לדעת את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום איך אפשר לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אפשר לדעת משהו שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל את מה שאין בו שכל, ומה המשמעות של לדעת את הכלום. ההרצאה עוסקת בשאלה העמוקה: אם אנחנו מדברים על מצב ללא שכל וללא ידיעה, איך בכל זאת אנו יכולים לדעת או להבין אותו? אליעד מדגיש שהמונח להבין את הכלום הוא רק דימוי, כי ברגע שמשהו ניתן להבנה, הוא כבר אינו כלום. כיצד אפשר להבין את הכלום בעזרת השכל? הבעיה המרכזית שעולה היא הסתירה הפנימית בין הצורך להשתמש בשכל כדי להבין, לבין הרצון להבין משהו שאין בו שכל. אליעד מסביר שאכן אין דרך ישירה להבנה כזו, משום שהבנה מטבעה היא שכלית, ואם אנו מנסים להבין משהו חסר שכל, אנחנו מיד מוסיפים לו שכליות, ובכך מאבדים את המשמעות המקורית שלו. האם באמת אפשר להגיע למקום שאין בו שכל? אליעד מדגיש שהתשובה מורכבת, משום שאכן יש מקום כזה. הוא מציג את התודעה של האדם בצורה מפורטת, המחולקת לשני חלקים: החלק שהוא השכל והתודעה הנוכחית, והחלק שקדם לתודעה - המהות חסרת השכל. למשל, הוא נותן את הדוגמה של שולחן - השולחן הוא שולחן, אבל במהותו העמוקה יותר, לפני שקיבל את המשמעות של שולחן, הוא היה קיים בלי הגדרה שכלית כלל. בדומה לכך, כל אדם הוא בו - זמנית גם תודעה בעלת שכל וגם מהות בסיסית חסרת שכל שקדמה לתודעה. הוא מדגיש שהמצב של אין שכל אינו מצב שבו האדם נמצא ומודע לכך באמצעות שכלו. זהו מצב של הימצאות ללא מודעות שכלית. אליעד מסביר שכאשר אדם נמצא במצב זה, הוא בעצם חוזר למצב הראשוני שלו - מצב לפני המודעות וההגדרות העצמיות, לפני הידיעה של אני ולא אני. איך אדם יודע שהוא נמצא במצב של אין שכל? אליעד מציג שאלה נוספת: איך האדם בכלל יכול לדעת שהוא נמצא במצב של חוסר שכל או חוסר מודעות? התשובה שלו לכך היא שגם המושג לדעת שאתה שם אינו תקף שם, כי לדעת זה שכל, והמצב האמיתי של הימצאות ללא שכל הוא מצב שאין בו את היכולת לדעת או לא לדעת. במצב זה האדם פשוט נמצא ללא הפרדה בין אני ... מגיע לחוויה שבה הוא מרגיש שאין הבדל אמיתי בין האני לבין הלא אני. במצב הזה אין תחושה של הפרדה שכלית, אין מחשבה של אני כאן, וזה שם, אלא יש חוויה של אחדות מלאה, שבה אין שום הבדלה שכלית או הגדרה שמפרידה את האדם מהסביבה או מהמציאות. איך ניתן להתקדם לקראת המצב של חוסר שכל? אליעד מציע תהליך של התבוננות עצמית עמוקה - כאשר האדם מתבונן אל תוך עצמו, הוא עשוי לגלות את הנקודה שבה אין שום הפרדה בין האני שלו לבין כל מה שסביבו. התהליך הזה אינו שכלי, למרות שלעתים משתמשים בשפה שכלית כדי לתאר אותו. זהו תהליך שבו האדם פשוט מגיע למקום שבו לא קיימת השאלה אם הוא יודע או לא ... - ידיעה מוחלטת, חופשית משאלות והגדרות. האם אדם יכול לזכור או לדעת לאחר מכן שהוא היה במצב של חוסר שכל? אליעד מדגיש שבמצב האמיתי של חוסר שכל, אין משמעות לזיכרון או לידיעה. האדם לא יכול לומר לאחר מכן בצורה שכלית ברורה שהוא היה שם, משום שהידיעה עצמה היא שכלית, והמקום האמיתי של חוסר שכל הוא מעבר לשכל, מעבר ליכולת לתאר או לדעת אותו באופן ברור. הוא קיים אך אינו מוגדר על ידי מחשבות או ידיעות כלשהן. ... היתה משמעות למושג האני. לכן, כל עוד האדם חווה את עצמו כקיים בנפרד מהמציאות, הוא נמצא במצב של תודעה שכלית המייצרת הפרדות. כאשר הוא מגיע למצב שאין בו שכל, תחושת האני והפרדתו מהמציאות נעלמות לגמרי. בסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מבהירה שבעומק המציאות יש מצב של הימצאות ללא שכל, ללא ידיעה וללא הפרדה. כדי להגיע אליו נדרש תהליך של התבוננות עצמית עמוקה, שבו האדם מתגבר על מגבלות השכל ומגיע למקום שאין בו הגדרות כלל, מצב שהוא פשוט להיות ללא שום מודעות שכלית של קיום או אי - ...

... במקום אחד, אז בהגדרה אינך נמצא במקום אחר, שכן כאן בהכרח מבטל את האפשרות להיות שם. הוא מסביר כי השכל שלנו מוגבל, ואינו מסוגל לתפוס את הקיום של דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. אליעד מדגיש כי רוב האנשים אינם ... אחדות ההפכים, ואיך ניתן לחוות אותה? אליעד מדבר על מושג אחדות ההפכים, ומסביר כי הבעיה הבסיסית של האנושות היא שכל מחשבה שאנחנו חושבים היא בהכרח מוגבלת ולא שלמה, כי היא תמיד כוללת רק צד אחד של המציאות. כדי להגיע ...

... על כך? הסיבה המרכזית לפחד מגוקים, כמו כל פחד אחר, נובעת מכך שהאדם אינו רוצה בהם. אליעד כהן מסביר שכל פחד שקיים באדם, בין אם הוא פחד מגוקים או פחד ממוות, נובע מתוך אי - רצון לדבר המסוים הזה. ... אינה רוצה את הרע הזה, נוצר אצלה הפחד. איך ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחד? אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכל פחד בא מההפרדה הבסיסית שהשכל עושה בין טוב לרע. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל מהותי בין מה שהוא מגדיר כטוב לבין מה שהוא מגדיר כרע, הוא ימשיך לפחד. הוא מביא דוגמה לכך שבני אדם סוגדים לשכל שלהם כאילו הוא אלוהים, כיוון שהשכל הוא זה שמייצר עבורם את ההפרדות ואת ההגדרות של טוב ורע. כאשר אדם חושב שמשהו טוב, הוא באופן אוטומטי ... לוותר לגמרי על הרצון, אלא לראות אותו מפרספקטיבה רחבה יותר, להבין שהרצון הוא למעשה תוצר של האמונה או התפיסה השכלית שמפרידה בין טוב לרע. כאשר אדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שהמציאות היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם מושגים יחסיים ... למה היא חושבת שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת. מה זה אומר להתחבר לאין שכל וכיצד זה מבטל פחד? אליעד מסביר את המונח אין שכל כמקום פנימי שבו האדם מבין שההפרדה בין טוב לרע היא יצירה של השכל בלבד ולא משהו שקיים באופן מוחלט במציאות. במצב זה של אין שכל, האדם אינו מזהה את העולם דרך הגדרות ברורות ונוקשות ולכן אינו יכול לחוות פחד טוטאלי. לדוגמה, אם אדם בטוח ... מאוד, אך אם הוא מפקפק ומבין שהפחד מהאריה תלוי רק בתפיסה שלו, הפחד שלו פוחת משמעותית. במצב של אין שכל, אין תפיסה שמבדילה בין טוב ורע, ולכן אין גם פחד. האם אפשר להפסיק לפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים? ... ולהצליח בחיים, אך מתוך הבנה עמוקה כי ההגדרות של טוב ורע, ושל הצלחה וכישלון, אינן מוחלטות אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד. לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות גוק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד טוטאלי, כי הוא מבין ... חיים פרקטיים, מלאים ומספקים. פחד ממוות פחד מגוקים והתגברות עליו הבנת שורש הרצון הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל איך להשתחרר מפחדים עמוקים? איך התחיל הדיון על הפחד מגוקים? שואלת: יש לה פוביה מגוקים מאז שהיא זוכרת את ... שהאדם מפריד במחשבתו בין טוב לרע. הוא מסביר: אדם חושש מהרע ומנסה להשיג את הטוב. הטוב והרע תלויים בכך שהשכל מסמן ומגדיר דברים שונים. אם השכל קובע שזה טוב וזה רע, מיד נוצרת העדפה לדבר אחד ודחייה ממשהו אחר. הרצון מניע את התחושה שיש טוב ... עוד אתה רוצה משהו (מגדיר אותו כטוב), ממילא אתה גם מפחד לאבד אותו (מגדיר את האובדן כרע). אליעד קורא לשכל אלוהים קטן שכולם סוגדים לו, כי הוא זה שמגדיר את ההפרדות של המציאות לטוב ורע. איך מגיעים לשורש הפחד ... היא מבינה שהפחד נובע מכך שהיא מפרידה בין טוב לרע ורוצה דבר אחד ולא רוצה את ההפך. אליעד מבהיר שכל הפחדים באשר הם, בין אם מדובר בפחד מגוקים או בפחד אחר, בסופו של דבר הם קשורים לרצון של האדם: ... הוא ימשיך לפחד לאבד אותו. אין שיטה שנשענת רק על שינוי התנהגות חיצוני שתעלים לחלוטין את כל הפחדים, מפני שכל עוד קיים רצון - קיים גם חשש או פחד. הדרך היחידה להפסיק את הפחד באופן מוחלט היא לבטל את ... לרצות דברים. אפשר להמשיך ולהחזיק ברצונות, אלא שחשוב שתביני לעומק ששורש הרצונות הוא בסופו של דבר אמונה, בחירה או שכל שמפריד בין טוב לרע. אם תביני שהרצון הוא סוג של אמונה שהשכל מייצר, תוכלי להמשיך לרצות, אך ללא עוקץ הפחד. כלומר, ניתן לרצות ולהתגבר על הפחד מאיבוד הדבר שרוצים, כי מבינים שכל החלוקה הזו לטוב ורע תלויה לחלוטין בדרך שבה השכל מגדיר את המציאות. לדוגמה, כשמישהו מפחד מגוק, הוא יכול לשאול למה אני לא רוצה אותו? - והתשובה היא כי ... למה אני חושב שזה רע? - ואז ממשיכים פנימה עד השורש, שם מגלים שבסופו של דבר הכל תלוי בהגדרה השכלית של טוב ורע. כיצד האין שכל מאפשר התבוננות חדשה על פחד? אליעד מתייחס לרעיון שכשאתה מתחבר לנקודה של אין שכל - כלומר, מבין שההפרדות (טוב ורע, רוצה או לא רוצה) הן למעשה יצירה של השכל - יש אפשרות לחוות את המציאות בלי הפחד: ככל שאדם בטוח יותר במציאות המסוימת (למשל, יש כאן אריה מפחיד) ... הזו היא לא בהכרח ההפרדה שהוא חשב (כלומר, אני לא באמת בטוח שזה אריה מפחיד, או שייתכן שזה רק השכל שלי שמגדיר כך) - כך הפחד קטן. במצב של אחדות אין הבדל בין טוב לרע ולכן אין פחד. אבל אין זה אומר שחייבים להישאר שם בכל רגע ורגע בחיים. אפשר לחזור לשימוש הרגיל בשכל כדי לתפקד, אבל מתוך הבנה שההגדרות הללו הן לא מוחלטות. בסופו של דבר, כשהשואלת מבינה שהתחושה שיש גוק מפחיד ... שלו - אבל בלי הסבל העמוק של הפחד המוחלט, מפני שהעמדה הפנימית מאפשרת לו להבין שהחוויות הללו תלויות בפרשנות השכל. כך נשמרת אמביציה ושאיפה, אבל היא לא מלווה בפחד המשתק. פחד ממוות פחד מגוקים והתגברות עליו הבנת שורש הרצון הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל ש: השאלה שלי היא בנוגע לפוביה שיש לי מגוקים מאז שאני זוכרת את עצמי. אליעד: את השאלה הספציפית הזאת ... ביטחון, אוקי אומץ. אתה מפחד מהרע ואתה רוצה את הטוב, נכון? אבל הטוב והרע עצמו הוא עצמו תלוי במשהו בשכל, כשהשכל אומר לך יש הבדל בין חיים ומוות אז את רוצה את החיים ולא רוצה את המוות או הפוך יש בן אדם שהוא רוצה למות ולא רוצה לחיות אבל זה הכל מתחיל בשכל שהוא מאמין לשכל. יש אלוהים שכולם מאמינים בו קוראים לו השכל כולם עובדים אותו, משתחווים אליו ולא מפקפקים בו. הבנת? עכשיו אני כבר הלכתי איתך לשורש, לשורש הראשון, עכשיו יש לך את השכל, יש לך שניים אם יש שניים יש חיסרון ואם יש חיסרון יש טוב ורע, יש פחד כלשהו. הבנת? ש: ... הוא רוצה משהו מוגדר, אתה לא יכול לא לדעת כלום ולרצות משהו מוגדר נכון? אז אם אתה מתחבר לאין שכל שבתוכך למעל השכל, לאחדות לאיך שתקראי לו אז בעצם זה מפרק לך את האחיזה ברצון אז גם אין לנו את הפחד וכל ... דבר יש בו חיסרון כל מה שאתה צריך לעשות זה להוציא את העוקץ, מה העוקץ? העוקץ זה להסתכל על השכל מבחוץ, תהיי עם רצון, עם פחד מה שאת רוצה רק תסתכלי על זה מבחוץ תקלטי שכל החוויה הזאת היא רק אמונה ובתוכך תתחברי לאחד. את הבנת, מה הבנת? ש: שכדי להשתחרר מכל הפחדים האלה אז ...

... הבסיסית והמזוהמת שלו. מה הכוונה בסידור הצינור לטווח ארוך? הסידור של הצינור במשל, על פי אליעד, משמעותו לעבור לשימוש בשכל ברור וצלול במקום השכל המזוהם שגורם לאדם לסבול. השימוש בפתרונות זמניים (אמונה או כלים רגשיים רגעיים) הוא כמו העברת דלק במכליות - הוא ... היכן בחייו האדם כן חווה חוויה טובה, ולהבין מה בדיוק מאפשר לו להרגיש טוב שם. האדם צריך לקחת את השכל, ההבנה או התפיסה שעובדים עבורו במקומות הטובים ולהעתיק אותם אל המקומות הבעייתיים בחייו. למה חשוב להבין שהבעיה אינה בשורש? ...

... לשקט נפשי? אליעד טוען שקיימות שתי גישות לשאלות. לפי גישה אחת, אנשים שואלים שאלות כדי לעורר מחשבה ולגרות את השכל, מתוך מטרה לפתח תובנות חדשות. אך אליעד טוען שלרוב האנשים שבאים אליו, המטרה הפוכה לחלוטין: הם לא באים כדי ... עם הספקות. הם מבקשים שקט נפשי, תשובה חד - משמעית וברורה שתסיים את ההתלבטות. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו השכל של האדם שואל שאלות שוב ושוב, האדם כבר עייף מהן ומנסה למצוא את הנקודה שבה הוא יוכל לנוח ולהגיע ... שוב הספק, הפחד שהמידע שקיבלו אינו מלא או מדויק. האדם חושש שהוא עדיין לא יודע את כל האמת או שכל האמת טרם הוצגה בפניו. הוא חושש שהמציאות האמיתית לא תואמת לחלוטין את המידע שברשותו. כך למשל, האדם ששואל על ...

... האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, שיוצרת הבנה של אחדות, שיוצרת חוויה של אחדות וכולי. כך, שכל ההנאות הגשמיות שיש בעולם, הן בעצם מרדף אחרי הנאה רוחנית, שמסתתרת בכל דבר. ויש גם את ההנאה הרוחנית. שהיא ... מהתבוננות פנימית, שהיא מקרבת אותו להבנה ולחוויה שהכל אחד. ויש גם הנאה שנובעת מחוסר התבוננות, שהאדם מנסה להשתיק את השכל שלו. שגם זה סוג של התבוננות פנימית. שבה, חלק מהשכל של האדם, מנסה להתבונן על עצמו, מנקודת מבט של האין שכל. שגם זו התבוננות, שמובילה להבנה ולחוויה של אחדות. אלא, שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ... הטוב יותר, כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון כלל. כי ... והם חוזרים לעולם הגשמי ונהנים ממנו בהנאה גדולה. משום, שבשלמות ההנאה, האפשרי (אפשרי המציאות) נכלל במחויב (מחויב המציאות). דהיינו, שכל מה שקיומו הוא אפשרי ומצומצם, הופך להיות מחויב המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז ... השלמות. וכאשר האדם מתרחק מהרוחניות, הוא בעצם מתקרב אל השלמות, שבה, אין הפרדה בין רוחניות לבין גשמיות. ומי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד. וכאשר, כל התודעה של האדם ... החוויה של עצמו וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. זא כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל אחד, שם ניתן להבין, שבאמת, גם הכל אחד, וגם בו זמנית יש נפרדות אין סופית. כי אחדות ... האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות שונות, מתוך חוויה של אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך לא הנאה מוגדרת. כי אי ... וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה ... וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יודע ליהנות, מהר יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה גשמית, אבל בתוכו, ... מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. וניתן לחוות באמצעותה, בצורה יותר מוגדרת, את ההנאה של ... האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו מכוח אל הפועל, כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על השכל שיש באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים לאחדות של המציאות, ... ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפכ יש לבוש שונה של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את ... שבה הכל אחד ממש, יש גם אין סוף צורות שונות. כי האחדות, היא החיבור של כל הצורות. וכל התחדשות שכלית / התחדשות רגשית שיש לאדם, הוא בעצם מכיר עוד היבט של האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ההנאה של האדם מהאחדות, הופכת להיות גדולה יותר. כי ההנאה מהאחדות, היא על ידי ההתבוננות השכלית של האדם על האחדות של המציאות. שההבנה, יוצרת את החוויה. וככל שהאדם מבין טוב יותר את האחדות, כך הוא ... את האחדות, פירושו, לא להבין את האחדות. כי באחדות, אין שום הבנה כלל. ולכן, בכל פעם שהאדם חווה התחדשות שכלית, הוא בעצם מתרחק מהאחדות, שבה אין שום ידיעה שכלית כלל. ואעפכ בכל פעם שהאדם חווה התחדשות שכלית, הוא מבין טוב יותר את האחדות, ואת השתיקה, ואת המקום שאין בו שום התחדשות שכלית כלל. ונמצא אם כן, כי גם מי שהוא חכם אמת, גם הוא רודף אחרי הנאות גשמיות, כדי לגלות את השכל של האחדות שיש בכל דבר. וכל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות. והחכם רודף אחרי ההנאות, דהיינו, מילוי הרצונות. ... יש שלמות. ולכן, ההנאה של האדם, לעולם היא אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל שהאדם קרוב יותר לשכל של החכם האמיתי, כך הוא חווה את השלמות, שיש בכל חיסרון, וכך ההנאה הפנימית שלו (זו שאינה מוגדרת), הופכת ...

מדיטציה, ויפאסנה, מנטרה, שינון מנטרות, סדנת שתיקה, העדר שכל, להשתגע מרצון, ללכת עד הסוף, להשתחרר מהשכל, אין שכל מה היתרונות של מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות? אליעד כהן מסביר כי מדיטציה, ויפאסנה ושינון מנטרות הן טכניקות שונות שמטרתן ... מי הוא ומה הוא חווה. לעומת זאת, מדיטציית מנטרות מבוססת על חזרה על מילים או צלילים, במטרה לצאת מגבולות השכל ולחוות מצבים של אין או של שקט פנימי מוחלט. מדוע מנטרה יכולה להיות מועילה למרות שהיא נראית מזויפת? למרות ... הוא מעין זיוף או בריחה מעצמך, אליעד מדגיש כי הערך בשינון מנטרה הוא בכך שהיא נותנת פרספקטיבה שונה על השכל. כאשר חוזרים על מנטרה באופן מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, מצב שבו המחשבה אינה נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת לאדם נקודת יחוס חדשה שמאתגרת את תפיסתו הקבועה על השכל ועל המציאות. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין שינון מנטרות? אליעד מפרט את ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרות. ויפאסנה מתמקדת בשתיקה מוחלטת ובהתבוננות בתחושות הפיזיות והנפשיות, בלי לתת לשכל מקום מרכזי בתהליך. לעומת זאת, בשינון מנטרות האדם חוזר שוב ושוב על מילה או צליל במטרה להרחיק את עצמו מהשכל המוגבל. עם זאת, הוא מסביר כי גם בשינון מנטרות וגם בויפאסנה המטרה הסופית דומה: להגיע למקום של אין שכל או של הבנה עמוקה שאינה תלויה בחשיבה רגילה. אפשר לשלב את שתי הטכניקות, אך כל אחת בנפרד, אם מבוצעת עד הסוף, תוביל להבנה עמוקה של אי - ידיעה, מצב שבו האדם יוצא לחלוטין מהשכל המוכר לו. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה או המנטרה? אליעד כהן מציין כי אף על פי ששימוש בשכל יכול לעזור בשלבים הראשונים, השכל עצמו מהווה מכשול בשלב מסוים בדרך להבנה עמוקה. ההבנה העמוקה ביותר מתרחשת דווקא כשהשכל נכבה לחלוטין. השכל, בין אם גדול או קטן, אינו משנה כל עוד האדם לא הולך עד הסוף עם התהליך. כשמגיעים לסוף הדרך, כבר לא חשוב האם השכל היה גדול או קטן, כי במצב של הבנה מוחלטת ממילא השכל נעלם לחלוטין. הוא מדגיש כי חשוב ללכת עד הסוף בכל דרך שבה בוחרים, ולא להתעכב באמצע. ההליכה עד הסוף ... מגיעים למצב זה, ולכן אינם משיגים הבנה עמוקה באופן מוחלט. לדוגמה, אם מישהו משנן את המנטרה עד כדי כך שכל מחשבה אחרת נמחקת, האדם יגיע למצב שבו תחושת האני שלו תיעלם לגמרי. באופן דומה, מי שעושה ויפאסנה אמיתית ומוחלטת ... כשהוא פועל בעולם באופן רגיל. הוא נותן דוגמה לכך שכאשר אדם קם מהכיסא לאחר ששינן מנטרה, הוא מיד חוזר לשכלו הרגיל, לעומת מי שהבין באופן מוחלט את האמת, שיכול להמשיך בפעולות היומיומיות ועדיין להישאר במצב של הבנה פנימית עמוקה. ... יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן מוחלט עד הסוף, כי רק כך אפשר להגיע להארה או להבנה עמוקה באמת. הבנת השכל ומדיטציה מנטרות וויפאסנה חוויות פנימיות בשתיקה איך להשתחרר מהשכל? מה זה מדיטציית מנטרה? איך להגיע לאי - ידיעה? מה היתרונות של מדיטציה, מנטרות וויפאסנה? היתרונות של מדיטציה, מנטרות, ... באמצעות מנטרה מבוססת על חזרה על צלילים או מילים מסוימות. אליעד מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה שלנו. האם המנטרה מזויפת? במהלך השיחה, עלתה השאלה האם המנטרה ... השיחה היא שכשמתבוננים, משננים מנטרה או עושים תהליך של מדיטציה, בסופו של דבר כל טכניקת מדיטציה מובילה להבנה אחת: שהשכל שלנו מוגבל והאמת האמיתית היא מעבר לו. זה יכול להרגיש כמו חוויות של האין או התפוגגות, אך אלו מובילות ... ויפאסנה לא חושבים על הגוף, אלא רק שותקים ומרגישים את התחושות השונות, אפשר להגיע להבנה פנימית שיכולה להוביל לשחרור מהשכל המגביל. מה ההבדל בין ויפאסנה לבין מנטרה? ש: האם ויפאסנה לא קשור למנטרה? אליעד: ויפאסנה הוא תהליך שתיקה שמפנים בו את תשומת הלב למתרחש בגוף, ואילו מנטרה היא חזרה על צלילים שמובילה אותנו להתרחק מהשכל. שני תהליכים אלו שונים אך בסופו של דבר יכולים להוביל אותנו להבנה של אותו עקרון - השחרור מהשכל וכניסה לחוויות פנימיות עמוקות. האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה? ההבדל בין השניים הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, ... עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות חיצוניות ואי ידיעה. האם יש ערך לשכל במהלך המדיטציה? אליעד טוען כי השכל, אפילו כשנראה שהוא נעלם במהלך המדיטציה, לא תמיד מסייע לנו להגיע להבנה אמיתית. למעשה, ההבנה האמיתית טמונה בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית. איך להבין את מהות השכל? ש: מה היתרון של שכל גדול בתהליך זה? אליעד: התשובה היא שהשכל, בין אם הוא קטן או גדול, לא משנה אם אתה לא עובר את הדרך עד הסוף. ברגע שתגיע להבנה האמיתית, לא יהיה אכפת לך אם השתמשת בשכל קטן או גדול - תגיע לאותו המקום. האם ניתן לברוח לשם? בסופו של דבר, אם נמשיך לברוח למקום שבו אנחנו שותקים או משננים מנטרה, נוכל להימנע מהשכל, אבל בסופו של דבר זה עשוי למאס ולהתפוגג. כדי להגיע להבנה של האין, עלינו להפסיק לברוח ולחוות את המקום ...

... מבט נוספת, שבה, אין שום שאלה בעולם כלל ואין שום בעיה בעולם כלל. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר ... עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם ... יש רע בכל דבר, ולכן תמיד יש טוב יותר, ולכן, לעולם האדם לא יכול להשיג את השלמות. והרעיון הוא, שבשכל האנושי הרגיל, שמפריד בין דבר לבין היפוכו, בשכל האנושי הזה, אין שום שלמות לשום דבר, ולעולם האדם לא יוכל למלא את החיסרון שלו בשלמות, אלא רק באופן חלקי בלבד, שתמיד יהיו בו חסרונות. ושאם האדם רוצה את השלמות, ומשתמש בשכל שמפריד בין דבר להיפוכו, אז תמיד יהיה לו רע כלשהו, כי הוא תמיד יהיה רחוק מהשלמות המוחלטת. אבל, יש גם נקודת מבט נוספת, שבה דבר והיפוכו הם אחד. שהיא נקודת המבט, של שלמות השכל. כי כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, הוא מגיע לאי הידיעה, דהיינו, שהאדם לא יודע להבדיל בין דבר להיפוכו, שאז האדם יודע שהכל אחד. ... הם אחד, אין שום שאלה כלל. ויש גם נקודת מבט נוספת של שלמות. שבה, האדם מכיל בתוכו את שני השכלים. שגם דבר והיפוכו הם אחד, וגם דבר והיפוכו הם שונים זה מזה. דהיינו, את שתי נקודות המבט הנל. שאז, ... שאלה כלל ושום חיסרון כלל. ואיך להגיע לשתי נקודות המבט האלו בו זמנית? תשובה: על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו, עד הסוף, ואז הוא רואה את האמת שהוא לא יודע שום דבר. שאז האדם חווה את האחדות של המציאות. ואז כאשר האדם חוזר אל השכל המצומצם שלו, אז הוא עדיין זוכר ויודע את האמת, שבאמת המוחלטת, הכל אחד. ושאעפכ יש נפרדות וכולי.

... ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ותמיד ניתן להטיל ספק ולשאול, אולי השכל עצמו טועה לגמרי?! ואולי כל המסקנות של השכל, כולן שגויות לגמרי?! וכאשר האדם בוחר להתחבר אל האמת המוחלטת, דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם שום רעיון שהוא אינו ... כי אין לאדם שום דרך אובייקטיבית, לאמת באופן אובייקטיבי את הידיעות שלו. כי האדם מאמת את הידיעות שלו, באמצעות השכל שלו. ואם השכל טועה, אז אין שום משמעות לאימות שהאדם עושה בשכל שלו. ותמיד יכול להיות שהשכל עצמו טועה. ולכן לא ניתן לאמת באמצעות השכל, את המסקנות של השכל עצמו. ולכן, כל האמיתות של האדם, הן נכונות רק באופן סובייקטיבי בלבד. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, וכאשר האדם ... אך צריך לשקר ולהאמין שהוא מחויב. וכדי להפוך את המחויב השקרי לאפשרי, לשם כך צריך לא להאמין, אלא להשתמש בשכל אמיתי, דהיינו, ההפך של אמונה של שקר, ולברר את הסיבה שהדבר הוא כך ולא אחרת. וכאשר האדם חוקר בשכל שלו, למה הדבר הוא כך ולא אחרת, על ידי זה הוא רואה את האמת, שקיומו של הדבר הוא רק ...

הכנה רוחנית, רצון אמיתי, רצון להבנת האמת, השכל של אליעד, לחשוב מחוץ לקופסא, חשיבה יצירתית, יצירתיות מהי ההכנה הרוחנית הנכונה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה ... לקבל הכל בחיים רק אם ילמד לחשוב מחוץ לקופסא ובצורה יצירתית ופתוחה. הוא ממליץ על גישה פרקטית של פיתוח השכל, כך שהמוח יוכל לחשוב באינספור כיוונים שונים. האדם יוכל להשיג את רצונותיו, בין אם מדובר בכסף, אהבה, אושר או ...