... דבר ובו זמנית לחשוב את היפוכו?. אליעד טוען שהאפשרות הזו קיימת בהחלט ברמה המהותית, אך מוגבלת רק על ידי השכל היחסי של האדם. מהי אמת יחסית ואיך היא קשורה לאמת מוחלטת? אליעד ממשיך להסביר את המושגים אמת יחסית ואמת ... האדם, לא ייתכן ששני עצמים יהיו באותו מקום ובו זמנית יהיו בעלי מאפיינים הפוכים, כמו כבד וקל. הוא מסביר שהשכל היחסי מוגבל ולא יכול להבין מצבים שבהם שני הפכים מתאחדים. איך מתמודדים עם שאלות מהותיות וחשובות בחיים? אליעד ממשיך ... מה המסקנה העיקרית של הרעיון אחדות ההפכים? אליעד מסכם שהמטרה העיקרית של הרעיון אחדות ההפכים היא להגיע להבנה עמוקה שכל האמיתות הן יחסיות, ושהאמת המוחלטת היא ההבנה שלגביה כל האמיתות היחסיות הן חסרות משמעות. כך האדם יכול לחוות גם ...

... שאין לה שום תשובה, מכיוון שזו השאלה שמובילה לאי - ידיעה מוחלטת. הוא נותן כדוגמה את השאלה מי אמר שהשכל שלי צודק? - שאלה שאין לה תשובה, כי כל תשובה חייבת להתבסס על השכל עצמו, ואילו השאלה עצמה מטילה ספק בעצם תקפותו של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, ... אין עליה שום תשובה, אז הוא לא ידע שום דבר. השאלה היחידה שאין לה שום תשובה היא, מי אמר שהשכל צודק? כאילו להסתכל על השכל מבחוץ. אם תצליח לשאול אותה ולחוות אותה באמת, אז ממש נתקעת ואין לך תשובה. אם אתה מסוגל להיות במקום ...

... צריך להתמודד עם התקפי חרדה קיצוניים בכלל, ועם פוביות בפרט? ופוביה, היא פחד, שנחשב לפחד לא הגיוני. שהאדם מבין בשכל שלו שאין לו מה לפחד, ואעפכ הוא מפחד, למרות שהשכל של האדם מבין, שהוא לא אמור לפחד. וכפי שכבר ביארתי, יש כאלו שנדמה להם, שפוביות, הן פחדים שאינם הגיוניים ... עד כדי כך, שלפעמים מאבחנים את האדם שיש לו פוביות, כאילו הוא סובל מהפרעת אישיות סכיזופרנית וכיוב. וכבר ביארתי, שכל פוביה ספציפית שיש בעולם, עומד מאחוריה שכל והיגיון כלשהו. וזה שרוב בני האדם לא מפחדים מאיזה דבר, זה עדיין לא אומר שהוא לא מפחיד. ובכל פחד וחרדה, יש היגיון כלשהו. וגם אם הפסיכיאטר / פסיכולוג לא מבין את השכל ואת ההיגיון שיש בפוביה ובפחד, הרי שמצד האמת, מאחורי כל שיגעון יש שכל אמיתי כלשהו, ומאחורי כל פוביה ספציפית, יש שכל ספציפי ופחד אמיתי ספציפי, שהוא זה שיוצר את אותה פוביה ספציפית. ודרכי הטיפול בפוביה, רבות הן. ואחד מהטיפולים המרכזיים ... זה שהאדם יוצא מפרופורציה לגמרי, ומשתגע ברמה הפנימית שלו לגמרי, לגבי היחס שלו כלפי הדבר שמפחיד אותו. והכוונה היא, שכל פוביה, היא תוצאה של רצון. שהאדם ככ לא רוצה שיקרה לו איזה דבר, עד כדי כך שיש לו פרנויות ... שהמציאות לא תהיה כרצונו. כגון לדוגמה, אותו אדם שנפגע וניצל משריפה, שהוא סובל מפוסט טראומה מאוד רצינית מאותה השריפה. שכל דבר שמזכיר לו שריפה, גורם לו להתקף חרדה קיצונית וכיוב. וזהו פחד לא הגיוני וחרדה לא הגיונית. והדרך להתמודד ...

... להיות מוטרד מכל הדברים שמטרידים את האדם הבוגר. כי כאשר האדם הוא עדיין תינוק קטן, עדיין אין לו את השכל ואת ההבנה של האדם הבוגר, לדעת שהוא צריך לדאוג לעצמו, ולהיות מוטרד מכל מיני בעיות כאלו ואחרות. והתינוק ישן ... בלילה ולישון כמו תינוק בצורה רגועה. כי לפעמים, המחשבות הטורדניות ככ מציקות לאדם, וככ לא נותנות לאדם מנוח, עד שכל מה שהאדם רוצה, זה להצליח להירדם בקלות בלילה, ולהצליח לישון כמו תינוק, בלי סיוטי לילה כאלו ואחרים. ולפעמים האדם ...

... הסבר פשוט, הסבר מורכב, להאמין בדבר אמיתי, לדעת שום דבר, לא יודע כלום, הנמשל האמיתי, אמת או אמונה, אין שכל מה המשמעות של להבין שום דבר? הרבה אנשים חושבים שהמטרה שלהם היא להגיע להבנה מסוימת של דברים מורכבים בחיים. ... הזו הופכת להיות חלק ממנו, כמו אינסטינקט או דפוס אוטומטי לחלוטין. זה מצב בו אפילו אם ייקחו לאדם את השכל, הוא עדיין יפעל באופן טבעי לפי ההבנה הזו. מדובר בהבנה שהיא טבעית ואינה מצריכה מאמץ כלל. מה באמת אומר ... ההסבר הזה הוא מורכב ועמוק: כדי להבין את המציאות באופן מלא, צריך לפרק כל ידע מוקדם, עד כדי כך שכל התפיסות והאמונות ייעלמו לחלוטין. הדבר דומה לפריצת כל הגבולות של ההיגיון עד שהשכל עצמו הופך להיות לא רלוונטי. רק במצב כזה אפשר להגיע להבנה שלמה שבה לא תישאר שום שאלה ושום ספק. ... עם העומק והמורכבות של השאלות, ולכן הוא מציע לאדם כזה פתרונות פשוטים יותר. הוא מכניס את הרעיונות העמוקים לתוך שכל פשוט יותר, כמו הכל טוב או יש טוב ורע אבל הכל אחד. פתרון כזה אמנם מפחית את הסבל לטווח ... למה קשה להבין את אליעד כהן? האם עדיף להבין מעט או הרבה? מהי אהבה ללא תנאים? איך לפרק את השכל?

... יכול לאהוב את עצמו בלי שום תנאים, באופן מוחלט. ולמה? כי יש שני סוגים של אהבה. יש אהבה עם שכל ויש אהבה בלי שכל. ואהבה עם שכל, פירושה, שהאדם אוהב איזה דבר, בגלל שהוא חושב בשכל שלו, שהדבר הזה הוא יותר טוב מאשר רע. ואהבה בלי שכל, פירושה, שהאדם לא שונא את הדבר, לא בגלל שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את עצמו, הרי שהוא לעולם לא יצליח לאהוב ... סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן אפשר, לא לשנוא את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש באין שכל שלו. זא, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את עצמו האם הוא טוב או רע, וכל זמן שהאדם בודק את ההערכה העצמית שלו לפי ... הוא יהיה הכי רע בעולם. ואפשר לאהוב משהו גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, רק כאשר האדם מתנתק מהשכל שלו, ולא שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא ... בכלל, וגם בו זמנית כן להיות שיפוטי כלפי דברים אחרים. כי או שהאדם שיפוטי, או שהאדם לא שיפוטי. ואם השכל לא עובד, כדי לא להיות שיפוטי. אז באותו הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם לא שופט גם שום דבר אחר. ואם האדם מגיע למצב שהוא לא שיפוטי ... באותה המידה ממש, וזו כבר לא אהבה עצמית, אלא אהבה כללית. ועפ הנל, המצב הוא כזה: שאם האדם משתמש בשכל שלו של טוב ורע, אז ממילא הוא מוצא בכל דבר בעולם, גם יתרונות וגם חסרונות. ואז ממילא הוא גם ... שום שנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול רק לשנוא את עצמו בשלמות, בלי שום אהבה עצמית. כי תמיד כשיש שכל, אז יש יתרונות וגם חסרונות בכל דבר, ואז יש תמיד גם אהבה וגם שנאה, ברמות ובעוצמות שונות. ובנוסף, כאשר האדם אוהב את עצמו תוך כדי שימוש בשכל שלו, הרי שזאת אהבה עם סיבות. כי יש סיבה ויש תנאים, לכך שהאדם אוהב את עצמו. ויש כאלו, שנראה ... שהאהבה העצמית היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת ... לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט את עצמו, בלי שום שיפוטיות, אז ממילא, האדם מגיע ... גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין אהבה או שנאה. כי אז, הכל אחד.

... שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד ... הכל, דהיינו, כל מה שידוע לאדם וכל מה שהאדם מבין, שמזה נובעים כל חייו של האדם, הכל נשען על השכל של האדם ועל התפישה האנושית של האדם. ומי שהוא טיפה פיקח, הוא מבין מיד. שמאחר שכל מה שהוא יודע, הכל תלוי בכך שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה ... כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו בוודאות, כמו למשל שיש פה שולחן או שאין פה פיל, השכל יכול תמיד להעלות ספק לגבי זה. אולי החושים טועים, אולי כל מה שאנחנו חווים הוא אשליה? לכן אליעד מציע לנסות לבדוק את הדברים דרך משהו אחר, עמוק יותר מהשכל והחושים. הוא טוען שבמקום הכי עמוק של התודעה אין בכלל ידיעה של שום דבר - לא של קיומך, לא ... להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת ... לא יודע שום דבר אינו בהכרח שותק או מפסיק לפעול, אלא הוא יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש ... של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

... קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת ...

... שולחן? אליעד נותן דוגמה פשוטה: אדם שמנסה להבין מה זה שולחן. אם תנסה להבין את המושג שולחן לעומק, תגלה שכל הסבר נשען על הסבר אחר, וכך זה ממשיך עד אין סוף. אי אפשר להגיע להגדרה מוחלטת וברורה של שולחן, מכיוון שכל הסבר דורש הסבר נוסף, וכך לעולם לא תהיה לך באמת הבנה מלאה של המושג. המשמעות של כל דבר נשענת ... של שתי האפשרויות ההפוכות (אני 100% מפחד למות ואני 100% לא מפחד למות), בעצם כבר לא יודעים מה נכון. כשהשכל לא יכול להכריע בין ההפכים, נוצרת חוויה של חוסר ידיעה מוחלטת, שמפסיקה את הסבל ואת המלחמה הפנימית. למה מי ... מדגים שמי שיודע הכל, לא יודע שום דבר. אם היית יודע מה כל האנשים חושבים עד הסוף, היית מגלה שכל אדם חושב את כל המחשבות האפשריות, ולכן לא היית יודע שום דבר מוגדר. כשאתה מנסה להבין עד הסוף את ... מוגדר. מהי הדרך להגיע למצב של אחדות מוחלטת? הדרך שאליעד מציג היא בדיקה מתמדת של ההפכים, עד שמגיעים להבנה שכל דבר והיפוכו נכונים באותה מידה. רק כשהשכל מגיע למבוי סתום ולא יכול יותר להכריע, מתרחשת חוויית האחדות המוחלטת והחופש האמיתי שבו אין שום הגדרה, והכל אפשרי ...