... הבושה. ואלו הטועים, שמאמינים לטעות של לחם הבושה, הם לא מבינים שהם מטעים את עצמם סתם, וממילא הם גם סובלים סתם. כי הם שוכחים, שאת תכונת הבושה עצמה, גם אותה יצר הבורא. ועכשיו אחרי שיש בושה, עכשיו שייך לומר ... של לחם הבושה. כי מהות הטעות היא, שהאדם חושב שכדי שיהיה לו טוב, לשם כך הוא צריך קודם לכן לסבול קצת. כי זו המהות של לחם הבושה, שהאדם לא יכול לקבל את הטוב מיד, אלא הוא צריך קודם לכן ...

... לא שייך שום הגדרה של טוב ורע, ולכן אלוהים לא יכול להיות טוב או רע. וכל שכן שדרך הטועים לסבול. ולכן הטועים שחושבים שדרך הטוב להיטיב, הם סובלים עם השקרים שלהם, וחושבים שהעולם הבא הוא יותר טוב, וכיוב טעויות אחרות ובעיות אחרות. והם לא קולטים שאלוהים האמיתי, ...

... כי הכל אחד ממש וכי כל ההפכים הם אחד ממש בשלמות מוחלטת. ונמצא אם כן, כי כל הרע וכל הסבל שבעולם, שורשם באמונה של האדם. כי כאשר האדם משתמש רק בשכל שלו, אז אין שום רע כלל. וכל תפישת ... של תפישת היש והאין כאחד. שהשכל של האדם, לא מכיל את התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות רק במקום של אחדות ...

... אחד מושך את האדם למקום אחר, והעצמות של האדם מתפרקות מרוב כאבים. ומילא אם האדם היה מתפרק לגמרי, היה סבלו מפסיק. אבל המחשבות לא מפסיקות, כי הן ממשיכות להתהפך אצל האדם. והאדם לא מוצא מנוח לנפשו. והאדם סובל מדעות מנוגדות שיש בתוכו, רק בגלל שיש לו אמונה שקרית. כי השקר, הוא שורש כל הרע. והאמת שהכל אחד, ...

... הנפרדות שלנו וכולי. וכאשר האדם מנסה להתחבר לאחדות הזאת שהיא אחדות של שקר, אז הוא בסך הכל מחליף את הסבל של הנפרדות, בסבל של האחדות. ומצד האמת יש בכך תועלת! שהאדם מחליף את הסבל של הנפרדות בסבל של האחדות, כי אחכ האדם מקבל את השכל שמחבר את האחדות ואת הנפרדות כישות אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, ... שהיא ורק היא האחדות והנפרדות האמיתית. ועד שהאדם מבין מהי האחדות של האמת, הוא בורח אל האחדות של השקר, וסובל גם שם. והעניין הוא, כי האחדות האמיתית היא לא תופסת שום מקום כלל, והיא לא דורשת מהאדם, שום מאמץ ... אצלו הנפרדות היא הגיהנום. וכאשר האדם רחוק מהאחדות של האמת, שאין שום הבדל חיצוני בינה לבין הנפרדות, אז הוא סובל מהנפרדות. משום שהוא חסר את השלמות, שהיא האחדות של אמת. ואז הוא בורח אל סוג אחר של שקר ושל ... האני של האדם, ואחכ האדם בוחר האם להיות בשכל של אחדות, או בשכל של נפרדות, וכמובן שבשני המקרים האדם סובל. כי האחדות של שקר, היא חיצונית לאדם, והיא נמצאת אצלו אחרי קיומם של הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל האדם מקום, על חשבון הנפרדות. שאז כמובן האדם מרגיש סבל של חוסר שלמות. אבל האחדות של אמת, היא נמצאת לפני כל הדברים. וכאשר יש אותה לאדם, אז עצם חוויית ...

... כל מיני רעיונות בצורה חלקית, ולא מברר עד הסוף באופן מוחלט מה האמת, אז הוא נאחז בשקר, עד שהוא סובל מספיק, ומחפש את האמת, ומשחרר את האחיזה שלו בשקר. אבל מי שמראש מחפש את המוחלט, וכן מנסה לאחוז בכל ...

... את השקרים ולהוציא אותם להורג באכזריות, ולעשות איתם שלום אמיתי ולהכיל אותם? ועוד נושאים שונים. והעניין הוא, כי האדם סובל רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ולקטר ולהתלונן ולשקר, שיש במציאות שלנו רע. והמציאות רוצה (ועושה) דבר אחד, והאדם בטיפשותו ובעזות פניו ובחוצפתו, רוצה שהמציאות תהיה אחרת. ולכן האדם סובל. אבל, יש חוצפה טובה שהיא הכרחית. והיא שהכרחי שלאדם תהיה עזות פנים וחוצפה, לא לפחד ולעמוד נגד החצופים האמיתיים ... כולה. ויש בתוך אלוהים חוצפה (שמנקודת מבט מסוימת, זו זכותו של אלוהים להתחצף לעצמו), שהוא מתחצף לעצמו, ומורד במלכותו וסובל סתם. ומי שרוצה לחזור ולהיות המלך, דהיינו, לחזור ולחוות את זה שהוא עצמו המלך, עליו למצוא את החוצפה ואת ... העצמי של האדם. ומצד האמת, הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת לאלוהות שבאדם ... בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב שהוא לא יכול להבין את המציאות כולה בשלמות. ועל האדם להיות איש חיל, שנשען ... רחמנות וללא כל חמלה. והאדם צריך לרחם על עצמו באמת, ולהבין, שכל זמן שהוא נאחז בתפישה של נפרדות, הוא סובל לנצח. ועל האדם להיות רחמן על נשמתו, ולהתאכזר ולקחת את כל האכזריות והשנאה והכעס שבתוכו, ולהפנות אותם אל מול ...

... ישות אחת עם אחדות המציאות, שהיא האני העליון של האדם. ומי שחווה רק את האני הנפרד שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות. ומי שלדוגמה לא חווה את נקודת המבט שהוא גם רק אלוהים, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות, עפ האמת. והדרך להתעורר ולחוות יותר את האחדות, היא על ידי אמת ושנאת האמונה. כי החלום, הוא ...

... משפיע מטובו, רק אחרי שטובו שלם, הוא לא יכול להיות חסר, מכך שלא יחזיקו ממנו. כי הטועים, הם משפיעים מהסבל שלהם על העולם. כי נדמה להם, שבני האדם סובלים בעולם, ושהם צריכים להציל את בני האדם מלסבול, שזהו כמובן שכל של סבל ושקר. והם מנסים להציל את האדם, למרות שבאמת הם לא הצילו את עצמם. כי הם עדיין חושבים שהם צריכים ...

... נובע מכך, שהאדם חווה את האחדות ואת השלמות של המציאות. והמציאות היא אכזרית וקשה ביותר, וכל רצונה הוא, שהאדם יסבול (כי הסבל של האדם, הוא המשלים, של השלמות האין סופית שלה. והצמצום, משלים את האין סוף. וכל זה, רק מנקודת מבט של נפרדות). והמציאות גורמת לאדם שיסבול, על ידי זה שהיא מחייה ומהווה ומקיימת את הישות העצמית של האדם. כי הסיבה שהאדם סובל, היא רק בגלל שהתודעה העצמית הנפרדת שלו קיימת. וכל זמן שהאדם מודע לקיום העצמי שלו, הוא סובל. משום שהוא חסר, את מה שנפרד ממנו. והאדם החזק והגיבור ביותר בעולם, הוא יכול להתגבר ולנצח המון מלחמות ולפצח ... לא בוחר, האם התודעה שלו תהיה קיימת או לא. ומאחר שכך, האדם לא יכול לבחור להעלים את עצמו ולהפסיק לסבול. והמציאות כולה, רוצה שהאדם ירגיש רע. ולשם כך היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה ... נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן, בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא חוויית סבל. כי ההפרדה, היא צמצום. והצמצום, הוא חסר את השלם, ולכן האדם סובל. והאדם לא יכול להיפטר בשום צורה מחוויית הנפרדות של האני שלו. ובכך שהאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות לגורלו, ... האחיזה של הנפרדות, בייאוש שלו להיפרד ממנה. (הסרת אחריות, מחזקת את תחושת הייאוש של האדם, שחושב בטעות, שהוא לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין שום ייאוש בעולם כלל. ואין שום יאוש בעולם כלל, משום שאין שום שקר בעולם ... בעצמו. כי אמונה באלוהים שנפרד ממך, היא בעצם כפירה באלוהים האמיתי שבתוכך. ומי שכופר באלוהים, ומתכחש ליכולות האלוהיות שבתוכו, סובל לנצח נצחים. ועל האדם להיאחז באמת, שאין דבר טוב ממנה. ועל האדם לא להתייאש כלל, אלא אך ורק לנסות להבין את המציאות כמה שיותר. ועל האדם לנסות להבין את שורש הסבל שלו. ולהבין שהוא נובע מעצם קיומו העצמי כישות נפרדת. ולהבין שקיומו העצמי של האדם, הוא גזירה משמים, אבל במקרה ...