שי

תאחז בכלום ברגע שתבין שהכל זה באמת גם כלום.

תבין בקרוב שיש אחיזה ואין אחיזה זה אותו הדבר ממש

ואז לא תשאל איך אוחזים בכלום...

אכן אתה נקי יותר ויותר...

לאחרונה יצא לי לדבר עם כמה אנשי רוח והם שפכו בפני את קו המחשבה שלהם ופילפלנו על דה ועל הה אחד היה מתקשר השני היה עוסק באנרגיות ואז שמתי לב לעצמי שאני נקי הם יודעים ואני לא יודע לא ניתפס בי אחיזה כי אני מגיע ל אין תשובה אין שאלה על מה הדיון בכלל ותמיד שאולים אותי מה השורה התחתונה ואני אומר אין שורה תחתונה כי כאשר אומר שורהתחתונה זו אמונה ואני איש אמת אני לא יודע אני שואל את עצמי למה אני לא מצליח להאחז בדברים איך אני יאחז בכלום חחחחחחחחחח

לקחתי את זה חזק מהשעור האחרון שיוצה לי שאלה ישר אני שואל מאיפו יצאה השאלה כמו מאיפוה הרצון ואז יש שקט דממה חחחחחחחחחחחחחח... אני מבסס את זה אצלי תודה תודה תודה חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הכוונה בגדול שאם קיים אושר, המובן אושר מחייב את זה שבאותו הנושא ממש יהיה גם סבל

אחרת איך תדע אושר אם אינך מחזיק גם בסבל...

אם יש רק אושר אז לא ידוע מה זה סבל, ואם כך אין כל משמעות לאושר, כי אין לך עם מה להשוות אותו או כיצד להבין אותו בכלל..

זה לא קשור לאמונה, אמונה תשאיר אותך תמיד עם ספק, ידיעה אמיתית פותרת לך את הספקות..

שחר, יתכן שזה נכון מה שאמרת, אבל מה שרציתי להעביר שאפילו בתור ילדה הבנתי שהמוח מרמה אותנו, אבל אז לא היתה לי היכולת להתבונן יותר עמוק, ולראות שאולי מה שהמוח אומר זה לא תמיד נכון. בתור ילדה בגיל ההתבגרות, המוח עבורי היה הכל, ולכן היה גם הרבה סבל, כי פשוט האמנתי בו

שלום אביבה

יכול להיות בתור ילדה השלכת על חפצים רעיונות שידעת לגבי עצמך. היית מושפעת אולי מדברים ששמעת שאבא שלך אמר לגבי עצמו או משהו אחר שתפס אותך. ואחרי זה יצרת לו המשכיות

זה נכון, וגם לשים לב להפך, היום מישהי אמרה לי על דבר מסויים שהיא ממש מאושרת ממנו, אז מייד חשבתי האם זה באמת אושר כל כך גדול?

כי באותו הנושא ששמחה עליו אפשר לראות הרבה סבל באותה המידה, ולא צריך לחפש אותו מתחת לאדמה, זה ברור כמו השמש, פשוט יש הסכם בעולם האנושי שלנו שמשהו זה אושר ומשהו אחר זה סבל... מי אמר?

מה גם שכפי שידוע למי שבאמת עושה עבודת התבוננות, אושר גדול זה טוב מאד, אך מחירו הוא הצד השני של המטבע, סבל גדול מאד, חצי חצי.

זה תמיד שווה, אבל המינון והזמן יכולים להשתנות, כלומר להיות בדיכאון כמה ימים, אבל דכאון מתון יחסית, ואז שמחה גדולה לכמה שעות, או רק יממה, וכן הלאה... אבל בסיכומו של דבר, מי שבוחר בטוב ורע, זה יהיה אצלו שווה.

מי שבוחר ללכת מעבר לטוב ולרע, אל האחד, ויתר אמנם על אושר גדול קיצוני, אבל ויתר גם עם סבל גדול קיצוני.

פשוט להוות, להיות, אושר חדש, שקט,, אוהב וסוער ברוגע ההוויה

אני זוכרת בתור ילדה בגיל ההתבגרות, שלאבא שלי היתה מכונית וחשבתי שהמכונית, ממש עלובה. ויום אחד הסתכלתי מבעד לחלון, וראיתי מכונית בצבע של אבא שלי, וחשבתי, ואוו איזה מכונית יפה. ואחר יצא לי לרדת למטה, וראיתי שזאת המכונית של אבא שלי. ובתור ילדה, אני זוכרת ששאלתי את עצמי, האם יש פה רמאות, איך זה שכחשבתי שזאת המכונית של אבא ראיתי אותה עלובה, וכחשבתי שזאת המכונית של מישהו אחר ראיתי אותה מפוארת. האם מישהו עובד עלי. ובתור ילדה הדבר היחיד שידעתי, זה את המוח שלי, וככול שהאמנתי בו כך גם הסבל התחזק.

ועכשיו, אחת העצות שאליעד מציע לנו, זה לבדוק, האם באמת הדברים מחוייבים, ואולי הם רק אפשריים. למשל אני חושבת שיש משהו שהוא רע בעיני, לשאול האם אני בטוחה שזה רע, וכששואלים, רואים שלמעשה זה רק אפשרי שזה רע וכן זה אפשרי שאולי זה טוב.

כך אפשר לנקות את כל המחסן של האמונות והדעות שלנו, ואז האדם מגיע למצב של לפני הבריאה, למצב של לפני הטוב והרע, למצב שבו כל האפשרויות אפשריות. ובמצב הזה אין העדפה, הרי הכל יכול להיות, והכל משתווה. בהצלחה.