חמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושיםחמשת החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, בלי שהשכל מעורב? האם ניתן להפריד באופן מוחלט בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשאדם מחזיק כיסא בידו, הוא יודע זאת דרך חושיו. אך כיצד הוא יודע מהו כיסא? מי אמר לו שזה כיסא? האם זה בהכרח רק חושיו או שיש גם שכל שמפרש את החושים? אליעד טוען שללא השכל האדם לא יכול לדעת כלום, כי השכל נותן משמעות ותוכן לתפיסה החושית. הידיעה שיש פה כיסא אינה אך ורק חושית אלא גם שכלית, משום שהשכל משווה לזיכרונות קודמים ואומר לאדם: זה כיסא. האם אפשר לדעת משהו בלי חושים בכלל? אליעד ממשיך ומקשה בשאלה נוספת: ... אדם יכול לדעת משהו ללא שימוש בחושיו? למשל, הידיעה הבסיסית ביותר כמו אני קיים, האם זו ידיעה חושית או שכלית? אליעד מסביר כי התשובה תלויה בהגדרת המושג חושים. אם נגדיר חוש כמנגנון שמבדיל בין דבר אחד לאחר, הרי שכל ידיעה, אפילו בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד (ראייה, שמיעה, מישוש, ריח וטעם), אז יתכן וידיעה כמו אני קיים אינה תלויה בהם, אלא בידיעה שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע ... של אני קיים היא גם סוג של תפיסה חושית, פשוט ברובד אחר. מה הקשר בין חושים לזיכרון? אליעד מבהיר שכל ידיעה חושית מסתמכת על זיכרון חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם מסתכל על כיסא, ... קשורים באופן בלתי ניתן להפרדה, וכי ללא זיכרון אין משמעות לחושים. מה יותר אמיתי - מידע חושי או מידע שכלי? אליעד מדגים זאת באמצעות ניסוי מחשבתי: אדם מחזיק חפץ בידו ומניח שאם הוא יעזוב את החפץ, החפץ ייפול. הוא ... כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש שיש מקרים שבהם השכל עשוי להיות יותר חזק מהחושים. למשל: אם אדם רואה פיל בחדר, הוא יכול לדעת בוודאות שלא יכול להיות מטוס באותו חדר באותו הרגע, כי השכל אומר שאין מקום לשניהם יחד. כאן, הידיעה השכלית (שלא יכול להיות פיל ומטוס באותו מקום ובאותו זמן) חזקה יותר מאשר הידיעה החושית, שיכולה להיות מוטעית (אולי מדובר בהולוגרמה של פיל ולא בפיל אמיתי). לפיכך, אם השכל מגיע לידיעה מוחלטת והכרחית שלא תלויה בחושים, אז הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר. האם המשמעות השכלית שאנו נותנים לדברים היא מחויבת? אליעד גם נותן דוגמה של אינטראקציה חברתית פשוטה: כשאנשים אומרים לאדם בוקר טוב, הוא ... לזה (זה עושה לי טוב) אינה מחויבת. אולי האנשים שאמרו לו בוקר טוב רוצים לפגוע בו בהמשך, ואז המשמעות השכלית שנתן למילים (זה טוב) אינה נכונה. כלומר, המשמעות שאדם נותן למידע חושי עשויה להיות מוטעית, ולכן פחות בטוחה מאשר עצם המידע החושי עצמו. לסיכום - מה יותר בטוח, שכל או חושים? אליעד כהן מסכם את ההרצאה בכך שאומר שאין תשובה חד משמעית מה יותר בטוח, השכל או החושים. לפעמים המידע החושי יהיה חזק וברור יותר (כמו תחושה מידית), ולפעמים הידיעה השכלית תהיה חזקה יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ולוגית (כמו הדוגמה עם הפיל והמטוס). בסופו של דבר, אליעד מדגיש ששניהם קשורים, ואף אחד מהם לא יכול להתקיים בצורה מוחלטת ללא השני. האם ידיעה חושית קיימת ללא שכל? מה ההבדל בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? האם אפשר לדעת ללא חושים בכלל? האם הזיכרון הכרחי לחושים? מה יותר אמיתי שכל או חושים? האם פירוש שכלי מחויב למציאות?