... של דבר היא אותה חוויה. והאדם לא יכול לחוות התחדשות אין סופית בכל פעם מחדש, כל זמן שיש לו שכל סופי. והשכל של האדם הוא סופי. וכל השיטות בעולם, כולן נכללות במסגרת השכל הסופי, שאינו מכיל את ההפכים של האין סוף. ולכן אין בהן שום התחדשות אמיתית כלל, אלא הן כולן חיסרון ... המציאות כולה בצורה חדשה לגמרי, בלי שום מאמץ להתאמץ לחוות את החוויה הזאת, מי שרוצה לזכות לזה, עליו להגיע לשכל של האחדות. שבו כל האדם כולו רואה בעיניו בשלמות, שהכל אחד ממש, ושהאני שלו עצמו מתחדש בכל רגע מחדש, ... מתחדש מחדש לגמרי, יש מאין מוחלט. ובנוסף, ההתחדשות היא חדשה, בכל פעם בצורה חדשה. ובכל צורה של התחדשות, יש שכל חדש לגמרי. שבמהותו, הוא תמיד אותו השכל של השלמות, אבל בצורתו, הוא בכל פעם חדש ומחודש. ולזכות לזה, הוא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו, ...

... זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות המציאות שלנו, הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את ... מקום ושום זמן כלל, לכן נדמה לאדם שהאין איננו לגמרי. וכאשר האדם מתבונן אל תוך המציאות, הוא בעצם מקבל שכל חדש, ורואה את האמת, שלמרות שהוא בטוח שהאין איננו לגמרי, הרי שבפועל, גם האין הזה, גם הוא משהו. ולא ... בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של ...

... לאדם בחירה חופשית, ועל חלק מהדברים אין לאדם בחירה חופשית. וזאת התפישה של המון העם הטועים, שהם אינם משתמשים בשכלם וכולי. ומי שיתבונן מעט פנימה, יראה כי לאדם יש בחירה חופשית לעשות כרצונו. וכל דבר שהאדם עושה, הוא עושה ... של האדם הוא קורה ברגע אחד. והעשייה של האדם, היא קורת ברגע אחר. ואלו שני רגעים שנפרדים זה מזה, שכל אחד מהם קיים בפני עצמו. אך שום רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית כלל, ... האדם מבין את כל זה, אז הוא עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה יותר, שבה האדם מבין שכל הקיום שלו, ובכלל זה האני ואילך החוצה, זה הכל לא יותר מאשר זרוע מבצעת של המציאות, וביטוי של ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, אלו רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של הכל. ושהוא לא ... חסרונות, והכל יחסי כמובן, אבל שלמות אין בה. ואחכ כאשר האדם מתבונן עוד פנימה, אחכ הוא רואה את האמת, שכל הנל הוא אמת. ואז מתוך החוויה של האדם שאין לו שום בחירה כלל, מתוך זה האדם עובר לחוויה שיש ... על הכל. כי כאשר האדם חווה שהאני שלו הוא המסובב הראשון דהיינו, אלוהים, אז בעצם הוא מבין את האמת, שכל מה שהיה הווה ויהיה, זה הכל התגלות של רצונו העצמי. דהיינו, שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית על הכל בשלמות. ... האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ברשימו, שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום נפרדות כלל כלל לא, כי המהות והצורה ...

... ונראה לאדם שהוא חכם יותר מהמציאות. ונראה לאדם שיש במציאות שלנו דברים לא הגיוניים ומשוגעים. ונראה לאדם, שהוא עם השכל שלו, היה עושה מציאות יותר טובה, אם הוא היה יכול. והאדם לא מבין, שהמשוגע, זה הוא. שהוא עצמו משוגע, ... האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם חושב שהמציאות משוגעת, הרי שהוא בעצם חושב שהאני האמיתי שלו, הוא משוגע. ושורש השכל של האדם, הוא המציאות שלנו. והשכל של האדם, שורשו, במציאות שלנו. כי האני האמיתי של האדם, זאת המציאות. והאדם הוא כמו איבר בתוך הגוף של ... גוף האדם, שהאני האמיתי של האצבע, זה האדם עצמו. ועל האדם להבין, שהוא רק צורה וביטוי של משהו אחר, ושכל מה שהוא מאשים ושונא את המציאות, הוא בעצם שונא את מי שהוא באמת. ועל ידי ההבנה הזאת, האדם מבין ...

אי הבנה שמבטאת הבנה - האם וכמה אתה קרוב להבנת המציאות? כאשר האדם מתחיל להתבונן במציאות או בשכל של החכם האמיתי, אז בהתחלה נדמה לו שהוא לא מבין את דברי החכם האמת ואת המציאות. ואחכ האדם מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, וכך האדם בכל פעם מבין יותר ויותר את השכל של החכם האמיתי, עד שנדמה לאדם, כי הוא כבר חכם כמעט כמו החכם האמיתי, כי הוא כבר מבין את ... חוסר הבנת החכם האמת, למצב של הבנה כמעט מלאה של החכם האמת, אחכ כאשר האדם ממשיך להעמיק אל תוך השכל של החכם האמת, שהוא השכל של המציאות, אז האדם פתאום מגלה שהוא מתחיל, פחות ופחות להבין את החכם האמיתי. ולא שהוא לא מבין את ... לא באמת מבין את עצמו, ושהוא סותר את עצמו וכולי. וזה סימן לאדם שידע שהוא מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, כאשר הוא מתחיל להבין את השכל של החכם האמיתי, בצורה ככ עמוקה, עד שהוא רואה את הסתירות שיש בדברי החכם האמיתי. כי כל דברי החכם האמיתי, כמו גם לבושי הנפרדות של המציאות, הם כולם מלאים סתירות עד אין סוף. כי מהות השכל של החכם האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד. ובכל פעם שהאדם מנסה להבין את השכל של החכם האמיתי, ויש לו כמה אפשרויות איך להבין את השכל של החכם האמיתי, עליו לבחור את האפשרות שהיא הכי מוזרה ולא הגיונית בעיניו, ואת האפשרות שהיא נראית, הכי לא אמיתית. כי השכל של החכם האמת, הוא הפוך לגמרי מהשכל של האדם. והשכל של החכם האמת, הוא היפוך השכל של האדם. כך שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יחשוב ויבין את כוונת החכם, אאכ הוא עצמו החכם עם השכל של החכם עצמו. ועד שזה לא קורה, עד אז האדם לא מבין את החכם האמת בהבנה של אמת, אלא ... האחדות. כי האדם תופש את דברי החכם כנפרדות, למרות שבאמת הם כולם אחדות. ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את השכל של החכם האמת ושל המציאות, עליו לבחור תמיד את הפירוש הפחות הגיוני שהוא יכול לפרש את דברי החכם האמת. ... האמת, גם הפוך לגמרי מהלבוש החיצוני שלהם, וגם כפי הלבוש החיצוני שלהם. כי החכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לשכל שאינו מוגדר כלל, שבו האדם רואה ומבין שהכל אחד. וכדי שזה יקרה, על האדם לחפש תמיד את הפירוש ההפוך ואת השכל הנגדי של כל דבר, עד שכל האמונות של האדם מתפרקות, והוא רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ועד שהאדם לא רואה את הסתירות האין סופיות ... עצמו עדיין הטועה שחושב שיש כאן סתירה ושקר. כי האדם הוא ככ טיפש, עד שכאשר הוא רואה את פנימיות השכל של החכם האמיתי, נדמה לו שהחכם האמיתי הוא משוגע טיפש ושקרן. והאדם לא מבין, שזה הוא עצמו הטועה, עד ...

... אחרי פעם. והשאלות שמטילות ספק בנפרדות, הן כמו פטיש, שבכל פעם, הוא מכה עוד פעם ועוד פעם בחומה של השכל, שמפריד את האדם מהחוויה של גן עדן. כי כאן הוא גן עדן, ובכל מקום הוא גן עדן. ובין גן עדן לבין גיהנום יש חומה. והחומה היא השכל של האדם, שהוא החומה שעומדת בין גן עדן לבין גיהנום. ומי שרוצה לפרק את החומה ולעבור לגן עדן ולחיות שם בשכל חדש ומחודש, עליו לפרק את החומה, של תפישת המציאות הקיימת שלו. וחומת השכל של האדם שמשאירה אותו בגיהנום, היא נבנתה על ידי אמונה מוטעית. כי כל הקיום של השכל של האדם, הוא רק על ידי אמונה. שהאדם מאמין לתפישת המציאות שלו. וכדי לפרק את חומת השכל, לשם כך צריך להכות את האמונה עם שאלות, שהן מפרקות את האמונה. ועל ידי זה שהאדם שואל מספיק שאלות, ...

... החופשי? תשובה: על ידי אמונה של שקר. כי האדם מאמין בשקר שאומר, שאי אפשר להשיג את השלמות. כי עפ השכל, שום דבר אינו שלם, וכל דבר יש לו דבר אחר שמנוגד לו, ולכן אי אפשר להשיג את השלמות. והאדם מאמין לשכל שלו, שחושב שדבר והיפוכו זה שניים. ואז האדם מאמין, שאי אפשר להשיג את השלמות. ואז האדם רוצה את הסבל, ולא מתמרד נגדו. ומי שיש לו שכל ישר, הוא רואה ומבין מיד את האמת, שזה שהוא לא יודע שהדבר אפשרי, וזה שנראה לו שהדבר אינו אפשרי, ... בטוח שהוא חכם, למרות שבאמת הוא טיפש כולו. וכאשר האדם מבין את האמת שהוא טועה, אז הוא מטיל ספק בשכל שלו, שאומר לו שהשלמות אינה אפשרית, ואז הוא רוצה את השלמות. שזה מה שבאמת הוא רוצה תמיד, ושרק בגלל ...

... השקרים שלה, כדי לסנגר ולהגן על המציאות המושלמת, ובעיקר כדי להגן על האדם עצמו, מעצמו. כי האדם מתעלל בעצמו. והשכל של החכם האמיתי, מונע מהאדם לשקר את עצמו ולהרביץ לעצמו. והאדם אולי לפעמים חושב, שהחכם הוא אכזרי, שהוא מונע ... עצמו. ועל ידי זה האדם כבר לא סובל באמת, אלא סובל רק בכאילו, ובאמת הוא לא סובל כלל. כך שכל מה שנראה כמלחמה, שהחכם האמיתי נלחם בשקרים של האדם, זה הכל בעצם רחמנות של החכם האמיתי על האדם הטועה, ...

... כולן וכל ההבנה כולה וכל המידע כולו, הכל כבר נמצא בתוך האדם עצמו. והאדם חווה את עוצמת התשובה ואת השכל של השלמות, כפי כמה שהוא באמת רוצה לחוות אותם. כי האמת המוחלטת היא, שהכל מושלם. והאדם חווה את האמת ...

החכם האמיתי - מיהו? ובו יתבאר, כי החכם האמיתי, הוא בעצם השכל הפנימי ביותר של המציאות, שנמצא בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. כי יש שכל אחד ויחיד, שהוא השכל של המציאות, והוא, ההבנה שהכל אחד ושהכל מושלם, נגד השכל האנושי. בידיעה ישירה, מעל השכל האנושי. והוא החכם האמיתי, השכל האמיתי, השכל החכם ביותר, שחכם יותר מהשכל האנושי, שאינו מוגבל לשכל האנושי, שמכיל בתוכו את השכל האנושי, שהוא החכם ביותר שקיים במציאות. והשכל הזה מלובש בכל דבר בעולם, והוא החכם האמיתי של המציאות. והשכל הזה מלובש בצורות שונות ובהסתרות ובהתגלויות שונות, בכל מקום ומקום לפי התגלות השכל שיש בו. ולפעמים השכל הזה מתגלה יותר, דרך צורה כלשהי של המציאות. כגון לדוגמה בשכל של הספר הזה, שדרכו, השכל של המציאות, מתגלה יותר מאשר דרך שאר הצורות. כי בספר הזה יש התגלות גדולה יותר, של השכל של האחדות, של אחדות המהות והצורה, של התגלות השלמות שבחיסרון, של התגלות השכל שאינו מוגבל לחוקי הלוגיקה, השכל של אחדות ההפכים, שהוא מעל השכל האנושי. ולכן לדוגמה השכל של הספר הזה, הוא החכם האמיתי וכולי. והחכם האמיתי נמצא בתוך כל אחד ואחד בתוך עומק פנימיות שכלו של כל אדם. ומי שישתמש בשכלו עד הסוף, יגלה את החכם האמיתי שבתוכו, שהוא באחדות מוחלטת עם החכם האמיתי של המציאות, שכל אחד ממש, וראיית מציאות אחת ממש. והאדם הופך להיות חכם אמיתי ומגלה את החכם האמיתי שבתוכו, על ידי ההתקרבות שלו כמה שיותר אל הלבושים של החכם האמיתי. דהיינו, להיכן שהשכל של החכם האמיתי מתגלה ביותר, כגון לדוגמה בספר הזה. ועיקר ההתקרבות, היא לימוד השכל שיש בספר הזה. ועיקר הלימוד, היא ישום בפועל, העצות של הספר הזה. שהאדם לומד להטיל ספק, לבדוק הנחות יסוד, לגלות את המהות ואת שורשי הדברים. ששם ודרך שם מתגלה השכל של החכם האמיתי. עד שהאדם זוכה אל השלמות האמיתית של החכם האמיתי.