... הרצון של האדם, האדם רוצה רצונות שונים. והאדם רוצה להיות מאושר בשלמות, כי אושר שהוא לא בשלמות, הוא גם סבל של ממש. וכדי להיות מאושר בשלמות, לשם כך צריך להבין את המציאות בשלמות. וכדי להבין את המציאות בשלמות, לשם ...

הסבל - אין אדם סובל, אאכ נכנסה בו רוח שטות - למה? ובו יתבאר, מדוע כל הסבל שקיים בעולם, נובע רק מחמת הטעות המחשבתית של האדם? ובכלל זה כל סוגי הסבל שיש בעולם, כולל כל הסוגים בכל מקום ובכל זמן וכולי. ובפשיטות ההסבר הוא, כי קיומו של הסבל של האדם, תלוי בקיומו של הרצון העצמי של האדם. כי סבל, הוא כאשר יש התנגדות בין הרצון של האדם לבין המציאות. כי כאשר האדם רוצה את המציאות בשלמות, כפי מה שהיא ברגע ובמקום הזה ממש, ללא שום תנאי וללא שום הגדרה והגבלה, הרי שהאדם לא סובל כלל. ולא רק שהאדם לא סובל כלל, אלא שהאדם אפילו נהנה בהנאה אמיתית, מכך שרצונו העצמי מתמלא על ידי המציאות. כי כאשר האדם רוצה את ... שום שינוי כלשהו, הרי שרצונו של האדם מתמלא בשלמות, והאדם חווה הנאה מהמציאות. ונמצא אם כן, כי קיומו של הסבל, תלוי בכך שלאדם יהיה רצון שמנוגד בצורה כלשהי, למציאות. והנה יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם ... היא הסיבה הראשונה המחויבת וכולי (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, ממילא הוא לא סובל כלל. משום שהוא מבין את הסיבה של האחדות שבגללה הוא סובל. כי כנל, הסבל של האדם נובע מכך שיש לו רצון שמנוגד למציאות. וכאשר האדם לא מבין את הסיבה, שבגללה יש לו רצון שמנוגד למציאות, אז הוא סובל. משום שהתודעה של האדם מחוברת לקליפה החיצונית של המציאות, שהיא מלובשת ברצון של האדם שמנוגד למציאות. כי הרצון של ... לבין האין רצון. ובין הרצון העצמי של האני, לבין רצון אחר של מה שהוא אינו אני, שממנו האדם לא סובל כלל. ורק בעולם של הקליפות, יש הבדל בין הסיבה, לבין ההעדר שלה. וכאשר האדם מחובר בשכל שלו לאחדות של ... ידי זה, גם הרגש של האדם מחובר לאחדות של המציאות, ואז כל הנפרדות נעלמת לגמרי, ואז האדם לא יכול לסבול כלל. ואז מה שנשאר לאדם, זאת הנאה שנובעת מהדבקות לאין סוף (והיא שונה מההנאה של מילוי הרצון תוך כדי ... סיבה שלוקחת בחשבון את כל השיקולים שיש בעולם, כי היא עצמה יוצרת את כל מערכת השיקולים כולה. וכאשר האדם סובל מאיזה דבר, יש סיבה שבגללה האדם כרגע סובל דווקא בצורה הזאת. כי מנקודת הסיבה הראשונה, הכל נלקח בחשבון בשלמות. כי אין שום דבר שקורה, בלי הסיבה הראשונה. ... האירועים שבעולם, יש סיבה אחת שיוצרת את כולם (או תהליך אחד שמניע את כל האירועים). וממילא זה אומר, שהאדם סובל רק משום שהוא לא מבין את הסיבה הראשונה האמיתית של כל הסיבות. ומאחר שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה ... הסיבה הראשונה. ואז לא שייך שהאדם באמת ירצה לשנות את המציאות. וממילא גם לא שייך שהאדם באמת יפחד או יסבול וכיוב. כי גם כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הסיבה הראשונה, יוצרת באדם את הרצון העצמי שלו לשנות את המציאות, וממילא גם את הסבל והפחד של האדם מפני הסבל. וגם כאשר האדם כן מבין את הסיבה הראשונה, עדיין הוא יכול לסבול. אבל אז, הסבל הוא לא אמיתי. כי האדם סובל רק כלפי חוץ. והאדם עצמו מחובר לאחדות של המציאות שהיא הסיבה הראשונה, שמנקודת המבט שלה, הסבל הוא טוב ממש. כי מנקודת המבט של הסיבה הראשונה, הסבל והטוב הם תהליכים שווים, מנקודת מבט של אחדות שבה אין טוב ורע כלל. ונוסיף ונבאר, כי יש כאן מצבי תודעה שונים. והאדם סובל כפי כמה שהוא רחוק מהבנת השלמות של המציאות, שהיא הבנת שורש הרצון, שורש המציאות, אחדות המציאות, שורש הרגשות, שורש ... בלי לדעת שהוא עצמו קיים. וכאשר האדם לא יודע שהוא עצמו קיים, ממילא אין לו שום רצון עצמי ושום סבל כלל, אלא שם יש רק את ההנאה של השלמות בשלמות. כי האדם ככ נהנה מהשלמות, עד שהוא לא יודע ... לכך שיש שלמות של המציאות, והאדם זוכר את השלמות הזאת, רק בתת המודע שלו בעומק עמוק כלשהו, שאז האדם סובל, מכך שתמיד יש לו תחושת חסר ורצון עצמי. ויש גם מצב נוסף, והוא שמי שזוכה להגיע לביטול המושלם לאין ... האדם מודע לנפרדות העצמית שלו משאר המציאות, אז הרשימו שיש לאדם מהביטול שלו לאין סוף, הוא בעצם גורם לכך שהסבל של האדם יהיה רק חיצוני בלבד. כי כאשר האדם נמצא בשכל שלו, אז ברמה החיצונית יש לאדם רצון עצמי, ולכן הוא סובל. אבל ברמה הפנימית יותר, יש לאדם רשימו שבו הוא יודע שהכל מושלם. וכאשר האדם יודע שהכל מושלם, אז הוא ... שהאדם משתמש בשכל שלו, ומתבונן אל תוכו, ורואה את השלמות של המציאות, ואז הוא חווה אותה, וממילא אין שום סבל כלל, בין אם זה בשעת ביטול או בשעת קיום שנשאר רשימו מהביטול. ויש גם אפשרות שנייה, שבה האדם לא ... בשכל האמיתי שלו, אלא בוחר באופן לא מודע, לטעות ולהטעות את עצמו, שיש נפרדות / חסרונות וכולי, שאז האדם סובל. ולכן, אין אדם סובל, אאכ נכנסה בו רוח שטות. כי בלי רוח שטות אין שום סבל כלל. ונוסיף ונאיר: כי נכנסה בו רוח שטות דווקא. כי הדבר קורה מעצמו. כי מנקודת המבט העליונה, זה האדם ...

... סיבה שהיא, אלא חוקר כל דבר, ומנסה לגלות מהי האמת, האם באמת תחושת הרע היא מוצדקת? ולמה באמת האדם סובל? והאם באמת הרצון של האדם שהמציאות תהייה דווקא כך ולא אחרת, האם הרצון הזה בכלל מוצדק? וכולי. על ידי ...

... לטוב. כי אם לא יהיה חושך, אז איך ידע האדם להעריך את האור?! והאנשים שמחזיקים בדעה הזאת, הם אנשים סובלים סתם, בגלל חוסר הבנה. והעניין הוא, כי ראשית כל יש לזכור, שהפוטנציאל של המציאות, הוא אין סופי. ומאחר שהוא ... להתבונן ולראות, את גודל הטעות של אלו שחושבים, שהרע, הוא לטובה, ושהתכלית, היא טובה. משום, שהאדם מטבעו תמיד גם סובל. ובייחס לשלמות, האדם יותר סובל, מאשר נהנה בחייו. משום שכל אחד, תמיד מרגיש שחסר לו משהו. והסיבה שרע לאדם בחיים, היא רק בגלל שיש ... ועוד יש להבין, שהטוב, הוא הרע הגדול ביותר. כי הוא מתוחכם והוא מטעה את האדם בהטעיות שונות. כי האדם סובל רוב חייו ומכלה את כל כוחו, כדי להשיג טוב דמיוני. ומיד אחרי שהאדם משיג את הטוב הדמיוני הזה, מיד ... שהם לא אלוהים, ממילא זה אומר, שנגזר עליהם, שלעולם הם לא יגיעו אל הטוב האמיתי. וכפי שכבר ביארתי, האדם סובל, משום שהוא חווה את עצמו כקיים כישות נפרדת משאר המציאות. ועצם קיומו של האני של האדם, הוא סיבת הסבל של האדם. כי האדם תמיד מרגיש, שהוא חסר את השלמות, שהיא המציאות שהאדם הוא חלק ממנה. (ולפי זה, אם ... יהיה יותר טוב, בגן העדן הדמיוני שלהם. אבל, אם האדם יקבל את גן העדן שאליו הוא מייחל, הוא יהיה הסובל הגדול ביותר בעולם. כי שם בגן העדן הדמיוני הזה, האדם כבר לא יכול להטעות את עצמו, שמחר בגן עדן ... לו את מה שהוא רוצה. אבל כאשר נותנים לאדם את כל מה שהוא רוצה, אז הוא קולט שעדיין הוא סובל, בגלל עצם זה שהוא קיים. ואז אין לאן לברוח, כי כבר אי אפשר לשקר, שמחר יהיה יותר טוב... והטועים ...

... רצון שאינו מוגדר, וברמה הפנימית עוד יותר, אין לאדם שום חוויית עצמי ושום חוויית רצון כלל. וכפי שכבר ביארתי, הסבל של האדם נובע, רק משום כך שיש לו רצון מוגדר. שהאדם רוצה, שיהיה כך ולא אחרת. כי כל הסבל שבעולם, הוא רק בגלל שיש לאדם רצון מוגדר, על פי תפישת הטוב והרע שלו. ואם אין לאדם שום רצון מוגדר, אין שום סבל כלל. ונכון, שאין גם שום הנאה סופית, ממילוי רצון מוגדר, אבל יש הנאה אין סופית, מהעדר רצון מוגדר וסופי. ... טוב, ותמיד יש גם את הפחד, שלא יהיה אין סוף יותר רע. כך שהנאה של רצון סופי, היא בכלל סבל. כי בלי הנאה של רצון סופי, אין שום סבל כלל. והאדם סובל, רק בגלל ההנאות הסופיות שלו. דהיינו, הנאות שנובעות ממילוי של רצון מוגדר. ובלי ההנאות השקריות האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, או לביטול הרצון כלל? ואיך יכול ... שיש לו, כמובנת מאליה, ולא להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא מאמין לשקרים, שבהם הוא בטעות משקר את עצמו. ובפועל זה אומר, שעל האדם להבין, שהסבל שלו הוא רק בגלל הרצון העצמי המוגדר שלו. ועל האדם להבין, שהרצון המוגדר שיש לו, הוא תוצאה של תפישת ... ממקום של שלמות אמיתית, שבה האדם יוצר את רצונו העצמי, ואת צורתו הסופית וכולי. ועוד יש להבין, כי האדם סובל, מעצם זה שהוא קיים כישות נפרדת משאר המציאות. ואם האדם היה מבין את זה באמת, ממילא הרצון העצמי המוגדר ... באמת ראוי לרצות את הדבר הזה, יותר מאשר דבר אחר? ואם האדם ימשיך לשקר את עצמו, הוא גם ימשיך לסבול. והמציאות היא רחמנית, אבל הטיפשות של האדם היא אכזרית. והאדם יכול בקלות לנטרל את הרצון שלו לגמרי, על ידי ... העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין הפרדה, של ...

... מזדהה עם הרצון ומרגיש שהרצון הזה שייך לו. אז מהו העניין, של ההזדהות עם הרצון? והעניין הוא, כי האדם סובל, רק בגלל הרצון העצמי שלו עצמו. כי האדם, לא סובל מכך שרצונו של אדם אחר לא מתמלא. וגם כאשר האדם סובל, מכך שרצונו של האדם האחר לא מתמלא, הרי שזה רק משום, שרצונו העצמי של האדם לא מתמלא. כי האדם ... של האחר יתמלא. וכאשר רצונו של האדם האחר לא מתמלא, אז האדם מרגיש, שרצונו העצמי לא מתמלא, ואז האדם סובל. אבל בכל מקרה, הסבל של האדם, תלוי אך ורק ברצון העצמי שלו. והאדם לא מפחד ולא חושש, מכך שהרצון של אדם אחר לא ... מצב שבו האדם כן מזדהה עם הרצון העצמי שלו, ומשייך אותו לעצמו. שזה נקרא אני רוצה. שאז כמובן האדם סובל, אם רצונו לא מתמלא. אבל קיימות גם נקודות מבט נוספות, שבהן האדם לא מזדהה עם הרצון שלו. כגון לדוגמה, ...

... אחדות ונפרדות כלל. ולכן, גם מי שנאחז באחדות, שיש לה צורה כלשהי, גם הוא עובד אלילים, ולכן, גם הוא סובל. ורק כאשר אין אצל האדם שום אלוהים כלל, כי הכל אחד ממש, והכל אלוהים עם כוח וללא כוח, בצורה ...

... רק כלי שמשרת את האדם להרגיש טוב. ואם היו אומרים לאדם שהאמת היא רעה, ושידיעת האמת תביא את האדם לסבל נצחי ואין סופי, האם עדיין היה האדם מחפש את האמת באשר היא?! והאדם משקר את עצמו וחושב שהוא מחפש ... מי שחושב שהוא מחפש להרגיש טוב ושלא אכפת לו מה האמת, גם הוא טועה, שמטעה את עצמו. כי כל הסבל של האדם בחיים, הוא רק משום, שהוא דווקא כן מחפש את האמת. כי אם בכלל לא היה אכפת לאדם ... מה שהוא רוצה יש לו. ולשקר לעצמו, שכבר כרגע הכי טוב והכי מושלם עבורו. ואז ממילא, לא היה האדם סובל כלל. ומי שרוצה רק את הטוב ולא אכפת לו כלל מהאמת, פשוט שישקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש ... כי כאשר הכל אחד, לא שייך אמת ושקר כלל. ולכן, כאשר האדם הולך אחרי האמת השקרית שלו, אז הוא סובל. כי האמת השקרית של האדם, עושה הפרדה בין טוב לרע. ועל האדם להתרחק מהאמת השקרית שלו, ולהגיע לאמת של ...

... משום שהתודעה של האדם קיימת. כי עצם קיומה של התודעה של האדם, כישות שהיא נפרדת משאר המציאות, היא סיבת הסבל של האדם. כי האדם תמיד מרגיש שחסר לו משהו, כל זמן שהוא לא השלם עצמו. ולאן יברח האדם מעצמו? ...

... מי שלא יודע את האמת בתוכו שהכל אחד, ומשקר את עצמו שיש נפרדות ובטעות חושב, שזו אכן האמת, הוא סובל ביותר. כי את המציאות, זה לא מעניין למה האדם משקר את עצמו. והעונש בא על האדם, כאשר הוא משקר ... מי שלא יודע את האמת, הוא באמת משקר, כי הוא באמת חושב, שהשקר שלו הוא האמת. ומי שמשקר באמת, סובל באמת. ובסיכומו של דבר, הדבר היחיד שחשוב, הוא ידיעת האמת בידיעה פנימית, של האדם אל מול עצמו, שיודע את ...