... החיבור של הדיבור ושל השתיקה. כי במציאות שלנו, יש גם דיבור וגם שתיקה. ואם הייתה במציאות רק שתיקה, הרי שכל הדברים היו דוממים. וכאשר הכל דומם ושותק, הרי שזה סוג של מוות. המוות הוא סוג של שתיקה. האדם חדל ... הוא השינויים שבתוכו. ואם הכל היה חסר הגדרה והייתה שתיקה מוחלטת, הרי שרגעי הזמן השונים לא היו קיימים, והרי שכל המקומות השונים שיש במרחב המקום היו אחד, וממילא לא היה מרחב המקום קיים כלל. כך שהדיבור הוא הכרחי לצורך ... כל הרעיונות שהוא אומר, וכל הדיבורים שהוא מדבר, כולם מובילים אל הנקודה של השתיקה. ובכל דיבור שלו, יש את השכל של השתיקה. כי מי שלא יודע שהכל אחד, אז הדיבור שלו הוא כולו נפרדות. כי כל דיבור של מי ...

... לקבל עצות בצורה נכונה? והתשובה היא, כי הדרך לקבל עצות בצורה נכונה, היא על ידי זה שהאדם מסתכל על השכל שיש בכל דבר. כי בכל דבר בעולם יש שכל. והשכל שיש בכל דבר, הוא הסיבה שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא. וכאשר האדם מקבל עצה כלשהי, בין אם העצה הזאת נכונה ובין אם היא לא מדויקת, הרי שיש שכל כלשהו וסיבה כלשהי, מדוע נותן העצה חושב שהעצה שלו טובה. וגם אם מישהו מנסה לרמות את חברו ולתת לו עצה רעה, הרי שיש שכל כלשהו שבגללו נותן העצה חושב, שהעצה תראה אמינה. ויש סיבה מדוע נדמה לאדם שהעצה שלו תראה אמינה, גם אם ... וכל שכן שכאשר אדם נותן עצה טובה, וכל שכן שכאשר החכם האמיתי נותן עצה, הרי שבוודאי שיש בעצה הזאת שכל מסוים. כי העצה היא רק צורת ביטוי מעשית של שכל מופשט. כי השכל הוא מופשט. והאמת היא נכונה בכל מצב, בלי קשר למה שקורה בפועל. והאמת היא הדבר הכי מופשט שיש, כי היא לא מושפעת משום דבר מעשי, אלא היא אמת בכל מצב. והשכל גם הוא מופשט. ושכל אמיתי, הוא שכל שנובע מידיעת האמת. ועצה טובה, היא ביטוי מעשי של האמת הרוחנית. וכאשר האדם מקבל עצה, הרי שהוא בעצם מקבל שכל. וגם אם העצה הזאת היא מעשית ופרקטית, הרי שיש בכל עצה גם שכל כלשהו, שהוא בעצם צורת ההסתכלות על המציאות, שממנה נבעה העצה הזאת. וכאשר האדם מקבל עצה כלשהי מאדם אחר, הרי שהוא מקבל גם את השכל של האדם האחר. ולכן, כאשר האדם מקבל עצה כלשהי, עליו לנסות להסתכל על השכל של העצה. דהיינו, לנסות להבין למה העצה הזאת היא כפי מה שהיא. ועל האדם לנסות להסתכל על השכל שיש בכל דבר, ולקשר את עצמו אל הסיבה ואל השכל שבגללו העצה הזאת היא כפי מה שהיא. ועל ידי זה שהאדם מסתכל על השכל שיש בתוך העצה, דהיינו, מנסה להבין את הסיבה שבגללה העצה הזאת היא כפי מה שהיא, על ידי זה האדם ... נכונה באמת ומפיק מהן את המיטב. עד שאפשרי הדבר, שאדם ייתן עצה לחברו, וחברו שמקבל את העצה יסתכל על השכל של העצה, וזה שמקבל את העצה, יבין את העצה טוב יותר ממי שנתן אותה, עד שמקבל העצה יהיה חכם יותר ממי שנתן אותה! כי לא תמיד נותן העצה מבין את עצמו בשלמות. ואם האדם רגיל להסתכל על השכל של העצות שהוא מקבל, על ידי זה בסופו של דבר, הוא הופך להיות חכם יותר מאלו שנתנו לו את העצות. והכל בגלל שהוא מסתכל על השכל שיש בכל דבר, ומקשר את הדברים לשורשם וכולי.

... שמחה וכיוב. והשאלה היא, ממנה נובעת תחושת הריקנות? ומה עושים כדי לצאת מתחושת הריקנות? והעניין של תחושת הריקנות, הוא שכל הדברים שיש בעולם הם חסרים את מה שהם לא. כי כל דבר בעולם הוא רק מה שהוא והוא לא ... משנה מה יעשה האדם ולא משנה מה יהיה לאדם הוא תמיד ירגיש תחושת ריקנות. כי הריקנות היא ביטוי לכך שכל הדברים מרוקנים וחסרים את כל שאר הדברים. וכאשר האדם מתחיל ללכת בדרך חדשה, אז הוא מרגיש תחושה של מילוי ... יש בו שלמות. ותחושת הריקנות של האדם, נובעת מכך שהוא לא מרגיש את השלמות שיש בכל דבר. כי למרות שכל דבר הוא רק מה שהוא והוא חסר את כל שאר הדברים, הרי שכל דבר הוא גם חלק מהשלם, וממילא בכל דבר יש גם את המהות של כל שאר הדברים. כך שבכל דבר ... לנסות להסתכל לעומק על הדברים שיש במציאות. וכאשר האדם מתבונן לעומק על מה שהוא עושה, וכאשר האדם מסתכל על השכל שיש בכל דבר, וכאשר האדם מנסה להבין מדוע הדברים דומים אחד לשני, וכיצד כל הדברים זהים אחד לשני, על ...

... שלא להסכים. ואיך אפשר למצוא את האמת הזאת? ומהי האמת הזאת שכולם מסכימים עליה? והתשובה היא, שהאמת הזאת היא השכל שיש בכל דבר. כי כל הדעות שבעולן, כולן שואבות את כוחן משכל כלשהו. ולכל דעה בעולם, יש איזו סיבה מדוע היא כפי מה שהיא. וכל סיבה בעולם, יש סיבה אחרת שבגללה היא מה שהיא. עד שבסופו של דבר, יש סיבה אחת ראשונה, שהיא הסיבה של כל הסיבות. והשכל הראשון שהוא הסיבה של כל הסיבות, הוא נמצא בכל הדעות השונות שיש בעולם, וכולם מסכימים עליו ואומרים אותו. רק בגלל שהשכל הזה הוא מאוד גדול, לכן אי אפשר לומר אותו בפירוש, אלא אפשר רק לרמוז עליו. וכולם רומזים עליו, למרות ...

... בעניין יראה, כי יש המון בני אדם שנהנים ממה שנקרא שטויות. וליהנות משטויות פירושו, ליהנות ממשהו שאין בו הרבה שכל. כי שטויות פירושו דבר שאין בו איזה שכל. ואדם שנהנה משטויות, הוא אדם שנהנה מדברים שאין בהם שכל. והשאלה היא, מהי מהות העניין הזה של ההנאה משטויות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש לנו בעצם 2 סוגים של הנאה. ההנאה הראשונה והיוקרתית, היא ההנאה מדברים חכמים שיש בהם שכל. וההנאה הפשוטה והזולה, היא ההנאה משטויות ומדברים שלא רואים את השכל שיש בהם. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי יש עוד 2 סוגים של הנאות, שהם ההנאות שנמצאים בנקודת הקצה של סוגי ההנאה הנל. דהיינו, 1 - סוג ההנאה הגבוה ביותר הוא הנאה מדבר שהוא כולו שכל. 2 - ותחתיו יש את ההנאה החשובה הנל שיש בה שכל. 3 - ותחתיה יש את ההנאה של השטויות, שאין בה כמעט שכל. 4 - והכי נמוך, ההנאה הכי חסרת שכל והיגיון, היא ההנאה שאין בה שום שכל כלל, הנאה פשוטה, ללא שום שכל, שהאדם נהנה בה משום דבר. ולכאורה, ההנאה הטובה ביותר והמכובדת ביותר, היא ההנאה שהיא כולה אך ורק שכל. וההנאה הנמוכה ביותר, היא ההנאה שהיא ללא שום שכל כלל. כי אפילו בשטויות יש שכל. והנאה שאין בה שכל כלל, לכאורה היא ההנאה הנמוכה ביותר. אך כפי שכבר ביארתי, שלמות כל הדברים הוא חיבור ההפכים. ומצד האמת, ההנאה הגדולה ביותר שהיא כולה שכל, היא זהה לחלוטין והיא עצמה ממש, ההנאה הנמוכה ביותר שאין בה שום שכל כלל. כי כפי שכבר ביארתי, הדבר המורכב ביותר והדבר הפשוט ביותר, הם דבר אחד. כי יש דבר שהוא ככ ... אפשר להבין אותו כלל. והדרך היחידה להבין אותו, היא על ידי זה שהאדם מסוגל להבין את הדבר המורכב ביותר. והשכל הגדול ביותר, הוא ככ גדול עד שהוא נדמה לשיגעון הגדול ביותר. והאמת הגדולה ביותר, היא ככ גדולה, עד שהיא נראית כמו השקר הגדול ביותר. וכן הלאה. ושלמות ההנאה ושלמות השכל, היא כאשר האדם נהנה משום דבר ובלי שכל כלל. כי המציאות מושלמת כפי מה שהיא, בלי שום שכל ובלי שום הסבר. ומי שאין לו את השכל הגדול ככ, ליהנות בצורה פשוטה ככ בלי שום שכל כלל, הוא דווקא צריך להתאמץ ולחפש שכל כדי ליהנות. אבל מי שיש לו את השכל הגדול ביותר, ומי שמבין את המציאות בשלמות, הוא דווקא נהנה מהדברים בלי שכל כלל. כי הכל מושלם, גם בלי שכל. כי המציאות ככ טובה, עד שגם אם השכל אומר שהיא רעה, הרי שהיא טובה. והשכל הוא הסיבה של כל דבר. והסיבה של כל דבר, גורמת לאדם להרגיש טוב. והאדם שמחפש את השכל שיש בדבר כדי ליהנות ממנו, הוא בעצם מחפש להבין את הסיבה של הדבר, כדי לקבל אותו ולאהוב אותו. אבל החכם האמיתי שמבין את המציאות בשלמות, הוא דווקא יכול ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, גם בלי להבין אותה כלל בשכל רגיל. כי יש שכל אחר, שבו האדם נהנה מהמציאות. אך הוא לא נקרא שכל, כי הוא משהו אחר לגמרי. והחכם האמיתי, הגדולה שלו היא בכך שהוא יכול לא רק ליהנות משטויות, אלא ליהנות מהדבר שנראה הנמוך ביותר, שהוא ליהנות משום דבר ובלי שום סיבה ושכל כלל. והשלמות היא ליהנות בלי שום סיבה ושום שכל כלל. ובנוסף, מי ששכלו אינו מושלם, על ידי זה נדמה לו שדבר אחד הוא חכם ודבר אחר הוא שטות. ולכן נראה לו שליהנות מדברים עם שכל, זה טוב יותר מאשר דברים אחרים. אבל מי ששכלו מושלם, בעיניו גם הדברים החכמים נראים כשטויות, ומצד שני, בעיניו גם הדברים הטיפשים נראים כחוכמה. ולכן אין אצלו את החילוק בין סוגי ההנאה השונים. ואדרבה, מי שרוצה להיות חכם באמת, עליו לנסות ליהנות גם משטויות וגם בלי שום שכל ושום סיבה כלל. שזאת שלמות ההנאה, שהאדם חי בהרמוניה מושלמת עם המציאות, ונהנה מכל דבר כפי מה שהוא, גם בלי להבין אותו בשכל רגיל. ובנוסף על כל הנל, חכם אמיתי יודע למצוא ולהבין את השכל שיש בכל דבר. וגם בשטויות הגדולות ביותר, יש שכל גדול ביותר. ואדם שנהנה משטויות, זה בגלל השכל הגדול שמסתתר ...

... האדם מגיע אל המטרה שלו, האם גם אז הוא שואל את עצמו מה התכלית של החיים ושל הקיום? ונניח שכל העולם כולו יהיה מושלם ויגיע לתכלית כלשהי, ומה תהיה תכלית קיומו של העולם במצב כזה? וברגע שהאדם מגיע אל ... שהמשמעות היא, שלחיים אין תכלית אמיתית. משום, שתכלית פירושו, שמגיעים למטרה כלשהי. ואם המטרה נמצאת בנקודת אין סוף, הרי שכל הנקודות רחוקות ממנה באופן שווה, וממילא כל הדברים טובים באותה המידה. ובנוסף, אם נאמר שהתכלית היא ללא סוף, הרי ... התכלית. וכיצד מצב כזה יכול להתקיים? אז כפי שכבר ביארתי, מי שטוב לו, לא מחפש תכלית. והתכלית והסיבה והמשמעות והשכל, כולם הם אמצעים לגרום לאדם להרגיש טוב. ומי שטוב לו באמת, הוא חי בהרמוניה עם המציאות, וטוב לו גם בלי תכלית ובלי סיבה ובלי שכל. ותכלית החיים, היא להגיע למצב שבו האדם ירגיש ככ טוב, עד שהוא לא יחפש יותר תכלית לחיים. כי מאחר שככ טוב לאדם, ממילא הוא יכול ליהנות גם בלי תכלית וגם בלי שכל. כי התכלית והמטרה עוזרים לאדם ליהנות. כי כאשר יש לאדם מטרה ורצון, אז כאשר הוא משיג אותם, על ידי ... היא, שהמציאות משיגה את המטרה שלה תמיד ובכל מצב. זא שהמציאות היא נקודת השלמות, שבה כל דבר הוא מושלם, ושכל דבר הוא המטרה עצמה, והשלמות נמצאת בכל דבר, בלי לחפש מטרה כלשהי. והשלמות של האדם, היא להתחבר אל המציאות ... אין שום מטרה שצריך להשיג, כי המטרה מושגת בכל רגע מחדש. ואם נאמר שיש דברים בעולם שאין להם סיבה, ושכל תכליתם היא להשיג דבר אחר, ושבהכרח לשנות את המציאות כדי להגיע לתכלית כלשהי, אז נשאל, מה הסיבה שלחלק מהדברים ...

... הטיולים שהאדם מטייל בעולם, הם כולם עוזרים לאדם למצוא את עצמו. כי בכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו שכל מסוים, שאליו האדם נמשך. וכל אחד בעולם, נהנה לטייל במקומות אחרים ולעשות דברים אחרים. וכל אחד נהנה בעוצמה אחרת ... לאדם, גם אם זה חידוש איך להכין אוכל בצורה שונה ממה שהוא רגיל, כל סוג חידוש וחידוש יש בו שכל כלשהו. וכל השכל שהאדם צובר בחופשה שלו ובטיולים שלו בחול, כל השכל הזה מצטרף בסופו של דבר אחד לאחד, ועוזר לאדם להבין את עצמו. וכל הדברים שיש בעולם, הם חלקים של הדבר השלם. והשכל של הדבר השלם, נמצא ומפוזר בתוך כל החלקים שבו. והאדם לומד את עצמו ואת המציאות, באמצעות הטיולים שלו בעולם. ...

השכל של החכם האמיתי - יהלומים - מי מבין ביהלומים? ולמי מגיעים היהלומים? במאמר הזה נעביר רעיון מסוים, באמצעות ההקבלה לו לעניין היהלומים. כאשר הנמשל של היהלומים, הוא השכל של האדם החכם. וכל רעיון איכותי, הוא סוג של יהלום. ואם נתבונן על עניין היהלומים נראה, כי לא כל ... זכוכית פשוטה, הרי שגם הוא לא תמיד יודע להבדיל בין יהלום יוקרתי לבין יהלום פשוט. וישנם יהלומים יקרים מאוד, שכלפי חוץ הם נראים כזכוכית פשוטה וכאבן פשוטה, למרות שמצד האמת היהלומים האלו יקרים מאוד. וגם אם האדם מבין שיש ... יש יהלום ככ מיוחד, שהוא דומה לשאר היהלומים, כמו שהאור דומה לחושך. ולמרות שיתרון האור מן החושך ברור, הרי שכל זמן שהאדם עיוור ונמצא בחושך, הרי שהוא לא באמת יכול להעריך את ערכו של האור. ויש יהלום ככ ייחודי ... והוא כולל בתוכו את כל הסוגים של כל היהלומים, וכל סוגי היופי שקיימים בעולם, יש אותם ביהלום הזה. כך שכל הערכת שווי של היהלום הזה, כל הערכה כזאת, תמעיט בערכו של היהלום. ורק מי שהיהלום הזה שלו, ורק מי ... גם אף אחד בעולם כמעט ולא מסוגל להעריך את ערכו. ולמרות כל הנל, יש יהלום שהוא ככ גדול, עד שכל בני האדם בעולם מסוגלים ליהנות ממנו. ויש יהלום ככ ייחודי וככ מיוחד, עד שהוא כולל בתוכו את כל התכונות של כל היהלומים, ויש בו את כל היופי שיש בעולם, אבל הוא ככ ייחודי, עד שהוא ייחודי גם בכך, שכל אחד מסוגל לזהות את היהלום הזה ולהבין את ערכו האמיתי. ויהלום שאי אפשר להעריך אותו, הוא לא שווה יותר ... מאחר שאי אפשר ליהנות ממנו, אכ הוא לא מביא תועלת אמיתית. והיהלום הטוב ביותר בעולם, הוא ככ טוב, עד שכל אחד יכול להבין מיד שהוא היהלום הטוב ביותר בעולם, וכל אחד ואחד יכול ליהנות ממנו. אבל, לא כל אחד ראוי ליהנות מהיהלום הזה. ולא תמיד בעל היהלום, מעוניין שכל אחד ייהנה מהיהלום שלו. כי כל אחד בעולם יכול ליהנות מכל היופי שיש ביהלום הטוב ביותר בעולם. אבל לא ... לאחרים. ויש כאלו שלא יודעים להעריך אותה. והחכמים יותר, יודעים יותר להעריך אותה. ומי שבאמת רוצה, הוא מבין את השכל של החכם, אבל השכל הזה עדיין לא שלו. ומי שבאמת רוצה, הוא הופך להיות החכם עצמו.

... האדם, שהוא זה שיוצר את תחושת ההתחדשות אצל האדם. והדבר הפנימי אצל האדם שיוצר אצלו את תחושת ההתחדשות, זה השכל של האדם. כי כאשר האדם עושה איזה דבר, ההנאה של האדם מהדבר היא פנימית. וההנאה של האדם מהדבר, נובעת ... מרגיש ביחס לדבר. והיחס והרגש של האדם אל הדבר, הם תוצאה של הצורה שבה הוא מסתכל על הדברים. וככל שהשכל של האדם מסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר, כך האדם מרגיש טוב יותר ביחס לדבר. והאדם מפיק הנאה מדברים מסוימים, בגלל התהליכים שמתרחשים בתת המודע שלו. כי גם כאשר האדם עושה דברים שנראים כשטויות וחסרי שכל, וגם כאשר האדם עושה אפילו טעויות שהוא יודע שהן טעות, ובכל זאת האדם עושה אותן ונהנה מהן, כגון לדוגמה ... שבתוכו יש תהליכים מסוימים שמתרחשים, שהם אלו שיוצרים אצל האדם את תחושת ההנאה. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו שכל מסוים. וכאשר האדם עושה דברים כלשהם, הדברים האלו משפיעים על התת מודע של האדם, וגורמים לתת מודע של האדם, ... לעשות דברים מעניינים. ודברים מעניינים, הם דברים שתת המודע של האדם לומד מהם משהו. ויש דברים שיש בהם המון שכל. ולמרות שאין לאדם מושג איזה שכל יש בדברים האלו, הרי שיש בהם המון שכל. והאדם נמשך לשכל שיש בדבר, למרות שהוא לא יודע מהו. וכאשר האדם עושה דברים שהוא לא מסוגל להפיק מהם התחדשות שכלית, על ידי זה הדברים האלו הופכים להיות משעממים את האדם, והאדם לא מוצא בהם עניין. וכל זמן שיש התחדשות שכלית כלשהי אצל האדם, מהדבר שהוא עושה, הרי שהוא ימשיך למצוא עניין בדבר. ויש דברים שהשכל שנמצא בהם הוא מוצפן. דהיינו, שיש רמות שונות של שכל בדבר. ובכל פעם האדם חווה את השכל שיש בדבר בצורה אחרת. לדוגמה, ספר קריאה טוב, שבכל פעם שהאדם קורא אותו, הוא מוצא בו טעם חדש, משום ... מעניין אם עושים אותו יותר מידי פעמים, הרי שרמת העומק שיש בו מוגבלת. והנה, בכל דבר בעולם יש את השכל של זה שיצר אותו. ובספר של החכם, יש את השכל של כותב הספר. וביצירת אומנות, יש את השכל של זה שיצר אותה וכיוב. וכל דבר שיש בעולם, הוא ביטוי של השכל של זה שיצר אותו. כי האדם יוצר את הדבר, לפי השכל שלו. והדבר, הוא הביטוי של השכל של היוצר. (הבהרה: יצירת אומנות, היא כל יצירה שיש בעולם. וגם ספר / סרט / דיבור וכיוב, זה הכל יצירות אומנות של זה שיצר אותן). וכאשר אדם חכם יוצר יצירה, ביצירה הזאת יש הרבה שכל. ולכן יצירות של אנשים חכמים, הן יצירות מעניינות. משום שיש בהן רמות שונות של עומק. ויש יוצרים חכמים, אבל שרמת העומק שלהן עמוקה מידי, ולא כל אחד מסוגל ליהנות מהשכל שיש ביצירה שלהם. ולכן יש יצירות אומנות של אנשים חכמים, שלא כל אחד מסוגל להבין את השכל שיש ביצירות האלו וליהנות מהן. וכמו כן, כל יצירת אומנות מוגבלת ברמת העניין שבה, לרמת העומק שלה. כי היא לא יכולה לעניין, מעבר לרמת העומק שיש בה. ורמת העומק שיש ביצירה, היא מוגבלת לשכל של זה שיצר אותה. ולכן, גם יצירות של אנשים חכמים, גם הן יכולות לשעמם את האדם, אם הוא משיג בשכלו את כל השכל שיש בדבר הזה, ואז הדבר הזה לא יכול לחדש לו שום דבר, ואז הדבר הזה משעמם אותו. והנה, כל ... של יצירת אומנות של המציאות עצמה. וגם אבן פשוטה, היא יצירת אומנות של המציאות. ובכל דבר ודבר בעולם, יש שכל אין סופי של המציאות, שהדבר הזה הוא חלק ממנה. ומי שלא יודע את השכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא מוגבל ליהנות מהדבר, רק כפי כמות השכל שהוא יכול להפיק מהדבר. אבל, מי שיודע את השכל שיש בכל דבר, ומי שמסתכל על כל הדברים שיש בעולם, כעל יצירת אומנות של המציאות השלמה עצמה, הרי שהוא מגלה מאגר אין סופי של שכל ושל יופי ושל טוב, שיש בכל דבר בעולם. ומי שהוא חכם אמיתי, וחכם אמיתי הוא מי שהוא מבין את השכל הפנימי ביותר שיש בכל דבר ודבר בעולם, ומי שהוא חכם כזה, הוא מביא לידי ביטוי שכל אין סופי, בכל דבר ודבר שהוא יוצר. כי כל אדם יוצר את הדבר לפי השכל שלו. והחכם האמיתי שיוצר איזה דבר, הוא בעצם לוקח את השכל האין סופי של המציאות, ומביא אותו לידי ביטוי בצורות שונות. ולכן, דבריו של החכם אמיתי, האדם יכול למצוא בהם עניין אין סופי. משום שיש בהם אין סוף רמות שונות של עומק. החל מהשכל הגדול ביותר של המציאות, ועד השכל והצורה הסופית, שבאה לידי ביטוי בצורה החיצונית של מה שהחכם עשה. ונסכם: בכל דבר בעולם יש שכל נסתר. והשכל הנסתר שיש בדבר, הוא זה שמעניין את האדם. וההתחדשות של האדם, נוצרת כאשר הוא מגלה את השכל החדש שיש בדבר. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא מסוגל למצוא יותר עניין ביותר דברים. ומי שהוא חכם אמיתי, ...

... ניסיונם של אחרים. כי יש שני סוגים של יועצים. יש יועצים שמייעצים עפ הדמיון שלהם. ויש יועצים שמייעצים עפ השכל ועפ הידיעה שלהם. לדוגמה: איש מקצוע שיודע שתרופה כלשהי מתאימה למחלה כלשהי, הוא מייעץ לחולה לקחת את התרופה, על ... שורש הבעיות, ואכ הוא לא באמת יכול לתת עצות יעילות באמת. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל השלמות, הרי שכל העצות שלו לגבי איך להגיע אל השלמות, הן רק עצות שנובעות מהדמיון שלו. כי מאחר שהאדם עוד לא הגיע ... גם אם זה נושא שאין לו שום קשר לעניין השלמות של האדם, הרי שבכל עצה ועצה כזאת יש את השכל של השלמות. כי החכם האמיתי, מלביש את הדרך של השלמות, בכל העצות שלו. והעצות של החכם האמיתי, הן מלמעלה ... האישית שלו. ונסכם: עצה טובה באמת, היא כזו שהיא ניתנת מנקודת המבט של השלמות. דהיינו, עצה שיש בתוכה את השכל ואת הדרך שמובילה אל השלמות. ומצד האמת, בכל העצות שיש בעולם, יש את השכל ואת הדרך אל השלמות. רק שהאדם לא יודע את הדרך הנסתרת שיש בכל דבר ודבר וכולי.