... צורה וצורה של המציאות. ורק הטועה חושב, שהוא באמת יותר רחמן מאשר המציאות האכזרית. ואז ממציאים את הדרך לשחרור מהסבל. כאילו שהמציאות שלנו היא מקום הסבל, וכאילו עוזרים לאדם לא לסבול. ובאמת, רק גורמים לו לסבול יותר מדיכאונות עמוקים, שהם רק נראים כשמחה כלפי חוץ. והעניין הוא, שהיחיד שיכול לעזור לאדם באמת, זה רק מי ... לאחרים. ובאמת, הם מנסים לצאת מהדיכאון של עצמם. שהם בעצבות ובדיכאון, מכך שהם רואים אנשים אחרים, שנדמה להם שהם סובלים בסבל רע. והאדם, נדמה לו שיש לו רחמנות, ובאמת יש לו אכזריות. כי לדוגמה כאשר האדם נותן צדקה לעני, אז נדמה לו, שיש לו רחמנות על העני. אבל באמת, יש לו רחמנות על עצמו, שהוא עצמו סובל מכך שהוא רואה את העני סובל, והאדם מרחם על עצמו ועוזר לעני, ומשקר את עצמו שהוא מרחם על העני. וכיוב הנותן על מנת לתת, שהוא ... מתאכזר ומתעלם מהרצון שלו, לשנות את המציאות. כי צריך לדעת, שהמציאות כולה מושלמת איך שהיא, בין אם העני נראה כסובל, ובין אם האדם רוצה לעזור לעני, שאז על האדם לדעת, שגם הרצון לעזור לעני, גם הוא טוב, למרות שהוא ... הוא ורק הוא מרחם על האדם באמת. כי הוא יודע מה הם החיים הטובים באמת, והוא מבין את מהות הסבל של האדם. כי גם כאשר נדמה לאדם שהוא שמח, הרי שהוא עצוב. כי האושר שלו, תלוי בסיבות כלשהן, והאדם תמיד מפחד לאבד את הטוב שיש לו, ולכן האדם הוא סובל אמיתי. והחכם האמיתי, הוא ורק הוא רחמן אמיתי. והוא איש חסד האמת, שרוצה שגם האדם יחיה טוב באמת, באושר ... האמיתי, מקצר לאדם את הדרך אל השלמות. כי גם החכם האמיתי עבר את מה שעבר, והוא עוזר לאדם שלא יסבול סבל רב, בכך שהוא מאיר לו את דרכו, בחושך שבו הוא נמצא. כי האדם נמצא בחושך ובאפילה גדולה. והחושך ככ ...

... שהוא לא יוכל להתממש, מאחר שאין לו מספיק רצון עצמי. והעניין הוא, כי האדם הוא יצור שגם אוהב את הסבל. כי כל הטוב שיש לאדם בחיים, הוא כולו גם רע טהור. כי כאשר המציאות היא כרצונו של האדם, זה ... של המציאות. ומי ששמח מכך שהמציאות מחליפה את הצורות שלה, הוא אדם שרע לו מבפנים, ושטוב לו רק מבחוץ. והסבל של האדם, הוא עמוק בתוכו. ותמיד, הוא מרגיש חיסרון. כי כל מה שנראה לאדם כטוב, זה הכל רע, ביחס ... שבה אין שום צורת רצון כלל. ובפועל, האדם כאילו נהנה פחות מהמציאות, אבל מה שבאמת קורה זה, שהאדם פחות סובל משינוי הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר ... על ידי הבנה של אמת. שהאדם באמת מבין, שהכל מושלם ממש. ובלי ההבנה הזאת, זאת אחדות של שקר, שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חוויית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק בעניין ההבנה של המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות של הרצון שלו, גם בזה עצמו, ... לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז בצורה, שבה הרצון שלו הוא לא מוגדר, הוא עצמו רצון מוגדר, שיוצר רע וסבל. וכל זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל ...

רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה ... בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר ... אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את ... כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו אחר. וגם מי שנדמה לו, שהוא לא סובל, הרי שתמיד הוא רוצה משהו יותר טוב. ואף פעם האדם לא באמת יסרב, לקבל משהו יותר טוב. וזה משום, שהאדם סובל תמיד. וכל זמן שהאדם נהנה ממשהו בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ ... גם מהדרך, ולכן הוא תמיד נשאר בדרך, ולא מגיע אל המטרה. ועל האדם להיות איש אמת. וזה בסדר גמור לסבול, אם אתה באמת רוצה את זה. ועל האדם להתבונן היטב ולראות את האמת, האם באמת הוא שלם בלב שלם, עם זה שהוא סובל קצת? או סובל לפעמים? וכיוב כל מיני שקרים. כי מצד אחד, האדם לא באמת שמח מכך שהוא סובל קצת / לפעמים / תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה שלא באמת ולגמרי נמאס לאדם לסבול. והאדם מטעה את עצמו תמיד. כי מצד אחד, הוא היה רוצה את השלמות. כי רק משום כך, האדם לא ... אף פעם, כי הוא תמיד רוצה את השלמות. אבל מצד שני, הוא מטעה את עצמו, שכאילו אין ברירה, אלא לסבול לפחות קצת. והוא שקר, כי מי שבאמת רוצה את השלמות ולא מוכן לסבול בכלל, הוא לא יסכים בשום פנים ואופן, להכיל בתוכו את המחשבה שאין ברירה אלא לסבול. אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. והאדם סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם האדם לא היה מוכן לסבול בכלל, הרי שלדוגמה הוא לא היה נהנה משום דבר, כל זמן שהוא סובל. כי הסבל היה מציק לו ככ, והוא היה מרוכז רק באיך לא לסבול יותר. אבל האדם כן נהנה עדיין וכולי, כי הוא לא באמת רוצה להפסיק את הסבל. ולכן, על האדם לברר עם עצמו את האמת, ולראות את האמת, שהוא סובל תמיד. כי כל הנפרדות, היא סבל תמיד. ואז לברר עוד ולראות, שאין שום נפרדות כלל, כי הכל אחדות אמיתית באמת. והאדם כאלוהים האמיתי, הוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה, את הסבל שלו כישות מצומצמת וכולי.

... גם אם זה בלי הגדרת רצון. ושם, גם הכל אחד ממש וכולי). והרצון של האדם קיים אצלו, וגורם לו לסבול כל חייו. כי כל הסבל של האדם, כולו, רק בגלל שיש לו רצון. ומי שרוצה לדעת ממה הוא סובל, שפשוט יבדוק מה הוא רוצה. כי כל רצון, פירושו סבל, שהאדם חווה פחד שיקרה אחרת מרצונו. ושהאדם חווה שהמציאות טובה יותר, בצורה כזו ולא בצורה אחרת. ומי שנדמה לו ... שם, בלי רצונו העצמי. וכל מה שהאדם מנסה כל חייו לעשות, זה להיפטר מהרצונות החסרים שלו, שהם כולם סיבת הסבל שלו. והרצון העצמי של האדם, לא יכול להיות מתוך בחירה אישית שלו, כי בנקודת העדר הרצון של האדם, שם ...

... את זה שהוא לא רוצה את המציאות, וגם את זה שהוא רוצה שהמציאות לא תהיה נגד רצונו. שזהו בעצם הסבל, שהוא הרצון של האדם. כי הרצון, הוא הסבל, וכל רצון הוא סבל (כי הוא יוצר צמצום של תחושת הטוב, והוא מגביל אותה לצורה כלשהי). ועל האדם לרצות את הרצון שלו, שהוא הסבל שלו. ולרצות את המציאות בשלמות, פירושו, לרצות גם את קיומו של הרצון שלך, שגורם לך להרגיש גם רק רע ... מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה כלל, עד שהאדם ירצה אפילו את רצונו העצמי של עצמו, דהיינו, את שורש הסבל שלו עצמו, שהוא הרצון, היא רק על ידי בירור האמת. כי מצד האמת, כבר ברגע הזה ממש, האדם עצמו, ...

... לא מושלמת, בעיניהם, החכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, בעיניהם הוא לפעמים מצטייר כאכזרי. משום, שהחכם האמיתי מראה לאדם שהוא סובל, רק בגלל שהוא משקר את עצמו. והחכם האמיתי חושף את כל השקרים של האדם. וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש ... האדם, הוא אכזרי ביותר. והוא לוקח את המציאות שהיא מושלמת, ומשקר שהיא לא מושלמת. והכל, רק כדי לגרום לעצמו סבל ונפרדות. והאדם מתעלל בעצמו ומכה את עצמו סתם בלי סיבה, דהיינו, בגלל סיבות של שקר. והאדם כל הזמן מקטרג ... את האמת, שבאמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע בבחירה חופשית ומלאה, והאדם אמור להיות שמח מכך שהוא מרגיש רע וסובל, כי הוא בוחר את הסבל של עצמו. והחכם האמיתי מפריע לאדם לסבול באמת, על ידי זה שהוא מראה לאדם שהוא זה שרוצה את הסבל של עצמו. ועל ידי זה האדם כבר לא סובל באמת, אלא סובל רק בכאילו, ובאמת הוא לא סובל כלל. כך שכל מה שנראה כמלחמה, שהחכם האמיתי נלחם בשקרים של האדם, זה הכל בעצם רחמנות של החכם האמיתי ...

ביטול הרצון - כיצד לבטל את הרצון העצמי? כי הרצון העצמי, הוא סיבת הסבל היחידה של האדם. כי בלי רצון, אין שום סבל כלל. ומי שרוצה להרגיש שלמות, מוכרח לבטל את הרצון. ואת הרצון אפשר לבטל, רק על ידי זה שממלאים אותו. ...

... וכיוב. וכולם רוצים, שהאהבה תהיה של אמת וכולי. ועל האדם לדעת את האמת, שכל אהבה שהיא בעולם, היא בעצם סבל מאוד גדול. משום, שהיא תלויה בדבר מצומצם שהוא נפרד מהאדם (גם תלויה + גם בדבר מצומצם + גם הוא ...

... יודע, אפילו לא שהוא עצמו קיים. אבל האדם הוא חכמולוג, שהוא כן רוצה להבין ולהשתמש בשכל שלו. ולכן הוא סובל, ולכן עליו להשתמש בשכל שלו עד הסוף וכולי. וכאשר האדם בורח מהתמודדות עם קושי כלשהו, עליו לדעת, שברגע הזה ממש, יש בתוכו סבל כלשהו, שהוא נובע מכך שהוא לא מצליח להעמיק את מחשבתו, ולראות את האחדות, בגלל רמת קושי פנימית כלשהי, שהיא ...

... איש האמת, שהוא רק להבין את המציאות בלבד. וכל שאר הלבושים של חיפוש האמת, הם כולם טעות, שיוצרים רק סבל. וחיפוש ובירור האמת, הוא רק על ידי הבנה בלבד. ומי שרוצה להיות אמיתי, שפשוט ינסה להבין את המציאות כמה ...