... ורע, אושר
וסבל, במה תלוי האושר שלך, מי אחראי לאושר שלך? הכל בגלל המציאות, הכל בגללך, מי אשם בהכל? לא רוצה את המציאות, לרצות את המציאות, להיות מאושר, לא
לסבול מה גורם לנו להרגיש טוב או רע במציאות? אליעד כהן מסביר כי תחושות של טוב ורע, אושר או
סבל, נוצרות בהתאם לאופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות. כשאנחנו חווים שהמציאות מתאימה לרצון שלנו, אנחנו מרגישים טוב ומאושרים, וכשהמציאות מנוגדת לרצוננו, אנחנו
סובלים ומרגישים רע. הוא מדגיש נקודה חשובה - אין דבר כזה מציאות שהיא רק טובה או רק רעה, תמיד קיימים במציאות גם יתרונות וגם חסרונות בו זמנית. מה שקובע את ... האופן שבו אנחנו מתבוננים על המציאות: האם אנחנו מתמקדים ביתרונות או בחסרונות. האם מה שקורה במציאות משפיע ישירות על האושר שלנו? אליעד מסביר שכאשר אדם
סובל או מרגיש רע, הוא בדרך כלל נוטה להאשים את המציאות. הוא אומר: אם רע לי, זה כנראה כי המציאות אינה כפי שהייתי רוצה שתהיה. אבל אליעד טוען שזה לא מדויק לגמרי, ... לא תלויות ישירות במה שקורה, אלא באופן שבו אנחנו מפרשים את מה שקורה. לדוגמה, שני אנשים יכולים לחוות בדיוק את אותה סיטואציה, ואחד יהיה מאושר והשני
יסבול. הסיבה לכך היא שכל אחד מהם תופס אחרת את המציאות ומפרש אותה בצורה שונה. למה אנשים מגיבים אחרת לאותה מציאות בדיוק? כאן אליעד נותן דוגמה מפורטת: אדם יכול ביום אחד ליהנות מאירוע מסוים, וביום אחר
לסבול מאותו אירוע בדיוק. מדוע? משום שהפרשנות שלו לאותו אירוע השתנתה. למשל, פעם אחת אדם יכול לשמוח שהוא לבד בבית, כי הוא מפרש את זה כחופש, ופעם אחרת הוא יכול להרגיש בדידות
וסבל בדיוק מאותה סיטואציה. הוא מדגיש שהמציאות לא השתנתה, אלא רק החשיבה של האדם השתנתה. זה מדגים עד כמה החשיבה שלנו היא זו שקובעת את הרגשתנו, ולא האירועים עצמם. מדוע לעולם לא ניתן למצוא מציאות מושלמת? אליעד מדגיש שבעולם הזה תמיד קיימים יתרונות וחסרונות, ולכן תמיד ניתן למצוא סיבה
לסבול או לשמוח. הוא מסביר שכל פעם שאנחנו חושבים שהמציאות טובה, זה משום שאנחנו מסתכלים על היתרונות שלה, ובמקביל מתעלמים מהחסרונות. מצד שני, כשאנחנו
סובלים, אנחנו מתמקדים בחסרונות ומתעלמים מהיתרונות. לדבריו, האמת היא שבמציאות תמיד יש גם יתרון וגם חיסרון בו - זמנית. אין מצב שבו יש רק יתרונות או רק חסרונות. מי אחראי לאושר
ולסבל - המציאות או אתה? אליעד שואל את השאלה, האם התחושה שלנו תלויה בנו או במציאות? מצד אחד, אפשר לומר שהמציאות אחראית, כי משהו קרה שלא רצינו שיקרה, ולכן אנחנו
סובלים . אבל אליעד אומר שהפרשנות שלנו היא שגורמת
לסבל. הוא נותן דוגמה: אם מישהו מעליב אותך, אפשר לומר שאתה
סובל בגלל העלבון, אבל אפשר גם לומר שאתה
סובל כי בחרת לפרש את הדברים שנאמרו לך באופן שלילי. אילו היית מפרש זאת אחרת, אולי לא היית
סובל. כלומר, הוא מסביר שהאחריות האמיתית נמצאת בפרשנות שלנו, וביכולת שלנו לשנות אותה. מדוע קשה לנו לקחת אחריות על
הסבל שלנו? אליעד מציין שאנשים בדרך כלל מתקשים לקבל את הרעיון שהם אחראים
לסבל שלהם, כי זה גורם לתחושת אשמה. לדבריו, קל יותר להאשים גורם חיצוני במציאות. לדוגמה, אם מישהו איבד כסף, הוא יעדיף להגיד שהמציאות או מישהו אחר אשם בכך, כי ... הצדדים - טוב ורע - וכל אחד בוחר באיזו נקודת מבט להסתכל. הוא מדגים זאת באומרו שאם אתה חושב שיש לך שליטה ואתה בוחר את הפרשנות שלך, אז אתה האחראי על
הסבל או האושר שלך. מצד שני, אם אתה חושב שהמציאות אחראית לכך, אז אין לך בכלל בחירה, וזה מוביל לתחושת חוסר אונים. למה בכלל יש רצון שגורם לנו
לסבול או להיות מאושרים? כדי להבין באמת מי אחראי לאושר
ולסבל, אליעד טוען שצריך לחזור לשורש השאלה - למה בכלל יש לנו רצון כלשהו מלכתחילה. הוא מציין שכדי לענות על השאלה מי אשם?, חייבים להבין למה בכלל אנחנו רוצים ... שלנו. המציאות היא אנחנו ואנחנו המציאות, ולכן כשאנו מאשימים את המציאות, אנחנו בעצם מאשימים את עצמנו, כי אנחנו והמציאות הם למעשה ישות אחת. מהו הפתרון
לסבל לפי אליעד? הפתרון שאליעד מציע הוא להבין לעומק שאנחנו והמציאות זו אותה ישות. ככל שאדם יבין שהוא והמציאות הם אחד, כך ירגיש פחות התנגדות ופחות
סבל. הוא מסביר שאם האדם יצליח לראות את עצמו כמי שמייצר את המציאות, יהיה לו קל יותר לקבל אותה ולרצות אותה בדיוק כפי שהיא. באופן זה האדם משתחרר מהאשמה וגם משתחרר
מהסבל, כיוון שהוא מבין שכל מה שקורה - הוא עצמו רצה אותו באופן עמוק יותר. איך להפסיק
לסבול? מי אחראי לאושר שלך? מה גורם לנו להיות מאושרים? האם טוב ורע תלויים במציאות? איך לקבל את המציאות כפי שהיא? מי באמת אשם
בסבל שלך? מהי משמעות האושר
והסבל? איך הם קשורים למציאות? ההרצאה עוסקת בשאלות גדולות על אושר,
סבל, והאחריות האישית בהקשרם. אליעד כהן פותח בשאלות עקרוניות, כמו אם אכן אנחנו יכולים לשלוט במציאות שלנו, האם מה שקורה לנו הוא אשם בהרגשות שלנו, ואיך אנחנו ...