מבוא - הספר שלי הוא שכל אחד ממש - פנים ואחור ובו יתבאר כי אין מי שיבין את הספר הזה באמת, אלא מי שמבין את ... מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה, לחבר את כל הרעיונות לרעיון אחד. והכוונה היא, כי הספר כולו הוא ביטויים שונים, של שכל אחד ויחיד ממש. ומי שלא מבין את השכל האחד, שכל הספר הזה הוא ביטויים שונים שלו, הוא לא באמת מבין את הספר הזה, אלא הוא יכול רק לנסות להבין, את השכל האחד שעומד מאחורי הספר הזה. וכל זמן שיש אצל האדם אפילו שכל אחד שמופיע בספר הזה, שהוא לא ברור לאדם בשלמות שאין שלמות אחריה, וכל זמן שיש במציאות כולה, איזה שכל אחד, שהאדם לא מבין אותו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה אפילו כחוט השערה, הרי שהאדם עדיין לא באמת מבין ... את הספר הזה, הוא יכול לומר את הספר הזה פנים ואחור. והכוונה היא כי הוא יכול להוכיח באופן מוחלט, שכל דברי הספר הזה הם גם אמת וגם שקר. ואת הכל אפשר להוכיח באופן מוחלט ממש. כי מצד האחדות של המציאות, שהיא שורש השכל של הספר הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר ... תוצאה, היא גם הסיבה של הכוח שמסובב אותה. ובפועל זה אומר, כי ניתן מכל הקדמה בספר, להגיע לכל שאר השכל שיש בספר, ולכל שאר השכל שיש בעולם. ומי שמבין את הספר באמת מצד שורש השכל שלו, הוא יכול להתחיל ללמוד ולהבין את הספר מכל מקום בספר (באנלוגיה ל: יכול להפיק הנאה מהמציאות מכל דבר ... מכוון, הוא גם הקדמה וגם תוצאה וכולי. ורק מי שמבין את הספר באמת, רק הוא יכול להתחיל מכל נקודת שכל, להמשיך ממנה לכל נקודת שכל, ולסיים בכל נקודת שכל שהוא רוצה. כי יש מפת דרכים, שבה כל דרכי השכל מחוברות. וכאשר האדם חוזר מהביקור שלו אצל המלך, דהיינו, השלמות של המציאות, אז נשארת אצלו מפת הדרכים, שבה הוא רואה כיצד להגיע מכל מקום לכל מקום ומכל שכל לכל שכל (בבחינת מפת הדרכים של הבעל תפילה, במעשה של רבי נחמן מברסלב). ואז הוא יכול לומר כל שכל פנים ואחור וכולי.

שכל מוגבל - האם הוא יכול לחוות את הבלתי מוגבל, חיבור השכל המצומצם לאין סוף, לברר את האמת עד הסוף האם השכל המוגבל מסוגל לחוות את האינסוף? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט, את אחת השאלות המרכזיות בתחום חקר התודעה והמציאות: האם שכל מוגבל יכול לחוות את הבלתי מוגבל? אליעד מתייחס לשאלה דרך הבנת המושגים שכל מוגבל לעומת שכל אינסופי, ומנסה להסביר האם ואיך השכל הסופי יכול להכיל או לחוות את הבלתי מוגבל. מהו שכל מוגבל ואיך הוא קשור לאינסוף? לפי אליעד, כל שכל באשר הוא מוגבל ומוגדר על ידי מקום וזמן. השאלה שעולה היא איך שכל זה, שיש לו הגדרות ברורות ומדויקות, יכול לחוות משהו שאין לו הגדרה, משהו אינסופי. כדי להבין זאת, אליעד מסביר שכל דבר מוגבל כבר בהכרח מחובר אל הבלתי מוגבל, גם אם הוא אינו מודע לכך. לדבריו, עצם היות השכל חלק מהמציאות, כבר הופך אותו לחלק מהאין - סוף. מדוע השכל תמיד מחובר לאינסוף גם אם אינו מודע לכך? אליעד מבהיר זאת בדוגמה פשוטה: גם אם אדם לא מודע לכך, ... לחשוב שאולי אינו מסוגל לרוץ, אך אליעד מציין שהיכולת קיימת בו, והוא רק צריך להתאמן כדי לממשה. באותו האופן, שכלו של האדם, גם אם הוא מוגבל כרגע, עדיין מחובר בפועל לאינסופיות. החיבור כבר קיים, וצריך רק לזהות ולממש אותו. האם שכל סופי יכול להתגבר על המגבלות שלו? אליעד כהן מדגיש שכל שכל סופי, מעצם היותו חלק מהמציאות האינסופית, מסוגל בפוטנציאל לחוות את האינסופיות. לטענתו, ההבדל בין השכל המוגבל לשכל האינסופי הוא הבדל של דרגת מודעות או תרגול. כדי לממש זאת, יש צורך בהתבוננות מעמיקה והתמדה. לדוגמה, אליעד מביא את הטענה שאם אדם אומר לעצמו שהשכל לא יכול לתפוס את האינסוף, הוא מראש מגביל את עצמו. לעומת זאת, אליעד מסביר שאם האדם היה משתמש במחשבתו ב - 100% מיכולת השכל שלו, הוא היה יכול להגיע לחוויה של האינסוף. אך כיוון שאדם לרוב אינו משתמש במלוא הפוטנציאל שלו, הוא לא יכול לקבוע בוודאות שהשכל אינו יכול לחוות את האינסוף. הוא מדגיש את החשיבות של הגדרה נכונה של המושגים. אם האדם חושב שמשהו לא עובד, זה מפני שטרם הפעיל את מלוא כוח המחשבה האפשרי שלו. זהו תנאי ראשוני לבדיקה אמיתית של גבולות השכל. כיצד אפשר בפועל להגיע לחוויית האינסוף? בשלב המעשי של ההרצאה, אליעד כהן מתייחס לשאלות הפרקטיות של איך אפשר לעשות ... לקחת את ההבחנות הקיימות הללו ולחקור אותן עד לעומקן המוחלט. לדוגמה, אם האדם יודע בוודאות שאין פיל בחדר, הרי שהשכל שלו מסוגל להבחין בין יש לאין, ומשם הדרך פתוחה להרחבת ההבנה הזו אל עבר המושגים העמוקים יותר של יש ... שאין דרך אחרת, וכל קיצור או דילוג ימנע מהאדם את האפשרות לחוות באמת את האינסוף. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכל מוגבל מסוגל בהחלט לחוות את הבלתי מוגבל, מכיוון שהוא כבר מחובר אליו בעצם הווייתו. עם זאת, החוויה השלמה של האינסוף דורשת מהאדם מחויבות אמיתית, השקעה וחקירה מעמיקה של מחשבותיו ותפיסותיו, עד שיגיע למיצוי מלא של יכולות שכלו. האם השכל יכול לחוות את האינסוף? איך לחבר שכל מוגבל לאין - סוף? מהי הדרך לחוות את המציאות המוחלטת? האם ניתן לפרוץ את מגבלות השכל? כיצד לברר את האמת עד הסוף? האם אפשר להבדיל בין אמת לשקר באופן מוחלט? איך להגיע למודעות אינסופית?

... כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, ... המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית ... וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה ... המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה השאלה האם זה מוביל למסקנה שיש ריבוי אלוהים. אליעד מסביר ... לריבוי אלוהויות, אך למעשה מדובר באותה אלוהות אחת, שהיא האחדות המוחלטת. הרעיון של ריבוי אלוהים הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם ... הוא מתרחב לאינסוף, למרות שמדובר באותו מקום. באופן דומה, המציאות מלאה אינסוף השתקפויות של צורות שמתקיימות כולן במקביל, אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה ההבנה שהוא חלק ... רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד מסביר שצורת הספר, כפי שהיא נתפסת בעינינו, אינה ... הצורה שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ממלאת את כל המקומות והזמנים, אך גם הצורה משתתפת בתכונה זו. המשמעות היא שכל דבר במציאות אינו סתם אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר ... מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? לפי אליעד, הרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך לצמצם את ההבנה האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים שמדובר באותה מציאות ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל ... בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים בכל מצב. זה נראה כהגזמה או כסתירה, אך זו בדיוק הנקודה של האחדות המוחלטת: בכל רגע ... בבת אחת, אפילו אם איננו תופסים זאת באופן רגיל. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה הופכת לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל ריבוי אלוהים אם מסתכלים על העניין מחוץ לפרספקטיבה ... את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן באותו המרחב ובאותו הרגע, השכל האנושי נתקל בסתירה כי הוא רגיל להבחין בין אובייקטים שונים בזמנים שונים. לכן, המודל של אין סוף יקומים עוזר לשכל להבין שיש אפשרות שכל האירועים האפשריים יתקיימו, אך לכאורה במקומות או במציאויות נפרדות. זו דרך להסביר לעצמנו איך תיתכן כזו שלמות של ריבוי ... בכל מקום ובכל זמן. מהי הנגזרת המעשית של ההבנה שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף אפשרויות - ולכן אנו מתארים זאת כיקומים מקבילים. אך בהבנה עמוקה יותר, הכל מתרחש ... את רעיון המחויב על כל דבר אפשרי? כאשר אנו מבינים שמה שנכון לגבי המחויב נכון גם לגבי האפשרי, הרי שכל פרט במציאות הוא גם הכרחי. הספר מחויב להיות בדיוק במקום שהוא נמצא, וכך גם הרעיון ההפוך - שהספר יכול ... בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין אפשרי. אבל אם מפנימים את אחדות המציאות, מבינים שהספר הוא גם האפשרות הרגילה ... לנקודת מבט צרה של רק כך או רק אחרת. לסיכום: איך הכל מתקשר לרעיון שהכל אחד? השורה התחתונה היא שכל השאלות על מקומות, זמנים, יקומים מקבילים, ריבוי אלוהים וכולי, כולן נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה שאלה: איך שאני מבינה, אתה אומר שיש בכל רגע את סך כל הצורות האפשריות, איך זה? אליעד: למשל, ... לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. בצמצום אנחנו אומרים יקומים מקבילים, אבל זה סוג של אחד. יקומים מקבילים זה שכל קטן יותר. כאילו דמיינו שיש תמונה ואין אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם ... את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את היקומים המקבילים. הספר הזה, ... שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד גדול. איך יכול להיות שעל אותו מרחב מקום ועל אותו מרחב זמן נמצאים אין סוף ישויות? זה לא יכול להיות, ולכן אנו אומרים שזה באין סוף יקומים. גם בשכל הגדול יותר להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, ... את הכל, לא רק הצורות הפיסיות שאנחנו רואים בחושים אלא גם צורות הרגש וכו. תמשיכי, מה הבנת? שאלה: בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת ... אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן כדי שהשכל שלנו יתפוס מה קורה אתה מדבר איתנו על יקומים מקבילים, כדי שאיך שהוא נבין את זה, אבל זה לא ...

... של אליעד כהן, נושאי הלימוד של אליעד כהן, סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, שינוי התכנים של אליעד כהן, שכל גדול, שכל קטן, התורה שלי כולה הקדמות, ללמוד מאליעד כהן, תהליכי חשיבה של אליעד כהן, מודעות מהי הדרך של אליעד כהן ... הדברים הפשוטים יותר, יוכל להמשיך להעמיק גם בנושאים הפילוסופיים הקשים ביותר. כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום? לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה הלוגית דרך נושאים פשוטים, ניתן לעבור לשאלות קיומיות יותר מורכבות כמו טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. עם הזמן, אפשר ... הספר ליקוטי מוהרן, אך כשהבין שזה לא מחלחל מספיק לתודעתם, הוא עבר לספר להם סיפורי מעשיות. ההיגיון שלו היה ששכל עמוק ומופשט קשה להבנה עבור מי שלא פיתח יכולת חשיבה גבוהה, ולכן יש צורך להלביש את הרעיונות העמוקים בתוך ... חשיבה הגיונית. כשאדם מתמודד עם שאלה כמו האם לתת ללקוח הנחה? או איך להתמודד עם בגידה?, הוא מחדד את השכל שלו בלחפש את המהות האמיתית של הבעיה, לבדוק את הנתונים לאשורם ולא להישאר בהנחות שגויות. מי שמעמיק בצורה יסודית ... בעניינים פילוסופיים מורכבים, כמו מי אני? או האם יש משמעות לחיים?. כיצד ניתן להעמיק מעבר ליומיום? לאחר שמפתחים את השכל והחשיבה ההגיונית בנושאים פשוטים, אפשר לעלות שלב ולחקור את טבע הרגשות, הרצונות והמחשבות. משם ניתן להתקדם להבנת הזמן והמקום, ...

דמיון או שכל או רגש - מה אמת ומה שקר? האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת? שאלה חשובה שעולה בהסבר של אליעד כהן, נוגעת למהות הדמיון והשכל, ושואלת האם הדמיון הוא שקר מוחלט והשכל הוא אמת מוחלטת, או שאולי יש מורכבות גדולה יותר בנושא. מדוע לא ניתן להסתמך רק על דמיון או רק על שכל? אליעד כהן מתחיל בכך שמי שמעוניין לחיות חיים טובים באמת חייב להבין את המציאות, כי מי שמשקר לעצמו רק ... את האמת. אם הוא יזגזג בין שקר לאמת, הוא ירגיש סבל. כדי להבין את האמת, על האדם להסתמך על השכל ולא על הדמיון, מכיוון שהדמיון יכול להטעות. למשל, אדם משוגע שהולך ברחוב ומדמיין פיל, למרות שאין פיל. השכל מבין מיד שהדמיון הוא שקר, והפיל איננו שם באמת. עוד דוגמה: אדם שנמצא במדבר וחושב שהוא רואה מים בגלל הדמיון, אך השכל יאמר לו שמדובר רק בהזיה. אך האם זה אומר שהדמיון הוא בהכרח שקר והשכל הוא תמיד אמת? לא, משום שאליעד מסביר שכל דמיון בעולם מכיל בתוכו גם אמת כלשהי, כמו כן השכל האנושי מלא אף הוא בשקרים רבים. כיצד גם השכל וגם הדמיון מכילים שקרים ואמיתות בו - זמנית? אליעד כהן מדגים זאת באמצעות תפיסת הימין והשמאל. האדם בטוח בשכלו שימין ושמאל הם שני צדדים נפרדים לחלוטין, אך במציאות האבסולוטית מדובר בעצם באותה ישות ממש, כי הכל יחסי לנקודת מבט. כלומר, מה שנחשב בשכל האחד כאמת יכול להיות שקר מנקודת מבט אבסולוטית. דוגמה נוספת היא תפיסת האחדות. מנקודת מבט מסוימת, אחדות מוחלטת יכולה ... דווקא התפיסה שהכל נפרד יכולה להיות דמיונית, כאשר המציאות האמיתית היא של אחדות. מה לעשות במקרה של מחלוקת בין שכל לדמיון? אליעד כהן מסביר שאם לאדם יש מחלוקת בין מה שהשכל שלו אומר לבין מה שהרגש או הדמיון אומרים, אז האמת היא שגם השכל וגם הדמיון טועים, משום שהאמת האמיתית היא מצב שבו כל הכוחות שבאדם מסכימים ביניהם. אם האדם היה מגיע לאמת האמיתית, השכל והדמיון היו מסכימים לחלוטין, ולא היו מתעוררים ספקות. לדוגמה, אם נופל עץ על האדם והוא משקר לעצמו באופן חלקי ... יותר. בדרך זו האמת שלו תתפתח ותהפוך למדויקת יותר ויותר עד לרגע שיבין את המציאות באופן אחיד, ואז גם השכל, הדמיון והרגש יתחברו לדבר אחד. מה העיקרון המרכזי בחיפוש האמת לפי אליעד כהן? העיקרון המרכזי שאליעד מדגיש הוא לא להיתפס לשכל או לדמיון, אלא רק לאמת עצמה. האדם צריך להכיר בכך שהשכל שלו יכול להטעות בדיוק כמו הדמיון, ומה שנראה לו כדמיון מוחלט יכול להיות בעצם שכל מוחלט ולהפך. כלומר, השכל הכי גדול יכול להתברר כשקר, והדמיון הכי מופרך יכול להתברר כאמת. בסופו של דבר, אליעד מסביר שבשורש הכל אחד. כאשר האדם מגיע לאחדות בין השכל, הדמיון והרגש, הוא חווה שקט נפשי מוחלט, משום שאין בו יותר ספק וקונפליקט פנימי. מהו המסר הסופי של אליעד כהן לגבי הדמיון והשכל? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שגם השכל וגם הדמיון חשובים וטובים. האדם צריך לשאוף לחבר בין שניהם דרך האמת, כאשר בסופו של דבר, יגלה כי שניהם מהווים ישות אחת. כך מגיע האדם לתחושת שקט נפשי ושלמות אמיתית. האם הדמיון הוא שקר? האם השכל הוא תמיד אמיתי? איך להגיע לאמת המוחלטת? מה עושים במחלוקת בין שכל לדמיון? כיצד למצוא שקט נפשי? איך להבין את המציאות באמת? דמיון ושכל השאלה היא האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת? מי שרוצה לחיות באמת, עליו להבין את המציאות באמת. לשקר את עצמך עד הסוף, היא לומר לעצמך שקר עד הסוף, ולומר שאין עץ שנפל עליך למשל ואז לא תסבול. כדי שהאדם יבין מה האמת, עליו להשתמש בשכל שלו ולא בדמיון. אדם משוגע שרואה בדמיון פיל, הרי שהדמיון מטעה אותו, אך בשכל האדם מבין שזה לא אמיתי. השאלה היא האם השכל שלו הוא האמת, והדמיון שקר? מסתבר שכל השקרים שבעולם וכל הדמיונות שיש בעולם יש בהם סוג של אמת. מצד שני גם בשכל יש דברים של שקר. כי מה שנדמה לאדם שהשכל אומר לו אמת, זה למשל שקר. למשל הראייה של ימין ושמאל, האדם בטוח שהם שני צדדים שונים, אך מפרספקטיבה ... דבר ממש. כלומר, הכל תלוי בהיבט ובתפיסה. מתפיסה של אחדות למשל, זה נתפס רק בדמיון. אך זה נתפס גם בשכל, זה הכל ביחס אבסולוטי אל האמת. ככל שאתה קרוב יותר לאמת, אתה בשכל, וככל שאתה רחוק יותר מן האמת הרי זה דמיון. אם האדם מדמיין בדמיונו משהו אמיתי, זה הרי שכל. מה על האדם לחפש, הוא לא שכל ולא דמיון אלא את האמת. ומה קורה אם יש מחלוקת בין השכל לדמיון? הרי שעליו לדעת ששניהם טועים. כי באמת האמיתית שניהם היו מסכימים על אותו דבר. וכל זמן שהאדם לא ...

להבין עד הסוף, שימוש בשכל, אין שכל, להשתמש בשכל עד הסוף, ללכת עד הסוף מה המשמעות של להשתמש בשכל עד הסוף לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הרעיון המרכזי של שימוש בשכל עד הסוף, ואת המשמעות של ללכת עם ההבנה או החשיבה עד לנקודה הכי עמוקה ואמיתית שלה. כאשר אליעד אומר ללכת עד הסוף, הוא מתכוון לכך שיש שני צדדים בכל אדם: הצד שמשתמש בשכל ושואל שאלות, והצד שלא מתעניין בשום שאלה ולא מחפש שום תשובה. לדוגמה, אם מישהו זורק אבן על אדם, ויש ... לעצור באמצע הדרך, אלא להמשיך ולברר עד הסוף, עד שנמצאת תשובה מלאה, שלמה ומספקת. כלומר, אם כבר התחלת להשתמש בשכל, אסור לך להפסיק באמצע החקירה. האם תמיד חייבים להשתמש בשכל לפי אליעד? אליעד מציין שאין חובה תמידית להשתמש בשכל. הוא מדגיש שלא מדובר בחובה או בכפייה, אלא בשימוש מלא בשכל במצבים שבהם האדם כבר בוחר להשתמש בו. לפי דבריו, מי שלא רוצה לחקור או לשאול שאלות כלל לא חייב לעשות זאת. אין בזה רע, ואין זה נחשב למשהו שלילי. אבל ברגע שהאדם כבר החליט להפעיל את השכל שלו, אליעד אומר לו לעשות את זה באופן מוחלט ושלם, לא בצורה חלקית. לדוגמה, אם לאדם אין שום סקרנות ושום עניין לדעת, הוא יכול להישאר במצב של אי - שימוש בשכל, ואז אין לו שום צורך לחקור לעומק. לעומת זאת, אם הוא מתחיל להרגיש אי - נוחות או רצון להבין יותר טוב משהו מסוים בחייו, אז עליו להמשיך לחקור עד שיגיע לתובנה שלמה ועמוקה. מה המשמעות של שכל קטן לפי ההסבר של אליעד כהן? אליעד מתייחס גם למושג שכל קטן, ומסביר שלמעשה אין כזה דבר שכל קטן באופן מוחלט, אלא שהמושג הזה הוא יחסי. הכוונה שלו היא שאין אדם שאין לו שכל בכלל - לכל אדם יש גם צד של שכל וגם צד שאין בו שכל, אלא שהיקף השימוש או היכולת השכלית שונה מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות ... יותר), גם הסבל שלך, שמגיע מכך שאתה לא מבין דברים מסוימים, יהיה קטן יותר בהתאם. האם אפשרי שיהיה לאדם שכל אך הוא לא סובל? אליעד מסביר שיש מצבים שונים: אדם יכול להיות בעל שכל ולסבול מכך שיש לו רצון להבין משהו ועדיין לא הצליח להבין, או שהוא יכול להיות עם שכל ועדיין לא לסבול כלל. לדברי אליעד, אם לאדם יש שכל והוא כבר מרגיש טוב ואין לו שום צורך לחפש תשובות נוספות - אז אין בעיה, הוא יכול להישאר במצב ... הבעיה מתחילה רק כאשר האדם מרגיש רע או רוצה להרגיש טוב יותר. במצב כזה, אם האדם בוחר להפעיל את שכלו, אליעד מציין שהוא חייב ללכת עם זה עד הסוף, ולא לעצור באמצע הדרך. למשל, אם האדם אומר לעצמו רע לי, אני לא מבין משהו, אני רוצה שיהיה לי יותר טוב, אז אליעד מדגיש שעליו להשתמש בשכל עד הסוף, ולברר לעומק מה מקור התחושה ומהי התשובה השלמה לשאלות שמטרידות אותו. כלומר, ההנחיה המרכזית של אליעד היא שהאדם רשאי להישאר בלי להשתמש בשכל כלל, אך אם הוא כבר התחיל לחקור או לחשוב, עליו לעשות זאת בצורה שלמה ויסודית. איך להשתמש בשכל עד הסוף? האם חייבים לשאול שאלות בחיים? מה הכוונה בשכל קטן? האם אפשר לחיות בלי סבל? מה לעשות כשלא מבינים משהו?

לימוד מודעות עצמית, שכל או רגש, אהבה עם אינטרסים, אהבה בלי אינטרסים, מערכת רגשית, מערכת שכלית, לא להרגיש שום דבר, חוסר רגש, חסר רגשות, להרגיש רגשות, שיעור במודעות עצמית האם עדיף לפעול מהשכל או מהרגש? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה ומפורטת את ההבדלים והקשרים בין הרגש לבין השכל, וכיצד שני הדברים הללו משפיעים זה על זה. הוא מתייחס לשאלה הנפוצה - האם להעדיף פעולה מתוך שכל או מתוך רגש? אליעד מבהיר כי ההבחנה בין שכל ורגש היא לא חד - משמעית כמו שחושבים. הוא טוען שכל רגש מלווה תמיד במחשבה מסוימת, וכל מחשבה מכילה בתוכה גם רכיב רגשי מסוים. גם אם אדם מרגיש רגשות חזקים כמו אהבה או כעס, או שהוא מרגיש אדישות מוחלטת, תמיד מתקיימת מערכת שכלית כלשהי שמלווה את ההרגשה הזו, וכך גם ההפך. האם אהבה אמיתית יכולה להיות נטולת אינטרסים? אליעד מתייחס לשאלה על אהבה עם או בלי אינטרסים ומסביר שכל סוג של אהבה, כולל כזו שנדמה לנו שהיא טהורה, מלווה באינטרסים סמויים או גלויים. הוא מדגים דרך סיטואציה שבה ... כי אתה מבין את עוצמת התלות שלו בך, וזה יכול לגרום לך להרגיש יותר אהוב וחשוב. מה הקשר בין שכל לרגש וכיצד הם משפיעים זה על זה? אליעד מסביר שכשאתה פועל מתוך שכל, זה לא בהכרח מבטל את הרגש. הוא נותן דוגמה: אדם שנמצא במערכת יחסים ורוצה להבין האם בן או בת הזוג אוהבים אותו באמת. ככל שהאדם מבין בשכלו טוב יותר את המניעים של האחר, זה יכול להגביר את תחושת האהבה ולא להפך. ההיגיון הזה עובד גם הפוך: ... אותך ללא שום סיבה ברורה, האהבה הזאת עלולה להרגיש פחות אמיתית מאשר אהבה שיש לה סיבה הגיונית וברורה. ככל שהשכל מבין טוב יותר את הסיבות, כך הרגש יכול להתחזק. אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו השכל מוחק לחלוטין את הרגש מבלי לעורר רגש הפוך כלשהו. כלומר, כאשר השכל מדכא רגש מסוים, הוא באופן מיידי מחזק רגש נגדי. אם אתה מחליש את השמחה, אתה בעצם מחזק את העצב ולהפך. זו דינמיקה אינסופית בין השכל לרגש, והם פועלים במעגל מתמיד של השפעה הדדית. האם חוסר רגש הוא סוג של רגש בפני עצמו? אליעד מבהיר ... שינה מוחלטת יש פעילות מחשבתית ורגשית כלשהי, גם אם היא לא זכורה באופן מודע. האם הפעלת הרגש עדיפה על שכליות? אליעד מסכם את הדיון באמירה כי ההחלטה אם להפעיל רגש או שכל היא החלטה סובייקטיבית לחלוטין, ואין תשובה חד - משמעית שטובה לכל מצב. הוא מדגיש שצריך להיות מודע תמיד לאיזון בין שכל ורגש, ולהבין שהם לא סותרים, אלא משלימים זה את זה. מה הקשר בין שכל לרגש? האם קיימת אהבה ללא אינטרסים? איך לדעת אם אוהבים אותי באמת? מה גורם לרגש להתחזק או להיחלש? האם חוסר רגש הוא סוג של רגש? איך שכל משפיע על רגש? האם אפשר באמת לא להרגיש שום דבר?

חקירות, שכל, כפירה או אמונה - מה האמת (ברסלב)

חושים נגד שכל - מי צודק - מה האמת? חושים או שכל - אחרי מי ללכת במקרה של סתירה? כאשר האדם נתקל בסתירה בין החושים לבין השכל, השאלה המרכזית היא כיצד עליו לפעול, לאיזה צד עליו להקשיב - לחושים או לשכל? אליעד כהן מסביר שהפתרון הנכון הוא לא להעדיף צד אחד על פני האחר, אלא לחפש את האמת שמכילה בתוכה את שניהם יחד. האמת היא ששני הצדדים - גם החושים וגם השכל - הם אמת, אך לעיתים האדם חסר את השכל המתאים להבין כיצד שניהם מתאחדים לכדי דבר אחד ללא סתירה. איך ייתכן שהחושים והשכל אומרים דברים מנוגדים אך שניהם צודקים? אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמאות פשוטות ומוכרות: אדם הצמא במדבר וחווה פטה מורגנה, אשליה של מים. החושים אומרים לו שיש מים מולו, אך השכל אומר לו שאין שם מים כלל. למרות הסתירה, אילו היה האדם מבין בדיוק למה החושים רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם רק חפץ אחד, אך החושים משדרים לו שני חפצים. גם כאן, האדם שמבין לעומק את הסיבות לכך שהחושים מתעתעים בו, יכול להכיל את השכל ואת החושים יחד ללא קושי או סתירה פנימית. כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ורע? אליעד כהן עובר להסביר ... רק עניין של פרספקטיבה, ובעצם שתי נקודות המבט קיימות בו - זמנית. הוא מסביר שהסיבה לסבל של האדם היא השכל הקטן שאינו מסוגל להכיל את ההפכים, את הסתירות ואת הניגודים. על האדם להרחיב את שכלו כך שיוכל להבין מדוע השכל אומר דבר אחד, ומדוע הרגש אומר דבר אחר, ואז לא תהיה עוד סתירה בין השניים. איך אפשר להבין דעות ... נוספת על דעות שונות בעולם. אנשים מחזיקים בדעות שונות, כל אחד טוען דבר שנראה מנוגד לחלוטין לאחרים. אולם מי ששכלו רחב מספיק מבין שלמרות שלכאורה מדובר בדעות מנוגדות, במהותן כולן מביעות את אותה אמת בסיסית. הוא מדגים זאת עם ... וכך בדיוק לגבי דעות שנראות סותרות - הן רק צדדים שונים של אותה אמת אחת. מה הפתרון לדילמות בין שכל לרגש? אליעד מסביר שהדרך לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית גם רוצה לאכול אוכל משמין, יכול לחפש רצון ... להגיע למצב של תפיסת מציאות אחת שיכולה להכיל בתוכה את כל הסתירות, הניגודים, וההפכים בו זמנית. עליו להכיל גם שכל וגם רגש, גם אמת וגם שקר, גם חוכמה וגם טיפשות, גם משמעות וגם חוסר משמעות, גם מלחמה וגם שלום. הוא מדגיש שכל המצבים חייבים להתקיים כי זו מהותה של המציאות השלמה. לדוגמה, אם לא יהיו מריבות או מלחמות בין אנשים, החיים ... מכיל בתוכו באופן טבעי את כל הדברים יחד, ללא התנגדות כלל. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שעל האדם לחתור להרחבת השכל והתודעה שלו עד לנקודה שבה הוא יוכל להבין ולקבל באופן מלא את כל הסתירות והניגודים בעולם, מבלי לפסול שום דבר, ובכך להגיע לשלמות אמיתית ומוחלטת. חושים או שכל - מי צודק? איך לפתור סתירות פנימיות? מה עושים כשיש קונפליקט פנימי? טוב ורע - האם באמת יש הבדל? איך להכיל הפכים במציאות? מהי שלמות פנימית אמיתית? חושים נגד שכל - מי צודק, מה האמת? הפעם אני רוצה לדבר על מה צריך לעשות האדם כאשר הוא מוצא סתירה בין השכל שלו לבין החושים שלו? בחוש זה משהו אחד, ובשכל רואים משהו אחר. ועל האדם ללכת על פי האמת? ומה זאת אומרת לפי האמת? זה אומר שזה אמת וגם זה נכון ואמת. אבל אם יהיה לאדם שכל יותר גדול הוא יבין איך שני הדברים מסתדרים ביחד. לדוגמה, אדם צמא במידבר וחווה פטה מורגנה ורואה שם מים, והחושים הם אלו שאומרים לו שיש שם מים, והשכל אומר לו, אין שם מים, אך אין מלחמה ביניהם אם היה מבין האדם גם את השכל וגם את החושים ואיך זה עובד ביחד שלמרות שאין שם מים החושים רואים כביכול שיש מים. ועוד דוגמה, אדם משפשף את העין ויש שם חפץ, פתאום החפץ נראה בכפילויות, השכל יודע שיש שם דבר אחד, והחושים רואים שניים למרות שיש אחד. אך אם יבין האדם את ההסבר לחושים וההסבר לשכל, לא יהיה שם קונפליקט. ויש דברים מוזרים בעולם, במציאות שלנו, כמו נושא הטוב והרע, רגש אחד כלפי הטוב, ורגש אחר כלפי הרע. אבל מצד האמת אין הבדל ביניהם, ושתי הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. הסבל של האדם הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים העניין שצריך להכיל את הניגודים, ואם יש התנגדות בין השכל לבין הרגש, אז שניהם אינם מדייקים כי יש מקום גם לשכל, ויש מקום גם לרגש. צריך רק להבין למה השכל אומר ככה ולמה הרגש אומר ככה, ואז לא יהיה ביניהם קונפליקט. ודבר נוסף הוא הדעות השונות שיש בעולם, כל ... אחר, אבל במהות כולם מסכימים והכל אחד. ומה זאת אומרת. הרי מרגישים שהם מדברים על דברים שונים, אבל ככל שהשכל יותר גדול, יוכל להבין שהם מדברים על שני דברים שונים למרות שזה בכלל דבר אחד. דוגמה: מטבע - ולמטבע ... האדם את הצד האחד יגיד זו מטבע לבנה, והיה ויראה את הצד השני יגיד זו מטבע שחורה, אך מי ששכל בראשו יבין שזו אותה המטבע, רק שצד אחד שלה שחור וצד אחד לבן. הרעיון פשוט, ברגע שיש דילמה בין השכל לחושים, לא לשלול את זה ולא את זה אלא לחפש את המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית. דוגמה נוספת, ניגוד בין הרצונות, מצד אחד אתה רוצה לעשות ככה, ומהצד השני לא לעשות ככה מצד אחד רוצה לרדת במשקל, מצד שני רוצה לאכול אוכל משמין. על האדם למצא משהו שלישי נוסף, שכל כלשהו שכל כך ישמח אותו, שלא ירצה כבר לאכול וגם אם ירצה, זה גם בסדר ולמצוא את המקום בתוכו שמכיל את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם אותו מכילה, ותפישת מציאות ...

שכל אובייקטיבי, השכל האנושי, לוגיקה, אמת אחת, אמת אבסולוטית, בירור האמת באמצעות השכל, דעות שונות האם הלוגיקה והשכל האנושי יכולים לברר את האמת? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם השכל האנושי והלוגיקה יכולים לשמש ככלים לברור האמת האובייקטיבית. אליעד מציג את ההיגיון האנושי וטוען שבניגוד לאמונה המקובלת, השכל הוא לא אמצעי מושלם לגילוי האמת. הסיבה לכך היא שלכל האנשים בעולם יש אותו מנגנון שכלי, ובכל זאת הם לא מצליחים להגיע להסכמה מלאה אפילו על דבר אחד. הוא מדגיש שגם כאשר אנשים מסכימים על משהו, תמיד קיימת האפשרות לחשוב על ההפך הגמור של אותו הדבר, מה שמראה שהשכל לא מאפשר להגיע לוודאות מוחלטת. לדוגמה, גם אם כולם היו מסכימים שקיים עולם פיזי, עדיין ניתן להעלות ספק ולהגיד שאולי ההפך הוא הנכון, אולי העולם הוא אשליה או דמיון בלבד. לפיכך, השכל אינו יכול להבטיח אמיתות מוחלטות, כי הוא תמיד מאפשר ספקות ופרספקטיבות הפוכות. האם קיים הבדל אמיתי בין שכל של משוגע לשכל של אדם חכם? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת נוספת והיא ההשוואה בין השכל של המשוגע לשכל של אדם הנחשב לחכם או שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, אינו מסוגל להביא את האדם לוודאות חד - משמעית לגבי האמת. ההבדלים בדעות נובעים מהשימוש השונה בשכל, אבל לא ממנגנון שכלי שונה. האם באמת קיימת אמת אובייקטיבית אחת? אליעד ממשיך וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת ... סיבות ראשונות, ואפילו כמה אלוהים מקבילים, שהם כולם אמיתיים בו - זמנית. אליעד מבהיר שזה נשמע לא הגיוני לפי השכל, אבל גם התפיסה שהכל חייב להיות אחד היא רק פרשנות שכלית. האם יתכן שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד מתייחס לשאלה אם יכולה להיות יותר מסיבה ראשונה אחת, ומסביר שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא שהצורך של השכל באחדות הוא שכלי בלבד, ואינו מוכיח שבהכרח קיימת רק סיבה ראשונה אחת. ייתכן שבאופן אובייקטיבי קיימות כמה מהויות, כמה סיבות ראשונות או כמה אמיתות מקבילות. האם השכל הוא מנגנון מדויק או שהוא דפוק? אליעד מציג שתי פרספקטיבות שונות לגבי השכל: הפרספקטיבה הראשונה רואה בשכל מנגנון פגום (דפוק), כי הוא אינו מסוגל להביא אנשים להסכמה ואינו מאפשר להגיע למחויב המציאות בצורה חד - משמעית. אנשים משתמשים באותו שכל, אך מגיעים למסקנות סותרות לחלוטין. הפרספקטיבה השנייה טוענת ההפך הגמור: השכל הוא למעשה מנגנון מושלם. לפי תפיסה זו, יש אינסוף אמיתות אובייקטיביות, אינסוף מהויות ואינסוף סיבות ראשונות, ולכן השכל האנושי משקף את האמת באופן מושלם. כל דעה, אפילו השיגעון הכי גדול, משקפת אמת כלשהי. לפי הפרספקטיבה השנייה, העובדה שאין הסכמה בין אנשים אינה מראה על חולשת השכל, אלא על כך שבאמת קיימות במציאות אינסוף אפשרויות נכונות, וכולם צודקים באופן אובייקטיבי. האם ייתכן שכל הדעות נכונות באותה המידה? אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא מציע אפשרות נוספת להתבוננות: יתכן כי הסיבה שהאדם חושב שהשכל לא משקף את האמת היא כי הוא מניח מראש שיש רק אמת אחת. אבל אם באמת קיימות כמה אמיתות במקביל, אז כל הדעות וכל השכלים נכונים במידה שווה. השיגעונות והסתירות הם לא חולשות השכל, אלא ביטוי לשלמות שלו. כל דעה, גם המשונה ביותר, מבטאת אמת אפשרית. השורה התחתונה של דברי אליעד היא שצריך להתבונן בשכל באופן ביקורתי ולהטיל ספק בתפיסת האמת האחת. הוא מעודד לשאול: האם השכל האנושי באמת משקף אמת מוחלטת? או שאולי המציאות עצמה מורכבת מכמה אמיתות, כמה מחויבי מציאות המקבילים זה לזה? האם השכל משקף את המציאות האמיתית? האם קיימת יותר מאמת אחת? האם אפשר לסמוך על הלוגיקה האנושית? האם המשוגע והחכם שווים בשכלם? האם יש כמה סיבות ראשונות למציאות? מהי אמת אובייקטיבית? האם כל הדעות נכונות באותה מידה? הפעם אני רוצה לדבר על השכל האנושי על ההיגיון האנושי על הלוגיקה, השאלה הנשאלת האם הלוגיקה אובייקטיבית, וכבר הסברנו שהיא סובייקטיבית. והאם עם השכל אפשר ...