... התפתחות אישית, נפילות בחיים, התמודדות עם נפילה, התמודדות עם ירידה, מאניה דיפרסיה, מי יותר קרוב לאמת? ידע כללי או שכל, היגיון או ידע כללי מדוע מצבי הרוח משתנים בחיים? אליעד כהן מסביר שלכל אדם יש עליות וירידות, זמנים שבהם ... על עצמם או שיש התחדשות מחשבתית כל פעם מחדש. לפי אליעד, חשוב לברר אם במצבי הרוח החוזרים יש התקדמות שכלית או שמדובר בחזרה על אותו דפוס מחשבתי ללא שום התקדמות. הדרך להתמודד היא לבדוק ולנתח באופן מודע את המחשבות והאמונות שגורמות להרגיש טוב או רע. האם מצבי הרוח החוזרים מעידים על התקדמות שכלית? אליעד מדגיש שאם בכל פעם שיש נפילה ועלייה האדם מגיע לתובנות חדשות, אזי יש התקדמות. אך אם האדם חוזר ... לדרגה, האדם חייב לחוות ירידה לפני העלייה. הירידה עצמה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הרוחני, והיא הכרחית לצורך עלייה לשכל גבוה יותר. במילים אחרות, כשאדם רוצה לשפר את חייו ולהגיע למצב טוב יותר, עליו לקבל שעליו לעבור דרך שלב ... של כישלון, אובייקטיבית הוא אכן התחזק והתקדם לרמה גבוהה יותר של יכולת והתמודדות. מה ההבדל בין ידע כללי לבין שכל והיגיון? אליעד מדגיש שיש הבדל בין ידע כללי (כגון שפה, מושגים טכניים) לבין שכל והיגיון טהור. ידע כללי הוא מידע שצריך ללמוד או לשמוע מבחוץ, למשל איך אומרים תפוז בסינית. לעומת זאת, שכל והיגיון הם יכולות פנימיות של האדם להבין ולהסיק מסקנות ללא תלות במידע חיצוני. שאלות כמו האם יש אלוהים, מהי משמעות הקיום או כיצד נוצר העולם - הן שאלות של שכל והיגיון שאינן תלויות בידע חיצוני אלא בכושר החשיבה של האדם בלבד. לכן, אדם עשוי להיות חכם יותר מאדם אחר, גם אם הוא מאמין בדברים לא נכונים. זאת משום שהוא כבר הגיע לשלב מתקדם יותר של שכל, גם אם בטעות. לדוגמה, אדם שמשוכנע שיש פיל בחדר למרות שאין פיל, יכול להיות מתקדם שכלית יותר מאדם שטרם שקל בכלל את האפשרות שיש פיל. השכל של האדם הראשון כבר מכיל יותר אפשרויות ופרספקטיבות, בעוד שהאדם השני נמצא עדיין בשלב ראשוני ופשוט יותר של תפיסה. ... טוב ורע, הוא עדיין בתוך התהליך של התקדמות רוחנית, וחייב לעבור את השלב של ירידה ועלייה כדי להגיע לרמת שכל גבוהה יותר. הירידות הן הכרחיות והן מעידות על כך שהאדם מוכן לשלב הבא של ההתפתחות האישית שלו. כיצד אפשר ... התקדמות אמיתית במצבי הרוח? אליעד מציין שלמרות שאין מדד חיצוני ברור, האדם יכול להבחין שהוא מתקדם על פי רמת השכל שלו - הדברים שהטרידו אותו בעבר כבר לא מטרידים אותו כיום, כיוון שיש לו כבר את הכלים והשכל להתמודד איתם. מה שבעבר היה נחשב לרע מאוד עבורו, כבר לא משפיע עליו בצורה חזקה. אולם בכל פעם שהאדם ... חוזר על אותם מעגלים מחשבתיים. התיעוד מאפשר לאדם לראות בבירור אם הוא תקוע באותו מצב, או שאכן הוא מגלה שכל חדש בכל פעם מחדש. זהו כלי חשוב שמאפשר לאדם לעקוב אחרי ההתפתחות האישית שלו ולדעת היכן הוא באמת עומד. ... ירידות בחיים? מה זה נעשה ונשמע בליקוטי מוהרן? האם מצבי רוח משתנים מעידים על התקדמות? איך להבחין בין ידע לשכל והיגיון? מהי התפתחות אישית לפי רבי נחמן? מדוע חייבים ליפול כדי לעלות? איך תיעוד עצמי עוזר במצבי רוח משתנים?

... שהוא לא הגיע אל האמת. כי האמת האמיתית, אין לה הפך. כי גם ההפך שלה זהה לחלוטין אליה. כי בשכל הגדול ביותר, שם כל ההפכים מתחברים. וכאשר האדם מגיע לשכל הגדול ורואה את האמת, אז ורק אז הוא מגיע לאמת ככ גדולה, שגם ההפך שלה זהה לה עצמה ממש. ... עדיין לא הגיע לאמת ככ גדולה עד שגם ההפך שלה זהה לה, הרי שהאמת של האדם היא עדיין מוגבלת לשכל האנושי. כי השכל האנושי הוא מוגבל. והאדם מוגבל לתפוס את האמת עם השכל שלו ועם חוקי הלוגיקה שלו. וחוקי הלוגיקה, הם לא יותר מאשר משחק עבור מי שהוא חכם אמיתי. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את הפגם והחיסרון שיש בשכל ובלוגיקה האנושית, והוא יכול בצורה לוגית להוכיח כל דבר מכל דבר. ולמרות שזה נשמע מוזר, הרי שקודם כל יש ... ומבין כיצד כולם מסכימים על הכל כל הזמן, גם בלי שהם מבינים שהם מסכימים על האמת. וכאשר האדם משתמש בשכל האנושי, אז נדמה לו שדעה אחת צודקת יתר מאשר דעה אחרת. וזה רק משום שהוא לא יודע את השורש ... שיודע כיצד כל דעה בעולם מחוברת לשורש האמת של המציאות, ממילא הוא יכול לקחת כל דעה בעולם, ולהוכיח בצורה שכלית שהיא נכונה לא פחות ולא יותר מכל דעה אחרת. ומבחינה לוגית, ניתן להוכיח דברים שמנוגדים זה לזה. ובשכל האנושי ניתן להוכיח מסקנות הפוכות זו לזו. ומצד האמת הפנימית, מכל דבר בעולם ניתן להוכיח כל דבר, גם דבר ... ומהשורש של כל המציאות נוצרו כל הדעות השונות. ולכן באמצעות השורש של כל טיעון, באמצעותו ניתן להוכיח כל טענה. והשכל האנושי הוא טוב לצורך התנהלות יום יומית, והוא טוב גם כדי לעזור לאדם לקבל שכל אמיתי, אבל הוא לא יכול להוכיח שום אמת מוחלטת כלשהי. כי השכל הוא מוגבל. וגם השכל עצמו מבין שהוא מוגבל. ובשכל מוגבל, לא ניתן להוכיח אמת אבסולוטית שהיא אמורה להיות בלתי תלויה. כי אמת שהיא תלויה בחוקי לוגיקה, היא אמת מוגבלת. וזה שהאדם לא יודע איך להגיע למסקנה שאינה תלויה במגבלות השכל שלו, זה עדיין לא אומר שהמסקנות שאליהן האדם כן מגיע בשכל שלו, שהן אמת. כי על האדם לזכור, שיכול להיות שיש שכל אחר, שיש לו תפישה אחרת, וששם יש חוקי לוגיקה אחרת, וממילא גם אמת אחרת. ואין שום דרך לוגית / שכלית להוכיח שהלוגיקה עצמה נכונה. כי האדם אומנם משתמש בלוגיקה ובשכל שלו לצורך חיי היום יום, אך מצד האמת האדם יכול להבין שתיאורטית יכול להיות שהאדם אולי בכלל צריך לעשות הפוך מהשכל שלו. ואולי בכלל הלוגיקה היא שגויה כולה, ואולי בכלל צריך לעשות את ההפך שלה?! אלא, שלעשות את ההפך של השכל, זה טוב בדיוק כמו ללכת אחרי השכל. ולכן האדם הולך אחרי השכל, כי זה טבעו וזה בסדר גמור. אבל מכך שברירת המחדל של האדם היא ללכת אחרי השכל שלו, ועד המחשבה שאומרת שאפשר בשכל אנושי להוכיח איזו אמת אבסולוטית, מכאן כמובן יש דרך ארוכה ולא נכונה. ובכל מקרה, מי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, על ידי זה הוא מגיע אל השכל שיש מעל השכל. כי השכל של האדם, הוא רק הקדמה אל שכל אחר גדול יותר. וכאשר האדם משתמש בשכלו עד קצה גבול היכולת שלו, על ידי זה השכל של האדם גדל, ואז הוא מקבל שכל חדש, שאין שכל אחר גדול ממנו. כי לכאורה, גם אם האדם יקבל שכל חדש, הרי שתמיד יכול להיות שאולי יש שכל אחר גדול יותר. אבל לכל השכלים שיש בעולם, יש להם שורש אחד, שורש של שכל ככ גדול, עד שהוא עצמו אין לו שום שורש אחר ושום שכל אחר גדול ממנו. משום שהשכל שגדול ממנו, דהיינו, השורש של השורש, הוא זהה לחלוטין לשכל עצמו. זא כל דבר הוא חלק מדבר אחר יותר גדול ממנו. אבל השכל שמעל השכל הוא ככ גדול ואין ...

אין שכל אין דאגות - מתי ולמה? כי השכל, מפריד בין טוב לבין רע. וכאשר יש הפרדה, בין טוב לבין רע, אז תמיד יש רק רע. כי כשיש ... הרצון העצמי של האדם יוצר את הטוב ואת הרע. כי בלי רצון עצמי, אין טוב ורע. ושורש הרצון, הוא השכל שמפריד בין היש לבין האין. כי כאשר הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין יש לבין אין, אין שום רצון כלל, והכל אחד ממש, והכל טוב אמיתי ממש. ולכן, כל זמן שיש שכל, יש דאגות. וזה דווקא כאשר השכל אינו מושלם. כי חוסר שכל כשהוא בשלמות, פירושו שהאדם לא מבדיל, בין יש לבין אין. כי מהות השכל, היא אי היכולת להכיל דבר והיפוכו בבת אחת. והשכל מונע את תפישת המציאות שהכל אחד. וכאשר אין שכל בכלל, אז ורק אז אין הפרדה בין יש לבין אין, ואין רצון, ואין טוב ורע, ויש טוב אמיתי. וכיוב גם כאשר השכל שלם. כי בקצה של השכל, הכל מתאחד. כי כאשר האדם מסתכל על המהות של כל דבר ועל התכלית ועל הסיבה של כל דבר, הוא רואה שהכל אחד ממש, והיש והאין מתאחדים אצלו. וגם אז אין שכל של נפרדות, ואין דאגות. והטועים חושבים, שהמשוגעים אין להם דאגות. אבל גם למשוגע יש רצון, וגם הוא יש לו ... הדאגות הרגילות, אבל יש להם דאגות אחרות. כמו שגם למשוגע יש את הדאגות שלו, לפי הרצון שלו. ורק בהעדר שכל מוחלט, רק אז אין שום דאגות כלל. ולסיכום: רק בקצה של השכל, בקצה העליון או בקצה התחתון, כאשר אין שום שכל שעושה הפרדה בין יש לבין אין, ומכיל בתוכו את ההפכים שהכל אחד ממש, רק אז מתבטל הרצון, ומתבטל הטוב ...

... אמיתי? ועל סוגי רבנים ומורים שונים. ועניין אילו ידעתיו הייתיו. ונאיר: כי כל מה שיוסבר להלן, מתייחס גם לגבי השכל של האדם, ביחס לשכל של המציאות. שהאדם הוא התלמיד, והאמת של המציאות, היא המורה דרך וכולי. כי יש כאלו שנדמה להם, שהם תלמידים ... של טעות. משום, שאם הידע הוא חיצוני לאדם, הרי שזה רק משום שהאדם רחוק מהאמת. ורק מי שלומד משלמות השכל של עצמו, רק הוא תלמיד של אמת שנכלל ברבו. ונדגיש, כי התלמיד של אמת, הוא לומד משלמות השכל של עצמו. ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, כי כיצד ילמד התלמיד, אם שכלו הוא כבר מושלם, אעפכ, רק מי שלומד משלמות השכל של עצמו, רק הוא תלמיד של אמת. כי כל זמן שהשכל של האדם הוא לא שלם, הרי שהשכל השלם, הוא נפרד מהפנימיות של האדם, והאדם עדיין לא נקרא תלמיד אמיתי של אמת. ולכן, כל תלמיד, הוא תלמיד של טעות. משום שאם האדם עדיין יכול ללמוד משהו, הרי שזה אומר שדעתו עוד לא התאחדה עם השכל של המציאות. והרי שהוא תלמיד של טעות, כי הוא עדיין לא באמת מחובר לרבו, שהוא הידיעה השלמה. ותלמיד של אמת, הוא מי שזכה לשלמות השכל שהכל אחד. שידיעת האחדות, אין ידיעה שגדולה ממנה, משום שאין בה שום הגדרה ושום הפרדה כלל. ותלמיד כזה, הוא ... גם נפרד וגם אחד במהותו, בחינת ריבוי האלוהים וריבוי המקיפים שמעל האין סוף. וכל זמן שהאדם עדיין לומד את השכל של האחדות, ושהשכל של האחדות נפרד ממנו, הרי שהוא עדיין תלמיד של טעות. משום שדעתו, עדיין נפרדת מדעת רבו. וגם בתוך תלמידי הטעות, יש מדרגות שונות. ותלמיד של אמת, בתוך תלמידי הטעות, הוא רק מי שמבין, שהשכל של רבו הוא השכל היחיד החכם + הטוב בעולם. כי כל זמן שנדמה לאדם, שיש עוד שכל מלבד השכל של רבו, שגם הוא שכל של אמת אפילו בטיפה אחת, הרי שהאדם הוא עדיין לא תלמיד של אמת, אפילו לא בתוך בחינת תלמידי הטעות. כי החכם האמיתי (שהוא בחינה אחת עם השכל האמיתי), הוא מלמד את האדם, שכל שהוא נפרד מכל השכל שיש בעולם. ושהוא לא דומה לשום שכל שיש בעולם, בשום צורה שהיא. כי כל השכל שיש בעולם, הוא שכל של נפרדות. שכל אחד מהשכלים שבעולם, מפריד את עצמו ומגדיר ומבדיל את עצמו, משאר השכלים ששונים ממנו ומנוגדים והפוכים לו. אבל החכם האמיתי, הוא מלמד את האדם שכל אחר לגמרי. שכל שנמצא מחוץ לכל השכלים שבעולם, שכל שמכיל בתוכו בשלמות מוחלטת, את עצמו וגם את הניגודיות של עצמו, כישות אחת ממש. וכל זמן שנדמה לאדם, שיש עוד שכל בעולם, שיכול להועיל לו בצורה כלשהי, מלבד השכל של האחדות, הרי שהאדם הזה, הוא תלמיד של טעות. כי הוא לא מבין את דעת רבו, אפילו לא ברמת האמונה והדמיון בלבד. כי תלמיד של אמת, הוא רק זה שמשיג בשכלו את שכל האחדות, שאז דעת התלמיד, מתאחדת עם דעת הרב. אבל עד שדעת התלמיד ודעת הרב מתאחדות, עד אז, התלמיד משיג בכח המדמה שלו ובדמיון ובאמונה שלו, את דעתו של רבו. שבעיניו של התלמיד, היא עדיין נפרדת מהשכל שלו, של התלמיד. ורק כאשר התלמיד מכוון את כל עומק מחשבתו ורצונו, להבין את דעת רבו, שנפרדת מכל שאר השכלים שבעולם, רק אז האדם הוא בבחינת תלמיד אמיתי, בתוך כל תלמידי הטעות. אבל כל זמן שהאדם חושב, שהשכל של רבו הוא חכם, אבל יש עוד סוגי שכל חכמים בעולם, הרי שהאדם הוא תלמיד של טעות. משום שהוא לא מבין ולא באמת לומד את דעת רבו. כי ... זה שהאדם יכפור ולא יאמין לרבו, אפילו לא כחוט השערה. כי כל זמן שיש לתלמיד אמונה ברבו או בכל שכל שהוא בעולם, (שכל השכלים שבעולם הם בחינת רבו של האדם. וכל זמן שיש לאדם אמונה בשכל כלשהו), הרי שהאדם נשאר בבחינת עבד. שהוא ...

שלמות או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה האם אמונה היא טובה או לא טובה? אליעד מסביר ששאלה מרכזית היא האם האמונה טובה או לא טובה. ... אדם מאמין במשהו אבל לא הולך איתו עד הסוף, האמונה הופכת ללא טובה. אותו עיקרון בדיוק תקף גם לגבי שכל: הוא טוב אם הולכים איתו עד הסוף, ולא טוב אם לא הולכים איתו עד הסוף. לטענתו של אליעד, למעשה אין שום הבדל מהותי בין אמונה לשכל, הכל תלוי רק באופן השימוש בהם. איך אפשר לדעת אם השכל צודק או טועה? אליעד מציע לאדם שמאמין במשהו או חושב שמשהו נכון לבדוק בעצמו את נכונות הטענה. אליעד נותן ... אם האדם חושב אני לא מושלם, יש בי חיסרון, הוא צריך לשאול: מי אמר שזה נכון? אליעד מדגיש שבדיקת השכל נעשית על ידי הטלת ספק בו עצמו. לטענתו, אם תבדוק את השכל מספיק לעומק, תוכל לגלות שאולי מה שהשכל אומר לך - אינו נכון. מדוע בני אדם מחפשים את השלמות? לדברי אליעד, אנשים רודפים אחרי השלמות כי הם חווים תחושת חיסרון. החיסרון הזה נוצר מההנחה של השכל שיש נפרדות בין האדם לבין המציאות. האדם חושב לעצמו זה שולחן ולא חדר, אני לא המציאות ולכן אני לא ... וכך נולד בו הצורך לחפש שלמות במקום אחר. אבל אליעד מסביר שאפשר גם אחרת: אם האדם יטיל ספק במה שהשכל אומר, הוא יגיע להבנה שאולי אין נפרדות כלל בין האדם לבין המציאות, ואולי הוא כבר בשלמות כאן ועכשיו. האם ... אחד, הוא אומר שאין שלמות בשום מקום אחר - כלומר, השלמות נמצאת בדיוק כאן ועכשיו, במציאות הנוכחית. מצד שני, השכל תמיד יצביע על חיסרון כלשהו (זה שולחן ולא חדר, לכן זה לא מושלם). הוא מסביר את הפרדוקס בכך שהשכל אינו מסוגל להבין את השלמות, ולכן חייבים להטיל בו ספק כדי לחוות את המציאות בצורה שלמה. כיצד השכל מגביל את התפיסה שלנו? אליעד נותן דוגמה ברורה כיצד השכל מגביל את האדם: אם האדם חושב שהוא לא יכול לעבור דרך קיר, הוא מגביל את עצמו ומרגיש חסר ומצומצם. אבל מי קובע זאת? השכל. ומי אומר שהשכל צודק? אולי האדם באמת יכול לעבור דרך הקיר אבל פשוט לא מודע לכך. אליעד מציע להטיל ספק בכך, כי השכל הוא זה שיוצר את הגבולות של האדם, והטלת ספק בו פותחת אפשרות להבין שהגבולות האלה הם דמיוניים. מהי המטרה ... תחושת השלמות. אליעד טוען שיש מצב תודעתי בו כל דבר בעולם נחווה כמושלם לחלוטין, גם הדברים שנתפסים על ידי השכל כחוסר שלמות. מה הכוונה לחיות כמו חתול או אבן? אליעד משתמש בדוגמה נוספת - חתול שקם בבוקר, אוכל, וחוזר ... למצבו הפיזי או הרגשי. זהו מצב שבו האדם לא רוצה לשנות דבר, לא משום שהוא לא יכול, אלא מפני שכל דבר בעולם נתפס בעיניו כשלם בדיוק כפי שהוא. האם יש שלמות? מהי שלמות אמיתית? האם השכל טועה? מה ההבדל בין אמונה לשכל? איך מפסיקים לחפש שלמות? האם אפשר לעבור דרך קירות? כיצד מרגישים שלמות בכל מצב? שאלה: האם אמונה זה טוב ... בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף. שאלה: אני באתי לכאן כי אני מאמין שיש כאן משהו, אני ... לפה, כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות. שאלה: מי אמר שיש שלמות? אליעד: נכון, תבדוק. שאלה: השכל שלי אומר שאין. אליעד: אתה בטוח? שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין. אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות. שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות. אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, מצד השכל תמיד יש דואליות, ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד השכל יש דואליות, כך שבתוכך אתה חושב שאולי השכל לא צודק. אולי השכל לא צודק? איך נדע? צריך לבדוק. שאלה: אז זאת השאלה הכי חשובה, לפני כל הדברים האחרים, האם השכל צודק או לא? אליעד: אני מסכים איתך, שהשאלה הראשונה שהאדם צריך לשאול את עצמו, האם השכל צודק. כי אם תגלה שהשכל לא צודק, אז ממילא יש שלמות. שאלה: מי יגלה זאת? אליעד: אתה. שאלה: אבל אני זה השכל שלי. אליעד: לא, תבדוק. כול מה שהוא אמר זה נכון. הוא אמר שהשכל אומר שיש נפרדות, ואנחנו מחפשים את השלמות. אז אולי לא צריך לחפש את השלמות. עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות. זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני ...

... מהי המהות הראשונה? מחויב המציאות, המצוי הראשון, אין הבדל בין יש לאין, מקיף למקיף עד אין סוף, מקיפים מעל השכל, מקיפים מחוץ לשכל, שכל מעל השכל מהי המהות הראשונה וכיצד להגיע אליה? אליעד כהן בהרצאתו מתייחס לספר להיות אלוהים, שבו הוא מסביר את תהליך החקירה ... שהוא חושב שהגיע לסוף, הוא מגלה שיש משהו מעבר לכך, שמקיף את שני ההפכים. מה המשמעות של מקיפים מעל השכל ומקיפים מחוץ לשכל? המושג מקיפים מתייחס לרעיון שישנם דברים שהם מעל היכולת של השכל לתפוס אותם. אליעד נותן דוגמה של תורת הקבוצות כדי להמחיש זאת: אם ניקח קבוצה שכוללת הכל, תמיד אפשר לחשוב ... משהו גדול יותר שיכלול גם אותה. כך נוצר מקיף למקיף עד אינסוף. הרעיון הוא שתמיד ישנה רמה גבוהה יותר, שכל מעבר שלה הוא מעבר מעבר ליכולת התפיסה השכלית הרגילה. מדוע לא ניתן להבין את המהות הראשונה בשכל? אליעד כהן מדגיש שהמהות הראשונה נמצאת מעבר לשכל האנושי, משום שהשכל יכול לתפוס רק דברים שיש להם הפך ברור, כגון אני ולא אני, יש ואין. כשמגיעים למקום שבו אין יותר הפכים, השכל האנושי כבר לא יכול לפעול, ולכן הוא נעצר. אי אפשר לתפוס את הדבר שאינו לא יש ולא אין, וזה נקרא שכל מעל השכל או מקיפים מעל השכל. מהו הפרדוקס של השלמות? אליעד מתאר מצב של אדם שחווה שלמות מוחלטת: האם אדם יכול להיות במצב של שלמות ... הללו מוכיחים שהאדם עדיין לא הגיע למהות הראשונה האמיתית שהיא מעבר לכל הגדרה או חוויה. האם יש מצב מעבר לשכל האנושי? אליעד מתאר מצב אפשרי של הבנה או חוויה מעבר לשכל, מצב שבו כל המילים מתבטלות, כל המושגים נעלמים, ואין הבדל בין שכל לבין חוסר שכל. הוא מדגים שאנשים יכולים להגיע לרמות הבנה שונות, כמו אנשים שצוללים בים, כאשר כל אחד צולל לעומק שונה. אבל ... של אינסוף, אין באמת משמעות לעומק כפול או אינסוף כפול. הוא מציין שגם את המצב הזה אי אפשר לתפוס בשכל רגיל, כי הוא כולל בתוכו סתירות פנימיות. כיצד כל זה משפיע על האדם בחיי היום - יום? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר שהמשמעות הפרקטית של ההבנה הזו היא שאדם יכול לחיות את חייו ולהיות במשחק, גם אם הוא מבין שכל המשחק הזה הוא רק צורה של רעיון פנימי יותר, ושהמהות של הכל היא מעבר ליכולת ההבנה של השכל האנושי. הוא מציין שיש אנשים שחושבים שאם הם הגיעו להבנה הזאת, הם סיימו את התהליך, אך למעשה התהליך אינו ... המציאות מקיף למקיף עד אינסוף איך לדעת אם ישות מורכבת? אין הבדל בין יש לאין? מה זה מקיפים מחוץ לשכל? האם יש שכל מעל השכל?

... על כך? הסיבה המרכזית לפחד מגוקים, כמו כל פחד אחר, נובעת מכך שהאדם אינו רוצה בהם. אליעד כהן מסביר שכל פחד שקיים באדם, בין אם הוא פחד מגוקים או פחד ממוות, נובע מתוך אי - רצון לדבר המסוים הזה. ... אינה רוצה את הרע הזה, נוצר אצלה הפחד. איך ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחד? אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכל פחד בא מההפרדה הבסיסית שהשכל עושה בין טוב לרע. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל מהותי בין מה שהוא מגדיר כטוב לבין מה שהוא מגדיר כרע, הוא ימשיך לפחד. הוא מביא דוגמה לכך שבני אדם סוגדים לשכל שלהם כאילו הוא אלוהים, כיוון שהשכל הוא זה שמייצר עבורם את ההפרדות ואת ההגדרות של טוב ורע. כאשר אדם חושב שמשהו טוב, הוא באופן אוטומטי ... לוותר לגמרי על הרצון, אלא לראות אותו מפרספקטיבה רחבה יותר, להבין שהרצון הוא למעשה תוצר של האמונה או התפיסה השכלית שמפרידה בין טוב לרע. כאשר אדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שהמציאות היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם מושגים יחסיים ... למה היא חושבת שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת. מה זה אומר להתחבר לאין שכל וכיצד זה מבטל פחד? אליעד מסביר את המונח אין שכל כמקום פנימי שבו האדם מבין שההפרדה בין טוב לרע היא יצירה של השכל בלבד ולא משהו שקיים באופן מוחלט במציאות. במצב זה של אין שכל, האדם אינו מזהה את העולם דרך הגדרות ברורות ונוקשות ולכן אינו יכול לחוות פחד טוטאלי. לדוגמה, אם אדם בטוח ... מאוד, אך אם הוא מפקפק ומבין שהפחד מהאריה תלוי רק בתפיסה שלו, הפחד שלו פוחת משמעותית. במצב של אין שכל, אין תפיסה שמבדילה בין טוב ורע, ולכן אין גם פחד. האם אפשר להפסיק לפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים? ... ולהצליח בחיים, אך מתוך הבנה עמוקה כי ההגדרות של טוב ורע, ושל הצלחה וכישלון, אינן מוחלטות אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד. לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות גוק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד טוטאלי, כי הוא מבין ... חיים פרקטיים, מלאים ומספקים. פחד ממוות פחד מגוקים והתגברות עליו הבנת שורש הרצון הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל איך להשתחרר מפחדים עמוקים? איך התחיל הדיון על הפחד מגוקים? שואלת: יש לה פוביה מגוקים מאז שהיא זוכרת את ... שהאדם מפריד במחשבתו בין טוב לרע. הוא מסביר: אדם חושש מהרע ומנסה להשיג את הטוב. הטוב והרע תלויים בכך שהשכל מסמן ומגדיר דברים שונים. אם השכל קובע שזה טוב וזה רע, מיד נוצרת העדפה לדבר אחד ודחייה ממשהו אחר. הרצון מניע את התחושה שיש טוב ... עוד אתה רוצה משהו (מגדיר אותו כטוב), ממילא אתה גם מפחד לאבד אותו (מגדיר את האובדן כרע). אליעד קורא לשכל אלוהים קטן שכולם סוגדים לו, כי הוא זה שמגדיר את ההפרדות של המציאות לטוב ורע. איך מגיעים לשורש הפחד ... היא מבינה שהפחד נובע מכך שהיא מפרידה בין טוב לרע ורוצה דבר אחד ולא רוצה את ההפך. אליעד מבהיר שכל הפחדים באשר הם, בין אם מדובר בפחד מגוקים או בפחד אחר, בסופו של דבר הם קשורים לרצון של האדם: ... הוא ימשיך לפחד לאבד אותו. אין שיטה שנשענת רק על שינוי התנהגות חיצוני שתעלים לחלוטין את כל הפחדים, מפני שכל עוד קיים רצון - קיים גם חשש או פחד. הדרך היחידה להפסיק את הפחד באופן מוחלט היא לבטל את ... לרצות דברים. אפשר להמשיך ולהחזיק ברצונות, אלא שחשוב שתביני לעומק ששורש הרצונות הוא בסופו של דבר אמונה, בחירה או שכל שמפריד בין טוב לרע. אם תביני שהרצון הוא סוג של אמונה שהשכל מייצר, תוכלי להמשיך לרצות, אך ללא עוקץ הפחד. כלומר, ניתן לרצות ולהתגבר על הפחד מאיבוד הדבר שרוצים, כי מבינים שכל החלוקה הזו לטוב ורע תלויה לחלוטין בדרך שבה השכל מגדיר את המציאות. לדוגמה, כשמישהו מפחד מגוק, הוא יכול לשאול למה אני לא רוצה אותו? - והתשובה היא כי ... למה אני חושב שזה רע? - ואז ממשיכים פנימה עד השורש, שם מגלים שבסופו של דבר הכל תלוי בהגדרה השכלית של טוב ורע. כיצד האין שכל מאפשר התבוננות חדשה על פחד? אליעד מתייחס לרעיון שכשאתה מתחבר לנקודה של אין שכל - כלומר, מבין שההפרדות (טוב ורע, רוצה או לא רוצה) הן למעשה יצירה של השכל - יש אפשרות לחוות את המציאות בלי הפחד: ככל שאדם בטוח יותר במציאות המסוימת (למשל, יש כאן אריה מפחיד) ... הזו היא לא בהכרח ההפרדה שהוא חשב (כלומר, אני לא באמת בטוח שזה אריה מפחיד, או שייתכן שזה רק השכל שלי שמגדיר כך) - כך הפחד קטן. במצב של אחדות אין הבדל בין טוב לרע ולכן אין פחד. אבל אין זה אומר שחייבים להישאר שם בכל רגע ורגע בחיים. אפשר לחזור לשימוש הרגיל בשכל כדי לתפקד, אבל מתוך הבנה שההגדרות הללו הן לא מוחלטות. בסופו של דבר, כשהשואלת מבינה שהתחושה שיש גוק מפחיד ... שלו - אבל בלי הסבל העמוק של הפחד המוחלט, מפני שהעמדה הפנימית מאפשרת לו להבין שהחוויות הללו תלויות בפרשנות השכל. כך נשמרת אמביציה ושאיפה, אבל היא לא מלווה בפחד המשתק. פחד ממוות פחד מגוקים והתגברות עליו הבנת שורש הרצון הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל ש: השאלה שלי היא בנוגע לפוביה שיש לי מגוקים מאז שאני זוכרת את עצמי. אליעד: את השאלה הספציפית הזאת ... ביטחון, אוקי אומץ. אתה מפחד מהרע ואתה רוצה את הטוב, נכון? אבל הטוב והרע עצמו הוא עצמו תלוי במשהו בשכל, כשהשכל אומר לך יש הבדל בין חיים ומוות אז את רוצה את החיים ולא רוצה את המוות או הפוך יש בן אדם שהוא רוצה למות ולא רוצה לחיות אבל זה הכל מתחיל בשכל שהוא מאמין לשכל. יש אלוהים שכולם מאמינים בו קוראים לו השכל כולם עובדים אותו, משתחווים אליו ולא מפקפקים בו. הבנת? עכשיו אני כבר הלכתי איתך לשורש, לשורש הראשון, עכשיו יש לך את השכל, יש לך שניים אם יש שניים יש חיסרון ואם יש חיסרון יש טוב ורע, יש פחד כלשהו. הבנת? ש: ... הוא רוצה משהו מוגדר, אתה לא יכול לא לדעת כלום ולרצות משהו מוגדר נכון? אז אם אתה מתחבר לאין שכל שבתוכך למעל השכל, לאחדות לאיך שתקראי לו אז בעצם זה מפרק לך את האחיזה ברצון אז גם אין לנו את הפחד וכל ... דבר יש בו חיסרון כל מה שאתה צריך לעשות זה להוציא את העוקץ, מה העוקץ? העוקץ זה להסתכל על השכל מבחוץ, תהיי עם רצון, עם פחד מה שאת רוצה רק תסתכלי על זה מבחוץ תקלטי שכל החוויה הזאת היא רק אמונה ובתוכך תתחברי לאחד. את הבנת, מה הבנת? ש: שכדי להשתחרר מכל הפחדים האלה אז ...

השכל, אין שכל, אולי השכל טועה, מחויב המציאות, לא לדעת שום דבר, הוכחות לוגיות, לוגיקה, ראיה רחבה, הוכחה מוחלטת האם אפשר להיות בטוח שהשכל אינו טועה? אליעד כהן מדבר על השאלה העמוקה והמאתגרת של ספקות בשכל. הוא מסביר שכאשר אדם מגיע לתובנות מסוימות, תמיד קיימת האפשרות לשאול את עצמו אולי אני טועה? גם לאחר שהוא מרגיש שהוא מבין דבר לעומקו. לטענתו, השכל האנושי תמיד יכול לטעות. ככל שאדם יותר מתבסס על שכל והוכחות לוגיות, כך הספק לגבי אמיתות ההוכחות האלה עולה יותר. לדוגמה, אליעד מביא סיטואציה שבה אדם מפתח תיאוריה מורכבת ולאחר מכן מישהו שואל אותו מי אמר שהתיאוריה שלך נכונה? או אולי השכל שלך טועה? שאלות אלו, לטענתו, לא רק מערערות את הביטחון העצמי של האדם אלא מצביעות על קיומו של ספק ... לפי אליעד, ככל שאדם יותר משוכנע בטענות שלו, כך קל יותר לערער אותו בעזרת שאלת הספק. מי שמסתמך על שכל והוכחות לוגיות תמיד ייתקל בקושי כאשר יגיע לקצה הגבול של הלוגיקה. למה כל הוכחה שכלית היא מוגבלת? אליעד טוען שהוכחות לוגיות, למרות חוזקן לכאורה, הן תמיד מוגבלות, מכיוון שבסופו של דבר הן מתבססות על הנחות יסוד שהשכל עצמו אינו יכול לאשר בוודאות מוחלטת. הוא מדגים זאת באמצעות אנשים שונים שמנסים להוכיח דברים הפוכים זה מזה: למשל, ... לא יודע בוודאות שום דבר. כך, אדם שמודה בחוסר ידיעה מוחלט הוא למעשה מוגן לחלוטין מפני ספקות. מה קורה לשכל כאשר לוקחים אותו עד לקצה? אליעד מסביר שכאשר אדם משתמש בשכל שלו עד לקצה, הוא מגיע לנקודה שבה השכל עצמו מבין שאין הבדל בין שכל לאין - שכל. בשלב הזה, השכל כבר אינו מסוגל להבחין בין יש לאין, בין נכון ללא נכון, ובכך מגיע למצב של אין שכל, שבו כל ההגדרות מתמוטטות. בנקודה זו, השכל מפסיק להיות כלי של אבחנה והופך להיות מצב תודעתי שבו הכל הוא אחד. הוא מדגים זאת בעזרת דוגמה של בקבוק, שבה אדם יכול לומר בוודאות יש כאן בקבוק או אין כאן בקבוק. אך אם האדם ישתמש בשכל עד הסוף, הוא יראה שבעצם אין הבדל אמיתי בין יש בקבוק לאין בקבוק. לכן, אדם שמשתמש בשכלו עד הקצה, למעשה מאבד את היכולת להבדיל בין יש לאין, ונמצא במצב שבו הכל אחד. מהי המשמעות של לא ... אדם יכול לראות את כל האפשרויות בו זמנית, ולכן הוא יודע הכול בצורה מופשטת ולא מוגבלת. לדבריו, מי שכבול לשכלו, ינסה תמיד לשמר את הידיעה שלו ולהגן עליה מפני ספקות. לעומתו, מי שמכיר בכך שהוא לא יודע דבר נמצא ... אף נמצא במקום של יצירתיות ופתיחות מוחלטת לשאלות, רעיונות ודרכי חשיבה חדשות. לסיכום, מה הדרך להתמודד עם ספקות לגבי השכל? אליעד מסכם שהדרך להתמודד עם הספק שהשכל יכול לטעות היא להגיע למצב שבו האדם אינו מחזיק בשום הגדרה או תפיסה בוודאות מוחלטת. רק אדם שמבין שאין אפשרות להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט יכול להיות חופשי באמת מהספקות לגבי השכל. בצורה כזו, האדם יכול להרגיש שהוא יודע הכל, מכיוון שהוא אינו מוגבל על ידי שום גבול שכלי או לוגי. אולי השכל טועה? מהי הוכחה מוחלטת? איך להתמודד עם ספקות בשכל? מה המשמעות של הכל אחד? איך לדעת הכל על ידי לא לדעת שום דבר?

... יקומים, וכל מה שמתרחש ביקום שלנו יכול היה להתרחש גם במרחב ובזמן אינסופיים מחוץ לגבולותינו. האם אינסוף אפשרויות מבטיח שכל דבר אכן יקרה? ביקום אינסופי, כל תוצאה אפשרית חייבת להתממש, שכן אם היה ניתן לזרוק קובייה אינסוף פעמים, כל ... החיים? מנקודת המבט של יקומים מקבילים, כל האפשרויות מתרחשות בו זמנית, ולכן יש פחות צורך להילחץ או לדאוג. כשמבינים שכל דבר קורה במקביל, אפשר להרגיש פחות לחוצים, כי כל פחד או דאגה שהיו לנו כבר התגשמו באחד מהיקומים המקבילים. מה שעולה מתוך התפיסה הזו הוא הרעיון שכל החלטה מתקיימת כבר איפשהו, ושהכל קורה בו זמנית. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות ... יש אפשרות שכן ניתן להתחבר לאותו יקום ולמשוך ממנו תועלת כלשהי, אולי כדאי לבדוק את זה. בנוסף, יש הסבר שכל רעיון חדש, כולל יקומים מקבילים, נבדק במדע מתוך סקרנות, כי לך תדע לאן זה עשוי להוביל. אולי מתוך המחקר ... היקום שלנו, אך ייתכן שמעבר לאותם גבולות מתקיים מרחב נוסף של מקום וזמן בלתי מוגבלים. האם אינסוף אפשרויות מבטיח שכל דבר אכן יקרה איפשהו? בשלב זה מובאת דוגמת הקובייה: אם זורקים קובייה אינסוף פעמים, בהיגיון מתקבל שבשלב כלשהו יופיעו ... יש אינסוף מקום ואינסוף זמן, ולא רק רצף אחד, אז לא רק שבעתיד או בעבר יופיעו אינסוף צורות, אלא שכל הצורות מתקיימות במקביל זו לזו, בכל רגע ורגע. לדוגמה, על פי נקודת מבט אחת, במקום הזה ובזמן הזה יש ... שלך כבר לא שם. מובאת גם דוגמה מסיפור הדרדסים: - יש פרק שבו גרגמל הטיל כישוף על מיטה, כך שכל מי שנרדם עליה, עובר לתוך החלום שלו עצמו. - דרדסים שונים מצאו את עצמם בעולם של שודדי ים או ... של אינסוף יקומים, הוא משנה לגמרי את גישתו למציאות. הוא מפסיק להילחץ כל כך ממה שקורה כאן, כי מבין שכל האפשרויות קורות בכל מקרה. זה יכול לצמצם סבל ולהקטין פחד, אך גם להעלות תחושות אחרות. יש הדגשה על כך ... האפשרויות, וביקומים אחרים מתממשות האפשרויות הנוספות. מי שמעמיק באותה תפיסה יכול לחיות את החיים עם פחות היצמדות לתוצאה, ביודעו שכל התוצאות מתקיימות ממילא. כיצד הרעיון קשור גם לחקירות מדעיות נוספות? אומרים שפיזיקאים שחוקרים תופעות קוונטיות נתקלים ברעיון שהחלקיק מצוי ... הכל כבר מתרחש, אך אנו רואים רק חלק אחד בכל תצפית שלנו. למה כל כך קשה לתפוס את זה בשכל הרגיל? הסיבה היא שהשכל שלנו בנוי להבחין באופן חד בין יש לאין, בין קיים ללא קיים. התפיסה שלנו אומרת או שיש שולחן או ... ההבנה הזו לעומק, טוען שהוא פחות נלחץ מהחיים ומעריך אותם אחרת. אם הכל בכל מקרה קורה, אז אפשר לראות שכל שינוי, דאגה או פחד - כבר מתקיימים שם, ולכן אפשר להירגע במידה מסוימת. מצד שני, זה לא מחייב אדישות ... שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. חלק מהטענות המדעיות, דוגמת פרדוקסים בקוונטום (למשל החתול של שרדינגר), מעוררות את הרעיון שכל מצב אפשרי אכן מתממש איפשהו. כאשר החתול גם חי וגם מת לפני שעוקבים אחריו, יש המפרשים שהפונקציה הקוונטית מובילה ... כן מופיע פיל, ובאחר מופיעה צורה אחרת, וכן הלאה. השאלה היא האם עצם העובדה שיש אין סוף אפשרויות מבטיחה שכל האפשרויות אכן מתגשמות. הרי אפשר לטעון שאולי קיים רק חלק מהאפשרויות. אבל מי שמחזיק בגישה שכל מה שאפשרי אכן קורה היכנשהו, מסביר שאם המקום והזמן אינסופיים, אז בכל נקודה יש את כל הדברים האפשריים - ... הבנה שמשחררת מפחד, כי כשמבינים שיש אינסוף הסתעפויות, שום דבר לא נעצר ולא באמת נעלם. יש גם מי שמסביר שכל רגש, מחשבה או אירוע תלויים רק בסידור של אטומים או בחיבור של תהליכי מוח וכימיה, ומבחינה רחבה יותר גם ... האפשרויות מתקיימות. האם אפשר להוכיח את זה? למעשה אין הוכחה ישירה שאכן פועל יוצא של אינסוף מרחבים וזמנים הוא שכל האפשרויות מתגשמות. יש שיסתפקו בהסבר קוונטי או בלוגיקה על פוטנציאל אינסופי, ויש שיאמרו שזוהי רק אפשרות פילוסופית. אך עצם ... וחוקים פיזיקליים. כאשר צוללים מספיק עמוק להגדרת מה זה מקום ומה זה זמן, נתקלים ברעיון שהמציאות אינה כפי שהחושים והשכל הרגילים מראים. ישנו אינסוף פוטנציאל, ואנחנו חווים רק נתיב אחד. אפשר לראות זאת כמו חלום: בזמן החלום, מתהלכים בעולם ... תופסים את הרעיון של בחירה חופשית מול דטרמיניזם? האם קיים הבדל אמיתי בין חומר לרוח? כיצד אפשר להגיע לחוויה שכל האפשרויות קורות בו זמנית?

בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, מסירות נפש, סוף הדרך הרוחנית, מעל השכל האנושי, לחשוב בלי שכל, מצא את ההבדלים, הסיפור של אליעד, הדרך של רבי נחמן מברסלב מה המשמעות האמיתית של לתת מאה אחוז מעצמך? ... ביחס ליכולות שלהם באותו רגע, אך אין זה המאה אחוז המוחלט שהוא מדבר עליו. מה המשמעות של לחשוב בלי שכל? אליעד מבהיר את המושג לחשוב בלי שכל ומסביר שהוא מתייחס לחשיבה שלא מסתמכת על הנחות מוקדמות, אפילו הבסיסיות ביותר שאנו לוקחים כמובן מאליו. לחשוב בלי שכל זה להטיל ספק אפילו בהנחה הכי יסודית כמו אני קיים או דבר והיפוכו לא יכולים להיות נכונים בו - ... אנשים רגילים להשתמש. לדוגמה, אם כולנו בטוחים שמשהו לא יכול להיות קיים ולא קיים בו זמנית, אז לחשוב בלי שכל יהיה לנסות לחשוב איך דבר כזה כן אפשרי. זו הדרך שמאפשרת לפרוץ את מגבלות החשיבה הרגילה שלנו. איך אליעד ... החוויה הבסיסית של אני קיים. לדבריו, זהו המקום של מאה אחוז מוחלט, כי אי אפשר להתקדם ממנו יותר מבחינה שכלית או רוחנית. איך ניתן להגיע לחוויה של המאה אחוז המוחלט? כדי להגיע למצב זה, אליעד ממליץ על שיטת אלימינציה ... ספק. אליעד מבהיר כי זהו תהליך שדורש מחויבות עצומה, מסירות נפש טוטאלית, ומוכנות לעבור אל מעבר לתפיסות הרגילות של השכל האנושי. מהי התוצאה הסופית של ההגעה למאה אחוז מוחלט? לאחר שמגיעים למצב זה, מתרחש מצב תודעתי ייחודי שבו האדם ... היחסיות הרגילות, כי הוא כבר הגיע לסוף החיפוש הרוחני שלו. מה זה לתת מאה אחוז? האם אפשר לחשוב בלי שכל? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מהי הדרך של רבי נחמן מברסלב? איך לדעת שאתה באמת בטוח במאה אחוז?