... את מה שאתה יודע - לדעת באמת ולהרגיש באמת כאשר האדם מבין איזה דבר, על האדם לדעת את האמת, שכל זמן שלא כל המציאות כולה, ברורה לו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא עדיין לא יכול להיות בטוח בשום ... באמת. ולכן יש הבדל, בין החוויה של האדם, לבין ההבנה שלו. משום שההבנה של האדם, היא לא בשלמות. כי השכל, מאלץ ומכריח את הרגש, להרגיש כפי מה שהוא מבין. כי הידע וההבנה, הם משנים בהכרח את חוויית המציאות ברמה ...

... המציאות, אבל גם חכם אמיתי, בכל ענייני העולם הזה. כי כל החוכמה שיש בעולם הזה, יש לה שורש, שהוא השכל שיש בספר הזה. כי החוכמה של האדם, היא כאשר הוא מבין את התהליכים השונים שיש בעולם, שעל ידי זה הוא חכם בענייני העולם. ואין מי שמבין את כל התהליכים שיש בעולם, מלבד מי שיש לו את השכל של החכם האמיתי, שהוא מבין את התהליך הראשון של כל התהליכים כולם, שהוא התהליך הכללי, שהוא חיבור היש והאין, ושכל התהליכים שבעולם, הם רק צורות שונות של התהליך הכללי, שהם חלקים ממנו וביטויים שלו. והחכם האמיתי, מבין את השכל שיש בכל דבר, טוב יותר מכל אחד אחר בעולם, וגם ממי שנחשב לחכם ביותר בתחומו. כי גם החכם ביותר ... הוא כך ולא אחרת? וכיצד הדבר שבו הוא מומחה, קשור לכל שאר הדברים שהיו ושיהיו בעולם? והחכם האמת, כל שכל שהוא רואה בעולם, הוא יודע ומבין, למה באמת הוא כך ולא אחרת, וכיצד הוא משפיע ומושפע וקשור לכל הדברים האחרים שהיו ושיהיו בעולם וכולי. ועל ידי זה שהאדם מעמיק את שכלו בספר הזה, על ידי זה הוא מפתח את השכל שלו, גם בענייני העולם הזה. ומי שרוצה להיות יותר חכם ולקבל שכל, בכל תחום שהוא, שילמד את הספר הזה כמה שיותר. כי דרכי החשיבה שיש בספר הזה, הן המפתח של השכל לכל הנושאים שיש בעולם. עד שבסופו של דבר, האדם מבין את כל התהליכים כולם וכולי. ומי שבקיא היטב בשכל שבספר הזה, הוא רואה שכל השיחות והדיבורים שיש בעולם, הם כולם פירושים של הספר הזה. כי כל השכל שיש בעולם, הוא כולו הקדמות להבנת השכל שיש בספר הזה. ואין שום דבר בעולם, שלא יהיה לו קשר לשכל שיש בספר הזה. כי כל השכל של כל הדברים שבעולם, כולו נובע מהתגלות השכל שבספר הזה. ומי שלא מסוגל להבין את השכל של דבר כלשהו בעולם, הוא גם לא יכול להבין באמת את השכל של הספר הזה. והדרך להבין את כל השכל שבעולם, היא דווקא על ידי הלימוד של הספר הזה, ועל ידי זה שהאדם מקיים את העצות שיש בספר הזה, שעל ידי זה נפתחים לאדם שבילי השכל, והוא מתחיל לחשוב בצורה אמיתית באמת וכולי.

... יודע ולא יכול לחוות אותה, בכל צורה של המציאות. ולו רק, משום שהצורה, היא הפך השלמות. אבל על ידי השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה האדם רואה ומבין, שהכל אחד. כי השלמות האין סופית שנמצאת מחוץ לכל המקום והזמן, שאין בה שום צורה כלל, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה שהיא. שכל צורה, היא שלמה באמת, למרות שהיא רק צורה מצומצמת. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהצורה תהיה באחדות, עם המהות האין סופית שלה. כי הצורה היא יש מקום וזמן, והמהות היא אין מקום וזמן, ... המציאות בלבד. ואז על ידי זה, האדם יוצר את שלמות הנפרדות, שבין האחדות לבין הנפרדות. כי כדי שהאדם יבין בשכל שלו מהי האחדות, לשם כך הוא מפריד אותה מהנפרדות. וכדי להבין את המהות, לשם כך האדם מפריד אותה מהצורות. ... עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות המהות של המציאות עצמה. כי המהות של המציאות, ממלאת את המקום והזמן כולם. ובשכל האנושי לא ניתן להבין, שכל צורה סופית, היא עצמה המהות השלמה, של כל המקום והזמן כולם. ואז כדי להבין את המהות, האדם חייב לחשוב ... ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל אחד והכל טוב, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה כך. ורק על ידי ההבנה הזאת באמת, על ידי זה נוצרת החוויה הזאת באמת וכולי.

... וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ממש, אז ממילא זה אומר, שכל מה שנכון לגבי המהות, נכון לגבי כל צורה שהיא. וכל מה שנכון לגבי כל צורה שהיא, הוא נכון לגבי המהות של הכל. וזה כמובן נגד השכל. כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את הכל, התכונות שלה, הן בעצם התכונות של ... היא גם רק צורה אחת, והיא גם רק צורה אחרת, וכך הלאה, על כל הצורות כולן. וגם זה נגד השכל, שהמהות של הכל, תהיה צורה סופית, שממנה יצאו ויתהוו צורות נוספות, שהן נפרדות ומנוגדות לצורה הראשונה. וכאשר הכל אחד, ... צורה וצורה שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ... בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא ... מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן ...

... שקר ורע, וממילא הוא סובל. עד שהוא רואה את האמת האמיתית, ואז באמת טוב לו תמיד. והעניין הוא, כי בשכל של העולם הזה, האמת היא אחת, והשקר הוא ריבוי ונפרדות. כי יש רק אמת אחת. כגון על כלי כסף, ... המציאות. והרע, הוא כאשר יש ריבוי ונפרדות, בין צורת הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וכל זה, הוא רק בשכל של העולם שלנו. כי באמת האמיתית של האחדות, שם הכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז לומר שרק דבר אחד ... קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל הטוב האמיתי, הוא לא קיים כלל כישות ... שהוא יכול לתפוש את מה שאינו מוגדר, כפי מה שהוא, בלי להגדיר אותו. אבל אצל האדם הרגיל, שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ... מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם אחד. ואז, האדם בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות המציאות, הרי שבכך הוא בורח מהשכל שלו. אבל, זה לא אפשרי. כי האדם תמיד כן משתמש בשכל שלו. כי אפילו ידיעת האדם את עצמו, גם היא עצמה תלויה בהגדרת השכל של האדם. ולכן מי שלא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר באמת, דהיינו, מי שלא מסוגל בשכל שלו, לחבר דבר והיפוכו, אז תמיד כאשר הוא ישתמש בשכל שלו, דהיינו, תמיד, הוא יחווה חיסרון. מכך שהשכל עצמו, יוצר נפרדות תמיד. אבל מי שהולך עם השכל שלו עד הקצה האחרון, אז גם בשכל שלו הוא מצליח לראות ולהבין שהכל אחד ממש. ואז תמיד כאשר הוא מגדיר משהו בשכל שלו, הוא תמיד רואה וחווה את האמת, שהכל אחד ממש. ובפועל, מי שרוצה להקל על הסבל שלו בדרך אל ... אמת וטוב אמיתי. ולכן על האדם, תוך כדי זה שהוא מנסה להבין ולהגדיר, עליו לזכור תמיד, שהכל אחד. דהיינו, שכל מה שהוא מבין ומגדיר, זה הכל נמצא באחדות, עם הניגוד שלו. כגון לדוגמה, האדם שמבין מהי תחושה של טוב ... של הטוב התלוי. ולמרות שזהו דבר והיפוכו, אעפכ זה כך וכולי. עד שהאדם רואה את האמת בשלמות, שהאדם מגיע בשכל שלו לקצה האחרון של ההגדרות, ורואה באופן מוגדר, את מה שאינו מוגדר, שהיא האחדות שמתאחדת עם הנפרדות וכולי.

... רע. כי כל קיום של נפרדות, הוא רע. ואעפכ הנפרדות הרעה היא טובה מאוד, עבור מי שיש לו את השכל של האחדות.

... דווקא ההפך הוא הנכון?! ועל האדם לחפש את האמת, כמו משוגע של ממש. שעל כל דבר ודבר ועל כל שכל ושכל, על האדם לשאול, אולי דווקא ההפך הוא הנכון?! ולא סתם לשאול, אלא לחוות את השאלה, שאולי באמת ההפך הוא הנכון. כי השכל, הוא המשוגע האמיתי, שהוא אומר שיש נפרדות, למרות שבאמת אין. וכאשר האדם בטוח באיזה דבר, כי השכל שלו לא מסוגל לחשוב אחרת, האדם מוכרח להיות חכם אמיתי, להגדיל ראש, ולנסות לברר את האמת, ולנסות לחשוב גם בצורה לא שכלית. ולברר, אולי בכל זאת דווקא ההפך הוא הנכון?! עד שהאדם רואה את האמת שהכל אחד וכולי.

... השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך קליפה ולבוש של שקר. ועל האדם לבדוק תמיד, למה האמת מרה לו, ולמה השקר מתוק לו. כי המרירות והמתיקות, הם בגלל השכל שמסתתר, מאחורי הצורה שהאדם רואה במציאות. וכאשר האדם מגלה למה האמת מרה לו, עליו לדעת שהמרירות, היא בגלל שיש ... לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם היא רעה, והוא בוחר לשקר, כדי להתחבר דרך השקר, אל שכל מתוק, שמסתתר מאחוריו. ועל האדם להתבונן במתיקות שמאחורי השקר, ולהתבונן היטב על האמת שלו, ולזכך אותה באמת. ואז לראות ...

שכל או רגש - מה ההבדל ביניהם? כי לאדם נדמה, שיש הבדל, בין שכל לבין רגש. ומצד האמת, שניהם אחד. כי השכל, הוא כולו מבוסס על הרגש. שהאדם ברמה הרגשית, לא מסוגל להכיל בתוכו ולהרגיש, שיש ואין הם אחד, ואז הוא קורא לזה שכל, שיש ואין הם לא אחד. ובאמת, כל השכל, הוא כולו רגש. וכל מה שהאדם לא מסוגל להרגיש, זה הגבול של השכל שלו. וגם הרגש הוא כולו שכל. כי האדם מרגיש, את מה שהוא מגדיר אותו בשכל. ובלי הגדרה שכלית, אין גם רגש. כך שרגש ושכל, הם אחד ממש. ולכן, מי שמבין, מרגיש. וכדי להרגיש, צריך להבין. ומי שלא מרגיש, לא מבין. והאדם מרגיש, בדיוק ...

... האדם מוכרח למסור את נפשו להבין את המציאות, ולהגיע לקצה ההבנה שלו. עד שהאדם יהיה בטוח בוודאות מוחלטת, שעפ השכל שלו, המציאות היא הגדרה כלשהי, ושהשכל שלו, לא יכול להבין את המציאות בצורה כלשהי. ובמקום לנסות למצוא תשובות לשאלות, לפני כן צריך לנסות להבין מה ... כי המציאות קיימת, אבל מהי מציאות? מה באמת מצוי? וכולי. ולמרות, שלא בהכרח שניתן להבין את המציאות בשלמות, עם השכל הקיים שמפריד את היש והאין, הרי שגם אם האדם לא מבין את המציאות, הרי שאעפכ המציאות קיימת בכל מקרה. ... חוסר ההבנה, נובע מכך שאין אפשרות לוגית למצוא תשובה? כי אולי יש כאן תהליך פרדוקסאלי, שאינו אפשרי להבנה בצורה שכלית? ועל האדם לזכור ולהבין, שגם אם המציאות היא פרדוקסאלית, עדיין האדם מוכרח להבין, את הפרדוקס שקיים בכל מקרה. ועל ... אין שום שאלה כלל? וכאשר האדם עושה את זה, אז הוא רואה את האמת. שמצד מהות המציאות יש פרדוקס שכלי, והוא שהיש והאין הם אחד. כי מצד אחד, יש צורות שונות. ומצד שני יש מהות אחת, שעפ השכל אין שום אפשרות שמשהו יהיה נפרד ממנה. ואעפכ, יש צורות שנפרדות ממנה. והוא הפרדוקס, של סוד הצמצום. וכאשר האדם ... שהוא לא מבין ולמה הוא לא מבין אותו, אז האדם רואה ומבין את הפרדוקס, ומבין שאי אפשר להבין אותו בשכל שלו. ואז האדם, על ידי זה שהוא מוסר את נפשו להבין את הפרדוקס, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש. שהאדם מבין פתאום שהיש והאין הם אחד, ושאין שום שאלה כלל. ולא המציאות היא המשוגעת, אלא כרגע הוא ... היש והאין. שגם קיימת צורה ומהות, וגם שאינו אפשרי שיהיה קיים משהו, יותר מאשר המהות האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין שהכל זאת ישות אחת ממש. ואז ממילא, גם האני והרצון והישות והתודעה והעולם וכל החיים של האדם ...