... להבין את הכלים שבאמצעותם הוא מנסה להבין את הדבר. על האדם לזכור כי הוא מנסה להבין את המציאות באמצעות השכל שלו. והשכל של האדם, מוגבל לתפוס את המציאות דרך מגבלת חוקי הלוגיקה. והאדם, לא מסוגל להכיל בתוכו את מה שאינו לוגי. ... והתאמת אצל האדם שיש כאן פרדוקס, הרי שבמקרה כזה על האדם להבין, שהוא לא מבין את המציאות, בגלל מגבלת השכל האנושי שלו. ועליו להבין שאי אפשר להבין, לפחות לא בצורה לוגית. והסקרנות, היא טובה ומאפשרת לאדם לגלות את האמת. ...

... ידי זה שהאדם מצליח להבין את המציאות ולהבין את ההיגיון שלפיו מתנהלים הדברים. וכאשר האדם מתבונן היטב ומבין את השכל של המציאות, על ידי זה האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר. כי רע, הוא רק כאשר האדם חושב בשכלו שהמציאות צריכה להיות אחרת ממה שהיא. אך אם האדם מצליח להתחבר לשכל שלפיו המציאות מתנהלת, הרי שממילא הוא רואה את הדבר הטוב שיש בכל דבר ועניין. וכאשר האדם מבין את הטוב ...

... את הטיפשות וגם את החוכמה. וכאשר רואה האדם את התמונה המלאה, הרי שהוא בעצם אמור להבין גם את שורש השכל ואת שורש החוכמה שיש בתוך הטיפשות הכי גדולה. כי באמת בכל דבר בעולם יש שכל כל שהוא. ושקר גדול הוא כזה שנקודת האמת שבו מאוד חזקה. וטיפשות גדולה היא כזו שנקודת השכל שלה מאוד חזקה. ומי שרואה את התמונה המלאה, הוא יודע להבין ולזהות ולהפריד בין שורש האמת שנמצא בתוך השקר לבין המעטפת החיצונית שלו. וגם להבדיל בין שורש השכל שנמצא בתוך הטיפשות הכי גדולה, לבין המעטפת החיצונית שלה. ולמה אנחנו מקדימים את העניין הזה? כדי להבהיר לאדם שגם ... לפעמים כאשר האדם רוצה לראות את התמונה המלאה ולדעת את האמת, לפעמים הוא גם טועה אפילו בטעויות גדולות. משום שהשכל של התמונה המלאה גדול יותר מהשכל של הטיפשות. ולפעמים בדרך להגיע אל השכל הכולל של החוכמה והטיפשות, בדרך לכך עוברים דרך השכל הקטן יותר של הטיפשות. כך שחשוב לאדם להבין, שגם אם הוא טועה, זה לא קריטי. דהיינו, אם נדמה לאדם ... בטעות על איזו טיפשות שהיא דבר חוכמה, הרי שאין לו ברירה אלא ללכת אחרי מה שהוא מבין שזאת האמת והשכל. וגם להפך, אם חושב האדם בטעות על איזה דבר אמת וחוכמה שהוא טיפשות ושקר, אין לאדם ברירה אלא להתרחק ... ממנו. כי על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו וכולי. אלא שכאשר האדם הולך אחרי נקודת אמת כלשהי ואחרי שכל כלשהו, עליו לנסות לקשר את עצמו אל הנקודה הפנימית של השכל ושל האמת שיש בתוך אותו הדבר. היינו כי אם נדמה לאדם על איזה דבר שהוא חוכמה מאוד גדולה ואמת ... הוא מאמין. דהיינו, כאשר האדם הולך בדרך כלשהי שנדמית לו לאמיתית, על האדם להסתכל תמיד אל השורש הפנימי ואל השכל הפנימי שיש בתוך אותו הדבר. כי על ידי זה שהאדם מסתכל אל השכל ואל האמת שיש בתוך איזה דבר, על ידי זה הוא מתקרב אל השורש של האמת ושל השכל, ושאר התוספות המיותרות נעלמות. וכן הוא הדבר גם להפך. היינו כי כאשר האדם מתרחק מאיזה דבר טיפשות ושקר, על האדם לנסות להבין את השכל ואת הסיבה שבגללה הוא מתרחק מהשקר ומהטיפשות הזו. כי על ידי זה האדם מחדד אצל עצמו טוב יותר את השכל של האמת וכולי. וכמובן שבאפשרותו של האדם גם לנסות להבין את השכל ואת האמת שיש בתוך הטיפשות, ולהבין גם מדוע זאת טיפשות. ונסביר: בכל דבר טיפשות יש שכל. שכל כלשהו שיצא מפרופורציה ושהוא לא ממש מאוזן עם שאר הכוחות השונים. ובאפשרותו של האדם להתרחק מדבר טיפשות מכמה סיבות. ... מבין את הטיפשות של הדבר הזה ומשום כך הוא מתרחק ממנו. מצב שלישי הוא שהאדם מבין את דבר החוכמה והשכל שיש בתוך הטיפשות, אך הוא מבין גם מדוע דבר השכל הזה לא ממש מאוזן, ומשום כך הוא מתרחק ממנו אל השכל האמיתי. ואם נחזור לעניין הראשון, הרי שכאשר נדרש האדם להכריע לגבי איזה עניין האם הוא חוכמה מאוד גדולה לא ... האדם ללכת לפי נקודת האמת שלו, דהיינו, לפי מה שהוא מבין שזאת האמת. וגם על האדם להשתדל להסתכל על השכל ועל הפנימיות שיש בכל אחת מהדעות השונות, ולנסות לקשר את עצמו לשורש האמת שיש בכל דבר ודבר. עד שבסופו ... האדם רואה את התמונה המלאה, ויודע להבדיל באמת בין השקר לבין האמת. משום שהוא יודע את השורש של כל שכל ויודע להבין כיצד השכל מוסתר בתוך הטיפשות ויודע להשתמש רק בשכל שיש בתוך הטיפשות ולהתרחק מהמעטפת החיצונית שלו.

... כלשהו שאולי הדעה השנית צודקת. וגם אם הוא יתכחש לכך שהוא מהרהר בליבו אולי הצד המנוגד לו צודק, הרי שכל זמן שהוא לא מבין את שורש האמת של הצד השני ולא מבין את השלמות שכוללת בתוכה גם את דעתו ... את הביטחון שלו בעמדה שלו. היינו כי כאשר האדם לא בטוח בדעתו שלו, משום שהוא לא מבין את שורש השכל של הדעה שמנוגדת לו, הרי שבמקרה כזה בגלל חוסר הביטחון שלו בדרכו, משום כך הוא מזלזל בדעה השנייה. כי ... זה החכם מכיל בתוכו גם את זה שחושב אחרת ממנו ושנוקט עמדה הפוכה משלו. והחכם האמת יודע את האמת שכל הדעות מובילות אל נקודת האמת הפנימית שבתוכו. היינו לא אל נקודת האמת שאותה הוא מבטא, כי גם היא רק ... יודע אך לא מבטא. בכל מקרה, החכם האמת תמיד יעריך ויכבד את כל הדעות שבעולם מכל סוג שהם. משום שכל הדעות השונות שבעולם הן חלק מהמציאות. ומי שמבין את כל המציאות, לא יכול שלא להבין דעה כלשהי. ומי שלא ... את כל הדעות השונות, ומבין את שורש האמת שיש בתוך כל דעה. חכם אמיתי לא יזלזל בשום דעה, משום שכל הדעות השונות הן חלק ממנו. חכם אמיתי לא יזלזל בשום דעה, משום שהוא מזדהה עם האמת שמורכבת מכל הדעות ...

... דבר בעולם יש לו איזה משהו בתוכו שהוא זה שגורם לאדם ליהנות. ומי שיעמיק עוד בזה יראה כי מאחר שכל הדברים שבעולם הם חלק מהדבר השלם שהוא המציאות, ממילא זה אומר ששורש הדבר שיוצר אצל האדם את ההנאה, הוא ... עוד בעניין הזה נראה, כי בכל דבר ודבר בעולם יש את סך כל הכוחות שיש בעולם כולו. כי מאחר שכל הדברים בסופו של דבר מחוברים לשורש אחד, ובשורש האחד הזה יש את הכל, ממילא בכל הדברים יש בצורה כלשהי ... הוא מסוגל ליהנות מיותר ויותר דברים. ואיך לגלות את השורש של כל דבר? על ידי זה שמחפשים תמיד את השכל שיש בכל דבר. בסופו של דבר מגיעים לשורש הראשון של הכל, ואז הכל מתחבר.

... כך צריך טיפשות ושיגעון. כי מי שיתבונן בעניין יראה כי כל גאון הוא סוג של משוגע. וככל שהפער בין השכל של הגאון לבין השכל של שאר העם ככל שהפער הזה גדול יותר, כך הוא נחשב למשוגע יותר. ויכול להיות מצב שבו השכל של החכם האמיתי יהיה ככ גדול, עד כדי כך שהוא יחשב לשיגעון של ממש ביחס לשכל הרגיל. כי מה שנקרא אצל בני האדם שיגעון, מאוד יכול להיות שזאת חוכמה מאוד גדולה ושכל מאוד גדול, עד כדי כך שזה נדמה לשיגעון. וכפי שכבר קרו דברים מעולם שבני האדם חשבו למשוגע כל מיני ... כל דבר שאותו האדם לא מבין, הוא יכול להראות בעיניו כסוג של שיגעון. עד שהוא מבין אותו ומבין את השכל שלו ורואה את האמת. ואם נתבונן עוד נראה, כי כל חכם שיכנס לבית משוגעים יחשב למשוגע למרות שהוא חכם ... גדול. אלא שמרוב שהוא חכם ככ גדול, אם הוא לא יסתיר את החוכמה שלו, יחשבו שהוא משוגע. בקיצור לפעמים שכל מאוד גדול יכול להראות לאדם כשיגעון למרות שהוא באמת השכל האמיתי והאדם הוא זה שלא מספיק חכם כדי להבין אותו. ואין הכוונה כמובן לומר שכל צורת מחשבה מוזרה ומשוגעת שהיא בהכרח חוכמה גדולה. אך הכוונה כן לומר שיתכן שיש שכל גדול ואמיתי שהוא נחשב לשיגעון מרוב זה שהוא גדול וכולי. וכל זה אומר בעצם שתכונת השיגעון והטיפשות היא טובה. ... לא שגרתית אלא בצורה שיכולה להראות כשטות וכשיגעון. והיכולת של האדם לחשוב בצורה מטופשת, היא זו שמאפשרת לו להתחבר לשכל של החכם הגדול ממנו, ובסופו של דבר להיות חכם כמותו. ובאמת מצד האמת מי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי המציאות שלנו היא ככ חכמה, שכדי להבין אותה באמת, לשם כך צריך שכל ככ גדול שיכול להראות כשיגעון. וכפי שאכן המציאות מתנהגת לפעמים בצורה שנראית כמשוגעת. ובוודאי שהאדם לא חכם יותר מאשר ... לאדם כמשוגעת רק משום שהוא המשוגע ולא מבין אותה. כך שכדי להבין את המציאות באמת לשם כך יש צורך בשכל גדול וכולי... שהוא ככ גדול עד שהוא יכול להראות כשיגעון של ממש. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם ההבדל ... האמיתי לא תואמת את האמת. זה ההבדל שיש בעצם בין המשוגע האמיתי לחכם הגדול ככ שנחשב למשוגע. והדרך להגיע לשכל גדול מאוד עד כדי שהוא עשוי להיחשב כשיגעון בלי להיות משוגע ממש, היא על ידי חיפוש האמת. כי הפער ...

אושר - האם הוא תלוי בשכל? ואם כן, מה יעשה מי שהשכל שלו חלש? וכאן יתבאר, האם כדי להיות מאושר האם לשם כך צריך האדם שכל מיוחד? ואם כן, מה יעשה אדם שהשכל שלו חלש ושאין לו את הכוח / יכולת / רצון להגיע לשכל הגדול של האושר? תשובה: האושר לא תלוי בשכל, אלא תלוי בצורת ההסתכלות של האדם על המציאות. האושר של האדם נובע מכך שהאדם מסתכל על המציאות בצורה נכונה שמאפשרת לו להיות מאושר. וכדי להגיע לצורת ההסתכלות הזאת לשם כך יש שתי דרכים. דרך אחת היא דרך השכל. דרך שנייה היא דרך האמונה והרגש. היינו, כי באפשרותו של האדם להגיע לצורת הסתכלות נכונה על המציאות, שתגרום לו להרגיש טוב, על ידי שימוש בשכל שלו בצורה מלאה. אך מהצד השני באפשרותו של האדם לקצר את כל התהליך השכלי ולהשתמש בכוח האמונה שלו. אם רוצה האדם באפשרותו לבחור להאמין בצורת החשיבה הנכונה על המציאות, צורה החשיבה שתעשה אותו מאושר. אלא שלא כל אדם רוצה להאמין, משום שיש לו שכל. דהיינו, האדם עצמו הוא זה שבוחר ללכת לצד של השכל ולא של האמונה. ואם האדם בוחר ללכת לצד של השכל, הרי שלשם כך אכן צריך שכל כדי להבין את צורת המחשבה הנכונה. אבל תמיד יש לאדם את הבחירה המלאה, לבחור להאמין בצורת החשיבה הנכונה, גם בלי לנסות דווקא להבין עם השכל את הכל. לסיכומו של דבר, השכל הוא רק אמצעי ודרך כדי להגיע אל הסתכלות נכונה על המציאות. אך ניתן להגיע בדיוק לאותה התוצאה הרגשית של האושר גם על ידי אמונה. באפשרותו של האדם לבחור להאמין בכל מקום שאותו הוא לא מבין את הדבר בשכלו. בקיצור, יש לאדם בחירה מלאה להשתמש בכוח האמונה שלו כדי להיות מאושר, גם בלי להבין שום דבר.

... הגדול? מה יש שם בתוכניות האלו שגורם לאנשים לצפות בהן? וכפי שכבר ביארתי, אין שום דבר בעולם שאין בו שכל כלשהו. ומי שמזלזל באדם אחר בגלל שהוא חושב שהאדם האחר טיפש, הרי שהוא מזלזל רק בעצמו בכך שהוא מראה שהוא לא מבין את השכל ואת הטוב שיש בכל דבר. והשאלה הנשאלת היא, מה מושך אנשים לצפות בתוכניות כאלו כגון האח הגדול? והתשובה היא ... אותן ומתבונן בהן, כך גם האח הגדול היא תופעה אנושית שהאדם מתבונן בה. נכון, אם האדם לא מבין את השכל שיש בכל הדינאמיקה שיש בבית האח הגדול, הרי שבאמת מבחינתו לצפות באח הגדול זו פעולה משעממת וחסרת כל תכלית. וגם אם האדם כן מבין את השכל שיש בתוכנית וכן מסוגל ליהנות ממנה, זה עדיין לא אומר שהוא יצפה בה, כי אולי יש דברים אחרים שמעניינים ... מבין בצורה מודעת מה מייצג כל דבר, הרי שבפועל כל דבר מייצג משהו אחר גדול יותר. וכפי שכבר ביארתי שכל מערכת יחסים שיש בין כל שני גורמים בעולם, כגון לדוגמה בין שמן לבין מים, או בין האבן לבין האדמה שעליה היא מונחת, כל מערכת יחסים כזו היא קשורה בצורה כלשהי לכל שאר מערכות היחסים שיש בעולם. וכמובן שכל מערכות היחסים שיש בעולם, קשורות למערכת היחסים של האדם עם עצמו ועם המציאות. וגם אם האדם לא מבין כיצד ... בדברים שנראים כשטותיים. כי מה שבאמת מעניין את האדם בשטויות שיש בבית האח הגדול, זה לא השטויות עצמן, אלא השכל שמסתתר מאחורי מה שקורה שם. וגם אם האדם לא מבין ברמת המודע מה המשמעות של כל דבר, הרי שבפועל ... של האדם מהתוכניות האלו, יש לה סיבות טובות למה היא מתרחשת. לסיכום, על האדם לנסות להבין טוב יותר את השכל שיש בכל דבר, ולדעת לכבד גם את צופי האח הגדול וחבריהם.

הומור / בידור / צחוק / בדיחות / שטויות - מהי מהותם? מה כיף בהם? בכל דבר בעולם יש שכל כלשהו. יש אנשים שמעדיפים להיות רציניים ולא ממש מתחברים לשטויות. אך יש אנשים שדווקא נהנים משטויות, נהנים לעשות שטויות ... המציאות, צריך לחשוב בצורה חכמה ושונה מרוב האנשים בעולם. ובעצם זה אומר שהמציאות שלנו היא סוג של משוגעת מרוב השכל שיש בה. והנה האדם ביום יום לא מצליח להבין את המציאות, בעיקר בגלל צורת המחשבה המקובעת שלו. וכאשר האדם ... להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו. ולכן צריך את שני הכוחות האלו, גם את זה של השטויות וגם את זה של השכל. וכאשר האדם משתטה, הוא מרגיש שמחה, כי התת מודע של האדם משתחרר מהשיפוטיות לגבי המציאות ומרגיש יותר טוב. אך מהצד השני האדם לא באמת מצליח להבין את המציאות על ידי השטויות. כי הבנת המציאות נעשית על ידי השכל. וגם אם השכל של הבנת המציאות גם אם הוא כאילו שטותי, אך עדיין הוא מתרחש באמצעות תהליך שכלי ולא באמצעות תהליך של חוסר התבוננות. וזו הסיבה שבגללה האדם משתעמם משטויות. וזאת גם הסיבה שבגללה יש אנשים שלא ... את המציאות. ומהצד השני יש את אלו שמה שמעניין אותם זה רק שטויות, כי התת מודע שלהם מנסה להתחבר לשכל הגדול של המציאות דווקא דרך השטויות. לסיכום: כדי להבין את המציאות צריך גם שכל וישוב הדעת, אבל באותה המידה בדיוק צריך גם הומור, קלילות מחשבתית, בדיחות הדעת, צחוק ושמחה. השילוב של הכוחות האלו ...

... לעשות? ממה זה נובע? ומי שיתבונן בעניין הזה יראה, כי השורש שלו הוא הרצון של האדם לפרוץ את המחסום השכלי שלו ולהבין את המציאות. האדם רוצה להרגיש טוב. וככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות, כך הוא מרגיש טוב ...