... מנוגדת לה. שעל ידי זה האדם ירגיש רע וסבל נצחי, בלי יכולת לעשות שום דבר נגד הסבל שלו. וגם השכל של האדם, גם הוא לא בשליטת האדם. כי השכל של האדם עצמו, הוא לא כפוף לעצמו, אלא הוא כפוף לחוקיות שלפיה המציאות מנהלת אותו. כי המציאות מחליטה, כיצד השכל עצמו יחשוב. ולא השכל מחליט, מה בדיוק הוא יחשוב. כך שהאדם יכול להשתגע בכל רגע ורגע, ולאבד שליטה לגמרי וכולי. והדרך להתמודד עם ... כרצונך או לא. כי הטוב והרע, הם רק יחסיים בלבד. ומבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע. וככל שהאדם מתחבר יותר לשכל האובייקטיבי, דהיינו, שהאדם מתרגל לחשוב בצורה אובייקטיבית במשך היום יום, כך גם האדם פתאום חווה, את זה, שמבחינה אובייקטיבית ...

פחדים, פוביות, פחד מגוקים, הצפה רגשית, חשיפה לפחד, שכל או רגש, לחזק את השכל, רגש או שכל, חרדות, להתגבר על הפחד למה אנחנו מפחדים, ואיך באמת אפשר להתגבר על הפחד? פחדים, פוביות וחרדות הם נושאים מורכבים שמעוררים שאלות רבות לגבי האופן שבו בני אדם מתמודדים עם רגשות ושכל. אחת השאלות הנפוצות בנושא היא מדוע לפעמים קיים חוסר התאמה בין מה שאנחנו מבינים בשכל לבין מה שאנחנו מרגישים בפועל. לדוגמה, מישהי שמבינה בשכל שאין שום סכנה אמיתית בגוק, אך עדיין מפחדת ממנו באופן רגשי ולא נשלט. אליעד מסביר את הנקודה המרכזית בצורה מפורטת וברורה: הבעיה המרכזית היא היעדר סנכרון בין השכל לרגש. לדוגמה, אדם עם פחד מגוקים יכול להבין בשכל שהגוק הוא בסך הכל חרק לא מזיק שאינו יכול לפגוע בו באמת, אך הרגש עדיין ייצר תחושה של פחד וחוסר נוחות. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהאדם לא באמת מחזק את השכל ביום - יום, ולכן ברגע האמת, השכל לא מצליח לגבור על הרגש. מה הקשר בין התנהגות יומיומית לבין פחדים קיצוניים? הנקודה שאליעד מדגיש היא שבחיי היום - יום האדם לא באמת מקשיב לשכל שלו, אלא נותן לרגש להוביל, גם בעניינים קטנים לכאורה. לדוגמה, אדם שמעשן למרות שהוא מבין בשכל שזה מזיק לבריאותו, בעצם מחליש את כוחו של השכל. כל פעם שהאדם מתעלם ממה שהוא יודע בשכל כנכון, הוא עושה לעצמו שטיפת מוח הפוכה - מחליש את השכל ומחזק את השליטה של הרגש. לכן, כשמגיע רגע של פחד או חרדה, השכל, שכבר נחלש מראש, לא יכול לעזור לאדם להתמודד מול הרגש המוצף. איך לחזק את השכל כדי להתגבר על הפחד? הפתרון שאליעד מציע הוא לחזק את השכל בחיי היום - יום, בצורה מודעת ורציפה. משמעות הדבר היא להקפיד לעשות את מה שהשכל אומר, גם כשזה לא נוח או נעים, ולא רק בעניינים גדולים אלא דווקא בפרטים הקטנים ביותר. למשל, כשאדם מרגיש שהוא לא רוצה לעשות פעולה מסוימת, והשכל אומר לו לעשות אחרת, עליו להיצמד לשכל ולא לרגש. כך, ברגע האמת שבו האדם עומד מול הפחד, השכל יהיה מספיק חזק ויציב על מנת להתמודד עם הרגש ולא להישבר מולו. מדוע החשיפה לפחד לא תמיד עובדת? הרבה ... ואפילו יכול להזיק ולהגביר את הפחד. הסיבה לכך היא שהבעיה האמיתית היא לא הפחד עצמו, אלא הקונפליקט בין הרגש לשכל. אם לאדם יש פחד עמוק, והוא לא טיפל בקונפליקט הפנימי בין מה שהוא יודע למה שהוא מרגיש, החשיפה לפחד ... להקטין פחדים בחיים? אליעד מסכם ואומר שבאופן מעשי, מי שרוצה להפחית פחדים בחייו, צריך: להקפיד ביום - יום להקשיב לשכל שלו ולא להתעלם ממנו. לזהות היכן הוא נותן לרגש לנהל אותו בניגוד למה שהשכל אומר. לחזק את היכולת להיצמד לשכל גם בעניינים הקטנים והיומיומיים. להבין שפחד הוא תוצאה של רצונות ושל חוסר ודאות לגבי מימושם. רק בצורה כזאת, השכל יהיה מספיק חזק להתמודד עם הפחדים ולהתגבר עליהם באמת. איך להתגבר על פחד מגוקים? למה חשיפה לפחד לא עובדת? מה לעשות כשיש הצפה רגשית? שכל או רגש - מי קובע? איך מחזקים את השכל? מה מקור הפוביות והחרדות?

בשורות רעות, התמודדות עם בשורה רעה, שליטה ברגשות, רגש או שכל, לחזק את השכל איך להתמודד נכון עם בשורות רעות? כשמקבלים בשורה רעה, הדבר הראשון שמתרחש הוא תגובה רגשית חזקה. אדם עלול להיכנס ... בטווח הקצר זה יכול להיות מועיל, אבל בטווח הארוך חייבים להתמודד באמת עם הרגש ועם האובדן. מה הקשר בין שכל לרגש בקבלת בשורות רעות? אליעד מדבר על הקשר המורכב שבין השכל והרגש בעת קבלת בשורות רעות. הרגש מופעל באופן מיידי ואוטומטי, והוא עוצמתי מאוד. השכל, לעומת זאת, אמור לעזור לאדם להתמודד בצורה טובה יותר עם המצב. לכן, אליעד ממליץ לחזק את השכל עוד לפני שמגיעה הבשורה הרעה. הוא נותן דוגמה מוחשית לכך: כמו שבן אדם שמתאמן בחדר כושר מפתח את השרירים שלו כך שיהיו חזקים מספיק כשיגיע רגע של עומס, כך גם האדם צריך לחזק את השכל שלו באופן שגרתי, על מנת שכאשר תגיע בשורה רעה, השכל יוכל לעזור לו להתמודד איתה בצורה טובה יותר. מה משמעות חיזוק השכל לקראת בשורות רעות? חיזוק השכל לפי אליעד הוא למעשה אימון מחשבתי שבו האדם לומד לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית, יותר ברורה ופחות מתוך דפוסים אוטומטיים של רגש. הכוונה היא שבשעת האמת, אם השכל מספיק חזק, הוא יכול לתמוך באדם ולעזור לו לעבור את החוויה בצורה מאוזנת יותר. במילים אחרות, אדם שהשכל שלו מחוזק יוכל להרגיש את הכאב, אך באותו הזמן לשמור על ראייה מציאותית וברורה שמאפשרת לו לא להישבר. האם ... לחשוב בעת קבלת בשורות רעות? בשיחה עולה השאלה החשובה, מה חשוב יותר בעת קבלת בשורה רעה - הרגש או השכל? אליעד מסביר שהרגש והשכל שניהם חשובים, אך חשוב להבין שלרגש יש תפקיד מוגבל - הוא אינדיקציה למצב שבו האדם נמצא. הרגש הוא תגובה טבעית, אך כדי להתמודד באמת בצורה בריאה עם האובדן, עם הכאב ועם הבשורה, נדרשת דווקא החשיבה הצלולה של השכל. כאשר האדם יכול להשתמש בשכל שלו כדי להסתכל על המציאות, להבין מה באמת קרה, מה ניתן לעשות ומה לא ניתן לעשות, אז הוא יכול ... בשורה רעה? אליעד ממליץ ברגע האמת לאפשר לרגש להיות נוכח, לתת לעצמך להרגיש את הכאב, אך לא להתנתק לחלוטין מהשכל. כלומר, צריך להיות מסוגל להרגיש וגם לחשוב בו זמנית. ככל שהשכל חזק יותר, כך הוא יעזור לאדם להבין שמדובר במצב זמני ושניתן יהיה להתמודד איתו גם בטווח הארוך. בשורה התחתונה, התמודדות נכונה עם בשורות רעות היא שילוב של רגש טבעי ובלתי נמנע, לצד שכל חזק וצלול שמסוגל לראות את המציאות כפי שהיא ולהוביל את האדם קדימה בצורה שקולה ובריאה. איך להתמודד עם בשורות רעות? מה לעשות בזמן קבלת בשורה קשה? איך לחזק את השכל מול רגש? האם נכון להגיד שזה לא אמיתי? האם אפשר לצחוק בשעת כאב? רגש או שכל בשעת מצוקה? איך לשלוט ברגשות בעת משבר?

... היא מדע מדויק, ואולי אפילו היא המדע המדויק ביותר ואין עוד מלבדה. אבל, האמת צריכה להיות ברורה וחדה. והיא, שכל מי שמאמין ושחושב, שיש כוחות, למאגיה לבנה / כישופים לבנים / מלאכים טובים / ברכות / קמעות / סגולות ... ולכן, מי שרוצה לחזק אצל עצמו, את חוסר האמונה שלו, במאגיה / מיסטיקה וכיוב. עליו לחזק אצל עצמו את השכל ואת המחשבה הריאלית וכיוב, שהם נחשבות להיפוך של המיסטיקה והמאגיה. והאדם צריך להתבונן אל תוך עצמו, ולמצוא את ההיפוך ...

פחד שכלי, חרדה רגשית - שכל או רגש, לפחד או לא לפחד - פוביות, חרדות ופחדים ובו יתבאר, העניין שלפעמים יש לאדם חרדות ופחדים שונים. והאדם משתמש בשכל שלו, ומבין שעפ השכל הישר, הוא לא אמור לפחד. כגון לדוגמה פוביות ופחד דמיוני, שהאדם מבין בשכל שלו, שהוא לא צריך לפחד. ואעפכ, האדם ברמה הרגשית מפחד. והשאלה הנשאלת היא, מה צריך לעשות האדם, כאשר השכל שלו לא מפחד, אבל הרגש שלו כן מפחד? והתשובה הפשוטה היא והכלל הפשוט הוא, שבכל פעם שיש לאדם איזה פחד או חרדה, אם האדם עפ הבנתו, מבין שאם הוא מקשיב לשכל שלו, אז אין לו פחד וחרדה, ואם הוא לא מקשיב לשכל שלו, אלא הולך אחרי הדמיון והרגש שלו, אז יש לו פחד וחרדה, אם האדם באמת חושב שהחוקיות הזאת נכונה לגביו, שהשכל שלו מציל אותו מהחרדות והפחדים, והרגשות שלו, והדמיון שלו, והאמונות שלו, מפילים אותו לחרדות ופחדים, הרי שעל האדם לנקוט צד בקונפליקט הפנימי הזה. ועל האדם להבין, שאם הוא יחזק את השכל שלו יותר, בחיי היום יום, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך, שהוא יפחד פחות. ואם האדם לא מחזק את השכל שלו בחיי היום יום, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהרגשות ינצחו, ושכן יהיו לאדם חרדות ופחדים, למרות שהשכל של האדם מבין שאין ממה לפחד. ונחדד ונבהיר, כי אין הכוונה לומר, שאכן מצד האמת, הרגש הוא זה שאחראי לחרדות ולפחדים, ושהשכל הוא זה שאחראי לחוסר החרדות והפחדים. כי יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שזה לא נכון. אך כאן, נושא הדיון, הוא לא מי אחראי לחרדות ולפחדים, האם זה השכל או הרגש, או אולי שניהם, או אולי אף אחד מהם, כי זה עניין אחר בפני עצמו, שביארתי במקומות אחרים. ... המדובר כאן, הוא לחדד לאדם את ההבנה שלו, שאם לפי ההבנה האישית של האדם, הוא מבין, שאם הוא מקשיב לשכל שלו, אז אין לו פוביה וחרדה, ואם הוא לא מקשיב לשכל שלו, אז יש לו פוביה וחרדה, אם אכן זה המצב, אז על האדם להבין, שעפ ההיגיון שלו עצמו, אם הוא לא רוצה לסבול מחרדה ופחד, עליו לחזק את הצד השכלי שלו, שיוציא אותו מהחרדה ומהפחד. ואם לדוגמה אדם מאמין באלוהים. והוא מרגיש, שככל שהוא מאמין יותר באלוהים, כך יש ... באלוהים שלו. וכך גם כל כיוב. וזו זכותו המלאה של האדם להחליט, שהוא לא רוצה לחזק אצל עצמו את השכל שלו על חשבון הרגש שלו. ושהוא מעדיף להמשיך לחיות בדמיונות ולהמשיך לסבול מחרדה ופחד. אבל, אם האדם חושב, שהרגשות ... והדמיון שלו, הם אלו שאחראיים לכך שהוא סובל מפחד וחרדה, עליו להבין, שכדי לצאת מהחרדה ומהפחד, עליו לחזק את השכל שלו, שבעיני האדם עצמו, הוא יכול להוציא אותו מהחרדה ומהפחד. ואיך לחזק את השכל? תשובה: כפשוטו. ראשית כל ברמה הפשוטה ביותר, אפשר לחזק את השכל, על ידי זה שמשתמשים בו יותר ומפעילים אותו יותר. כגון לדוגמה על ידי משחקי חשיבה ומשחקי אסטרטגיה, כגון שחמט / סודוקו וכיוב. ולחזק את השכל, אפשר לעשות זאת אפילו על ידי פתירת תרגילים מורכבים במתמטיקה או בכל תחום המדעים המדויקים. והרעיון הוא, שחיזוק השכל הוא כפשוטו ממש. שעל האדם לעשות כמה שיותר דברים, שיחזקו את השכל שלו. וחיזוק השכל, הוא לא על ידי שאלות טריוויה וכיוב, כי זהו חיזוק הדמיון והזיכרון, שהוא דווקא מחזק את החרדות והפחדים. וחיזוק השכל, הוא כפשוטו, על ידי שימוש מעמיק בשכל. בין אם זה לימוד מדעים מדויקים כלשהם, ובין אם זה על ידי זה שהאדם חוקר ולומד דברים לעומקם. וחיזוק השכל, הוא על ידי שאלות ששוברות הגדרות. כי הפחד נובע, רק מכך שיש לאדם התניות רגשיות כלשהן, שיוצרות אצל האדם ... הוא ישאל את השאלות הנכונות, וממילא הוא יצא מהפחד ומהחרדה. ובסיכומו של דבר, אם האדם חושב שכאשר הוא משתמש בשכל שלו, יש לו פחות חרדות, אז עליו לחזק את השכל שלו, כפשוטו כמשמעו, על ידי שימוש מעמיק יותר בשכל. ונוסיף ונאמר, שהדבר הטוב ביותר הוא, שהאדם יחזק אצל עצמו את חיפוש האמת שלו. כי האמת, היא טובה יותר מכל דבר אחר. וגם אם היא נראית כמפחידה, היא יותר טובה מכל דבר אחר. ולחפש את האמת, פירושו, שכל דבר שהאדם אומר וחושב, עליו לברר עם עצמו, האם אכן זו האמת? האם אני בטוח בכך? ואולי ההפך הוא ...

... / פסיכיאטריה לדוגמה, היא לא מבינה את ההיגיון של האנשים המשוגעים. ואז מקטלגים אותם כמשוגעים. והפסיכולוגיה שלא מבינה את השכל ההגיוני שיש בחרדה הלא הגיונית של האדם, היא מגדירה שהאדם סובל מהפרעת אישיות וכיוב. למרות שבאמת, הפרעת האישיות האמיתית, ... שהוא באמת מבין אותה עד סופה, הוא חוטא לאמת, ורק דוחה את הקץ ואת החרדות והפחדים, לפעם הבאה. ומצד השכל הישר, לא ככ קשה להבין מה השכל שיש בכל פחד או חרדה שיש בעולם, גם כזו שנראית כסכיזופרניה פרנואידית וכיוב. משום שמצד האמת הפשוטה ביותר, הכל ... לקרות תמיד. ואף אחד בעולם לא יכול אפילו לא לדמיין, שבאופן מוחלט אין שום אפשרות שדבר כלשהו יקרה. כי השכל הישר מבין, שתמיד הכל יכול לקרות מבחינה מוחלטת, למרות שמבחינה יחסית, לא הכל יכול לקרות, כי יש את חוקי הפיזיקה וכולי. אלא מה? שבדכ יש לאדם אמונה חזקה, שאינה בהכרח הגיונית, בחושים שלו ובשכל שלו וכיוב. ולפעמים האמונה הזאת מתערערת, ובצדק. כי מצד ההיגיון עצמו, אין היגיון מוחלט בלהאמין לחושים ולשכל, כי הם עצמם לא משהו מוחלט, אלא משהו שיכול לטעות. ולכן, לפעמים יש לאדם חרדה לא הגיונית ופחד לא ... של האדם מבין, שלמרות שזה לא הגיוני, אעפכ זה יכול לקרות. וראשית כל, צריך להכיר בכך, שיש היגיון אמיתי ושכל אמיתי, מאחורי כל מה שנראה כלא הגיוני, בעיני השכל היחסי, שהוא עצמו לא הגיוני עד הסוף. ואחכ יש להבין, שהדרך היחסית להתמודד עם חרדות לא הגיוניות ועם פחדים לא הגיוניים (פרנויות / פוביות וכיוב), היא על ידי חיזוק השכל של האדם, שיבין שאין לו מה לפחד עפ השכל, ושהשכל יצליח להתגבר על הדמיון שלו. על ידי חיזוק השכל כפשוטו, שהשכל מתחזק והדמיון נחלש וכולי. ויש גם דרך מוחלטת, שהיא על ידי שימוש בשכל עד הסוף שלו, ועל ידי ההפנמה העמוקה ביותר, שגם אם החרדה הלא הגיונית תקרה וגם אם הפחד הלא הגיוני ... את ההיגיון שלו. וצריך לחזק את ההיגיון היחסי, שמבין שאין ממה לפחד עפ ההיגיון. ובו זמנית לחזק גם את השכל המוחלט, שלפיו אין מה לפחד משום דבר בעולם בכל מקרה.

... בבעיות שלו, ובהנחות שלו. כאשר האדם מטיל ספק בהנחות של עצמו, הן מתפרקות מעצמן, והוא מגיע לאמת שנמצאת מעבר לשכל ולנפרדות. בדרך זו אפשר גם להגיע לשלום פנימי וגם להתמודד עם חרדות באופן יסודי. איך להתמודד עם חרדה מהשורש? ... החוצה? האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? איך לחפש את האמת בלי להסתבך? למה יש חרדה? איך מטילים ספק בשכל? טיפול בחרדות לפי אליעד כהן ש: האם אפשר לשאול שאלות שלא מניחות נפרדות אם לא איך להמשיך לחפש את ... עולה למעלה זה כאילו אני שואל את השאלות את עצמי, זה מה שאתה רוצה להגיד בעיקרון. אליעד: אני אומר שכל בן אדם בעולם שיש לו בעיה אז יש שתי אפשרויות או שהוא מחפש פתרון החוצה שאומר אוקי אני אהיה ... שאתה עושה זה נפרדות, אתה רוצה לעבור לאחדות תלך לתוך השורש של הנפרדות כאילו אם אתה כבר יש לך שכל כל שאלה זה מהשכל, אתה רוצה לצאת מהשכל איך באמצעות שאלה אבל איזה שאלה לא שאלה בשכל אלא שאלה על השכל, כאילו תיקח את השכל ותשאל על השכל עצמו ואז תצא ממנו, כאילו קח את השכל עצמו ותשאל מי אמר שהשכל נכון וזה יוציא אותך מהשכל. ש: ואז איפה תשב. אליעד: באין שכל. ש: מבחינת החוויה נגיד של החרדה לדוגמה. אליעד: בכלום. ש: איך כלום אם אני עכשיו בחרדה אז אתה אוטומטית ...

... יתבאר, כיצד יכול האדם לצאת מכל הפרעת חרדה או פחד, על ידי אמירת האמת כפי מה שהיא? והעניין הוא, שכל החרדות שיש לאדם בחיים, הן רק בגלל שהוא משקר לעצמו, לגבי הדבר שממנו הוא מפחד. כי האדם יכול לפחד ... להיות. וזה עצמו נובע מכך שהאדם חושב שהמציאות צריכה להיות בצורה כלשהי. וזה עצמו נובע מהאמונה של האדם, שמאמין לשכל של עצמו. שזה כמובן דבר שאינו מחויב כלל, כי השכל יכול להיות שהוא טועה לגמרי, ואז ממילא כל הרצונות שגויים לגמרי, ואז ממילא אין ממה לפחד כלל, כי אין טוב ורע. והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע להבנה מלאה ולחוויה מלאה, של המקום הרגשי והשכלי, שבו הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע, ושבו הכל טוב והכל רע בעיניו באותה המידה. ושבו אין לו ...

... מוחלט של קיום, ללא שום פוטנציאל להפוך למשהו ממשי. למה בלתי אפשרי שמשהו ייווצר מכלום מוחלט? אליעד מסביר שברמת השכל, כלומר, ההיגיון הטהור, לא ייתכן מצב שבו משהו ממשי (יש) יכול להיווצר מחוסר מוחלט (אין). הוא מדגיש את הסתירה ... טוען שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס בו זמנית שני הפכים מוחלטים, כגון יש ואין, משום שזו הסתירה הגדולה ביותר שהשכל מסוגל להתמודד איתה. הוא מדגיש שהמוח יכול לתפוס דימויים מורכבים כגון פיל עם 30 רגליים או מכונית שעפה באוויר, ... אלא גם נושאים יומיומיים כמו הצלחה בלימודים, זוגיות או מטרות אישיות. לפי אליעד, כשחוקרים את הדברים עד הסוף מבינים שכל ההבדלים שאנו חווים במציאות נובעים מאותה נקודת מוצא - האין המוחלט. כיצד ניתן ליישם את התובנה של יש ואין ... העולם נברא יש מאין? מהו כלום מוחלט? האם העולם קדמון? איך נוצר יש מתוך אין? האם יש גבול להבנת השכל? מה ההבדל בין מקום לזמן? כיצד להגיע לאחדות מוחלטת?

... של שאר בני האדם, ולהתחשב בהן. כי בסופו של דבר, רוב ככל ההתנהגות של האדם, היא לא מה שנקרא מושכל ראשון. דהיינו, ההתנהגות של האדם, היא לא ברירת המחדל שלו, כחיה וכייצור אנושי. אלא, ההתנהגות של האדם מבוססת, בעיקר על החברה שבה הוא חי וגדל, ועל המנהגים וכללי ההתנהגות החברתיים שאותם הוא מכיר. כך שכל גיבוש הזהות של האדם, נובע ברובו ככולו, ממה שאנשים חושבים סביבו, וממה שאנשים חושבים ויחשבו עליו וכולי. והדבר הזה ... דבר נגד רצונו. ואם נוסיף לכך את החרדה הכללית שבה נמצאים בני האדם, כפי רמת הרצונות המוגדרים שלהם, הרי שכל זה ביחד, יוצר הפרעת חרדה חברתית קשה, אצל האדם. הן מהפחד הכללי שלו, שמא יגרם לו דבר רע בכלל. ... לדבר עם אנשים וכיוב. ושיטת הטיפול הזו של חלק מהפסיכולוגים, היא אכן שיטת טיפול טובה. כי היא פועלת מול השכל של האדם, שיבין שהוא לא צריך לפחד מאחרים. אבל היא שיטת טיפול טובה, רק באופן יחסי ולא באופן מוחלט. ...