אליעד הוא שיכולתנו לבחור היא תוצאה של רצון, וגם אם אדם חושב שהוא בוחר להיות קיים או לא, בסופו של דבר הרצון הוא זה שמניע את ההחלטה, ולא האדם עצמו. מהו הרצון הראשון? ... אם נחשוב על זה בצורה פילוסופית, הרצון הראשון הוא כמו מקור לכל רצון אחר, והוא מה שמוביל אותנו לפעול ולבחור את מה שאנחנו בוחרים לאורך כל החיים. האם אנחנו יכולים לבחור לא להיות קיימים? בהמשך, אליעד מעלה את השאלה הפילוסופית והקשה: האם אנחנו יכולים לבחור לא להיות קיימים? הוא מציין כי אנשים רבים לא חושבים על השאלה הזאת, אבל ברגע שאנחנו מבינים את הכוח ... לשלוט ברצון ובקיום שלנו. אם אנו יכולים להבין כיצד הרצון שלנו פועל, נוכל לשנות את הדרך בה אנו פועלים, לבחור מחדש את מה שאנחנו רוצים, ואפילו לשאול את עצמנו אם אנחנו רוצים בכלל להיות קיימים, או אם אנחנו יכולים להפסיק לרצות. מהו חופש הבחירה? איך נוצרים רצונות? מהו הרצון הראשון? האם אפשר לבחור לא להיות קיים? מה זה אומר לשלוט ברצון? איך אפשר לבחור מה לרצות?

... לא מבין את עוצמת אלוהים. המרצה המשיך להסביר את הפער שבין ההבנה שכל דבר קורה בעזרת השם, לבין תחושת הבחירה האישית של האדם. הוא הצביע על כך שהביטוי אם ירצה השם יכול להיות חמקני, שכן הוא עשוי להוביל למחשבה ...

... על הדרך הקצרה והמהירה ביותר להשגת המטרות הללו. במהלך השיחה, אליעד כהן מתאר את החשיבות של חיפוש אחר האמת ובחירת הדרך הנכונה ביותר, תוך שימת דגש על הבנת מצבים עמוקים והתמודדות איתם באופן מדויק. איך להתמודד עם שאלות שדורשות החלטה? במהלך השיחה, נשאלה שאלה על הבחירה בין שתי אפשרויות דומות: האם כדאי לומר משהו או לא? אליעד כהן מציע שעדיף לא לשאול את השאלה הזאת, ... בין חטיפת מכה מצד ימין או מצד שמאל. אליעד מציין שעדיף לא לחטוף מכה כלל. אם אין ברירה וצריך לבחור, הוא מציין שאין הבדל בין הצדדים. הנקודה המרכזית היא לא להתעכב על החלטות כאלה, אלא להתמקד בפתרון הבעיה העיקרית ...

חוסר אונים, מרגיש חסר אונים, תחושת מצוקה רגשית, חוסר שליטה, איבוד שליטה, התאבדות, חוסר בחירה חופשית, מרגישה חסרת אונים, ייאוש, לאבד שליטה, חרדה קיומית, אובדן שפיות מה זה חוסר אונים לפי אליעד כהן? אליעד ... שהם מפרשים אותו כרע מוחלט. האדם פוחד לאבד את השליטה על חייו ולהגיע למצב שבו אין לו כל אפשרות בחירה, מצב שבו הזהות והקיום שלו עומדים בסכנה. אליעד מציין שאנשים מפחדים לא רק מעצם תחושת חוסר האונים, אלא בעיקר מאובדן המשמעות שנובע מחוסר היכולת לשלוט או להשפיע על חייהם. מה הקשר בין חוסר אונים לחוסר בחירה חופשית? אליעד מסביר שהשורש של תחושת חוסר האונים הוא בהיעדר חופש בחירה. לדבריו, האדם חווה חוסר אונים כשהוא חש שאין לו שום אפשרות לבחור אחרת, כלומר, כאשר הוא מרגיש כבול בידי המציאות. הוא מתאר את חוסר האונים כתחושה של אין כוח חיות, מצב ... גם אם באותו רגע לא באמת רצית לפעול. התחושה נוצרת בגלל שלקחו לך את היכולת, את האופציה, את חופש הבחירה. כך שחוסר אונים תמיד קשור להרגשה שהמציאות כובלת אותך ומונעת ממך אפשרות בחירה. האם יש צד חיובי בתחושת חוסר האונים? אליעד מדגיש שחוסר אונים איננו רק שלילי. אמנם ברוב המקרים אנשים מתייחסים ...

... המרכזית אינה האב או ההתנהגות שלו, אלא ההתלבטות המוסרית של הבן. הבן סובל מאוד משום שהוא תקוע בין שתי בחירות קשות: או שהוא יציית לאביו ויחוש שהוא מאבד את העצמאות ואת הכבוד העצמי שלו, או שיתנגד לאביו ואז הוא ... רע עם עצמו. כלומר, האדם מתייסר מכך שהוא אינו עומד בציפיות המוסריות שלו עצמו. המוסריות הופכת לעול, ולכן כל בחירה שהאדם עושה מלווה בייסורי מצפון כבדים: או שהוא פוגע במוסר שלו או שהוא פוגע בעצמו. איך להיפטר מהסבל שנובע מההתלבטות המוסרית? אליעד מסביר שהדרך היחידה להפסיק לסבול היא להבין באופן עמוק שאין בחירה נטולת סבל, אלא צריך לבחור את סוג הסבל. או שהאדם יסבול בגלל שהוא מתנגד להורה, או שהוא יסבול כי הוא פוגע בעצמו. הפתרון היחיד ... יבין שזו חלק ממנו, ולכן יוכל להכיל את הקושי. באופן דומה, הבן צריך להבין שההורה הוא חלק מחייו, ואפשר לבחור כיצד להתייחס לכך, אבל תמיד עם ההבנה שהבחירה באה עם מחיר. למה קוראים למוסר מוסר? אליעד מציין את האירוניה במשמעות המילה מוסר. המילה מוסר באה מלשון ייסורים. ... המצפון שמייסרת אותו. מהי המסקנה הסופית של אליעד? בסיכומו של דבר, אליעד מסביר שכל אדם חייב להבין שהוא נדרש לבחור את סוג הסבל שלו. או שהוא יסבול בגלל המוסר שלו, או שהוא יסבול בגלל שהוא מוותר על המוסר. אי ...

... היא להבין מה מטרתו האמיתית. לפי אליעד, הכל תלוי במטרה. אם המטרה היא להגיע לשלמות פנימית או להתפתח, אזי הבחירה בין מחלוקת ושלום תלויה בקושי האישי של האדם. אם יותר קל לך להיכנס לשלום, כנראה שהאתגר שלך דווקא להיכנס ... שאתה אומר. עכשיו בעיקרון אני אתן לך עכשיו עוד איזה רעיון כשמישהו אומר משהו ואתה רוצה לנצח אותו לדוגמה בחורה אומרת לך לא רוצה אותך נניח ואתה רוצה לנצח אותה שאתה אומר לא נכון את כן רוצה אותי כאילו ...

... רעיון X, זה יגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב עם אותה הסיטואציה. ואז, האדם שלא רוצה להרגיש רע, הוא בוחר להסכים ולהזדהות עם אותו רעיון X, כדי להשתמש ביתרונות היחסיים של אותו הרעיון, כדי לגרום לעצמו להרגיש יותר טוב ... בה יותר ומתי אתה מתחיל לשנוא אותה יותר? תשובה: הכל תלוי בעוצמת הרצון של האדם, ביחס למשמעות שהוא נותן לבחירה שלו. זא אם לאדם חשוב יותר הערך של אף אחד לא יגיד לי מה לחשוב וכיוב, אז במקרה כזה ... מאמין רק בצורה אפשרית בלבד. וברגע שיש אצל האדם התנגשות בין מחשבות שונות, הוא מקבל את ההחלטה באיזו מחשבה לבחור, לפי עוצמת האמונה שלו בסולם הערכים המחשבתי שלו. ואת כל הדברים האלו, הסברתי לעומקם במקומות אחרים... ואתה, כשאתה פתאום ...