טוב ורע, למה האדם עושה הפרדה של טוב ורע, מהו שורש השאלה, למה העולם קיים בזכות הרע
למה האדם עושה הפרדה בין טוב לרע?
השאלה הראשונה שאליעד כהן מעלה היא מדוע האדם בכלל מגדיר דברים כ"טוב" או "רע". אליעד מסביר שהאדם חושב שמשהו רע משום שחינכו אותו להאמין בכך או שהוא למד להפריד בין הדברים. השאלה היסודית שאליעד מחדד היא: למה, אם הכל למעשה אחד, האדם עדיין חווה הפרדה? כלומר, אם הכל במציאות הוא אחדות מוחלטת ואין באמת הבדל אמיתי בין טוב לרע, מדוע בכל זאת האדם חווה שיש שני צדדים שונים?
מהו שורש השאלה על ההבדל בין טוב לרע?
אליעד מסביר ששורש השאלה מדוע האדם חושב שמשהו הוא רע, מקביל לשאלה מדוע בכלל קיים עולם. הוא ממשיל זאת לשאלה "מדוע אלוהים ברא את העולם?". הוא מדגיש שהשאלה למה האדם חושב שיש רע דומה לשאלה למה היה את המפץ הגדול, כלומר, מה הוביל לכך שהאחד הפך לשניים. זהו בעצם שורש כל השאלות. במקום לשאול "איך זה שיש שניים?", השאלה העמוקה יותר היא "למה בכלל נהיו שניים?". לפי אליעד, השאלה האמיתית היא למה בכלל נוצרה הפרדה מלכתחילה.
מדוע העולם קיים דווקא בזכות הרע?
כדי לענות על השאלה מדוע העולם קיים, אליעד כהן מסביר שלמעשה, כל הקיום והדינמיקה של החיים מושתתים על הרע. כלומר, האדם עושה פעולות אך ורק בגלל התפיסה שלו שמשהו חסר, רע, או לא שלם. אם האדם היה באמת מבין שהכל אחד, והוא היה שלם בתוכו לגמרי, הוא לא היה עושה שום פעולה, מכיוון שהכל כבר מושלם ואין לאן להתקדם. אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: הוא עצמו מדבר ועונה לשאלות רק משום שיש בו תחושה של חוסר או פער - תחושה שנוצרת מההפרדה בין טוב לרע. ללא התחושה הזאת, הוא לא היה עושה אף פעולה. לכן, לדבריו, העולם מתקיים רק בזכות העובדה שהאדם חושב שיש דברים טובים יותר ופחות, או במילים אחרות - בזכות הטיפשות וחוסר השלמות של האדם.
למה חייב להתקיים רע בעולם?
אליעד כהן מסביר שהרע חייב להתקיים כדי לאפשר את הדינמיקה והפעילות בעולם. הוא אומר שאם הכל היה טוב לחלוטין, לא הייתה לאדם מוטיבציה לבצע פעולות כלשהן. במצב כזה של טוב מוחלט, האדם פשוט היה נשאר במצב סטטי וללא תנועה. מצד שני, אם הכל היה רע לחלוטין, האדם גם לא היה עושה שום פעולה, כי הוא לא היה מאמין שמשהו יכול להשתפר. דווקא ההפרדה בין טוב לרע יוצרת אינטרס, רצון ותנועה בעולם. כאשר האדם מזהה שמשהו הוא טוב יותר ממשהו אחר, הוא פועל במטרה להשיג אותו.
מדוע השכל חייב להיות מצומצם כדי לאפשר קיום?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: השכל חייב להיות מצומצם כדי שהאדם יוכל להמשיך ולפעול בעולם. האדם צריך לחוות הפרדה, הוא צריך להיות "טיפש" מספיק כדי לא לראות את האחדות השלמה והכוללת. אם הוא היה רואה את האחדות, הוא היה עוצר את כל הפעולות שלו. כדי להמשיך ולפעול בעולם, השכל של האדם חייב להיות מוגבל ומצומצם במידה מסוימת. רק כך אפשרית ההתפתחות, הצמיחה והדינמיקה בעולם.
מהו הטוב שברע?
הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שלמעשה "הטוב שברע" הוא שהרע מעניק לאדם משמעות לחיים. אם לא היה רע, לא היה טוב. אם לא היו דברים לא טובים, האדם לא היה נהנה מדברים טובים. תחושת ההבדל, ההשוואה, והצורך לבחור בין האפשרויות השונות הן אלו שיוצרות את חוויית החיים של האדם. למעשה, קיומו של הרע נותן משמעות לכל פעולה ופעולה שהאדם מבצע, גם אם הוא לא תמיד מודע לכך.
איך קשור המפץ הגדול לשאלת הטוב והרע?
אליעד משווה את השאלה "למה יש רע?" לשאלה מדוע התרחש המפץ הגדול. השאלה מדוע היה מפץ גדול היא בעצם השאלה מדוע משהו השתנה בכלל, למה מהאחד נהיה שתיים. זוהי בדיוק אותה שאלה כמו השאלה מדוע האדם חושב שמשהו הוא רע. בשני המקרים, השאלה היא מה גרם לשינוי מהשלמות האחת והמקורית למצב של הפרדה. אליעד אומר שבאופן עמוק, השאלות האלה הן זהות משום שהן עוסקות בשורש אחד, והוא ההפרדה עצמה.
לסיכום, למה האדם חייב לחשוב שיש טוב ורע בעולם?
לסיכום ההסבר, אליעד כהן מבהיר כי עצם קיומו של העולם והפעילות שבו מתאפשרים רק בזכות ההבחנה של האדם בין טוב לרע. האדם חייב להיות במצב של חוסר שלמות, "טיפשות", והפרדה מחשבתית, כדי שתהיה משמעות לחייו, וכדי שהוא ימשיך לפעול, לחפש, וליצור תנועה והתפתחות. ללא הפרדה זו, לא היה עניין לקיום, שום פעולה לא הייתה נעשית, והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו כלל לא היה קיים.
השאלה הראשונה שאליעד כהן מעלה היא מדוע האדם בכלל מגדיר דברים כ"טוב" או "רע". אליעד מסביר שהאדם חושב שמשהו רע משום שחינכו אותו להאמין בכך או שהוא למד להפריד בין הדברים. השאלה היסודית שאליעד מחדד היא: למה, אם הכל למעשה אחד, האדם עדיין חווה הפרדה? כלומר, אם הכל במציאות הוא אחדות מוחלטת ואין באמת הבדל אמיתי בין טוב לרע, מדוע בכל זאת האדם חווה שיש שני צדדים שונים?
מהו שורש השאלה על ההבדל בין טוב לרע?
אליעד מסביר ששורש השאלה מדוע האדם חושב שמשהו הוא רע, מקביל לשאלה מדוע בכלל קיים עולם. הוא ממשיל זאת לשאלה "מדוע אלוהים ברא את העולם?". הוא מדגיש שהשאלה למה האדם חושב שיש רע דומה לשאלה למה היה את המפץ הגדול, כלומר, מה הוביל לכך שהאחד הפך לשניים. זהו בעצם שורש כל השאלות. במקום לשאול "איך זה שיש שניים?", השאלה העמוקה יותר היא "למה בכלל נהיו שניים?". לפי אליעד, השאלה האמיתית היא למה בכלל נוצרה הפרדה מלכתחילה.
מדוע העולם קיים דווקא בזכות הרע?
כדי לענות על השאלה מדוע העולם קיים, אליעד כהן מסביר שלמעשה, כל הקיום והדינמיקה של החיים מושתתים על הרע. כלומר, האדם עושה פעולות אך ורק בגלל התפיסה שלו שמשהו חסר, רע, או לא שלם. אם האדם היה באמת מבין שהכל אחד, והוא היה שלם בתוכו לגמרי, הוא לא היה עושה שום פעולה, מכיוון שהכל כבר מושלם ואין לאן להתקדם. אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: הוא עצמו מדבר ועונה לשאלות רק משום שיש בו תחושה של חוסר או פער - תחושה שנוצרת מההפרדה בין טוב לרע. ללא התחושה הזאת, הוא לא היה עושה אף פעולה. לכן, לדבריו, העולם מתקיים רק בזכות העובדה שהאדם חושב שיש דברים טובים יותר ופחות, או במילים אחרות - בזכות הטיפשות וחוסר השלמות של האדם.
למה חייב להתקיים רע בעולם?
אליעד כהן מסביר שהרע חייב להתקיים כדי לאפשר את הדינמיקה והפעילות בעולם. הוא אומר שאם הכל היה טוב לחלוטין, לא הייתה לאדם מוטיבציה לבצע פעולות כלשהן. במצב כזה של טוב מוחלט, האדם פשוט היה נשאר במצב סטטי וללא תנועה. מצד שני, אם הכל היה רע לחלוטין, האדם גם לא היה עושה שום פעולה, כי הוא לא היה מאמין שמשהו יכול להשתפר. דווקא ההפרדה בין טוב לרע יוצרת אינטרס, רצון ותנועה בעולם. כאשר האדם מזהה שמשהו הוא טוב יותר ממשהו אחר, הוא פועל במטרה להשיג אותו.
מדוע השכל חייב להיות מצומצם כדי לאפשר קיום?
אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: השכל חייב להיות מצומצם כדי שהאדם יוכל להמשיך ולפעול בעולם. האדם צריך לחוות הפרדה, הוא צריך להיות "טיפש" מספיק כדי לא לראות את האחדות השלמה והכוללת. אם הוא היה רואה את האחדות, הוא היה עוצר את כל הפעולות שלו. כדי להמשיך ולפעול בעולם, השכל של האדם חייב להיות מוגבל ומצומצם במידה מסוימת. רק כך אפשרית ההתפתחות, הצמיחה והדינמיקה בעולם.
מהו הטוב שברע?
הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שלמעשה "הטוב שברע" הוא שהרע מעניק לאדם משמעות לחיים. אם לא היה רע, לא היה טוב. אם לא היו דברים לא טובים, האדם לא היה נהנה מדברים טובים. תחושת ההבדל, ההשוואה, והצורך לבחור בין האפשרויות השונות הן אלו שיוצרות את חוויית החיים של האדם. למעשה, קיומו של הרע נותן משמעות לכל פעולה ופעולה שהאדם מבצע, גם אם הוא לא תמיד מודע לכך.
איך קשור המפץ הגדול לשאלת הטוב והרע?
אליעד משווה את השאלה "למה יש רע?" לשאלה מדוע התרחש המפץ הגדול. השאלה מדוע היה מפץ גדול היא בעצם השאלה מדוע משהו השתנה בכלל, למה מהאחד נהיה שתיים. זוהי בדיוק אותה שאלה כמו השאלה מדוע האדם חושב שמשהו הוא רע. בשני המקרים, השאלה היא מה גרם לשינוי מהשלמות האחת והמקורית למצב של הפרדה. אליעד אומר שבאופן עמוק, השאלות האלה הן זהות משום שהן עוסקות בשורש אחד, והוא ההפרדה עצמה.
לסיכום, למה האדם חייב לחשוב שיש טוב ורע בעולם?
לסיכום ההסבר, אליעד כהן מבהיר כי עצם קיומו של העולם והפעילות שבו מתאפשרים רק בזכות ההבחנה של האדם בין טוב לרע. האדם חייב להיות במצב של חוסר שלמות, "טיפשות", והפרדה מחשבתית, כדי שתהיה משמעות לחייו, וכדי שהוא ימשיך לפעול, לחפש, וליצור תנועה והתפתחות. ללא הפרדה זו, לא היה עניין לקיום, שום פעולה לא הייתה נעשית, והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו כלל לא היה קיים.
- למה האדם חושב שמשהו רע?
- מדוע העולם קיים בזכות הרע?
- מה שורש ההבדל בין טוב לרע?
- למה חייב להתקיים רע בעולם?
- מדוע חייב להיות רע בעולם?
- האם אפשרי עולם בלי רע?
- למה נוצרו בכלל טוב ורע?
050-3331-331