... כולו הקדמות, בהמשך לכך יש להוסיף ולבאר, כי הספר הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם, הוא כולו קליפות חיצוניות, של השכל שיש מעל המחשבה, שהוא השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרה. וכל זמן שהאדם עוד לא זכה לגלות את השכל שמחייה את כל השכלים שיש בעולם, הרי שכאשר אדם כזה מדבר (חושב / רוצה / עושה), כל דבריו הם צמצום אחד גדול. כי מי שמדבר בטרם שהוא מבין את שורש השכל של האחדות, הרי שאו שהוא באמת אוחז במחשבתו במה שהוא מדבר, או שהוא אוחז במחשבתו בנמשל כלשהו, של מה ... צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין ... ושל החיבור של היש והאין לישות אחת ממש. ובכל אירוע שקורה לאדם בחיים, ובכל דבר שקורה בעולם, יש בו שכל מסוים. והשכל הזה והחוקיות הזאת שלפיה מתנהל האירוע שקורה לאדם, הוא חלק מהחוקיות שלפיה מתנהלים כל האירועים שיש בעולם. וזה בעצם אומר, שכל מה שבאמת נכון לגבי דבר אחד בעולם, נכון גם לגבי כל שאר הדברים שיש בעולם. וכאשר החכם האמיתי מדבר על נושא מסוים, הוא לעולם לא מדבר על הדבר עצמו, אלא הוא תמיד כן מדבר, על השכל שמלובש בדבר עצמו. כי הטועים, הם נאחזים בלבושים החיצוניים, אבל החכם גם הוא מדבר את הלבושים החיצוניים, אבל כל הדיבורים שלו, הם רק כלים, לאפשר לשומע לאחוז בשכלו, את השכל שמלובש שם. והחכם האמיתי, תמיד מלביש את אותו השכל האחד ממש, בלבושים שונים. כי שורש השכל הוא אחד. ושורש השכל הוא, שהכל אחד. והשכל הזה שהוא האחדות של המציאות, הוא נסתר מעיני השכל של האדם. והחכם לוקח שכלים שאותם האדם מבין, והחכם מלביש לאדם בתוך שפת הדיבור שלו ובתוך עולם המושגים שלו, הקדמות שונות ושכל חדש ודרכי התבוננות חדשים, שבאמצעותם האדם ישיג את השכל של האחדות באמת. כי יש סדר מופלא בין כל הרעיונות השונים שיש בעולם. וכל רעיון בעולם, הוא בא לידי ביטוי גם בתוך כל שאר הרעיונות שיש בעולם. וכל שכל שמולבש בתוך רעיון אחד, הוא בעצם רלוונטי, גם לגבי כל שאר השכלים שיש בעולם. ולצורך ההמחשה נאמר, כי לדוגמה בכל מקום בספר שמדובר על הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שבעצם ... הרצון הראשון, ההתהוות הראשונה, המחשבה הראשונה, הרגש הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר לאדם להבין את השכל של המציאות. אך מחמת שכמות הלבושים היא אין סופית, וממילא לא ניתן לבאר את כל הלבושים של המציאות, לכן ...

אחדות של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל ... ומצד האמת יש בכך תועלת! שהאדם מחליף את הסבל של הנפרדות בסבל של האחדות, כי אחכ האדם מקבל את השכל שמחבר את האחדות ואת הנפרדות כישות אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, נדמה לו שבאחדות יותר טוב. וכל זמן שהאדם ... אבל כאשר האדם בורח אל האחדות שמנוגדת אל הנפרדות, ומרגיש ומבין שגם היא שקר, על ידי זה האדם מקבל שכל של אמת, לחפש את האמת, שהיא ורק היא האחדות והנפרדות האמיתית. ועד שהאדם מבין מהי האחדות של האמת, הוא ... של האמת, היא מחוברת לכל הדברים, אבל נמצאת גם מחוץ לכל הדברים כולם. והעניין הוא, כי האדם יכול בתוך השכל שלו, להכיל רק דבר שהוא מוגבל ומוגדר. והאדם יכול להיות, או בנפרדות או באחדות (של שקר, שהיא הפך הנפרדות), אך הוא לא יכול להיות גם וגם בו זמנית באחדות ובנפרדות מוחלטת, כי השכל לא תופש את הדבר הזה. וכאשר האדם מתקרב לאחדות של אמת, אז הוא עובר דרך האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, הוא מגביל ומגדיר ומצמצם אותו, וזה כמובן נכון, רק שאין לזה שום קשר לאחדות של ... אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, לכן האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן שהמאבק הזה הוא כולו מאבק של שקר, משום שהאדם לא מתבונן על האמת בעין אמיתית. כי ... והאחדות הם ישות אחת ממש. ולמרות שקשה להבין כיצד הדבר אפשרי, הרי שכך הוא הדבר. וככל שיש לאדם יותר שכל כפשוטו, כך הוא מסוגל להבין טוב יותר את הדבר הזה. ובאחדות של אמת, אין שום אחדות של שקר כלל. ... שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא אחדות של שקר. ובאחדות של שקר, האדם מרגיש גם שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא ... עצמו. ואצל אנשי הטעות, אצלם האחדות היא נמצאת אחרי האני של עצמם. כי מבחינתם האחדות היא עוד סוג של שכל ושל תפישת חיים. שיש תפישות חיים שונות, ויש גם את האחדות. וקודם יש את האני של האדם, ואחכ האדם בוחר האם להיות בשכל של אחדות, או בשכל של נפרדות, וכמובן שבשני המקרים האדם סובל. כי האחדות של שקר, היא חיצונית לאדם, והיא נמצאת אצלו אחרי קיומם ...

... אין זה אלא רק משום שהמציאות לא מתאימה לאדם, והאדם רוצה לשקר, כדי שהמציאות תהיה טובה יותר עבורו. כך שכל שקר, פירושו שהאדם רע לו, והוא משקר, כדי להרגיש טוב. והאדם הוא ככ טועה, עד שהוא משקר את עצמו ... הדבר האמיתי, לבין הזיוף שמנסה להיראות כאמיתי. ולכן האדם סובל תמיד. משום, שהלב של האדם, יודע שהוא משקר. כך שכל שקר נובע מכך שרע לאדם, ושרק בגלל זה הוא מנסה לשנות את המציאות. ולמה כדאי לאדם לא לשקר? משום ... רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. והאדם, מוזמן לבדוק את העניין הזה. כי השכל של האדם, בכל פעם מחדש, הוא מטעה את האדם מחדש, לחשוב שאם הוא ישיג דבר כלשהו, יהיה לו טוב ... להתאמץ, עבור דבר שלא מביא לו כל תועלת, מלבד בזבוז המשאבים הנפשיים שלו. וכאן אני מציע הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, כבר כאן בעולם ... יעלם לגמרי. ולברר את האמת, פירושו, שהאדם צריך להפסיק לשקר את עצמו, אפילו לא כחוט השערה. ועל האדם לוודא שכל מה שהוא מבין ויודע על מה שקורה לו, שאכן זו האמת באופן מדויק, בלי להוסיף ובלי לגרוע ממנה. והרע ...

... רק בגלל שהאדם מחפש להרגיש טוב. והאדם לא יכול להרגיש רע, בלי שהוא יחפש להרגיש טוב. וזה בעצם אומר, שכל מי שמחפש להרגיש טוב, הרי שהוא מרגיש רע. והטועים, נדמה להם שהם מרגישים טוב, אבל הם רוצים להרגיש יותר ... שמחפש להרגיש יותר טוב, הרי שהוא מרגיש רע. כי בלי להרגיש רע, אי אפשר לחפש להרגיש יותר טוב. כך שכל זמן שהאדם רוצה להרגיש יותר טוב, זה אומר שהוא מרגיש רע. והחכם האמיתי, הוא מציע לאדם טוב אמיתי, שכאשר ... יותר מאושר, מאשר לפני שהוא זכה בלוטו, והדברים ידועים. והאדם נדמה לו שהעולם שסביבו הוא רע. והאדם לא מבין שכל הרע, הוא בגללו. כי השכל של האדם פגום, ולכן נדמה לו, שהעולם שסביבו הוא רע. כך שהרע קיים, רק בגלל שהאדם מחפש את הטוב. ... קיים, רק כדי שהאדם יחפש אותו וירגיש רע. והרע עצמו קיים, כי הוא טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, עבור מי שזוכה לשכל של האחדות, שאצלו הרע הזה, הוא טוב מאוד. ובסיכומו של דבר, על האדם להתעשת, ולא לתת לעצמו להטעות את עצמו. ומי שפוקח את עיניו, מקבל שכל, וחי חיים טובים באמת. ואז הוא מגלה, שבסופו של דבר, גם הרע הוא טוב, וגם הטוב שיוצר רע, גם ...

שטן נאמן - האדם מבקש עזרה מהשטן, ומתפלא שרע לו כי יש כאלו, שכאשר רע להם, אז הם משתמשים בשכל שלהם, כדי לעשות לעצמם טוב. והם פונים אל השכל שלהם, כדי לבקש ממנו עזרה, שיעזור להם להרגיש טוב. והם אינם יודעים, שהם מבקשים עזרה, משורש הרע, בכבודו ובעצמו. כי שורש הרע, הוא השכל עצמו. שהוא זה שאחראי לכך שרע לאדם. כי על ידי ההפרדה שהשכל עושה, בין היש לבין האין, על ידי זה נוצרת אצל האדם תחושת החסר שלו. ומי שאין לו שכל כלל, הוא לא יודע להבדיל, בין יש לאין, והוא לא חווה שום ישות ושום חיסרון כלל. כך שכל תחושת החיסרון של האדם, היא רק בגלל השכל שלו. וכמה מסכן הוא האדם, שהוא פונה אל שורש הרע בכבודו ובעצמו, לבקש ממנו עזרה?! והשכל מרמה את האדם, רק בגלל שיש לאדם אמונה בשכל שלו. שהאדם מאמין, שהשכל הזה יעשה לו טוב. למרות שבאמת, עצם קיומו של השכל, זאת עצמה סיבת הסבל של האדם. ואעפכ מאחר ששורש הרע, הוא השלמות של המציאות, הרי שהשכל בשורשו, הוא השלמות עצמה. ומנקודת המבט הזו, הגיוני לבקש עזרה מהשכל. רק שרצוי לבקש עזרה משורש השכל, ולא מהשלב, שבו הוא מפריד את עצמו מהשלמות. ועל האדם להתבונן על האמת בלבד, ולחפש תמיד רק את האמת. ועל האדם להטיל ספק בכל דבר ולא להיות בטוח בשום דבר כלל, גם לא בשכל של עצמו. ועל ידי זה שהאדם נצמד רק אל האמת, אז בסוף הוא רואה את האמת, שהשכל שמפריד בין היש לבין האין, הוא שורש הרע, והוא זה שיוצר את כל הרע שיש בכל העולמות. ואז ממילא כאשר האדם מבין את האמת שהשכל הוא שורש הרע, אז ממילא הוא רואה את האמת שהכל אחד וכולי. ואז ורק אז יש לאדם שכל אמיתי. כי השכל, הוא כולו טוב באמת, בתנאי שהוא שכל של אמת. והסבל, הוא לא בגלל השכל האמיתי, אלא רק בגלל שהאדם משתמש בשכל שלו באופן חלקי, במקום להשתמש בו כולו בשלמות. ועל ידי זה שהאדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, אז, גם בשכל שלו, הוא רואה את האמת, שבאמת הכל אחד וכולי.

... בדרגה הגדולה והגבוהה ביותר. כי הספר הזה הוא כולו הקדמות, לכל הנושאים ולכל דרכי החשיבה שיש בעולם, ששורשם הוא השכל שיש בספר הזה. וכאשר חכם שקרי אומר איזה שכל, אז השכל שלו, לא מתאים עבור כל האנשים שבעולם, לכל זמן ולכל מקום. משום, שהשכל של מי שאינו חכם אמת, הוא קליפה, שהיא נמצאת בתוך המקום והזמן, ולכן היא לא מתאימה לכל מקום ולכל זמן. אבל השכל של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, ... החיים האישיים של כל אחד ואחד בכל מקום ובכל זמן, בכלליות ובפרטיות לפרטי פרטים. ועל האדם להתבונן היטב, על השכל שמתגלה בכל מקום ומקום בספר הזה, ולראות כיצד הוא יכול לקחת ממנו, עצה מוחשית עבור המקום והזמן שלו וכולי. ועוד אוסיף ואומר, כי על האדם לדעת את האמת, שמצד אחד הוא יכול להיעזר באחרים, שיסבירו לו את השכל שיש בספר הזה. אבל האדם מוכרח לזכור, שבשום פנים ואופן, אף אחד בעולם ושום שכל בעולם, הוא לא תחליף לכך שהאדם עצמו בעצמו ילמד את הספר הזה עצמו, וינסה להבין אותו בכוחות עצמו, עד שהאמת תהיה מבוררת לאדם, מתוך עצמו ממש. ועל האדם להעמיק את שכלו בספר הזה, ולזכך את שכלו על ידי האמת, עד שלא יהיה שום הבדל כלשהו, בין השכל של האדם, לבין השכל שמתגלה בספר הזה, ועד שהאדם יגיע למצב, שבו הוא יוכל לומר, שכל השכל שיש בספר הזה, הוא השכל העצמי שלו עצמו ממש, ושהוא עצמו יודע ומבין את השורש הראשון של השכל שיש בספר הזה, שהוא שורש השכל של כל המציאות כולה, שהוא השכל שיש מעל השכל, ושהאדם צריך להשיג אותו בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. ועל האדם לדעת את האמת, שכל התלמידים של החכם האמיתי, הם כולם רחוקים מפנימיות השכל של החכם האמיתי. ואפילו הלבוש החיצוני ואפילו הלבוש הפנימי של הספר הזה, גם הוא עצמו רחוק לגמרי, מהשכל האמיתי של החכם האמיתי, שהוא חסר כל צורה, ושאותו צריך האדם להשיג, ולהיות החכם האמיתי בעצמו. ולכן, האדם יכול להיעזר באחרים, לצורך הבנת הספר הזה. ואפילו רצוי שהאדם יעמיק את מחשבתו ביחד עם אחרים, כדי להבין את השכל שיש בספר הזה. כי לפעמים כאשר האדם לומד עם אחרים, אז הוא רואה צורות חשיבה שונות להבנת כוונת הספר. ... להטיל ספק מוחלט בכל הפירושים כולם באשר הם, והאדם מוכרח לברר את האמת באמת. והאדם מוכרח להטיל ספק, גם בשכל שיש בספר הזה עצמו, והאדם מוכרח לברר את האמת באופן מוחלט וכולי.

... וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ממש, אז ממילא זה אומר, שכל מה שנכון לגבי המהות, נכון לגבי כל צורה שהיא. וכל מה שנכון לגבי כל צורה שהיא, הוא נכון לגבי המהות של הכל. וזה כמובן נגד השכל. כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את הכל, התכונות שלה, הן בעצם התכונות של ... היא גם רק צורה אחת, והיא גם רק צורה אחרת, וכך הלאה, על כל הצורות כולן. וגם זה נגד השכל, שהמהות של הכל, תהיה צורה סופית, שממנה יצאו ויתהוו צורות נוספות, שהן נפרדות ומנוגדות לצורה הראשונה. וכאשר הכל אחד, ... צורה וצורה שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ... בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא ... מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן ...

... ללמוד את הספר, היא ללמוד את הספר, כמה שיותר, בכמה שיותר דרכים, וכמה שיותר, יותר טוב. ויש להבין, כי השכל של הספר הזה, הוא כולו שכל אחד ויחיד, והוא כולו נובע מכולו ותלוי בכולו. וכל רעיון שיש בספר, הוא גם הסבר של כל שאר הרעיונות שיש בספר. אבל גם כל שאר הרעיונות שיש בספר, מסבירים אותו. כי כל שכל, הוא גם הקדמה וגם התכלית, וכולם הקדמות אל שכל אחד, שהוא מחוץ להכל. ולכן, בפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה בכמה צורות שונות במקביל. וצורת הלימוד הראשונה, ... המון רעיונות שונים, שלפעמים נדמה לאדם שהם רחוקים ממנו ושאין להם קשר ישיר אליו. והאדם מוכרח להבין, כיצד כל שכל ושכל שיש בספר, כיצד הוא קשור באופן אישי וישיר לרצון האישי שלו שיש לו ברגע הזה ממש. כי כל הדיבורים שיש בספר, כולם קשורים באופן ישיר, לכל אדם בכל זמן בכל מקום. וכולם עצות ושכל לאדם, כיצד לחוות את השלמות בכל מקום ובכל זמן. והאדם מוכרח להתבונן היטב על השכל שיש מאחורי הטקסט ולמצוא (לא לנסות למצוא, אלא למצוא!) את עצמו בטקסט, ולקחת ממנו עצות ושכל עבור עצמו באותו הרגע ובאותו המקום.

... בו זמנית. אליעד מסביר, בעזרת הדוגמה של ספר וכוס, שלמרות שהספר אינו כוס, שניהם מתקיימים במציאות אחת. הוא מבהיר שכל צורה במציאות למעשה מהווה את כל המציאות כולה, למרות שזה נראה לכאורה בלתי אפשרי מבחינה לוגית. כלומר, כל פרט ... הקושי האנושי לתפוס זאת נובע מתפיסה מוגבלת של ההיגיון הנוכחי. האם המציאות מחויבת לחוקים של סיבה ותוצאה? אליעד מדגיש שכל מה שנראה כרגע כסיבה ותוצאה הוא חוקיות שמוגבלת למציאות שבה האדם חי כרגע, אך אין שום הכרח שהמציאות עצמה ... אינו יודע דבר, הוא משתחרר מהקונפליקט שנובע מההנחות הלוגיות שעליהן נשענות כל השאלות שלו. כיצד להתמודד עם הסתירה בין שכל לאין שכל? אליעד טוען שהדרך היחידה לפתור את הסתירות העמוקות האלו, היא להשתמש בשכל עד לקצה, עד למקום שבו האדם מגיע להבנה שהוא אינו יודע כלום. רק כאשר הוא מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא מסוגל לראות שהשכל עצמו מוגבל, ושישנן מציאויות אפשריות מעבר ליכולת התפיסה הנוכחית שלו. במצב הזה, האדם כבר לא נמצא בקונפליקט בין טוב ... טוב בלי רע? האם טוב בלי רע מאבד משמעות? האם המציאות מחייבת קיום של רע? מהי אחדות ההפכים? למה השכל האנושי מוגבל? האם אפשר לא לדעת שום דבר? מהו עולם שכולו טוב?

... אלוהים או לא, זהו מצב טוב מאוד, כי הוא מקרב אותך להכרה הגבוהה ביותר - המקום שבו אין יותר שכל ואין יותר ספקות, ויש רק את ההכרה האמיתית שאתה הוא הכל. כך הוא מסכם שתחושת האין שליטה היא בעצם ... כלום, הרי אני ממשית? כשתהיי כלום, תביני איך מכלום נהיה משהו. בגלל שכרגע את חווה שאת רק משהו, אז השכל שלך עכשיו קטן, את לא מבינה, איך מכלום נהיה משהו? זה שכל קטן, אבל עובדה, תבדקי ותראי שמכלום יש משהו כמו את, אני וכו. הכל זה כלום בצורת משהו. מה זה ... ללא ספקות? אליעד: אם יש לך ספקות, מצבך עוד יותר טוב, כי הספקות מעבירים אותך לאלוהים האמיתי, למקום שאין שכל. למשל אם לי יש ספק אם אני אלוהים או לא, זה מעביר אותי לאחד. כי אם אתה לא יודע ... אותך, את תברחי, אבל אם את לא יודעת כלום, אז למה שתברחי? לא יודעת = זה שהתפרק לך כל השכל, אין לך יותר שכל. החוויה שלך צריכה להיות, שאת רואה את כולנו מהפרספקטיבה של זה שחולם אותנו. למה אני לעולם לא באמת יבוא ...