... ובו יתבאר עניין החרדות אצל הילדים, כיצד החרדות האלו נוצרות? והעניין הוא, כי החרדה והפחד, תלויים באופן ישיר ובלעדי, בשכל של האדם. כי חרדה ופחד פירושם, חוסר הרצון של האדם, שהמציאות תהיה כנגד רצונו. כגון לדוגמה, שיש לאדם רצון ... ואז יש לאדם פחד וחרדה, מכך שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. וכאשר האדם נולד, הוא נולד כמעט, בלי שום שכל כלל. ולא, שאין לאדם שכל. אלא, שכל אחד נולד עם אין סוף שכל ברמת הפוטנציאל האישי שלו, וכל אחד מבטא ומממש את השכל שלו, בצורה שונה. וכאשר האדם נולד, הוא נולד עם אין סוף שכל, ברמת הפוטנציאל שלו. אבל הוא עדיין לא מבטא ולא משתמש בשכל שלו, אלא ממש מעט. כי גם לילד קטן, יש את השכל לדעת, שהוא לא רוצה להיות רעב וכיוב. וכאשר האדם עדיין עם שכל של תינוק, כמעט ואין לו שום פחד וחרדה כלל. משום, שעדיין אין לתינוק, כמעט שום תפישת טוב ורע. כי ... של האדם. שהאדם רוצה, שהמציאות תהיה כך או אחרת. וככל שיש לאדם יותר רצונות מוגדרים, וככל שיש לאדם יותר שכל, להבין שהמציאות יכולה להיות נגד רצונו המוגדר, כך יש לאדם, יותר חרדות ופחדים. וכאשר האדם נולד, עדיין אין לו ... ההבנה, שהמציאות יכולה להיות נגד רצונו. ולכן האדם נולד, כמעט בלי שום פחד וחרדה. וכאשר האדם גדל ומתבגר, התודעה, השכל והרגש שלו מתפתחים, להבדיל בין הדברים השונים שיש במציאות. והאדם לומד להבדיל, בין מה שהוא אני, לבין מה שהוא ... הטוב שיש בעולם. ולחנך את הילד לשרוד בעולם, זה אומר גם, לחנך אותו לפחד מהרע. וככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא מצליח לאזן את הפחדים והחרדות שלו בצורה שפויה. כי מצד השכל, אכן יש משמעות והבדל, בין טוב לבין רע. אבל מצד שני, כל המשמעות הזאת, של ההבדל שבין טוב לבין ... היא רק יחסית בלבד ולא מוחלטת. כי הטוב והרע, הם רק באופן יחסי, ולא באופן מוחלט. וכאשר יש לאדם שכל אמיתי, שהוא מבין שהכל יחסי בלבד ולא מוחלט, על ידי זה הוא חי במקביל בשני עולמות שונים. שמצד אחד, ... ביחס למה שהוא רוצה באותו רגע, ביחס לזה יש טוב ורע, ויש פחד וחרדה וכולי. ומי שיש לו את השכל, להסתכל על המציאות שלנו, משתי נקודות מבט הפוכות. גם מנקודת מבט שאין הבדל בין טוב לבין רע, וגם מנקודת ...

... יכול לאהוב את עצמו בלי שום תנאים, באופן מוחלט. ולמה? כי יש שני סוגים של אהבה. יש אהבה עם שכל ויש אהבה בלי שכל. ואהבה עם שכל, פירושה, שהאדם אוהב איזה דבר, בגלל שהוא חושב בשכל שלו, שהדבר הזה הוא יותר טוב מאשר רע. ואהבה בלי שכל, פירושה, שהאדם לא שונא את הדבר, לא בגלל שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את עצמו, הרי שהוא לעולם לא יצליח לאהוב ... סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן אפשר, לא לשנוא את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש באין שכל שלו. זא, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, לפי השיפוטיות העצמית שלו את עצמו, לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את עצמו האם הוא טוב או רע, וכל זמן שהאדם בודק את ההערכה העצמית שלו לפי ... הוא יהיה הכי רע בעולם. ואפשר לאהוב משהו גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם, רק כאשר האדם מתנתק מהשכל שלו, ולא שופט את הדבר עם השכל שלו. כי כאשר האדם שופט כל דבר שהוא עם השכל שלו, ממילא יש לו שיפוטיות טובה וגם שיפוטיות רעה. וכדי לאהוב משהו בלי שום תנאים בכלל, דהיינו, לא לשנוא ... בכלל, וגם בו זמנית כן להיות שיפוטי כלפי דברים אחרים. כי או שהאדם שיפוטי, או שהאדם לא שיפוטי. ואם השכל לא עובד, כדי לא להיות שיפוטי. אז באותו הרגע שהאדם לא משתמש בשכל שלו כלפי עצמו, באותו הרגע האדם לא שופט גם שום דבר אחר. ואם האדם מגיע למצב שהוא לא שיפוטי ... באותה המידה ממש, וזו כבר לא אהבה עצמית, אלא אהבה כללית. ועפ הנל, המצב הוא כזה: שאם האדם משתמש בשכל שלו של טוב ורע, אז ממילא הוא מוצא בכל דבר בעולם, גם יתרונות וגם חסרונות. ואז ממילא הוא גם ... שום שנאה עצמית. ולעולם, האדם לא יכול רק לשנוא את עצמו בשלמות, בלי שום אהבה עצמית. כי תמיד כשיש שכל, אז יש יתרונות וגם חסרונות בכל דבר, ואז יש תמיד גם אהבה וגם שנאה, ברמות ובעוצמות שונות. ובנוסף, כאשר האדם אוהב את עצמו תוך כדי שימוש בשכל שלו, הרי שזאת אהבה עם סיבות. כי יש סיבה ויש תנאים, לכך שהאדם אוהב את עצמו. ויש כאלו, שנראה ... שהאהבה העצמית היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש גם את נקודת ... לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט את עצמו, בלי שום שיפוטיות, אז ממילא, האדם מגיע ... גם לא לאהוב ולא לשנוא את עצמו, על ידי זה שהוא לא מגדיר שום דבר, ולא מאמין לשיפוטיות של השכל שלו. אלא, שאז זו כבר לא נקראת אהבה עצמית. כי כאשר אין שכל, אז כבר אין אהבה או שנאה. כי אז, הכל אחד.

... מאוד. כל עוד המלך היה חי, המדינה נקראה מדינה טיפשית ומלך חכם, משום שחכמת המלך הייתה כה גדולה עד שכל שאר תושבי המדינה נראו טיפשים לעומתו. אחרי שהמלך מת, הוא ציווה לשנות את שם המדינה למדינה חכמה ומלך טיפש, ... של הצבת תמונת המלך במרכז הגן? כשהבן מלך מעמיד את התמונה של המלך החכם במרכז הגן, הוא מייצר מצב שכל מי שנכנס לגן זוכר את האמת העמוקה שאין הבדל בין דבר להיפוכו. החשיבה הזאת יוצרת מצב פנימי של שלום ... להחזיר חזרה את השם הקודם שמהלך הוא חכם והמדינה היא הטפשה ואז מי שיצריך גם נהפוך אותו למלך. מה השכל שבדבר? שהיה המלך אז האחדות היתה חכמה והנפרדות היתה טפשה. עכשיו האחדות מתה לצורך העניין, ומי נשאר? הנפרדות. מי ... מהמלוכה. המלך אמר בצוואה הלבן שלו, אני אומר שתחפשו מישהו שיהיה כל כך חכם יותר מהכי חכם במדינה עד שכל החכמים של המדינה יחשבו טפשים ואז אם ימצאו אותו אתה צריך להתפטר, הוא יהיה מלך ולא אתה. ואותו איש שנשא כשימצא חכם כזה חכם מופלג... הוא יהיה מלך. כלומר, מדובר על חשיבה מסויימת שהיא כל כך חכמה שכל מה שאתה אומר זה נחשב לטיפש. אתה מבין מה הכוונה? נכון? החשיבה המוחלטת, אם אתה חושב בצורה מוחלטת כל ... אם אתה חכם ותוכל להכנס אל הגן הזה. אם אתה חכם בא נראה אותך נכנס לגן הזה. יש גן שכל מי שמנסה להכנס אליו ישר מתחיל לחטוף מכות, מרביצים לו והוא צועק ורודפים אותו. עד שהוא בורח. ואלה שרודפים ... מזה שאתה רחוק מהמטרה שלך. אליעד: אז ממה נובע שורש הרע? מזה שאתה חושב שאתה רחוק. עכשיו אם נשתמש בשכל, האם יש באמת הבדל בין רחוק לקרוב. לשמה תכוון. מי מכה אותך את הבן אדם? המחשבה שאומרת: אתה רחוק, ... הרעיון? יש פה שתי מהלכים. יש זה ביחס לאדם עצמו. יש מצב שרודפות אותך מחשבות רעות ואז אתה בורח לשכל של האחדות. למחשבה שאומרת שאין הבדל בין רחוק לקרוב. אבל זה אתה כל פעם צריך לברוח לשם. אבל אם ... לב שמה שמאד מפחיד אותם בכלל יש בו סוג של מוסיקה. והטו אוזנם ושמעו קול זמרה ונגינה נפלאה מאד שכל התענוגים של העולם כולם ואינם נחשבים ובטלים לגמרי נגד התענוג הנפלא הזה של הנגינה הזאת. עכשיו, ודיברו ביניהם. מה ... גרוע יש היבט אחר בדבר. ואז בא איש היער ואומר, מה אתה מתלהב מזה? אני יכול לתת לך משהו שכל פעם שתעשה איזה טכניקה שכל פעם שתשים אותה פתאום תראה שהבהמה מתחילה לנגן. מה זאת אומרת הבהמה מתחילה לנגון? אתה פתאום תראה את המהות ... ומה הנמשל שלו, שזה בחינת זה, וזה מרמז לזה וזה מקביל לזה. זה נקרא ניגון ולראות ניגון. ישלך לימוד שכל דבר גשמי אתה יכול להסביר זה המחויב, זה אפשרי, ניגון מסויים. אבל כדי להכנס למדינה את צריך מעבר לזה. ... הורג אותם ונהרגו כל השרי מלוכה שלו, ולא נשארו כי אם הוא... הכוונה היא שאם אתה מתחיל להפעיל את השכל שלך כל הפחדים נעלמים. אם אתה כבר צדיק, מספיק שתעשה קצת תפילה ויהיה קצת רעמים כבר הגשם עף. בעיקרון אתה יכול עם השכל להעיף את כל הזה. ואז המלך הזה של השדים אמר לו תקשיב, מאחר שאתה איש כזה, אני אתן לך ...

... הבנה של מושג חשוב מאוד - הצמצומים. אליעד מסביר בהרחבה שמדובר בשיטת לימוד שבה האדם לומד ומבין בהדרגה את השכל הגדול והאינסופי על ידי כך שהוא מתחיל משכל קטן ופשוט יותר. לפי רבי נחמן, לא ניתן לגשת מיד אל המורכב והגדול בלי להיכנס קודם כל אל המובן ... שבו רעיון גדול ומורכב מועבר בצורה מצומצמת וקטנה, כדי שניתן יהיה להבינו בהדרגה. כמו שאי אפשר ללמד תלמיד מתחיל שכל מורכב מאוד בלי להתחיל משכל פשוט יותר, כך האדם צריך ללמוד רעיונות גדולים על ידי הבנה הדרגתית של רעיונות קטנים ומצומצמים יותר. אליעד מביא דוגמה לכך שכשמורה רוצה להסביר שכל גדול מאוד לתלמידיו, הוא חייב להתחיל מדברים פשוטים. התלמיד חייב קודם כל להבין את הבסיס, ורק אחר כך אפשר ... בכלל בארוגה כזו שמלאה בסכינים חדות, ומה המשמעות של התעסקות במשהו כל כך קשה ומסוכן? אליעד מסביר שההתמודדות עם שכל גבוה ועמוק דומה להתעסקות בסכינים. כדי להצליח להתמודד עם סכינים, חייבים לעשות זאת בדרך זהירה ומדודה מאוד. אי אפשר להתמודד עם הכל בבת אחת, צריך לגשת בזהירות ובשלבים, וזו בדיוק המשמעות של צמצום. ככל שאתה מתמודד עם שכל גדול יותר ועמוק יותר, עליך לעשות זאת בצורה מדורגת, עם הקדמות והכנות מתאימות. איך למצוא את המורה הנכון ללימוד ליקוטי מוהרן? אליעד כהן מסביר שעל מנת להצליח להבין שכל מאוד גבוה כמו זה של ליקוטי מוהרן, חייבים למצוא רבי גדול מאוד, כי רק רבי בעל דרגת הבנה גבוהה ... כמו שההר הגדול, למרות גודלו העצום, נכנס כולו לתוך העין הקטנה כאשר מסתכלים עליו ממרחק, כך גם כשמורה מלמד שכל עמוק וגדול, הוא מצמצם אותו כך שיוכל להיכנס לתוך מוחו של התלמיד. השערות הם צמצומים קטנים שמאפשרים לשכל גבוה וגדול להצטמצם כדי להיכנס למוח הלומד, בדומה לדרך שבה ההר העצום נכנס דרך העין הקטנה בגלל הצמצום המרחקי. מדוע חייבים לחפש את השכל הגדול ביותר ולא להסתפק בקטן? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא שאסור להסתפק בשכלים קטנים, מכיוון שהמטרה הסופית של האדם היא להגיע להבנה העמוקה ביותר. הוא מציין שדווקא כאשר האדם נמצא במצב קשה ... יותר. מה המשמעות של השאלה למה דווקא ככה בלימוד המצוות? אליעד מסביר שדרך השאלה למה? אפשר לחשוף את מהות השכל הגדול. הוא מדגים את זה דרך המצוות, ואומר שכל מצווה שהבורא נותן לנו, מכילה צמצום של חכמתו. לדוגמה, מצוות ציצית, תפילין, או שולחן ערוך, הן לא סתם פעולות ... את הכל. איך לזהות את הצדיק האמיתי לפי רבי נחמן? אליעד מדגיש כי צדיק אמיתי הוא זה שיכול לקחת שכל גבוה, את האין סוף, ולחלק אותו, להפוך אותו לנגיש וברור עבור האדם הפשוט. זאת אומרת, הצדיק האמיתי הוא זה שמצליח לצמצם את החכמה האינסופית לתוך כלים פשוטים, ולהסביר אותם כך שכל אחד יוכל להבין. איך ללמוד ליקוטי מוהרן? מה זה צמצומים בלימוד? איך להבין את רבי נחמן מברסלב? מה המשמעות ...

הכנה רוחנית, חימום לפני אימון, למה לעשות חימום? חימום רוחני, להיצמד לאמת, תשובות לשאלות גדולות, חיבור השכל והרגש, להסתכל בשכל שיש בכל דבר, להתחבר למהות למה חשוב לעשות חימום רוחני לפני התמודדות עם שאלות גדולות? אליעד כהן מסביר את ... החיים ועל האמת, צריך לעשות חימום רוחני. החימום נועד להכין את האדם באופן פנימי ורגשי, כך שיגיע מוכן להתמודדות שכלית ורגשית עם שאלות מורכבות. מהם שני סוגי החימום שאליעד כהן מציג? אליעד מחלק את החימום לשני סוגים עיקריים: חימום ... התחמם, אפשר לעבור לחימום ספציפי, שבו האדם מתמקד בדיוק בשאלה המסוימת שהוא רוצה להתמודד איתה. למה לפעמים מבינים משהו בשכל, אבל לא מרגישים אותו? אליעד מדגיש שהפער בין ההבנה השכלית לבין ההבנה הרגשית נובע מכך שלא נעשה מספיק חימום. אדם יכול להבין משהו בשכל בצורה ברורה, אך לא להרגיש או לחוות את המשמעות הרגשית של ההבנה הזאת, כי הרגש לא מחובר לשכל באופן מלא. לדוגמה, מישהו יכול להבין באופן שכלי שאין סיבה מוחלטת לכך שהעולם קיים, אך הוא לא מסוגל לחוות את זה רגשית. זה קורה מכיוון שהוא לא ... מספיק את ההיצמדות לאמת בדברים קטנים ופשוטים. כלומר, הוא לא חימם את היכולת שלו להרגיש את מה שהוא מבין בשכלו. מה ההבדל בין מצב של הקשבה למצב של דיבור והסבר? אליעד מסביר את ההבדל בין להקשיב לבין להסביר לאחרים ... מתרגל לחשוב בצורה אמיתית, לבחון כל מחשבה ולשאול האם זה נכון?, מי אמר שזה נכון?, הוא בעצם מבצע חימום לשכל שלו. כשאדם מתמיד בתרגול הזה, הוא מפתח יכולת להתמודד עם שאלות גדולות, כיוון שהוא בנה בסיס יציב של חשיבה ... אתגר או בעיה קשה. לדוגמה, כמו שאדם תמיד מחזיק בבית אוכל למקרה שהחנויות ייסגרו, כך עליו להיות תמיד מוכן שכלית ורגשית. זה דורש לשמור תמיד על מודעות ותרגול של ההיצמדות לאמת. מה ההבדל בין שכל שמגיע אחרי חימום לשכל שמגיע מעצמו? אליעד מתאר שני סוגי שכל: שכל שנובע מחימום (שכל אחרי הקדמות) - זהו שכל שדורש הכנה מוקדמת והתעסקות מכוונת בנושא מסוים. שכל שמגיע מעצמו (שכל קדם) - שכל שנובע באופן טבעי וספונטני, בלי מאמץ או הכנה מראש. זה קורה כאשר האדם מתורגל מספיק, והפעולה השכלית זורמת ממנו בטבעיות. לדברי אליעד, מי שמתמיד בהיצמדות לאמת ובתרגול רוחני, יגיע בסופו של דבר למצב שבו השכל מגיע אליו באופן טבעי, בלי צורך בחימום מיוחד. זו המטרה העליונה של תרגול החימום הרוחני וההיצמדות לאמת. מה זה חימום רוחני? איך לחבר שכל ורגש? מה החשיבות של להיצמד לאמת? למה קשה להרגיש את מה שמבינים? איך לעשות חימום רוחני נכון?

... להתקדמות רוחנית, הארה רוחנית, להיות מודע לעצמך, להבין את עצמך, איך חושב המוח? איך להרגיש טוב? איך לפתח את השכל? איך להתפתח רוחנית? פיתוח החשיבה, קוגניציה, מורה רוחני מואר איך מודדים התקדמות רוחנית אמיתית? הרצאתו של אליעד כהן עוסקת ... התקדמותם הרוחנית לפי מדדים כמו תחושת אושר, הנאה, טוב ורע, או אפילו רמת ההצלחה שלהם בחיים. אבל אליעד מדגיש שכל המדדים הללו אינם מספיק מדויקים, מפני שקל לזייף אותם - גם בפני אחרים וגם בפני עצמנו. לדוגמה, אדם יכול ... המדויק ביותר להתקדמות רוחנית לפי אליעד כהן? אליעד מצביע על כך שהמדד האמיתי והיחיד שאי אפשר לזייף אותו הוא השכל - כמה שכל באמת יש לך בראש. המדד לשכל, לפי אליעד, הוא היכולת שלך לראות ולהבין את המציאות לעומקה, לזהות את כל הנחות היסוד שמאחורי כל מחשבה ורגש שלך. ככל שהשכל שלך מפותח יותר, כך תוכל להבין טוב יותר את עצמך ואת העולם, ולכן באופן טבעי תוכל להתמודד טוב יותר ... לעומק שגם האהבה והשנאה, גם הטוב וגם הרע, הם למעשה ביטויים שונים של אותה המציאות. אם לאדם אין מספיק שכל כדי לראות את זה, הוא תמיד יהיה תקוע איפשהו - או בשמחה זמנית או בעצב זמני - מבלי להבין ... מאוד ובכל זאת לא להיות מתקדם רוחנית, מכיוון שהוא לא באמת הבין את מהות האושר ואת שורשו האמיתי. מדוע שכל הוא המדד היחיד שלא ניתן לזייף? אליעד מדגיש שתחושות כמו שמחה, אושר, או סיפוק קלות לזיוף מכיוון שהן יכולות להשתנות בקלות. אך השכל אינו ניתן לזיוף מכיוון שכאשר השכל מתפתח, הוא לא יכול ללכת אחורה. אם הבנת משהו לעומק, אם הצלחת לראות את הנחות היסוד שלו, אם הבנת את הסיבות שבגללן אתה חושב או מרגיש בדרך מסוימת, לא ניתן לבטל את ההבנה הזאת. שכל הוא משהו שאינו משתנה בקלות ברמה הזאת - הוא קבוע, יציב ואמיתי. לדוגמה, אליעד אומר שאם תשאל את עצמך ... עד להנחת היסוד הבסיסית ביותר של הרצון הזה, זו תהיה התקדמות אמיתית שאי אפשר לזייף. אך מי שאין לו שכל לא יצליח להגיע לשם, ולכן הוא יכול להתבלבל ולהטעות את עצמו לגבי מידת ההתקדמות שלו. איך מפתחים את השכל לפי אליעד כהן? לפתח את השכל, לפי אליעד, משמעותו להתאמן על לראות את כל הנחות היסוד של המחשבות שלנו. בכל פעם שאתה חושב או מרגיש ... האם ההנחות האלה מחויבות? האם הן באמת נכונות? האם אפשרי שההפך מהן הוא הנכון באותה המידה? באמצעות התרגול הזה, השכל מתפתח, והאדם מתרגל לראות את המציאות בצורה יותר ברורה וחדה. אליעד מסביר שזה דורש הרבה תרגול והקפדה מתמדת על ... הופך להיות מודע לחלוטין לתהליך החשיבה שלו ולשורשים העמוקים ביותר של המחשבות והתחושות שלו. מהי הטעות הנפוצה של זריקת השכל? אליעד מתייחס למושג נפוץ ברוחניות של זריקת השכל - הרבה תורות רוחניות מהמזרח אומרות לאדם לזרוק את השכל שלו, להתנתק מהמחשבות ולא להזדהות איתן. אך הוא מבהיר שהכוונה אינה באמת להפוך לאדם חסר שכל. ההסבר שלו הוא שכדי לזרוק את השכל, עליך דווקא להשתמש בשכל שלך בצורה מאוד חדה ומדויקת, להבין כל הנחת יסוד במחשבותיך, ורק אז לבחור האם להזדהות או לא להזדהות עם אותה מחשבה. אליעד מזכיר את הסיפור של רבי נחמן מברסלב, שאדם סיפר לו שחלם שכל השיניים שלו נפלו. האדם פירש זאת כסימן שהוא יאבד את כל החוכמה שלו, אך רבי נחמן ענה לו שהוא ... - מה שאמור ליפול זה רק החוכמות השגויות שלו, אבל החוכמה האמיתית שלו צריכה להישאר. כך, לפי אליעד, זריקת השכל פירושה לזרוק את המחשבות והאמונות השגויות, אבל להחזיק דווקא בחכמה האמיתית, זו שמבינה את המציאות לאמיתה. איך ליישם בפועל את תהליך פיתוח השכל? בפועל, אליעד ממליץ שוב ושוב להטיל ספק בכל מחשבה ורגש, לשאול את עצמך מהן ההנחות שמאחוריהם, והאם הן באמת ... ושליטה בתודעה, וזה בעצם המדד האמיתי והבלעדי להתקדמות רוחנית. איך למדוד התקדמות רוחנית? מהי הארה רוחנית? איך לפתח את השכל? למה שכל הוא המדד היחיד להתקדמות רוחנית? מה הטעות של זריקת השכל? איך להטיל ספק במחשבות? כיצד להבין את עצמך לעומק?

ריקנות שכלית, התפתחות שכלית, תחושת ריקנות פנימית, ריקנות גוברת, חוסר עניין, מרגיש ריקנות, לא מוצאת עניין, פחד מריקנות, שום דבר לא משנה, ריקנות בחיים, ריקנות כרונית, ריקנות נפשית מהי תחושת הריקנות השכלית וכיצד היא קשורה להתפתחות השכלית? ההרצאה עוסקת בתחושות של ריקנות שכלית ותחושת ריקנות פנימית, כשהמרצה בוחן את הקשר בין התפתחות השכל לבין תחושת ריקנות בחיים. במהלך השיחה, אליעד עוסק בשאלה אם הגדלת השכל יכולה להוביל להרגשת ריקנות רבה יותר או פחות, ומדגיש את הקשר המורכב בין שכל, רצונות וריקנות פנימית. כיצד מתפתחת תחושת הריקנות? תחושת ריקנות נובעת לרוב מהשילוב של חוסר עניין במתרחש מסביב, שמוביל להרגשה של ריקנות נפשית או שכלית. אליעד שואל את השאלה אם כאשר יש לאדם יותר שכל, האם זה גורם לו לחוות פחות ריקנות או להרגיש יותר מלא. זהו תהליך שהוא לא בהכרח ליניארי, ואי לכך הוא טוען כי לפעמים ככל שיש לאדם יותר שכל, הוא עשוי לחוות פחות עניין בדברים שהוא לא מוצא בהם תועלת. האם שכל יכול להעצים את תחושת הריקנות? במהלך השיחה, עולה השאלה אם שכל יכול לעזור לאדם להימנע מרגשות של ריקנות. תשובתו של אליעד הייתה כי בעוד שהשכל יכול לשמש ככלי עבודה, הוא לא בהכרח מגביר את תחושת המלאות, אלא עשוי להוביל את האדם למצב שבו הוא ... יותר, כשהוא מתמקד בפרטים הקטנים של כל דבר, אך מוצא בהם מעט עניין. אם אדם מרגיש שיש לו יותר שכל, הוא עשוי להיות מוצף בפרטים ובדרכי החשיבה, אך לא בהכרח ירגיש יותר מלאות נפשית. העניין הוא שעם השכל מתהווים יותר רצונות, דבר שיכול להוביל לתחושת חוסר סיפוק. מה הקשר בין השכל לרצונות ולתחושת הסבל? אחד הנושאים העולים בשיחה הוא האם השכל באמת יכול להוות פתרון לסבל או לריקנות. השאלות נוגעות אם ככל שיש לאדם יותר שכל, הוא יחווה פחות רצונות, או להפך - הוא יהיה חשוף ליותר אפשרויות ורצונות, דבר שיכול להוביל לתחושת ריקנות רבה יותר. אליעד מציע כי השכל בעצם לא בהכרח מפחית את הרצונות, אלא עשוי להעצים אותם, וכך להביא את האדם לתחושת ריקנות פנימית. מה הקשר ... במיוחד כאשר אדם עוסק במטלות או תחומים שלא מעניינים אותו, או כשהוא נתקל בקשיים במסע ההתפתחות האישית שלו. ריקנות שכלית החיבור בין שכל לרגשות האם שכל יכול למנוע ריקנות? האם השכל משנה את תחושת הריקנות? תחושת ריקנות בחיים

... מה נעשה ננסה לשכנע אותו שזה שהוא בדיכאון זה לא רע זה מאוד קשה גם לא בהכרח נצליח זה שכל מאוד גדול לא שזו לא האמת זה אמת אבל מה נסביר לו שמה אכפת לך שאתה בדיכאון כאילו אז ... היא שהוא באמת בדיכאון וזה שהוא בדיכאון באמת זה רע באופן יחסי זה רע לא נביא אותו עכשיו לאיזה שכל מי אמר שיש הבדל בין טוב לרע לא נביא אותו לשם זה לא רלוונטי לעניין שלנו ולכן השאלה היא ... שאני לא אחשוב שבזבזתי את החיים על כלום. ש: כאילו הוא לא רוצה להיות חכם כדי שאז הוא יראה שכל השנים האלה הוא היה מטומטם כאילו נניח. אליעד: בדיוק יש נגיד רבנים גדולים שהם קולטים שזה לא בדיוק הוא ... אם אני בדיכאון או לא עכשיו אני בטוח שאני משוגע ושאני בדיכאון ובנוסף לכל הם גם יוצאים בקבוצות תמיכה שכל אחד יספר על הדיכאון שלו וכמה הוא היה בדיכאון ואיך הוא נכנס לדיכאון אז כבר בן אדם אומר וואלה ... בעיתיים ביותר. צריך לעשות בדיוק הפוך אם אתה בדיכאון בן אדם טוען שהוא בדיכאון נשלח אותו לאנשים שהכי שמחים שכל היום עושים דברים יגידו לו טוב אתה בדיכאון אין בעיה בוא בינתיים תעזור לי לסדר את החדר הכל בסדר, ... הבנו את הסיפור? ש: כן. אליעד: אתה הבנת? ש: אני חושב בערך. אליעד: מה המסקנה שבשביל לצאת מדיכאון צריך שכל בראש ובשביל שכל בראש מה צריך להיצמד לאמת בשביל להיצמד לאמת מה צריך גם שכל בראש ויש לך קצת שכל תשתמש תיצמד לאמת ותראה שיתפתח השכל ואז הכל יסתדר.

... יעילה יותר להשיג את המטרה שלו, הרי שזה סוג של הארה. ובעקרון ניתן לומר, כי בכל פעם שמתגלה לאדם שכל חדש, דהיינו, בכל פעם שהאדם מגיע לתובנה חדשה כלשהי, הרי שזה סוג של הארה. ויש 2 סוגים של הארה. ... מהאור של השמש, ויש הארה שבה האדם הופך להיות השמש עצמה. ונסביר: כל ההארות שבעולם, יש להן שורש, שהוא השכל הכללי שממנו נוצרים כל השכלים שבעולם. כי כל שכל ושכל שיש בעולם וכל מחשבה ומחשבה שיש בעולם, יש להם איזה שורש כלשהו וסיבה כלשהי שבזכותה הם קיימים. כי כל מחשבה שאותה חושב האדם, יש איזו סיבה מדוע הוא חושב את המחשבה הזאת. וכל צורת מחשבה בעולם, יש איזה שכל כלשהו שעליו היא מבוססת. וכל שכל בעולם, וכל צורת הסתכלות שיש בעולם, הכל מבוסס בסופו של דבר על שכל אחד, שממנו כולם מקבלים את החוזק שלהם. וככל שהשכל של האדם קרוב יותר אל השכל הראשון, כך האדם צודק יותר וקרוב יותר אל האמת. והשכל הראשון הזה, הוא השכל שלפיו מתנהגת כל המציאות. כי המציאות שלנו מתנהגת בצורה מסוימת. ובוודאי שיש שכל כלשהו שלפיו המציאות מתנהגת. והשכל שלפיו המציאות מתנהגת, הוא השכל והסיבה שבגללו כל הדברים שבעולם הם כפי מה שהם ולא אחרת. כי כל דבר בעולם יש לו צורה כלשהי ומצב כלשהו שבו הוא נמצא. ובוודאי שיש סיבה כלשהי, מדוע הדבר הוא כך ולא אחרת. והשכל הראשון של כל השכלים שבעולם, הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וככל שהאדם מתקרב יותר אל השכל שיש בכל דבר, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, כך הוא מתקרב יותר אל השכל הראשון שהוא האור והשמש, וכך הוא מתקרב יותר אל ההארה. וכל זמן שהאדם לא מגיע אל השכל הראשון, הרי שהוא רק מתחמם מהשמש ומהשכל הראשון, אך הוא עדיין רחוק ממנו וצריך להתקרב אליו. אך כאשר האדם מגיע אל השכל הראשון של המציאות, דהיינו, כאשר האדם מצליח לתפוס בשכלו את המציאות כפי מה שהיא, דהיינו, להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה דעתו של האדם מתאחדת עם השכל של המציאות, ועל ידי זה האדם עצמו הופך להיות השמש עצמה והוא יכול להאיר. וגם כאשר האדם הופך להיות ... השמש עצמה, דהיינו, כאשר האדם מבין את כל המציאות, הרי שזו שלמות ההארה, כי אז האדם עצמו מתחיל להאיר בשכל שלו, על סביבתו. כי אל השמש אי אפשר להתקרב, מאחר שהיא שורפת את כל מה שמתקרב אליה. אך כן ... בני האדם. וכאשר האדם שם משקפי שמש, על ידי זה השמש לא מזיקה לו. והאדם לא יכול להבין את השכל של המציאות כולה ולהיות השמש עצמה, מאחר שזה ישרוף אותו לגמרי. דהיינו, שהשכל הזה הוא ככ גדול, שכל מי שמתקרב אליו יכול להשתגע ממש. ולא משום שהשכל הזה לא נכון, אלא משום שהוא ככ גדול, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השכל הזה. וכל מי שמתקרב אל השמש הזאת הוא עלול להינזק... אך מי שבכל זאת מוצא את הדרך להגיע אל ... והופך להיות השמש עצמה, הוא יכול עכשיו להאיר את האור של השמש לאחרים. ואיך? באמצעות צמצומים שונים. כי את השכל עצמו של השמש, אי אפשר לומר, מאחר שהוא גדול מידי ומאחר שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האור של השמש, שהוא השכל הגדול ביותר. והחכם שזוכה להיות השמש עצמה, דהיינו, שהוא רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, הוא יודע לצמצם ... יודע את התשובה ואת הפתרון. והשמש עצמה, לעולם לא חשוך אצלה. והחכם יודע להאיר לאדם את דרכו, על ידי השכל של השמש. דהיינו, החכם האמיתי נותן לאדם עצות, שהן חלקים מהשכל הכולל של המציאות. ומצד האמת, השמש מאירה תמיד בשווה בכל מקום. אלא שהאדם עושה לעצמו צל. כי השמש מאירה ... האמת, הכל טוב תמיד. כי הרע נוצר רק מחמת חוסר הבנה של האדם את המציאות. והשמש שהוא האור של השכל, הוא מאיר תמיד לאדם. כי בוודאי שהשכל האמיתי נמצא תמיד בכל דבר, מאחר שכל הדברים קורים לפיו, והוא הרי הסיבה של כל הסיבות. אך האדם שלא מסתכל על השכל הזה, הוא עושה לעצמו חושך. כי אילו ידע האדם את השכל של המציאות, הרי שהוא היה רואה את האור שיש בכל דבר, דהיינו, את הטוב שיש בכל דבר, ועל ידי זה הוא תמיד היה מרגיש טוב יותר. אך האדם שלא חושב בצורה נכונה, הוא מסתיר מעצמו את אור השכל של השמש, ועל ידי זה הוא לא מבין את המציאות, והוא מרגיש רע וכולי. ואיך יכול האדם להתקרב אל ... את העצות של החכם האמיתי ומתבונן בהן. כי בכל עצה שאותה נותן החכם, תמיד יש בה חלק כלשהו של השכל של המציאות כולה, שהיא השמש עצמה. ועל האדם להתבונן על העצות של האדם החכם, ובשלב הראשון לנסות להבין אותן. ...

... לקבל עצות בצורה נכונה? והתשובה היא, כי הדרך לקבל עצות בצורה נכונה, היא על ידי זה שהאדם מסתכל על השכל שיש בכל דבר. כי בכל דבר בעולם יש שכל. והשכל שיש בכל דבר, הוא הסיבה שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא. וכאשר האדם מקבל עצה כלשהי, בין אם העצה הזאת נכונה ובין אם היא לא מדויקת, הרי שיש שכל כלשהו וסיבה כלשהי, מדוע נותן העצה חושב שהעצה שלו טובה. וגם אם מישהו מנסה לרמות את חברו ולתת לו עצה רעה, הרי שיש שכל כלשהו שבגללו נותן העצה חושב, שהעצה תראה אמינה. ויש סיבה מדוע נדמה לאדם שהעצה שלו תראה אמינה, גם אם ... וכל שכן שכאשר אדם נותן עצה טובה, וכל שכן שכאשר החכם האמיתי נותן עצה, הרי שבוודאי שיש בעצה הזאת שכל מסוים. כי העצה היא רק צורת ביטוי מעשית של שכל מופשט. כי השכל הוא מופשט. והאמת היא נכונה בכל מצב, בלי קשר למה שקורה בפועל. והאמת היא הדבר הכי מופשט שיש, כי היא לא מושפעת משום דבר מעשי, אלא היא אמת בכל מצב. והשכל גם הוא מופשט. ושכל אמיתי, הוא שכל שנובע מידיעת האמת. ועצה טובה, היא ביטוי מעשי של האמת הרוחנית. וכאשר האדם מקבל עצה, הרי שהוא בעצם מקבל שכל. וגם אם העצה הזאת היא מעשית ופרקטית, הרי שיש בכל עצה גם שכל כלשהו, שהוא בעצם צורת ההסתכלות על המציאות, שממנה נבעה העצה הזאת. וכאשר האדם מקבל עצה כלשהי מאדם אחר, הרי שהוא מקבל גם את השכל של האדם האחר. ולכן, כאשר האדם מקבל עצה כלשהי, עליו לנסות להסתכל על השכל של העצה. דהיינו, לנסות להבין למה העצה הזאת היא כפי מה שהיא. ועל האדם לנסות להסתכל על השכל שיש בכל דבר, ולקשר את עצמו אל הסיבה ואל השכל שבגללו העצה הזאת היא כפי מה שהיא. ועל ידי זה שהאדם מסתכל על השכל שיש בתוך העצה, דהיינו, מנסה להבין את הסיבה שבגללה העצה הזאת היא כפי מה שהיא, על ידי זה האדם ... נכונה באמת ומפיק מהן את המיטב. עד שאפשרי הדבר, שאדם ייתן עצה לחברו, וחברו שמקבל את העצה יסתכל על השכל של העצה, וזה שמקבל את העצה, יבין את העצה טוב יותר ממי שנתן אותה, עד שמקבל העצה יהיה חכם יותר ממי שנתן אותה! כי לא תמיד נותן העצה מבין את עצמו בשלמות. ואם האדם רגיל להסתכל על השכל של העצות שהוא מקבל, על ידי זה בסופו של דבר, הוא הופך להיות חכם יותר מאלו שנתנו לו את העצות. והכל בגלל שהוא מסתכל על השכל שיש בכל דבר, ומקשר את הדברים לשורשם וכולי.