... רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר שבעצם האמירה הבורא רוצה את הכל כבר טמונה סתירה פנימית. הוא מסביר שאם אנחנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, כבר יצרנו הגדרה שמחייבת נפרדות. ברגע שקבענו שהבורא הוא ישות שרוצה משהו, המשמעות היא שקיימת מציאות של משהו שאינו הבורא, משהו שנמצא מחוץ לו ... דוגמה פשוטה וברורה: אם אדם אומר אני רוצה את הכל, הוא מיד נאלץ להניח שקיים הכל ויש אני שרוצה אותו. נוצר פיצול בין הרוצה לבין הדבר הרצוי. כלומר, עצם ההגדרה של הבורא כרוצה יוצרת מצב של נפרדות - יש משהו מחוצה לו, שאותו הוא כביכול רוצה להשיג. האם ניתן בכלל להגדיר את הבורא? אליעד מסביר את הבעיה העמוקה יותר שנמצאת בבסיס ההגדרה הזו: כל הגדרה שאנחנו נותנים לבורא, בין אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, הופכת את הבורא למוגבל. ברגע שאנחנו אומרים הבורא רוצה, המשמעות היא שקיימת פעולה, תהליך של רצון, ולכן חייבת להיות דינמיקה כלשהי, תנועה או שינוי. אך אליעד מבהיר, כל מה שכרוך בתנועה או בשינוי הוא בהכרח מוגבל בזמן ובמקום, כלומר, כפוף למושגי הנפרדות. הבורא האמיתי, לפי ההסבר של אליעד, לא יכול להיות מוגבל כלל, ולכן כל ניסיון להגדיר אותו במונחים של רצון, תהליך או תנועה אינו אפשרי מבלי ליצור פרדוקס פנימי. למה כל הגדרה לבורא מייצרת נפרדות? אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה שאם אנו מנסים להגדיר את הבורא, בהכרח נוצרת נפרדות. הוא מתייחס שוב ושוב לדוגמה ... משהו. כלומר, נוצרת מציאות שבה יש את הבורא ויש משהו נוסף שאותו הוא טרם קיבל. כך נוצר מצב של שניים - בורא ודבר רצוי. זה מצב של נפרדות, וזה מנוגד לעצם מהותו של הבורא שהוא מוחלט וללא גבולות. אליעד מציע הסתכלות עמוקה יותר: אם אנחנו אומרים שהבורא כבר הכל, הרי שאין מקום למושגים כמו רצון או תהליך. כי אם ... צמצום מושגי בלבד, דרך להסביר רעיון בשפה האנושית הפשוטה והמוגבלת שלנו. כאשר אנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, אנחנו בעצם מנסים לתאר רעיון מופשט של אחדות מוחלטת באמצעות מילים ומושגים שמתאימים למציאות מוגבלת ונפרדת. בפועל, אין באמת אפשרות לתאר את האחדות המוחלטת, את השלמות חסרת הגבולות, כי כל תיאור יהיה בהכרח מצומצם ומוגבל. מדוע כל רעיון על הבורא הוא בהכרח סיפור מוגבל? אליעד כהן מדגים כי כל ניסיון שלנו להגדיר את הבורא או לדבר עליו במונחים אנושיים של רצון או אי רצון, של הכל או לא הכל, הוא תמיד מוגבל במהותו. כל דימוי, כל סיפור, כל הסבר, הוא צמצום של הרעיון המוחלט והאינסופי לדבר מוגבל שניתן להבנה אנושית. לפי אליעד, המציאות של הבורא היא המציאות היחידה האפשרית, והיא אינה ניתנת לחלוקה או להפרדה. כל ניסיון להכניס אותה לתוך מושגים של זמן, מקום או שינוי, יהיה בהכרח צמצום של האמת. ולכן, הבורא האמיתי לעולם לא יכול להיות מתואר בצורה מדויקת בשפה שלנו. מה המשמעות האמיתית של אין עוד מלבדו? אליעד מסביר כי הביטוי אין עוד מלבדו משקף את ההבנה העמוקה ביותר: שאין בכלל מציאות של נפרדות. אין משהו שהוא לא הבורא. הכל הוא אותו הדבר, אותה האחדות, ואין באמת הבדל בין רוצה לבין לא רוצה, כי הכל כבר קיים באחדות המוחלטת. לכן, אם אנחנו אומרים הבורא רוצה את הכל, זו רק דרך לתאר את המציאות בעיניים של נפרדות. בעיניים של האחדות המוחלטת אין בכלל מקום לרצון, כי הכל כבר שלם, הכל כבר נמצא, ואין שום דבר מחוץ לשלמות הזו. איך נכון לגשת לתפיסת הבורא לפי אליעד כהן? אליעד מסכם באמירה חשובה ביותר: הדרך היחידה להבין באמת את הבורא או את האחדות המוחלטת היא לוותר לחלוטין על המושגים שלנו, על ההגדרות ועל התפיסות של נפרדות וזמן. רק כאשר האדם מוותר על הניסיון להגדיר, לתאר או להבין את הבורא בכלים מוגבלים של השכל, הוא יכול באמת לגעת במהות האמיתית, שהיא מעבר למילים ולמושגים. בסיכום, כל ההסברים והדוגמאות שאליעד נותן מובילים לאותה נקודה מרכזית: ההכרה בכך שהאמת המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה, ושכל הגדרה שניתן היא רק אמצעי זמני לתאר משהו שאי אפשר באמת לתאר במילים. האם הבורא רוצה הכל? מהי נפרדות ומהי אחדות? מה פירוש הביטוי אין ...

... את מה שיש, לשנוא את מה שיש, ללא הגדרת אהבה ושנאה, הדרך של אליעד כהן האם אפשר ... אהבה ושנאה? אליעד כהן בהרצאה מסביר על מצב שבו אפשר לאהוב את מה שיש וגם לשנוא את מה שיש, אבל בצורה שונה לחלוטין מהמקובל. הרעיון המרכזי שהוא מציג הוא האפשרות להגיע למצב שבו אין הגדרות ברורות לאהבה או לשנאה, אלא מצב בו האדם נמצא בחוויה פנימית חופשית לגמרי, ללא גבולות של מושגים או הגדרות. מה הכוונה בלאהוב או לשנוא בלי להגדיר את הרגש? אליעד מדגיש שהכוונה שלו איננה לאהוב את המציאות או לשנוא אותה על פי ההגדרות הרגילות של המושגים האלה. בדרך כלל כשאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא מתכוון להגדרה מסוימת מאוד, כמו טוב לי עם זה, זה מתאים ... טוב עבורי. אבל אליעד מבהיר שוב ושוב שכוונתו שונה לחלוטין - מדובר על מקום פנימי שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב ... העדפה ושום דחייה. האדם פשוט יכול להכיל את שתי החוויות באופן מלא בו זמנית, ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם ... היא תמיד לא. הסיבה היא שכל ניסיון להגדיר או להשוות את החוויה הזו למשהו אחר הוא בעצם בריחה מהמצב המוחלט שבו אין שום הגדרה. ההגדרות הן בדיוק מה שמרחיק את האדם מהחוויה המוחלטת של המציאות כפי שהיא. מה המשמעות של מקום ללא הגדרות? אליעד מסביר שמקום ללא הגדרות הוא בעצם מצב של חופש פנימי מוחלט. האדם לא צריך לבחור בין לאהוב או לשנוא, כי הוא פשוט נמצא מעבר להגדרה של לאהוב ולשנוא. החוויה היא של ללא הגדרה. הוא מדגיש שאין הכוונה שהוא רוצה ... ההבנה העמוקה שאליעד מנסה להעביר היא שבכל מצב, בכל תחושה, בכל רגע, קיימת אפשרות להתייחס אליו כטוב מוחלט או כרע מוחלט, וכאשר האדם מבין את זה לעומק הוא ... הוא גם יכול לומר שהכוונה שלו היא בדיוק הפוכה, כלומר, לשנוא ולשנות את מה שיש. האמת היא שאין כוונה מוחלטת לאף אחד מהכיוונים האלה. הכוונה שלו ... מקבל לגמרי את המציאות כפי שהיא, ללא כל צורך לשנות אותה. זו לא עמדה של פשרה או של אמצע, אלא מצב מוחלט שבו כל האפשרויות פתוחות באותה מידה. ... לא הבין עדיין את עומק המסר שלו. אם האדם שואל אם זה דומה למשהו, זה אומר שהוא עדיין מנסה להיאחז בהגדרות קיימות ולמצוא דמיון למשהו מוכר. הוא אומר באופן חד - משמעי, שכל ניסיון להגדיר או להשוות את הדבר הזה למשהו אחר, בהכרח מחמיץ את העיקרון המהותי שהוא מדבר עליו, שהוא מעבר לכל השוואה או הגדרה. הרצון להגדיר את החוויה או להשוות ... לאחרת הוא בדיוק הדבר שמרחיק את האדם מהחוויה המלאה של המציאות כפי שהיא, בלי שום הגבלה של מושגים או הגדרות שכליות. אליעד מדגיש שהכוונה שלו היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות מוחלטת וחופשית, שהיא בו זמנית גם אהבה ... להגדיר ובלי צורך להגביל את עצמו לשום כיוון מסוים. איך אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של אליעד כהן? האם ניתן לחוות טוב ורע ביחד? איך להגיע לחופש פנימי מוחלט? ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום ... דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא מוגדר ממש. עד שהאדם יכול להגדיר את הדבר והיפוכו, כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות . והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את הכל, שהוא יוכל להגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. ואז האדם עובר למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, כישות אחת. ...

... את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות מה זה אומר להבין את המציאות לפני כל ההגדרות? להבין את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות, משמעותו להתבונן על העולם ועל עצמך בצורה נקייה מכל הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות, שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו לחזור אל המקור, אל הדבר הבסיסי והראשוני ביותר, לפני שנתנו לו שם, לפני שיצרנו לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי לשפוט אותה או ... מצב של מפגש ישיר ואמיתי יותר עם המציאות הפנימית של האדם. למה חשוב לראות את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של ... עליו לנסות לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד שחייב להיות נכון בכל מצב ובכל זמן, דבר שאי אפשר לערער עליו או להפריך אותו. זה מה שנשאר אחרי שמורידים את כל ההגדרות ואת כל הפרשנויות שהאדם יצר. כדי להגיע להבנת המציאות כפי שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של

... או מת, חיים ומוות, מהם חיים, מהו מוות, הגדרת החיים והמוות, חיים אחרי המוות מה ... להוציא אותו מהבית, כמו הריח שהגופה פולטת כשהיא נרקבת. אך הוא מדגיש שזה לא הקריטריון המוחלט לקביעת המוות, אלא עניין פרקטי ... או אכילה לא תמיד מצביעה על מוות, אלא על בחירה. המוות הוא מצב שבו הגוף מפסיק לתפקד בצורה בלתי הפיכה, ולא סתם הפסקה זמנית של ... מרחיב את הדיון גם לשאלת הצמחים או אנשים שנמצאים במצב של צמח. הוא מדגיש את הבעייתיות בהגדרת החיים רק לפי תגובה או מודעות ... לשאלה האם אפשר לדעת בוודאות אם אדם אחר מרגיש או לא. הוא מסביר שהתחושה שלנו מגיעה מהמוח וממערכת העצבים, ושאלו בסופו של דבר ... אליעד נותן דגש מיוחד לכך שגם לתינוקות יש רגשות, למרות שאינם יכולים לבטא את רגשותיהם בצורה ברורה. האם קבורת המתים קשורה להגדרת החיים והמוות? אליעד משתמש בדוגמה ... שזה עניין פרקטי והיגייני, ולא הכרזה על כך שאדם הפסיק להיות חי מבחינה פילוסופית או מהותית. הוא מציג את הרעיון שגם אם אדם מת מבחינה ביולוגית, ישנן סיבות נוספות להוצאת הגופה מן הבית ולקבורתה, שלא קשורות דווקא למהות החיים והמוות, אלא לפרקטיקה ... מהי נשמה ומה הקשר שלה לחיים ולמוות? אליעד מסביר שתחושת הנשמה או האני נובעת מפעילות של המוח והחושים. הוא אומר שהתחושה שאנחנו ... (כמו נשימה או דיבור). לדבריו, חיים ומוות הם מושגים עמוקים שמצריכים הבנה יסודית של מהות הקיום והתודעה. מה ההבדל בין חי ...

... אותם אנרגיה ומספקת להם תחושת חיוניות וסיפוק. מצד שני, קיימים גם אנשים שמוצאים את עצמם שקועים בשאלות, בהגדרות ובתהיות פילוסופיות שמונעות מהם לפעול באופן טבעי, ואף ... שאלות וללא תהיות. כוח זה נהנה ממה שיש ופועל באופן טבעי ללא חשיבה יתרה. כוח שני ששואל שאלות, שמחפש סיבות, הגדרות ומטרות. כוח זה יוצר קונפליקט פנימי ומונע מהאדם שלווה מוחלטת, מכיוון שהוא שואל למה ואיך, ומנסה להבין לעומק את ... שאלות מכיוון שהשכל דורש תשובות ומידע נוסף. מצד שני, השכל גם מכניס את האדם למצוקה כאשר הוא מגזים בשאלות ובהגדרות של טוב ורע, ואז הוא הופך להיות טרוד יתר על המידה. האדם צריך ... הזה הוא המפתח לשלמות. מדוע שאלות יכולות לגרום למצוקה ולחוסר שקט? אליעד מסביר כי השאלות הפילוסופיות וההגדרות של טוב ורע מכניסות את האדם למצוקה, כי הן יוצרות השוואות, ... מכיוון שהאדם צריך את עומק החשיבה כדי להביא משמעות לחיים. אדם שחי רק לפי תכתיבים פשוטים וללא שאלות, חי בצורה מצומצמת ולא מלאה. דווקא ההכרה בשאלות, ההתמודדות איתן ...

שינוי מעשי, שינוי פנימי, לעשות או לא לעשות, פילוסופיה, שינוי חוויה ממשית באמצעות הבנה פנימית מה הקשר בין חשיבה מופשטת לבין המציאות היום - יומית? הרבה אנשים שואלים כיצד שיחות מופשטות ופילוסופיות, כגון השיחות שאליעד מנהל, ... הוא מתחיל לראות אופציות נוספות שלא היו קיימות מבחינתו קודם לכן, ולכן הבחירות שהוא עושה ביום - יום משתנות. כיצד הבנה פנימית משנה את החוויה הממשית? אליעד מסביר שהבנה פנימית יכולה לשנות לחלוטין את החוויה של אדם, אפילו כאשר התנאים הממשיים לא משתנים כלל. הוא משתמש בדוגמה של הרעב כדי להסביר זאת: אדם יכול לחוות רעב כדבר שלילי שגורם לו לסבל, אבל אותו רעב בדיוק יכול להיחוות כחיובי. למשל, אדם דתי שחווה רעב ביום ... מייחסים לו. הוא נותן דוגמה נוספת של אש ששורפת נייר - בפועל, הנייר יישרף בכל מקרה, כי חוקי הפיזיקה אינם משתנים. אבל החוויה של אותו אירוע משתנה לפי האופן שבו האדם חווה את האירוע: האם הוא חושב שזה קרה נגד רצונו, בעדו, או אולי באופן אקראי. כל פרספקטיבה תיצור אצלו חוויה אחרת לחלוטין. איך חשיבה מופשטת משפיעה ... המציאות. זוהי תחושה פנימית שרק האדם עצמו יכול לדעת ולהרגיש אותה. אין דרך למדוד את זה חיצונית או באופן מוחלט, משום שזהו עניין סובייקטיבי ורגשי. האם אפשר להגיע לאושר תמידי? אליעד מסכם את העניין בכך שהשיחות והחשיבה הפילוסופית מובילות בסופו של דבר להבנה האם אדם יכול לחוות אושר תמידי או לא. האם אפשר להגיע למצב שבו אדם ירגיש טוב באופן מוחלט וללא תנאים חיצוניים? זו השאלה המרכזית והמהותית שכל השיחות הפילוסופיות שהוא עורך אמורות להוביל אליה. איך להפוך חשיבה מופשטת למעשית? האם אפשר להיות מאושר בכל מצב? כיצד להשתחרר מפחדים וחרדות? האם לא לעשות כלום זו ... אליעד: למה אתה רוצה להיות אקטיבי? כי בסוף זה יגרום לך להרגיש יותר טוב. אתה במצב עכשיו שנמאס לך לשבת על הגדר ואתה שואל, איך הדיונים האלה עוזרים לי להחליט מה לעשות עם עצמי? נכון? . קודם כל ברמה המעשית, ככול שתפתח את החשיבה כך הסיכוי שתקבל החלטה נבונה גדול יותר, נכון? או שכן ...

... הרג, מוות, זעזועים בחיים, מה טוב בדברים רעים, רחמנות, פירוק ההגדרות והנפרדות איך תמונה של פיגוע ... המזעזעות ביותר - יכולות להביא את האדם לחוויה של תחושה אלוהית ואחדות מוחלטת. הוא מתאר תמונות קשות של ... של אליעד היא שהזעזוע שאנו חווים מתמונות כאלה נובע מכך שהן פוגעות בהגדרות שלנו, בתפיסות העולם שלנו ... הוא רואה שהדם שלו, המוות שלו, הוא בדיוק כמו דם של חיה או בשר בחנות. ההגדרה של אני בן אדם ולא חיה מתפרקת ... של בני אדם, זה מערער את ההפרדה הזאת ומוביל לזעזוע עמוק. איך פירוק ההגדרות מוביל לחוויית אחדות אמיתית? ... הקשות והמטרידות ביותר, למעשה נותנות לאדם הזדמנות נדירה לפרק את ההגדרות שלו, לשבור את התפיסה שהוא מיוחד, נפרד או שונה, ולהתחבר לאחדות מוחלטת עם המציאות. כאשר האדם ... בעל חיים או אפילו חפץ דומם, הוא מגיע לחוויית האחדות, תחושה של שלמות מוחלטת. האדם סובל רק משום שהוא ... לחוויה טובה? אליעד כהן מסביר שאם האדם מבין לעומק את משמעות פירוק ההגדרות, הוא מתחיל לחוות את המציאות בצורה אחרת לגמרי. הזעזוע הופך ... אמיתית. במקום לברוח מהזעזוע, הוא יכול להשתמש בו כדי להיזכר באמת המוחלטת של האחדות. מדוע אנשים ... כי הוא רוצה, ולא כי הוא חייב. כך האדם נזכר באמת של קיום שהוא מעבר להגדרות, שהוא לא שולט, וזה מאפשר לו ... משל לתהליכים שקורים בתוך התודעה שלנו. לדוגמה, רעידת אדמה היא פירוק הגדרות פנימיות. כשהאדם מגדיר דברים, הוא מקבע אותם וחווה חוסר גמישות. אבל אם האדם בונה את ההגדרות שלו מתוך הבנה של אחדות בסיסית, של חוסר הגדרה מוחלטת, אז הוא הופך לגמיש ויציב ... - כהזדמנות להגיע להבנה עמוקה יותר של אחדות, של פירוק הנפרדות וההגדרות, של הזדמנות לזכור את האמת המוחלטת. במקום לסבול מאסונות, ... ביותר שמאפשר לו לגלות את האמת הפנימית ולהגיע לחוויית שלמות ואחדות מוחלטת. איך להתמודד עם אסונות? מה הטוב שבדברים רעים? מה המשמעות של פירוק ההגדרות? מדוע אנשים מזדעזעים מתמונות ...

... אישי, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש נפשי, חופש רוחני, הצבת גבולות, לצאת לחופש, חופש פנימי ובו יתבאר עניין החופש האישי והחופש הנפשי של האדם. ויתבאר, מה צריך האדם ... הלחצים שיש לו בחיים? ויתבאר, כיצד האדם לוקח לעצמו את החופש, ומכניס את עצמו לבית כלא, מרצונו החופשי? ויתבאר גם העניין של הגדרת הגדרות ושל להציב גבולות. ויתבאר, כיצד הצבת גבולות, משפיעה על החופש האישי של האדם? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי מצד אחד, האדם מחפש את ... דבר כלשהו לבין דבר אחר, הרי שלא ניתן להגדיר את הדברים. וכאשר רוצים להגדיר משהו, צריך שהוא יהיה שונה ושיהיו בו הבדלים ושינויים, משאר הדברים שסביבו. וההגדרה, היא לוקחת את החופש של הדבר. כי כאשר הדבר אינו מוגדר, כגון לדוגמה, כאשר האדם לא מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא חופשי לאכול מה שהוא רוצה. אבל ... פרטים, אז ככל שהאדם יותר ממוקד ויותר יודע בדיוק מה הוא רוצה, כך בעצם הוא מגדיל את הסיכוי, לכך שהוא לא יהיה מרוצה. כי ההגדרה של האדם, שהוא מגדיר שהוא רוצה שיהיה כך ולא אחרת, זה בעצם מגביל את האדם, ומכניס אותו לתוך בית כלא. כי ההגדרה של דבר, היא הגדר והגבול שיש, בין הדבר המוגדר, לבין כל שאר הדברים. וההגדרה של דבר, לוקחת את החופש שלו, ולא מאפשרת לו להתאחד עם כל שאר הדברים. וברגע שדבר מוגדר בצורה כלשהי, הרי שממילא יש לו גם יתרונות כלשהם וגם חסרונות כלשהם, ביחס לכל שאר הדברים. וההגדרה, היא הגדר והגבול ובית הכלא, של הדבר המוגדר. כי ההגדרה, היא ההיפוך של החופש וההרמוניה של האדם. וברגע שהאדם מגדיר איזה דבר, וברגע שהאדם חושב שדבר כלשהו הוא טוב יותר מאשר דבר אחר, הרי שבעצם האדם מגדיר לעצמו בית כלא, שבו הוא יוכל להרגיש טוב רק בצורה כלשהי ולא בצורה אחרת. וככל שהאדם יותר מגדיר, שמציאות טובה, היא כאשר יש דבר יותר מוגדר בצורה יותר ספציפית, כך ממילא הוא מכניס את עצמו לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא לא מפריע למציאות, והיא לא מפריעה לו. אלא הם בהרמוניה ביחד. אבל ברגע שהאדם מתחיל להגדיר הגדרות, אז הוא מתחיל לסבך את עצמו, בכך שיפרצו לו את ההגדרות ואת החומות שהוא מציב סביבו. וככל שהאדם מגדיר יותר הגדרות, וככל שהאדם מתכנן יותר תכנונים, כך בעצם הוא גורם, לכך שהסיכוי גדל, שהוא יתאכזב וירגיש רע. כי ההגדרה, היא מגדירה ומגבילה את האדם שנאחז בה. ומי שרוצה לצאת לחופשי, עליו להפסיק להגדיר הגדרות להגדיר פחות הגדרות. וככל שהאדם מגדיר לעצמו פחות הגדרות ופחות העדפות אישיות מוגדרות, כך בעצם הוא מאפשר לעצמו להרגיש טוב תמיד בכל מצב, בלי תנאים כלשהם. וככל שיש פחות הגדרות, כך יש יותר חופש רגשי וחופש נפשי, לאדם שאינו מוגבל בהגדרה כלשהי. ונחדד: כאשר האדם לא מגדיר בכלל שום הגדרה שהיא, אז גם, הוא כבר לא מרגיש טוב. ולא שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם כך הוא כן צריך להגדיר

... גבולות, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש אישי, מסגרות בחיים, שחרור רגשי, חופש פנימי ובו יתבאר היבט נוסף של עניין הצבת גבולות והגדרת הגדרות. וכפי שכבר ביארתי, ההגדרות שהאדם מגדיר, הן בעצם חומות, גדרות וגבולות שמפרידות, בין האדם לבין החופש שלו. כי כאשר האדם לא מגדיר שום דבר, אז ממילא הכל מושלם ... ממש. אבל כאשר האדם כן מגדיר איזה דבר, אז ממילא, כבר דבר אחד יותר טוב מאשר דבר אחר, ואז האדם משועבד להגדרה שלו. כגון לדוגמה, אדם שמגדיר שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, שבכך בעצם הוא שולל לעצמו את החופש שלו, להרגיש טוב בכל מצב. כי כאשר האדם לא מגדיר איך הוא רוצה שהמציאות תהיה, אז כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום הגדרה, אז אומנם הוא לא ירגיש שום רע, אבל הוא גם לא ירגיש שום טוב. כי בלי שום רע, גם אין שום טוב. וההגדרה, היא זו שמאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע, לפי העניין. ומי שמתבונן בעניין הזה לעומקו, לפעמים הדבר הזה גורם לו, לרצות לא להגדיר יותר שום דבר בחיים שלו. או לרצות להגדיר כמה שפחות דברים בחיים שלו. כי האדם מבין, שככל שהוא יותר מגדיר הגדרות בחיים שלו, כך בעצם החיים שלו פחות זורמים, וכך הוא נמצא במאבק יותר גדול עם המציאות, שהיא תהיה דווקא כך או אחרת. וההבנה הזאת, ... דברים, וכך הוא יוכל להיות בזרימה עם המציאות. אבל מצד שני, החיסרון בכך הוא, שהאדם בעצם שוב פעם מגדיר הגדרה חדשה, שהיא שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות. וגם לרצות לא להגדיר הגדרות, גם זו בעצם הגדרה. כי לפעמים המציאות היא, שהאדם מגדיר הגדרות, ולפעמים המציאות היא שהאדם לא מגדיר הגדרות. ובדיוק כמו שהאדם יכול להגדיר הגדרות, בדיוק באותה המידה הוא יכול לא להגדיר הגדרות. וזה לא מחויב המציאות שהאדם לא יגדיר או כן יגדיר הגדרות. אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד, שהאדם יגדיר או לא יגדיר הגדרות. וברגע שהאדם מגדיר לעצמו, שהוא רוצה לא להגדיר הגדרות, ושהוא לא רוצה להגדיר הגדרות , הרי שבעצם בכך, האדם הגדיר לעצמו שוב פעם, עוד הגדרה חדשה. ואז ממילא, האדם מכניס את עצמו לקונפליקט חדש. כי מי שמגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז הוא ירגיש רע, כאשר הוא יגדיר הגדרות. אבל מצד שני, מי שלא יגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז ממילא גם הוא יגדיר הגדרות, ואז ההגדרות יגרמו לו להרגיש רע. והשאלה היא, איך יוצאים מהפרדוקס הזה? והתשובה לכך היא, שהדבר הטוב ביותר הוא, שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה או לא רוצה להגדיר. אלא שהאדם יזרום עם המציאות בלי שום הגדרות, של: האם הוא מגדיר, או לא מגדיר הגדרות. ואז ממילא האדם ירגיש טוב, גם אם הוא יגדיר הגדרות, וגם אם הוא לא יגדיר הגדרות. אלא, שגם להיצמד לרעיון הזה, גם זו