אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף... מצד האמת הפנימית, אין שום חיות לשום רצון חיצוני כלל. והאמת, מבטלת את הרצונות החיצוניים, ומשאירה רק את הרצון הפנימי. ואז מגיעה נקודה כלשהי, שבה יש לאדם רצון של אמת, להתאחד עם המציאות. ובנקודה הזאת, הרצון הזה, הוא מבטל את הרצון של המציאות, שהאדם יהיה נפרד ממנה. ומצד המציאות ... וזה כמובן בא לידי ביטוי, רק כאשר גם האדם משתמש בכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. ומנקודת מבט נוספת שבה הנפרדות והאחדות הם אחד, מנקודת המבט הזו רצונו של האדם להתאחד עם המציאות, גובר על רצונה של המציאות שהאדם יהיה נפרד ממנה. וזה עצמו קורה כתהליך של המציאות. כי המציאות הכללית עצמה, פעם היא רוצה כך ופעם אחרת. ומנקודת מבט נוספת יש לבאר, כי מאחר שכל הישויות הן אין סופיות מצד האמת, לכן כאשר האדם באמת רוצה להתאחד עם המציאות, אז הוא מקבל את מה שהוא רוצה. כי הצמצום של האדם, הוא רק מצד עצמו. שהאדם עצמו רוצה לצמצם את עצמו. וכאשר הרצון של האדם להתאחד גובר, אז הרצון של האדם להיות נפרד, נעלם. ואז האדם מתאחד. ויש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שמנקודת המבט של האדם, הוא מתאחד עם המציאות. למרות שתוך כדי זה, מנקודת המבט של המציאות, האדם נשאר נפרד ממנה. כי יש יותר מאין סוף אחד ויותר מצורה אחת של מציאות בו זמנית. ויש מספיק מקום לכולם. היינו שיכול להיות שבו זמנית, גם יתממש הרצון של המציאות שהאדם יהיה נפרד ממנה, וגם יתממש הרצון של האדם, להתאחד עם המציאות. ובסיכומו של דבר, אין דבר העומד בפני הרצון, וגם לא חוקי הפיזיקה העולם השכל, שום דבר לא עומד בפני ...