... לרעיון אחד. והכוונה היא, כי הספר כולו הוא ביטויים שונים, של שכל אחד ויחיד ממש. ומי שלא מבין את השכל האחד, שכל הספר הזה הוא ביטויים שונים שלו, הוא לא באמת מבין את הספר הזה, אלא הוא יכול רק לנסות להבין, את השכל האחד שעומד מאחורי הספר הזה. וכל זמן שיש אצל האדם אפילו שכל אחד שמופיע בספר הזה, שהוא לא ברור ... הם גם אמת וגם שקר. ואת הכל אפשר להוכיח באופן מוחלט ממש. כי מצד האחדות של המציאות, שהיא שורש השכל של הספר הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר ... תוצאה, היא גם הסיבה של הכוח שמסובב אותה. ובפועל זה אומר, כי ניתן מכל הקדמה בספר, להגיע לכל שאר השכל שיש בספר, ולכל שאר השכל שיש בעולם. ומי שמבין את הספר באמת מצד שורש השכל שלו, הוא יכול להתחיל ללמוד ולהבין את הספר מכל מקום בספר (באנלוגיה ל: יכול להפיק הנאה מהמציאות מכל דבר ... שכל, להמשיך ממנה לכל נקודת שכל, ולסיים בכל נקודת שכל שהוא רוצה. כי יש מפת דרכים, שבה כל דרכי השכל מחוברות. וכאשר האדם חוזר מהביקור שלו אצל המלך, דהיינו, השלמות של המציאות, אז נשארת אצלו מפת הדרכים, שבה הוא ...

שכל מוגבל - האם הוא יכול לחוות את הבלתי מוגבל, חיבור השכל המצומצם לאין סוף, לברר את האמת עד הסוף האם השכל המוגבל מסוגל לחוות את האינסוף? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט, את אחת השאלות המרכזיות בתחום חקר התודעה ... לחוות את הבלתי מוגבל? אליעד מתייחס לשאלה דרך הבנת המושגים שכל מוגבל לעומת שכל אינסופי, ומנסה להסביר האם ואיך השכל הסופי יכול להכיל או לחוות את הבלתי מוגבל. מהו שכל מוגבל ואיך הוא קשור לאינסוף? לפי אליעד, כל שכל ... מסביר שכל דבר מוגבל כבר בהכרח מחובר אל הבלתי מוגבל, גם אם הוא אינו מודע לכך. לדבריו, עצם היות השכל חלק מהמציאות, כבר הופך אותו לחלק מהאין - סוף. מדוע השכל תמיד מחובר לאינסוף גם אם אינו מודע לכך? אליעד מבהיר זאת בדוגמה פשוטה: גם אם אדם לא מודע לכך, ... אליעד כהן מדגיש שכל שכל סופי, מעצם היותו חלק מהמציאות האינסופית, מסוגל בפוטנציאל לחוות את האינסופיות. לטענתו, ההבדל בין השכל המוגבל לשכל האינסופי הוא הבדל של דרגת מודעות או תרגול. כדי לממש זאת, יש צורך בהתבוננות מעמיקה והתמדה. לדוגמה, אליעד מביא את הטענה שאם אדם אומר לעצמו שהשכל לא יכול לתפוס את האינסוף, הוא מראש מגביל את עצמו. לעומת זאת, אליעד מסביר שאם האדם היה משתמש במחשבתו ב - 100% מיכולת השכל שלו, הוא היה יכול להגיע לחוויה של האינסוף. אך כיוון שאדם לרוב אינו משתמש במלוא הפוטנציאל שלו, הוא לא יכול לקבוע בוודאות שהשכל אינו יכול לחוות את האינסוף. הוא מדגיש את החשיבות של הגדרה נכונה של המושגים. אם האדם חושב שמשהו לא עובד, זה מפני שטרם הפעיל את מלוא כוח המחשבה האפשרי שלו. זהו תנאי ראשוני לבדיקה אמיתית של גבולות השכל. כיצד אפשר בפועל להגיע לחוויית האינסוף? בשלב המעשי של ההרצאה, אליעד כהן מתייחס לשאלות הפרקטיות של איך אפשר לעשות ... לקחת את ההבחנות הקיימות הללו ולחקור אותן עד לעומקן המוחלט. לדוגמה, אם האדם יודע בוודאות שאין פיל בחדר, הרי שהשכל שלו מסוגל להבחין בין יש לאין, ומשם הדרך פתוחה להרחבת ההבנה הזו אל עבר המושגים העמוקים יותר של יש ... האינסוף דורשת מהאדם מחויבות אמיתית, השקעה וחקירה מעמיקה של מחשבותיו ותפיסותיו, עד שיגיע למיצוי מלא של יכולות שכלו. האם השכל יכול לחוות את האינסוף? איך לחבר שכל מוגבל לאין - סוף? מהי הדרך לחוות את המציאות המוחלטת? האם ניתן לפרוץ את מגבלות השכל? כיצד לברר את האמת עד הסוף? האם אפשר להבדיל בין אמת לשקר באופן מוחלט? איך להגיע למודעות אינסופית?

... מדובר באותה אלוהות אחת, שהיא האחדות המוחלטת. הרעיון של ריבוי אלוהים הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם ... הוא מתרחב לאינסוף, למרות שמדובר באותו מקום. באופן דומה, המציאות מלאה אינסוף השתקפויות של צורות שמתקיימות כולן במקביל, אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות ... רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד מסביר שצורת הספר, כפי שהיא נתפסת בעינינו, אינה ... אליעד, הרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך לצמצם את ההבנה האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל ... את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן באותו המרחב ובאותו הרגע, השכל האנושי נתקל בסתירה כי הוא רגיל להבחין בין אובייקטים שונים בזמנים שונים. לכן, המודל של אין סוף יקומים עוזר ... שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה יותר, הכל מתרחש ... בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין אפשרי. אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שהספר הוא גם האפשרות הרגילה ... רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, ... את הכל, לא רק הצורות הפיסיות שאנחנו רואים בחושים אלא גם צורות הרגש וכו. תמשיכי, מה הבנת? שאלה: בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת ... אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן כדי שהשכל שלנו יתפוס מה קורה אתה מדבר איתנו על יקומים מקבילים, כדי שאיך שהוא נבין את זה, אבל זה לא ...

... הדברים הפשוטים יותר, יוכל להמשיך להעמיק גם בנושאים הפילוסופיים הקשים ביותר. כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום? לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה הלוגית דרך נושאים פשוטים, ניתן לעבור לשאלות קיומיות יותר מורכבות כמו טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. עם הזמן, אפשר ... חשיבה הגיונית. כשאדם מתמודד עם שאלה כמו האם לתת ללקוח הנחה? או איך להתמודד עם בגידה?, הוא מחדד את השכל שלו בלחפש את המהות האמיתית של הבעיה, לבדוק את הנתונים לאשורם ולא להישאר בהנחות שגויות. מי שמעמיק בצורה יסודית ... בעניינים פילוסופיים מורכבים, כמו מי אני? או האם יש משמעות לחיים?. כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום? לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה ההגיונית בנושאים פשוטים, אפשר לעלות שלב ולחקור את טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. משם ניתן להתקדם להבנת הזמן והמקום, ...

דמיון או שכל או רגש - מה אמת ומה שקר? האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת? שאלה חשובה שעולה בהסבר של אליעד כהן, נוגעת למהות הדמיון והשכל, ושואלת האם הדמיון הוא שקר מוחלט והשכל הוא אמת מוחלטת, או שאולי יש מורכבות גדולה יותר בנושא. מדוע לא ניתן להסתמך רק על דמיון או רק ... את האמת. אם הוא יזגזג בין שקר לאמת, הוא ירגיש סבל. כדי להבין את האמת, על האדם להסתמך על השכל ולא על הדמיון, מכיוון שהדמיון יכול להטעות. למשל, אדם משוגע שהולך ברחוב ומדמיין פיל, למרות שאין פיל. השכל מבין מיד שהדמיון הוא שקר, והפיל איננו שם באמת. עוד דוגמה: אדם שנמצא במדבר וחושב שהוא רואה מים בגלל הדמיון, אך השכל יאמר לו שמדובר רק בהזיה. אך האם זה אומר שהדמיון הוא בהכרח שקר והשכל הוא תמיד אמת? לא, משום שאליעד מסביר שכל דמיון בעולם מכיל בתוכו גם אמת כלשהי, כמו כן השכל האנושי מלא אף הוא בשקרים רבים. כיצד גם השכל וגם הדמיון מכילים שקרים ואמיתות בו - זמנית? אליעד כהן מדגים זאת באמצעות תפיסת הימין והשמאל. האדם בטוח בשכלו ... של אחדות. מה לעשות במקרה של מחלוקת בין שכל לדמיון? אליעד כהן מסביר שאם לאדם יש מחלוקת בין מה שהשכל שלו אומר לבין מה שהרגש או הדמיון אומרים, אז האמת היא שגם השכל וגם הדמיון טועים, משום שהאמת האמיתית היא מצב שבו כל הכוחות שבאדם מסכימים ביניהם. אם האדם היה מגיע לאמת האמיתית, השכל והדמיון היו מסכימים לחלוטין, ולא היו מתעוררים ספקות. לדוגמה, אם נופל עץ על האדם והוא משקר לעצמו באופן חלקי ... יותר. בדרך זו האמת שלו תתפתח ותהפוך למדויקת יותר ויותר עד לרגע שיבין את המציאות באופן אחיד, ואז גם השכל, הדמיון והרגש יתחברו לדבר אחד. מה העיקרון המרכזי בחיפוש האמת לפי אליעד כהן? העיקרון המרכזי שאליעד מדגיש הוא לא להיתפס לשכל או לדמיון, אלא רק לאמת עצמה. האדם צריך להכיר בכך שהשכל שלו יכול להטעות בדיוק כמו הדמיון, ומה שנראה לו כדמיון מוחלט יכול להיות בעצם שכל מוחלט ולהפך. כלומר, השכל הכי גדול יכול להתברר כשקר, והדמיון הכי מופרך יכול להתברר כאמת. בסופו של דבר, אליעד מסביר שבשורש הכל אחד. כאשר האדם מגיע לאחדות בין השכל, הדמיון והרגש, הוא חווה שקט נפשי מוחלט, משום שאין בו יותר ספק וקונפליקט פנימי. מהו המסר הסופי של אליעד כהן לגבי הדמיון והשכל? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שגם השכל וגם הדמיון חשובים וטובים. האדם צריך לשאוף לחבר בין שניהם דרך האמת, כאשר בסופו של דבר, יגלה כי שניהם מהווים ישות אחת. כך מגיע האדם לתחושת שקט נפשי ושלמות אמיתית. האם הדמיון הוא שקר? האם השכל הוא תמיד אמיתי? איך להגיע לאמת המוחלטת? מה עושים במחלוקת בין שכל לדמיון? כיצד למצוא שקט נפשי? איך להבין את המציאות באמת? דמיון ושכל השאלה היא האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת? מי שרוצה לחיות באמת, עליו להבין את המציאות באמת. לשקר את עצמך עד הסוף, היא לומר לעצמך ... אדם משוגע שרואה בדמיון פיל, הרי שהדמיון מטעה אותו, אך בשכל האדם מבין שזה לא אמיתי. השאלה היא האם השכל שלו הוא האמת, והדמיון שקר? מסתבר שכל השקרים שבעולם וכל הדמיונות שיש בעולם יש בהם סוג של אמת. מצד שני גם בשכל יש דברים של שקר. כי מה שנדמה לאדם שהשכל אומר לו אמת, זה למשל שקר. למשל הראייה של ימין ושמאל, האדם בטוח שהם שני צדדים שונים, אך מפרספקטיבה ... שכל. מה על האדם לחפש, הוא לא שכל ולא דמיון אלא את האמת. ומה קורה אם יש מחלוקת בין השכל לדמיון? הרי שעליו לדעת ששניהם טועים. כי באמת האמיתית שניהם היו מסכימים על אותו דבר. וכל זמן שהאדם לא ... אחרי נקודת האמת שלו לפי אותו הרגע. ואז האמת תתפתח אצלו עד שיתפוס את המציאות באופן אחיד, ואז גם השכל וגם הרגש וגם הדמיון יסכימו על דבר אחד. ונסכם - השכל וגם הדמיון שניהם טובים. ומה שנדמה לאדם שהוא דמיון הוא יתכן שהוא שכל, וכן להפך, והאדם צריך להיצמד אל האמת. כי מה שנדמה לאדם כדמיון יכול להיות שהוא האמת. והשכל הכי גדול של האדם יכול להתברר כשקר. בשורש הכל אחד, ובחיבור הזה האדם יחוש בשקט ורוגע אמיתי.

... לא חייב לעשות זאת. אין בזה רע, ואין זה נחשב למשהו שלילי. אבל ברגע שהאדם כבר החליט להפעיל את השכל שלו, אליעד אומר לו לעשות את זה באופן מוחלט ושלם, לא בצורה חלקית. לדוגמה, אם לאדם אין שום סקרנות ... בכלל - לכל אדם יש גם צד של שכל וגם צד שאין בו שכל, אלא שהיקף השימוש או היכולת השכלית שונה מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות ...

... רגשית, מערכת שכלית, לא להרגיש שום דבר, חוסר רגש, חסר רגשות, להרגיש רגשות, שיעור במודעות עצמית האם עדיף לפעול מהשכל או מהרגש? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה ומפורטת את ההבדלים והקשרים בין הרגש לבין השכל, וכיצד שני הדברים הללו משפיעים זה על זה. הוא מתייחס לשאלה הנפוצה - האם להעדיף פעולה מתוך שכל או ... אותך ללא שום סיבה ברורה, האהבה הזאת עלולה להרגיש פחות אמיתית מאשר אהבה שיש לה סיבה הגיונית וברורה. ככל שהשכל מבין טוב יותר את הסיבות, כך הרגש יכול להתחזק. אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו השכל מוחק לחלוטין את הרגש מבלי לעורר רגש הפוך כלשהו. כלומר, כאשר השכל מדכא רגש מסוים, הוא באופן מיידי מחזק רגש נגדי. אם אתה מחליש את השמחה, אתה בעצם מחזק את העצב ולהפך. זו דינמיקה אינסופית בין השכל לרגש, והם פועלים במעגל מתמיד של השפעה הדדית. האם חוסר רגש הוא סוג של רגש בפני עצמו? אליעד מבהיר ...

חקירות, שכל, כפירה או אמונה - מה האמת (ברסלב)

... מה האמת? חושים או שכל - אחרי מי ללכת במקרה של סתירה? כאשר האדם נתקל בסתירה בין החושים לבין השכל, השאלה המרכזית היא כיצד עליו לפעול, לאיזה צד עליו להקשיב - לחושים או לשכל? אליעד כהן מסביר שהפתרון הנכון ... פני האחר, אלא לחפש את האמת שמכילה בתוכה את שניהם יחד. האמת היא ששני הצדדים - גם החושים וגם השכל - הם אמת, אך לעיתים האדם חסר את השכל המתאים להבין כיצד שניהם מתאחדים לכדי דבר אחד ללא סתירה. איך ייתכן שהחושים והשכל אומרים דברים מנוגדים אך שניהם צודקים? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות פשוטות ומוכרות: אדם הצמא במדבר וחווה פטה מורגנה, אשליה של מים. החושים אומרים לו שיש מים מולו, אך השכל אומר לו שאין שם מים כלל. למרות הסתירה, אילו היה האדם מבין בדיוק למה החושים רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם רק חפץ אחד, אך החושים משדרים לו שני חפצים. גם כאן, האדם שמבין לעומק את הסיבות לכך שהחושים מתעתעים בו, יכול להכיל את השכל ואת החושים יחד ללא קושי או סתירה פנימית. כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ורע? אליעד כהן עובר להסביר ... רק עניין של פרספקטיבה, ובעצם שתי נקודות המבט קיימות בו - זמנית. הוא מסביר שהסיבה לסבל של האדם היא השכל הקטן שאינו מסוגל להכיל את ההפכים, את הסתירות ואת הניגודים. על האדם להרחיב את שכלו כך שיוכל להבין מדוע השכל אומר דבר אחד, ומדוע הרגש אומר דבר אחר, ואז לא תהיה עוד סתירה בין השניים. איך אפשר להבין דעות ... שונים של אותה אמת אחת. מה הפתרון לדילמות בין שכל לרגש? אליעד מסביר שהדרך לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית גם רוצה לאכול אוכל משמין, יכול לחפש רצון ... מכיל בתוכו באופן טבעי את כל הדברים יחד, ללא התנגדות כלל. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שעל האדם לחתור להרחבת השכל והתודעה שלו עד לנקודה שבה הוא יוכל להבין ולקבל באופן מלא את כל הסתירות והניגודים בעולם, מבלי לפסול שום ... - מי צודק, מה האמת? הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו לבין החושים שלו? בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר. ועל האדם ללכת על פי האמת? ומה ... ביחד. לדוגמה, אדם צמא במידבר וחווה פטה מורגנה ורואה שם מים, והחושים הם אלו שאומרים לו שיש שם מים, והשכל אומר לו, אין שם מים, אך אין מלחמה ביניהם אם היה מבין האדם גם את השכל וגם את החושים ואיך זה עובד ביחד שלמרות שאין שם מים החושים רואים כביכול שיש מים. ועוד דוגמה, אדם משפשף את העין ויש שם חפץ, פתאום החפץ נראה בכפילויות, השכל יודע שיש שם דבר אחד, והחושים רואים שניים למרות שיש אחד. אך אם יבין האדם את ההסבר לחושים וההסבר ... אחר כלפי הרע. אבל מצד האמת אין הבדל ביניהם, ושתי הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. הסבל של האדם הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים העניין שצריך להכיל את הניגודים, ואם יש התנגדות בין השכל לבין הרגש, אז שניהם אינם מדייקים כי יש מקום גם לשכל, ויש מקום גם לרגש. צריך רק להבין למה השכל אומר ככה ולמה הרגש אומר ככה, ואז לא יהיה ביניהם קונפליקט. ודבר נוסף הוא הדעות השונות שיש בעולם, כל ... אחר, אבל במהות כולם מסכימים והכל אחד. ומה זאת אומרת. הרי מרגישים שהם מדברים על דברים שונים, אבל ככל שהשכל יותר גדול, יוכל להבין שהם מדברים על שני דברים שונים למרות שזה בכלל דבר אחד. דוגמה: מטבע - ולמטבע ... בראשו יבין שזו אותה המטבע, רק שצד אחד שלה שחור וצד אחד לבן. הרעיון פשוט, ברגע שיש דילמה בין השכל לחושים, לא לשלול את זה ולא את זה אלא לחפש את המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית. דוגמה נוספת, ניגוד בין הרצונות, מצד אחד אתה רוצה לעשות ככה, ומהצד השני לא לעשות ככה מצד ... בתוכו שמכיל את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם אותו מכילה, ותפישת מציאות ...

שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם ... מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת. לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של המשוגע לשכל של אדם הנחשב לחכם או שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, ... אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות ... סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית. האם יתכן שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא דפוק? אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל: הפרספקטיבה הראשונה רואה בשכל מנגנון פגום (דפוק), כי הוא אינו מסוגל להביא אנשים להסכמה ואינו מאפשר להגיע למחויב המציאות בצורה חד - משמעית. אנשים משתמשים באותו שכל, אך מגיעים למסקנות סותרות לחלוטין. הפרספקטיבה השנייה טוענת ההפך הגמור: השכל הוא למעשה מנגנון מושלם. לפי תפיסה זו, יש אינסוף אמיתות אובייקטיביות, אינסוף מהויות ואינסוף סיבות ראשונות, ולכן השכל האנושי משקף את האמת באופן מושלם. כל דעה, אפילו השיגעון הכי גדול, משקפת אמת כלשהי. לפי הפרספקטיבה השנייה, העובדה שאין הסכמה בין אנשים אינה מראה על חולשת השכל, אלא על כך שבאמת קיימות במציאות אינסוף אפשרויות נכונות, וכולם צודקים באופן אובייקטיבי. האם ייתכן שכל הדעות נכונות באותה המידה? אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא מציע אפשרות נוספת להתבוננות: יתכן כי הסיבה שהאדם חושב שהשכל לא משקף את האמת היא כי הוא מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת אפשרית. השורה התחתונה של דברי אליעד היא שצריך להתבונן בשכל באופן ביקורתי ולהטיל ספק בתפיסת האמת האחת. הוא מעודד לשאול: האם השכל האנושי באמת משקף אמת מוחלטת? או שאולי המציאות עצמה מורכבת מכמה אמיתות, כמה מחויבי מציאות המקבילים זה לזה? האם השכל משקף את המציאות האמיתית? האם קיימת יותר מאמת אחת? האם אפשר לסמוך על הלוגיקה האנושית? האם המשוגע והחכם שווים ... יש כמה סיבות ראשונות למציאות? מהי אמת אובייקטיבית? האם כל הדעות נכונות באותה מידה? הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר לברר את האמת? ויש דבר מאד מפליא, לכל האנשים יש את אותו מנגנון שכלי, ואף על פי כן ... ההפך של אותו דבר, לכן בשכל אי אפשר לברר את האמת. ונצא מתוך נקודת הנחה שהאמת היא אחת, ואם השכל משקף את האמת, אם לכולם יש את אותו מנגנון שכלי, אז אם הוא היה כל כך מדויק וחכם, כולם ... רואים שאפילו האדם עצמו לא מצליח להגיע למוחלטות בשכל שלו, תמיד יהיה אפשר לשאול אולי ההפך הוא נכון? לכן השכל לא יכול לברר את האמת, אם השכל היה כל כך טוב, כולם היו מסכימים על הכל. ואפשר לבוא להגיד, רגע, למשוגעים, אין שכל, והאמת האמיתית צריכה להיאמר, האמת שהשכל של המשוגע ושל האדם החכם הוא אותו שכל בדיוק, ושניהם משתמשים בשכל שלהם באותה מידה. מצד האמת שניהם משתמשים בשכל באותה מידה, ויכולים להגיד, כן אנחנו חושבים עם השכל והמשוגע טועה! אבל המשוגע גם כן חושב עם השכל וחושב שאחרים טועים! אם כן מי צודק? אי אפשר לדעת מי צודק, מבחינה אובייקטיבית שניהם צודקים. גם המשוגע שהוא משוגע גם הוא משתמש בשכל שלו. על כן צריך להתבונן, האם השכל משקף את האמת המוחלטת? אם השכל היה מדויק גם האדם עצמו היה מגיע בעצמו למסקנה מחייבת, אבל תמיד אפשר לשאול אולי הפוך וכו. עד כה אמרנו, האם השכל תופש את האמת כפי מה שהיא? ועכשיו נאמר דבר הפוך, יכול מאד להיות שאין אמת אחת, ואני לא אומר ... אחת, גם התפישה הזו היא רק בשכל, אבל יכול להיות שמבחינה אובייקטיבית - ועכשיו אנחנו שוב משתמשים בהגדרה של השכל, יש יותר מאמת אובייקטיבית אחת, יש יותר מישות אחת שקיומה מחויב כי מחויב המציאות זה דבר אחד, למה אחד? ... וזה לא הגיוני. יש שתי פרספקטיבות, אחת אומרת שיש פה מנגנון דפוק, למה דפוק? כי כל אחד עם אותו השכל, מגיע למסקנה אחרת, ואי אפשר להגיע למחויב המציאות בשום דרך באמצעות השכל, אבל יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שיש אינסוף מהות, אינסוף אלוהים, אינסוף אמת. ואז זה אומר שהשכל של האדם כולל כל המשוגעים, כל השיגעונות, כל בני האדם, כולל כל הדעות השונות, הוא השכל האמיתי ביותר, כל השכלים נכונים, אין שכל לא אמיתי. ולכן מה שאני בא לאמר, שזה שכל השכלים לא מסכימים, זה לא אומר שהשכל ...