האם יכולה להיות לאדם בחירה חופשית חלקית?

אליעד דן בנושא מורכב ביותר: האם קיימת בחירה חופשית חלקית או שהבחירה היא מוחלטת - או שקיימת או שלא קיימת בכלל. מרבית האנשים חושבים שהם יכולים לבחור בחלק מהדברים ובחלק לא. לדוגמה, אדם לא יכול להחליט אם הבניין שמולו יעמוד או לא, או אם השמש תזרח, אך מרגיש שהוא כן יכול להחליט מה לעשות עם עצמו: אם ללכת או לעצור, אם לדבר או לשתוק. לפי התפיסה הרווחת, זו בחירה חופשית חלקית - בחירה חלקית בדברים מסוימים וחוסר בחירה מוחלט בדברים אחרים.

אליעד מעמיק בשאלה הזאת מכיוונים שונים ומסביר מדוע, למעשה, לא יכולה להיות בחירה חופשית חלקית. הוא מעלה טיעון לוגי פשוט וברור: אם האדם בוחר רק חלק מהדברים ואילו דברים אחרים הוא לא יכול לבחור, השאלה המרכזית שיש לשאול היא מה גורם לכך שדבר מסוים הוא בר - בחירה ודבר אחר אינו בר - בחירה. כאן אליעד מציג שני תרחישים אפשריים:

1. או שיש משהו חיצוני שקובע עבורך אילו דברים תהיה מסוגל לבחור ואילו דברים לא.
2. או שאתה עצמך קובע עבור עצמך מה תהיה מסוגל לבחור ומה לא.

מי באמת קובע מה האדם יכול לבחור ומה לא?

אם קיים משהו חיצוני שקובע לך במה תוכל לבחור ובמה לא, פירושו שאין לך כלל בחירה, כי משהו אחר כבר החליט עבורך מה נמצא בגבולות האפשרי ומה מחוצה לו. אם אתה הוא זה שקובע מה אפשרי ומה לא אפשרי עבורך, פירוש הדבר שאתה בוחר הכל, שהרי אתה עצמך קבעת מראש אילו דברים יהיו נתונים לבחירתך ואילו לא.

אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי פשוט: נניח שאתה אצבע ביד. האם האצבע יכולה להחליט לאן לזוז? אולי היא יכולה להחליט להתכופף מעט, אך האם היא יכולה להחליט על עצם מיקומה בתוך החלל? אם האצבע רואה עצמה כישות נפרדת מהגוף, היא תחשוב שיש דברים שהיא יכולה לבחור ויש דברים שלא. אבל האצבע אינה נפרדת מהגוף: הגוף הוא שמחליט עבורה. באותו אופן, אם האדם הוא חלק ממציאות רחבה יותר, "גוף גדול" כלשהו, אז או שהוא לא בוחר דבר כלל, או שהוא עצמו כל הגוף, ולכן הוא בוחר את הכל באופן מוחלט.

האם הבחירה היא חוויה סובייקטיבית בלבד או אמת אובייקטיבית?

אליעד מבחין חד משמעית בין חוויית בחירה לבין אמת אובייקטיבית. אדם יכול להרגיש שהוא בוחר או לא בוחר, אבל השאלה החשובה היא לא ההרגשה, אלא מהי המציאות האובייקטיבית. אם נבחן את המציאות לעומק נגלה שכל מה שאנחנו חושבים שאנחנו בוחרים הוא למעשה חלק מרצף אירועים אינסופי שנובע מאינסוף גורמים קודמים. לכן, התחושה "אני בחרתי" הופכת לבעייתית, כי אם הבחירה מבוססת על סיבתיות - סיבה ותוצאה - אזי גם ההחלטה שאתה עושה תלויה באינסוף גורמים קודמים, וכבר לא אתה זה שבחר אותה באמת.

האם אפקט הפרפר מראה שאין באמת בחירה?

אליעד דן באפקט הפרפר - הרעיון שדברים קטנים במקום אחד עשויים להשפיע על דברים גדולים במקום אחר - ומראה שאם כל אירוע נובע מאירוע קודם לו, לא יכולה להיות באמת בחירה, כי אז כל אירוע הוא תוצאה של אינספור אירועים קודמים...