... הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם, הוא כולו קליפות חיצוניות, של השכל שיש מעל המחשבה, שהוא השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרה. וכל זמן שהאדם עוד לא זכה לגלות את השכל שמחייה את כל השכלים שיש בעולם, הרי שכאשר אדם כזה מדבר (חושב / רוצה / עושה), כל דבריו הם צמצום אחד גדול. כי מי שמדבר בטרם שהוא מבין את שורש השכל של האחדות, הרי שאו שהוא באמת אוחז במחשבתו במה שהוא מדבר, או שהוא אוחז במחשבתו בנמשל כלשהו, של מה ... צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין ... של היש והאין לישות אחת ממש. ובכל אירוע שקורה לאדם בחיים, ובכל דבר שקורה בעולם, יש בו שכל מסוים. והשכל הזה והחוקיות הזאת שלפיה מתנהל האירוע שקורה לאדם, הוא חלק מהחוקיות שלפיה מתנהלים כל האירועים שיש בעולם. וזה בעצם ... החכם האמיתי מדבר על נושא מסוים, הוא לעולם לא מדבר על הדבר עצמו, אלא הוא תמיד כן מדבר, על השכל שמלובש בדבר עצמו. כי הטועים, הם נאחזים בלבושים החיצוניים, אבל החכם גם הוא מדבר את הלבושים החיצוניים, אבל כל הדיבורים שלו, הם רק כלים, לאפשר לשומע לאחוז בשכלו, את השכל שמלובש שם. והחכם האמיתי, תמיד מלביש את אותו השכל האחד ממש, בלבושים שונים. כי שורש השכל הוא אחד. ושורש השכל הוא, שהכל אחד. והשכל הזה שהוא האחדות של המציאות, הוא נסתר מעיני השכל של האדם. והחכם לוקח שכלים שאותם האדם מבין, והחכם מלביש לאדם בתוך שפת הדיבור שלו ובתוך עולם המושגים שלו, הקדמות שונות ושכל חדש ודרכי התבוננות חדשים, שבאמצעותם האדם ישיג את השכל של האחדות באמת. כי יש סדר מופלא בין כל הרעיונות השונים שיש בעולם. וכל רעיון בעולם, הוא בא לידי ... בתוך כל שאר הרעיונות שיש בעולם. וכל שכל שמולבש בתוך רעיון אחד, הוא בעצם רלוונטי, גם לגבי כל שאר השכלים שיש בעולם. ולצורך ההמחשה נאמר, כי לדוגמה בכל מקום בספר שמדובר על הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שבעצם ... הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר לאדם להבין את השכל של המציאות. אך מחמת שכמות הלבושים היא אין סופית, וממילא לא ניתן לבאר את כל הלבושים של המציאות, לכן ...

אחדות של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל ... ומצד האמת יש בכך תועלת! שהאדם מחליף את הסבל של הנפרדות בסבל של האחדות, כי אחכ האדם מקבל את השכל שמחבר את האחדות ואת הנפרדות כישות אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, נדמה לו שבאחדות יותר טוב. וכל זמן שהאדם ... של האמת, היא מחוברת לכל הדברים, אבל נמצאת גם מחוץ לכל הדברים כולם. והעניין הוא, כי האדם יכול בתוך השכל שלו, להכיל רק דבר שהוא מוגבל ומוגדר. והאדם יכול להיות, או בנפרדות או באחדות (של שקר, שהיא הפך הנפרדות), אך הוא לא יכול להיות גם וגם בו זמנית באחדות ובנפרדות מוחלטת, כי השכל לא תופש את הדבר הזה. וכאשר האדם מתקרב לאחדות של אמת, אז הוא עובר דרך האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, הוא מגביל ומגדיר ומצמצם אותו, וזה כמובן נכון, רק שאין לזה שום קשר לאחדות של ... אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, לכן האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן שהמאבק הזה הוא כולו מאבק של שקר, משום שהאדם לא מתבונן על האמת בעין אמיתית. כי ... שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא אחדות של שקר. ובאחדות של שקר, האדם מרגיש גם שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל ...

... רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. והאדם, מוזמן לבדוק את העניין הזה. כי השכל של האדם, בכל פעם מחדש, הוא מטעה את האדם מחדש, לחשוב שאם הוא ישיג דבר כלשהו, יהיה לו טוב ...

... זכה בלוטו, והדברים ידועים. והאדם נדמה לו שהעולם שסביבו הוא רע. והאדם לא מבין שכל הרע, הוא בגללו. כי השכל של האדם פגום, ולכן נדמה לו, שהעולם שסביבו הוא רע. כך שהרע קיים, רק בגלל שהאדם מחפש את הטוב. ... קיים, רק כדי שהאדם יחפש אותו וירגיש רע. והרע עצמו קיים, כי הוא טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, ...

... לו כי יש כאלו, שכאשר רע להם, אז הם משתמשים בשכל שלהם, כדי לעשות לעצמם טוב. והם פונים אל השכל שלהם, כדי לבקש ממנו עזרה, שיעזור להם להרגיש טוב. והם אינם יודעים, שהם מבקשים עזרה, משורש הרע, בכבודו ובעצמו. כי שורש הרע, הוא השכל עצמו. שהוא זה שאחראי לכך שרע לאדם. כי על ידי ההפרדה שהשכל עושה, בין היש לבין האין, על ידי זה נוצרת אצל האדם תחושת החסר שלו. ומי שאין לו שכל כלל, ... יש לאין, והוא לא חווה שום ישות ושום חיסרון כלל. כך שכל תחושת החיסרון של האדם, היא רק בגלל השכל שלו. וכמה מסכן הוא האדם, שהוא פונה אל שורש הרע בכבודו ובעצמו, לבקש ממנו עזרה?! והשכל מרמה את האדם, רק בגלל שיש לאדם אמונה בשכל שלו. שהאדם מאמין, שהשכל הזה יעשה לו טוב. למרות שבאמת, עצם קיומו של השכל, זאת עצמה סיבת הסבל של האדם. ואעפכ מאחר ששורש הרע, הוא השלמות של המציאות, הרי שהשכל בשורשו, הוא השלמות עצמה. ומנקודת המבט הזו, הגיוני לבקש עזרה מהשכל. רק שרצוי לבקש עזרה משורש השכל, ולא מהשלב, שבו הוא מפריד את עצמו מהשלמות. ועל האדם להתבונן על האמת בלבד, ולחפש תמיד רק את האמת. ... גם לא בשכל של עצמו. ועל ידי זה שהאדם נצמד רק אל האמת, אז בסוף הוא רואה את האמת, שהשכל שמפריד בין היש לבין האין, הוא שורש הרע, והוא זה שיוצר את כל הרע שיש בכל העולמות. ואז ממילא כאשר האדם מבין את האמת שהשכל הוא שורש הרע, אז ממילא הוא רואה את האמת שהכל אחד וכולי. ואז ורק אז יש לאדם שכל אמיתי. כי השכל, הוא כולו טוב באמת, בתנאי שהוא שכל של אמת. והסבל, הוא לא בגלל השכל האמיתי, אלא רק בגלל שהאדם משתמש בשכל שלו באופן חלקי, במקום להשתמש בו כולו בשלמות. ועל ידי זה שהאדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, אז, גם בשכל שלו, הוא רואה את האמת, שבאמת הכל אחד וכולי.

... בדרגה הגדולה והגבוהה ביותר. כי הספר הזה הוא כולו הקדמות, לכל הנושאים ולכל דרכי החשיבה שיש בעולם, ששורשם הוא השכל שיש בספר הזה. וכאשר חכם שקרי אומר איזה שכל, אז השכל שלו, לא מתאים עבור כל האנשים שבעולם, לכל זמן ולכל מקום. משום, שהשכל של מי שאינו חכם אמת, הוא קליפה, שהיא נמצאת בתוך המקום והזמן, ולכן היא לא מתאימה לכל מקום ולכל זמן. אבל השכל של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, ... החיים האישיים של כל אחד ואחד בכל מקום ובכל זמן, בכלליות ובפרטיות לפרטי פרטים. ועל האדם להתבונן היטב, על השכל שמתגלה בכל מקום ומקום בספר הזה, ולראות כיצד הוא יכול לקחת ממנו, עצה מוחשית עבור המקום והזמן שלו וכולי. ועוד אוסיף ואומר, כי על האדם לדעת את האמת, שמצד אחד הוא יכול להיעזר באחרים, שיסבירו לו את השכל שיש בספר הזה. אבל האדם מוכרח לזכור, שבשום פנים ואופן, אף אחד בעולם ושום שכל בעולם, הוא לא תחליף ... האדם להעמיק את שכלו בספר הזה, ולזכך את שכלו על ידי האמת, עד שלא יהיה שום הבדל כלשהו, בין השכל של האדם, לבין השכל שמתגלה בספר הזה, ועד שהאדם יגיע למצב, שבו הוא יוכל לומר, שכל השכל שיש בספר הזה, הוא השכל העצמי שלו עצמו ממש, ושהוא עצמו יודע ומבין את השורש הראשון של השכל שיש בספר הזה, שהוא שורש השכל של כל המציאות כולה, שהוא השכל שיש מעל השכל, ושהאדם צריך להשיג אותו בשלמות שאין שלמות אחריה וכולי. ועל האדם לדעת את האמת, שכל התלמידים של החכם האמיתי, הם כולם רחוקים מפנימיות השכל של החכם האמיתי. ואפילו הלבוש החיצוני ואפילו הלבוש הפנימי של הספר הזה, גם הוא עצמו רחוק לגמרי, מהשכל האמיתי של החכם האמיתי, שהוא חסר כל צורה, ושאותו צריך האדם להשיג, ולהיות החכם האמיתי בעצמו. ולכן, האדם יכול להיעזר באחרים, לצורך הבנת הספר הזה. ואפילו רצוי שהאדם יעמיק את מחשבתו ביחד עם אחרים, כדי להבין את השכל שיש בספר הזה. כי לפעמים כאשר האדם לומד עם אחרים, אז הוא רואה צורות חשיבה שונות להבנת כוונת הספר. ...

... וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם ... כל צורה שהיא. וכל מה שנכון לגבי כל צורה שהיא, הוא נכון לגבי המהות של הכל. וזה כמובן נגד השכל. כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את הכל, התכונות שלה, הן בעצם התכונות של ... היא גם רק צורה אחת, והיא גם רק צורה אחרת, וכך הלאה, על כל הצורות כולן. וגם זה נגד השכל, שהמהות של הכל, תהיה צורה סופית, שממנה יצאו ויתהוו צורות נוספות, שהן נפרדות ומנוגדות לצורה הראשונה. וכאשר הכל אחד, ... בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא ...

... ללמוד את הספר, היא ללמוד את הספר, כמה שיותר, בכמה שיותר דרכים, וכמה שיותר, יותר טוב. ויש להבין, כי השכל של הספר הזה, הוא כולו שכל אחד ויחיד, והוא כולו נובע מכולו ותלוי בכולו. וכל רעיון שיש בספר, הוא ... בכל מקום. וכולם עצות ושכל לאדם, כיצד לחוות את השלמות בכל מקום ובכל זמן. והאדם מוכרח להתבונן היטב על השכל שיש מאחורי הטקסט ולמצוא (לא לנסות למצוא, אלא למצוא!) את עצמו בטקסט, ולקחת ממנו עצות ושכל עבור עצמו באותו ...

... שבו האדם מגיע להבנה שהוא אינו יודע כלום. רק כאשר הוא מגיע לאי - ידיעה מוחלטת, הוא מסוגל לראות שהשכל עצמו מוגבל, ושישנן מציאויות אפשריות מעבר ליכולת התפיסה הנוכחית שלו. במצב הזה, האדם כבר לא נמצא בקונפליקט בין טוב ... טוב בלי רע? האם טוב בלי רע מאבד משמעות? האם המציאות מחייבת קיום של רע? מהי אחדות ההפכים? למה השכל האנושי מוגבל? האם אפשר לא לדעת שום דבר? מהו עולם שכולו טוב?

... כלום, הרי אני ממשית? כשתהיי כלום, תביני איך מכלום נהיה משהו. בגלל שכרגע את חווה שאת רק משהו, אז השכל שלך עכשיו קטן, את לא מבינה, איך מכלום נהיה משהו? זה שכל קטן, אבל עובדה, תבדקי ותראי שמכלום יש ... אותך, את תברחי, אבל אם את לא יודעת כלום, אז למה שתברחי? לא יודעת = זה שהתפרק לך כל השכל, אין לך יותר שכל. החוויה שלך צריכה להיות, שאת רואה את כולנו מהפרספקטיבה של זה שחולם אותנו. למה אני ...